דילוג לתוכן המרכזי

סיכום משפט הסינוסים ומשפט הקוסינוסים

מתמטיקה כיתה י' 5 יח"ל · 9 נושאים

כל מה שצריך לדעת במשפט הסינוסים ומשפט הקוסינוסים: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: sin⁡\sin, cos⁡\cos ו-tan⁡\tan של זווית במשולש

במשולש ישר-זווית כבר הכרנו את היחסים בין הצלעות: sin⁡α\sin\alpha הוא הניצב שמול α\alpha חלקי היתר, cos⁡α\cos\alpha הוא הניצב שליד α\alpha חלקי היתר, ו-tan⁡α\tan\alpha הוא הניצב שמול חלקי הניצב שליד.

בנושא הזה נשתמש ב-sin וב-cos גם בזוויות קהות, ולכן נזכיר את ההגדרה על מעגל היחידה.

במדויק: מסובבים את הרדיוס של מעגל היחידה מהכיוון החיובי של ציר ה-xx בזווית α\alpha נגד כיוון השעון, ומקבלים נקודה על המעגל. cos⁡α\cos\alpha הוא שיעור ה-xx של הנקודה, ו-sin⁡α\sin\alpha הוא שיעור ה-yy שלה. במשולש כל זווית מקיימת 0∘<α<180∘0^\circ<\alpha<180^\circ, ולכן:

- sin⁡α>0\sin\alpha>0 תמיד.

- cos⁡α>0\cos\alpha>0 כש-α\alpha חדה, cos⁡90∘=0\cos90^\circ=0, ו-cos⁡α<0\cos\alpha<0 כש-α\alpha קהה.

בזווית חדה של משולש ישר-זווית שתי ההגדרות נותנות אותו ערך.

במשולש ישר-זווית ABCABC שבו ∠C=90∘\angle C=90^\circ: sin⁡α=BCAB\sin\alpha=\frac{BC}{AB}, cos⁡α=ACAB\cos\alpha=\frac{AC}{AB}, tan⁡α=BCAC\tan\alpha=\frac{BC}{AC}. במשולש שאינו ישר-זווית היחסים האלה לא חלים ישירות, ולכן צריך את הכלים של הנושא: נוסחת השטח, משפט הסינוסים ומשפט הקוסינוסים.

αACB

סימון הצלעות והזוויות במשולש

בכל הנוסחאות של הנושא משתמשים באותו סימון, ולכן כדאי להכיר אותו היטב.

במדויק: במשולש ABCABC מסמנים α=∠A\alpha=\angle A, β=∠B\beta=\angle B, γ=∠C\gamma=\angle C, ואת הצלעות באות קטנה לפי הקדקוד שמולן: a=BCa=BC (מול AA), b=ACb=AC (מול BB), c=ABc=AB (מול CC). כל צלע היא בין שני הקדקודים האחרים, ולכן הזווית γ\gamma כלואה בין הצלעות aa ו-bb.

שני דברים מהגאומטריה שמשמשים בכל הנושא: סכום הזוויות במשולש הוא 180∘180^\circ, ומול הצלע הגדולה יותר נמצאת הזווית הגדולה יותר.

αβγabcABC

1. שטח משולש: S=½·a·b·sinγ

שטח משולש לפי שתי צלעות והזווית ביניהן

את שטח המשולש אנחנו מכירים כחצי בסיס כפול גובה. לפעמים הגובה לא נתון, אבל נתונות שתי צלעות והזווית שביניהן. אז את הגובה מקבלים מהסינוס.

במדויק: בכל משולש, השטח שווה לחצי המכפלה של שתי צלעות כפול הסינוס של הזווית הכלואה ביניהן: S=12absin⁡γS=\frac12ab\sin\gamma, כאשר γ\gamma היא הזווית שבין הצלעות aa ו-bb. כך גם לכל זוג צלעות אחר: S=12bcsin⁡α=12acsin⁡βS=\frac12bc\sin\alpha=\frac12ac\sin\beta.

למה זה נכון (משולש חד-זווית): מורידים מהקדקוד AA גובה hh לצלע aa. במשולש ישר-הזווית שנוצר ליד CC: sin⁡γ=hb\sin\gamma=\frac{h}{b}, ולכן h=bsin⁡γh=b\sin\gamma. מכאן S=12a⋅h=12absin⁡γS=\frac12a\cdot h=\frac12ab\sin\gamma.

hγabCBAH

נוסחת השטח

S=12absin⁡γS=\frac12ab\sin\gamma

aa ו-bb שתי צלעות, ו-γ\gamma הזווית הכלואה ביניהן.

דרך הפתרון

חישוב שטח לפי שתי צלעות וזווית

כשנתונות שתי צלעות וזווית במשולש:

1. בודקים שהזווית כלואה בין שתי הצלעות: הקדקוד שלה משותף לשתיהן.

2. אם כן, מציבים ב-S=12absin⁡γS=\frac12ab\sin\gamma.

3. אם לא, קודם מוצאים צלע או זווית חסרה (סכום הזוויות, משפט הסינוסים או משפט הקוסינוסים), ורק אז מציבים.

שים לב

הזווית חייבת להיות בין שתי הצלעות. עם ABAB ו-ACAC משתמשים ב-∠A\angle A, לא ב-∠B\angle B.

שים לב

בדיקה: כש-γ=90∘\gamma=90^\circ, sin⁡90∘=1\sin90^\circ=1, ומקבלים S=12abS=\frac12ab - השטח המוכר של משולש ישר-זווית.

דוגמה - שטח וגובה מזווית חדה כלואה

במשולש ABCABC נתון: AB=8AB=8 ס"מ, AC=5AC=5 ס"מ, ∠BAC=60∘\angle BAC=60^\circ.

