דילוג לתוכן המרכזי

תנועה מעגלית אופקית עם חיכוך (פטיפון, פנייה, רוטור) - שאלות ותרגילים

כיתות י"א-י"ב · מכניקה - פיזיקה 5 יח"ל (שאלון 036361) · תנועה מעגלית · 26 שאלות

השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.

שאלה 1 · מהירות זוויתית של מחוגים בשעון 24 שעות ובשעון עצרקצרה · קלה

בשעון קיר מיוחד מחוג השעות משלים סיבוב אחד ב־2424 שעות (ולא ב־1212), ומחוג הדקות משלים סיבוב אחד בשעה. לצדו תלוי שעון עצר, שהמחוג הגדול שלו משלים סיבוב אחד ב־30 s30\,\text{s}. כל המחוגים מסתובבים בקצב קבוע.

א.

חשבו את המהירות הזוויתית של כל אחד משלושת המחוגים, ביחידות rad/s\text{rad/s}.

ב.

אורכו של מחוג הדקות 12 cm12\,\text{cm}. מה גודל המהירות הקווית של קצה המחוג?

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

מחוג השעות: ω≈7.27⋅10−5 rad/s\omega\approx7.27\cdot10^{-5}\,\text{rad/s}; מחוג הדקות: ω≈1.75⋅10−3 rad/s\omega\approx1.75\cdot10^{-3}\,\text{rad/s}; שעון העצר: ω≈0.209 rad/s\omega\approx0.209\,\text{rad/s}

כל מחוג מסתובב בקצב קבוע, ולכן ω=2πT\omega=\frac{2\pi}{T}, כש־TT זמן המחזור בשניות.

מחוג השעות: T=24⋅3600=86400 sT=24\cdot3600=86400\,\text{s}

ω=2π86400 s≈7.27⋅10−5 rad/s\omega=\frac{2\pi}{86400\,\text{s}}\approx7.27\cdot10^{-5}\,\text{rad/s}

מחוג הדקות: T=3600 sT=3600\,\text{s}

ω=2π3600 s≈1.75⋅10−3 rad/s\omega=\frac{2\pi}{3600\,\text{s}}\approx1.75\cdot10^{-3}\,\text{rad/s}

שעון העצר: T=30 sT=30\,\text{s}

ω=2π30 s≈0.209 rad/s\omega=\frac{2\pi}{30\,\text{s}}\approx0.209\,\text{rad/s}

טעות נפוצה: להציב את זמן המחזור בשעות או בדקות. כדי לקבל rad/s\text{rad/s} חייבים להמיר לשניות.

סעיף ב

תשובה:

v≈2.1⋅10−4 m/sv\approx2.1\cdot10^{-4}\,\text{m/s}

קצה המחוג נע במעגל שרדיוסו אורך המחוג, r=0.12 mr=0.12\,\text{m}:

v=ωr=1.75⋅10−3⋅0.12≈2.1⋅10−4 m/sv=\omega r=1.75\cdot10^{-3}\cdot0.12\approx2.1\cdot10^{-4}\,\text{m/s}

(כ־0.2 mm0.2\,\text{mm} בשנייה – לכן קשה לראות את מחוג הדקות זז.)

שאלה 2 · רכבת צעצוע על מסילה מעגליתקצרה · קלה

רכבת צעצוע נוסעת על מסילה מעגלית אופקית שרדיוסה 0.8 m0.8\,\text{m}, במהירות שגודלה קבוע 1.2 m/s1.2\,\text{m/s}.

א.

חשבו את המהירות הזוויתית של הרכבת, את זמן המחזור ואת התדירות.

ב.

כמה זמן נמשכים שלושה סיבובים וחצי של הרכבת? מה גודל התאוצה של הרכבת?

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

ω=1.5 rad/s\omega=1.5\,\text{rad/s}, T≈4.19 sT\approx4.19\,\text{s}, f≈0.239 Hzf\approx0.239\,\text{Hz}

מהקשר בין מהירות קווית למהירות זוויתית:

ω=vr=1.20.8=1.5 rad/s\omega=\frac{v}{r}=\frac{1.2}{0.8}=1.5\,\text{rad/s}
T=2πω=2π1.5≈4.19 s,f=1T=1.52π≈0.239 HzT=\frac{2\pi}{\omega}=\frac{2\pi}{1.5}\approx4.19\,\text{s},\qquad f=\frac1T=\frac{1.5}{2\pi}\approx0.239\,\text{Hz}

סעיף ב

תשובה:

t≈14.7 st\approx14.7\,\text{s}; aR=1.8 m/s2a_R=1.8\,\text{m/s}^2

כל סיבוב נמשך זמן מחזור אחד:

t=3.5 T=3.5⋅4.19≈14.7 st=3.5\,T=3.5\cdot4.19\approx14.7\,\text{s}

(או: הזווית היא Δθ=3.5⋅2π=7π rad\Delta\theta=3.5\cdot2\pi=7\pi\,\text{rad}, ו־t=Δθω=7π1.5≈14.7 st=\frac{\Delta\theta}{\omega}=\frac{7\pi}{1.5}\approx14.7\,\text{s}.)

גודל המהירות קבוע, ולכן אין תאוצה משיקית, והתאוצה כולה רדיאלית:

aR=v2r=1.220.8=1.8 m/s2a_R=\frac{v^2}{r}=\frac{1.2^2}{0.8}=1.8\,\text{m/s}^2

כיוונה אל מרכז המעגל.

שאלה 3 · גלגלי שיניים ושרשרת באופנייםקצרה · קלה

רוכבת אופניים מסובבת את הדוושות, וגלגל השיניים הקדמי (המחובר לדוושות) מסתובב במהירות זוויתית קבועה ω1=6 rad/s\omega_1=6\,\text{rad/s}. רדיוס גלגל השיניים הקדמי r1=10 cmr_1=10\,\text{cm}. שרשרת מתוחה מחברת אותו לגלגל שיניים אחורי שרדיוסו r2=4 cmr_2=4\,\text{cm}, והגלגל האחורי מקובע לגלגל האחורי של האופניים, שרדיוסו R=36 cmR=36\,\text{cm}. השרשרת אינה מחליקה על השיניים, והגלגל מתגלגל על הכביש בלי להחליק.

א.

מה גודל המהירות של השרשרת, ומה המהירות הזוויתית של גלגל השיניים האחורי?

ב.

מה מהירות האופניים? הרוכבת מעבירה את השרשרת לגלגל שיניים אחורי שרדיוסו 3 cm3\,\text{cm} ומדוושת באותו קצב. מה מהירות האופניים עכשיו?

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

vchain=0.6 m/sv_{\text{chain}}=0.6\,\text{m/s}, ω2=15 rad/s\omega_2=15\,\text{rad/s}

השרשרת אינה נמתחת ואינה מחליקה, ולכן כל חוליה שלה נעה באותה מהירות, והיא שווה למהירות הקווית של שפת כל אחד משני גלגלי השיניים. לפי v=ωrv=\omega r:

vchain=ω1r1=6⋅0.1=0.6 m/sv_{\text{chain}}=\omega_1r_1=6\cdot0.1=0.6\,\text{m/s}

אותה מהירות בשפת הגלגל האחורי:

ω2=vchainr2=0.60.04=15 rad/s\omega_2=\frac{v_{\text{chain}}}{r_2}=\frac{0.6}{0.04}=15\,\text{rad/s}

כלומר ω1r1=ω2r2\omega_1r_1=\omega_2r_2, והמהירויות הזוויתיות ביחס הפוך לרדיוסים: הגלגל הקטן מסתובב מהר פי 2.52.5.

טעות נפוצה: להשוות את המהירויות הזוויתיות של שני גלגלי השיניים. מה שמשותף לשניהם הוא המהירות הקווית של השרשרת, לא ω\omega.

סעיף ב

תשובה:

5.4 m/s5.4\,\text{m/s}; אחרי ההעברה 7.2 m/s7.2\,\text{m/s}

גלגל השיניים האחורי וגלגל האופניים מקובעים זה לזה, ולכן יש להם אותה מהירות זוויתית ω2\omega_2. הגלגל מתגלגל בלי להחליק, ולכן מהירות האופניים שווה למהירות הקווית של שפת הגלגל:

v=ω2R=15⋅0.36=5.4 m/sv=\omega_2R=15\cdot0.36=5.4\,\text{m/s}

עם גלגל שיניים של 3 cm3\,\text{cm} מהירות השרשרת לא משתנה (0.6 m/s0.6\,\text{m/s}), אבל:

ω2′=0.60.03=20 rad/s  ⇒  v′=20⋅0.36=7.2 m/s\omega_2'=\frac{0.6}{0.03}=20\,\text{rad/s}\;\Rightarrow\;v'=20\cdot0.36=7.2\,\text{m/s}

גלגל שיניים אחורי קטן יותר נותן מהירות גדולה יותר באותו קצב דיווש.

שאלה 4 · סיבוב כוכב הלכת מאדים סביב צירוקצרה · בינונית

כוכב הלכת מאדים מסתובב סביב צירו פעם אחת בכל 24.624.6 שעות בקירוב, ורדיוסו כ־3400 km3400\,\text{km}. נניח שמאדים כדור מושלם.

א.

חשבו את המהירות הזוויתית של סיבוב מאדים סביב צירו.

ב.

מה גודל המהירות הקווית של רובוט חקר שעומד על קו המשווה של מאדים, ושל רובוט שני שעומד בקו רוחב 60∘60^\circ?

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

ω≈7.09⋅10−5 rad/s\omega\approx7.09\cdot10^{-5}\,\text{rad/s}

זמן המחזור בשניות: T=24.6⋅3600=88560 sT=24.6\cdot3600=88560\,\text{s}.

ω=2πT=2π88560 s≈7.09⋅10−5 rad/s\omega=\frac{2\pi}{T}=\frac{2\pi}{88560\,\text{s}}\approx7.09\cdot10^{-5}\,\text{rad/s}

כל נקודה על פני הכוכב (חוץ מהקטבים) מסתובבת באותה מהירות זוויתית.

סעיף ב

תשובה:

על קו המשווה: v≈241 m/sv\approx241\,\text{m/s}; בקו רוחב 60∘60^\circ: v≈121 m/sv\approx121\,\text{m/s}

קו המשווה: הרובוט נע במעגל שרדיוסו רדיוס הכוכב, R=3.4⋅106 mR=3.4\cdot10^{6}\,\text{m}:

v=ωR=7.09⋅10−5⋅3.4⋅106≈241 m/sv=\omega R=7.09\cdot10^{-5}\cdot3.4\cdot10^{6}\approx241\,\text{m/s}

קו רוחב 60∘60^\circ: הרובוט נע במעגל אופקי שמרכזו על ציר הסיבוב, ולא במרכז הכוכב. רדיוס המעגל הוא המרחק מהציר:

r=Rcos⁡60∘=3.4⋅106⋅0.5=1.7⋅106 mr=R\cos60^\circ=3.4\cdot10^{6}\cdot0.5=1.7\cdot10^{6}\,\text{m}
v=ωr=7.09⋅10−5⋅1.7⋅106≈121 m/sv=\omega r=7.09\cdot10^{-5}\cdot1.7\cdot10^{6}\approx121\,\text{m/s}

טעות נפוצה: להציב את רדיוס הכוכב RR גם בקו רוחב 60∘60^\circ. ככל שמתקרבים לקוטב, המעגל קטן, והמהירות הקווית קטנה (בקוטב היא אפס).

שאלה 5 · קובייה על במה מסתובבת: כוח החיכוך ומהירות זוויתית מרביתקצרה · בינונית

קובייה שמסתה 0.3 kg0.3\,\text{kg} מונחת על במה אופקית מסתובבת, במרחק 20 cm20\,\text{cm} מציר הסיבוב. הבמה מסתובבת במהירות זוויתית קבועה ω=4 rad/s\omega=4\,\text{rad/s}, והקובייה מסתובבת יחד איתה בלי להחליק. מקדם החיכוך הסטטי בין הקובייה לבמה הוא μs=0.5\mu_s=0.5.

א.

איזה כוח מספק לקובייה את הכוח השקול הרדיאלי? האם זה חיכוך סטטי או קינטי? מה גודלו ומה כיוונו?

ב.

מגדילים בהדרגה את המהירות הזוויתית של הבמה. מהי המהירות הזוויתית המרבית שבה הקובייה עדיין לא מחליקה? האם התשובה תלויה במסת הקובייה?

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

חיכוך סטטי, fs=0.96 Nf_s=0.96\,\text{N}, בכיוון ציר הסיבוב

על הקובייה פועלים כוח הכובד mgmg (מטה), הכוח הנורמלי NN (מעלה) וכוח החיכוך. הכוחות האנכיים מתאזנים: N=mgN=mg.

