תזכורת: מקום גאומטרי ומרחק בין נקודות
בגאומטריה אנליטית מתארים צורה בעזרת תנאי על הנקודות שלה. למשל: "כל הנקודות שמרחקן מהראשית הוא ".
במדויק: מקום גאומטרי הוא קבוצת כל הנקודות במישור שמקיימות תנאי נתון, ורק הן. המשוואה של המקום הגאומטרי היא משוואה ב- וב- שמתקיימת בדיוק בנקודות האלה.
הכלי העיקרי הוא המרחק בין שתי נקודות ו-:
תזכורת: המעגל הקנוני
המעגל הוא מקום גאומטרי מוכר: כל הנקודות שמרחקן ממרכז נתון קבוע. האליפסה קרובה מאוד למעגל, ולכן כדאי לזכור אותו.
במדויק: המעגל שמרכזו בראשית הצירים ורדיוסו הוא קבוצת כל הנקודות שמקיימות . מעגל כזה נקרא מעגל קנוני.
המעגל עובר דרך , ו-, כי בכל אחת מהן .
1. האליפסה כמקום גאומטרי: שתי ההגדרות
האליפסה כמקום גאומטרי
קחו חוט, קשרו את שני קצותיו לשני מסמרים, ומתחו אותו בעזרת עיפרון. כשמזיזים את העיפרון והחוט נשאר מתוח, הוא מסרטט אליפסה. אורך החוט קבוע, ולכן סכום המרחקים של העיפרון משני המסמרים קבוע. שני המסמרים נקראים המוקדים של האליפסה.
במדויק: נתונות שתי נקודות שונות ו- (המוקדים), ונתון מספר גדול מהמרחק . אליפסה היא קבוצת כל הנקודות במישור שמקיימות .
באליפסה בסרטוט המוקדים הם ו-, והסכום הקבוע הוא . הנקודה עליה: , , והסכום .
הדרישה ש- גדול מ- הכרחית. אם , התנאי מתקיים רק בנקודות של הקטע . אם , אין אף נקודה כזאת (לפי אי-שוויון המשולש).
סכום המרחקים מהמוקדים
נקודה נמצאת על האליפסה אם ורק אם .
•כדי לבדוק אם נקודה על האליפסה, מחשבים את שני המרחקים ומחברים.
•אם ידוע מרחק אחד, השני הוא פחות המרחק הידוע.
אליפסה ככיווץ או מתיחה של מעגל
יש עוד דרך לקבל אליפסה: לוקחים מעגל ו"לוחצים" אותו מלמעלה ומלמטה (או מותחים אותו). כל נקודה זזה אנכית, והמרחק שלה מציר ה- קטן (או גדל) פי מספר קבוע.
במדויק: נתון המעגל ומספר , . כיווץ או מתיחה בכיוון ציר ה- פי כופלים ב- את שיעור ה- של כל נקודה במעגל: הנקודה עוברת לנקודה . אליפסה שמרכזה בראשית היא קבוצת כל הנקודות שמתקבלות כך. כש- זה כיווץ, וכש- זו מתיחה. באותו אופן אפשר לכפול ב- את שיעור ה- (כיווץ או מתיחה בכיוון ציר ה-).
בסרטוט: המעגל כווץ בכיוון ציר ה- פי . הנקודה עברה ל-, ו- עברה ל-. הנקודות על ציר ה-, כמו , לא זזות. התוצאה היא האליפסה , אותה אליפסה שמוקדיה והסכום הקבוע שלה .
המשוואה שמתקבלת מכיווץ או ממתיחה
כופלים ב- את שיעור ה- של כל נקודה במעגל . מתקבלת האליפסה
הסיבה: הנקודה שהתקבלה באה מהנקודה שעל המעגל, ולכן .
שתי הדרכים נותנות את אותן אליפסות: אליפסה שמרכזה בראשית והמוקדים שלה על ציר ה- או על ציר ה- מתקבלת גם מכיווץ או ממתיחה של מעגל קנוני.
הוא הסכום של שני המרחקים, לא מרחק אחד. מרחק של נקודה ממוקד אחד יכול להשתנות בין נקודה לנקודה, רק הסכום קבוע.
בכיווץ בכיוון ציר ה- הנקודות שעל ציר ה- לא זזות. לכן חיתוכי האליפסה עם ציר ה- הם אותם חיתוכים של המעגל.
דוגמה א - בדיקה לפי סכום המרחקים מהמוקדים
נתונה אליפסה שמוקדיה ו-, וסכום המרחקים של כל נקודה עליה מהמוקדים הוא .
