דילוג לתוכן המרכזי

סיכום גדילה ודעיכה בהקשר פיננסי

מתמטיקה כיתה י"א 3 יח"ל · 6 נושאים

כל מה שצריך לדעת בגדילה ודעיכה בהקשר פיננסי: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: תהליך מעריכי והנוסחה

בנושא "גדילה ודעיכה" ראינו כמויות שגדלות או קטנות באחוז קבוע בכל יחידת זמן. בנושא הזה נפגוש אותן בעולם הכסף: חיסכון, ירידת ערך של מכונית, החזר חוב ועליית משכורת.

במדויק: תהליך מעריכי הוא תהליך שבו בכל יחידת זמן הכמות מוכפלת באותו מספר qq, כאשר q>0q>0 ו-q≠1q\ne1. המספר qq נקרא מקדם הגדילה או הדעיכה.

•אם q>1q>1, הכמות גדלה (גדילה). גדילה ב-p%p\%: q=100+p100q=\frac{100+p}{100}.

•אם 0<q<10<q<1, הכמות קטנה (דעיכה). דעיכה ב-p%p\%: q=100−p100q=\frac{100-p}{100}.

אם A0A_0 היא הכמות ההתחלתית, אחרי tt יחידות זמן הכמות היא At=A0⋅qtA_t=A_0\cdot q^t.

בגרף: אותה כמות התחלתית 100100, בגדילה של 20%20\% (q=1.2q=1.2, הקו הרציף) ובדעיכה של 20%20\% (q=0.8q=0.8, הקו המקווקו). שני הגרפים יוצאים מהנקודה (0,100)(0,100). בגדילה הכמות עולה מהר יותר ויותר. בדעיכה היא יורדת לאט יותר ויותר, ולא מגיעה לאפס.

גדילהדעיכה
‫זמן‬‫כמות‬0123456050100150200250300

מושגים מעולם הכסף

בשאלות של אשכול פיננסי-כלכלי חוזרות כמה מילים. כדאי לדעת מה כל אחת מהן אומרת בשפת הנוסחה.

במדויק:

מושגמה הואבנוסחה
קרןהסכום שמפקידים או משקיעים בהתחלהA0A_0
ריבית שנתית של p%p\%בכל שנה הסכום שבתוכנית גדל ב-p%p\%q=100+p100q=\frac{100+p}{100}
ערך או מחיר שיורד ב-p%p\%בכל שנה הערך קטן ב-p%p\% מהערך שהיהq=100−p100q=\frac{100-p}{100}
רווחהסכום שנוסף לקרן: הסכום בסוף פחות הקרןAt−A0A_t-A_0

1. חיסכון והשקעה בריבית שנתית קבועה (ריבית דריבית)

חיסכון בריבית שנתית קבועה

כשמפקידים כסף בתוכנית חיסכון, הבנק מוסיף בכל שנה ריבית. בשנה השנייה הריבית מחושבת גם על הריבית של השנה הראשונה, ולכן קוראים לזה ריבית דריבית.

במדויק: בתוכנית חיסכון בריבית שנתית קבועה של p%p\%, בסוף כל שנה הסכום בתוכנית גדל ב-p%p\% מהסכום שהיה בה בתחילת אותה שנה (לא מהקרן). כל עוד לא מפקידים ולא מושכים כסף, זה תהליך גדילה מעריכי עם q=100+p100q=\frac{100+p}{100}, ויחידת הזמן היא שנה.

למשל 10,00010{,}000 ₪ בריבית שנתית של 10%10\%. התוספת גדלה משנה לשנה: 1,0001{,}000, אחר כך 1,1001{,}100, אחר כך 1,2101{,}210 ואז 1,3311{,}331 ₪, כי כל פעם מחשבים 10%10\% מסכום גדול יותר.

0200040006000800010000120001400016000100001100012100133101464101234‫שנים‬‫סכום (₪)‬

הסכום בתוכנית אחרי tt שנים

At=A0⋅qtA_t=A_0\cdot q^t, כאשר q=100+p100q=\frac{100+p}{100}.