הקובייה נעה במעגל, ולכן דרוש כוח שקול אל מרכז המעגל. הכוח האופקי היחיד הוא החיכוך, והוא סטטי – הקובייה לא מחליקה ביחס לבמה, וכוח חיכוך קינטי פועל רק כשיש תנועה יחסית בין המשטחים.

החוק השני של ניוטון בכיוון הרדיאלי:

fs=mω2r=0.3⋅42⋅0.2=0.96 Nf_s=m\omega^2r=0.3\cdot4^2\cdot0.2=0.96\,\text{N}

הכיוון: אופקי, אל ציר הסיבוב.

טעות נפוצה: לחשב fs=μsN=1.5 Nf_s=\mu_sN=1.5\,\text{N}. הביטוי μsN\mu_sN הוא רק הערך המרבי של החיכוך הסטטי; בפועל החיכוך שווה למה שדרוש לתנועה.

סעיף ב

תשובה:

ωmax=5 rad/s\omega_{max}=5\,\text{rad/s}; לא תלויה במסה

הקובייה על סף החלקה כשהחיכוך הדרוש שווה לחיכוך הסטטי המרבי:

mωmax2r=μsN=μsmg  ⇒  ωmax=μsgr=0.5⋅100.2=5 rad/sm\omega_{max}^2r=\mu_sN=\mu_smg\;\Rightarrow\;\omega_{max}=\sqrt{\frac{\mu_sg}{r}}=\sqrt{\frac{0.5\cdot10}{0.2}}=5\,\text{rad/s}

המסה מצטמצמת – גם קובייה כבדה יותר תתחיל להחליק באותה מהירות זוויתית (באותו מרחק מהציר ובאותו מקדם חיכוך).

שאלה 6 · פנייה משופעת בלי חיכוךקצרה · בינונית

כביש בפנייה בנוי משופע: פני הכביש נטויים בזווית 10∘10^\circ ביחס לאופק, ורדיוס הפנייה (המעגל האופקי שהמכונית נעה בו) הוא 80 m80\,\text{m}. ביום של קרה הכביש מכוסה בשכבת קרח, וניתן להניח שאין חיכוך בין הצמיגים לכביש.

א.

באיזו מהירות צריכה מכונית לנסוע בפנייה כדי שלא תחליק לא כלפי מטה ולא כלפי מעלה במדרון? תנו את התשובה ב־m/s\text{m/s} וב־km/h\text{km/h}.

ב.

נהג נכנס לפנייה הקפואה במהירות גבוהה יותר מזו שמצאתם. לאיזה כיוון המכונית תתחיל להחליק? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

v≈11.9 m/s≈43 km/hv\approx11.9\,\text{m/s}\approx43\,\text{km/h}

על המכונית פועלים רק שני כוחות: כוח הכובד mgmg (מטה) והכוח הנורמלי NN, מאונך לפני הכביש – כלומר נטוי ב־10∘10^\circ מהאנך, לכיוון מרכז הפנייה. מרכז המעגל נמצא בגובה המכונית, ולכן התאוצה אופקית.

ציר אנכי: Ncos⁡10∘=mgN\cos10^\circ=mg

ציר רדיאלי (אופקי, אל המרכז): Nsin⁡10∘=mv2rN\sin10^\circ=\frac{mv^2}{r}

מחלקים את המשוואות:

tan⁡10∘=v2gr  ⇒  v=grtan⁡10∘=10⋅80⋅0.176≈11.9 m/s\tan10^\circ=\frac{v^2}{gr}\;\Rightarrow\;v=\sqrt{gr\tan10^\circ}=\sqrt{10\cdot80\cdot0.176}\approx11.9\,\text{m/s}
v≈11.9⋅3.6≈43 km/hv\approx11.9\cdot3.6\approx43\,\text{km/h}

המסה מצטמצמת – מהירות זו מתאימה לכל רכב.

טעות נפוצה: לפרק את כוח הכובד לרכיבים לאורך המדרון ומאונך לו, כמו במדרון רגיל, ולכתוב N=mgcos⁡10∘N=mg\cos10^\circ. כאן התאוצה אופקית (אל מרכז הפנייה) ולא לאורך המדרון, ולכן נוח לפרק לציר אופקי ואנכי.

סעיף ב

תשובה:

כלפי מעלה במדרון, אל מחוץ לפנייה

במהירות גבוהה יותר דרוש כוח רדיאלי גדול יותר, mv2r\frac{mv^2}{r}, והרכיב האופקי של הכוח הנורמלי (בלי חיכוך) לא מספיק כדי לכופף את המסלול לרדיוס 80 m80\,\text{m}. המכונית נעה במעגל גדול יותר – כלומר מחליקה כלפי מעלה במדרון, אל השוליים החיצוניים של הפנייה. כדי לעבור את הפנייה במהירות זו דרוש חיכוך שפונה במורד המדרון.

שאלה 7 · מכונית צעצוע על דופן חביתקצרה · בינונית

מכונית צעצוע על שלט רחוק נוסעת על הדופן הפנימית של חבית גלילית אנכית שרדיוסה R=0.8 mR=0.8\,\text{m}. המכונית נעה במעגל אופקי במהירות קבועה v=4 m/sv=4\,\text{m/s}, וגלגליה צמודים לדופן האנכית. המכונית נחשבת לגוף נקודתי.

א.

מהו מקדם החיכוך הסטטי המזערי בין הגלגלים לדופן, שבו המכונית אינה גולשת כלפי מטה?

ב.

אותה מכונית (אותו מקדם חיכוך μs=0.5\mu_s=0.5) נוסעת בחבית גדולה שרדיוסה 3.2 m3.2\,\text{m}. מהי המהירות המזערית שבה היא יכולה לנסוע על הדופן?

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

μs,min⁡=0.5\mu_{s,\min}=0.5

על המכונית פועלים: כוח הכובד mgmg כלפי מטה, הכוח הנורמלי NN מהדופן – אופקי, אל ציר החבית, וחיכוך סטטי fsf_s לאורך הדופן.

הכוח הנורמלי הוא הכוח היחיד בכיוון המרכז, ולכן הוא מספק את הכוח הצנטריפטלי:

N=mv2RN=\frac{mv^2}{R}

בכיוון האנכי אין תאוצה, ולכן החיכוך מכוון כלפי מעלה ומאזן את הכובד: fs=mgf_s=mg. כדי שהמכונית לא תגלוש צריך fs≤μsNf_s\le\mu_sN:

mg≤μsmv2R  ⇒  μs≥gRv2=10⋅0.816=0.5mg\le\mu_s\frac{mv^2}{R}\;\Rightarrow\;\mu_s\ge\frac{gR}{v^2}=\frac{10\cdot0.8}{16}=0.5

המסה מצטמצמת.

טעות נפוצה: לכתוב fs=μsNf_s=\mu_sN כאילו החיכוך תמיד מרבי. החיכוך הסטטי שווה ל־mgmg, ו־μsN\mu_sN הוא רק הגבול העליון שלו.

סעיף ב

תשובה:

vmin⁡=8 m/sv_{\min}=8\,\text{m/s}

מהתנאי שבסעיף א:

vmin⁡=gRμs=10⋅3.20.5=64=8 m/sv_{\min}=\sqrt{\frac{gR}{\mu_s}}=\sqrt{\frac{10\cdot3.2}{0.5}}=\sqrt{64}=8\,\text{m/s}

הרדיוס גדל פי 44, ולכן המהירות המזערית גדלה פי 22 (היא פרופורציונית ל־R\sqrt R): בחבית רחבה צריך לנסוע מהר יותר.

שאלה 8 · מכונית בפנייה משופעת במסלול מרוציםביניים · בינונית

מכונית נוסעת במסלול מרוצים בפנייה מעגלית אופקית שרדיוסה R=30 mR=30\,\text{m}. הכביש בפנייה משופע כלפי מרכז המעגל, וזווית השיפוע θ\theta מקיימת tan⁡θ=0.5\tan\theta=0.5 (כלומר θ≈26.6∘\theta\approx26.6^\circ). מקדם החיכוך הסטטי בין הצמיגים לכביש הוא μs=0.5\mu_s=0.5. המכונית נחשבת לגוף נקודתי.

א.

באיזו מהירות צריכה המכונית לנסוע כדי שלא יפעל עליה כוח חיכוך כלל?

ב.

מהי המהירות המרבית שבה המכונית יכולה לעבור את הפנייה בלי להחליק?

ג.

האם המכונית יכולה לנסוע בפנייה לאט מאוד, או אפילו לעמוד בה, בלי להחליק במורד? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

v0=150≈12.2 m/sv_0=\sqrt{150}\approx12.2\,\text{m/s}

כשאין חיכוך פועלים על המכונית רק כוח הכובד mgmg והכוח הנורמלי NN, המאונך לכביש. המכונית נעה במעגל אופקי, ולכן הכוח השקול אופקי ומכוון למרכז, ואין תאוצה אנכית:

Ncos⁡θ=mg,Nsin⁡θ=mv02RN\cos\theta=mg,\qquad N\sin\theta=\frac{mv_0^2}{R}

חלוקת המשוואות:

tan⁡θ=v02gR  ⇒  v0=gRtan⁡θ=10⋅30⋅0.5=150≈12.2 m/s\tan\theta=\frac{v_0^2}{gR}\;\Rightarrow\;v_0=\sqrt{gR\tan\theta}=\sqrt{10\cdot30\cdot0.5}=\sqrt{150}\approx12.2\,\text{m/s}

סעיף ב

תשובה:

vmax⁡=20 m/sv_{\max}=20\,\text{m/s}

במהירות גדולה מ־v0v_0 המכונית "נוטה" להחליק כלפי חוץ (במעלה השיפוע), ולכן החיכוך הסטטי מכוון במורד השיפוע. במהירות המרבית החיכוך מגיע לערכו המרבי f=μsNf=\mu_sN.

נפרק לכיוון אנכי ולכיוון האופקי (אל המרכז):

Ncos⁡θ−μsNsin⁡θ=mgN\cos\theta-\mu_sN\sin\theta=mg
Nsin⁡θ+μsNcos⁡θ=mvmax⁡2RN\sin\theta+\mu_sN\cos\theta=\frac{mv_{\max}^2}{R}

נחלק את המשוואה השנייה בראשונה ונחלק מונה ומכנה ב־cos⁡θ\cos\theta:

vmax⁡2gR=tan⁡θ+μs1−μstan⁡θ=0.5+0.51−0.25=43\frac{v_{\max}^2}{gR}=\frac{\tan\theta+\mu_s}{1-\mu_s\tan\theta}=\frac{0.5+0.5}{1-0.25}=\frac43
vmax⁡=43⋅10⋅30=400=20 m/sv_{\max}=\sqrt{\tfrac43\cdot10\cdot30}=\sqrt{400}=20\,\text{m/s}

טעות נפוצה: לכתוב N=mgcos⁡θN=mg\cos\theta כמו במדרון רגיל. כאן התאוצה אופקית ולא לאורך המדרון, ולכן יש לפרק דווקא לאנכי ולאופקי, ו־NN גדול מ־mgcos⁡θmg\cos\theta.

סעיף ג

תשובה:

כן: μs=tan⁡θ\mu_s=\tan\theta, ולכן המהירות המזערית היא 00.

במהירות קטנה מ־v0v_0 המכונית נוטה להחליק פנימה, במורד השיפוע, והחיכוך מכוון במעלה השיפוע. במצב הקיצוני – מכונית עומדת – זה בדיוק גוף במנוחה על מדרון: כדי שלא יחליק צריך mgsin⁡θ≤μsmgcos⁡θmg\sin\theta\le\mu_s mg\cos\theta, כלומר tan⁡θ≤μs\tan\theta\le\mu_s.

כאן tan⁡θ=0.5=μs\tan\theta=0.5=\mu_s, והתנאי מתקיים (בדיוק על הגבול). באופן כללי:

vmin⁡2=gR tan⁡θ−μs1+μstan⁡θ=0v_{\min}^2=gR\,\frac{\tan\theta-\mu_s}{1+\mu_s\tan\theta}=0

לכן המכונית יכולה לעבור את הפנייה בכל מהירות מ־00 ועד 20 m/s20\,\text{m/s}.

שאלה 9 · שתי קוביות על פטיפון המחוברות בחוט: מתי החוט נמתח ומתי הן מחליקותביניים · קשה

שתי קוביות קטנות, AA ו־BB, שמסת כל אחת 0.5 kg0.5\,\text{kg}, מונחות על פטיפון אופקי על אותו רדיוס: AA במרחק rA=7 cmr_A=7\,\text{cm} מציר הסיבוב ו־BB במרחק rB=25 cmr_B=25\,\text{cm} ממנו. הקוביות מחוברות בחוט דק שאורכו 18 cm18\,\text{cm}, ישר אך לא מתוח כשהפטיפון במנוחה (ראו איור). מקדם החיכוך הסטטי בין כל קובייה לפטיפון הוא μs=0.4\mu_s=0.4. מסת החוט זניחה.