א. האם הנקודה נמצאת על האליפסה?
ב. האם הנקודה נמצאת על האליפסה?
נתון: המוקדים והסכום . המטרה: לבדוק לכל נקודה אם .
1. א: .
2. .
3. . הסכום שווה ל-, ולכן על האליפסה.
4. ב: , ו-.
5. , ולכן לא על האליפסה.
א. כן. ב. לא.
דוגמה ב - אליפסה שמתקבלת מכיווץ של מעגל
כל נקודה של המעגל הוזזה כך ששיעור ה- שלה הוכפל ב-, ושיעור ה- שלה לא השתנה.
א. מצאו את משוואת העקום שהתקבל.
ב. לאיזו נקודה עברה הנקודה שעל המעגל? הראו שהיא על העקום שמצאתם.
נתון: המעגל והכיווץ בכיוון ציר ה- פי . המטרה: משוואת העקום החדש.
1. נקודה על העקום החדש באה מהנקודה שעל המעגל, כי שיעור ה- המקורי הוא כפול משיעור ה- החדש.
2. מציבים במשוואת המעגל: , כלומר .
3. מחלקים ב-: .
4. ב: הנקודה עוברת ל-.
5. בדיקה: . הנקודה על העקום.
א. . ב. .
2. המשוואה הקנונית: מוקדים, קודקודים וסימטריה
המשוואה הקנונית של האליפסה
כדי לקבל משוואה פשוטה, בוחרים את מערכת הצירים בחוכמה: שני המוקדים על ציר ה-, סימטריים ביחס לציר ה-. אז מרכז האליפסה הוא ראשית הצירים, והמשוואה יוצאת קצרה ויפה.
במדויק: אם המוקדים הם ו-, כאשר , וסכום המרחקים הוא (כאשר ), אז משוואת האליפסה היא
זו המשוואה הקנונית. במקרה הזה . אם המוקדים על ציר ה-, , וסכום המרחקים (כאשר ), המשוואה זהה, אבל ו-.
איך מגיעים למשוואה: נקודה על האליפסה מקיימת . משאירים שורש אחד באגף, מעלים בריבוע, מפשטים, ומעלים שוב בריבוע. מתקבל . מסמנים ומחלקים ב-.
המושגים:
- הקודקודים: נקודות החיתוך עם הצירים, ו-.
- הציר הארוך הוא הקטע בין שני הקודקודים שעל הציר של המוקדים. הציר הקצר הוא הקטע בין שני הקודקודים האחרים. אורכי חצאי הצירים הם ו-.
- המרכז: ראשית הצירים, אמצע הקטע .
באליפסה המוקדים על ציר ה-: , . באליפסה המוקדים על ציר ה-: , .
איברי האליפסה
הקודקודים תמיד ו-. המוקדים על הציר שבו המכנה הגדול.
סימטריה של האליפסה
במשוואה מופיעים רק ו-. לכן אם על האליפסה, גם , ו- עליה.
•האליפסה סימטרית ביחס לציר ה- וביחס לציר ה-.
•האליפסה סימטרית ביחס לראשית הצירים (המרכז).
•כל נקודה עליה מקיימת ו-: האליפסה כלואה במלבן שקודקודיו .
מהמשוואה לאיברי האליפסה
כשנתונה משוואה מהצורה , עם :
1. מחלקים ב-, כדי שהמשוואה תהיה בצורה : .
2. מזהים (המכנה של ) ו- (המכנה של ), ומוציאים שורש.
3. משווים: המכנה הגדול קובע את הציר של המוקדים.
4. מחשבים : המכנה הגדול פחות המכנה הקטן הוא .
5. כותבים מוקדים, קודקודים ואורכי צירים.
מהנתונים למשוואה
כשנתונים מוקדים על אחד הצירים, סימטריים ביחס לראשית, ועוד נתון (קודקוד, נקודה על האליפסה או אורך ציר):
1. רושמים ואת הציר של המוקדים.
2. אם נתון קודקוד על ציר המוקדים, או נקודה שממנה מחשבים את סכום המרחקים מהמוקדים: זה חצי הציר הארוך (חצי הסכום). מחשבים את חצי הציר הקצר: הריבוע שלו שווה לריבוע חצי הציר הארוך פחות .
3. אם נתון קודקוד על הציר השני: זה חצי הציר הקצר. מחשבים את חצי הציר הארוך: הריבוע שלו שווה לריבוע חצי הציר הקצר ועוד .
4. מציבים במשוואה הקנונית. בודקים שהנקודה הנתונה מקיימת אותה.
