תזכורת: , ו- של זווית במשולש
במשולש ישר-זווית כבר הכרנו את היחסים בין הצלעות: הוא הניצב שמול חלקי היתר, הוא הניצב שליד חלקי היתר, ו- הוא הניצב שמול חלקי הניצב שליד.
בנושא הזה נשתמש ב-sin וב-cos גם בזוויות קהות, ולכן נזכיר את ההגדרה על מעגל היחידה.
במדויק: מסובבים את הרדיוס של מעגל היחידה מהכיוון החיובי של ציר ה- בזווית נגד כיוון השעון, ומקבלים נקודה על המעגל. הוא שיעור ה- של הנקודה, ו- הוא שיעור ה- שלה. במשולש כל זווית מקיימת , ולכן:
- תמיד.
- כש- חדה, , ו- כש- קהה.
בזווית חדה של משולש ישר-זווית שתי ההגדרות נותנות אותו ערך.
במשולש ישר-זווית שבו : , , . במשולש שאינו ישר-זווית היחסים האלה לא חלים ישירות, ולכן צריך את הכלים של הנושא: נוסחת השטח, משפט הסינוסים ומשפט הקוסינוסים.
סימון הצלעות והזוויות במשולש
בכל הנוסחאות של הנושא משתמשים באותו סימון, ולכן כדאי להכיר אותו היטב.
במדויק: במשולש מסמנים , , , ואת הצלעות באות קטנה לפי הקדקוד שמולן: (מול ), (מול ), (מול ). כל צלע היא בין שני הקדקודים האחרים, ולכן הזווית כלואה בין הצלעות ו-.
שני דברים מהגאומטריה שמשמשים בכל הנושא: סכום הזוויות במשולש הוא , ומול הצלע הגדולה יותר נמצאת הזווית הגדולה יותר.
1. שטח משולש: S=½·a·b·sinγ
שטח משולש לפי שתי צלעות והזווית ביניהן
את שטח המשולש אנחנו מכירים כחצי בסיס כפול גובה. לפעמים הגובה לא נתון, אבל נתונות שתי צלעות והזווית שביניהן. אז את הגובה מקבלים מהסינוס.
במדויק: בכל משולש, השטח שווה לחצי המכפלה של שתי צלעות כפול הסינוס של הזווית הכלואה ביניהן: , כאשר היא הזווית שבין הצלעות ו-. כך גם לכל זוג צלעות אחר: .
למה זה נכון (משולש חד-זווית): מורידים מהקדקוד גובה לצלע . במשולש ישר-הזווית שנוצר ליד : , ולכן . מכאן .
נוסחת השטח
ו- שתי צלעות, ו- הזווית הכלואה ביניהן.
חישוב שטח לפי שתי צלעות וזווית
כשנתונות שתי צלעות וזווית במשולש:
1. בודקים שהזווית כלואה בין שתי הצלעות: הקדקוד שלה משותף לשתיהן.
2. אם כן, מציבים ב-.
3. אם לא, קודם מוצאים צלע או זווית חסרה (סכום הזוויות, משפט הסינוסים או משפט הקוסינוסים), ורק אז מציבים.
הזווית חייבת להיות בין שתי הצלעות. עם ו- משתמשים ב-, לא ב-.
בדיקה: כש-, , ומקבלים - השטח המוכר של משולש ישר-זווית.
דוגמה - שטח וגובה מזווית חדה כלואה
במשולש נתון: ס"מ, ס"מ, .
א. חשבו את שטח המשולש.
ב. חשבו את אורך הגובה לצלע .
1. נתון: שתי צלעות, ו-, והזווית הכלואה ביניהן. המטרה: השטח והגובה ל-.
2. א: סמ"ר.
3. ב: השטח הוא גם חצי בסיס כפול גובה: , ולכן ס"מ.
4. בדיקה: הגובה ל- הוא גם . אותה תוצאה.
א. סמ"ר. ב. ס"מ.
2. שטח משולש עם זווית קהה ושאלה הפוכה
זווית קהה בנוסחת השטח
מה קורה כשהזווית שבין שתי הצלעות קהה? הגובה נופל אז מחוץ למשולש, על ההמשך של הצלע. הנוסחה בכל זאת נשארת אותה נוסחה.
במדויק: הנוסחה נכונה לכל זווית כלואה במשולש: חדה, ישרה או קהה. כש- קהה מציבים את עצמה, כי .