מסובבים את הפטיפון ומגדילים בהדרגה את מהירותו הזוויתית ω\omega. בכל סעיף, אלא אם נאמר אחרת, הקוביות מסתובבות יחד עם הפטיפון בלי להחליק.

א.

הפטיפון מסתובב ב־ω=3 rad/s\omega=3\,\text{rad/s}. מהו כוח החיכוך על כל קובייה? האם החוט מתוח?

ב.

באיזו מהירות זוויתית החוט מתחיל להיות מתוח? איזו קובייה "גורמת" לכך?

ג.

מהי המהירות הזוויתית המרבית שבה שתי הקוביות עדיין מסתובבות עם הפטיפון בלי להחליק? מהי מתיחות החוט ברגע זה, ומה גודל וכיוון החיכוך על AA?

ד.

הפטיפון מסתובב במהירות זוויתית מעט קטנה מ־ω2\omega_2, וחותכים את החוט. מה קורה לכל אחת מהקוביות? נמקו במספרים.

◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

fA=0.315 Nf_A=0.315\,\text{N}, fB=1.125 Nf_B=1.125\,\text{N}, שניהם אל הציר; החוט לא מתוח

נבדוק תחילה אם כל קובייה יכולה להסתובב בעזרת החיכוך בלבד. החיכוך הסטטי המרבי על כל קובייה:

fmax=μsmg=0.4⋅0.5⋅10=2 Nf_{max}=\mu_smg=0.4\cdot0.5\cdot10=2\,\text{N}

הכוח השקול הרדיאלי הדרוש לכל קובייה הוא mω2rm\omega^2r:

fA=0.5⋅32⋅0.07=0.315 N ,fB=0.5⋅32⋅0.25=1.125 Nf_A=0.5\cdot3^2\cdot0.07=0.315\,\text{N}\,,\qquad f_B=0.5\cdot3^2\cdot0.25=1.125\,\text{N}

שניהם קטנים מ־2 N2\,\text{N}, ולכן כל קובייה מוחזקת בחיכוך לבדה, אף אחת מהן לא נוטה להתרחק מהשנייה, והחוט נשאר רפוי (T=0T=0). כיוון כל כוח חיכוך: אל ציר הסיבוב.

סעיף ב

תשובה:

ω1=4 rad/s\omega_1=4\,\text{rad/s}; הקובייה BB

הקובייה BB רחוקה יותר מהציר ולכן זקוקה לכוח רדיאלי גדול יותר; היא הראשונה שמגיעה לחיכוך המרבי. כל עוד החוט רפוי:

mω12rB=μsmg  ⇒  ω1=μsgrB=0.4⋅100.25=4 rad/sm\omega_1^2r_B=\mu_smg\;\Rightarrow\;\omega_1=\sqrt{\frac{\mu_sg}{r_B}}=\sqrt{\frac{0.4\cdot10}{0.25}}=4\,\text{rad/s}

מעל מהירות זו החיכוך לבדו לא מספיק ל־BB, היא נוטה לנוע החוצה, והחוט נמתח ומושך אותה פנימה. (ל־AA באותו רגע דרוש רק 0.5⋅16⋅0.07=0.56 N0.5\cdot16\cdot0.07=0.56\,\text{N}.)

סעיף ג

תשובה:

ω2=5 rad/s\omega_2=5\,\text{rad/s}; T=1.125 NT=1.125\,\text{N}; fA=2 Nf_A=2\,\text{N} אל הציר

כשהחוט מתוח, הוא מושך את BB פנימה ואת AA החוצה (לכיוון BB), באותו כוח TT. שתי הקוביות יחליקו (יחד, החוצה) כשהחיכוך על שתיהן מגיע לערכו המרבי, ובשתיהן הוא מכוון אל הציר.

החוק השני של ניוטון בכיוון הרדיאלי (חיובי – אל הציר):

B:μsmg+T=mω2rBB:\quad \mu_smg+T=m\omega^2r_B
A:μsmg−T=mω2rAA:\quad \mu_smg-T=m\omega^2r_A

חיבור המשוואות מבטל את TT:

2μsmg=mω22(rA+rB)  ⇒  ω2=2μsgrA+rB=2⋅0.4⋅100.32=5 rad/s2\mu_smg=m\omega_2^2(r_A+r_B)\;\Rightarrow\;\omega_2=\sqrt{\frac{2\mu_sg}{r_A+r_B}}=\sqrt{\frac{2\cdot0.4\cdot10}{0.32}}=5\,\text{rad/s}

המתיחות, ממשוואת BB:

T=mω22rB−μsmg=0.5⋅25⋅0.25−2=1.125 NT=m\omega_2^2r_B-\mu_smg=0.5\cdot25\cdot0.25-2=1.125\,\text{N}

בדיקה במשוואת AA: fA=mω22rA+T=0.5⋅25⋅0.07+1.125=0.875+1.125=2 N=μsmgf_A=m\omega_2^2r_A+T=0.5\cdot25\cdot0.07+1.125=0.875+1.125=2\,\text{N}=\mu_smg ✓ – כיוונו אל הציר.

החוט "משתף" את AA: הקובייה הפנימית, שזקוקה לכוח קטן, תורמת את עודף החיכוך שלה כדי להחזיק את BB.

טעות נפוצה: לחשוב שהחוט מושך את AA פנימה ולכן החיכוך על AA קטן. החוט מחובר ל־BB, שנמצאת רחוק יותר מהציר – הוא מושך את AA החוצה, והחיכוך על AA גדל.

סעיף ד

תשובה:

BB מחליקה (החוצה ביחס לפטיפון); AA ממשיכה להסתובב עם הפטיפון

אחרי החיתוך כל קובייה תלויה בחיכוך בלבד, שערכו המרבי 2 N2\,\text{N}. ב־ω≈5 rad/s\omega\approx5\,\text{rad/s}:

•ל־BB דרוש mω2rB=0.5⋅25⋅0.25=3.125 N>2 Nm\omega^2r_B=0.5\cdot25\cdot0.25=3.125\,\text{N}>2\,\text{N} – החיכוך לא מספיק, ו־BB מחליקה ומתרחקת מהציר ביחס לפטיפון.

•ל־AA דרוש mω2rA=0.5⋅25⋅0.07=0.875 N<2 Nm\omega^2r_A=0.5\cdot25\cdot0.07=0.875\,\text{N}<2\,\text{N} – החיכוך מספיק, ו־AA ממשיכה להסתובב עם הפטיפון. (גם ω1=4 rad/s\omega_1=4\,\text{rad/s} מסעיף ב מראה ש־BB לבדה מחליקה כבר מעל 4 rad/s4\,\text{rad/s}.)

שאלה 10 · מטבע על פטיפון מסתובבבאורך בגרות · בדרך לבגרות

מטבע שמסתו 20 g20\,\text{g} מונח על פטיפון אופקי, במרחק 10 cm10\,\text{cm} ממרכזו (ראו תרשים). הפטיפון מסתובב בתדירות קבועה של 0.5 Hz0.5\,\text{Hz} , והמטבע מסתובב יחד איתו בלי להחליק.

א.

סרטטו את תרשים הכוחות הפועלים על המטבע. איזה כוח גורם למטבע לנוע במעגל, ומה כיוונו?

ב.

חשבו את גודל כוח החיכוך הסטטי הפועל על המטבע.

ג.

חשבו את מקדם החיכוך הסטטי המינימלי בין המטבע לפטיפון, המאפשר תנועה זו.

ד.

מקדם החיכוך הסטטי בין המטבע לפטיפון הוא μs=0.30\mu_s=0.30 . העבירו את המטבע למרחק 20 cm20\,\text{cm} ממרכז הפטיפון, והתדירות נשארה 0.5 Hz0.5\,\text{Hz} .

קבעו אם המטבע יחליק במיקומו החדש, וחשבו את גודל כוח החיכוך הפועל עליו.

ה.

1. חשבו את התדירות המרבית שבה המטבע יכול להסתובב במרחק 20 cm20\,\text{cm} מהמרכז בלי להחליק.

2. מניחים במקום המטבע מטבע כבד פי 22 מאותו חומר (אותו μs\mu_s). האם הוא יחליק בתדירות נמוכה יותר, גבוהה יותר או באותה תדירות? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

mgmg (מטה), NN (מעלה), חיכוך סטטי fsf_s – אופקי, אל מרכז הפטיפון. החיכוך הסטטי הוא הכוח הרדיאלי.

על המטבע פועלים:

1. כוח הכובד mgmg – כלפי מטה.

2. הכוח הנורמלי NN – מהפטיפון, כלפי מעלה.

3. כוח החיכוך הסטטי fsf_s – מהפטיפון, אופקי, אל מרכז המעגל.

הכובד והנורמלי מתאזנים. בתנועה מעגלית קצובה נדרש כוח שקול אל המרכז, והכוח האופקי היחיד הוא החיכוך הסטטי – לכן הוא מכוון אל המרכז. בלעדיו המטבע היה ממשיך בקו ישר ומחליק החוצה ביחס לפטיפון.

סעיף ב

תשובה:

fs≈0.020 Nf_s\approx 0.020\,\text{N}

ω=2πf=2π⋅0.5=π≈3.14 rad/s\omega=2\pi f=2\pi\cdot 0.5=\pi\approx 3.14\,\text{rad/s}

לפי החוק השני של ניוטון בכיוון הרדיאלי, aR=ω2ra_R=\omega^2r:

fs=mω2r=0.020⋅3.142⋅0.10≈0.020 Nf_s=m\omega^2r=0.020\cdot 3.14^2\cdot 0.10\approx 0.020\,\text{N}

סעיף ג

תשובה:

μs,min⁡≈0.10\mu_{s,\min}\approx 0.10

נדרש fs≤μsNf_s\le\mu_sN, עם N=mg=0.020⋅10=0.20 NN=mg=0.020\cdot 10=0.20\,\text{N}:

μs,min⁡=fsN=0.01970.20≈0.10\mu_{s,\min}=\frac{f_s}{N}=\frac{0.0197}{0.20}\approx 0.10

(גם בצורה כללית: μs,min⁡=mω2rmg=ω2rg=9.87⋅0.1010≈0.10\mu_{s,\min}=\frac{m\omega^2r}{mg}=\frac{\omega^2r}{g}=\frac{9.87\cdot 0.10}{10}\approx 0.10.)

סעיף ד

תשובה:

לא יחליק. fs≈0.039 Nf_s\approx 0.039\,\text{N} (קטן מהחיכוך המרבי 0.06 N0.06\,\text{N}).

החיכוך הדרוש ברדיוס 0.20 m0.20\,\text{m}:

fדרוש=mω2r=0.020⋅9.87⋅0.20≈0.039 Nf_{\text{דרוש}}=m\omega^2r=0.020\cdot 9.87\cdot 0.20\approx 0.039\,\text{N}

החיכוך הסטטי המרבי:

fs,max⁡=μsN=0.30⋅0.20=0.06 Nf_{s,\max}=\mu_sN=0.30\cdot 0.20=0.06\,\text{N}

0.039<0.060.039<0.06, ולכן המטבע אינו מחליק. כוח החיכוך הפועל עליו הוא הכוח הדרוש, 0.039 N0.039\,\text{N} – ולא μsN\mu_sN.

טעות נפוצה: לכתוב שכוח החיכוך הסטטי הוא μsN=0.06 N\mu_sN=0.06\,\text{N} – זה רק הערך המרבי האפשרי.

סעיף ה

תשובה:

1. fmax⁡≈0.62 Hzf_{\max}\approx 0.62\,\text{Hz}. 2. באותה תדירות – המסה מצטמצמת: ωmax⁡=μsgr\omega_{\max}=\sqrt{\frac{\mu_sg}{r}}.

1. בסף ההחלקה החיכוך הדרוש שווה למרבי:

mω2r=μsmg  ⇒  ωmax⁡=μsgr=0.30⋅100.20=15≈3.87 rad/sm\omega^2r=\mu_smg\;\Rightarrow\;\omega_{\max}=\sqrt{\frac{\mu_sg}{r}}=\sqrt{\frac{0.30\cdot 10}{0.20}}=\sqrt{15}\approx 3.87\,\text{rad/s}
fmax⁡=ωmax⁡2π≈0.62 Hzf_{\max}=\frac{\omega_{\max}}{2\pi}\approx 0.62\,\text{Hz}

2. באותה תדירות. במטבע הכבד גם הכוח הדרוש mω2rm\omega^2r וגם החיכוך המרבי μsmg\mu_smg גדלים פי 22. המסה מופיעה בשני האגפים ומצטמצמת, ולכן ωmax⁡=μsgr\omega_{\max}=\sqrt{\frac{\mu_sg}{r}} אינה תלויה במסה.

