דילוג לתוכן המרכזי

סיכום מבט מאחד על חתכי החרוט

מתמטיקה כיתה י"ב 5 יח"ל · 3 נושאים

כל מה שצריך לדעת במבט מאחד על חתכי החרוט: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: ארבעת חתכי החרוט

בגאומטריה אנליטית הכרנו ארבעה עקומים: מעגל, פרבולה, אליפסה והיפרבולה. לכל אחד מהם יש הגדרה כמקום גאומטרי ומשוואה קנונית. ביחד הם נקראים חתכי חרוט. בנושא הזה מסתכלים על ארבעתם יחד.

במדויק: בכל ההגדרות PP היא נקודה במישור.

- מעגל: כל הנקודות PP שמרחקן מנקודה קבועה OO (המרכז) שווה למספר קבוע R>0R>0 (הרדיוס).

- פרבולה: כל הנקודות PP שמרחקן מנקודה קבועה FF (המוקד) שווה למרחקן מישר קבוע (המדריך), כאשר FF לא על המדריך.

- אליפסה: כל הנקודות PP שסכום מרחקיהן משתי נקודות קבועות ושונות F1F_1, F2F_2 (המוקדים) שווה למספר קבוע 2a2a, שגדול מהמרחק F1F2F_1F_2.

- היפרבולה: כל הנקודות PP שהערך המוחלט של הפרש מרחקיהן משתי נקודות קבועות F1F_1, F2F_2 שווה למספר קבוע 2a2a, כאשר 0<2a<F1F20<2a<F_1F_2.

עקוםמשוואה קנונית
מעגלx2+y2=R2x^2+y^2=R^2
פרבולהy2=2pxy^2=2px, p≠0p\ne0
אליפסהx2a2+y2b2=1\frac{x^2}{a^2}+\frac{y^2}{b^2}=1
היפרבולהx2a2−y2b2=1\frac{x^2}{a^2}-\frac{y^2}{b^2}=1

בכל המשוואות הקנוניות המרכז (או הקודקוד של הפרבולה) הוא ראשית הצירים, והעקום סימטרי לציר ה-xx. המעגל, האליפסה וההיפרבולה סימטריים גם לציר ה-yy ולראשית. כך נראים ארבעת העקומים:

-33-33x^2+y^2=4(2,0)(0,2)
-2-1123456-4-224(0,0)(1,2)
-4-224-33(3,0)(-3,0)(0,2)
-6-336-8-6-4-22468(2,0)(-2,0)

תזכורת: השלמה לריבוע

כשבמשוואה יש גם x2x^2 וגם xx, אי אפשר לראות מיד את המרכז. השלמה לריבוע מאחדת את שני האיברים לביטוי אחד בריבוע: x2−6x=(x−3)2−9x^2-6x=(x-3)^2-9.

במדויק: לכל מספר CC: x2+Cx=(x+C2)2−C24x^2+Cx=\left(x+\frac{C}{2}\right)^2-\frac{C^2}{4}. כשיש מקדם A≠0A\ne0 ל-x2x^2, מוציאים אותו קודם: Ax2+Cx=A(x+C2A)2−C24AAx^2+Cx=A\left(x+\frac{C}{2A}\right)^2-\frac{C^2}{4A}. אותו דבר עושים עם yy.

דוגמה: 4x2−16x=4(x2−4x)=4[(x−2)2−4]=4(x−2)2−164x^2-16x=4(x^2-4x)=4\left[(x-2)^2-4\right]=4(x-2)^2-16. בדיקה: פותחים סוגריים וחוזרים לביטוי המקורי.

1. זיהוי עקום מהמשוואה הכללית Ax²+By²+Cx+Dy+E=0

המשוואה הכללית

כשפותחים סוגריים במשוואה (x−2)216+(y−1)24=1\frac{(x-2)^2}{16}+\frac{(y-1)^2}{4}=1 ומכפילים ב-1616, מקבלים x2+4y2−4x−8y−8=0x^2+4y^2-4x-8y-8=0. הסוגריים נעלמו, ועכשיו קשה לראות שזו אליפסה. כאן לומדים לעשות את הדרך ההפוכה: מהמשוואה הפתוחה לסוג העקום.

