תזכורת: תהליך מעריכי והנוסחה
בנושא "גדילה ודעיכה" ראינו כמויות שגדלות או קטנות באחוז קבוע בכל יחידת זמן. בנושא הזה נפגוש אותן בעולם הכסף: חיסכון, ירידת ערך של מכונית, החזר חוב ועליית משכורת.
במדויק: תהליך מעריכי הוא תהליך שבו בכל יחידת זמן הכמות מוכפלת באותו מספר , כאשר ו-. המספר נקרא מקדם הגדילה או הדעיכה.
•אם , הכמות גדלה (גדילה). גדילה ב-: .
•אם , הכמות קטנה (דעיכה). דעיכה ב-: .
אם היא הכמות ההתחלתית, אחרי יחידות זמן הכמות היא .
בגרף: אותה כמות התחלתית , בגדילה של (, הקו הרציף) ובדעיכה של (, הקו המקווקו). שני הגרפים יוצאים מהנקודה . בגדילה הכמות עולה מהר יותר ויותר. בדעיכה היא יורדת לאט יותר ויותר, ולא מגיעה לאפס.
מושגים מעולם הכסף
בשאלות של אשכול פיננסי-כלכלי חוזרות כמה מילים. כדאי לדעת מה כל אחת מהן אומרת בשפת הנוסחה.
במדויק:
1. חיסכון והשקעה בריבית שנתית קבועה (ריבית דריבית)
חיסכון בריבית שנתית קבועה
כשמפקידים כסף בתוכנית חיסכון, הבנק מוסיף בכל שנה ריבית. בשנה השנייה הריבית מחושבת גם על הריבית של השנה הראשונה, ולכן קוראים לזה ריבית דריבית.
במדויק: בתוכנית חיסכון בריבית שנתית קבועה של , בסוף כל שנה הסכום בתוכנית גדל ב- מהסכום שהיה בה בתחילת אותה שנה (לא מהקרן). כל עוד לא מפקידים ולא מושכים כסף, זה תהליך גדילה מעריכי עם , ויחידת הזמן היא שנה.
למשל ₪ בריבית שנתית של . התוספת גדלה משנה לשנה: , אחר כך , אחר כך ואז ₪, כי כל פעם מחשבים מסכום גדול יותר.
הסכום בתוכנית אחרי שנים
, כאשר .
- : הקרן. : הריבית השנתית באחוזים. : מספר השנים.
- הרווח אחרי שנים: .
חישוב סכום החיסכון
כשנתונים הקרן והריבית השנתית, ומבקשים את הסכום כעבור כמה שנים:
1. מזהים את , את ואת .
2. מחשבים .
3. מציבים: .
4. אם מבקשים רווח, מחסירים את הקרן: .
למספר קטן של שנים אפשר גם לחשב שנה אחרי שנה: כל שנה כופלים ב-.
ריבית של במשך שנים אינה : הסכום מוכפל ב-, כלומר גדל בכ-.
סכום כסף מעגלים רק בסוף החישוב: לאגורות (שתי ספרות אחרי הנקודה), או לשקלים שלמים אם השאלה מבקשת.
דוגמה - סכום, רווח ומספר שנים בחיסכון
נועה הפקידה ₪ בתוכנית חיסכון בריבית שנתית קבועה של .
א. כמה כסף יהיה בתוכנית כעבור שנה וכעבור שנתיים?
ב. כמה כסף יהיה בתוכנית כעבור שנים? מה יהיה הרווח של נועה?
ג. כעבור כמה שנים יהיו בתוכנית ₪?
1. נתון: , ריבית לשנה. המטרה: הסכום בזמנים שונים, הרווח והזמן.
2. מקדם הגדילה: .
3. א: כעבור שנה . כעבור שנתיים .
4. ב: . הרווח: .
5. ג: מחפשים כך ש-. בודקים בניסוי וטעייה:
- : . קטן מדי.
- : . מתאים.
א. ₪ ו- ₪. ב. ₪, רווח של ₪. ג. כעבור שנים.
2. ירידת ערך באחוז קבוע: מכוניות ומכשירים
ירידת ערך באחוז קבוע
מכונית חדשה שווה פחות בכל שנה שעוברת. גם טלפון, מחשב ומכשירי חשמל מאבדים מערכם. כשהערך יורד באותו אחוז בכל שנה, זה תהליך דעיכה.
במדויק: ערך יורד באחוז קבוע של בשנה, כאשר , אם בכל שנה הערך קטן ב- מהערך שהיה בתחילת אותה שנה. זה תהליך דעיכה מעריכי עם , ולכן .
בגרף (הערך באלפי שקלים): מכונית שעלתה ₪, וערכה יורד ב- בכל שנה. בשנה הראשונה היא מאבדת ₪, ובשנים הבאות פחות ופחות שקלים, כי מחושבים מערך קטן יותר. הערך מתקרב לאפס, אבל לא מגיע אליו.