למה זה נכון: כש- קהה, הגובה מ- פוגש את המשך הצלע מעבר ל-. במשולש ישר-הזווית שנוצר, הזווית שליד היא . לכן , ושוב .
שאלה הפוכה: מציאת הזווית מהשטח
כשנתונים השטח ושתי צלעות , , ומחפשים את הזווית הכלואה :
1. מציבים בנוסחה ומבודדים: .
2. אם , אין משולש כזה. אם , אז .
3. אם , יש שתי אפשרויות: חדה (מהמחשבון) ו- קהה.
4. בוחרים לפי נתון נוסף, למשל שהזווית קהה או צלע שלישית. בלי נתון נוסף שתי התשובות אפשריות.
זווית חדה והזווית הקהה נותנות אותו שטח עם אותן שתי צלעות. לכן שטח ושתי צלעות לא קובעים משולש אחד.
המחשבון נותן ב- רק את הזווית החדה. את הזווית הקהה מוסיפים לבד.
דוגמה א - זווית כלואה קהה: חישוב ישיר
במשולש נתון: , , . חשבו את שטח המשולש.
1. הזווית כלואה בין הצלעות ו-, ולכן מציבים ישירות.
2. .
3. .
דוגמה ב - שאלה הפוכה: שתי זוויות אפשריות
במשולש נתון: , , ושטח המשולש הוא .
א. מצאו את שתי האפשרויות לגודל הזווית .
ב. ידוע שהזווית קהה. מהו גודלה?
1. נתון: הצלעות ו- והשטח. המטרה: הזווית , שכלואה בין שתי הצלעות.
2. מציבים: , ולכן .
3. במשולש: או . בשני המקרים נשארות זוויות חיוביות לשני הקדקודים האחרים, ולכן שתי האפשרויות תקינות.
4. ב: הזווית קהה, ולכן .
א. או . ב. .
3. משפט הסינוסים
משפט הסינוסים
במשולש, מול צלע גדולה יותר נמצאת זווית גדולה יותר. משפט הסינוסים הופך את הקשר הזה לשוויון מדויק.
במדויק: בכל משולש , היחס בין צלע לבין הסינוס של הזווית שמולה הוא אותו מספר בשלושת הזוגות: .
הוכחה אחת (משולש חד-זווית): מורידים מ- גובה לצלע . בשני משולשי ישר-הזווית שנוצרו: וגם . לכן , כלומר . עם גובה מקדקוד אחר מקבלים באותה דרך גם את .
משפט הסינוסים
בכל שבר: צלע, ובמכנה הסינוס של הזווית שמולה.
חישוב צלע במשפט הסינוסים
כשנתונות שתי זוויות וצלע:
1. משלימים את הזווית השלישית: .
2. מזהים זוג ידוע: צלע והזווית שמולה.
3. משווים אותו לזוג של הצלע המבוקשת ומבודדים, למשל .
בכל שבר הצלע והזווית חייבות להיות אחת מול השנייה: עם , עם , עם .
בדיקת סדר גודל: הצלע הגדולה ביותר צריכה לצאת מול הזווית הגדולה ביותר.
דוגמה - שתי זוויות וצלע: השלמת הזווית השלישית
במשולש נתון: , , . חשבו את אורכי הצלעות ו- (בדיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה העשרונית).
1. נתון: , , . המטרה: ו-.
2. הזווית השלישית: . עכשיו יש זוג ידוע: מול .
3. , ולכן .
4. , ולכן .
5. בדיקה: הזווית הגדולה מול הצלע הגדולה , והקטנה מול הקטנה .
,
4. משפט הסינוסים והמעגל החוסם: a/sinα=2R
משפט הסינוסים והמעגל החוסם
לכל משולש יש מעגל אחד שעובר דרך שלושת הקדקודים שלו: המעגל החוסם. מתברר שהמספר הקבוע במשפט הסינוסים הוא בדיוק הקוטר של המעגל הזה.
במדויק: אם הוא רדיוס המעגל החוסם את המשולש , אז .
הוכחה (כשהזווית חדה): מעבירים את הקוטר . הזווית ההיקפית נשענת על אותה קשת כמו , ולכן גם היא . הזווית נשענת על קוטר, ולכן היא ישרה. במשולש ישר-הזווית : , כלומר .
