מבחן מיצ"ב במדע וטכנולוגיה לכיתה ח' (נוסח 2013) – תרגול לקראת מבחן התנופה בכיתה ט'

התשובה הנכונה: יוכלו לייצר סוכר בעזרת אנרגיית האור.

בכלורופלסט מתרחש תהליך הפוטוסינתזה. בתהליך הזה התא קולט אנרגיית אור, ובעזרתה הופך פחמן דו-חמצני ומים לסוכר (גלוקוז). בתהליך נפלט גם חמצן.

אם הכלורופלסטים יפעלו בתאי העור כמו בצמח, התאים יוכלו לבצע פוטוסינתזה – כלומר לייצר סוכר בעזרת אור.

למה לא "יהיו מוגנים מפני קרינת השמש"? תפקיד הכלורופלסט הוא לנצל את אנרגיית האור, ולא לחסום אותה. ההגנה מפני קרינה בעור באה מן הפיגמנט מלנין.

למה לא "יפסיקו להזדקק לחמצן"? התאים ממשיכים לבצע נשימה תאית, ובה הם צורכים חמצן. הכלורופלסט דווקא מייצר חמצן – הוא לא מבטל את הצורך בו.

למה לא "יקבלו צבע כהה"? השחמה בשמש נגרמת מייצור מלנין בתאי העור. לכלורופלסטים יש צבע ירוק (כלורופיל), והם לא קשורים להשחמה.

התשובה הנכונה: מזון עתיר שומן.

כאשר בדם יש רמה גבוהה של שומנים (למשל כולסטרול), חלק מהם שוקעים על הדפנות הפנימיות של כלי הדם. המשקעים מצרים את הצינור, והדם זורם בקושי רב יותר. לכן ממליצים למי שכלי הדם שלו הצטמצמו להפחית מזון עתיר שומן.

למה לא סיבים תזונתיים? סיבים תזונתיים דווקא מסייעים להוריד את רמת השומנים בדם, ולכן אין סיבה לצמצם אותם.

למה לא ויטמין C? ויטמין C חיוני לגוף ואינו שוקע על דפנות כלי הדם.

למה לא סידן? סידן חשוב לבניית העצמות והשיניים. הוא לא הגורם להצטברות המשקעים שתוארה.

התשובה הנכונה: כאשר לחות האוויר גבוהה.

דיות היא יציאה של אדי מים מן העלים אל האוויר, בעיקר דרך הפיוניות. ככל שהאוויר שמסביב לעלה יבש יותר, המים מתאדים ממנו מהר יותר. כאשר האוויר לח – כלומר כבר יש בו הרבה אדי מים – האידוי איטי, והצמח מאבד מעט מים.

למה לא רוח חזקה? הרוח מרחיקה מן העלה את האוויר הלח שסביבו ומביאה אוויר יבש יותר, ולכן הדיות דווקא מואצת.

למה לא קרקע רטובה מאוד? כשיש הרבה מים בקרקע, הצמח אינו צריך לחסוך במים והפיוניות נשארות פתוחות – הדיות לא קטֵנה.

למה לא טמפרטורה גבוהה? בחום המים מתאדים מהר יותר, ולכן הצמח מאבד יותר מים.

התשובה הנכונה: עלייה במספר תאי הדם הלבנים.

תאי הדם הלבנים הם חלק ממערכת החיסון. כאשר חיידקים חודרים לגוף וגורמים לזיהום, הגוף מייצר יותר תאי דם לבנים כדי להילחם בהם. לכן בבדיקת הדם של עומר צפוי מספר גבוה של תאי דם לבנים.

למה לא ירידה במספר טסיות הדם? הטסיות אחראיות על קרישת הדם. זיהום חיידקי בגרון לא צפוי לגרום לירידה בהן.

למה לא עלייה ברמת הסוכר? רמת הסוכר בדם קשורה בעיקר לתזונה ולהורמון אינסולין, ולא למאבק בחיידקים.

למה לא ירידה במספר תאי הדם הלבנים? זה ההפך ממה שקורה: בזמן זיהום הגוף מגייס יותר תאים לבנים, ולא פחות.