במדויק: המשוואה הכללית היא משוואה מהצורה Ax2+By2+Cx+Dy+E=0Ax^2+By^2+Cx+Dy+E=0, כאשר A,B,C,D,EA,B,C,D,E מספרים, ו-AA ו-BB לא שניהם אפס. אין בה איבר עם xyxy. לזהות את העקום פירושו למצוא איזו קבוצת נקודות במישור מקיימת את המשוואה: מעגל, אליפסה, היפרבולה, פרבולה, ובמקרים מיוחדים ישרים, נקודה אחת או אף נקודה.

אחרי השלמה לריבוע המשוואה x2+4y2−4x−8y−8=0x^2+4y^2-4x-8y-8=0 נעשית (x−2)2+4(y−1)2=16(x-2)^2+4(y-1)^2=16, כלומר (x−2)216+(y−1)24=1\frac{(x-2)^2}{16}+\frac{(y-1)^2}{4}=1. זו אליפסה שמרכזה (2,1)(2,1), עם a=4a=4 ו-b=2b=2. היא האליפסה x216+y24=1\frac{x^2}{16}+\frac{y^2}{4}=1 אחרי הזזה של 22 ימינה ו-11 למעלה.

-336-224(2,1)(6,1)(-2,1)(2,3)(2,-1)
דרך הפתרון

זיהוי העקום מהמשוואה הכללית

כשנתונה משוואה מהצורה Ax2+By2+Cx+Dy+E=0Ax^2+By^2+Cx+Dy+E=0:

1. מקבצים יחד את האיברים עם xx ויחד את האיברים עם yy.

2. משלימים לריבוע כל משתנה שהמקדם של הריבוע שלו שונה מאפס.

3. מעבירים את המספרים לאגף ימין ומקבלים A(x−h)2+B(y−k)2=KA(x-h)^2+B(y-k)^2=K (או צורה של פרבולה, כשאחד המקדמים AA, BB הוא אפס).

4. קובעים את סוג העקום לפי הטבלה.

5. מחלקים ב-KK כדי להגיע לצורה הקנונית המוזזת, וקוראים ממנה את המרכז, aa, bb ושאר האיברים.

מה מייצגת A(x−h)2+B(y−k)2=KA(x-h)^2+B(y-k)^2=K כש-A≠0A\ne0 ו-B≠0B\ne0

המקדמים AA ו-BBאגף ימין KKהעקום
A=BA=BKK באותו סימן כמו AAמעגל שמרכזו (h,k)(h,k) ו-R2=KAR^2=\frac{K}{A}
A≠BA\ne B, באותו סימןKK באותו סימן כמו AAאליפסה שמרכזה (h,k)(h,k)
באותו סימןK=0K=0נקודה אחת: (h,k)(h,k)
באותו סימןKK בסימן הפוך ל-AAאין אף נקודה
בסימנים הפוכיםK≠0K\ne0היפרבולה שמרכזה (h,k)(h,k)
בסימנים הפוכיםK=0K=0שני ישרים שנחתכים ב-(h,k)(h,k)

כשאחד המקדמים של הריבועים הוא אפס

- B=0B=0 ו-A≠0A\ne0: אם D≠0D\ne0, אפשר לבודד את yy ולקבל y=ax2+bx+cy=ax^2+bx+c. זו פרבולה שהציר שלה מקביל לציר ה-yy. אם D=0D=0, המשוואה היא משוואה ריבועית ב-xx בלבד: שני ישרים אנכיים, ישר אחד או אף נקודה.

- A=0A=0 ו-B≠0B\ne0: אם C≠0C\ne0, מקבלים (y−k)2=2p(x−h)(y-k)^2=2p(x-h). זו פרבולה שהציר שלה מקביל לציר ה-xx. אם C=0C=0: שני ישרים אופקיים, ישר אחד או אף נקודה.