משפט הסינוסים עם רדיוס המעגל החוסם
הוא רדיוס המעגל החוסם את המשולש.
מיתר במעגל
מיתר במעגל שרדיוסו מקיים , כאשר היא זווית היקפית כלשהי שנשענת על המיתר . זווית היקפית חדה וזווית היקפית קהה שנשענות על אותו מיתר משלימות זו את זו ל-, ולכן יש להן אותו סינוס.
שימוש ב-
כשבבעיה מופיע רדיוס המעגל החוסם (נתון או מבוקש):
1. מוצאים זוג ידוע: צלע והזווית שמולה.
2. מחשבים , או משתמשים ב- הנתון.
3. כל צלע אחרת: . כל זווית אחרת: , ובודקים את שתי האפשרויות לזווית.
אם , מקבלים : היתר הוא קוטר המעגל החוסם.
משולשים שחסומים באותו מעגל: לכולם אותו , ולכן שווה בכולם. כך עוברים ממשולש אחד לאחר.
דוגמה - רדיוס נתון: חישוב כל הצלעות
המשולש חסום במעגל שרדיוסו . נתון: , . חשבו את אורכי שלוש הצלעות של המשולש.
1. נתון: , , . המטרה: , , .
2. הזווית השלישית: .
3. .
4. .
5. .
6. בדיקה: הזווית הגדולה מול הצלע הגדולה .
, ,
5. משפט הקוסינוסים: מציאת צלע
משפט הקוסינוסים
כשנתונות שתי צלעות והזווית שביניהן, משפט הסינוסים לא עוזר: אין אף זוג ידוע של צלע והזווית שמולה. כאן נכנס משפט הקוסינוסים, שהוא הכללה של משפט פיתגורס לכל משולש.
במדויק: בכל משולש : , כאשר היא הזווית הכלואה בין הצלעות ו-, והיא הזווית שמול . כך גם לשאר הצלעות: ו-.
הקשר לפיתגורס: כש-, , והמשפט הוא בדיוק . כש- חדה, , ומחסירים: קצרה יותר מאשר בזווית ישרה. כש- קהה, , ו- ארוכה יותר. בשני הסרטוטים אותן צלעות ו-: עם ועם .
משפט הקוסינוסים
היא הזווית הכלואה בין ו-, ו- היא הצלע שמולה.
חישוב הצלע השלישית
כשנתונות שתי צלעות והזווית הכלואה ביניהן:
1. כותבים את משפט הקוסינוסים כך שהצלע המבוקשת באגף שמאל, והזווית הנתונה היא הזווית שמולה.
2. מציבים ומחשבים את הריבוע של הצלע.
3. מוציאים שורש. אורך הוא חיובי, ולכן לוקחים רק את השורש החיובי.
טעות נפוצה: לחשב ורק אז לכפול ב-. הכפל ב- שייך רק לאיבר .
בזווית קהה , ולכן האיבר מתווסף. הצלע שמול זווית קהה היא הגדולה במשולש. אם יצאה קטנה מאחת הצלעות האחרות, יש טעות בסימן.
דוגמה - זווית כלואה קהה: הקוסינוס שלילי
במשולש נתון: , , . חשבו את אורך הצלע .
1. נתון: , , והזווית כלואה ביניהן. המטרה: , הצלע שמול .
2. .
3. .
4. .
5. בדיקה: מול הזווית הקהה, והוא אכן ארוך משתי הצלעות האחרות.
6. משפט הקוסינוסים: מציאת זווית
מציאת זווית משלוש צלעות
כשידועות שלוש הצלעות, המשולש קבוע לגמרי (צ.צ.צ), ולכן גם הזוויות שלו קבועות. משפט הקוסינוסים מאפשר לחשב אותן.
במדויק: מבודדים את ממשפט הקוסינוסים: , כאשר היא הצלע שמול . לכל ערך של שגדול מ- וקטן מ- יש זווית אחת בלבד בתחום .
בניגוד לסינוס, הקוסינוס מבדיל בין זווית חדה לזווית קהה: תוצאה חיובית נותנת זווית חדה, אפס נותן זווית ישרה, ותוצאה שלילית נותנת זווית קהה. לכן כשמחפשים זווית, משפט הקוסינוסים לא משאיר שתי אפשרויות.
קוסינוס הזווית לפי שלוש הצלעות
היא הצלע שמול .