התשובה הנכונה: כולם מניקים את צאצאיהם בחלב.

לנקבות של כל היונקים יש בלוטות חלב, והן מניקות בהן את הצאצאים. מכאן גם השם "יונקים". זה המאפיין המשותף לכל המחלקה.

למה לא "כולם חיים ביבשה"? לווייתנים ודולפינים הם יונקים שחיים בים.

למה לא "לכולם יש ארבע רגליים"? לאדם יש שתי רגליים, ללווייתן אין רגליים בכלל, ולעטלף הגפיים הקדמיות הן כנפיים.

למה לא "כולם ניזונים מצמחים"? יש יונקים טורפים, כמו האריה והזאב, שניזונים מבעלי חיים.

התשובה: לא, נועם אינו צודק.

ורידים הם כלי דם שמובילים דם אל הלב. ברוב הוורידים בגוף זורם דם דל בחמצן, כי הוא חוזר מן האיברים, שבהם התאים צרכו את החמצן.

אבל במחזור הדם הקטן (מחזור הריאות) המצב שונה: הדם מגיע אל הריאות, קולט בהן חמצן, וחוזר אל הלב דרך ורידי הריאות. לכן בוורידי הריאות זורם דם עשיר בחמצן.

כיוון שיש ורידים שבהם זורם דם עשיר בחמצן, הטענה "בכל הוורידים" אינה נכונה.

תשובה מלאה לדוגמה: לא. ורידי הריאות מביאים אל הלב דם שקלט חמצן בריאות, ולכן בהם זורם דם עשיר בחמצן.

למה לא "כן"? מי שבוחר "כן" חושב שוורידים מוגדרים לפי כמות החמצן בדם. אבל ההגדרה היא לפי כיוון הזרימה: ורידים מובילים דם אל הלב, ועורקים מובילים דם מן הלב.

התשובה הנכונה: תא 2.

מים ומינרלים נכנסים לתא דרך הקרום שלו. ככל ששטח הפנים של התא הפונה אל הקרקע גדול יותר, כך יכולים להיכנס אליו יותר חומרים בכל רגע, והקליטה טובה יותר.

לתא 2 יש שלוחה ארוכה ודקה שנכנסת אל הקרקע (כמו שׂערות השורש בצמחים). השלוחה מגדילה מאוד את שטח הפנים של התא הנוגע בקרקע, בלי להגדיל הרבה את נפח התא.

למה לא תא 1? הדופן העליונה שלו ישרה, ולכן שטח הפנים הפונה לקרקע הוא הקטן ביותר.

למה לא תא 3? הדופן העליונה שלו מעוגלת ומעט ארוכה מקו ישר, אבל התוספת קטנה מאוד לעומת השלוחה הארוכה של תא 2.

למה לא תא 4? הדופן המשופעת ארוכה רק במעט מדופן ישרה, ולכן שטח הפנים כמעט לא גדל.

כדי להגיע למסקנה צריך לחבר שני דברים:

1. מה שכתוב בקטע: אצל דגי הקרח החמצן אינו נקשר לתאים כלשהם בדם, אלא מתמוסס ישירות בנוזל הדם. כלומר, אין להם צורך בתאי דם אדומים כדי להוביל חמצן.

2. מה שאנחנו יודעים על האדם: אצלנו החמצן מובל בדם בעזרת החלבון המוגלובין, שנמצא בתאי הדם האדומים. ההמוגלובין הוא שנותן לדם את הצבע האדום.

מכאן: אם החמצן אינו מובל בתאי דם אדומים, סביר שבדם של דגי הקרח אין (או כמעט אין) תאי דם אדומים והמוגלובין – ולכן הדם אינו אדום. (ואכן, הדם של דגי הקרח כמעט שקוף.)

תשובה מלאה לדוגמה: אצל דגי הקרח החמצן מתמוסס בנוזל הדם ולא נקשר לתאי דם אדומים. אצל האדם ההמוגלובין שבתאי הדם האדומים מוביל את החמצן והוא שצובע את הדם באדום. לכן לדגי הקרח אין צורך בהמוגלובין, והדם שלהם אינו אדום.