א. חשבו את שטח המשולש.

ב. חשבו את אורך הגובה לצלע ABAB.

פתרון

1. נתון: שתי צלעות, ABAB ו-ACAC, והזווית ∠A\angle A הכלואה ביניהן. המטרה: השטח והגובה ל-ABAB.

2. א: S=12⋅AB⋅AC⋅sin⁡60∘=12⋅8⋅5⋅32=103≈17.32S=\frac12\cdot AB\cdot AC\cdot\sin60^\circ=\frac12\cdot8\cdot5\cdot\frac{\sqrt3}{2}=10\sqrt3\approx17.32 סמ"ר.

3. ב: השטח הוא גם חצי בסיס כפול גובה: 103=12⋅8⋅h10\sqrt3=\frac12\cdot8\cdot h, ולכן h=2038=532≈4.33h=\frac{20\sqrt3}{8}=\frac{5\sqrt3}{2}\approx4.33 ס"מ.

4. בדיקה: הגובה ל-ABAB הוא גם AC⋅sin⁡60∘=5⋅32AC\cdot\sin60^\circ=5\cdot\frac{\sqrt3}{2}. אותה תוצאה.

תשובה

א. 103≈17.3210\sqrt3\approx17.32 סמ"ר. ב. 532≈4.33\frac{5\sqrt3}{2}\approx4.33 ס"מ.

שאלות פתוחות על שטח משולש: S=½·a·b·sinγ

2. שטח משולש עם זווית קהה ושאלה הפוכה

זווית קהה בנוסחת השטח

מה קורה כשהזווית שבין שתי הצלעות קהה? הגובה נופל אז מחוץ למשולש, על ההמשך של הצלע. הנוסחה בכל זאת נשארת אותה נוסחה.

במדויק: הנוסחה S=12absin⁡γS=\frac12ab\sin\gamma נכונה לכל זווית כלואה γ\gamma במשולש: חדה, ישרה או קהה. כש-γ\gamma קהה מציבים את γ\gamma עצמה, כי sin⁡γ=sin⁡(180∘−γ)>0\sin\gamma=\sin(180^\circ-\gamma)>0.

למה זה נכון: כש-γ\gamma קהה, הגובה hh מ-AA פוגש את המשך הצלע BCBC מעבר ל-CC. במשולש ישר-הזווית שנוצר, הזווית שליד CC היא 180∘−γ180^\circ-\gamma. לכן h=bsin⁡(180∘−γ)=bsin⁡γh=b\sin(180^\circ-\gamma)=b\sin\gamma, ושוב S=12a⋅h=12absin⁡γS=\frac12a\cdot h=\frac12ab\sin\gamma.

hγabCBAH180°-γ
דרך הפתרון

שאלה הפוכה: מציאת הזווית מהשטח

כשנתונים השטח SS ושתי צלעות aa, bb, ומחפשים את הזווית הכלואה γ\gamma:

1. מציבים בנוסחה ומבודדים: sin⁡γ=2Sab\sin\gamma=\frac{2S}{ab}.

2. אם 2Sab>1\frac{2S}{ab}>1, אין משולש כזה. אם 2Sab=1\frac{2S}{ab}=1, אז γ=90∘\gamma=90^\circ.

3. אם 2Sab<1\frac{2S}{ab}<1, יש שתי אפשרויות: γ1\gamma_1 חדה (מהמחשבון) ו-γ2=180∘−γ1\gamma_2=180^\circ-\gamma_1 קהה.

4. בוחרים לפי נתון נוסף, למשל שהזווית קהה או צלע שלישית. בלי נתון נוסף שתי התשובות אפשריות.

שים לב

זווית חדה γ\gamma והזווית הקהה 180∘−γ180^\circ-\gamma נותנות אותו שטח עם אותן שתי צלעות. לכן שטח ושתי צלעות לא קובעים משולש אחד.

שים לב

המחשבון נותן ב-sin⁡−1\sin^{-1} רק את הזווית החדה. את הזווית הקהה 180∘−γ1180^\circ-\gamma_1 מוסיפים לבד.

דוגמה א - זווית כלואה קהה: חישוב ישיר

במשולש ABCABC נתון: BC=6BC=6, AC=4AC=4, ∠ACB=150∘\angle ACB=150^\circ. חשבו את שטח המשולש.

פתרון

1. הזווית ∠C\angle C כלואה בין הצלעות BCBC ו-ACAC, ולכן מציבים ישירות.

2. sin⁡150∘=sin⁡(180∘−30∘)=sin⁡30∘=12\sin150^\circ=\sin(180^\circ-30^\circ)=\sin30^\circ=\frac12.

3. S=12⋅6⋅4⋅12=6S=\frac12\cdot6\cdot4\cdot\frac12=6.

תשובה

S=6S=6

דוגמה ב - שאלה הפוכה: שתי זוויות אפשריות

במשולש ABCABC נתון: AB=10AB=10, AC=6AC=6, ושטח המשולש הוא 1515.

א. מצאו את שתי האפשרויות לגודל הזווית ∠BAC\angle BAC.

ב. ידוע שהזווית ∠BAC\angle BAC קהה. מהו גודלה?

פתרון

1. נתון: הצלעות ABAB ו-ACAC והשטח. המטרה: הזווית ∠A\angle A, שכלואה בין שתי הצלעות.

2. מציבים: 15=12⋅10⋅6⋅sin⁡A=30sin⁡A15=\frac12\cdot10\cdot6\cdot\sin A=30\sin A, ולכן sin⁡A=12\sin A=\frac12.

3. במשולש: A=30∘A=30^\circ או A=180∘−30∘=150∘A=180^\circ-30^\circ=150^\circ. בשני המקרים נשארות זוויות חיוביות לשני הקדקודים האחרים, ולכן שתי האפשרויות תקינות.