שאלה 11 · מכונית בפנייה על כביש אופקי: יבש ורטובבאורך בגרות · בדרך לבגרות

מכונית שמסתה m=1,200 kgm=1{,}200\,\text{kg} נוסעת במהירות קבועה בגודלה בפנייה של כביש אופקי. הפנייה היא קשת מעגלית שרדיוסה R=50 mR=50\,\text{m}.

מקדם החיכוך הסטטי בין הצמיגים לכביש יבש הוא μs=0.7\mu_s=0.7.

א.

סרטטו את תרשים הכוחות הפועלים על המכונית בזמן הפנייה (מבט מאחורי המכונית). ליד כל כוח רשמו את שמו, וציינו איזה כוח גורם למכונית לנוע במסלול מעגלי.

ב.

המכונית נוסעת במהירות 54 km/h54\,\text{km/h}. חשבו את גודל כוח החיכוך שהכביש מפעיל על המכונית, והסבירו מדוע הוא אינו שווה ל־μsN\mu_sN.

ג.

חשבו את המהירות המרבית שבה המכונית יכולה לעבור את הפנייה בכביש יבש בלי להחליק.

ד.

ביום גשום מקדם החיכוך הסטטי בין הצמיגים לכביש הרטוב הוא 0.350.35. קבעו אם המכונית יכולה לעבור את הפנייה במהירות 54 km/h54\,\text{km/h} בלי להחליק. נמקו בחישוב.

ה.

משאית שמסתה גדולה פי 1010 ממסת המכונית עוברת באותה פנייה בכביש יבש, ומקדם החיכוך הסטטי של צמיגיה עם הכביש הוא גם 0.70.7. קבעו אם המהירות המרבית של המשאית בפנייה גדולה, קטנה או שווה לזו של המכונית. נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

mgmg (מטה), NN (מעלה), חיכוך סטטי fsf_s (אופקי, אל מרכז הפנייה); החיכוך הסטטי הוא הכוח השקול הרדיאלי.

על המכונית פועלים:

1. כוח הכובד mgmg – כדור הארץ, אנכית מטה.

2. הכוח הנורמלי NN – הכביש, אנכית מעלה.

3. כוח החיכוך הסטטי fsf_s – הכביש על הצמיגים, אופקי ומכוון אל מרכז הפנייה.

mgmg ו־NN מאזנים זה את זה, ולכן הכוח השקול הוא כוח החיכוך הסטטי – הוא הכוח הרדיאלי שגורם לתנועה המעגלית. החיכוך סטטי כי הצמיגים אינם מחליקים לרוחב הכביש.

סעיף ב

תשובה:

fs=5,400 Nf_s=5{,}400\,\text{N}; קטן מ־μsN=8,400 N\mu_sN=8{,}400\,\text{N}, כי החיכוך הסטטי שווה לכוח הדרוש בלבד.

ממירים: v=54 km/h=543.6=15 m/sv=54\,\text{km/h}=\frac{54}{3.6}=15\,\text{m/s}.

החיכוך הוא הכוח השקול הרדיאלי:

fs=mv2R=1200⋅15250=5,400 Nf_s=m\frac{v^2}{R}=1200\cdot\frac{15^2}{50}=5{,}400\,\text{N}

μsN=0.7⋅1200⋅10=8,400 N\mu_sN=0.7\cdot 1200\cdot 10=8{,}400\,\text{N} הוא רק הערך המרבי האפשרי של החיכוך הסטטי. החיכוך הסטטי בפועל מקבל את הערך הדרוש כדי שהצמיגים לא יחליקו – כאן 5,400 N5{,}400\,\text{N}, פחות מהמרבי.

טעות נפוצה: לחשב את החיכוך לפי μsN\mu_sN בכל מצב – זה נכון רק בסף החלקה.

סעיף ג

תשובה:

vmax⁡≈18.7 m/s≈67 km/hv_{\max}\approx 18.7\,\text{m/s}\approx 67\,\text{km/h}

בסף החלקה fs=μsN=μsmgf_s=\mu_sN=\mu_smg:

μsmg=mvmax⁡2R  ⇒  vmax⁡=μsgR\mu_smg=m\frac{v_{\max}^2}{R}\;\Rightarrow\;v_{\max}=\sqrt{\mu_sgR}
vmax⁡=0.7⋅10⋅50=350≈18.7 m/s≈67 km/hv_{\max}=\sqrt{0.7\cdot 10\cdot 50}=\sqrt{350}\approx 18.7\,\text{m/s}\approx 67\,\text{km/h}

סעיף ד

תשובה:

לא. vmax⁡≈13.2 m/s≈48 km/h<54 km/hv_{\max}\approx 13.2\,\text{m/s}\approx 48\,\text{km/h}<54\,\text{km/h}.

המהירות המרבית בכביש הרטוב:

vmax⁡=0.35⋅10⋅50=175≈13.2 m/s≈48 km/hv_{\max}=\sqrt{0.35\cdot 10\cdot 50}=\sqrt{175}\approx 13.2\,\text{m/s}\approx 48\,\text{km/h}

15 m/s>13.2 m/s15\,\text{m/s}>13.2\,\text{m/s}, ולכן המכונית תחליק.

(דרך נוספת: הכוח הדרוש 5,400 N5{,}400\,\text{N} גדול מהחיכוך המרבי 0.35⋅12,000=4,200 N0.35\cdot 12{,}000=4{,}200\,\text{N}.)

שימו לב: כשמקדם החיכוך קטן פי 22, המהירות המרבית קטנה רק פי 2\sqrt2.

סעיף ה

תשובה:

שווה – vmax⁡=μsgRv_{\max}=\sqrt{\mu_sgR} אינה תלויה במסה.

קביעה: שווה.

נימוק: למשאית דרוש כוח רדיאלי גדול פי 1010 (mv2Rm\frac{v^2}{R}), אבל גם הכוח הנורמלי, ולכן גם החיכוך המרבי μsmg\mu_smg, גדולים פי 1010. המסה מצטמצמת:

μsmg=mvmax⁡2R  ⇒  vmax⁡=μsgR≈18.7 m/s\mu_smg=m\frac{v_{\max}^2}{R}\;\Rightarrow\;v_{\max}=\sqrt{\mu_sgR}\approx 18.7\,\text{m/s}

טעות נפוצה: לחשוב שגוף כבד "נצמד" טוב יותר לכביש ולכן יכול לנסוע מהר יותר – גם הכוח הדרוש לו גדול באותו יחס.

שאלה 12 · מחק על תקליט מסתובבבאורך בגרות · בדרך לבגרות

פטיפון מסובב תקליט אופקי סביב ציר אנכי בקצב קבוע של 4545 סיבובים לדקה.

על התקליט מונח מחק קטן שמסתו 10 gr10\,\text{gr}, במרחק 12 cm12\,\text{cm} מציר הסיבוב, והוא מסתובב יחד עם התקליט בלי להחליק (ראו תרשים).

מקדם החיכוך הסטטי בין המחק לתקליט הוא μs=0.4\mu_s=0.4.

א.

סרטטו את כל הכוחות הפועלים על המחק, וציינו איזה מהם גורם למחק לנוע במעגל.

ב.

חשבו את זמן המחזור של תנועת המחק ואת גודל מהירותו.

ג.

חשבו את התאוצה הרדיאלית של המחק ואת גודל כוח החיכוך הפועל עליו. האם זהו כוח החיכוך הסטטי המרבי? נמקו.

ד.

מגבירים בהדרגה את קצב הסיבוב של התקליט. חשבו את הקצב המרבי (בסיבובים לדקה) שבו המחק עדיין אינו מחליק.

ה.

מחק שני, כבד פי שניים מן הראשון, מונח במרחק 6 cm6\,\text{cm} מן הציר. חשבו את הקצב המרבי שבו מחק זה אינו מחליק, וקבעו אם התוצאה הייתה משתנה אילו מסתו הייתה שווה למסת המחק הראשון. נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

mgmg (מטה), NN (מעלה), fsf_s (אופקי, לעבר הציר); החיכוך הסטטי הוא הכוח הרדיאלי.

1. כוח הכובד mgmg – אנכית כלפי מטה (כדור הארץ).

2. הכוח הנורמלי NN – אנכית כלפי מעלה (התקליט); N=mgN=mg.

3. כוח החיכוך הסטטי fsf_s – אופקי, לעבר ציר הסיבוב (התקליט).

הכוחות האנכיים מתאזנים. הכוח השקול הוא החיכוך הסטטי, המכוון אל מרכז המעגל – הוא הגורם למחק לנוע במעגל.

סעיף ב

תשובה:

T≈1.33 sT\approx 1.33\,\text{s}; v≈0.57 m/sv\approx 0.57\,\text{m/s}

תדירות: f=4560=0.75 Hzf=\frac{45}{60}=0.75\,\text{Hz}, ולכן

T=1f=10.75≈1.33 sT=\frac1f=\frac{1}{0.75}\approx 1.33\,\text{s}

מהירות (דף הנוסחאות):

v=2πrf=2π⋅0.12⋅0.75≈0.57 m/sv=2\pi rf=2\pi\cdot 0.12\cdot 0.75\approx 0.57\,\text{m/s}

טעות נפוצה: להציב f=45f=45 – הנתון בסיבובים לדקה, ויש להמיר לסיבובים לשנייה.

סעיף ג

תשובה:

aR≈2.66 m/s2a_R\approx 2.66\,\text{m/s}^2; fs≈0.027 Nf_s\approx 0.027\,\text{N} – פחות מן המרבי (0.04 N0.04\,\text{N}).

תאוצה רדיאלית: ω=2πf=2π⋅0.75≈4.71 rad/s\omega=2\pi f=2\pi\cdot 0.75\approx 4.71\,\text{rad/s}

aR=ω2r=4.712⋅0.12≈2.66 m/s2a_R=\omega^2r=4.71^2\cdot 0.12\approx 2.66\,\text{m/s}^2

כוח החיכוך: הוא הכוח השקול, ולכן לפי החוק השני של ניוטון:

fs=maR=0.01⋅2.66≈0.027 Nf_s=ma_R=0.01\cdot 2.66\approx 0.027\,\text{N}

החיכוך המרבי: fs,max⁡=μsmg=0.4⋅0.01⋅10=0.04 Nf_{s,\max}=\mu_smg=0.4\cdot 0.01\cdot 10=0.04\,\text{N}.

החיכוך בפועל (0.027 N0.027\,\text{N}) קטן מן המרבי – חיכוך סטטי שווה לגודל הנדרש כדי לקיים את התנועה, ולא ל־μsN\mu_sN. לכן המחק אינו מחליק.

טעות נפוצה: לכתוב fs=μsmgf_s=\mu_smg – זה רק הגבול העליון של החיכוך הסטטי.

סעיף ד

תשובה:

כ־5555 סיבובים לדקה

בסף ההחלקה החיכוך הסטטי מרבי ושווה לכוח הרדיאלי הנדרש:

μsmg=mω2r  ⇒  ω=μsgr=0.4⋅100.12≈5.77 rad/s\mu_smg=m\omega^2r\;\Rightarrow\;\omega=\sqrt{\frac{\mu_sg}{r}}=\sqrt{\frac{0.4\cdot 10}{0.12}}\approx 5.77\,\text{rad/s}
f=ω2π≈0.92 Hz≈0.92⋅60≈55 סיבובים לדקהf=\frac{\omega}{2\pi}\approx 0.92\,\text{Hz}\approx 0.92\cdot 60\approx 55\ \text{סיבובים לדקה}

סעיף ה

תשובה:

כ־7878 סיבובים לדקה; התוצאה אינה תלויה במסה.

מן הסעיף הקודם ωmax⁡=μsgr\omega_{\max}=\sqrt{\frac{\mu_sg}{r}} – המסה מצטמצמת: גם הכוח הנדרש (mω2rm\omega^2r) וגם החיכוך המרבי (μsmg\mu_smg) יחסיים למסה. לכן הקצב המרבי תלוי רק ב־μs\mu_s וב־rr, ומסת המחק אינה משנה אותו.

ωmax⁡=0.4⋅100.06≈8.16 rad/s  ⇒  f≈1.30 Hz≈78 סיבובים לדקה\omega_{\max}=\sqrt{\frac{0.4\cdot 10}{0.06}}\approx 8.16\,\text{rad/s}\;\Rightarrow\;f\approx 1.30\,\text{Hz}\approx 78\ \text{סיבובים לדקה}

קרוב יותר לציר הקצב המרבי גדול יותר (פי 2\sqrt2 כשהמרחק קטן פי 22).