שים לב

לפני שכותבים "אליפסה" בודקים את אגף ימין. ל-4(x−2)2+9(y+3)2=−14(x-2)^2+9(y+3)^2=-1 אין אף נקודה, כי אגף שמאל אינו שלילי.

שים לב

באליפסה (x−h)2a2+(y−k)2b2=1\frac{(x-h)^2}{a^2}+\frac{(y-k)^2}{b^2}=1 המוקדים על הציר של המכנה הגדול יותר: אם a>ba>b הם על הישר y=ky=k ו-c2=a2−b2c^2=a^2-b^2. אם b>ab>a הם על הישר x=hx=h ו-c2=b2−a2c^2=b^2-a^2.

שים לב

בהיפרבולה המוקדים על הציר של האיבר החיובי. ב-(x−h)2a2−(y−k)2b2=1\frac{(x-h)^2}{a^2}-\frac{(y-k)^2}{b^2}=1 הם על הישר y=ky=k. ב-(y−k)2b2−(x−h)2a2=1\frac{(y-k)^2}{b^2}-\frac{(x-h)^2}{a^2}=1 הם על הישר x=hx=h. בשני המקרים c2=a2+b2c^2=a^2+b^2.

דוגמה א - השלמה לריבוע בשלוש משוואות מסוגים שונים

קבעו איזה עקום מייצגת כל משוואה, ומצאו את המרכז שלו (בפרבולה: את הקודקוד).

א. 4x2+9y2−16x+54y+61=04x^2+9y^2-16x+54y+61=0

ב. x2−4y2+6x+8y−11=0x^2-4y^2+6x+8y-11=0

ג. y2−6y−8x+1=0y^2-6y-8x+1=0

פתרון

1. א: משלימים לריבוע: 4(x2−4x)=4(x−2)2−164(x^2-4x)=4(x-2)^2-16 ו-9(y2+6y)=9(y+3)2−819(y^2+6y)=9(y+3)^2-81. מקבלים 4(x−2)2+9(y+3)2=16+81−61=364(x-2)^2+9(y+3)^2=16+81-61=36.

2. המקדמים 44 ו-99 שונים ובאותו סימן, ו-36>036>0: אליפסה. מחלקים ב-3636: (x−2)29+(y+3)24=1\frac{(x-2)^2}{9}+\frac{(y+3)^2}{4}=1, המרכז (2,−3)(2,-3).

3. ב: x2+6x=(x+3)2−9x^2+6x=(x+3)^2-9 ו-−4(y2−2y)=−4(y−1)2+4-4(y^2-2y)=-4(y-1)^2+4. מקבלים (x+3)2−4(y−1)2=11+9−4=16(x+3)^2-4(y-1)^2=11+9-4=16.

4. המקדמים 11 ו-−4-4 בסימנים הפוכים, ו-16≠016\ne0: היפרבולה. מחלקים ב-1616: (x+3)216−(y−1)24=1\frac{(x+3)^2}{16}-\frac{(y-1)^2}{4}=1, המרכז (−3,1)(-3,1).

5. ג: אין x2x^2 (A=0A=0), ויש איבר עם xx: פרבולה. y2−6y=(y−3)2−9y^2-6y=(y-3)^2-9, ולכן (y−3)2=8x+8=8(x+1)(y-3)^2=8x+8=8(x+1).

6. זו הפרבולה y2=8xy^2=8x אחרי הזזה, והקודקוד (−1,3)(-1,3).

תשובה

א. אליפסה (x−2)29+(y+3)24=1\frac{(x-2)^2}{9}+\frac{(y+3)^2}{4}=1, מרכז (2,−3)(2,-3). ב. היפרבולה (x+3)216−(y−1)24=1\frac{(x+3)^2}{16}-\frac{(y-1)^2}{4}=1, מרכז (−3,1)(-3,1). ג. פרבולה (y−3)2=8(x+1)(y-3)^2=8(x+1), קודקוד (−1,3)(-1,3).