התשובה הנכונה: המכרסם המדברי שיוצא רק בלילה.

מרכיב ביוטי הוא יצור חי (או חלק ממנו), ומרכיב א-ביוטי הוא גורם שאינו חי בסביבה – למשל טמפרטורה, אור, מים, רוח וקרקע.

במכרסם המדברי, ההתנהגות של היצור החי (מרכיב ביוטי) מותאמת לטמפרטורה הגבוהה של היום במדבר (מרכיב א-ביוטי): הוא פעיל רק כשהאוויר קריר.

למה לא הפרפר? הכתמים על הכנפיים מותאמים לטורפים – כלומר לבעלי חיים. זו התאמה בין שני מרכיבים ביוטיים.

למה לא הצמח הקוצני? הקוצים מותאמים לבעלי החיים שאוכלים צמחים – שוב שני מרכיבים ביוטיים.

למה לא הציפור? המקור מותאם לזרעים, שהם חלק מצמח – גם כאן שני המרכיבים ביוטיים.

בפסקה הראשונה כתוב: "גופו מכוסה בשכבה צפופה של נוצות, המבודדת את הגוף ומעכבת מעבר של חום, וכמו כל העופות – אין לו בלוטות זיעה."

מכאן שתי התכונות:

– אין לטוקן בלוטות זיעה (ולכן הוא אינו יכול להתקרר בעזרת אידוי זיעה).

– הגוף מכוסה בשכבה צפופה של נוצות, שמבודדת ומעכבת מעבר של חום אל הסביבה.

התשובה הנכונה: לסייע בפליטת חום עודף ובהורדת טמפרטורת הגוף.

בפסקה השלישית כתוב ש"חלונות החום" הם אזורים במקור שפולטים חום, ושהם מופיעים רק כשהאוויר חם (מעל 16°C). בפסקה הרביעית כתוב שכאשר חם, יותר דם זורם אל המקור ו"יותר חום נפלט מן הגוף", וכך המקור מסייע לטוקן לווסת את חום גופו. כלומר, חלונות החום עוזרים לטוקן להיפטר מעודף חום ולקרר את גופו.

למה לא פירוק הפירות? בקטע נאמר שהמקור משמש לקטיפת פירות, אבל חלונות החום קשורים לפליטת חום ולא לפירוק מזון.

למה לא הגנה מפני קרינת השמש? חלונות החום פולטים חום החוצה; הם לא חוסמים קרינה שמגיעה מבחוץ.

למה לא משיכת בני זוג? בקטע אין שום קשר בין חלונות החום ובין רבייה. הם מופיעים לפי טמפרטורת האוויר, ולא לפי עונת הרבייה.

התשובה: קטן ממקורו של הטוקן הגדול.

לפי הקטע, המקור הגדול של הטוקן הגדול משמש לפליטת חום: דם חם זורם אליו ונפלט ממנו חום אל האוויר. התכונה הזאת מתאימה לטוקן הגדול, שחי באקלים חם וצריך להיפטר מעודף חום.

הטוקן ההררי חי באוויר קריר. בסביבה כזאת הבעיה היא איבוד חום, ולא עודף חום. מקור גדול היה גורם לו לאבד הרבה חום. לכן סביר שהמקור שלו קטן יותר – כך הוא מאבד פחות חום ושומר על טמפרטורת גוף קבועה.

תשובה מלאה לדוגמה: קטן יותר. המקור הגדול של הטוקן הגדול עוזר לו לפלוט חום, כי הוא חי באקלים חם. הטוקן ההררי חי באקלים קר, ולכן מקור קטן יעזור לו לא לאבד חום מגופו.

למה לא "גדול"? מקור גדול מגדיל את פליטת החום – וזה מזיק לבעל חיים שחי בקור.

למה לא "שווה"? בתי הגידול שונים בטמפרטורה, והקטע מראה שגודל המקור קשור לוויסות החום. לכן אין סיבה לצפות שהמקורות יהיו שווים.

התשובה הנכונה: עלים קטנים ומעטים, המכוסים בשכבת שעווה.

