תזכורת: מרחק בין שתי נקודות ומקום גאומטרי
בכל הנושא נמדוד מרחקים של נקודה מנקודות קבועות. המרחק בין ל- הוא .
במדויק: מקום גאומטרי הוא קבוצת כל הנקודות במישור שמקיימות תנאי נתון, ורק הן. משוואת המקום הגאומטרי היא משוואה ב- וב- שכל נקודה של המקום מקיימת, ושכל נקודה שמקיימת אותה שייכת למקום.
למשל, המקום הגאומטרי של כל הנקודות שמרחקן מהראשית הוא הוא המעגל . כך הגדרנו גם את הפרבולה ואת האליפסה, וכך נגדיר עכשיו את ההיפרבולה.
תזכורת: האליפסה
באליפסה סכום המרחקים של כל נקודה משני המוקדים קבוע. בהיפרבולה נחליף את הסכום בהפרש.
במדויק: אליפסה היא קבוצת כל הנקודות במישור שסכום מרחקיהן משתי נקודות קבועות (המוקדים) שווה לגודל קבוע , הגדול מהמרחק בין המוקדים. כשהמוקדים , משוואתה , ו-.
באליפסה המוקדים ו-. לנקודה : .
1. ההיפרבולה כמקום גאומטרי והמשוואה הקנונית
ההיפרבולה כמקום גאומטרי
ניקח שתי נקודות קבועות ו- ונחפש את כל הנקודות שאחת מהן רחוקה מהן בדיוק יותר מהשנייה. הנקודות האלה יוצרות עקום משני חלקים נפרדים - ההיפרבולה. ו- הם המוקדים, ושני החלקים נקראים ענפים.
במדויק: היפרבולה היא קבוצת כל הנקודות במישור שעבורן , כאשר ו- שתי נקודות שונות (המוקדים), והגודל הקבוע מקיים .
בהיפרבולה המוקדים ו-, והגודל הקבוע . לנקודה : , , וההפרש .
הנקודות של הענף הקרוב ל- מקיימות , ושל הענף הקרוב ל- מקיימות . הערך המוחלט בהגדרה כולל את שני הענפים.
המשוואה הקנונית: מוקדים על ציר ה-
כשהמוקדים ו- והגודל הקבוע , משוואת ההיפרבולה:
כאן , , ו-.
המשוואה הקנונית: מוקדים על ציר ה-
כשהמוקדים ו- והגודל הקבוע , משוואת ההיפרבולה:
אפשר לכתוב אותה גם כך: .
הסקת המשוואה הקנונית מההגדרה
עבור מוקדים וגודל קבוע :
1. נקודה על ההיפרבולה מקיימת .
2. מעבירים שורש אחד לאגף השני ומעלים בריבוע. אחרי צמצום נשאר .
3. מעלים שוב בריבוע ומסדרים: .
4. מסמנים (חיובי, כי ) ומחלקים ב-: מתקבל .
בהיפרבולה הוא הגדול: . באליפסה דווקא הגדול: . לא מחליפים ביניהם.
הגודל הקבוע חייב להיות קטן מהמרחק בין המוקדים. אם , מתקבלות שתי קרניים על הישר , ואם הוא גדול מ-, אין אף נקודה.
דוגמה - מציאת המשוואה ממוקדים ומנקודה על ההיפרבולה
המוקדים של היפרבולה הם ו-. הנקודה נמצאת על ההיפרבולה.
מצאו את משוואת ההיפרבולה.
1. נתון: המוקדים ונקודה על ההיפרבולה. המטרה: ו- במשוואה (המוקדים על ציר ה- וסימטריים ביחס לראשית).
2. מההגדרה . מחשבים: .
3. .
4. , ולכן ו-.
5. , ולכן .
6. בדיקה: .
2. אסימפטוטות, קודקודים וסימטריה
קודקודים, מרכז ואסימפטוטות
ההיפרבולה חותכת את ציר ה- בשתי נקודות, ו-, ואת ציר ה- היא לא חותכת בכלל. רחוק מהראשית כל ענף נצמד לשני ישרים שעוברים בראשית.
במדויק:
- מרכז ההיפרבולה הוא אמצע הקטע . בצורה הקנונית - הראשית.
- הקודקודים הם נקודות החיתוך של ההיפרבולה עם הישר שעובר דרך המוקדים.