דוגמה ב - משוואה עם פרמטר: סוג העקום לפי kk

נתונה המשוואה x2+ky2−2x−3=0x^2+ky^2-2x-3=0, כאשר kk פרמטר. לאילו ערכים של kk המשוואה מייצגת מעגל, אליפסה, היפרבולה? מה היא מייצגת כש-k=0k=0?

פתרון

1. משלימים לריבוע: x2−2x=(x−1)2−1x^2-2x=(x-1)^2-1, ולכן (x−1)2+ky2=4(x-1)^2+ky^2=4. אגף ימין חיובי.

2. k=1k=1: המקדמים שווים, (x−1)2+y2=4(x-1)^2+y^2=4. מעגל שמרכזו (1,0)(1,0) ורדיוסו 22.

3. k>0k>0 ו-k≠1k\ne1: מקדמים שונים באותו סימן, אגף ימין חיובי: אליפסה (x−1)24+y24k=1\frac{(x-1)^2}{4}+\frac{y^2}{\frac{4}{k}}=1.

4. k<0k<0: מקדמים בסימנים הפוכים: היפרבולה (x−1)24−y2−4k=1\frac{(x-1)^2}{4}-\frac{y^2}{-\frac{4}{k}}=1 (כאן −4k>0-\frac{4}{k}>0).

5. k=0k=0: (x−1)2=4(x-1)^2=4, כלומר x=3x=3 או x=−1x=-1. אלה שני ישרים אנכיים.

תשובה

מעגל: k=1k=1. אליפסה: k>0k>0, k≠1k\ne1. היפרבולה: k<0k<0. כש-k=0k=0: שני הישרים x=3x=3 ו-x=−1x=-1.

שאלות פתוחות על זיהוי עקום מהמשוואה הכללית Ax²+By²+Cx+Dy+E=0

2. הזזות, מתיחה וכיווץ של מעגל, פרבולה, אליפסה והיפרבולה

הזזה מקבילה לצירים

את המעגל (x−a)2+(y−b)2=R2(x-a)^2+(y-b)^2=R^2 אפשר לקבל מהמעגל x2+y2=R2x^2+y^2=R^2 כשמזיזים אותו כך שהמרכז עובר מהראשית ל-(a,b)(a,b). אותו דבר נכון לכל חתכי החרוט.

במדויק: הזזה ב-hh בכיוון ציר ה-xx וב-kk בכיוון ציר ה-yy מעבירה כל נקודה (x,y)(x,y) לנקודה (x+h,y+k)(x+h,y+k). כש-h>0h>0 ההזזה ימינה וכש-h<0h<0 שמאלה. כש-k>0k>0 למעלה וכש-k<0k<0 למטה. כל הנקודות זזות באותו מרחק ובאותו כיוון, ולכן הצורה והגודל של העקום לא משתנים.

בהזזה ב-−2-2 בכיוון ציר ה-xx וב-33 בכיוון ציר ה-yy, הפרבולה y2=4xy^2=4x עוברת לפרבולה (y−3)2=4(x+2)(y-3)^2=4(x+2), והקודקוד עובר מ-(0,0)(0,0) ל-(−2,3)(-2,3).

-6-4-2246-448(0,0)(-2,3)

מתיחה וכיווץ

אם לוקחים מעגל ו"לוחצים" אותו מלמעלה ומלמטה, מקבלים אליפסה. זו ההגדרה הנוספת של האליפסה: כיווץ או מתיחה של מעגל.

במדויק: מתיחה בכיוון ציר ה-yy פי tt (כאשר t>0t>0) מעבירה כל נקודה (x,y)(x,y) לנקודה (x,ty)(x,ty). כש-t>1t>1 זו מתיחה, וכש-0<t<10<t<1 זה כיווץ. הנקודות שעל ציר ה-xx לא זזות. באותו אופן, מתיחה בכיוון ציר ה-xx פי tt מעבירה (x,y)(x,y) ל-(tx,y)(tx,y).

