מבחן מיצ"ב במדע וטכנולוגיה לכיתה ח' (נוסח 2014) – תרגול לקראת מבחן התנופה בכיתה ט'

התשובה: למשל חושך מוחלט ולחות גבוהה מאוד.

המאפיינים מופיעים בפסקה השנייה: "בחדרים שורר חושך מוחלט, הלחות בהם גבוהה מאוד, והטמפרטורה נשארת כמעט קבועה – בערך 30 מעלות צלזיוס". עוד כתוב שם שהחלק העיקרי של הקן נמצא "בבסיס התלולית ומתחת לפני הקרקע".

מכאן אפשר לבחור כל שניים מתוך ארבעה מאפיינים:

• חושך.

• לחות גבוהה.

• טמפרטורה קבועה (כ-30°C).

• מיקום מתחת לפני הקרקע.

שימו לב: "יש בקן הרבה טרמיטים" או "יש בו עשב יבש" אינם מאפיינים של התנאים בבית הגידול.

התשובה הנכונה: כדי שהפטרייה תגדל עליהם ותיזון מהם.

בפסקה השנייה כתוב שהטרמיטים בונים מהחומר הצמחי "חלות", ו"על החלות גדלה פטרייה". עוד כתוב: "הפטרייה מפרקת את החומר הצמחי הקשה... וניזונה ממנו". כלומר החומר הצמחי הוא המזון של הפטרייה.

למה לא "לאכול אותם בעצמם בעונה היבשה"? זה בדיוק מה ש"נדמה במבט ראשון", אבל הקטע מסביר שזה לא נכון: הטרמיטים מתקשים לעכל את החומר הצמחי בעצמם.

למה לא "להאכיל בהם ישירות את הצעירים"? הצעירים אוכלים את הכדורים הלבנים שצומחים על הפטרייה (פסקה 3), ולא את העשב עצמו.

למה לא "לבנות את קירות התלולית"? בקטע אין שום מידע כזה. מהחומר הצמחי הטרמיטים בונים חלות בתוך החדרים, כדי לגדל עליהן את הפטרייה.

התשובה הנכונה: 11 גרם.

לפי חוק שימור המסה, בתהליך כימי בכלי סגור המסה הכוללת אינה משתנה: האטומים רק מתארגנים מחדש, ושום חומר לא נכנס ולא יוצא.

כל הברזל וכל הגופרית הפכו לברזל גופרתי, ולכן:

מסת התוצר = 7 + 4 = 11 גרם.

למה לא 3 גרם? זה ההפרש $7-4=3$. אין סיבה לחסר – אף חלק מהחומרים לא נעלם.

למה לא 5.5 גרם? זה הממוצע של 7 ו-4. התוצר מכיל את כל האטומים של שני החומרים, ולא "חצי" מהם.

למה לא 7 גרם? זו רק המסה של הברזל. מי שבוחר בה שוכח שגם הגופרית הפכה לחלק מהתוצר.

התשובה הנכונה: מיץ כרוב אדום.

מיץ כרוב אדום הוא אינדיקטור (מְחַוֶּוה) טבעי – חומר שמשנה את צבעו לפי סוג התמיסה: בתמיסה חומצית הוא נעשה אדום-ורוד, ובתמיסה בסיסית הוא נעשה ירוק-צהוב. לכן לפי הצבע אפשר לדעת אם הנוזל בסיסי. (גם נייר לקמוס ואינדיקטור אוניברסלי הם אינדיקטורים כאלה.)

למה לא מדחום? מדחום מודד טמפרטורה. לתמיסה בסיסית ולתמיסה חומצית יכולה להיות אותה טמפרטורה.

למה לא משפך? משפך משמש למזיגה ולסינון, ואינו מגלה דבר על סוג התמיסה.

למה לא מגנט? מגנט מושך חומרים כמו ברזל, ואינו מגיב לחומציות או לבסיסיות.

התשובה: 2. לסנן את התערובת; 3. לאדות את המים מהתמיסה.

1. כשמוסיפים מים, המלח מתמוסס ונוצרת תמיסת מי מלח. החול אינו מתמוסס.

2. סינון: שופכים את התערובת דרך נייר סינון. החול נשאר על הנייר, ותמיסת מי המלח עוברת דרכו.