ערך אחרי שנים
, כאשר .
- : הערך ההתחלתי (מחיר הקנייה). : אחוז הירידה בשנה.
מחיר בעבר: כמה שילמו לפני שנים
כשנתון הערך היום ואחוז הירידה, ומבקשים את הערך לפני שנים:
1. מחשבים .
2. הערך היום הוא , והערך לפני שנים הוא . כותבים .
3. משנים את נושא הנוסחה: .
למספר קטן של שנים אפשר גם ללכת אחורה שנה אחרי שנה: כל שנה מחלקים ב-.
כדי לחזור אחורה לא מוסיפים : אם המחיר ירד ב- ל- ₪, המחיר לפני כן היה ₪, ולא ₪.
דוגמה - מחיר הקנייה ומחיר בעתיד
המחיר של מכונית משומשת יורד בכל שנה ב-. היום, שנתיים אחרי שקנו אותה, מחיר המכונית ₪.
א. כמה עלתה המכונית ביום הקנייה?
ב. מה יהיה מחיר המכונית בעוד שנים מהיום?
1. נתון: ירידה של בשנה, והמחיר כעבור שנים הוא ₪. המטרה: המחיר ביום הקנייה, והמחיר שנים אחרי היום.
2. מקדם הדעיכה: .
3. א: , ולכן .
4. ב: מהיום עוד שנים. נקודת ההתחלה היא המחיר של היום: .
5. בדיקה: מיום הקנייה עברו אז שנים, ו-. אותה תוצאה.
א. ₪. ב. כ- ₪.
3. הלוואה וחוב שקטן באחוז קבוע
חוב שקטן באחוז קבוע
מי שלוקח הלוואה צריך להחזיר אותה. בשאלות של הנושא הזה החוב קטן בכל שנה באחוז קבוע מהחוב שנשאר. מה שנשאר לשלם נקרא שארית החוב.
במדויק: חוב קטן באחוז קבוע של בשנה, כאשר , אם בכל שנה החוב קטן ב- מהחוב שהיה בתחילת אותה שנה. זה תהליך דעיכה מעריכי עם . ההחזר בכל שנה (בשקלים) קטן משנה לשנה, כי הוא מחוב קטן יותר.
למשל הלוואה של ₪, והחוב קטן ב- בכל שנה. בשנה הראשונה מחזירים ₪, בשנה השנייה ₪, ובכל שנה פחות.
שארית החוב והסכום שהוחזר
•שארית החוב אחרי שנים: , כאשר הוא סכום ההלוואה ו-.
•הסכום שהוחזר עד אז: .
האם סכום מסוים מספיק לסגור את החוב
כשנתון סכום כסף שמתקבל כעבור שנים, ושואלים אם הוא מספיק להחזיר את שארית החוב:
1. מחשבים את שארית החוב באותו זמן: .
2. משווים: אם הסכום גדול או שווה ל-, הוא מספיק. אחרת חסר פחות הסכום.
חוב שקטן באחוז קבוע הוא תהליך מעריכי. חוב שקטן בסכום קבוע של שקלים בכל שנה הוא תהליך ליניארי.
דוגמה - שארית חוב אחרי שנים מול סכום שהתקבל
אורית לקחה הלוואה של ₪. בכל שנה היא הקטינה את חובה ב-.
א. מה היה החוב של אורית בסוף השנתיים הראשונות?
ב. מה היה החוב שלה בתום שנים?
ג. שנים אחרי שלקחה את ההלוואה קיבלה אורית ₪. האם הסכום מספיק להחזיר את שארית החוב? נמקו.
1. נתון: , החוב קטן ב- בשנה. המטרה: החוב אחרי ו- שנים, והשוואה אחרי שנים.
2. מקדם הדעיכה: .
3. א: אחרי שנה . אחרי שנתיים .
4. ב: .
5. ג: .
6. משווים: , ולכן הסכום מספיק, ונשארים לאורית כ- ₪.
א. ₪. ב. כ- ₪. ג. כן: שארית החוב כ- ₪, פחות מ- ₪.
4. עליית שכר ומחירים באחוז קבוע: משכורת, דירות וקרקע
עלייה באחוז קבוע
בהסכמי עבודה מקבלים לפעמים תוספת לשכר של אחוז קבוע בכל שנה. גם מחירי דירות וקרקע עולים לפעמים באחוז קבוע. אלה תהליכי גדילה, בדיוק כמו חיסכון בריבית.
במדויק: מחיר (או משכורת) עולה באחוז קבוע של בשנה, כאשר , אם בכל שנה הוא גדל ב- מהמחיר שהיה בשנה הקודמת. זה תהליך גדילה מעריכי עם . השנה שבה מתחילים לספור (למשל יום חתימת ההסכם) היא .