- A0A_0: הקרן. pp: הריבית השנתית באחוזים. tt: מספר השנים.

- הרווח אחרי tt שנים: At−A0A_t-A_0.

דרך הפתרון

חישוב סכום החיסכון

כשנתונים הקרן והריבית השנתית, ומבקשים את הסכום כעבור כמה שנים:

1. מזהים את A0A_0, את pp ואת tt.

2. מחשבים q=100+p100q=\frac{100+p}{100}.

3. מציבים: At=A0⋅qtA_t=A_0\cdot q^t.

4. אם מבקשים רווח, מחסירים את הקרן: At−A0A_t-A_0.

למספר קטן של שנים אפשר גם לחשב שנה אחרי שנה: כל שנה כופלים ב-qq.

שים לב

ריבית של 4%4\% במשך 33 שנים אינה 12%12\%: הסכום מוכפל ב-1.043≈1.1251.04^3\approx1.125, כלומר גדל בכ-12.5%12.5\%.

שים לב

סכום כסף מעגלים רק בסוף החישוב: לאגורות (שתי ספרות אחרי הנקודה), או לשקלים שלמים אם השאלה מבקשת.

דוגמה - סכום, רווח ומספר שנים בחיסכון

נועה הפקידה 40,00040{,}000 ₪ בתוכנית חיסכון בריבית שנתית קבועה של 4%4\%.

א. כמה כסף יהיה בתוכנית כעבור שנה וכעבור שנתיים?

ב. כמה כסף יהיה בתוכנית כעבור 66 שנים? מה יהיה הרווח של נועה?

ג. כעבור כמה שנים יהיו בתוכנית 48,666.1248{,}666.12 ₪?

פתרון

1. נתון: A0=40,000A_0=40{,}000, ריבית 4%4\% לשנה. המטרה: הסכום בזמנים שונים, הרווח והזמן.

2. מקדם הגדילה: q=100+4100=1.04q=\frac{100+4}{100}=1.04.

3. א: כעבור שנה 40,000⋅1.04=41,60040{,}000\cdot1.04=41{,}600. כעבור שנתיים 41,600⋅1.04=43,26441{,}600\cdot1.04=43{,}264.

4. ב: A6=40,000⋅1.046≈50,612.76A_6=40{,}000\cdot1.04^6\approx50{,}612.76. הרווח: 50,612.76−40,000=10,612.7650{,}612.76-40{,}000=10{,}612.76.

5. ג: מחפשים tt כך ש-40,000⋅1.04t=48,666.1240{,}000\cdot1.04^t=48{,}666.12. בודקים בניסוי וטעייה:

- t=4t=4: 40,000⋅1.044≈46,794.3440{,}000\cdot1.04^4\approx46{,}794.34. קטן מדי.

- t=5t=5: 40,000⋅1.045≈48,666.1240{,}000\cdot1.04^5\approx48{,}666.12. מתאים.

תשובה

א. 41,60041{,}600 ₪ ו-43,26443{,}264 ₪. ב. 50,612.7650{,}612.76 ₪, רווח של 10,612.7610{,}612.76 ₪. ג. כעבור 55 שנים.

שאלות פתוחות על חיסכון והשקעה בריבית שנתית קבועה (ריבית דריבית)

2. ירידת ערך באחוז קבוע: מכוניות ומכשירים

ירידת ערך באחוז קבוע

מכונית חדשה שווה פחות בכל שנה שעוברת. גם טלפון, מחשב ומכשירי חשמל מאבדים מערכם. כשהערך יורד באותו אחוז בכל שנה, זה תהליך דעיכה.

במדויק: ערך יורד באחוז קבוע של p%p\% בשנה, כאשר 0<p<1000<p<100, אם בכל שנה הערך קטן ב-p%p\% מהערך שהיה בתחילת אותה שנה. זה תהליך דעיכה מעריכי עם q=100−p100q=\frac{100-p}{100}, ולכן 0<q<10<q<1.