3. אידוי: מחממים את התמיסה (או משאירים אותה בשמש) עד שכל המים מתאדים. המלח נשאר בכלי.

הסדר חשוב: אם מאדים קודם, המלח והחול יחזרו להיות מעורבבים.

התשובה הנכונה: בשני החומרים יש רק אטומים של חמצן, ולכל האטומים האלה אותו מספר אטומי (8).

מה שמגדיר יסוד הוא סוג האטום, וסוג האטום נקבע לפי המספר האטומי (מספר הפרוטונים בגרעין). חמצן ואוזון בנויים שניהם רק מאטומי חמצן – לכן הם צורות של אותו יסוד. ההבדל ביניהם הוא באופן שבו האטומים מחוברים: במולקולת חמצן 2 אטומים, ובמולקולת אוזון 3 אטומים.

למה לא "אותו מספר אטומים במולקולה"? בדיוק בזה הם שונים: $O_2$ – שני אטומים, $O_3$ – שלושה אטומים.

למה לא "אותו ריח"? בשאלה כתוב שלחמצן אין ריח ולאוזון יש ריח חריף.

למה לא "אותו צבע"? החמצן חסר צבע והאוזון תכלת חיוור. חומרים שונים יכולים להיות בעלי תכונות שונות גם אם הם בנויים מאותו סוג אטום.

התשובה הנכונה: גז.

הסבר: המסה ירדה ב-$145-142=3$ גרם. לפי חוק שימור המסה, בתהליך כימי המסה של החומרים אינה נעלמת. אם המאזניים מראים פחות, סימן שחלק מהחומר יצא מהכוס. הכוס פתוחה, ורק גז יכול "לברוח" ממנה אל האוויר. מוצק או נוזל היו נשארים בכוס והמשקל לא היה יורד.

למה לא מוצק? מוצק שנוצר נשאר בתוך הכוס, ולכן המסה שהמאזניים מראים לא הייתה משתנה.

למה לא נוזל? גם נוזל נשאר בכוס (הוא אינו יכול לצאת ממנה בעצמו), ולכן אינו מסביר את הירידה במסה.

התשובה הנכונה: הגז שנוצר תופס נפח גדול בהרבה מהנוזל.

המים החמים חיממו את האצטון, והוא עבר ממצב נוזל למצב גז. במצב נוזל החלקיקים צמודים זה לזה; במצב גז הם רחוקים מאוד זה מזה. לכן אותה כמות של חלקיקים תופסת נפח גדול הרבה יותר, והגז "דוחף" את דופן הבלון החוצה.

למה לא "המסה של הגז גדולה יותר"? הבלון קשור, ושום חומר לא נכנס אליו. מספר החלקיקים לא השתנה, ולכן גם המסה לא השתנתה (חוק שימור המסה).

למה לא "הצפיפות של הגז גדולה יותר"? ההפך הוא הנכון: אותה מסה בנפח גדול יותר – הצפיפות של הגז קטנה מזו של הנוזל.

למה לא "כל חלקיק התנפח"? החלקיקים עצמם לא משנים את גודלם. מה שגדל הוא המרחק ביניהם.

התשובה: 1 – נכון; 2 – לא נכון; 3 – נכון; 4 – לא נכון; 5 – נכון.

1. נכון. משפחה בטבלה המחזורית היא טור (קבוצה). הגזים האצילים נמצאים בטור האחרון, הימני (קבוצה 18).

2. לא נכון. לכל יסוד יש מספר אטומי משלו: הליום 2, ניאון 10, ארגון 18. אם היה להם אותו מספר אטומי, הם היו יסוד אחד.

3. נכון. כל הגזים האצילים הם גזים בטמפרטורת החדר – ומכאן גם שם המשפחה.

4. לא נכון. הגזים האצילים הם אל-מתכות, ובתנאים רגילים הם אינם מוליכים חשמל.

5. נכון. יסודות באותה משפחה מתנהגים בצורה דומה. הגזים האצילים כמעט אינם מגיבים עם חומרים אחרים – זו התכונה הכימית המשותפת להם.

התשובה הנכונה: צפיפות השעווה קטנה מצפיפות המים וגדולה מצפיפות הכוהל.