בגרף: משכורת של ₪ שעולה ב- בכל שנה. כעבור שנים היא כ- ₪. התוספת השנתית בשקלים גדלה משנה לשנה.
מקדם הגדילה מתוך שני מחירים
אם המחיר עלה מ- ל- במשך שנים באחוז קבוע, אז:
אחוז העלייה השנתי מנתונים של שתי שנים
כשנתונים המחיר בהתחלה והמחיר אחרי שנים:
1. מציבים בנוסחה: .
2. מחלקים ב-: .
3. מוצאים את במחשבון, בעזרת שורש מסדר (לשנתיים: שורש ריבועי).
4. אחוז העלייה: .
כעבור כמה שנים יגיע המחיר לסכום נתון
כשנתונים , והסכום שרוצים להגיע אליו:
1. כותבים הסכום.
2. מציבים (ניסוי וטעייה) עד שמגיעים לסכום.
שימו לב איך סופרים: "המשכורת בשנה הראשונה" או "ביום חתימת ההסכם" היא . "שנתיים אחרי כן" זה .
דוגמה - אחוז עליית מחיר הקרקע ומועד להגעה למחיר
מחיר הקרקע באזור מסוים עולה באחוז קבוע בכל שנה. בינואר 2020 היה מחיר חלקה ₪, ובינואר 2022 הוא היה ₪.
א. בכמה אחוזים עולה מחיר הקרקע בכל שנה?
ב. אם המחיר ימשיך לעלות באותו קצב, באיזו שנה יגיע מחיר החלקה ל- ₪?
1. נתון: (ינואר 2020), (ינואר 2022, ). המטרה: אחוז העלייה, ואז הזמן.
2. א: , ולכן .
3. , ולכן .
4. ב: מחפשים כך ש-:
- : . קטן מדי.
- : . מתאים.
5. שנים אחרי ינואר 2020 זה ינואר 2025.
א. בשנה. ב. בשנת 2025.
5. השוואת תוכניות חיסכון: ריבית לתקופות שונות ורווח כולל
ריבית לתקופה ורווח כולל
לא כל תוכנית חיסכון נותנת ריבית בכל שנה. יש תוכניות שנותנות ריבית פעם בשנתיים, ויש תוכניות שמבטיחות רווח כולל בסוף כמה שנים. כדי להשוות ביניהן צריך לחשב בזהירות.
במדויק:
- ריבית לתקופה: אם התוכנית נותנת פעם ב- שנים, יחידת הזמן היא שנים, ו- הוא מספר התקופות השלמות שעברו. בין תקופה לתקופה הסכום לא משתנה.
- רווח כולל של במשך תקופה הוא האחוז שבו הסכום בסוף גדול מהקרן: .
בתרשים: ₪ בשתי תוכניות. בתוכנית א הסכום עולה בכל שנה. בתוכנית ב הסכום עולה רק כל שנתיים, ובשנים 1 ו-3 הוא נשאר כמו קודם. כעבור שנים תוכנית א נותנת ₪, ותוכנית ב נותנת ₪.
הרווח הכולל באחוזים
אחרי יחידות זמן הסכום מוכפל ב-, ולכן הרווח הכולל באחוזים הוא .
ולהפך: אם ידוע רווח כולל של אחרי שנים בריבית שנתית קבועה, אז ו-.
השוואה בין תוכניות חיסכון
כשיש שתי תוכניות או יותר, ושואלים איזו כדאית יותר:
1. בוחרים אותה קרן ואותה תקופה כוללת לכל התוכניות.
2. בכל תוכנית קובעים את יחידת הזמן שלה ואת (מספר התקופות בתקופה הכוללת).
3. מחשבים את הסכום בסוף, , או את הריבית השנתית .
4. התוכנית עם הסכום הגדול יותר (או עם הגדול יותר) כדאית יותר.
לשנתיים אינם לשנה: ריבית של לשנה נותנת בשנתיים , כלומר .
רווח כולל של ב- שנים אינו לשנה: , כלומר לשנה נותנים כ-.
דוגמה א - ריבית שנתית מול ריבית לשלוש שנים
אבי רוצה להשקיע ₪ ל- שנים. בבנק יש שתי תוכניות:
תוכנית א: ריבית שנתית של .
תוכנית ב: ריבית של פעם בשלוש שנים (משקיעים רק ביחידות של שלוש שנים שלמות).
באיזו תוכנית כדאי לאבי להשקיע? נמקו.
1. נתון: , תקופה של שנים. המטרה: לחשב את הסכום בסוף בכל תוכנית ולהשוות.
2. תוכנית א: יחידת הזמן שנה, , . .
3. תוכנית ב: יחידת הזמן שלוש שנים, . ב- שנים יש תקופות. .