מתיחה בכיוון ציר ה-yy פי 22 מעבירה את הפרבולה y2=4xy^2=4x לפרבולה y2=16xy^2=16x: מחליפים yy ב-y2\frac{y}{2} ומקבלים y24=4x\frac{y^2}{4}=4x. הנקודה (1,2)(1,2) עוברת ל-(1,4)(1,4), והקודקוד (0,0)(0,0), שעל ציר ה-xx, נשאר במקומו.

-1123-6-4-2246(1,2)(1,4)(0,0)

משוואת העקום אחרי הזזה

בהזזה ב-hh בכיוון ציר ה-xx וב-kk בכיוון ציר ה-yy מחליפים במשוואה את xx ב-x−hx-h ואת yy ב-y−ky-k. כל האיברים של העקום זזים יחד איתו:

עקוםמשוואה אחרי הזזהאיברים
מעגל(x−h)2+(y−k)2=R2(x-h)^2+(y-k)^2=R^2מרכז (h,k)(h,k)
פרבולה(y−k)2=2p(x−h)(y-k)^2=2p(x-h)קודקוד (h,k)(h,k), מוקד (h+p2,k)\left(h+\frac{p}{2},k\right), מדריך x=h−p2x=h-\frac{p}{2}
אליפסה, a>ba>b(x−h)2a2+(y−k)2b2=1\frac{(x-h)^2}{a^2}+\frac{(y-k)^2}{b^2}=1מרכז (h,k)(h,k), מוקדים (h±c,k)(h\pm c,k), c2=a2−b2c^2=a^2-b^2
היפרבולה(x−h)2a2−(y−k)2b2=1\frac{(x-h)^2}{a^2}-\frac{(y-k)^2}{b^2}=1מרכז (h,k)(h,k), מוקדים (h±c,k)(h\pm c,k), c2=a2+b2c^2=a^2+b^2, אסימפטוטות y−k=±ba(x−h)y-k=\pm\frac{b}{a}(x-h)

משוואת העקום אחרי מתיחה או כיווץ

•מתיחה בכיוון ציר ה-yy פי tt: מחליפים במשוואה את yy ב-yt\frac{y}{t}.

•מתיחה בכיוון ציר ה-xx פי tt: מחליפים את xx ב-xt\frac{x}{t}.

במיוחד: מתיחה (או כיווץ) של המעגל x2+y2=a2x^2+y^2=a^2 בכיוון ציר ה-yy פי ba\frac{b}{a} נותנת את האליפסה x2a2+y2b2=1\frac{x^2}{a^2}+\frac{y^2}{b^2}=1.

לפניאחרי מתיחה או כיווץ
מעגלאליפסה (כש-t≠1t\ne1)
אליפסהאליפסה, או מעגל
פרבולהפרבולה
היפרבולההיפרבולה
דרך הפתרון

משיק למעגל או לפרבולה שהוזזו

כשנתונים מעגל או פרבולה שהם הזזה של עקום קנוני, ונקודה על העקום:

1. מוצאים את ההזזה (h,k)(h,k) מהמשוואה.

2. מחזירים את הנקודה לעקום הקנוני: (x0−h, y0−k)(x_0-h,\ y_0-k).

3. כותבים את המשיק לעקום הקנוני בנקודה הזאת (מדף הנוסחאות).

4. מזיזים את המשיק: מחליפים בו את xx ב-x−hx-h ואת yy ב-y−ky-k.

שים לב

הזזה לא משנה את aa, bb, cc, pp ואת השיפועים של האסימפטוטות. היא משנה רק את המיקום.

שים לב

מתיחה לא מעבירה מוקד למוקד. אחרי מתיחה מחשבים את המוקדים מחדש מהמשוואה החדשה. למשל במתיחה בכיוון ציר ה-yy פי 22 המוקד (1,0)(1,0) של y2=4xy^2=4x נשאר במקומו, אבל המוקד של y2=16xy^2=16x הוא (4,0)(4,0).