המרחק הקטן והגדול ביותר ממוקד
המרחק של נקודה על האליפסה ממוקד אחד הכי קטן ומוקד הכי גדול בשני הקודקודים שעל הציר הארוך: הקטן בקודקוד הקרוב למוקד, והגדול בקודקוד הרחוק ממנו.
כשחצי הציר הארוך הוא : המרחק הקטן ביותר הוא , והגדול ביותר . הסכום שלהם .
קודם מביאים לצורה . ב- אין לקרוא : אחרי חלוקה ב- מקבלים , כלומר , .
באליפסה הוא הפרש המכנים, לא הסכום, ו- קטן מחצי הציר הארוך. המוקדים תמיד בתוך האליפסה, על הציר הארוך.
אם המכנים שווים (), המשוואה היא של מעגל שרדיוסו , ואין לה שני מוקדים נפרדים.
דוגמה א - מציאת המוקדים והקודקודים מהמשוואה
נתונה האליפסה .
מצאו את הקודקודים, את המוקדים ואת אורכי הצירים.
מביאים את המשוואה לצורה הקנונית וקוראים ממנה את האיברים.
1. מחלקים ב-: . לכן , , כלומר , .
2. הקודקודים: ו-.
3. המכנה הגדול מתחת ל-, ולכן המוקדים על ציר ה-.
4. , . המוקדים: , .
5. אורך הציר הארוך , ואורך הציר הקצר .
קודקודים , . מוקדים . הציר הארוך , הציר הקצר .
דוגמה ב - מוקדים על ציר ה- ונקודה נתונה
מוקדי אליפסה הם ו-. האליפסה עוברת דרך הנקודה .
מצאו את משוואת האליפסה.
נתון: המוקדים על ציר ה-, , והנקודה על האליפסה. המטרה: המשוואה , כאשר .
1. הנקודה היא על ציר ה-, ולכן היא קודקוד: .
2. המוקדים על ציר ה-, ולכן .
3. המשוואה: .
4. בדיקה לפי סכום המרחקים: מ- לכל מוקד המרחק . הסכום , כמו שצריך.
3. מצב הדדי בין ישר לאליפסה
ישר ואליפסה
ישר יכול לחצות אליפסה, לגעת בה בנקודה אחת, או לעבור לידה בלי לפגוש אותה. כדי לדעת מה קורה, מחפשים את הנקודות המשותפות.
במדויק: הנקודות המשותפות לישר ולאליפסה הן הפתרונות של מערכת המשוואות של שניהם. יש שלוש אפשרויות:
- שתי נקודות משותפות: הישר חותך את האליפסה.
- נקודה משותפת אחת: הישר משיק לאליפסה.
- אין נקודות משותפות: הישר לא נפגש עם האליפסה.
בסרטוט האליפסה ושלושה ישרים מקבילים . הצבה נותנת , עם :
- : , שתי נקודות ו-.
- : , נקודה אחת .
- : , אין נקודות.
לישר ולאליפסה אין יותר משתי נקודות משותפות, כי ההצבה נותנת משוואה ריבועית.
מספר הנקודות המשותפות לפי הדיסקרימיננטה
מצב הדדי בין ישר לאליפסה
כשנתונים הישר והאליפסה :
1. מציבים במשוואת האליפסה (נוח לכפול קודם ב-).
2. מסדרים למשוואה ריבועית ב-. המקדם של הוא , ולכן היא תמיד ריבועית.
3. מחשבים את וקובעים את המצב לפי הטבלה. כשיש פרמטר, פותרים , או .
4. אם מבקשים את הנקודות: פותרים את המשוואה, ומציבים כל במשוואת הישר כדי לקבל את .
ישר מקביל לציר ה-
לישר אין שיפוע, ולכן מציבים ישר במשוואת האליפסה :
- : שתי נקודות משותפות.
- : נקודה אחת, הקודקוד . הישר משיק.
- : אין נקודות משותפות.
את מחשבים ממשוואת הישר, לא מהאליפסה. מהאליפסה מקבלים שני ערכים , ורק אחד מהם על הישר.
דוגמה - נקודות חיתוך ומשיקים לפי פרמטר
נתונים האליפסה והישרים .
א. מצאו את נקודות החיתוך של האליפסה עם הישר .
ב. עבור אילו ערכי הישר משיק לאליפסה? מצאו את נקודות ההשקה.
ג. עבור אילו ערכי לישר ולאליפסה אין נקודות משותפות?