4. ב: הזווית קהה, ולכן A=150∘A=150^\circ.

תשובה

א. 30∘30^\circ או 150∘150^\circ. ב. 150∘150^\circ.

שאלות פתוחות על שטח משולש עם זווית קהה ושאלה הפוכה

3. משפט הסינוסים

משפט הסינוסים

במשולש, מול צלע גדולה יותר נמצאת זווית גדולה יותר. משפט הסינוסים הופך את הקשר הזה לשוויון מדויק.

במדויק: בכל משולש ABCABC, היחס בין צלע לבין הסינוס של הזווית שמולה הוא אותו מספר בשלושת הזוגות: asin⁡α=bsin⁡β=csin⁡γ\frac{a}{\sin\alpha}=\frac{b}{\sin\beta}=\frac{c}{\sin\gamma}.

הוכחה אחת (משולש חד-זווית): מורידים מ-CC גובה hh לצלע ABAB. בשני משולשי ישר-הזווית שנוצרו: h=bsin⁡αh=b\sin\alpha וגם h=asin⁡βh=a\sin\beta. לכן bsin⁡α=asin⁡βb\sin\alpha=a\sin\beta, כלומר asin⁡α=bsin⁡β\frac{a}{\sin\alpha}=\frac{b}{\sin\beta}. עם גובה מקדקוד אחר מקבלים באותה דרך גם את csin⁡γ\frac{c}{\sin\gamma}.

hαβabABCH

משפט הסינוסים

asin⁡α=bsin⁡β=csin⁡γ\frac{a}{\sin\alpha}=\frac{b}{\sin\beta}=\frac{c}{\sin\gamma}

בכל שבר: צלע, ובמכנה הסינוס של הזווית שמולה.

דרך הפתרון

חישוב צלע במשפט הסינוסים

כשנתונות שתי זוויות וצלע:

1. משלימים את הזווית השלישית: α+β+γ=180∘\alpha+\beta+\gamma=180^\circ.

2. מזהים זוג ידוע: צלע והזווית שמולה.

3. משווים אותו לזוג של הצלע המבוקשת ומבודדים, למשל b=asin⁡βsin⁡αb=\frac{a\sin\beta}{\sin\alpha}.

שים לב

בכל שבר הצלע והזווית חייבות להיות אחת מול השנייה: aa עם α\alpha, bb עם β\beta, cc עם γ\gamma.

שים לב

בדיקת סדר גודל: הצלע הגדולה ביותר צריכה לצאת מול הזווית הגדולה ביותר.

דוגמה - שתי זוויות וצלע: השלמת הזווית השלישית

במשולש ABCABC נתון: BC=10BC=10, ∠ABC=50∘\angle ABC=50^\circ, ∠ACB=70∘\angle ACB=70^\circ. חשבו את אורכי הצלעות ACAC ו-ABAB (בדיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה העשרונית).

פתרון

1. נתון: a=BC=10a=BC=10, β=50∘\beta=50^\circ, γ=70∘\gamma=70^\circ. המטרה: b=ACb=AC ו-c=ABc=AB.

2. הזווית השלישית: α=180∘−50∘−70∘=60∘\alpha=180^\circ-50^\circ-70^\circ=60^\circ. עכשיו יש זוג ידוע: a=10a=10 מול α=60∘\alpha=60^\circ.

3. bsin⁡50∘=10sin⁡60∘\frac{b}{\sin50^\circ}=\frac{10}{\sin60^\circ}, ולכן b=10sin⁡50∘sin⁡60∘≈8.85b=\frac{10\sin50^\circ}{\sin60^\circ}\approx8.85.

4. csin⁡70∘=10sin⁡60∘\frac{c}{\sin70^\circ}=\frac{10}{\sin60^\circ}, ולכן c=10sin⁡70∘sin⁡60∘≈10.85c=\frac{10\sin70^\circ}{\sin60^\circ}\approx10.85.

5. בדיקה: הזווית הגדולה 70∘70^\circ מול הצלע הגדולה c≈10.85c\approx10.85, והקטנה 50∘50^\circ מול הקטנה b≈8.85b\approx8.85.

תשובה

AC≈8.85AC\approx8.85, AB≈10.85AB\approx10.85

שאלות פתוחות על משפט הסינוסים

4. משפט הסינוסים והמעגל החוסם: a/sinα=2R

משפט הסינוסים והמעגל החוסם

לכל משולש יש מעגל אחד שעובר דרך שלושת הקדקודים שלו: המעגל החוסם. מתברר שהמספר הקבוע במשפט הסינוסים הוא בדיוק הקוטר של המעגל הזה.

במדויק: אם RR הוא רדיוס המעגל החוסם את המשולש ABCABC, אז asin⁡α=bsin⁡β=csin⁡γ=2R\frac{a}{\sin\alpha}=\frac{b}{\sin\beta}=\frac{c}{\sin\gamma}=2R.

הוכחה (כשהזווית α\alpha חדה): מעבירים את הקוטר BDBD. הזווית ההיקפית ∠BDC\angle BDC נשענת על אותה קשת כמו ∠BAC\angle BAC, ולכן גם היא α\alpha. הזווית ∠BCD\angle BCD נשענת על קוטר, ולכן היא ישרה. במשולש ישר-הזווית BCDBCD: sin⁡α=BCBD=a2R\sin\alpha=\frac{BC}{BD}=\frac{a}{2R}, כלומר asin⁡α=2R\frac{a}{\sin\alpha}=2R.

2RααaOABCD

משפט הסינוסים עם רדיוס המעגל החוסם

asin⁡α=bsin⁡β=csin⁡γ=2R\frac{a}{\sin\alpha}=\frac{b}{\sin\beta}=\frac{c}{\sin\gamma}=2R

RR הוא רדיוס המעגל החוסם את המשולש.

