תזכורת: מודל ליניארי
בכיתה י' ראינו מצבים שבהם גודל אחד משתנה בקצב קבוע: חבילת סלולר שעולה שקלים בחודש ועוד שקל לכל דקת שיחה. כל דקה נוספת מוסיפה בדיוק שקל לחשבון. קשר כזה נקרא מודל ליניארי, והגרף שלו הוא קו ישר.
במדויק: מודל ליניארי הוא קשר בין שני משתנים שבו כל גידול של ביחידה אחת משנה את באותו מספר קבוע . המשוואה של הקשר היא :
- הוא השיפוע של הישר, כלומר קצב השינוי: בכמה משתנה כש- גדל ב-. יכול להיות חיובי, שלילי או .
- הוא הערך של כש-. בגרף זו נקודת החיתוך של הישר עם ציר ה-, .
בחבילת הסלולר: , כאשר מספר הדקות ו- החשבון בשקלים.
בגרף של חבילת הסלולר הישר חותך את ציר ה- ב-: גם בלי אף דקת שיחה משלמים שקלים. ב- דקות החשבון הוא שקלים, ולכן הנקודה על הישר. בין שתי הנקודות החשבון עלה ב- שקלים על דקות, כלומר שקל לדקה - זה השיפוע.
תזכורת: פונקציה ריבועית ופרבולה
יש מצבים שהקשר בהם אינו קו ישר: גובה של כדור שנזרק עולה, מגיע לשיא ויורד. קשר כזה מתואר לא פעם בפונקציה ריבועית, והגרף שלה הוא פרבולה.
במדויק: פונקציה ריבועית היא פונקציה מהצורה , כאשר , ו- מספרים ו- ( ו- יכולים להיות ). הגרף שלה נקרא פרבולה.
•אם , הפרבולה פתוחה כלפי מעלה, ויש לה נקודה נמוכה ביותר: נקודת מינימום.
•אם , הפרבולה פתוחה כלפי מטה, ויש לה נקודה גבוהה ביותר: נקודת מקסימום.
•אם , זו כבר לא פונקציה ריבועית: הוא ישר.
שתי פרבולות לדוגמה. ל- () יש נקודת מינימום , והיא חותכת את ציר ה- ב- וב-. ל- () יש נקודת מקסימום , והיא חותכת את ציר ה- ב- וב-. שתיהן חותכות את ציר ה- ב-, כי בשתיהן .
1. המודל הליניארי: השוואת הצעות והתאמת גרף
הצעת מחיר כמודל ליניארי
חברות מציעות לא פעם כמה מסלולי תשלום: באחד אין תשלום קבוע אבל כל יחידה יקרה, בשני משלמים דמי מנוי ואז כל יחידה זולה יותר. כדי לבחור צריך לדעת כמה כל מסלול עולה, ומתי הם עולים אותו דבר.
במדויק: בהצעה שבה משלמים תשלום קבוע ועוד שקלים לכל יחידה, המחיר הכולל ל- יחידות () הוא . ההצעה הזולה יותר עבור מסוים היא זו שבה קטן יותר, ובגרף - הישר שנמצא מתחת. נקודת החיתוך של שני ישרים היא הכמות שבה שתי ההצעות עולות אותו מחיר .
שתי הצעות להשכרת אופניים: בהצעה א' משלמים שקלים לשעה בלי תשלום קבוע, (הישר הרציף). בהצעה ב' משלמים שקלים דמי הרשמה ועוד שקלים לשעה, (הישר המקווקו). הישרים נחתכים בנקודה המסומנת, : ב- שעות שתי ההצעות עולות שקלים. בפחות מ- שעות הישר של הצעה א' מתחת, ולכן היא זולה יותר; ביותר מ- שעות הצעה ב' זולה יותר.
משמעות המקדמים בהצעת מחיר
מקרים מיוחדים:
- : מחיר קבוע שלא תלוי בכמות. הגרף ישר אופקי .
- : אין תשלום קבוע. הישר עובר בראשית הצירים .
קצב השינוי (השיפוע) משתי נקודות
אם ו- שתי נקודות על ישר ו-, אז השיפוע הוא
היחידות של השיפוע: יחידות של לכל יחידה של (למשל שקלים לק"מ).
התאמת ישר להצעה או למשוואה
כשנתונים כמה ישרים באותה מערכת צירים וכמה הצעות (או משוואות):
1. ישר אופקי מתאים להצעה בלי תשלום ליחידה ().