במדבר המים מעטים, והאוויר החם והיבש גורם לאידוי מהיר. הצמח מאבד את רוב המים שלו דרך העלים (בדיות). כשהעלים קטנים ומעטים, שטח הפנים שדרכו מתאדים מים קטן. שכבת השעווה אטומה למים ומקטינה עוד יותר את האידוי. כך הצמח חוסך במים.

למה לא פרחים גדולים בצבעים בוהקים? צבעי הפרחים קשורים למשיכת מאביקים (מרכיב ביוטי), ולא להתמודדות עם מחסור במים.

למה לא עלים רחבים ודקים? עלים כאלה מגדילים את שטח האידוי, ולכן הצמח יאבד יותר מים – זו התאמה לבית גידול לח ומוצל.

למה לא גבעולים מטפסים? גבעול מטפס עוזר לצמח להגיע לאור כשיש צמחייה צפופה, ואינו קשור למחסור במים.

התשובה הנכונה: איור 1.

מטענים חשמליים מאותו סוג דוחים זה את זה. לכן שני הכדורים מתרחקים זה מזה, וכל חוט נוטה הצידה – החוט הימני ימינה והחוט השמאלי שמאלה. זה בדיוק המצב באיור 1.

למה לא איור 2? בו הכדורים מתקרבים זה לזה – כך נראים כדורים הטעונים במטענים מנוגדים, שנמשכים זה לזה.

למה לא איור 3? הכוח החשמלי פועל על שני הכדורים בגודל שווה ובכיוונים מנוגדים. כיוון שהכדורים זהים, שניהם צריכים לנטות באותה מידה – לא ייתכן שרק אחד יזוז.

למה לא איור 4? שני הכדורים תלויים ישר, כלומר אין ביניהם כוח חשמלי. כך נראים כדורים שאינם טעונים.

התשובה הנכונה: 9 ניוטון.

מנוף מאוזן כאשר מכפלת הכוח במרחק מנקודת המשען שווה בשני הצדדים:

משקל א' × המרחק של א' = משקל ב' × המרחק של ב'

$12\cdot15=W\cdot20$

$180=20W$

$W=180:20=9$ ניוטון.

בדיקה: $9\cdot20=180$ ✓. הגיוני שגוף ב' קל יותר, כי הוא רחוק יותר מנקודת המשען.

למה לא 16 ניוטון? זו התוצאה של חישוב הפוך ($12\cdot20:15=16$): מי שבוחר בה חושב שהגוף הרחוק צריך להיות כבד יותר, אבל במנוף הגוף הרחוק יותר צריך להיות קל יותר.

למה לא 12 ניוטון? משקלים שווים מאזנים את המנוף רק כשהמרחקים שווים. כאן המרחקים שונים.

למה לא 6 ניוטון? זו מחצית מ-12, בלי כל קשר למרחקים שבאיור. $6\cdot20=120$, ולא 180.

מזגן או תנור חשמלי אינו שורף דלק בתוך הבית, ולכן הוא אינו פולט שם גזים מזהמים.

אבל צריך לשאול מאיפה מגיע החשמל. את רוב החשמל מפיקים בתחנות כוח, ובהן שורפים דלקים כמו פחם וגז טבעי. בשריפה נפלטים לאוויר גזים מזהמים (וגם פחמן דו-חמצני).

לכן כשמשתמשים יותר בחשמל, תחנות הכוח צריכות לשרוף יותר דלק – והזיהום עובר מן הבתים אל תחנות הכוח, אבל אינו נעלם.

תשובה מלאה לדוגמה: כי את החשמל מייצרים בתחנות כוח ששורפות פחם או גז, והשריפה מזהמת את האוויר.

התשובה הנכונה: כל אחד מן הכוחות שווה ל-40 ניוטון, והם פועלים בכיוונים מנוגדים.

הארגז נמצא במנוחה, כלומר הכוחות שפועלים עליו מאזנים זה את זה. כדי ששני כוחות יתאזנו, הם צריכים להיות שווים בגודלם ומנוגדים בכיוונם.

• כוח הכובד מושך את הארגז כלפי מטה.

• משטח המשקל דוחף את הארגז כלפי מעלה.