מיתר במעגל

מיתר ABAB במעגל שרדיוסו RR מקיים AB=2Rsin⁡θAB=2R\sin\theta, כאשר θ\theta היא זווית היקפית כלשהי שנשענת על המיתר ABAB. זווית היקפית חדה וזווית היקפית קהה שנשענות על אותו מיתר משלימות זו את זו ל-180∘180^\circ, ולכן יש להן אותו סינוס.

דרך הפתרון

שימוש ב-2R2R

כשבבעיה מופיע רדיוס המעגל החוסם (נתון או מבוקש):

1. מוצאים זוג ידוע: צלע והזווית שמולה.

2. מחשבים R=a2sin⁡αR=\frac{a}{2\sin\alpha}, או משתמשים ב-RR הנתון.

3. כל צלע אחרת: b=2Rsin⁡βb=2R\sin\beta. כל זווית אחרת: sin⁡β=b2R\sin\beta=\frac{b}{2R}, ובודקים את שתי האפשרויות לזווית.

שים לב

אם α=90∘\alpha=90^\circ, מקבלים a=2Ra=2R: היתר הוא קוטר המעגל החוסם.

שים לב

משולשים שחסומים באותו מעגל: לכולם אותו RR, ולכן asin⁡α\frac{a}{\sin\alpha} שווה בכולם. כך עוברים ממשולש אחד לאחר.

דוגמה - רדיוס נתון: חישוב כל הצלעות

המשולש ABCABC חסום במעגל שרדיוסו 77. נתון: ∠BAC=60∘\angle BAC=60^\circ, ∠ABC=45∘\angle ABC=45^\circ. חשבו את אורכי שלוש הצלעות של המשולש.

פתרון

1. נתון: R=7R=7, α=60∘\alpha=60^\circ, β=45∘\beta=45^\circ. המטרה: aa, bb, cc.

2. הזווית השלישית: γ=180∘−60∘−45∘=75∘\gamma=180^\circ-60^\circ-45^\circ=75^\circ.

3. a=BC=2Rsin⁡α=14⋅32=73≈12.12a=BC=2R\sin\alpha=14\cdot\frac{\sqrt3}{2}=7\sqrt3\approx12.12.

4. b=AC=2Rsin⁡β=14⋅22=72≈9.90b=AC=2R\sin\beta=14\cdot\frac{\sqrt2}{2}=7\sqrt2\approx9.90.

5. c=AB=2Rsin⁡γ=14sin⁡75∘≈13.52c=AB=2R\sin\gamma=14\sin75^\circ\approx13.52.

6. בדיקה: הזווית הגדולה 75∘75^\circ מול הצלע הגדולה ABAB.

תשובה

BC=73≈12.12BC=7\sqrt3\approx12.12, AC=72≈9.90AC=7\sqrt2\approx9.90, AB≈13.52AB\approx13.52

שאלות פתוחות על משפט הסינוסים והמעגל החוסם: a/sinα=2R

5. משפט הקוסינוסים: מציאת צלע

משפט הקוסינוסים

כשנתונות שתי צלעות והזווית שביניהן, משפט הסינוסים לא עוזר: אין אף זוג ידוע של צלע והזווית שמולה. כאן נכנס משפט הקוסינוסים, שהוא הכללה של משפט פיתגורס לכל משולש.

במדויק: בכל משולש ABCABC: c2=a2+b2−2abcos⁡γc^2=a^2+b^2-2ab\cos\gamma, כאשר γ\gamma היא הזווית הכלואה בין הצלעות aa ו-bb, והיא הזווית שמול cc. כך גם לשאר הצלעות: a2=b2+c2−2bccos⁡αa^2=b^2+c^2-2bc\cos\alpha ו-b2=a2+c2−2accos⁡βb^2=a^2+c^2-2ac\cos\beta.

הקשר לפיתגורס: כש-γ=90∘\gamma=90^\circ, cos⁡γ=0\cos\gamma=0, והמשפט הוא בדיוק c2=a2+b2c^2=a^2+b^2. כש-γ\gamma חדה, cos⁡γ>0\cos\gamma>0, ומחסירים: cc קצרה יותר מאשר בזווית ישרה. כש-γ\gamma קהה, cos⁡γ<0\cos\gamma<0, ו-cc ארוכה יותר. בשני הסרטוטים אותן צלעות aa ו-bb: עם γ=60∘\gamma=60^\circ ועם γ=120∘\gamma=120^\circ.

abcCBAγ=60°
abcCBAγ=120°

משפט הקוסינוסים

c2=a2+b2−2abcos⁡γc^2=a^2+b^2-2ab\cos\gamma

γ\gamma היא הזווית הכלואה בין aa ו-bb, ו-cc היא הצלע שמולה.

דרך הפתרון

חישוב הצלע השלישית

כשנתונות שתי צלעות והזווית הכלואה ביניהן:

1. כותבים את משפט הקוסינוסים כך שהצלע המבוקשת באגף שמאל, והזווית הנתונה היא הזווית שמולה.

2. מציבים ומחשבים את הריבוע של הצלע.

3. מוציאים שורש. אורך הוא חיובי, ולכן לוקחים רק את השורש החיובי.

שים לב

טעות נפוצה: לחשב a2+b2−2aba^2+b^2-2ab ורק אז לכפול ב-cos⁡γ\cos\gamma. הכפל ב-cos⁡γ\cos\gamma שייך רק לאיבר 2ab2ab.

שים לב

בזווית קהה cos⁡γ<0\cos\gamma<0, ולכן האיבר −2abcos⁡γ-2ab\cos\gamma מתווסף. הצלע שמול זווית קהה היא הגדולה במשולש. אם יצאה קטנה מאחת הצלעות האחרות, יש טעות בסימן.