בגרף (הערך באלפי שקלים): מכונית שעלתה 125,000125{,}000 ₪, וערכה יורד ב-12%12\% בכל שנה. בשנה הראשונה היא מאבדת 15,00015{,}000 ₪, ובשנים הבאות פחות ופחות שקלים, כי 12%12\% מחושבים מערך קטן יותר. הערך מתקרב לאפס, אבל לא מגיע אליו.

‫שנים‬‫ערך (אלפי ₪)‬0123456780255075100125150(0,125)(2,96.8)(5,65.97)

ערך אחרי tt שנים

At=A0⋅qtA_t=A_0\cdot q^t, כאשר q=100−p100q=\frac{100-p}{100}.

- A0A_0: הערך ההתחלתי (מחיר הקנייה). pp: אחוז הירידה בשנה.

דרך הפתרון

מחיר בעבר: כמה שילמו לפני tt שנים

כשנתון הערך היום ואחוז הירידה, ומבקשים את הערך לפני tt שנים:

1. מחשבים q=100−p100q=\frac{100-p}{100}.

2. הערך היום הוא AtA_t, והערך לפני tt שנים הוא A0A_0. כותבים A0⋅qt=AtA_0\cdot q^t=A_t.

3. משנים את נושא הנוסחה: A0=AtqtA_0=\frac{A_t}{q^t}.

למספר קטן של שנים אפשר גם ללכת אחורה שנה אחרי שנה: כל שנה מחלקים ב-qq.

שים לב

כדי לחזור אחורה לא מוסיפים p%p\%: אם המחיר ירד ב-10%10\% ל-9090 ₪, המחיר לפני כן היה 900.9=100\frac{90}{0.9}=100 ₪, ולא 90⋅1.1=9990\cdot1.1=99 ₪.

דוגמה - מחיר הקנייה ומחיר בעתיד

המחיר של מכונית משומשת יורד בכל שנה ב-12%12\%. היום, שנתיים אחרי שקנו אותה, מחיר המכונית 96,80096{,}800 ₪.

א. כמה עלתה המכונית ביום הקנייה?

ב. מה יהיה מחיר המכונית בעוד 33 שנים מהיום?

פתרון

1. נתון: ירידה של 12%12\% בשנה, והמחיר כעבור 22 שנים הוא 96,80096{,}800 ₪. המטרה: המחיר ביום הקנייה, והמחיר 33 שנים אחרי היום.

2. מקדם הדעיכה: q=100−12100=0.88q=\frac{100-12}{100}=0.88.

3. א: A0⋅0.882=96,800A_0\cdot0.88^2=96{,}800, ולכן A0=96,8000.882=96,8000.7744=125,000A_0=\frac{96{,}800}{0.88^2}=\frac{96{,}800}{0.7744}=125{,}000.

4. ב: מהיום עוד 33 שנים. נקודת ההתחלה היא המחיר של היום: 96,800⋅0.883≈65,966.4996{,}800\cdot0.88^3\approx65{,}966.49.

5. בדיקה: מיום הקנייה עברו אז 55 שנים, ו-125,000⋅0.885≈65,966.49125{,}000\cdot0.88^5\approx65{,}966.49. אותה תוצאה.

תשובה

א. 125,000125{,}000 ₪. ב. כ-65,966.4965{,}966.49 ₪.

שאלות פתוחות על ירידת ערך באחוז קבוע: מכוניות ומכשירים

3. הלוואה וחוב שקטן באחוז קבוע

חוב שקטן באחוז קבוע

מי שלוקח הלוואה צריך להחזיר אותה. בשאלות של הנושא הזה החוב קטן בכל שנה באחוז קבוע מהחוב שנשאר. מה שנשאר לשלם נקרא שארית החוב.