המשקל מראה את הכוח שבו הוא דוחף את הארגז – 40 ניוטון. כיוון שהכוחות מאוזנים, גם כוח הכובד שווה ל-40 ניוטון.

למה לא 20 ניוטון לכל כוח? מי שבוחר בכך חושב ש-40 ניוטון "מתחלקים" בין שני הכוחות. אבל כל אחד מן הכוחות לבדו שווה ל-40 ניוטון; המשקל מודד כוח אחד, לא את סכומם.

למה לא "באותו כיוון"? אילו שני הכוחות פעלו באותו כיוון, הם היו מצטרפים, והארגז היה מתחיל לנוע. הארגז במנוחה, ולכן הכוחות מנוגדים.

התשובה: נורה 2.

לפי חוק שימור האנרגיה, אנרגיה אינה נוצרת ואינה נעלמת – היא רק עוברת מצורה לצורה. בנורה, האנרגיה החשמלית שהיא צורכת הופכת לשני סוגים של אנרגיה: אור וחום. לכן לכל נורה:

אנרגיה חשמלית שנצרכה = אנרגיית אור + אנרגיית חום

שתי הנורות צרכו אותה כמות של אנרגיה חשמלית. נורה 2 הפיקה פחות אור (פי 3 פחות מנורה 1), ולכן חלק גדול יותר מן האנרגיה שלה הומר לחום.

אפשר לבדוק בדוגמה: נניח שכל נורה צרכה 100 יחידות אנרגיה, ונורה 2 הפיקה 10 יחידות אור. אז נורה 1 הפיקה 30 יחידות אור. החום של נורה 2: $100-10=90$; החום של נורה 1: $100-30=70$. כלומר נורה 2 פלטה יותר חום.

תשובה מלאה לדוגמה: נורה 2. שתי הנורות צרכו אותה אנרגיה, וכל האנרגיה הפכה לאור ולחום. נורה 2 הפיקה פחות אור, ולכן יותר מן האנרגיה שלה הפכה לחום.

למה לא נורה 1? מי שבוחר בנורה 1 חושב שנורה ש"עובדת חזק יותר" גם מחממת יותר. אבל כמות האנרגיה שנצרכה שווה, ולכן מה שהולך לאור אינו הולך לחום.

כאשר הדלת נעה על המסילה, פועל ביניהן כוח חיכוך שמתנגד לתנועה. כדי להזיז את הדלת צריך להתגבר על כוח החיכוך, והאנרגיה שמשקיעים בכך הופכת לחום.

השמן יוצר שכבה חלקה בין הדלת למסילה ומקטין את החיכוך ביניהן. כשהשמן התייבש, המשטחים נוגעים זה בזה ישירות, וכוח החיכוך גדל. לכן כדי להזיז את הדלת לאותו מרחק ובאותה מהירות צריך להשקיע יותר אנרגיה.

תשובה מלאה לדוגמה: כי בלי שמן החיכוך בין הדלת למסילה גדול יותר, וצריך יותר אנרגיה כדי להתגבר עליו.

התשובה הנכונה: $\mathrm{C_3H_8}$ (פרופאן).

סופרים את האטומים בכל מולקולה. המספר הקטן שליד הסמל אומר כמה אטומים יש מאותו יסוד; כשאין מספר – יש אטום אחד.

• $\mathrm{CH_4}$: 1 פחמן + 4 מימן = 5 אטומים

• $\mathrm{H_2O_2}$: 2 מימן + 2 חמצן = 4 אטומים

• $\mathrm{HNO_3}$: 1 מימן + 1 חנקן + 3 חמצן = 5 אטומים

• $\mathrm{C_3H_8}$: 3 פחמן + 8 מימן = 11 אטומים

המספר הגדול ביותר הוא 11.

למה לא $\mathrm{HNO_3}$? יש בה שלושה יסודות שונים – הכי הרבה סוגי אטומים – אבל השאלה היא על מספר האטומים, לא על מספר הסוגים. יש בה רק 5 אטומים.

למה לא $\mathrm{CH_4}$? המספר 4 בולט, אבל הוא מתייחס רק לאטומי המימן; בסך הכול יש 5 אטומים.