מציבים את משוואת הישר באליפסה, ובוחנים את המשוואה הריבועית שמתקבלת.
1. הצבה: , כלומר .
2. א: עבור : , כלומר , ולכן או .
3. מציבים בישר : הנקודות ו-. בדיקה: , .
4. ב: .
5. משיק כש-: , כלומר או .
6. בנקודת ההשקה . עבור : , . עבור : , .
7. ג: אין נקודות משותפות כש-: , כלומר .
א. ו-. ב. , נקודת ההשקה ; , נקודת ההשקה . ג. או .
4. מצב הדדי בין מעגל שמרכזו על אחד הצירים לאליפסה
מעגל שמרכזו על ציר ואליפסה
מעגל ואליפסה יכולים להיפגש בכמה נקודות: אף אחת, אחת, שתיים, שלוש או ארבע. נעסוק במעגל שהמרכז שלו על אחד הצירים. אז גם המעגל וגם האליפסה סימטריים ביחס לאותו ציר, וזה מקל על הפתרון.
במדויק: הנקודות המשותפות למעגל ולאליפסה הן הפתרונות של מערכת שתי המשוואות. כשמרכז המעגל על ציר ה-, כל נקודה משותפת שאינה על ציר ה- באה בזוג עם . נקודה משותפת על ציר ה- היא נקודה בודדת. כך גם כשמרכז המעגל על ציר ה-, בהחלפת התפקידים של ו-.
בסרטוט האליפסה ושלושה מעגלים שמרכזם :
•רדיוס : נקודה משותפת אחת, הקודקוד .
•רדיוס : שתי נקודות, ו-.
•רדיוס : נקודה משותפת אחת, הקודקוד .
הקטע המקווקו הוא רדיוס של המעגל שרדיוסו , מהמרכז לנקודה המשותפת .
מצב הדדי בין מעגל שמרכזו על ציר ה- לאליפסה
כשנתונים המעגל והאליפסה :
1. מבודדים ממשוואת האליפסה: .
2. מציבים במשוואת המעגל. מתקבלת משוואה ריבועית ב- בלבד.
3. פותרים, ופוסלים כל פתרון עם : שם .
4. מכל שנשאר מחשבים :
- : שתי נקודות, .
- (כש-): נקודה אחת על ציר ה-.
כשמרכז המעגל על ציר ה-, מבודדים ומציבים, ופוסלים כל עם .
מספר הנקודות המשותפות כשהרדיוס משתנה
כשהמרכז של המעגל קבוע והרדיוס משתנה, מספר הנקודות המשותפות הוא מספר הנקודות של האליפסה שמרחקן מ- שווה ל-.
כשנתונים והאליפסה :
1. מבטאים את ריבוע המרחק מ- לנקודה על האליפסה כפונקציה של : , בתחום .
2. מוצאים את הערכים של בקצוות ובקודקוד הפרבולה, אם הוא בתוך התחום.
3. כל עם שבו נותן שתי נקודות, ו- נותן נקודה אחת. סופרים לפי ערכי .
טעות נפוצה: לשכוח לפסול פתרון שמחוץ לתחום . הוא לא נותן נקודה, כי בו שלילי.
סרטוט מהיר של המעגל והאליפסה עוזר לבדוק את מספר הנקודות. למשל, מעגל שמרכזו בראשית ורדיוסו קטן מחצי הציר הקצר נמצא כולו בתוך האליפסה, ואין להם נקודות משותפות.
דוגמה א - חיתוך מעגל ואליפסה, עם פסילת פתרון
נתונים האליפסה והמעגל .
מצאו את הנקודות המשותפות לשני העקומים.
מרכז המעגל על ציר ה-, ולכן מבודדים ומציבים.
1. מהאליפסה: .
2. מציבים במעגל: , כלומר , או .
3. , ולכן או .
4. באליפסה , ולכן פוסלים (שם ).
5. עבור : , ולכן .
6. בדיקה במעגל: .
ו-
דוגמה ב - מספר הנקודות המשותפות לפי הרדיוס
נתונים האליפסה והמעגל , כאשר .
מצאו כמה נקודות משותפות יש לאליפסה ולמעגל, לפי ערכי .
נתון: מרכז המעגל קבוע, והרדיוס משתנה. המטרה: מספר הנקודות של האליפסה שמרחקן מ- הוא .
1. לנקודה על האליפסה , ולכן , בתחום .
2. זו פרבולה שפתוחה למעלה. הקודקוד שלה ב-, בתוך התחום. שם , כלומר .
3. בקצוות: נותן (), ו- נותן ().