- אסימפטוטה של ההיפרבולה היא ישר שיש חלק של ההיפרבולה שמתרחק מהמרכז עד אינסוף, והמרחק של נקודותיו מהישר שואף ל-.
הקודקודים ממלאים את התפקיד שממלאות נקודות הקצה של הציר הארוך באליפסה. המרחק בין הקודקודים שווה לגודל הקבוע: .
ל- (מוקדים על ציר ה-) ול- (מוקדים על ציר ה-) יש אותן אסימפטוטות, .
תכונות ההיפרבולה מתוך המשוואה
בשני המקרים .
משוואות האסימפטוטות
לשתי ההיפרבולות אותן אסימפטוטות: ו-. ההיפרבולה לא נפגשת עם האסימפטוטות שלה.
סימטריה
במשוואה הקנונית מופיעים רק ו-. לכן אם על ההיפרבולה, גם , ו- עליה:
•ההיפרבולה סימטרית ביחס לציר ה- וביחס לציר ה-.
•ההיפרבולה סימטרית ביחס לראשית (המרכז).
מציאת התכונות מתוך משוואה
כשנתונה משוואה כמו :
1. מעבירים לצורה (האיבר עם חיובי, אגף ימין או ): .
2. קוראים את (המכנה של ) ואת (המכנה של ).
3. מחשבים .
4. לפי הסימן באגף הימני קובעים על איזה ציר המוקדים, וכותבים מוקדים, קודקודים ואסימפטוטות.
על איזה ציר המוקדים קובע הסימן, לא גודל המכנים: ב- המוקדים על ציר ה-, אף על פי ש-.
את משוואת האסימפטוטות אפשר לבדוק כך: מחליפים את האגף הימני ב-. מ- מתקבל .
דוגמה א - מהמשוואה לקודקודים, למוקדים ולאסימפטוטות
נתונה ההיפרבולה . מצאו את הקודקודים, את המוקדים ואת משוואות האסימפטוטות.
1. מחלקים ב-: . האגף הימני , ולכן המוקדים על ציר ה-.
2. , , ולכן , .
3. , ולכן .
4. קודקודים , מוקדים , אסימפטוטות .
קודקודים , . מוקדים , . אסימפטוטות , .
דוגמה ב - מציאת המשוואה מאסימפטוטות וממוקד
מוקדי היפרבולה נמצאים על ציר ה- וסימטריים ביחס לראשית. אחד המוקדים הוא , ומשוואות האסימפטוטות הן . מצאו את משוואת ההיפרבולה.
1. נתון: מוקד ואסימפטוטות. המטרה: ו- במשוואה .
2. מהאסימפטוטות , ולכן ו-.
3. מהמוקד : , כלומר .
4. , ולכן ו-.
3. מצב הדדי בין ישר להיפרבולה
מצב הדדי בין ישר להיפרבולה
ישר יכול לחתוך היפרבולה בשתי נקודות, להשיק לה, או לא לפגוש אותה בכלל. יש גם מקרה מיוחד להיפרבולה: ישר שמקביל לאסימפטוטה (ואינו האסימפטוטה עצמה) חותך אותה בנקודה אחת בדיוק, ובכל זאת אינו משיק.
במדויק: המצב ההדדי נקבע לפי מספר הנקודות המשותפות לישר ולהיפרבולה, כלומר מספר הפתרונות של מערכת שתי המשוואות. ישר משיק להיפרבולה כשיש להם נקודה משותפת אחת והישר אינו מקביל לאסימפטוטה.
בגרף ההיפרבולה ושלושה ישרים מקבילים: חותך בשתי נקודות, משיק בנקודה , ו- לא פוגש את ההיפרבולה.
מצב הדדי בין ישר להיפרבולה
עבור ישר והיפרבולה :
1. מציבים במשוואת ההיפרבולה ומסדרים: מתקבלת משוואה ב-, .
2. אם המקדם של הוא (כלומר , הישר מקביל לאסימפטוטה), המשוואה ממעלה ראשונה: נקודה אחת כש-, ואף נקודה כש- (הישר הוא האסימפטוטה עצמה).
3. אחרת מחשבים את הדיסקרימיננטה של המשוואה הריבועית.