2. ישר שעובר בראשית הצירים מתאים להצעה בלי תשלום קבוע ().
3. משווים את נקודות החיתוך עם ציר ה-: ישר שחותך גבוה יותר מתאים לתשלום קבוע גדול יותר.
4. משווים את התלילות: ישר תלול יותר מתאים לתשלום גדול יותר לכל יחידה.
5. בודקים בנקודה אחת שקוראים מהגרף שהיא מקיימת את המשוואה שבחרנו.
מציאת משוואת הישר מתוך גרף
כשנתון ישר בגרף וצריך את המשוואה שלו:
1. קוראים מהגרף שתי נקודות מדויקות על הישר. נוח לקחת את נקודת החיתוך עם ציר ה-, .
2. מחשבים את השיפוע .
3. כותבים . אם לא נקראת מהגרף, מציבים את אחת הנקודות במשוואה ומוצאים את .
4. מסבירים מה המשמעות של ושל בהקשר של השאלה.
השוואת הצעות
כשנתונות כמה הצעות שכל אחת מהן מודל ליניארי:
1. כותבים ביטוי לכל הצעה: .
2. מחיר לכמות נתונה: מציבים את בכל ביטוי. ההצעה הזולה היא זו עם הקטן.
3. כמות לסכום נתון : פותרים .
4. מחיר שווה: כש-, פותרים ומקבלים את ; מציבים ומקבלים את המחיר המשותף.
5. מי זולה בכל צד: מציבים ערך אחד של קטן מנקודת החיתוך וערך אחד גדול ממנה.
הצעות עם אותו תשלום ליחידה
אם בשתי הצעות ו-, הישרים מקבילים. אין כמות שבה המחיר שווה, וההצעה עם התשלום הקבוע הקטן זולה תמיד, בהפרש קבוע .
ישר שמתחיל גבוה יותר (תשלום קבוע גדול) הוא לא תמיד היקר יותר. אם הוא פחות תלול, אחרי נקודת החיתוך הוא כבר מתחת לישר השני.
כש- סופר דברים שלמים (כניסות, אימונים) והסכום מוגבל, הפתרון של לא תמיד שלם. מעגלים כלפי מטה, כדי לא לעבור את הסכום, ובודקים בהצבה.
דוגמה א - שלוש הצעות במילים: התאמת ישרים ומחיר שווה
בבריכה העירונית יש שלושה מסלולי תשלום חודשיים:
•מסלול א': שקלים לכל כניסה.
•מסלול ב': דמי מנוי של שקלים ועוד שקלים לכל כניסה.
•מסלול ג': שקלים לחודש, בלי תשלום לכניסה.
א. כמה עולות כניסות בחודש בכל מסלול? איזה מסלול הזול ביותר?
ב. הישרים I, II, III בסרטוט מתארים את שלושת המסלולים ( - מספר הכניסות, - התשלום בשקלים). קבעו איזה מסלול מתאר כל ישר.
ג. בעבור כמה כניסות התשלום במסלול א' שווה לתשלום במסלול ב'?
ד. לנועה יש שקלים לחודש לבריכה, והיא בחרה במסלול ב'. כמה כניסות לכל היותר היא יכולה לקנות?
נתון: שלושה מסלולים. המטרה: להשוות ביניהם ולהתאים להם ישרים.
1. כותבים ביטוי לכל מסלול: א' , ב' , ג' .
2. סעיף א: מציבים . א': . ב': . ג': . הזול ביותר הוא מסלול ב'.
3. סעיף ב: ישר II אופקי, כלומר אין תשלום לכניסה - מסלול ג'. ישר III עובר בראשית, כלומר אין תשלום קבוע - מסלול א'. ישר I חותך את ציר ה- ב-, דמי המנוי - מסלול ב'.
4. סעיף ג: משווים , ולכן ו-. המחיר: שקלים בשני המסלולים.
5. סעיף ד: פותרים , ולכן ו-. מספר הכניסות שלם, ומעגלים כלפי מטה: כניסות עולות שקלים, ו- כניסות כבר שקלים.
א. א': , ב': , ג': שקלים; הזול - מסלול ב'. ב. I - ב', II - ג', III - א'. ג. כניסות ( שקלים). ד. כניסות.
דוגמה ב - ישר נתון בגרף: מציאת המשוואה ומשמעותה
הגרף מתאר את המחיר (בשקלים) של נסיעה בחברת הסעות "דרך" לפי המרחק (בק"מ). הישר עובר דרך הנקודות ו-.