סוג המשולש לפי הצלעות
כש- היא הצלע הגדולה במשולש:
חישוב זוויות משלוש צלעות
כשנתונות שלוש הצלעות של משולש:
1. מתחילים בזווית שמול הצלע הגדולה: רק היא יכולה להיות קהה.
2. מציבים ב- ומוצאים את הזווית.
3. זווית שנייה מוצאים באותה דרך. אפשר גם במשפט הסינוסים, כי היא מול צלע שאינה הגדולה, ולכן היא בוודאי חדה.
4. הזווית השלישית: פחות שתי הזוויות.
בודקים קודם שהצלעות יוצרות משולש: כל צלע קטנה מסכום שתי האחרות. אחרת יוצא או , ואין זווית מתאימה.
דוגמה - צלעות שלמות שנותנות זווית קהה
אורכי הצלעות של משולש הם , , .
א. האם המשולש חד-זווית, ישר-זווית או קהה-זווית?
ב. חשבו את זוויות המשולש (בדיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה העשרונית).
1. נתון: , , . הצלע הגדולה היא , ומולה .
2. א: ו-. , ולכן קהה והמשולש קהה-זווית.
3. , ולכן .
4. , ולכן .
5. .
6. בדיקה: הזווית הקטנה מול הצלע הקטנה .
א. קהה-זווית. ב. , , .
7. המקרה הדו-משמעי: שני משולשים אפשריים
המקרה הדו-משמעי
בחפיפת משולשים ראינו שאם נתונות שתי צלעות והזווית שמול הקטנה מביניהן, ייתכנו שני משולשים שונים. בטריגונומטריה זה מופיע כשמחשבים זווית במשפט הסינוסים: לסינוס יש שתי זוויות אפשריות במשולש.
במדויק: כשנתונות שתי צלעות וזווית שמול אחת מהן: אם הזווית הנתונה מול הצלע הגדולה מבין השתיים, יש בדיוק משולש אחד. אם הזווית הנתונה מול הצלע הקטנה, ייתכנו שני משולשים, משולש אחד או אף משולש. כששתי הצלעות שוות, המשולש שווה-שוקיים ויש לכל היותר משולש אחד.
בסרטוט הצלע והזווית קבועות, וגם אורך הצלע נתון. מעגל שמרכזו ורדיוסו חותך את הקרן שיוצאת מ- בשתי נקודות, ו- (הקטעים ו- שווים). שני המשולשים ו- מקיימים את כל הנתונים, והזוויות ו- משלימות זו את זו ל-.
כמה משולשים יש
מציאת זווית במשפט הסינוסים
כשנתונות שתי צלעות , והזווית שמול :
1. ממשפט הסינוסים: .
2. אם התוצאה גדולה מ-, אין משולש. אם היא , אז ויש משולש אחד.
3. אחרת יש שתי אפשרויות: חדה (מהמחשבון) ו-.
4. אפשרות שבה נפסלת.
5. לכל אפשרות שנשארה משלימים את הזווית השלישית ואת הצלע השלישית.
המחשבון לא יודע שיש אפשרות קהה. מי שלא בודק את עלול לאבד משולש שלם.
כשמחפשים זווית ויש בחירה, משפט הקוסינוסים בטוח יותר: הוא נותן זווית אחת בלבד.
דוגמה א - הזווית מול הצלע הקטנה: שני משולשים
במשולש נתון: , , . מצאו את כל האפשרויות לגודל הזווית ולאורך הצלע (בדיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה העשרונית).
1. נתון: , , והזווית מול . הזווית מול הצלע הקטנה, ולכן ייתכנו שני משולשים.
2. , ולכן .
3. שתי אפשרויות: או .
4. בדיקה: , ולכן שתי האפשרויות תקינות.
5. כש-: , ו-.
6. כש-: , ו-.
שני משולשים: ו-, או ו-.
דוגמה ב - הזווית מול הצלע הגדולה: אפשרות אחת נפסלת
במשולש נתון: , , . חשבו את ואת אורך הצלע (בדיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה העשרונית).
1. נתון: , , והזווית מול . הזווית מול הצלע הגדולה, ולכן יש משולש אחד.
2. .
3. אפשרויות: או .
4. , ולכן נפסלת. נשאר .
5. , ו-.