4. מספר הפתרונות ב- הוא מספר נקודות החיתוך. את מוצאים מהצבה במשוואת הישר.
הדיסקרימיננטה והמצב ההדדי
ישר מקביל לציר ה-, : שתי נקודות כש-, השקה בקודקוד כש-, ואין נקודות כש-.
ישר מקביל לאסימפטוטה, שאינו האסימפטוטה עצמה, חותך את ההיפרבולה בנקודה אחת, אבל הוא לא משיק: הוא עובר מצד אחד של ההיפרבולה לצד השני. לכן קודם בודקים את המקדם של , ורק אחר כך את .
ישר ששיפועו מקיים חותך תמיד את ההיפרבולה בשתי נקודות, נקודה בכל ענף: המקדם של חיובי והאיבר החופשי שלילי.
דוגמה א - ישר עם פרמטר: חיתוך, השקה או אין חיתוך
נתונה ההיפרבולה והישר . לאילו ערכים של הישר חותך את ההיפרבולה בשתי נקודות, משיק לה, או לא פוגש אותה?
1. השיפוע שונה מ-, ולכן הישר לא מקביל לאסימפטוטה ונקבל משוואה ריבועית.
2. כופלים את משוואת ההיפרבולה ב-: . מציבים : .
3. מסדרים: .
4. .
5. כש-, כלומר . כש-, ו- כש-.
שתי נקודות: או . משיק: . אין נקודות משותפות: .
דוגמה ב - ישר מקביל לאסימפטוטה: נקודת חיתוך אחת
מצאו את נקודות החיתוך של הישר עם ההיפרבולה .
1. האסימפטוטות הן . השיפוע של הישר , ולכן הוא מקביל לאסימפטוטה .
2. מציבים ב-: .
3. האיברים עם מתבטלים: , ולכן .
4. .
5. בדיקה: .
נקודה אחת: .
4. מצב הדדי בין מעגל שמרכזו על אחד הצירים להיפרבולה
מעגל שמרכזו על ציר והיפרבולה
מעגל שמרכזו על ציר ה- או על ציר ה- יכול לפגוש היפרבולה ב-, , , או נקודות. כשהמרכז על אחד הצירים, שני העקומים סימטריים ביחס לאותו ציר, ולכן הנקודות המשותפות באות בדרך כלל בזוגות.
במדויק: הנקודות המשותפות למעגל ולהיפרבולה הן הפתרונות של מערכת שתי המשוואות. מעגל שמרכזו על ציר ה- סימטרי ביחס לציר ה-, וכך גם ההיפרבולה הקנונית. לכן אם נקודה משותפת, גם נקודה משותפת. נקודה עם היא בלי זוג. כשמרכז המעגל על ציר ה-, הזוג של הוא , ועל ההיפרבולה , ולכן שם הנקודות תמיד בזוגות.
בגרף ההיפרבולה ושלושה מעגלים שמרכזם בראשית: למעגל ברדיוס אין נקודות משותפות איתה, המעגל ברדיוס משיק לה בקודקודים , והמעגל ברדיוס חותך אותה בארבע נקודות .
מעגל שמרכזו על ציר ה- והיפרבולה
עבור מעגל והיפרבולה :
1. מבודדים מההיפרבולה .
2. מציבים את במשוואת המעגל ופותרים משוואה ריבועית ב-.
3. בודקים כל פתרון: מתאים רק אם , כלומר .
4. כל מתאים עם נותן שתי נקודות , ו- עם (קודקוד) נותן נקודה אחת.
מעגל שמרכזו על ציר ה- והיפרבולה
עבור מעגל והיפרבולה :
1. מבודדים מההיפרבולה .
2. מציבים את במשוואת המעגל ופותרים משוואה ריבועית ב-.
3. כאן לכל , ולכן כל פתרון נותן שתי נקודות .
מעגל שמרכזו בראשית
פתרון של המשוואה הריבועית הוא לא בהכרח נקודה משותפת. אם , מתקבל , ואת הפתרון פוסלים.
דוגמה א - מרכז המעגל על ציר ה-: פוסלים פתרון
מצאו את הנקודות המשותפות להיפרבולה ולמעגל .
1. מההיפרבולה: .
2. מציבים במעגל: . כופלים ב- ומסדרים: , כלומר .
3. , ולכן או .