שאלה 13 · גוש צמוד לדופן גליל מסתובבבאורך בגרות · בדרך לבגרות

במעבדה מסובבים גליל חלול שרדיוסו r=0.25 mr=0.25\,\text{m} סביב צירו האנכי. גוש גומי קטן שמסתו m=0.2 kgm=0.2\,\text{kg} צמוד לדופן הפנימית של הגליל ומסתובב איתה (ראו תרשים). מקדם החיכוך הסטטי בין הגוש לדופן הוא μs=0.5\mu_s=0.5, ומקדם החיכוך הקינטי הוא μk=0.4\mu_k=0.4.

א.

רשמו את הכוחות הפועלים על הגוש. ציינו לכל כוח מי מפעיל אותו ומה כיוונו.

ב.

הגליל מסתובב במהירות זוויתית ω=10 rads\omega=10\,\frac{\text{rad}}{\text{s}}. חשבו את גודל המהירות הקווית של הגוש ואת גודל הכוח הנורמלי שהדופן מפעילה עליו.

ג.

חשבו את גודל כוח החיכוך הפועל על הגוש במהירות זוויתית זו, וקבעו אם הגוש מחליק על הדופן. נמקו.

ד.

הראו שהמהירות הזוויתית המזערית שבה הגוש אינו מחליק היא ωmin⁡=gμsr\omega_{\min}=\sqrt{\frac{g}{\mu_sr}}, וחשבו אותה.

ה.

מאטים את הגליל, והוא מסתובב כעת במהירות זוויתית קבועה ω=8 rads\omega=8\,\frac{\text{rad}}{\text{s}}. קבעו אם הגוש מחליק. אם כן – חשבו את גודל התאוצה האנכית שלו (הניחו שהגוש ממשיך להסתובב יחד עם הדופן).

◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה:

mgmg (מטה), fsf_s (מעלה, מהדופן), NN (אופקי, מהדופן אל הציר).

1. כוח הכובד mgmg – כדור הארץ, אנכית מטה.

2. כוח החיכוך הסטטי fsf_s – הדופן, אנכית מעלה (מונע מהגוש להחליק).

3. הכוח הנורמלי NN – הדופן, אופקי ומכוון אל ציר הסיבוב.

הכוח הנורמלי הוא הכוח השקול הרדיאלי שגורם לתנועה המעגלית.

סעיף ב

תשובה:

v=2.5 m/sv=2.5\,\text{m/s}; N=5 NN=5\,\text{N}

מדף הנוסחאות:

v=ωr=10⋅0.25=2.5 m/sv=\omega r=10\cdot 0.25=2.5\,\text{m/s}

הכוח הנורמלי הוא הכוח השקול הרדיאלי, ולכן לפי ΣFR=maR\Sigma F_R=ma_R עם aR=ω2ra_R=\omega^2r:

N=mω2r=0.2⋅102⋅0.25=5 NN=m\omega^2r=0.2\cdot 10^2\cdot 0.25=5\,\text{N}

סעיף ג

תשובה:

fs=2 Nf_s=2\,\text{N}; הגוש אינו מחליק, כי μsN=2.5 N>2 N\mu_sN=2.5\,\text{N}>2\,\text{N}.

נניח שהגוש אינו מחליק. אז אין לו תאוצה אנכית, ובציר האנכי:

fs=mg=0.2⋅10=2 Nf_s=mg=0.2\cdot 10=2\,\text{N}

החיכוך הסטטי המרבי האפשרי:

fs,max⁡=μsN=0.5⋅5=2.5 Nf_{s,\max}=\mu_sN=0.5\cdot 5=2.5\,\text{N}

החיכוך הדרוש (2 N2\,\text{N}) קטן מהמרבי (2.5 N2.5\,\text{N}), ולכן ההנחה נכונה – הגוש אינו מחליק.

טעות נפוצה: לענות שכוח החיכוך הוא μsN=2.5 N\mu_sN=2.5\,\text{N} – זהו רק הערך המרבי; בפועל החיכוך שווה לנדרש לאיזון המשקל.

סעיף ד

תשובה:

ωmin⁡=gμsr≈8.9 rads\omega_{\min}=\sqrt{\frac{g}{\mu_sr}}\approx 8.9\,\frac{\text{rad}}{\text{s}}

בסף החלקה החיכוך הסטטי מרבי ומאזן בדיוק את המשקל:

mg=μsN=μsmωmin⁡2r  ⇒  ωmin⁡2=gμsr  ⇒  ωmin⁡=gμsrmg=\mu_sN=\mu_sm\omega_{\min}^2r\;\Rightarrow\;\omega_{\min}^2=\frac{g}{\mu_sr}\;\Rightarrow\;\omega_{\min}=\sqrt{\frac{g}{\mu_sr}}

הצבה:

ωmin⁡=100.5⋅0.25=80≈8.9 rads\omega_{\min}=\sqrt{\frac{10}{0.5\cdot 0.25}}=\sqrt{80}\approx 8.9\,\frac{\text{rad}}{\text{s}}

סעיף ה

תשובה:

הגוש מחליק מטה (μsN=1.6 N<2 N\mu_sN=1.6\,\text{N}<2\,\text{N}); תאוצתו האנכית a=3.6 m/s2a=3.6\,\text{m/s}^2 כלפי מטה.

ω=8 rad/s\omega=8\,\text{rad/s} קטנה מ־ωmin⁡≈8.9 rad/s\omega_{\min}\approx 8.9\,\text{rad/s}, ולכן הגוש מחליק. בדיקה ישירה:

N=mω2r=0.2⋅82⋅0.25=3.2 N,μsN=0.5⋅3.2=1.6 N<mg=2 NN=m\omega^2r=0.2\cdot 8^2\cdot 0.25=3.2\,\text{N},\qquad \mu_sN=0.5\cdot 3.2=1.6\,\text{N}<mg=2\,\text{N}

בזמן ההחלקה פועל חיכוך קינטי, כלפי מעלה (נגד כיוון ההחלקה):

fk=μkN=0.4⋅3.2=1.28 Nf_k=\mu_kN=0.4\cdot 3.2=1.28\,\text{N}

בציר האנכי (כיוון חיובי מטה):

mg−fk=ma  ⇒  a=2−1.280.2=3.6 m/s2mg-f_k=ma\;\Rightarrow\;a=\frac{2-1.28}{0.2}=3.6\,\text{m/s}^2

שאלה 14 · מגש מסתובב על שולחן: זמן מחזור, תדירות ומהירותבאורך בגרות · בדרך לבגרות

במרכז שולחן אוכל עגול מותקן מגש אופקי המסתובב סביב ציר אנכי העובר במרכזו. רדיוס המגש R=30 cmR=30\,\text{cm}.

על שפת המגש מונחת צנצנת קטנה. המגש מסתובב בקצב קבוע ומשלים סיבוב מלא אחד כל 4 s4\,\text{s}, והצנצנת מסתובבת יחד איתו בלי להחליק.

הצנצנת נחשבת לגוף נקודתי.

א.

מהו זמן המחזור של תנועת הצנצנת?

ב.

חשבו את תדירות הסיבוב של הצנצנת.

ג.

חשבו את גודל המהירות הקווית של הצנצנת.

ד.

ביום אחר מסובבים את המגש בקצב אחר. מלחייה מונחת על המגש במרחק r=20 cmr=20\,\text{cm} מציר הסיבוב, וגודל המהירות הקווית שלה הוא 0.5 m/s0.5\,\text{m/s}.

חשבו את זמן המחזור של תנועת המלחייה.

ה.

חשבו את תדירות הסיבוב של המלחייה.

ו.

חשבו את המהירות הזוויתית של המלחייה.

◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א

תשובה:

T=4 sT=4\,\text{s}

זמן המחזור TT הוא הזמן שבו הגוף משלים סיבוב מלא אחד. הצנצנת מסתובבת יחד עם המגש, והמגש משלים סיבוב מלא כל 4 s4\,\text{s}, ולכן:

T=4 sT=4\,\text{s}

סעיף ב

תשובה:

f=0.25 Hzf=0.25\,\text{Hz}

התדירות היא מספר הסיבובים ביחידת זמן, והיא ההפכי של זמן המחזור:

f=1T=14=0.25 Hzf=\frac{1}{T}=\frac{1}{4}=0.25\,\text{Hz}

כלומר הצנצנת משלימה רבע סיבוב בכל שנייה.

סעיף ג

תשובה:

v≈0.47 m/sv\approx0.47\,\text{m/s}

הצנצנת נמצאת על שפת המגש, ולכן היא נעה במעגל שרדיוסו r=R=0.3 mr=R=0.3\,\text{m}. בזמן מחזור אחד היא עוברת את היקף המעגל 2πr2\pi r. מדף הנוסחאות:

v=2πrT=2π⋅0.34≈0.47 m/sv=\frac{2\pi r}{T}=\frac{2\pi\cdot0.3}{4}\approx0.47\,\text{m/s}

טעות נפוצה: להציב את הרדיוס בסנטימטרים (3030) ולקבל 4747 – יש להמיר למטרים לפני ההצבה.

סעיף ד

תשובה:

T≈2.51 sT\approx2.51\,\text{s}

המלחייה נעה במעגל שרדיוסו r=0.2 mr=0.2\,\text{m}, וגודל מהירותה הקווית v=0.5 m/sv=0.5\,\text{m/s}. מהנוסחה v=2πrTv=\frac{2\pi r}{T}:

T=2πrv=2π⋅0.20.5=0.8π≈2.51 sT=\frac{2\pi r}{v}=\frac{2\pi\cdot0.2}{0.5}=0.8\pi\approx2.51\,\text{s}

סעיף ה

תשובה:

f≈0.40 Hzf\approx0.40\,\text{Hz}

f=1T=10.8π≈0.40 Hzf=\frac{1}{T}=\frac{1}{0.8\pi}\approx0.40\,\text{Hz}

סעיף ו

תשובה:

ω=2.5 rad/s\omega=2.5\,\text{rad/s}

מהקשר בין מהירות קווית למהירות זוויתית (דף הנוסחאות), v=ωrv=\omega r:

ω=vr=0.50.2=2.5 rad/s\omega=\frac{v}{r}=\frac{0.5}{0.2}=2.5\,\text{rad/s}

בדיקה: ω=2πf=2π⋅10.8π=2.5 rad/s\omega=2\pi f=2\pi\cdot\frac{1}{0.8\pi}=2.5\,\text{rad/s} – אותה תוצאה.

שאלה 15 · ילד על קרוסלה: מהירות ותאוצה רדיאליתבאורך בגרות · בדרך לבגרות

קרוסלה בגן שעשועים היא דסקה אופקית שרדיוסה R=5 mR=5\,\text{m}. הקרוסלה מסתובבת סביב ציר אנכי העובר במרכזה OO, במהירות זוויתית קבועה ω=0.8 rad/s\omega=0.8\,\text{rad/s}, נגד כיוון השעון במבט מלמעלה.

ילד יושב על שפת הקרוסלה, בנקודה AA, ומסתובב יחד איתה. התרשים מראה את הקרוסלה במבט מלמעלה ברגע מסוים. הילד נחשב לגוף נקודתי.

א.

חשבו את גודל המהירות הקווית של הילד, וקבעו את כיוונה ברגע המתואר בתרשים.

ב.

חשבו את זמן המחזור של תנועת הילד.

ג.

חשבו את תדירות הסיבוב.

ד.

חשבו את גודל התאוצה הרדיאלית של הילד.

ה.

מהו כיוון התאוצה של הילד ברגע המתואר בתרשים? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 15

סעיף א

תשובה:

v=4 m/sv=4\,\text{m/s}; ניצבת ל־OAOA, כלפי ראש התרשים

הילד נע במעגל שרדיוסו r=R=5 mr=R=5\,\text{m}. מהקשר בין מהירות קווית למהירות זוויתית:

v=ωr=0.8⋅5=4 m/sv=\omega r=0.8\cdot5=4\,\text{m/s}

כיוון: בתנועה מעגלית המהירות משיקה למעגל, כלומר ניצבת לרדיוס OAOA. הקרוסלה מסתובבת נגד כיוון השעון, ולכן בנקודה AA (מימין למרכז) הילד נע כלפי ראש התרשים.