דוגמה - זווית כלואה קהה: הקוסינוס שלילי

במשולש ABCABC נתון: BC=5BC=5, AC=8AC=8, ∠ACB=120∘\angle ACB=120^\circ. חשבו את אורך הצלע ABAB.

פתרון

1. נתון: a=BC=5a=BC=5, b=AC=8b=AC=8, והזווית γ=∠C\gamma=\angle C כלואה ביניהן. המטרה: c=ABc=AB, הצלע שמול γ\gamma.

2. cos⁡120∘=−12\cos120^\circ=-\frac12.

3. c2=52+82−2⋅5⋅8⋅(−12)=25+64+40=129c^2=5^2+8^2-2\cdot5\cdot8\cdot\left(-\frac12\right)=25+64+40=129.

4. c=129≈11.36c=\sqrt{129}\approx11.36.

5. בדיקה: ABAB מול הזווית הקהה, והוא אכן ארוך משתי הצלעות האחרות.

תשובה

AB=129≈11.36AB=\sqrt{129}\approx11.36

שאלות פתוחות על משפט הקוסינוסים: מציאת צלע

6. משפט הקוסינוסים: מציאת זווית

מציאת זווית משלוש צלעות

כשידועות שלוש הצלעות, המשולש קבוע לגמרי (צ.צ.צ), ולכן גם הזוויות שלו קבועות. משפט הקוסינוסים מאפשר לחשב אותן.

במדויק: מבודדים את cos⁡γ\cos\gamma ממשפט הקוסינוסים: cos⁡γ=a2+b2−c22ab\cos\gamma=\frac{a^2+b^2-c^2}{2ab}, כאשר cc היא הצלע שמול γ\gamma. לכל ערך של cos⁡γ\cos\gamma שגדול מ-−1-1 וקטן מ-11 יש זווית אחת בלבד בתחום 0∘<γ<180∘0^\circ<\gamma<180^\circ.

בניגוד לסינוס, הקוסינוס מבדיל בין זווית חדה לזווית קהה: תוצאה חיובית נותנת זווית חדה, אפס נותן זווית ישרה, ותוצאה שלילית נותנת זווית קהה. לכן כשמחפשים זווית, משפט הקוסינוסים לא משאיר שתי אפשרויות.

abcCBAγ=?

קוסינוס הזווית לפי שלוש הצלעות

cos⁡γ=a2+b2−c22ab\cos\gamma=\frac{a^2+b^2-c^2}{2ab}

cc היא הצלע שמול γ\gamma.

סוג המשולש לפי הצלעות

כש-cc היא הצלע הגדולה במשולש:

השוואהסוג המשולש
c2<a2+b2c^2<a^2+b^2חד-זווית
c2=a2+b2c^2=a^2+b^2ישר-זווית
c2>a2+b2c^2>a^2+b^2קהה-זווית
דרך הפתרון

חישוב זוויות משלוש צלעות

כשנתונות שלוש הצלעות של משולש:

1. מתחילים בזווית שמול הצלע הגדולה: רק היא יכולה להיות קהה.

2. מציבים ב-cos⁡γ=a2+b2−c22ab\cos\gamma=\frac{a^2+b^2-c^2}{2ab} ומוצאים את הזווית.

3. זווית שנייה מוצאים באותה דרך. אפשר גם במשפט הסינוסים, כי היא מול צלע שאינה הגדולה, ולכן היא בוודאי חדה.

4. הזווית השלישית: 180∘180^\circ פחות שתי הזוויות.

שים לב

בודקים קודם שהצלעות יוצרות משולש: כל צלע קטנה מסכום שתי האחרות. אחרת יוצא cos⁡γ≤−1\cos\gamma\le-1 או cos⁡γ≥1\cos\gamma\ge1, ואין זווית מתאימה.

דוגמה - צלעות שלמות שנותנות זווית קהה

אורכי הצלעות של משולש ABCABC הם BC=7BC=7, AC=8AC=8, AB=13AB=13.

א. האם המשולש חד-זווית, ישר-זווית או קהה-זווית?

ב. חשבו את זוויות המשולש (בדיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה העשרונית).

פתרון

1. נתון: a=BC=7a=BC=7, b=AC=8b=AC=8, c=AB=13c=AB=13. הצלע הגדולה היא ABAB, ומולה ∠C\angle C.

2. א: 132=16913^2=169 ו-72+82=1137^2+8^2=113. 169>113169>113, ולכן ∠C\angle C קהה והמשולש קהה-זווית.

3. cos⁡C=49+64−1692⋅7⋅8=−56112=−12\cos C=\frac{49+64-169}{2\cdot7\cdot8}=\frac{-56}{112}=-\frac12, ולכן ∠C=120∘\angle C=120^\circ.

4. cos⁡A=b2+c2−a22bc=64+169−492⋅8⋅13=184208=2326\cos A=\frac{b^2+c^2-a^2}{2bc}=\frac{64+169-49}{2\cdot8\cdot13}=\frac{184}{208}=\frac{23}{26}, ולכן ∠A≈27.80∘\angle A\approx27.80^\circ.

5. ∠B=180∘−120∘−27.80∘=32.20∘\angle B=180^\circ-120^\circ-27.80^\circ=32.20^\circ.

6. בדיקה: הזווית הקטנה ∠A\angle A מול הצלע הקטנה BC=7BC=7.

תשובה

א. קהה-זווית. ב. ∠C=120∘\angle C=120^\circ, ∠A≈27.80∘\angle A\approx27.80^\circ, ∠B≈32.20∘\angle B\approx32.20^\circ.