הכלל: גוף שצפיפותו קטנה מצפיפות הנוזל – צף; גוף שצפיפותו גדולה מצפיפות הנוזל – שוקע.

• במים השעווה צפה, ולכן צפיפותה קטנה מצפיפות המים.

• בכוהל השעווה שקעה לתחתית, ולכן צפיפותה גדולה מצפיפות הכוהל.

(לשם השוואה: צפיפות השעווה כ-0.9 גרם לסמ"ק, המים 1 גרם לסמ"ק, והכוהל כ-0.8 גרם לסמ"ק.)

למה לא "גדולה מהמים וקטנה מהכוהל"? זה הפוך: אילו כך היה, השעווה הייתה שוקעת במים וצפה בכוהל.

למה לא "גדולה משניהם"? אז השעווה הייתה שוקעת בשתי הכוסות, אבל במים היא צפה.

למה לא "קטנה משניהם"? אז השעווה הייתה צפה בשתי הכוסות, אבל בכוהל היא שקעה.

התשובה: 18 גרם.

הסבר: התכה היא שינוי במצב הצבירה – ממוצק לנוזל. החלקיקים של המים הם אותם חלקיקים, ורק הסידור שלהם והמרחקים ביניהם משתנים. לא נוסף חומר ולא יצא חומר, ולכן מספר החלקיקים לא השתנה – וגם המסה לא השתנתה.

תשובה לדוגמה: "18 גרם, כי כשהקרח נמס רק מצב הצבירה משתנה, ומסת החומר נשארת אותה מסה."

שימו לב: אם תלמיד כותב שהמסה קטנה מעט מ-18 גרם כי חלק קטן מהמים התאדה – גם זו תשובה נכונה, כי היא מתחשבת בחומר שיצא מהכוס.

לעומת זאת, תשובה כללית כמו "18 גרם, כי המסה אף פעם לא משתנה" אינה מקשרת את שימור המסה לשינוי במצב הצבירה.

התשובה: תיבה ב' – התיבה שבה החומר במצב גז.

הסבר לפי מודל החלקיקים:

• במוצק החלקיקים צפופים מאוד וצמודים זה לזה.

• בנוזל החלקיקים קרובים זה לזה, אבל יכולים לזוז זה ליד זה.

• בגז החלקיקים רחוקים מאוד זה מזה, ויש ביניהם הרבה ריק.

שלוש התיבות באותו גודל. בגז יש הכי הרבה רווח ריק בין החלקיקים, ולכן באותו נפח נכנסים הכי מעט חלקיקים.

תשובה לדוגמה: "תיבה ב', כי בגז המרחקים בין החלקיקים גדולים, ולכן יש בתיבה פחות חלקיקים."

שימו לב: תשובה כמו "בגז, כי גז הוא קל" אינה מסבירה לפי מודל החלקיקים.

התשובה הנכונה: בניית תרכובת.

בתהליך שני יסודות – מגנזיום (Mg) וחמצן (O) – התחברו ויצרו חומר חדש אחד, MgO. חומר שבנוי משני סוגי אטומים או יותר המחוברים זה לזה נקרא תרכובת. לכן זהו תהליך של בניית תרכובת (התחברות).

למה לא "פירוק תרכובת"? בפירוק, תרכובת אחת מתפרקת לכמה חומרים. כאן קורה ההפך: שני חומרים הופכים לאחד.

למה לא "הפרדת תערובת"? בהפרדה לא נוצר חומר חדש – רק מפרידים חומרים שהיו מעורבבים. כאן נוצר חומר חדש עם תכונות חדשות (אבקה לבנה).

למה לא "היווצרות תערובת"? בתערובת כל חומר שומר על התכונות שלו ואפשר להפריד אותם בדרכים פיזיקליות. תחמוצת המגנזיום היא חומר חדש ואינה מתנהגת כמו מגנזיום או כמו חמצן.

התשובה הנכונה: העגלה תתחיל לנוע שמאלה.

בודקים כל כיוון בנפרד:

• למעלה ולמטה: 15N כלפי מעלה ו-15N כלפי מטה. הכוחות שווים והפוכים – הם מאזנים זה את זה, ולכן העגלה לא תזוז למעלה או למטה.