סעיף ב

תשובה:

T≈7.85 sT\approx7.85\,\text{s}

מדף הנוסחאות ω=2πT\omega=\frac{2\pi}{T}, ולכן:

T=2πω=2π0.8≈7.85 sT=\frac{2\pi}{\omega}=\frac{2\pi}{0.8}\approx7.85\,\text{s}

סעיף ג

תשובה:

f≈0.127 Hzf\approx0.127\,\text{Hz}

f=1T=ω2π=0.82π≈0.127 Hzf=\frac{1}{T}=\frac{\omega}{2\pi}=\frac{0.8}{2\pi}\approx0.127\,\text{Hz}

סעיף ד

תשובה:

aR=3.2 m/s2a_R=3.2\,\text{m/s}^2

מדף הנוסחאות:

aR=ω2r=0.82⋅5=3.2 m/s2a_R=\omega^2r=0.8^2\cdot5=3.2\,\text{m/s}^2

בדיקה: aR=v2r=425=3.2 m/s2a_R=\frac{v^2}{r}=\frac{4^2}{5}=3.2\,\text{m/s}^2.

סעיף ה

תשובה:

מ־AA אל מרכז הקרוסלה OO (שמאלה בתרשים)

גודל המהירות של הילד קבוע, ולכן אין לו תאוצה בכיוון התנועה (תאוצה משיקית אפס). אבל כיוון המהירות משתנה כל הזמן, ולכן יש לו תאוצה. בתנועה מעגלית קצובה התאוצה ניצבת למהירות ומכוונת אל מרכז המעגל – זו התאוצה הרדיאלית (צנטריפטלית).

ברגע המתואר הילד בנקודה AA, ולכן התאוצה מכוונת מ־AA אל OO – שמאלה בתרשים.

טעות נפוצה: לחשוב שאם גודל המהירות קבוע אז התאוצה אפס – התאוצה מתארת שינוי בווקטור המהירות, וגם שינוי כיוון הוא שינוי.

שאלה 16 · טלפון על מעמד מסתובב: חיכוך סטטי מרביבאורך בגרות · בדרך לבגרות

מעמד לקישוט עוגות הוא דסקה אופקית המסתובבת סביב ציר אנכי העובר במרכזה. על הדסקה, במרחק r=16 cmr=16\,\text{cm} מהציר, מונח טלפון נייד שמסתו m=200 gm=200\,\text{g} (ראו תרשים, מבט מהצד).

מקדם החיכוך הסטטי בין הטלפון לדסקה הוא μs=0.4\mu_s=0.4.

הדסקה מסתובבת במהירות זוויתית קבועה ω\omega. בקצב זה הטלפון עדיין מסתובב יחד עם הדסקה, אבל כוח החיכוך הסטטי הפועל עליו הגיע לערכו המרבי. הטלפון נחשב לגוף נקודתי.

א.

סרטטו את הכוחות הפועלים על הטלפון, וקבעו איזה מהם גורם לתאוצה הרדיאלית שלו.

ב.

רשמו את החוק השני של ניוטון בציר האנכי ובציר הרדיאלי, וחשבו את גודל הכוח הנורמלי ואת גודל כוח החיכוך.

ג.

חשבו את המהירות הזוויתית ω\omega של הדסקה.

ד.

חשבו את זמן המחזור של תנועת הטלפון.

ה.

חשבו את תדירות הסיבוב.

ו.

חשבו את גודל המהירות הקווית של הטלפון.

◂ פתרון מלא לשאלה 16

סעיף א

תשובה:

mgmg מטה, NN מעלה, fsf_s אופקי אל הציר. כוח החיכוך הסטטי גורם לתאוצה הרדיאלית.

על הטלפון פועלים שלושה כוחות:

1. כוח הכובד mgmg – אנכית כלפי מטה.

2. הכוח הנורמלי NN – מהדסקה, אנכית כלפי מעלה.

3. כוח החיכוך הסטטי fsf_s – מהדסקה, אופקי, מכוון מהטלפון אל ציר הסיבוב.

הטלפון נע במעגל אופקי, ולכן יש לו תאוצה רדיאלית שמכוונת אל הציר. הכוח היחיד שיש לו רכיב אופקי הוא כוח החיכוך, ולכן הוא שגורם לתאוצה הרדיאלית: בלי חיכוך הטלפון היה ממשיך בקו ישר, וכוח החיכוך הוא שמכופף את מסלולו למעגל.

טעות נפוצה: לסרטט חיכוך כלפי חוץ, או להוסיף "כוח צנטריפוגלי" – אין כוח כזה; שקול הכוחות הוא שמכוון פנימה.

סעיף ב

תשובה:

N=mg=2 NN=mg=2\,\text{N}; fs=μsN=0.8 Nf_s=\mu_sN=0.8\,\text{N}

ציר אנכי: אין תאוצה אנכית, ולכן:

N−mg=0  ⇒  N=mg=0.2⋅10=2 NN-mg=0\;\Rightarrow\;N=mg=0.2\cdot10=2\,\text{N}

ציר רדיאלי (חיובי אל הציר):

fs=maR=mω2rf_s=ma_R=m\omega^2r

כוח החיכוך מרבי, ולכן מדף הנוסחאות fs=μsNf_s=\mu_sN:

fs=0.4⋅2=0.8 Nf_s=0.4\cdot2=0.8\,\text{N}

סעיף ג

תשובה:

ω=5 rad/s\omega=5\,\text{rad/s}

מציבים בציר הרדיאלי fs=μsmgf_s=\mu_s mg:

μsmg=mω2r  ⇒  ω=μsgr=0.4⋅100.16=25=5 rad/s\mu_s mg=m\omega^2r\;\Rightarrow\;\omega=\sqrt{\frac{\mu_s g}{r}}=\sqrt{\frac{0.4\cdot10}{0.16}}=\sqrt{25}=5\,\text{rad/s}

המסה מצטמצמת – התוצאה אינה תלויה במסת הטלפון.

סעיף ד

תשובה:

T≈1.26 sT\approx1.26\,\text{s}

T=2πω=2π5≈1.26 sT=\frac{2\pi}{\omega}=\frac{2\pi}{5}\approx1.26\,\text{s}

סעיף ה

תשובה:

f≈0.80 Hzf\approx0.80\,\text{Hz}

f=1T=52π≈0.80 Hzf=\frac{1}{T}=\frac{5}{2\pi}\approx0.80\,\text{Hz}

סעיף ו

תשובה:

v=0.8 m/sv=0.8\,\text{m/s}

v=ωr=5⋅0.16=0.8 m/sv=\omega r=5\cdot0.16=0.8\,\text{m/s}

שאלה 17 · חבילה על שולחן מיון מסתובב: המרחק המרבי מהצירבאורך בגרות · בדרך לבגרות

במפעל משתמשים בשולחן מיון עגול: משטח אופקי המסתובב סביב ציר אנכי העובר במרכזו, במהירות זוויתית קבועה ω=2.5 rad/s\omega=2.5\,\text{rad/s}.

עובד מניח על השולחן חבילה שמסתה 1.5 kg1.5\,\text{kg}. מקדם החיכוך הסטטי בין החבילה לשולחן הוא μs=0.5\mu_s=0.5. החבילה נחשבת לגוף נקודתי.

א.

חשבו את המרחק המרבי מהציר שבו אפשר להניח את החבילה כך שתסתובב יחד עם השולחן בלי להחליק.

ב.

עובד אחר מניח על השולחן חבילה שמסתה כפולה, עם אותו מקדם חיכוך סטטי. האם המרחק המרבי בעבורה גדול מהמרחק שמצאתם בסעיף א, קטן ממנו או שווה לו? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א

תשובה:

rmax=0.8 mr_{max}=0.8\,\text{m}

על החבילה פועלים כוח הכובד mgmg (מטה), הכוח הנורמלי NN (מעלה) וכוח החיכוך הסטטי fsf_s (אופקי, אל הציר). כוח החיכוך הוא הכוח היחיד שגורם לתאוצה הרדיאלית.

ציר אנכי: N=mgN=mg.

ציר רדיאלי: fs=mω2rf_s=m\omega^2r.

התאוצה הרדיאלית הדרושה ω2r\omega^2r גדלה עם המרחק מהציר, אבל כוח החיכוך הסטטי מוגבל: fs≤μsN=μsmgf_s\le\mu_sN=\mu_s mg. ככל שהחבילה רחוקה יותר דרוש חיכוך גדול יותר, ובמרחק המרבי החיכוך מגיע לערכו המרבי:

μsmg=mω2rmax  ⇒  rmax=μsgω2=0.5⋅102.52=0.8 m\mu_s mg=m\omega^2r_{max}\;\Rightarrow\;r_{max}=\frac{\mu_s g}{\omega^2}=\frac{0.5\cdot10}{2.5^2}=0.8\,\text{m}

במרחק קטן מ־0.8 m0.8\,\text{m} החבילה לא תחליק.

סעיף ב

תשובה:

שווה – 0.8 m0.8\,\text{m}

בחבילה כבדה פי 2 דרוש כוח רדיאלי גדול פי 2 (mω2rm\omega^2r), אבל גם הכוח הנורמלי, ואיתו כוח החיכוך המרבי μsmg\mu_s mg, גדל פי 2. בשוויון μsmg=mω2rmax\mu_s mg=m\omega^2r_{max} המסה מצטמצמת:

rmax=μsgω2r_{max}=\frac{\mu_s g}{\omega^2}

התוצאה תלויה רק במקדם החיכוך ובמהירות הזוויתית, ולכן המרחק המרבי שווה – 0.8 m0.8\,\text{m}.

טעות נפוצה: לחשוב שחבילה כבדה "נזרקת החוצה" בקלות רבה יותר – הצורך בכוח גדל, אבל גם כוח החיכוך הזמין גדל באותו יחס.

שאלה 18 · גוף על פטיפון מסתובב, קשור בקפיץ לצירבאורך בגרות · ברמת בגרות

פטיפון אופקי מסתובב סביב ציר אנכי העובר במרכזו, בתדירות קבועה ff . על הפטיפון מונח גוף BB שמסתו mB=0.25 kgm_B=0.25\,\text{kg} , המחובר לציר באמצעות קפיץ קל ואופקי (ראו תרשים). הגוף מסתובב יחד עם הפטיפון, במרחק קבוע r=0.30 mr=0.30\,\text{m} ממרכז הציר.

המרחק rr ותדירות הסיבוב ff נשארים קבועים בכל מהלך השאלה.

קבוע הקפיץ הוא k=20 Nmk=20\,\frac{\text{N}}{\text{m}} , ובמצב זה הקפיץ מוארך ב־5 cm5\,\text{cm} ביחס לאורכו הרפוי.

במצב המתואר לא פועל כוח חיכוך בין גוף BB לבין הפטיפון.

א.

התייחסו למצב זה, וסרטטו את תרשים הכוחות הפועלים על גוף BB . ליד כל כוח רשמו את שמו, וציינו איזה כוח ממלא את תפקיד הכוח הרדיאלי (הצנטריפטלי).

ב.

חשבו את התדירות ff .

ג.

במקרה אחר החליפו את הקפיץ בקפיץ קשיח יותר, שקבוע הכוח שלו k′=50 Nmk'=50\,\frac{\text{N}}{\text{m}} ואורכו הרפוי שווה לאורכו הרפוי של הקפיץ הקודם. המרחק rr והתדירות ff לא השתנו.

במצב זה פועל כוח חיכוך סטטי בין גוף BB לבין הפטיפון.

מהו גודלו ומהו כיוונו של כוח החיכוך הסטטי הפועל על גוף BB ?

ד.

חשבו את מקדם החיכוך הסטטי μs\mu_s המינימלי בין הפטיפון לגוף BB , המאפשר תנועה זו.

ה.

בלי להחליף שוב את הקפיץ (קבוע הכוח k′k'), הניחו על גוף BB גוף נוסף, CC , שמסתו mCm_C .

במצב זה שני הגופים, BB ו־CC , מסתובבים יחד עם הפטיפון בתנועה מעגלית שרדיוסה rr ותדירותה ff .

אילו מסת גוף CC הייתה גדולה פי 1.51.5 ממסת גוף BB (mC=1.5 mBm_C=1.5\,m_B), הסבירו מדוע במצב זה לא היה פועל כוח חיכוך סטטי בין גוף BB לבין הפטיפון.

ו.

אילו מסת גוף CC הייתה גדולה מ־1.5 mB1.5\,m_B , קבעו את כיוון כוח החיכוך הסטטי שהפטיפון היה מפעיל על גוף BB . נמקו את קביעתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 18

סעיף א

תשובה:

mBgm_Bg (מטה), NN (מעלה), כוח הקפיץ FspF_{sp} (אופקי, אל הציר). כוח הקפיץ הוא הכוח השקול, והוא ממלא את תפקיד הכוח הרדיאלי.

על גוף BB פועלים שלושה כוחות:

1. כוח הכובד mBgm_Bg – מופעל על ידי כדור הארץ, אנכית כלפי מטה.

2. הכוח הנורמלי NN – מופעל על ידי הפטיפון, אנכית כלפי מעלה.

3. הכוח האלסטי של הקפיץ FspF_{sp} – הקפיץ מוארך, ולכן הוא מושך את BB לעבר הציר, כלומר אל מרכז המעגל.