4. : , ואכן . פוסלים.
5. : , ולכן .
6. בדיקה במעגל: .
ו-
דוגמה ב - מרכז המעגל על ציר ה-: פתרון כפול
מצאו את הנקודות המשותפות להיפרבולה ולמעגל .
1. מההיפרבולה: .
2. מציבים במעגל: . כופלים ב- ומסדרים: .
3. , ולכן (פתרון כפול).
4. , ולכן .
5. למה זו השקה: לכל , של המעגל פחות של ההיפרבולה הוא . לכן המעגל לא יוצא מהתחום שבין שני הענפים, ונוגע בהם רק כש-. המעגל נוגע בכל ענף בלי לחצות אותו, כלומר משיק לו בשתי הנקודות.
6. בדיקה במעגל: .
ו-, ובהן המעגל משיק להיפרבולה.
5. מקומות גאומטריים שהם היפרבולה
מקום גאומטרי שהוא היפרבולה
לפעמים מחפשים את כל הנקודות שמקיימות תנאי, ובסוף החישוב מתקבלת משוואה של היפרבולה. אז מזהים את העקום ומתארים אותו: מוקדים, קודקודים, ואילו נקודות לא שייכות למקום.
במדויק: המקום הגאומטרי הוא היפרבולה (או חלק ממנה) כשהמשוואה שמתקבלת מהתנאי שקולה למשוואה , אולי אחרי הוצאה של נקודות שבהן התנאי לא מוגדר או לא מתקיים.
התנאי "הפרש המרחקים משתי נקודות קבועות" נותן היפרבולה ישר מההגדרה. אבל גם תנאים אחרים, כמו מכפלת שיפועים קבועה או השקה לשני מעגלים, מובילים להיפרבולה.
מציאת מקום גאומטרי
כשנתון תנאי על נקודה:
1. מסמנים את הנקודה .
2. מתרגמים את התנאי למשוואה ב- וב- (מרחק, שיפוע וכדומה).
3. מפשטים. כשמעלים בריבוע, בודקים שלא נוספו נקודות.
4. מביאים לצורה ומזהים את ההיפרבולה.
5. מוציאים נקודות שבהן התנאי לא מוגדר, ומתארים את המשמעות הגאומטרית: מוקדים, קודקודים, ענף אחד או שניים.
הפרש עם סימן: ענף אחד
עבור , ו-:
שיפוע לא מוגדר כשהישר מקביל לציר ה-. לכן בתנאי על שיפועים מוציאים מהמקום את הנקודות שבהן אחד הישרים אנכי.
דוגמה א - מכפלת שיפועים קבועה: מוציאים את הקודקודים
נתונות הנקודות ו-. מצאו את המקום הגאומטרי של כל הנקודות שעבורן מכפלת השיפועים של ושל שווה ל-.
1. נתון: , ומכפלת השיפועים. המטרה: משוואת המקום של והמשמעות שלה.
2. השיפועים מוגדרים רק כש- ו-: , .
3. התנאי: , כלומר .
4. מחלקים ב-: . זו היפרבולה עם קודקודים ומוקדים .
5. הנקודות עם על ההיפרבולה הן הקודקודים ו- עצמם, ושם השיפוע לא מוגדר. מוציאים אותן.
ההיפרבולה בלי הקודקודים ו-.
דוגמה ב - מרכזי מעגלים המשיקים לשני מעגלים: ענף אחד
נתונים המעגלים (מרכז ) ו- (מרכז ). מצאו את המקום הגאומטרי של מרכזי כל המעגלים שמשיקים לשני המעגלים מבחוץ.
1. נתון: ברדיוס , ברדיוס . המטרה: המקום של מרכז של מעגל ברדיוס שמשיק לשניהם מבחוץ.
2. השקה מבחוץ: המרחק בין המרכזים שווה לסכום הרדיוסים. לכן ו-.
3. מחסרים: , קבוע. זה הפרש מרחקים עם סימן משתי נקודות קבועות, ו-.
4. לכן על ענף של היפרבולה עם מוקדים : , , , .
5. , ולכן קרוב יותר ל-: הענף עם .
6. לכל נקודה על הענף הזה (המרחק הקטן ביותר מ- הוא , בקודקוד ), ולכן כל הענף שייך למקום.
הענף של ההיפרבולה שבו .