,
8. sin(180°−α)=sinα וזוויות משלימות בבעיות גאומטריות
זוויות משלימות ל-
בבעיות גאומטריות מופיעות הרבה זוויות שסכומן : זוויות צמודות, זוויות נגדיות במרובע החסום במעגל, וזוויות סמוכות במקבילית. לזוגות כאלה יש קשר פשוט בין הסינוסים ובין הקוסינוסים.
במדויק: לכל זווית : ו-. כלומר לשתי זוויות שסכומן יש אותו סינוס, והקוסינוסים שלהן נגדיים.
על מעגל היחידה: הנקודה מתאימה לזווית , והנקודה לזווית . שתי הנקודות סימטריות ביחס לציר ה-. לכן יש להן אותו שיעור (אותו סינוס), ושיעורי נגדיים (קוסינוסים נגדיים).
סינוס וקוסינוס של זוויות משלימות
נקודה על צלע: זוויות צמודות
הנקודה על הצלע של משולש . הזוויות ו- צמודות, ולכן:
•יש להן אותו סינוס. מנוסחת השטח: .
•הקוסינוסים שלהן נגדיים. במשפט הקוסינוסים במשולשים ו- מופיע אותו קוסינוס, פעם עם סימן הפוך.
מרובע חסום במעגל
במרובע החסום במעגל . לכן ו-. כך אפשר לכתוב את האלכסון בשני המשולשים ו- בעזרת אותה זווית .
השוויון במשולש לא אומר ש-. ייתכן גם .
דוגמה - נקודה על צלע: זוויות צמודות
במשולש הנקודה נמצאת על הצלע . נתון: , , , .
א. חשבו את אורכי הצלעות ו-.
ב. מצאו את היחס בין שטח המשולש לשטח המשולש .
1. נתון: , , והזווית . המטרה: , ויחס השטחים.
2. הזוויות ו- צמודות, ולכן , ו-.
3. במשולש : , ולכן .
4. במשולש : , ולכן .
5. ב: ו-, כי . היחס , כמו .
א. , . ב.
9. משוואות טריגונומטריות פשוטות שעולות מבעיה גאומטרית
משוואה טריגונומטרית בבעיה גאומטרית
לפעמים הנתונים בבעיה מובילים למשוואה שבה הנעלם הוא זווית, למשל . במשולש הפתרון פשוט יותר מאשר במשוואה כללית: מחפשים רק זוויות שיכולות להיות במשולש.
במדויק: פותרים את המשוואה רק בתחום שבו הזווית אפשרית לפי הנתונים: זווית במשולש מקיימת , ולפעמים הנתונים מצמצמים את התחום עוד. מכל הפתרונות בתחום שומרים רק את אלה שמתאימים לכל הנתונים, ובפרט לסכום הזוויות .
בגרף של בתחום (הקו המלא), הישר (הקו המקווקו) חותך את הגרף בשתי נקודות: ו-. כך רואים למה למשוואה , כש-, יש שני פתרונות במשולש.
פתרונות בתחום
משוואה שעולה מבעיה גאומטרית
כשהנתונים מובילים למשוואה בזווית:
1. כותבים את התחום של הזווית לפי הנתונים. למשל זווית ראש במשולש: .
2. מבודדים את הפונקציה הטריגונומטרית, למשל .
3. מוצאים את כל הפתרונות בתחום. בסינוס יש בדרך כלל שתי אפשרויות.
4. פוסלים פתרונות שסותרים נתון: סכום הזוויות, זווית חדה או קהה, הצלע הגדולה מול הזווית הגדולה.
כשהנעלם מופיע כ-, פותרים קודם את , ורק בסוף מחלקים ב-.
בהוכחה ובתשובה מדויקת משתמשים בערכים מדויקים, כמו , ולא בעיגול .
דוגמה - שני פתרונות, ונתון נוסף בוחר אחד
במשולש שווה-שוקיים () נסמן . שטח המשולש הוא .
א. מצאו את כל הערכים האפשריים של .
ב. נתון גם: . מצאו את ואת זוויות הבסיס של המשולש.
1. נתון: השוקיים, זווית הראש והשטח. המטרה: .
2. התחום: .
3. , ולכן , כלומר .
4. בתחום: או , ולכן או . שני המשולשים מתאימים לנתונים של סעיף א.
5. ב: לפי משפט הקוסינוסים .
6. כש-: , . זה סותר את .
7. כש-: , . מתאים.
8. זווית הראש , ולכן כל זווית בסיס היא .
א. או . ב. , זוויות הבסיס .