(נתון שאין חיכוך.) הכובד והנורמלי מתאזנים, ולכן הכוח השקול הוא כוח הקפיץ – והוא מספק את הכוח הרדיאלי הדרוש לתנועה המעגלית.

טעות נפוצה: להוסיף "כוח צנטריפטלי" נפרד, או כוח החוצה – אין כוח כזה; תפקיד הכוח הרדיאלי ממלא כוח הקפיץ.

סעיף ב

תשובה:

f≈0.58 Hzf\approx 0.58\,\text{Hz}

כוח הקפיץ. לפי חוק הוק:

Fsp=k Δℓ=20⋅0.05=1.0 NF_{sp}=k\,\Delta\ell=20\cdot 0.05=1.0\,\text{N}

התנועה המעגלית. הכוח השקול על BB הוא FspF_{sp}, מכוון אל המרכז. לפי החוק השני של ניוטון עם aR=ω2ra_R=\omega^2r:

Fsp=mBω2r  ⇒  ω=FspmBr=1.00.25⋅0.30=13.33≈3.65 rad/sF_{sp}=m_B\omega^2r\;\Rightarrow\;\omega=\sqrt{\frac{F_{sp}}{m_Br}}=\sqrt{\frac{1.0}{0.25\cdot 0.30}}=\sqrt{13.33}\approx 3.65\,\text{rad/s}
f=ω2π=3.652π≈0.58 Hzf=\frac{\omega}{2\pi}=\frac{3.65}{2\pi}\approx 0.58\,\text{Hz}

סעיף ג

תשובה:

fs=1.5 Nf_s=1.5\,\text{N}, מכוון מן הציר החוצה.

כוח הקפיץ החדש. אורך הקפיץ לא השתנה (הרדיוס rr קבוע, והאורך הרפוי זהה), ולכן ההתארכות שוב 5 cm5\,\text{cm}:

Fsp′=k′Δℓ=50⋅0.05=2.5 NF'_{sp}=k'\Delta\ell=50\cdot 0.05=2.5\,\text{N}

הכוח השקול הנדרש. rr ו־ff לא השתנו, ולכן גם הכוח השקול הרדיאלי הדרוש ל־BB לא השתנה:

mBω2r=0.25⋅13.33⋅0.30=1.0 Nm_B\omega^2r=0.25\cdot 13.33\cdot 0.30=1.0\,\text{N}

החיכוך. הקפיץ מושך פנימה ב־2.5 N2.5\,\text{N}, אבל דרוש שקול של 1.0 N1.0\,\text{N} בלבד. כיוון חיובי – אל המרכז:

Fsp′−fs=mBω2r  ⇒  fs=2.5−1.0=1.5 NF'_{sp}-f_s=m_B\omega^2r\;\Rightarrow\;f_s=2.5-1.0=1.5\,\text{N}

החיכוך מכוון החוצה, הרחק מהציר: בלעדיו הקפיץ היה מושך את BB פנימה.

טעות נפוצה: להניח שבתנועה מעגלית החיכוך מכוון תמיד אל המרכז – כיוונו נקבע לפי נטיית הגוף לנוע ביחס למשטח, וכאן BB נוטה לנוע פנימה.

סעיף ד

תשובה:

μs=0.6\mu_s=0.6

כדי ש־BB יישאר במנוחה ביחס לפטיפון, החיכוך הסטטי הדרוש צריך להיות קטן מהחיכוך הסטטי המרבי או שווה לו:

fs≤μsNf_s\le\mu_sN

בציר האנכי אין תאוצה: N=mBg=0.25⋅10=2.5 NN=m_Bg=0.25\cdot 10=2.5\,\text{N}. המקדם המזערי – כשהחיכוך הדרוש שווה בדיוק למרבי:

μs,min⁡=fsN=1.52.5=0.6\mu_{s,\min}=\frac{f_s}{N}=\frac{1.5}{2.5}=0.6

סעיף ה

תשובה:

כי אז כוח הקפיץ (2.5 N2.5\,\text{N}) שווה בדיוק לכוח השקול הדרוש לתנועה המעגלית של BB ו־CC יחד: (mB+mC)ω2r=2.5mBω2r=2.5 N(m_B+m_C)\omega^2r=2.5m_B\omega^2r=2.5\,\text{N}.

נתייחס ל־BB ול־CC כגוף אחד שמסתו mB+mC=2.5mB=0.625 kgm_B+m_C=2.5m_B=0.625\,\text{kg}, הנע במעגל שרדיוסו rr בתדירות ff.

הכוח השקול הדרוש:

(mB+mC)ω2r=0.625⋅13.33⋅0.30=2.5 N(m_B+m_C)\omega^2r=0.625\cdot 13.33\cdot 0.30=2.5\,\text{N}

כוח הקפיץ: האורך לא השתנה, ולכן Fsp′=2.5 NF'_{sp}=2.5\,\text{N}.

הכוחות האופקיים על המערכת B+CB+C הם כוח הקפיץ והחיכוך מהפטיפון (החיכוך בין CC ל־BB פנימי למערכת). לפי החוק השני:

Fsp′−fs=(mB+mC)ω2r  ⇒  fs=2.5−2.5=0F'_{sp}-f_s=(m_B+m_C)\omega^2r\;\Rightarrow\;f_s=2.5-2.5=0

כוח הקפיץ לבדו מספק בדיוק את הכוח הדרוש, ולכן ל־BB אין נטייה להחליק ביחס לפטיפון – אין חיכוך סטטי.

סעיף ו

תשובה:

פנימה – אל הציר (אל מרכז המעגל).

קביעה: החיכוך מכוון פנימה, אל הציר.

נימוק: כאשר mC>1.5mBm_C>1.5m_B, המסה המסתובבת גדולה מ־0.625 kg0.625\,\text{kg}, ולכן הכוח השקול הדרוש גדול מ־2.5 N2.5\,\text{N}:

(mB+mC)ω2r>2.5 N(m_B+m_C)\omega^2r>2.5\,\text{N}

כוח הקפיץ נשאר 2.5 N2.5\,\text{N} פנימה (האורך קבוע), כלומר הוא קטן מהנדרש. בלי חיכוך הגופים היו נוטים להחליק החוצה, ולכן החיכוך הסטטי מכוון פנימה ומשלים את השקול:

Fsp′+fs=(mB+mC)ω2r  ⇒  fs=(mB+mC)ω2r−Fsp′>0(פנימה)F'_{sp}+f_s=(m_B+m_C)\omega^2r\;\Rightarrow\;f_s=(m_B+m_C)\omega^2r-F'_{sp}>0\quad(\text{פנימה})

טעות נפוצה: להעתיק את כיוון החיכוך מסעיף ג – כאן כוח הקפיץ חסר ולא עודף, ולכן כיוון החיכוך מתהפך.

שאלה 19 · מטבע על פטיפון מסתובב: מהירות מרבית וחיכוך סטטיבאורך בגרות · ברמת בגרות

במעבדה בדקו את תנועתו של מטבע המונח על פטיפון (דיסקה אופקית המסתובבת סביב ציר אנכי העובר דרך מרכזה OO). המטבע מונח במרחק rr ממרכז הפטיפון (ראו תרשים, מבט מלמעלה). המטבע אינו מחליק על פני הפטיפון ונע איתו בתנועה מעגלית.

הפטיפון מסתובב במהירות זוויתית קבועה ω\omega.

א.

סרטטו את תרשים הכוחות הפועלים על המטבע ברגע שבו הוא עובר בנקודה AA (ראו תרשים). ליד כל כוח רשמו את שמו.

ב.

כתבו את משוואות הכוחות הפועלים על המטבע.

ג.

כדי למצוא את מקדם החיכוך הסטטי μs\mu_s בין המטבע לפטיפון, הניחו את המטבע בכל פעם במרחק rr אחר מהמרכז, הגבירו בהדרגה את מהירות הסיבוב, ומצאו את vmax⁡v_{\max} – המהירות הגדולה ביותר שבה המטבע עדיין אינו מחליק.

תוצאות המדידות מוצגות בטבלה.

מדידה 1מדידה 2מדידה 3מדידה 4מדידה 5
r [cm]r\,[\text{cm}]44668810101212
vmax⁡ [ms]v_{\max}\,\left[\frac{\text{m}}{\text{s}}\right]0.410.410.480.480.570.570.620.620.700.70
vmax⁡2 [m2s2]v_{\max}^2\,\left[\frac{\text{m}^2}{\text{s}^2}\right]0.1680.1680.2300.2300.3250.3250.3840.3840.4900.490

בטאו את ריבוע המהירות המרבית, vmax⁡2v_{\max}^2, כפונקציה של המרחק rr.

ד.

סרטטו במחברתכם גרף (דיאגרמת פיזור) של ריבוע המהירות המרבית, vmax⁡2v_{\max}^2, כפונקציה של המרחק rr, והוסיפו בו את קו המגמה.

ה.
(1)

חשבו את השיפוע של קו המגמה על פי שתי נקודות על הקו (לא נקודות מדידה).

(2)

חשבו את מקדם החיכוך הסטטי בין המטבע לפטיפון, באמצעות השיפוע שחישבתם.

ו.

הניחו על הפטיפון חמישה מטבעות זהים, במרחקים 44, 66, 88, 1010 ו־1212 ס"מ מהמרכז. הפטיפון התחיל להסתובב ממנוחה, ומהירותו הזוויתית הוגברה בהדרגה רבה.

קבעו איזה מן ההיגדים 1–4 שלפניכם נכון, ונמקו את קביעתכם.

1. כל חמשת המטבעות מתחילים להחליק באותו רגע.

2. המטבע הקרוב ביותר למרכז מתחיל להחליק ראשון.

3. המטבע הרחוק ביותר מהמרכז מתחיל להחליק ראשון.

4. על פי נתוני השאלה אי אפשר לדעת איזה מטבע מתחיל להחליק ראשון.

◂ פתרון מלא לשאלה 19

סעיף א

תשובה:

כוח הכובד mgmg (מטה), הכוח הנורמלי NN (מעלה), כוח חיכוך סטטי fsf_s (אופקי, אל מרכז הפטיפון – ימינה בתרשים).

על המטבע פועלים שלושה כוחות:

1. כוח הכובד mgmg – כדור הארץ, אנכית כלפי מטה.

2. הכוח הנורמלי NN – הפטיפון, אנכית כלפי מעלה.

3. כוח החיכוך הסטטי fsf_s – הפטיפון, אופקי ומכוון אל מרכז הפטיפון OO. בנקודה AA (משמאל למרכז בתרשים) הוא מכוון ימינה.

החיכוך סטטי, כי המטבע אינו מחליק ביחס לפטיפון. זהו הכוח האופקי היחיד, ולכן הוא מספק את הכוח השקול הרדיאלי הדרוש לתנועה המעגלית.

טעות נפוצה: להוסיף "כוח צנטריפטלי" ככוח נפרד, או לסמן חיכוך משיקי לכיוון התנועה – במהירות זוויתית קבועה החיכוך מכוון אל המרכז.

סעיף ב

תשובה:

אנכי: N−mg=0N-mg=0; רדיאלי: fs=mv2rf_s=m\frac{v^2}{r}.

בכיוון האנכי – אין תאוצה אנכית:

N−mg=0  ⇒  N=mgN-mg=0\;\Rightarrow\;N=mg

בכיוון הרדיאלי (אל המרכז) – לפי החוק השני של ניוטון עם aR=v2ra_R=\frac{v^2}{r} מדף הנוסחאות:

ΣFR=maR  ⇒  fs=mv2r(=mω2r)\Sigma F_R=ma_R\;\Rightarrow\;f_s=m\frac{v^2}{r}\quad\left(=m\omega^2r\right)

סעיף ג

תשובה:

vmax⁡2=μsg rv_{\max}^2=\mu_s g\,r

המהירות מרבית כאשר המטבע על סף החלקה: החיכוך הסטטי מגיע לערכו המרבי

fs=fs,max⁡=μsN=μsmgf_s=f_{s,\max}=\mu_sN=\mu_smg

מציבים במשוואה הרדיאלית מסעיף ב:

μsmg=mvmax⁡2r  ⇒  vmax⁡2=μsg r\mu_smg=m\frac{v_{\max}^2}{r}\;\Rightarrow\;v_{\max}^2=\mu_sg\,r

vmax⁡2v_{\max}^2 יחסי ישר ל־rr, ומקדם היחס μsg\mu_sg אינו תלוי במסת המטבע.

סעיף ד

תשובה:

חמש נקודות (0.04,0.168)(0.04,0.168), (0.06,0.230)(0.06,0.230), (0.08,0.325)(0.08,0.325), (0.10,0.384)(0.10,0.384), (0.12,0.490)(0.12,0.490) סביב ישר העובר דרך הראשית: vmax⁡2≈4.0 rv_{\max}^2\approx 4.0\,r.