במדויק: חוב קטן באחוז קבוע של p%p\% בשנה, כאשר 0<p<1000<p<100, אם בכל שנה החוב קטן ב-p%p\% מהחוב שהיה בתחילת אותה שנה. זה תהליך דעיכה מעריכי עם q=100−p100q=\frac{100-p}{100}. ההחזר בכל שנה (בשקלים) קטן משנה לשנה, כי הוא p%p\% מחוב קטן יותר.

למשל הלוואה של 150,000150{,}000 ₪, והחוב קטן ב-8%8\% בכל שנה. בשנה הראשונה מחזירים 12,00012{,}000 ₪, בשנה השנייה 11,04011{,}040 ₪, ובכל שנה פחות.

020000400006000080000100000120000140000160000150000138000126960116803.2107458.9401234‫שנים‬‫חוב (₪)‬

שארית החוב והסכום שהוחזר

•שארית החוב אחרי tt שנים: At=A0⋅qtA_t=A_0\cdot q^t, כאשר A0A_0 הוא סכום ההלוואה ו-q=100−p100q=\frac{100-p}{100}.

•הסכום שהוחזר עד אז: A0−AtA_0-A_t.

דרך הפתרון

האם סכום מסוים מספיק לסגור את החוב

כשנתון סכום כסף שמתקבל כעבור tt שנים, ושואלים אם הוא מספיק להחזיר את שארית החוב:

1. מחשבים את שארית החוב באותו זמן: At=A0⋅qtA_t=A_0\cdot q^t.

2. משווים: אם הסכום גדול או שווה ל-AtA_t, הוא מספיק. אחרת חסר AtA_t פחות הסכום.

שים לב

חוב שקטן באחוז קבוע הוא תהליך מעריכי. חוב שקטן בסכום קבוע של שקלים בכל שנה הוא תהליך ליניארי.

דוגמה - שארית חוב אחרי 1212 שנים מול סכום שהתקבל

אורית לקחה הלוואה של 150,000150{,}000 ₪. בכל שנה היא הקטינה את חובה ב-8%8\%.

א. מה היה החוב של אורית בסוף השנתיים הראשונות?

ב. מה היה החוב שלה בתום 1010 שנים?

ג. 1212 שנים אחרי שלקחה את ההלוואה קיבלה אורית 60,00060{,}000 ₪. האם הסכום מספיק להחזיר את שארית החוב? נמקו.

פתרון

1. נתון: A0=150,000A_0=150{,}000, החוב קטן ב-8%8\% בשנה. המטרה: החוב אחרי 22 ו-1010 שנים, והשוואה אחרי 1212 שנים.

2. מקדם הדעיכה: q=100−8100=0.92q=\frac{100-8}{100}=0.92.

3. א: אחרי שנה 150,000⋅0.92=138,000150{,}000\cdot0.92=138{,}000. אחרי שנתיים 138,000⋅0.92=126,960138{,}000\cdot0.92=126{,}960.

4. ב: A10=150,000⋅0.9210≈65,158.27A_{10}=150{,}000\cdot0.92^{10}\approx65{,}158.27.

5. ג: A12=150,000⋅0.9212≈55,149.96A_{12}=150{,}000\cdot0.92^{12}\approx55{,}149.96.

6. משווים: 60,000>55,149.9660{,}000>55{,}149.96, ולכן הסכום מספיק, ונשארים לאורית כ-4,850.044{,}850.04 ₪.

תשובה

א. 126,960126{,}960 ₪. ב. כ-65,158.2765{,}158.27 ₪. ג. כן: שארית החוב כ-55,149.9655{,}149.96 ₪, פחות מ-60,00060{,}000 ₪.

שאלות פתוחות על הלוואה וחוב שקטן באחוז קבוע

4. עליית שכר ומחירים באחוז קבוע: משכורת, דירות וקרקע

עלייה באחוז קבוע

בהסכמי עבודה מקבלים לפעמים תוספת לשכר של אחוז קבוע בכל שנה. גם מחירי דירות וקרקע עולים לפעמים באחוז קבוע. אלה תהליכי גדילה, בדיוק כמו חיסכון בריבית.