שאלות פתוחות על משפט הקוסינוסים: מציאת זווית

7. המקרה הדו-משמעי: שני משולשים אפשריים

המקרה הדו-משמעי

בחפיפת משולשים ראינו שאם נתונות שתי צלעות והזווית שמול הקטנה מביניהן, ייתכנו שני משולשים שונים. בטריגונומטריה זה מופיע כשמחשבים זווית במשפט הסינוסים: לסינוס יש שתי זוויות אפשריות במשולש.

במדויק: כשנתונות שתי צלעות וזווית שמול אחת מהן: אם הזווית הנתונה מול הצלע הגדולה מבין השתיים, יש בדיוק משולש אחד. אם הזווית הנתונה מול הצלע הקטנה, ייתכנו שני משולשים, משולש אחד או אף משולש. כששתי הצלעות שוות, המשולש שווה-שוקיים ויש לכל היותר משולש אחד.

בסרטוט הצלע ABAB והזווית α\alpha קבועות, וגם אורך הצלע BCBC נתון. מעגל שמרכזו BB ורדיוסו BCBC חותך את הקרן שיוצאת מ-AA בשתי נקודות, C1C_1 ו-C2C_2 (הקטעים BC1BC_1 ו-BC2BC_2 שווים). שני המשולשים ABC1ABC_1 ו-ABC2ABC_2 מקיימים את כל הנתונים, והזוויות ∠AC1B\angle AC_1B ו-∠AC2B\angle AC_2B משלימות זו את זו ל-180∘180^\circ.

αABC1C2

כמה משולשים יש

הזווית הנתונהמספר המשולשים
מול הצלע הגדולה מבין השתייםאחד
מול הצלע הקטנה מבין השתייםשניים, אחד או אף אחד: בודקים בחישוב
דרך הפתרון

מציאת זווית במשפט הסינוסים

כשנתונות שתי צלעות aa, cc והזווית α\alpha שמול aa:

1. ממשפט הסינוסים: sin⁡γ=csin⁡αa\sin\gamma=\frac{c\sin\alpha}{a}.

2. אם התוצאה גדולה מ-11, אין משולש. אם היא 11, אז γ=90∘\gamma=90^\circ ויש משולש אחד.

3. אחרת יש שתי אפשרויות: γ1\gamma_1 חדה (מהמחשבון) ו-γ2=180∘−γ1\gamma_2=180^\circ-\gamma_1.

4. אפשרות שבה α+γ≥180∘\alpha+\gamma\ge180^\circ נפסלת.

5. לכל אפשרות שנשארה משלימים את הזווית השלישית ואת הצלע השלישית.

שים לב

המחשבון לא יודע שיש אפשרות קהה. מי שלא בודק את 180∘−γ1180^\circ-\gamma_1 עלול לאבד משולש שלם.

שים לב

כשמחפשים זווית ויש בחירה, משפט הקוסינוסים בטוח יותר: הוא נותן זווית אחת בלבד.

דוגמה א - הזווית מול הצלע הקטנה: שני משולשים

במשולש ABCABC נתון: AB=10AB=10, BC=7BC=7, ∠BAC=40∘\angle BAC=40^\circ. מצאו את כל האפשרויות לגודל הזווית ∠ACB\angle ACB ולאורך הצלע ACAC (בדיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה העשרונית).

פתרון

1. נתון: c=AB=10c=AB=10, a=BC=7a=BC=7, והזווית α=40∘\alpha=40^\circ מול aa. הזווית מול הצלע הקטנה, ולכן ייתכנו שני משולשים.

2. 7sin⁡40∘=10sin⁡C\frac{7}{\sin40^\circ}=\frac{10}{\sin C}, ולכן sin⁡C=10sin⁡40∘7≈0.9183\sin C=\frac{10\sin40^\circ}{7}\approx0.9183.

3. שתי אפשרויות: C1≈66.67∘C_1\approx66.67^\circ או C2≈180∘−66.67∘=113.33∘C_2\approx180^\circ-66.67^\circ=113.33^\circ.

4. בדיקה: 40∘+113.33∘<180∘40^\circ+113.33^\circ<180^\circ, ולכן שתי האפשרויות תקינות.

5. כש-C≈66.67∘C\approx66.67^\circ: B≈73.33∘B\approx73.33^\circ, ו-AC=7sin⁡Bsin⁡40∘≈10.43AC=\frac{7\sin B}{\sin40^\circ}\approx10.43.

6. כש-C≈113.33∘C\approx113.33^\circ: B≈26.67∘B\approx26.67^\circ, ו-AC=7sin⁡Bsin⁡40∘≈4.89AC=\frac{7\sin B}{\sin40^\circ}\approx4.89.

תשובה

שני משולשים: ∠ACB≈66.67∘\angle ACB\approx66.67^\circ ו-AC≈10.43AC\approx10.43, או ∠ACB≈113.33∘\angle ACB\approx113.33^\circ ו-AC≈4.89AC\approx4.89.

דוגמה ב - הזווית מול הצלע הגדולה: אפשרות אחת נפסלת

במשולש ABCABC נתון: BC=10BC=10, AB=7AB=7, ∠BAC=40∘\angle BAC=40^\circ. חשבו את ∠ACB\angle ACB ואת אורך הצלע ACAC (בדיוק של שתי ספרות אחרי הנקודה העשרונית).

פתרון

1. נתון: a=BC=10a=BC=10, c=AB=7c=AB=7, והזווית α=40∘\alpha=40^\circ מול aa. הזווית מול הצלע הגדולה, ולכן יש משולש אחד.

2. sin⁡C=7sin⁡40∘10≈0.4500\sin C=\frac{7\sin40^\circ}{10}\approx0.4500.

3. אפשרויות: C1≈26.74∘C_1\approx26.74^\circ או C2≈153.26∘C_2\approx153.26^\circ.