שים לב

סימן ההזזה הפוך לסימן שבסוגריים: ב-(x+2)2(x+2)^2 ההזזה היא 22 שמאלה.

דוגמה א - משיק לפרבולה מוזזת בעזרת הזזה

המשוואה (y−3)2=4(x+2)(y-3)^2=4(x+2) מתארת פרבולה, והנקודה (−1,5)(-1,5) נמצאת עליה. מצאו את משוואת המשיק לפרבולה בנקודה הזאת בעזרת הזזה.

פתרון

1. הפרבולה היא y2=4xy^2=4x אחרי הזזה ב-h=−2h=-2 וב-k=3k=3. בדיקה: (5−3)2=4=4(−1+2)(5-3)^2=4=4(-1+2).

2. מחזירים את הנקודה: (−1+2, 5−3)=(1,2)(-1+2,\ 5-3)=(1,2). זו נקודה על y2=4xy^2=4x, כי 22=4⋅12^2=4\cdot1.

3. ב-y2=4xy^2=4x: 2p=42p=4, p=2p=2. המשיק בנקודה (x0,y0)(x_0,y_0) הוא yy0=p(x+x0)yy_0=p(x+x_0), כלומר 2y=2(x+1)2y=2(x+1), ו-y=x+1y=x+1.

4. מזיזים: מחליפים xx ב-x+2x+2 ו-yy ב-y−3y-3: y−3=(x+2)+1y-3=(x+2)+1, כלומר y=x+6y=x+6.

5. בדיקה: מציבים y=x+6y=x+6 במשוואת הפרבולה: (x+3)2=4(x+2)(x+3)^2=4(x+2), כלומר x2+2x+1=(x+1)2=0x^2+2x+1=(x+1)^2=0. פתרון יחיד x=−1x=-1, ולכן הישר משיק בנקודה (−1,5)(-1,5).

-6-4-224-448(1,2)(-1,5)
תשובה

y=x+6y=x+6

דוגמה ב - מתיחה ואחריה הזזה: ממעגל לאליפסה מוזזת

המעגל x2+y2=4x^2+y^2=4 נמתח בכיוון ציר ה-xx פי 33. את העקום שהתקבל הזיזו ב-11 בכיוון ציר ה-xx וב-−2-2 בכיוון ציר ה-yy, וקיבלו את העקום EE.

א. מצאו את משוואת EE.

ב. מצאו את המרכז ואת המוקדים של EE.

ג. לאיזו נקודה של EE עוברת הנקודה (0,2)(0,2) של המעגל?

פתרון

1. א: מתיחה בכיוון ציר ה-xx פי 33: מחליפים xx ב-x3\frac{x}{3} ומקבלים x29+y2=4\frac{x^2}{9}+y^2=4. מחלקים ב-44: x236+y24=1\frac{x^2}{36}+\frac{y^2}{4}=1.

2. הזזה ב-h=1h=1 וב-k=−2k=-2: מחליפים xx ב-x−1x-1 ו-yy ב-y+2y+2. EE: (x−1)236+(y+2)24=1\frac{(x-1)^2}{36}+\frac{(y+2)^2}{4}=1.

3. ב: המרכז (1,−2)(1,-2). a=6a=6, b=2b=2, a>ba>b, ולכן המוקדים על הישר y=−2y=-2: c2=36−4=32c^2=36-4=32, c=42c=4\sqrt2.

4. המוקדים (1+42,−2)(1+4\sqrt2,-2) ו-(1−42,−2)(1-4\sqrt2,-2).

5. ג: במתיחה (0,2)(0,2) נשארת (0,2)(0,2), כי שיעור ה-xx שלה 00. בהזזה היא עוברת ל-(1,0)(1,0).

6. בדיקה: 0236+224=1\frac{0^2}{36}+\frac{2^2}{4}=1. הנקודה על EE.