במדויק: מחיר (או משכורת) עולה באחוז קבוע של p%p\% בשנה, כאשר p>0p>0, אם בכל שנה הוא גדל ב-p%p\% מהמחיר שהיה בשנה הקודמת. זה תהליך גדילה מעריכי עם q=100+p100q=\frac{100+p}{100}. השנה שבה מתחילים לספור (למשל יום חתימת ההסכם) היא t=0t=0.

בגרף: משכורת של 10,00010{,}000 ₪ שעולה ב-5%5\% בכל שנה. כעבור 1010 שנים היא כ-16,288.9516{,}288.95 ₪. התוספת השנתית בשקלים גדלה משנה לשנה.

‫שנים‬‫משכורת (₪)‬012345678910020004000600080001000012000140001600018000(10,16288.95)

מקדם הגדילה מתוך שני מחירים

אם המחיר עלה מ-A0A_0 ל-AtA_t במשך tt שנים באחוז קבוע, אז:

qt=AtA0,q=AtA0t,p=(q−1)⋅100q^t=\frac{A_t}{A_0},\qquad q=\sqrt[t]{\frac{A_t}{A_0}},\qquad p=(q-1)\cdot100
דרך הפתרון

אחוז העלייה השנתי מנתונים של שתי שנים

כשנתונים המחיר בהתחלה והמחיר אחרי tt שנים:

1. מציבים בנוסחה: A0⋅qt=AtA_0\cdot q^t=A_t.

2. מחלקים ב-A0A_0: qt=AtA0q^t=\frac{A_t}{A_0}.

3. מוצאים את qq במחשבון, בעזרת שורש מסדר tt (לשנתיים: שורש ריבועי).

4. אחוז העלייה: p=(q−1)⋅100p=(q-1)\cdot100.

דרך הפתרון

כעבור כמה שנים יגיע המחיר לסכום נתון

כשנתונים A0A_0, qq והסכום שרוצים להגיע אליו:

1. כותבים A0⋅qt=A_0\cdot q^t= הסכום.

2. מציבים t=1,2,3,…t=1,2,3,\dots (ניסוי וטעייה) עד שמגיעים לסכום.

שים לב

שימו לב איך סופרים: "המשכורת בשנה הראשונה" או "ביום חתימת ההסכם" היא A0A_0. "שנתיים אחרי כן" זה t=2t=2.

דוגמה - אחוז עליית מחיר הקרקע ומועד להגעה למחיר

מחיר הקרקע באזור מסוים עולה באחוז קבוע בכל שנה. בינואר 2020 היה מחיר חלקה 300,000300{,}000 ₪, ובינואר 2022 הוא היה 363,000363{,}000 ₪.

א. בכמה אחוזים עולה מחיר הקרקע בכל שנה?

ב. אם המחיר ימשיך לעלות באותו קצב, באיזו שנה יגיע מחיר החלקה ל-483,153483{,}153 ₪?

פתרון

1. נתון: A0=300,000A_0=300{,}000 (ינואר 2020), A2=363,000A_2=363{,}000 (ינואר 2022, t=2t=2). המטרה: אחוז העלייה, ואז הזמן.

2. א: 300,000⋅q2=363,000300{,}000\cdot q^2=363{,}000, ולכן q2=363,000300,000=1.21q^2=\frac{363{,}000}{300{,}000}=1.21.

3. q=1.21=1.1q=\sqrt{1.21}=1.1, ולכן p=(1.1−1)⋅100=10p=(1.1-1)\cdot100=10.

4. ב: מחפשים tt כך ש-300,000⋅1.1t=483,153300{,}000\cdot1.1^t=483{,}153:

- t=4t=4: 300,000⋅1.14=439,230300{,}000\cdot1.1^4=439{,}230. קטן מדי.