למה לא $\mathrm{H_2O_2}$? יש בה 4 אטומים בלבד.

התשובה הנכונה: נוצר יון חיובי.

באטום ניטרלי מספר הפרוטונים (החיוביים) שווה למספר האלקטרונים (השליליים), ולכן המטען הכולל הוא אפס.

כשהאטום מאבד אלקטרון אחד, יש בו פרוטון אחד יותר מאלקטרונים, ולכן המטען הכולל שלו חיובי (+1). חלקיק טעון כזה נקרא יון חיובי.

למה לא תרכובת? תרכובת היא חומר שבנוי משני יסודות או יותר שקשורים זה לזה. כאן לא נוסף לאטום שום יסוד אחר – הוא רק איבד אלקטרון.

למה לא אטום של יסוד אחר? סוג היסוד נקבע לפי מספר הפרוטונים בגרעין. מספר הפרוטונים לא השתנה – השתנה רק מספר האלקטרונים.

למה לא מולקולה? מולקולה נוצרת כשכמה אטומים נקשרים זה לזה. כאן מדובר באטום אחד בלבד.

התשובה הנכונה: תרופה נוגדת חומצה (pH 10).

חומצת הקיבה היא חומצה (pH 2, מתחת ל-7). כדי לבטל את ההשפעה של חומצה צריך בסיס – חומר שה-pH שלו גבוה מ-7. כשחומצה ובסיס מגיבים זה עם זה מתרחשת סְטירה (נטרול), והתמיסה נעשית קרובה לניטרלית.

מבין החומרים, רק לתרופה נוגדת החומצה יש pH גבוה מ-7 (pH 10), ולכן רק היא בסיס.

למה לא מיץ תפוזים? pH 3.5 – זו חומצה. היא תוסיף חומצה ולא תנטרל אותה.

למה לא מים מזוקקים? מים ניטרליים (pH 7) רק מדללים מעט את החומצה, אבל אינם מגיבים איתה ואינם מבטלים אותה.

למה לא משקה קולה? pH 2.5 – זו חומצה כמעט כמו חומצת הקיבה, ולכן היא אף עלולה להחמיר את הצרבת.

התשובה הנכונה: להוציא מן הגרעין של אטום העופרת 3 פרוטונים.

המספר האטומי הוא מספר הפרוטונים שבגרעין, והוא שקובע איזה יסוד זה. בגרעין של אטום עופרת יש 82 פרוטונים, ובגרעין של אטום זהב יש 79 פרוטונים.

$82-79=3$, ולכן כדי לקבל זהב היה צריך להוציא מן הגרעין 3 פרוטונים. (במציאות אי אפשר לעשות זאת בתגובה כימית רגילה – ולכן האלכימאים נכשלו.)

למה לא להוציא 3 אלקטרונים מן המעטפת? שינוי במספר האלקטרונים יוצר יון של עופרת, אבל זה עדיין עופרת – מספר הפרוטונים לא השתנה.

למה לא להוציא פרוטונים מן המעטפת? במעטפת אין פרוטונים; הפרוטונים נמצאים בגרעין.

למה לא להוציא אלקטרונים מן הגרעין? בגרעין אין אלקטרונים; יש בו פרוטונים ונייטרונים.

התשובה הנכונה: המסה והנפח לא השתנו.

מיכל לא הוסיפה חימר ולא הורידה ממנו – היא רק שינתה את הצורה שלו. לכן כמות החומר נשארה אותה כמות: המסה לא השתנתה.

גם הנפח (המקום שהחימר תופס) לא השתנה: הגליל ארוך יותר, אבל הוא גם דק יותר. מה שנוסף לאורך "נלקח" מן העובי.

למה לא "המסה לא השתנתה והנפח גדל"? הנחש נראה גדול יותר כי הוא ארוך, אבל הוא דק מאוד. אורך גדול אינו אומר נפח גדול.

למה לא "המסה והנפח גדלו" או "המסה גדלה"? כדי שהמסה תגדל צריך להוסיף חומר, ומיכל לא הוסיפה דבר.

התשובה הנכונה: נייר סינון.