תשובה

א. (x−1)236+(y+2)24=1\frac{(x-1)^2}{36}+\frac{(y+2)^2}{4}=1. ב. מרכז (1,−2)(1,-2), מוקדים (1±42,−2)(1\pm4\sqrt2,-2). ג. (1,0)(1,0).

שאלות פתוחות על הזזות, מתיחה וכיווץ של מעגל, פרבולה, אליפסה והיפרבולה

3. בעיות משולבות בחתכי חרוט

נקודות משותפות לשני עקומים

בבעיה משולבת יש כמה עקומים יחד: אליפסה והיפרבולה עם אותם מוקדים, מעגל ופרבולה, ישר שחותך אליפסה. השאלה היא בדרך כלל: איפה הם נפגשים, וכמה נקודות משותפות יש להם.

במדויק: נקודה משותפת לשני עקומים היא נקודה (x,y)(x,y) שמקיימת את שתי המשוואות. לכן מספר הנקודות המשותפות שווה למספר הפתרונות של מערכת שתי המשוואות. מערכת בלי פתרון פירושה עקומים שלא נפגשים.

המעגל x2+y2=12x^2+y^2=12 והפרבולה y2=4xy^2=4x: מציבים y2=4xy^2=4x ומקבלים x2+4x−12=0x^2+4x-12=0, כלומר x=2x=2 או x=−6x=-6. הפתרון x=−6x=-6 נפסל, כי אז y2=−24y^2=-24. מ-x=2x=2 מקבלים y=±22y=\pm2\sqrt2, ולכן יש שתי נקודות משותפות.

-4-2246-4-224(2,2√2)(2,-2√2)

ההגדרות כמקום גאומטרי והקשר בין aa, bb, cc

עקוםתכונה של כל נקודה PP על העקוםקשר
מעגלPO=RPO=R
פרבולהPFPF = המרחק של PP מהמדריךy2=2pxy^2=2px: F(p2,0)F\left(\frac{p}{2},0\right), מדריך x=−p2x=-\frac{p}{2}
אליפסהPF1+PF2=2aPF_1+PF_2=2ac2=a2−b2c^2=a^2-b^2
היפרבולה∣PF1−PF2∣=2a\lvert PF_1-PF_2\rvert=2ac2=a2+b2c^2=a^2+b^2

באליפסה ובהיפרבולה 2c2c הוא המרחק בין המוקדים, והגודל הקבוע הוא המרחק בין שני הקודקודים שעל הישר של המוקדים. הטבלה כתובה למוקדים על ציר ה-xx. כשהמוקדים על ציר ה-yy הגודל הקבוע הוא 2b2b, ובאליפסה c2=b2−a2c^2=b^2-a^2.

דרך הפתרון

פתרון מערכת של שני חתכי חרוט

כשנתונות משוואות של שני עקומים ומחפשים את הנקודות המשותפות:

1. אם בשתי המשוואות יש רק x2x^2, y2y^2 ומספרים, מתייחסים ל-x2x^2 ול-y2y^2 כאל שני נעלמים, ופותרים מערכת לינארית.

2. פתרון עם x2<0x^2<0 או y2<0y^2<0 נפסל. מכל פתרון אחר מקבלים עד ארבע נקודות, (±x,±y)(\pm x,\pm y).

3. אחרת מבודדים משתנה (או x2x^2, או y2y^2) ממשוואה אחת ומציבים בשנייה.

4. בכל פתרון בודקים שהוא מקיים את שתי המשוואות המקוריות.

דרך הפתרון

ממקום גאומטרי למשוואה

כשנתונה תכונה של נקודה P(x,y)P(x,y) (מרחקים מנקודות או מישרים):

1. כותבים את התכונה בעזרת נוסחת המרחק.

2. מעלים בריבוע (פעמיים אם יש שני שורשים), ופותחים סוגריים.

3. מסדרים למשוואה הכללית Ax2+By2+Cx+Dy+E=0Ax^2+By^2+Cx+Dy+E=0.