- t=5t=5: 300,000⋅1.15=483,153300{,}000\cdot1.1^5=483{,}153. מתאים.

5. 55 שנים אחרי ינואר 2020 זה ינואר 2025.

תשובה

א. 10%10\% בשנה. ב. בשנת 2025.

שאלות פתוחות על עליית שכר ומחירים באחוז קבוע: משכורת, דירות וקרקע

5. השוואת תוכניות חיסכון: ריבית לתקופות שונות ורווח כולל

ריבית לתקופה ורווח כולל

לא כל תוכנית חיסכון נותנת ריבית בכל שנה. יש תוכניות שנותנות ריבית פעם בשנתיים, ויש תוכניות שמבטיחות רווח כולל בסוף כמה שנים. כדי להשוות ביניהן צריך לחשב בזהירות.

במדויק:

- ריבית לתקופה: אם התוכנית נותנת p%p\% פעם ב-kk שנים, יחידת הזמן היא kk שנים, ו-tt הוא מספר התקופות השלמות שעברו. בין תקופה לתקופה הסכום לא משתנה.

- רווח כולל של P%P\% במשך תקופה הוא האחוז שבו הסכום בסוף גדול מהקרן: P=At−A0A0⋅100P=\frac{A_t-A_0}{A_0}\cdot100.

בתרשים: 100,000100{,}000 ₪ בשתי תוכניות. בתוכנית א הסכום עולה בכל שנה. בתוכנית ב הסכום עולה רק כל שנתיים, ובשנים 1 ו-3 הוא נשאר כמו קודם. כעבור 44 שנים תוכנית א נותנת 126,247.70126{,}247.70 ₪, ותוכנית ב נותנת 125,440125{,}440 ₪.

‫תוכנית א: ⁦6⁩% לשנה‬‫תוכנית ב: ⁦12⁩% לשנתיים‬900009500010000010500011000011500012000012500013000001234‫שנים‬‫סכום (₪)‬

הרווח הכולל באחוזים

אחרי tt יחידות זמן הסכום מוכפל ב-qtq^t, ולכן הרווח הכולל באחוזים הוא P=(qt−1)⋅100P=(q^t-1)\cdot100.

ולהפך: אם ידוע רווח כולל של P%P\% אחרי tt שנים בריבית שנתית קבועה, אז qt=100+P100q^t=\frac{100+P}{100} ו-q=100+P100tq=\sqrt[t]{\frac{100+P}{100}}.

דרך הפתרון

השוואה בין תוכניות חיסכון

כשיש שתי תוכניות או יותר, ושואלים איזו כדאית יותר:

1. בוחרים אותה קרן ואותה תקופה כוללת לכל התוכניות.

2. בכל תוכנית קובעים את יחידת הזמן שלה ואת tt (מספר התקופות בתקופה הכוללת).

3. מחשבים את הסכום בסוף, A0⋅qtA_0\cdot q^t, או את הריבית השנתית qq.

4. התוכנית עם הסכום הגדול יותר (או עם qq הגדול יותר) כדאית יותר.

שים לב

12%12\% לשנתיים אינם 6%6\% לשנה: ריבית של 6%6\% לשנה נותנת בשנתיים 1.062=1.12361.06^2=1.1236, כלומר 12.36%12.36\%.

שים לב

רווח כולל של 50%50\% ב-55 שנים אינו 10%10\% לשנה: 1.15≈1.611.1^5\approx1.61, כלומר 10%10\% לשנה נותנים כ-61%61\%.

דוגמה א - ריבית שנתית מול ריבית לשלוש שנים

אבי רוצה להשקיע 50,00050{,}000 ₪ ל-66 שנים. בבנק יש שתי תוכניות:

תוכנית א: ריבית שנתית של 5%5\%.

תוכנית ב: ריבית של 16%16\% פעם בשלוש שנים (משקיעים רק ביחידות של שלוש שנים שלמות).