4. משווים: .
בתוכנית ב: יהיו בה ₪, לעומת כ- ₪ בתוכנית א.
דוגמה ב - השוואה לפי רווח כולל בסוף התוכנית
בשתי תוכניות חיסכון יש ריבית שנתית קבועה. בתוכנית הראשונה מקבלים בסוף שנים את הקרן ועוד רווח של . בתוכנית השנייה מקבלים בסוף שנים את הקרן ועוד רווח של . באיזו תוכנית הריבית השנתית גבוהה יותר?
1. נתון: רווח כולל ומספר שנים בכל תוכנית. המטרה: למצוא את בכל תוכנית ולהשוות.
2. התוכנית הראשונה: , ולכן , ריבית של כ- לשנה.
3. התוכנית השנייה: , ולכן , ריבית של כ- לשנה.
4. משווים: . אי אפשר להשוות לפי ו- בלבד, כי מספר השנים שונה.
בתוכנית השנייה: כ- לשנה, לעומת כ- בראשונה.
6. מעריכי מול ליניארי בהקשר כלכלי: תוספת קבועה לעומת אחוז קבוע
תוספת קבועה לעומת אחוז קבוע
יש שתי דרכים נפוצות שבהן סכום כסף משתנה. אפשר להוסיף אותו מספר שקלים בכל פעם, למשל ₪ בכל שנה. ואפשר להוסיף אותו אחוז בכל פעם, למשל בכל שנה.
במדויק:
•תהליך ליניארי: בכל יחידת זמן הכמות משתנה באותו מספר (תוספת או הפחתה של שקלים), כאשר . אחרי יחידות זמן: .
•תהליך מעריכי: בכל יחידת זמן הכמות מוכפלת באותו מספר (שינוי באחוז קבוע), כאשר ו-. אחרי יחידות זמן: .
בגרף (באלפי שקלים): ₪ שגדלים ב- ₪ בכל שנה (הישר), לעומת ₪ שגדלים ב- בכל שנה (הקו המקווקו). בשנה הראשונה התוספת זהה. אחר כך התוספת באחוזים גדלה, ואחרי שנים יש ₪ לעומת ₪.
זיהוי מטבלה של ערכים בזמנים עוקבים
מי גדול יותר לאורך זמן
נניח ששני תהליכים מתחילים מאותה כמות , ובשנה הראשונה השינוי בשקלים זהה בשניהם. אז מהשנה השנייה ואילך הכמות בתהליך המעריכי גדולה יותר:
•בגדילה: הסכום שגדל באחוז קבוע עולה מהר יותר מהסכום שגדל בתוספת קבועה.
•בדעיכה: הערך שיורד באחוז קבוע יורד לאט יותר מהערך שיורד בסכום קבוע.
"המחיר עלה ב- אגורות בכל חודש" הוא תהליך ליניארי, לא מעריכי: התוספת היא מספר קבוע, לא אחוז קבוע.
תוספת קבועה גדולה יכולה להוביל בשנים הראשונות, וגדילה באחוז קבוע יכולה לעקוף אותה מאוחר יותר. לכן לא מסיקים מהשנים הראשונות: מחשבים בכל שנה שמבקשים.
דוגמה - שתי הצעות שכר: תוספת קבועה או אחוז קבוע
לדנה הציעו שתי עבודות. בשתיהן המשכורת בהתחלה ₪ לחודש.
הצעה א: המשכורת גדלה ב- ₪ בכל שנה.
הצעה ב: המשכורת גדלה ב- בכל שנה.
א. איזו הצעה מתאימה לתהליך ליניארי ואיזו לתהליך מעריכי?
ב. מה תהיה המשכורת בכל הצעה כעבור שנים?
ג. באיזו הצעה המשכורת תהיה גבוהה יותר כעבור שנים?
1. נתון: בשתי ההצעות. בהצעה א תוספת קבועה של ₪, ובהצעה ב גדילה של (). המטרה: לסווג ולהשוות.
2. א: בהצעה א מוסיפים מספר קבוע של שקלים, ולכן היא ליניארית. בהצעה ב מוסיפים אחוז קבוע, ולכן היא מעריכית.
3. ב: הצעה א: . הצעה ב: .
4. ג: הצעה א: . הצעה ב: .
5. בגרף (באלפי שקלים) רואים את שתי ההצעות: הישר הוא הצעה א, והקו המקווקו הוא הצעה ב. שתיהן יוצאות מ- ₪. בשנים הראשונות הישר גבוה יותר, ובין השנה ה- לשנה ה- הקו המקווקו עובר אותו.
א. הצעה א ליניארית, הצעה ב מעריכית. ב. ₪ בהצעה א, וכ- ₪ בהצעה ב. ג. בהצעה ב (כ- ₪ לעומת ₪).