4. מזהים את העקום בהשלמה לריבוע, ומתארים את המשמעות הגאומטרית שלו.

שים לב

כשמחסרים משוואות של שני מעגלים נחתכים, x2x^2 ו-y2y^2 מתבטלים. מתקבלת משוואה של ישר, וזה הישר שעליו המיתר המשותף לשני המעגלים.

שים לב

לפני שפותרים, כדאי לחשוב על הסרטוט. למשל, לשני מעגלים שהמרחק בין מרכזיהם גדול מסכום הרדיוסים אין נקודה משותפת, ולמערכת אין פתרון.

דוגמה - אליפסה והיפרבולה עם אותם מוקדים

נתונה ההיפרבולה x24−y25=1\frac{x^2}{4}-\frac{y^2}{5}=1. לאליפסה EE יש אותם מוקדים כמו להיפרבולה, ואחד מקודקודי EE הוא (5,0)(5,0).

א. מצאו את משוואת EE.

ב. מצאו את נקודות החיתוך של EE וההיפרבולה.

ג. PP היא נקודת החיתוך שברביע הראשון. חשבו את המרחקים של PP משני המוקדים.

פתרון

1. נתון: ההיפרבולה, ושל-EE אותם מוקדים וקודקוד (5,0)(5,0). המטרה: משוואת EE, נקודות החיתוך, והמרחקים של PP מהמוקדים.

2. מוקדי ההיפרבולה: c2=4+5=9c^2=4+5=9, c=3c=3. המוקדים F1(−3,0)F_1(-3,0) ו-F2(3,0)F_2(3,0).

3. א: באליפסה a=5a=5 (המוקדים על ציר ה-xx), ו-b2=a2−c2=25−9=16b^2=a^2-c^2=25-9=16. לכן EE: x225+y216=1\frac{x^2}{25}+\frac{y^2}{16}=1.

4. ב: יש רק x2x^2 ו-y2y^2. מההיפרבולה y2=5x24−5y^2=\frac{5x^2}{4}-5. מציבים: x225+5x264−516=1\frac{x^2}{25}+\frac{5x^2}{64}-\frac{5}{16}=1, כלומר 189x21600=2116\frac{189x^2}{1600}=\frac{21}{16}, ו-x2=1009x^2=\frac{100}{9}.

5. y2=54⋅1009−5=809y^2=\frac{5}{4}\cdot\frac{100}{9}-5=\frac{80}{9}. שני הערכים חיוביים, ולכן x=±103x=\pm\frac{10}{3}, y=±453y=\pm\frac{4\sqrt5}{3}: ארבע נקודות.

6. ג: P(103,453)P\left(\frac{10}{3},\frac{4\sqrt5}{3}\right) על האליפסה, ולכן PF1+PF2=2⋅5=10PF_1+PF_2=2\cdot5=10. PP על ההיפרבולה, ולכן ∣PF1−PF2∣=2⋅2=4\lvert PF_1-PF_2\rvert=2\cdot2=4.

7. ל-PP שיעור xx חיובי, ולכן היא קרובה יותר ל-F2F_2, ו-PF1−PF2=4PF_1-PF_2=4. מהמערכת: PF1=7PF_1=7, PF2=3PF_2=3.

8. בדיקה בנוסחת המרחק: PF22=(103−3)2+809=19+809=9PF_2^2=\left(\frac{10}{3}-3\right)^2+\frac{80}{9}=\frac{1}{9}+\frac{80}{9}=9, כלומר PF2=3PF_2=3.

-44-6-336PF₂F₁
תשובה

א. x225+y216=1\frac{x^2}{25}+\frac{y^2}{16}=1. ב. (±103,±453)\left(\pm\frac{10}{3},\pm\frac{4\sqrt5}{3}\right) (ארבע נקודות). ג. PF1=7PF_1=7, PF2=3PF_2=3.

שאלות פתוחות על בעיות משולבות בחתכי חרוט

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.