באיזו תוכנית כדאי לאבי להשקיע? נמקו.

פתרון

1. נתון: A0=50,000A_0=50{,}000, תקופה של 66 שנים. המטרה: לחשב את הסכום בסוף בכל תוכנית ולהשוות.

2. תוכנית א: יחידת הזמן שנה, q=1.05q=1.05, t=6t=6. 50,000⋅1.056≈67,004.7850{,}000\cdot1.05^6\approx67{,}004.78.

3. תוכנית ב: יחידת הזמן שלוש שנים, q=1.16q=1.16. ב-66 שנים יש t=2t=2 תקופות. 50,000⋅1.162=67,28050{,}000\cdot1.16^2=67{,}280.

4. משווים: 67,280>67,004.7867{,}280>67{,}004.78.

תשובה

בתוכנית ב: יהיו בה 67,28067{,}280 ₪, לעומת כ-67,004.7867{,}004.78 ₪ בתוכנית א.

דוגמה ב - השוואה לפי רווח כולל בסוף התוכנית

בשתי תוכניות חיסכון יש ריבית שנתית קבועה. בתוכנית הראשונה מקבלים בסוף 44 שנים את הקרן ועוד רווח של 30%30\%. בתוכנית השנייה מקבלים בסוף 55 שנים את הקרן ועוד רווח של 40%40\%. באיזו תוכנית הריבית השנתית גבוהה יותר?

פתרון

1. נתון: רווח כולל ומספר שנים בכל תוכנית. המטרה: למצוא את qq בכל תוכנית ולהשוות.

2. התוכנית הראשונה: q4=1.3q^4=1.3, ולכן q=1.34≈1.0678q=\sqrt[4]{1.3}\approx1.0678, ריבית של כ-6.78%6.78\% לשנה.

3. התוכנית השנייה: q5=1.4q^5=1.4, ולכן q=1.45≈1.0696q=\sqrt[5]{1.4}\approx1.0696, ריבית של כ-6.96%6.96\% לשנה.

4. משווים: 1.0696>1.06781.0696>1.0678. אי אפשר להשוות לפי 30%30\% ו-40%40\% בלבד, כי מספר השנים שונה.

תשובה

בתוכנית השנייה: כ-6.96%6.96\% לשנה, לעומת כ-6.78%6.78\% בראשונה.

שאלות פתוחות על השוואת תוכניות חיסכון: ריבית לתקופות שונות ורווח כולל

6. מעריכי מול ליניארי בהקשר כלכלי: תוספת קבועה לעומת אחוז קבוע

תוספת קבועה לעומת אחוז קבוע

יש שתי דרכים נפוצות שבהן סכום כסף משתנה. אפשר להוסיף אותו מספר שקלים בכל פעם, למשל 500500 ₪ בכל שנה. ואפשר להוסיף אותו אחוז בכל פעם, למשל 5%5\% בכל שנה.

במדויק:

•תהליך ליניארי: בכל יחידת זמן הכמות משתנה באותו מספר dd (תוספת או הפחתה של שקלים), כאשר d≠0d\ne0. אחרי tt יחידות זמן: A0+d⋅tA_0+d\cdot t.

•תהליך מעריכי: בכל יחידת זמן הכמות מוכפלת באותו מספר qq (שינוי באחוז קבוע), כאשר q>0q>0 ו-q≠1q\ne1. אחרי tt יחידות זמן: A0⋅qtA_0\cdot q^t.

בגרף (באלפי שקלים): 10,00010{,}000 ₪ שגדלים ב-1,0001{,}000 ₪ בכל שנה (הישר), לעומת 10,00010{,}000 ₪ שגדלים ב-10%10\% בכל שנה (הקו המקווקו). בשנה הראשונה התוספת זהה. אחר כך התוספת באחוזים גדלה, ואחרי 1010 שנים יש 25,937.4225{,}937.42 ₪ לעומת 20,00020{,}000 ₪.