4. 40∘+153.26∘>180∘40^\circ+153.26^\circ>180^\circ, ולכן C2C_2 נפסלת. נשאר C≈26.74∘C\approx26.74^\circ.

5. B≈180∘−40∘−26.74∘=113.26∘B\approx180^\circ-40^\circ-26.74^\circ=113.26^\circ, ו-AC=10sin⁡Bsin⁡40∘≈14.29AC=\frac{10\sin B}{\sin40^\circ}\approx14.29.

תשובה

∠ACB≈26.74∘\angle ACB\approx26.74^\circ, AC≈14.29AC\approx14.29

שאלות פתוחות על המקרה הדו-משמעי: שני משולשים אפשריים

8. sin(180°−α)=sinα וזוויות משלימות בבעיות גאומטריות

זוויות משלימות ל-180∘180^\circ

בבעיות גאומטריות מופיעות הרבה זוויות שסכומן 180∘180^\circ: זוויות צמודות, זוויות נגדיות במרובע החסום במעגל, וזוויות סמוכות במקבילית. לזוגות כאלה יש קשר פשוט בין הסינוסים ובין הקוסינוסים.

במדויק: לכל זווית α\alpha: sin⁡(180∘−α)=sin⁡α\sin(180^\circ-\alpha)=\sin\alpha ו-cos⁡(180∘−α)=−cos⁡α\cos(180^\circ-\alpha)=-\cos\alpha. כלומר לשתי זוויות שסכומן 180∘180^\circ יש אותו סינוס, והקוסינוסים שלהן נגדיים.

על מעגל היחידה: הנקודה PP מתאימה לזווית α\alpha, והנקודה QQ לזווית 180∘−α180^\circ-\alpha. שתי הנקודות סימטריות ביחס לציר ה-yy. לכן יש להן אותו שיעור yy (אותו סינוס), ושיעורי xx נגדיים (קוסינוסים נגדיים).

αOPQ180°-α

סינוס וקוסינוס של זוויות משלימות

sin⁡(180∘−α)=sin⁡α\sin(180^\circ-\alpha)=\sin\alpha
cos⁡(180∘−α)=−cos⁡α\cos(180^\circ-\alpha)=-\cos\alpha

נקודה על צלע: זוויות צמודות

הנקודה DD על הצלע BCBC של משולש ABCABC. הזוויות ∠ADB\angle ADB ו-∠ADC\angle ADC צמודות, ולכן:

•יש להן אותו סינוס. מנוסחת השטח: SABDSADC=BDDC\frac{S_{ABD}}{S_{ADC}}=\frac{BD}{DC}.

•הקוסינוסים שלהן נגדיים. במשפט הקוסינוסים במשולשים ABDABD ו-ADCADC מופיע אותו קוסינוס, פעם עם סימן הפוך.

מרובע חסום במעגל

במרובע ABCDABCD החסום במעגל ∠A+∠C=180∘\angle A+\angle C=180^\circ. לכן sin⁡C=sin⁡A\sin C=\sin A ו-cos⁡C=−cos⁡A\cos C=-\cos A. כך אפשר לכתוב את האלכסון BDBD בשני המשולשים ABDABD ו-CBDCBD בעזרת אותה זווית AA.

שים לב

השוויון sin⁡α=sin⁡β\sin\alpha=\sin\beta במשולש לא אומר ש-α=β\alpha=\beta. ייתכן גם β=180∘−α\beta=180^\circ-\alpha.

דוגמה - נקודה על צלע: זוויות צמודות

במשולש ABCABC הנקודה DD נמצאת על הצלע BCBC. נתון: BD=3BD=3, DC=5DC=5, AD=4AD=4, ∠ADB=60∘\angle ADB=60^\circ.

א. חשבו את אורכי הצלעות ABAB ו-ACAC.

ב. מצאו את היחס בין שטח המשולש ABDABD לשטח המשולש ADCADC.

פתרון

1. נתון: BDBD, DCDC, ADAD והזווית ∠ADB\angle ADB. המטרה: ABAB, ACAC ויחס השטחים.

2. הזוויות ∠ADB\angle ADB ו-∠ADC\angle ADC צמודות, ולכן ∠ADC=180∘−60∘=120∘\angle ADC=180^\circ-60^\circ=120^\circ, ו-cos⁡120∘=−cos⁡60∘=−12\cos120^\circ=-\cos60^\circ=-\frac12.

3. במשולש ABDABD: AB2=32+42−2⋅3⋅4⋅12=13AB^2=3^2+4^2-2\cdot3\cdot4\cdot\frac12=13, ולכן AB=13≈3.61AB=\sqrt{13}\approx3.61.

4. במשולש ADCADC: AC2=52+42−2⋅5⋅4⋅(−12)=61AC^2=5^2+4^2-2\cdot5\cdot4\cdot\left(-\frac12\right)=61, ולכן AC=61≈7.81AC=\sqrt{61}\approx7.81.

5. ב: SABD=12⋅3⋅4⋅sin⁡60∘=33S_{ABD}=\frac12\cdot3\cdot4\cdot\sin60^\circ=3\sqrt3 ו-SADC=12⋅5⋅4⋅sin⁡120∘=53S_{ADC}=\frac12\cdot5\cdot4\cdot\sin120^\circ=5\sqrt3, כי sin⁡120∘=sin⁡60∘\sin120^\circ=\sin60^\circ. היחס 3:53:5, כמו BD:DCBD:DC.

120°354BCDA60°
תשובה

א. AB=13≈3.61AB=\sqrt{13}\approx3.61, AC=61≈7.81AC=\sqrt{61}\approx7.81. ב. 3:53:5

שאלות פתוחות על sin(180°−α)=sinα וזוויות משלימות בבעיות גאומטריות

9. משוואות טריגונומטריות פשוטות שעולות מבעיה גאומטרית

משוואה טריגונומטרית בבעיה גאומטרית

לפעמים הנתונים בבעיה מובילים למשוואה שבה הנעלם הוא זווית, למשל sin⁡α=12\sin\alpha=\frac12. במשולש הפתרון פשוט יותר מאשר במשוואה כללית: מחפשים רק זוויות שיכולות להיות במשולש.