א. מצאו את משוואת הישר.
ב. מה המשמעות של השיפוע ושל נקודת החיתוך עם ציר ה-?
ג. בחברת הסעות אחרת משלמים שקלים לכל ק"מ, בלי תשלום קבוע. בעבור איזה מרחק המחיר בשתי החברות שווה? איזו חברה זולה יותר בנסיעה של ק"מ?
נתון: שתי נקודות על הישר. המטרה: משוואת הישר, המשמעות שלה, והשוואה לחברה אחרת.
1. השיפוע: .
2. הישר חותך את ציר ה- ב-, ולכן . המשוואה: .
3. המשמעות: - כל ק"מ מוסיף שקלים למחיר. - תשלום קבוע של שקלים לכל נסיעה.
4. החברה האחרת: . משווים , ולכן ו-. המחיר: שקלים.
5. ב- ק"מ: בחברת "דרך" שקלים, ובחברה האחרת שקלים.
א. . ב. שקלים לכל ק"מ, ותשלום קבוע של שקלים. ג. ק"מ ( שקלים); ב- ק"מ חברת "דרך" זולה יותר.
2. פרבולה בהקשר: נקודות חיתוך, קדקוד ותחומי עלייה
פרבולה שמתארת מצב
המסלול של זרם מים במזרקה, של כדור שנזרק או של כבל בין שני עמודים - כולם בצורת פרבולה. מהפונקציה הריבועית אפשר לדעת איפה המסלול מתחיל ונגמר, מה הגובה המקסימלי, ומתי הגובה עולה או יורד.
במדויק: לפרבולה ():
- נקודות החיתוך עם ציר ה- הן הנקודות שבהן . יכולות להיות שתיים, אחת או אף אחת.
- נקודת החיתוך עם ציר ה- היא . יש תמיד בדיוק אחת.
- הקודקוד הוא הנקודה הגבוהה ביותר של הפרבולה (כש-, נקודת מקסימום) או הנמוכה ביותר (כש-, נקודת מינימום).
- תחום עלייה הוא תחום של ערכי שבו כש- גדל, גם גדל. תחום ירידה הוא תחום של ערכי שבו כש- גדל, קטן.
בפרבולה () הקודקוד הוא נקודת המקסימום . היא חותכת את ציר ה- ב- וב-, ואת ציר ה- ב-. כש- הפרבולה עולה; כש- היא יורדת. הקודקוד מפריד בין תחום העלייה לתחום הירידה.
קודקוד הפרבולה
לפרבולה (), שיעור ה- של הקודקוד הוא
את שיעור ה- של הקודקוד מקבלים בהצבת ה- הזה בפונקציה.
נקודות החיתוך עם ציר ה-
פותרים () בנוסחת השורשים:
סוג הקודקוד ותחומי העלייה והירידה
נסמן ב- את שיעור ה- של הקודקוד.
פרבולה בהקשר
כשנתונה פונקציה ריבועית שמתארת מצב (גובה לפי מרחק, לפי זמן וכדומה):
1. כותבים מה ומה מתארים, ובאילו יחידות.
2. ציר ה-: - הערך בנקודת ההתחלה (למשל הגובה שממנו יוצא הזרם).
3. ציר ה-: פותרים . פוסלים פתרון שלא מתאים למצב (למשל מרחק שלילי). פתרון שנשאר הוא למשל המקום שבו הכדור נוחת.
4. קודקוד: , ומציבים כדי לקבל . כש- זה הגובה המקסימלי, וכש- זה הגובה המינימלי.
5. עלייה וירידה: לפי הטבלה, רק בתחום שיש לו משמעות בשאלה.
6. גובה נתון : "האם מגיע לגובה ?" - משווים את לשיעור ה- של הקודקוד. "באיזה מרחק הגובה ?" - פותרים .
התאמת גרף לפונקציה ריבועית
כשנתונה פונקציה ריבועית וכמה גרפים של פרבולות:
1. לפי הסימן של : כש- הפרבולה פתוחה כלפי מעלה, וכש- כלפי מטה.
2. לפי : הפרבולה חותכת את ציר ה- ב-. למשל כש- היא עוברת בראשית.
3. לפי נקודות החיתוך עם ציר ה-, אם עדיין נשארו כמה גרפים.
תחום עלייה ותחום ירידה הם תחומים של ערכי , לא של . בזרם מים שעולה עד המרחק מטרים, תחום העלייה הוא ולא "עד גובה ".