‫שנים‬‫סכום (אלפי ₪)‬012345678910111213051015202530(10,20)(10,25.94)

זיהוי מטבלה של ערכים בזמנים עוקבים

מה בודקיםאם זה קבוע
ההפרש בין כל שני ערכים עוקביםהתהליך ליניארי
המנה בין כל שני ערכים עוקבים (ערך חלקי הערך שלפניו)התהליך מעריכי

מי גדול יותר לאורך זמן

נניח ששני תהליכים מתחילים מאותה כמות A0A_0, ובשנה הראשונה השינוי בשקלים זהה בשניהם. אז מהשנה השנייה ואילך הכמות בתהליך המעריכי גדולה יותר:

•בגדילה: הסכום שגדל באחוז קבוע עולה מהר יותר מהסכום שגדל בתוספת קבועה.

•בדעיכה: הערך שיורד באחוז קבוע יורד לאט יותר מהערך שיורד בסכום קבוע.

שים לב

"המחיר עלה ב-2020 אגורות בכל חודש" הוא תהליך ליניארי, לא מעריכי: התוספת היא מספר קבוע, לא אחוז קבוע.

שים לב

תוספת קבועה גדולה יכולה להוביל בשנים הראשונות, וגדילה באחוז קבוע יכולה לעקוף אותה מאוחר יותר. לכן לא מסיקים מהשנים הראשונות: מחשבים בכל שנה שמבקשים.

דוגמה - שתי הצעות שכר: תוספת קבועה או אחוז קבוע

לדנה הציעו שתי עבודות. בשתיהן המשכורת בהתחלה 8,0008{,}000 ₪ לחודש.

הצעה א: המשכורת גדלה ב-500500 ₪ בכל שנה.

הצעה ב: המשכורת גדלה ב-5%5\% בכל שנה.

א. איזו הצעה מתאימה לתהליך ליניארי ואיזו לתהליך מעריכי?

ב. מה תהיה המשכורת בכל הצעה כעבור 55 שנים?

ג. באיזו הצעה המשכורת תהיה גבוהה יותר כעבור 1010 שנים?

פתרון

1. נתון: A0=8,000A_0=8{,}000 בשתי ההצעות. בהצעה א תוספת קבועה של 500500 ₪, ובהצעה ב גדילה של 5%5\% (q=1.05q=1.05). המטרה: לסווג ולהשוות.

2. א: בהצעה א מוסיפים מספר קבוע של שקלים, ולכן היא ליניארית. בהצעה ב מוסיפים אחוז קבוע, ולכן היא מעריכית.

3. ב: הצעה א: 8,000+500⋅5=10,5008{,}000+500\cdot5=10{,}500. הצעה ב: 8,000⋅1.055≈10,210.258{,}000\cdot1.05^5\approx10{,}210.25.

4. ג: הצעה א: 8,000+500⋅10=13,0008{,}000+500\cdot10=13{,}000. הצעה ב: 8,000⋅1.0510≈13,031.168{,}000\cdot1.05^{10}\approx13{,}031.16.

5. בגרף (באלפי שקלים) רואים את שתי ההצעות: הישר הוא הצעה א, והקו המקווקו הוא הצעה ב. שתיהן יוצאות מ-8,0008{,}000 ₪. בשנים הראשונות הישר גבוה יותר, ובין השנה ה-99 לשנה ה-1010 הקו המקווקו עובר אותו.

‫שנים‬‫משכורת (אלפי ₪)‬0123456789101112131467891011121314151617
תשובה

א. הצעה א ליניארית, הצעה ב מעריכית. ב. 10,50010{,}500 ₪ בהצעה א, וכ-10,210.2510{,}210.25 ₪ בהצעה ב. ג. בהצעה ב (כ-13,031.1613{,}031.16 ₪ לעומת 13,00013{,}000 ₪).

שאלות פתוחות על מעריכי מול ליניארי בהקשר כלכלי: תוספת קבועה לעומת אחוז קבוע

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.