• ימינה ושמאלה: 6N ימינה ו-9N שמאלה. הכוחות אינם שווים. הכוח השקול: $9-6=3$ ניוטון שמאלה.

כוח שקול שאינו אפס משנה את התנועה של גוף. העגלה הייתה במנוחה, ולכן היא תתחיל לנוע בכיוון הכוח השקול – שמאלה.

למה לא "תנוע ימינה"? הכוח שימינה (6N) קטן מהכוח ששמאלה (9N).

למה לא "תישאר במקומה"? זה היה נכון רק אילו כל הכוחות היו מאוזנים. כאן הכוחות האופקיים אינם מאוזנים.

למה לא "שמאלה ואחר כך ימינה"? הכוחות פועלים כל הזמן באותו אופן, ואין סיבה שהעגלה תשנה כיוון.

התשובה הנכונה: כוח מגנטי.

מגנט מפעיל כוח משיכה על חומרים כמו ברזל, ניקל וקובלט. זה כוח שפועל גם מרחוק, בלי מגע – ולכן המסמר נמשך אל המגנט אף שהמגנט לא נגע בו.

למה לא כוח אלסטי? כוח אלסטי מופעל על ידי גוף גמיש שנמתח או נלחץ (גומייה, קפיץ). המגנט אינו נמתח ואינו נלחץ.

למה לא כוח הכובד? כוח הכובד הוא הכוח שבו כדור הארץ מושך את המסמר כלפי מטה. הוא אינו מסביר את המשיכה הצידה לכיוון המגנט.

למה לא כוח החיכוך? חיכוך פועל רק בין משטחים שנוגעים זה בזה ומתנגד לתנועה. כאן אין מגע בין המגנט למסמר.

התשובה הנכונה: מעגל 3.

זרם עובר ברכיב רק אם יש מסלול סגור מהסוללה, דרך הרכיב, וחזרה לסוללה. מפסק פתוח "קוטע" את המסלול שבו הוא נמצא.

במעגל 3 יש שני ענפים מקבילים:

• בענף האמצעי יש רק נורה – המסלול שלה סגור, ולכן הנורה דולקת כל הזמן.

• בענף הימני יש מפסק פתוח ומנוע – המסלול קטוע, ולכן המנוע אינו פועל.

זה בדיוק התיאור בשאלה.

למה לא מעגל 1? המפסק הפתוח נמצא בחלק המשותף של המעגל (בצד שמאל), ליד הסוללה. הוא קוטע את המסלול של כל הרכיבים – גם הנורה וגם המנוע כבויים.

למה לא מעגל 2? כאן המפסק נמצא בענף של הנורה, והמנוע מחובר ישירות לסוללה. לכן המנוע פועל כל הזמן והנורה כבויה – הפוך מהנדרש.

למה לא מעגל 4? כל הרכיבים מחוברים בטור, במסלול אחד. המפסק הפתוח קוטע את המסלול היחיד, ולכן שום רכיב אינו פועל.

התשובה הנכונה: משקל גדול מ-0.5 ניוטון.

הסבר: המסה של הגוף (כמות החומר שבו) היא 300 גרם – גם על הירח וגם בכדור הארץ. אבל משקל הוא הכוח שבו גוף שמימי מושך את הגוף אליו. כדור הארץ גדול ומסיבי בהרבה מהירח, ולכן הוא מושך את הגוף בכוח גדול יותר. בכדור הארץ גוף של 300 גרם שוקל כ-3 ניוטון – בערך פי 6 מאשר על הירח.

למה לא "קטן מ-0.5 ניוטון"? זה היה נכון במעבר מכדור הארץ לירח, לא בכיוון ההפוך.

למה לא "שווה ל-0.5 ניוטון"? מי שבוחר בזה מבלבל בין מסה למשקל. המסה אכן לא השתנתה, אבל המשקל תלוי בכוח המשיכה של המקום.

התשובה: אנרגיה כימית (בסוללה) ← מומרת לאנרגיה חשמלית (בחוטים) ← מומרת לאנרגיית תנועה (של כנפי המאוורר).

1. בסוללה האנרגיה אגורה בחומרים שבתוכה – זו אנרגיה כימית.

2. כשהמעגל סגור, התהליכים הכימיים בסוללה יוצרים זרם חשמלי – אנרגיה חשמלית.