כדי להפריד חומר מתערובת מחפשים תכונה שיש רק לו. המלח והסוכר מתמוססים במים ויוצרים תמיסה, ואילו אבקת האלומיניום אינה מתמוססת במים.

כשמעבירים את התערובת דרך נייר סינון, התמיסה (מים, מלח וסוכר) עוברת דרך החורים הזעירים שבנייר, וגרגירי האלומיניום נשארים על הנייר.

למה לא מגנט? אלומיניום הוא מתכת, אבל הוא אינו נמשך למגנט. מגנט מושך רק מתכות מסוימות, כמו ברזל, ניקל וקובלט.

למה לא מכשיר זיקוק? בזיקוק מאדים את המים ומעבים אותם בכלי אחר. אבקת האלומיניום תישאר בכלי יחד עם המלח והסוכר – היא לא תופרד מהם.

למה לא כוהלייה? החימום יאדה את המים, ויישארו יחד מלח, סוכר ואבקת אלומיניום – האלומיניום לא יופרד.

בשינוי פיזיקלי החומר נשאר אותו חומר – משתנים רק הצורה, הגודל או מצב הצבירה. בשינוי כימי נוצר חומר חדש בעל תכונות אחרות.

• המסת שוקולד – שינוי פיזיקלי. השוקולד עובר ממוצק לנוזל, אבל הוא עדיין שוקולד; כשהוא מתקרר הוא מתמצק שוב.

• החלדה של מסמר – שינוי כימי. הברזל מגיב עם החמצן ועם המים ויוצר חלודה – חומר חדש, חום ופריך, שאינו ברזל.

• ניסור קרש – שינוי פיזיקלי. משתנים רק הצורה והגודל; שני החלקים עדיין עשויים עץ.

• אפיית עוגה – שינוי כימי. בחום מתרחשות תגובות בבצק (למשל נפלט גז שמנפח את העוגה, והקרום משחים), ונוצרים חומרים חדשים. אי אפשר להחזיר את העוגה לבצק.

התשובה: לקרר את המים (למשל להשתמש במים קרים מן המקרר).

לפי מודל החלקיקים, כל חומר בנוי מחלקיקים שנמצאים בתנועה מתמדת. ככל שהטמפרטורה נמוכה יותר, החלקיקים נעים לאט יותר.

ההתמוססות מתרחשת כשחלקיקי המים מתנגשים בחלקיקים שבשפת גביש המלח ו"מושכים" אותם אל תוך המים. כשהמים קרים, חלקיקי המים נעים לאט יותר, ההתנגשויות בגביש פחות תכופות, והמלח מתפרק ומתפזר במים לאט יותר.

תשובה מלאה לדוגמה: לקרר את המים. במים קרים החלקיקים של המים זזים לאט יותר, יש פחות התנגשויות בגבישי המלח, ולכן המלח מתמוסס לאט.

התשובה הנכונה: את הנפח של הצמיד ושל מטיל הכסף.

לכל חומר טהור יש צפיפות קבועה, השווה למסה חלקי הנפח. אם שני גופים עשויים מאותו חומר ויש להם אותה מסה, גם הנפח שלהם חייב להיות שווה.

הצמיד והמטיל שווים במסה. לכן אם הצמיד עשוי מכסף טהור, הנפח שלו צריך להיות שווה לנפח המטיל. הצורף מדד את הנפחים (למשל לפי כמות המים שכל גוף דוחק כשטובלים אותו בכלי מלא מים) ומצא שהם שונים. מכאן שצפיפות הצמיד שונה מצפיפות הכסף – והוא אינו עשוי מכסף טהור בלבד.

למה לא הצבע? אפשר לערבב בכסף מתכות אחרות ולקבל סגסוגת שצבעה כמעט זהה, ולכן צבע דומה אינו מוכיח דבר, ואף צבע שונה מעט יכול לנבוע מליטוש או מלכלוך.

למה לא מצב הצבירה? גם הצמיד וגם המטיל מוצקים, ולכן הבדיקה לא מגלה שום הבדל.

למה לא הברק? גם מתכות אחרות וסגסוגות מבריקות, והברק תלוי גם בליטוש. בדיקה כזאת אינה יכולה לתת קביעה ודאית.