במדויק: פותרים את המשוואה רק בתחום שבו הזווית אפשרית לפי הנתונים: זווית במשולש מקיימת 0∘<α<180∘0^\circ<\alpha<180^\circ, ולפעמים הנתונים מצמצמים את התחום עוד. מכל הפתרונות בתחום שומרים רק את אלה שמתאימים לכל הנתונים, ובפרט לסכום הזוויות 180∘180^\circ.

בגרף של y=sin⁡xy=\sin x בתחום 0∘<x<180∘0^\circ<x<180^\circ (הקו המלא), הישר y=0.6y=0.6 (הקו המקווקו) חותך את הגרף בשתי נקודות: x≈36.87∘x\approx36.87^\circ ו-x≈143.13∘x\approx143.13^\circ. כך רואים למה למשוואה sin⁡α=k\sin\alpha=k, כש-0<k<10<k<1, יש שני פתרונות במשולש.

20406080100120140160180-0.20.20.40.60.81.01.2

פתרונות בתחום 0∘<α<180∘0^\circ<\alpha<180^\circ

המשוואההפתרונות
sin⁡α=k\sin\alpha=k, 0<k<10<k<1שניים: α1\alpha_1 חדה ו-180∘−α1180^\circ-\alpha_1
sin⁡α=1\sin\alpha=1אחד: 90∘90^\circ
sin⁡α=k\sin\alpha=k, k≤0k\le0 או k>1k>1אין
cos⁡α=k\cos\alpha=k, −1<k<1-1<k<1אחד (חדה אם k>0k>0, קהה אם k<0k<0)
cos⁡α=k\cos\alpha=k, k≤−1k\le-1 או k≥1k\ge1אין
tan⁡α=k\tan\alpha=k, k≠0k\ne0אחד (חדה אם k>0k>0, קהה אם k<0k<0)
tan⁡α=0\tan\alpha=0אין
דרך הפתרון

משוואה שעולה מבעיה גאומטרית

כשהנתונים מובילים למשוואה בזווית:

1. כותבים את התחום של הזווית לפי הנתונים. למשל זווית ראש 2α2\alpha במשולש: 0∘<2α<180∘0^\circ<2\alpha<180^\circ.

2. מבודדים את הפונקציה הטריגונומטרית, למשל sin⁡2α=k\sin2\alpha=k.

3. מוצאים את כל הפתרונות בתחום. בסינוס יש בדרך כלל שתי אפשרויות.

4. פוסלים פתרונות שסותרים נתון: סכום הזוויות, זווית חדה או קהה, הצלע הגדולה מול הזווית הגדולה.

שים לב

כשהנעלם מופיע כ-2α2\alpha, פותרים קודם את 2α2\alpha, ורק בסוף מחלקים ב-22.

שים לב

בהוכחה ובתשובה מדויקת משתמשים בערכים מדויקים, כמו sin⁡60∘=32\sin60^\circ=\frac{\sqrt3}{2}, ולא בעיגול 0.8660.866.

דוגמה - שני פתרונות, ונתון נוסף בוחר אחד

במשולש שווה-שוקיים ABCABC (AB=AC=10AB=AC=10) נסמן ∠BAC=2α\angle BAC=2\alpha. שטח המשולש הוא 25325\sqrt3.

א. מצאו את כל הערכים האפשריים של α\alpha.

ב. נתון גם: BC>ABBC>AB. מצאו את α\alpha ואת זוויות הבסיס של המשולש.

פתרון

1. נתון: השוקיים, זווית הראש 2α2\alpha והשטח. המטרה: α\alpha.

2. התחום: 0∘<2α<180∘0^\circ<2\alpha<180^\circ.

3. S=12⋅10⋅10⋅sin⁡2α=50sin⁡2αS=\frac12\cdot10\cdot10\cdot\sin2\alpha=50\sin2\alpha, ולכן 50sin⁡2α=25350\sin2\alpha=25\sqrt3, כלומר sin⁡2α=32\sin2\alpha=\frac{\sqrt3}{2}.

4. בתחום: 2α=60∘2\alpha=60^\circ או 2α=120∘2\alpha=120^\circ, ולכן α=30∘\alpha=30^\circ או α=60∘\alpha=60^\circ. שני המשולשים מתאימים לנתונים של סעיף א.

ABC60°
ABC120°

5. ב: לפי משפט הקוסינוסים BC2=102+102−2⋅10⋅10cos⁡2α=200−200cos⁡2αBC^2=10^2+10^2-2\cdot10\cdot10\cos2\alpha=200-200\cos2\alpha.

6. כש-2α=60∘2\alpha=60^\circ: BC2=200−100=100BC^2=200-100=100, BC=10=ABBC=10=AB. זה סותר את BC>ABBC>AB.

7. כש-2α=120∘2\alpha=120^\circ: BC2=200+100=300BC^2=200+100=300, BC=103>10BC=10\sqrt3>10. מתאים.

8. זווית הראש 120∘120^\circ, ולכן כל זווית בסיס היא 180∘−120∘2=30∘\frac{180^\circ-120^\circ}{2}=30^\circ.

תשובה

א. α=30∘\alpha=30^\circ או α=60∘\alpha=60^\circ. ב. α=60∘\alpha=60^\circ, זוויות הבסיס 30∘30^\circ.

שאלות פתוחות על משוואות טריגונומטריות פשוטות שעולות מבעיה גאומטרית

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.