3. המנוע של המאוורר הופך את האנרגיה החשמלית לתנועה – הכנפיים מסתובבות ומזיזות אוויר (אנרגיית תנועה, נקראת גם אנרגיה קינטית).

(חלק מהאנרגיה הופך גם לחום ולקול, אבל ההמרה העיקרית היא לתנועה.)

התשובה הנכונה: חץ 3.

עורק הריאה יוצא מהחדר הימני של הלב (בתרשים – החדר הכחול שבצד שמאל, כי מסתכלים על הלב מלפנים) ומוביל דם דל בחמצן אל הריאות. לכן הוא צבוע בכחול, והוא מתפצל לשני ענפים – אחד לכל ריאה. חץ 3 מצביע בדיוק על כלי הדם הזה.

למה לא חץ 1? חץ 1 מצביע על אבי העורקים – הכלי האדום והקשתי שיוצא מהחדר השמאלי ומוביל דם עשיר בחמצן לכל הגוף.

למה לא חץ 2? חץ 2 מצביע על הווריד הנבוב העליון, שמחזיר דם דל בחמצן מהגוף אל העלייה הימנית. הוא כחול כמו עורק הריאה, אבל הוא נכנס ללב ולא יוצא ממנו.

למה לא חץ 4? חץ 4 מצביע על ורידי הריאה, שמביאים דם עשיר בחמצן מהריאות אל העלייה השמאלית. יש להם "ריאה" בשם, אבל הם ורידים ולא עורק.

התשובה הנכונה: לשניהם יש דופן תא.

כל תאי הצמח, בכל האיברים, בנויים לפי אותו "תוכנית בסיס": דופן תא, קרום תא, ציטופלסמה וגרעין. לכן גם לתא העלה וגם לתא השורש יש דופן תא.

למה לא "שניהם מכילים כלורופלסטים"? כלורופלסטים נמצאים בתאים שקולטים אור לצורך פוטוסינתזה, כמו תאי העלה. השורש נמצא בקרקע, בחושך, ובתאיו בדרך כלל אין כלורופלסטים.

למה לא "אותה צורה"? תאים באיברים שונים שונים בצורתם. למשל, לתאים בשורש יש לעיתים בליטות ארוכות (שערות שורש), שאין לתאי העלה.

למה לא "אותו תפקיד"? תאי העלה מייצרים מזון בפוטוסינתזה, ותאי השורש קולטים מים ומינרלים מהקרקע. התפקיד שונה.

התשובה: 1 – עורקים; 2 – ורידים; 3 – עורקים; 4 – ורידים; 5 – עורקים.

1. עורקים: עורק הוא כלי דם שמוביל דם מהלב החוצה, אל איברי הגוף.

2. ורידים: בוורידים לחץ הדם נמוך, ולכן יש בהם מסתמים (כמו "דלתות" חד-כיווניות) שמונעים מהדם לזרום לאחור, למשל בוורידים של הרגליים.

3. עורקים: הדם יוצא מהלב בלחץ גבוה, ולכן לעורקים דופן עבה, שרירית וגמישה שעומדת בלחץ הזה.

4. ורידים: וריד הוא כלי דם שמחזיר דם מאיברי הגוף אל הלב.

5. עורקים: הדופק הוא "גל" של לחץ שנוצר בכל פעימת לב ועובר בעורקים. ממששים אותו בעורק שבפרק כף היד או בצוואר.

התשובה הנכונה: לקליטת מים ומינרלים מהקרקע.

שערות השורש הן בליטות דקות וארוכות של תאים בקצה השורש. הן מגדילות מאוד את שטח הפנים של השורש שנוגע בקרקע, וכך הצמח קולט יותר מים ומינרלים (מלחים מומסים).

למה לא "חילוף גזים בעלים"? את התפקיד הזה ממלאות הפיוניות – פתחים זעירים בעלים. שערות השורש נמצאות בשורש, לא בעלים.

למה לא "הובלת סוכרים אל הפרי"? הובלת סוכרים נעשית בצינורות השיפה, שעוברים בכל הצמח.

למה לא "משיכת חרקים אל הפרחים"? את זה עושים עלי הכותרת הצבעוניים, הצוף והריח של הפרח.