4. יורד מ- ל- בקטע , ועולה מ- ל- בקטע .
5. סופרים. כל עם נותן שתי נקודות, ו- נותן נקודה אחת:
6. בדיקה עבור : נותן , כלומר או . הנקודות ו-.
נקודות כש-; כש-; כש- או ; כש-; אין כש- או .
5. מקומות גאומטריים שהם אליפסה
מקום גאומטרי שהוא אליפסה
בשאלות רבות מחפשים את כל הנקודות שמקיימות תנאי מסוים, ובסוף מתגלה שהן יוצרות אליפסה. לפעמים רואים את זה מיד מההגדרה (סכום מרחקים קבוע), ולפעמים רק אחרי חישוב.
במדויק: מקום גאומטרי הוא אליפסה כאשר קבוצת כל הנקודות שמקיימות את התנאי, ורק הן, היא אליפסה. כדי להראות זאת מוצאים משוואה ב- וב- שכל נקודות המקום מקיימות, ומביאים אותה לצורה עם , . אחר כך בודקים את הכיוון ההפוך: אם יש נקודות של האליפסה שלא מקיימות את התנאי המקורי, המקום הגאומטרי הוא האליפסה בלי הנקודות האלה.
דוגמה קלאסית: קטע באורך קבוע "מחליק" כך ש- תמיד על ציר ה- ו- תמיד על ציר ה-. הנקודה על הקטע, ו-. כשהקטע זז, מסרטטת את האליפסה . בסרטוט מצב אחד של הקטע: , , .
מציאת מקום גאומטרי
כשמבקשים את המקום הגאומטרי של נקודה שמקיימת תנאי:
1. מסמנים את הנקודה , ואם צריך, גם פרמטרים לנקודות שזזות.
2. מתרגמים את התנאי למשוואה (מרחקים, חלוקת קטע, שיפועים).
3. מסלקים את הפרמטרים ומפשטים, עד שמתקבלת משוואה ב- וב- בלבד.
4. מביאים לצורה הקנונית ומזהים את העקום.
5. מתארים את המשמעות הגאומטרית: מה העקום, היכן מוקדיו וקודקודיו.
6. בודקים אם יש נקודות שצריך להוציא.
זיהוי מיידי לפי ההגדרה
אם התנאי הוא שסכום המרחקים של משתי נקודות קבועות ו- שווה למספר קבוע גדול מ-, המקום הגאומטרי הוא אליפסה שמוקדיה ו-. אין צורך להעלות בריבוע: מחשבים את ו-, ומשם את חצי הציר השני.
חשוב לכתוב גם את המשמעות הגאומטרית של התוצאה, לא רק את המשוואה. למשל: "אליפסה שמוקדיה וחצי הציר הארוך שלה ".
כשהתנאי מדבר על משולש, בודקים את הנקודות שבהן המשולש מתנוון (שלוש הנקודות על ישר אחד). נקודות כאלה מוציאים מהמקום הגאומטרי.
דוגמה א - קטע מחליק על הצירים: חישוב בעזרת פרמטרים
הקטע אורכו . הנקודה נעה על ציר ה-, והנקודה נעה על ציר ה-. הנקודה נמצאת על הקטע , כך ש-.
מצאו את המקום הגאומטרי של הנקודה , ותארו אותו.
נתון: , על ציר ה-, על ציר ה-, . המטרה: משוואה ב- וב- שמקיימת .
1. מסמנים ו-. מהנתון : .
2. מחלקת את ביחס מ-, ולכן .
3. מסמנים : ו-, ולכן ו-.
4. מציבים ב-: .
5. מחלקים ב-: .
6. משמעות: אליפסה שמרכזה בראשית, חצי הציר הארוך על ציר ה-, חצי הציר הקצר . , ולכן המוקדים .
7. כל נקודה של האליפסה מתקבלת: לכל עליה, , מקיימים .
האליפסה : מוקדים , קודקודים , .
דוגמה ב - היקף משולש קבוע: זיהוי לפי ההגדרה
במשולש הקודקודים ו- קבועים, והיקף המשולש .
מצאו את המקום הגאומטרי של הקודקוד .
נתון: , , ההיקף . המטרה: המקום הגאומטרי של .
1. , ולכן .
2. סכום המרחקים של מהנקודות הקבועות ו- קבוע, , וגדול מ-. לכן על אליפסה שמוקדיה ו-.
3. , . . .
4. המשוואה: .
5. הנקודות ו- על הישר , ושם אין משולש. מוציאים אותן.
האליפסה שמוקדיה ו-, בלי הנקודות .