בנוסחת השורשים , ו- נלקחים עם הסימן שלהם. ב-: , , .
בשאלה בהקשר בודקים כל פתרון: מרחק, זמן או מספר אנשים שלילי לא מתאימים למצב ונפסלים.
דוגמה א - פרבולה עם נקודת מקסימום: מסלול של אבן
אבן נזרקה מראש צוק שגובהו מטרים מעל פני הים. המסלול שלה מתואר בפונקציה , כאשר הוא המרחק האופקי (במטרים) משפת הצוק ו- הוא הגובה (במטרים) מעל פני הים.
א. מצאו את נקודת החיתוך של הפרבולה עם ציר ה-. מה המשמעות שלה?
ב. באיזה מרחק משפת הצוק האבן פוגעת במים?
ג. מהו הגובה המקסימלי של האבן, ובאיזה מרחק משפת הצוק היא מגיעה אליו?
ד. בעבור אילו ערכים של האבן עולה, ובעבור אילו היא יורדת?
ה. באילו מרחקים משפת הצוק האבן נמצאת בגובה מטרים?
נתון: , כאשר המרחק האופקי ו- הגובה מעל הים. המטרה: הנקודות המיוחדות של המסלול והמשמעות שלהן.
1. סעיף א: מציבים ומקבלים . הנקודה : האבן יוצאת מגובה מטרים, מראש הצוק.
2. סעיף ב: פוגעת במים כש-: . כאן , , , ו-. לכן , כלומר או . מרחק שלילי לא מתאים, ולכן האבן פוגעת במים במרחק מטרים.
3. סעיף ג: , ולכן הקודקוד הוא נקודת מקסימום. , ו-. הקודקוד .
4. סעיף ד: במסלול . כש- הפרבולה עולה עד הקודקוד ויורדת אחריו: האבן עולה כש- ויורדת כש-.
5. סעיף ה: פותרים , כלומר . כפל ב-: , ולכן או . בשני המרחקים האבן בגובה מטרים: פעם בעלייה ופעם בירידה.
בגרף: הפרבולה בתחום , והישר המקווקו הוא . הוא חותך את המסלול בנקודות ו-.
א. : האבן יוצאת מגובה מטרים. ב. מטרים. ג. מטרים, במרחק מטרים. ד. עולה כש-, יורדת כש-. ה. מטר ו- מטרים.
דוגמה ב - פרבולה עם נקודת מינימום, בלי חיתוך עם ציר ה-
כבל חשמל תלוי בין שני עמודים שהמרחק ביניהם מטרים. צורת הכבל מתוארת בפונקציה , כאשר הוא המרחק (במטרים) מהעמוד הראשון () ו- הוא גובה הכבל (במטרים) מעל הכביש.
א. באיזה גובה הכבל מחובר לכל אחד מהעמודים?
ב. מהי הנקודה הנמוכה ביותר של הכבל?
ג. בעבור אילו ערכים של הכבל יורד, ובעבור אילו הוא עולה?
ד. האם הכבל נוגע בכביש? נמקו.
ה. באילו מרחקים מהעמוד הראשון הכבל נמצא בגובה מטרים?
נתון: בתחום . המטרה: הגבהים בקצוות, הנקודה הנמוכה, העלייה והירידה, והחיתוך עם הכביש.
1. סעיף א: העמוד הראשון ב-: . העמוד השני ב-: . בשני העמודים הגובה מטרים.
2. סעיף ב: , ולכן הקודקוד הוא נקודת מינימום. , ו-. הנקודה הנמוכה : באמצע בין העמודים, בגובה מטרים.
3. סעיף ג: כש- הפרבולה יורדת עד הקודקוד ועולה אחריו: הכבל יורד כש- ועולה כש-.
4. סעיף ד: נוגע בכביש כש-. ב-: . אין פתרון, ולכן הכבל לא נוגע בכביש. זה מתאים לסעיף ב: הנקודה הנמוכה ביותר בגובה מטרים.
5. סעיף ה: פותרים , כלומר . כפל ב-: , ולכן או . שני הפתרונות בתחום .
בגרף: הכבל בתחום , והישר המקווקו הוא . הוא חותך את הכבל בנקודות ו-. הנקודה הנמוכה ביותר מסומנת ב-.
א. מטרים בשני העמודים. ב. : גובה מטרים, באמצע. ג. יורד כש-, עולה כש-. ד. לא: אין פתרון ל-. ה. מטרים ו- מטרים.