ציר אופקי: rr במטרים (מ־00 עד 0.14 m0.14\,\text{m}). ציר אנכי: vmax⁡2v_{\max}^2 ב־m2/s2\text{m}^2/\text{s}^2 (מ־00 עד 0.60.6). מתחילים את שני הצירים מאפס, כי לפי סעיף ג הקו צפוי לעבור דרך הראשית.

הנקודות (r [m], vmax⁡2 [m2/s2])(r\,[\text{m}],\,v_{\max}^2\,[\text{m}^2/\text{s}^2]):

(0.04, 0.168)(0.04,\,0.168), (0.06, 0.230)(0.06,\,0.230), (0.08, 0.325)(0.08,\,0.325), (0.10, 0.384)(0.10,\,0.384), (0.12, 0.490)(0.12,\,0.490).

קו המגמה: הנקודות מפוזרות מעט (שגיאות מדידה) סביב קו ישר. מעבירים ישר אחד שעובר קרוב ככל האפשר לכל הנקודות – חלקן מעליו וחלקן מתחתיו – והוא עובר גם דרך הראשית, בהתאם לקשר vmax⁡2=μsg rv_{\max}^2=\mu_sg\,r.

r (m)v² (m²/s²)0.000.020.040.060.080.100.120.140.00.10.20.30.40.50.6

סעיף ה(1)

תשובה:

שיפוע ≈4.0 ms2\approx 4.0\,\frac{\text{m}}{\text{s}^2}

קוראים מקו המגמה שתי נקודות רחוקות זו מזו:

•ב־r=0.05 mr=0.05\,\text{m}: vmax⁡2=0.20 m2/s2v_{\max}^2=0.20\,\text{m}^2/\text{s}^2

•ב־r=0.11 mr=0.11\,\text{m}: vmax⁡2=0.44 m2/s2v_{\max}^2=0.44\,\text{m}^2/\text{s}^2

שיפוע=Δ(vmax⁡2)Δr=0.44−0.200.11−0.05=0.240.06=4.0 ms2\text{שיפוע}=\frac{\Delta(v_{\max}^2)}{\Delta r}=\frac{0.44-0.20}{0.11-0.05}=\frac{0.24}{0.06}=4.0\,\frac{\text{m}}{\text{s}^2}

(היחידות: m2/s2m=m/s2\frac{\text{m}^2/\text{s}^2}{\text{m}}=\text{m/s}^2, כמו μsg\mu_sg. קו מגמה מעט שונה ייתן שיפוע בתחום 3.93.9–4.14.1.)

טעות נפוצה: לחשב שיפוע משתי נקודות מדידה – הן אינן בהכרח על הקו.

סעיף ה(2)

תשובה:

μs≈0.40\mu_s\approx 0.40

לפי סעיף ג, vmax⁡2=μsg rv_{\max}^2=\mu_sg\,r, ולכן שיפוע הגרף שווה ל־μsg\mu_sg:

μs=שיפועg=4.010=0.40\mu_s=\frac{\text{שיפוע}}{g}=\frac{4.0}{10}=0.40

סעיף ו

תשובה:

היגד 3 – המטבע הרחוק ביותר (המהירות הזוויתית המרבית שלו הקטנה ביותר: כ־5.8 rad/s5.8\,\text{rad/s} לעומת 10 rad/s10\,\text{rad/s} למטבע הקרוב).

קביעה: היגד 3 נכון.

נימוק: כל המטבעות מסתובבים יחד עם הפטיפון, ולכן לכולם אותה מהירות זוויתית ω\omega. מטבע מתחיל להחליק כאשר ω\omega עוברת את המהירות הזוויתית המרבית שלו. מ־v=ωrv=\omega r ומסעיף ג:

ωmax⁡=vmax⁡r=μsg rr=μsgr\omega_{\max}=\frac{v_{\max}}{r}=\frac{\sqrt{\mu_sg\,r}}{r}=\sqrt{\frac{\mu_sg}{r}}

ωmax⁡\omega_{\max} קטנה ככל ש־rr גדול. כשמגבירים את ω\omega בהדרגה, היא מגיעה ראשונה ל־ωmax⁡\omega_{\max} של המטבע הרחוק ביותר.

במילים: הכוח הרדיאלי הדרוש, mω2rm\omega^2r, גדל עם rr, ואילו החיכוך המרבי μsmg\mu_smg זהה לכל המטבעות.

בדיקה: r=0.04 mr=0.04\,\text{m}: ωmax⁡=40.04=10 rad/s\omega_{\max}=\sqrt{\frac{4}{0.04}}=10\,\text{rad/s}; r=0.12 mr=0.12\,\text{m}: ωmax⁡=40.12≈5.8 rad/s\omega_{\max}=\sqrt{\frac{4}{0.12}}\approx 5.8\,\text{rad/s}.

טעות נפוצה: לבחור בהיגד 2 כי למטבע הקרוב vmax⁡v_{\max} הקטן ביותר – אך המטבעות אינם נעים באותה מהירות קווית; המשותף להם הוא ω\omega.

שאלה 20 · תיק על קרוסלה בגן שעשועים: חיכוך סטטי ותנועה מעגליתבאורך בגרות · ברמת בגרות

קרוסלה בגן שעשועים היא משטח אופקי עגול שרדיוסו 1.5 m1.5\,\text{m}, המסתובב סביב ציר אנכי העובר במרכזו. הקרוסלה מסתובבת בקצב קבוע: היא משלימה סיבוב אחד בכל 33 שניות.

על משטח הקרוסלה מונח תיק שמסתו 3 kg3\,\text{kg}, והוא מסתובב עם הקרוסלה בלי להחליק (ראו תרשים). מקדם החיכוך הסטטי בין התיק למשטח הוא μs=0.5\mu_s=0.5. התייחסו לתיק כאל גוף נקודתי.

א.
(1)

העתיקו למחברתכם את התרשים, והוסיפו לו סרטוט של כל הכוחות הפועלים על התיק כשהקרוסלה מסתובבת. ציינו ליד כל כוח את שמו.

(2)

רשמו מי מפעיל כל כוח.

ב.

חשבו את המרחק המרבי (המקסימלי) מציר הקרוסלה שבו התיק יכול להימצא במנוחה ביחס לקרוסלה בלי להחליק על פניה.

ג.

מניחים את התיק על הקרוסלה במרחק שחישבתם בסעיף ב. מתחילים לסובב את הקרוסלה ומגדילים באיטיות את תדירות הסיבוב שלה, החל מאפס.

בתרשים שלפניכם מוצג גודל כוח החיכוך הפועל על התיק כפונקציה של ריבוע תדירות הסיבוב של הקרוסלה.

בתחום התדירויות ADAD התיק מחליק.

קבעו את שיעורי הנקודות AA ו־BB. הסבירו את תשובתכם.

ד.

אילו התיק היה מונח קרוב יותר לציר הקרוסלה, האם היו משתנים שיעורי הנקודות AA ו־BB? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 20

סעיף א(1)

תשובה:

mgmg (מטה), NN (מעלה), fsf_s – חיכוך סטטי אופקי לעבר ציר הקרוסלה.

במבט צד התיק נמצא מימין לציר. פועלים עליו שלושה כוחות:

1. כוח הכובד mgmg – אנכית כלפי מטה.

2. הכוח הנורמלי NN – אנכית כלפי מעלה. אין תאוצה אנכית, ולכן N=mgN=mg.

3. כוח החיכוך הסטטי fsf_s – אופקי, מכוון מן התיק אל ציר הקרוסלה (שמאלה בתרשים).

התיק נע במעגל, ולכן דרוש כוח שקול אל מרכז המעגל. הכוח האופקי היחיד הוא החיכוך הסטטי – הוא הכוח השקול הרדיאלי (הצנטריפטלי).

טעות נפוצה: לסמן את החיכוך כלפי חוץ ("התיק נזרק החוצה"), או לסמן כוח צנטריפטלי ככוח נוסף.

סעיף א(2)

תשובה:

mgmg – כדור הארץ; NN ו־fsf_s – משטח הקרוסלה.

•כוח הכובד mgmg – מופעל על ידי כדור הארץ.

•הכוח הנורמלי NN – מופעל על ידי משטח הקרוסלה.

•כוח החיכוך הסטטי fsf_s – מופעל על ידי משטח הקרוסלה.

סעיף ב

תשובה:

rmax⁡≈1.14 mr_{\max}\approx 1.14\,\text{m}

התדירות: הקרוסלה משלימה סיבוב ב־T=3 sT=3\,\text{s}, ולכן f=1T=13 Hzf=\frac1T=\frac13\,\text{Hz}, ו־ω=2πT=2π3≈2.09 rad/s\omega=\frac{2\pi}{T}=\frac{2\pi}{3}\approx 2.09\,\text{rad/s}.

החיכוך הסטטי הוא הכוח השקול הרדיאלי. לפי החוק השני של ניוטון בכיוון הרדיאלי ו־aR=ω2ra_R=\omega^2r:

fs=mω2rf_s=m\omega^2r

ככל שהתיק רחוק יותר מהציר, נדרש חיכוך גדול יותר. החיכוך הסטטי מוגבל: fs≤μsN=μsmgf_s\le\mu_sN=\mu_smg. במרחק המרבי החיכוך מגיע לערכו המרבי:

μsmg=mω2rmax⁡  ⇒  rmax⁡=μsgω2\mu_smg=m\omega^2r_{\max}\;\Rightarrow\;r_{\max}=\frac{\mu_sg}{\omega^2}

הצבה:

rmax⁡=0.5⋅10(2π/3)2=54.386≈1.14 mr_{\max}=\frac{0.5\cdot 10}{(2\pi/3)^2}=\frac{5}{4.386}\approx 1.14\,\text{m}

המרחק קטן מרדיוס הקרוסלה (1.5 m1.5\,\text{m}), כלומר בשוליים החיצוניים התיק היה מחליק. המסה מצטמצמת – המרחק אינו תלוי במסת התיק.

טעות נפוצה: להציב ω=3\omega=3 או f=3f=3 – הנתון הוא זמן מחזור של 3 s3\,\text{s}, ולכן f=13 Hzf=\frac13\,\text{Hz}.

סעיף ג

תשובה:

A=19≈0.111 Hz2A=\frac19\approx 0.111\,\text{Hz}^2; B=15 NB=15\,\text{N}

החלק העולה של הגרף (OO עד AA): התיק במנוחה ביחס לקרוסלה ונע במעגל ברדיוס r=1.14 mr=1.14\,\text{m}. החיכוך הסטטי הוא השקול הרדיאלי:

fs=mω2r=m(2πf)2r=4π2mr f2f_s=m\omega^2r=m(2\pi f)^2r=4\pi^2mr\,f^2

כלומר החיכוך יחסי ישר ל־f2f^2 – קו ישר דרך הראשית, כפי שמופיע בתרשים.

הנקודה AA: בה התיק על סף החלקה. התיק הונח במרחק שחושב בסעיף ב – המרחק שבו החיכוך הסטטי מרבי בדיוק בקצב של סיבוב בכל 3 s3\,\text{s}. לכן הסף מתרחש ב־f=13 Hzf=\frac13\,\text{Hz}:

fA2=(13)2=19≈0.111 Hz2f_A^2=\left(\tfrac13\right)^2=\tfrac19\approx 0.111\,\text{Hz}^2

(או באופן כללי: μsmg=4π2mrfA2⇒fA2=μsg4π2r=0.5⋅104π2⋅1.14≈0.111 Hz2\mu_smg=4\pi^2mrf_A^2\Rightarrow f_A^2=\frac{\mu_sg}{4\pi^2r}=\frac{0.5\cdot 10}{4\pi^2\cdot 1.14}\approx 0.111\,\text{Hz}^2.)

הנקודה BB: ערך החיכוך בנקודה AA – החיכוך הסטטי המרבי:

B=fs,max⁡=μsN=μsmg=0.5⋅3⋅10=15 NB=f_{s,\max}=\mu_sN=\mu_smg=0.5\cdot 3\cdot 10=15\,\text{N}

מעבר ל־AA התיק מחליק, והחיכוך הופך לקינטי (μkmg\mu_kmg) – קטן מן החיכוך הסטטי המרבי וקבוע בגודלו, ולכן בגרף יש "ירידה" ב־AA ואחריה קו אופקי.

סעיף ד

תשובה:

AA היה גדל; BB לא היה משתנה.

הנקודה AA – גדלה. בסף ההחלקה:

μsmg=m(2πfA)2r  ⇒  fA2=μsg4π2r\mu_smg=m(2\pi f_A)^2r\;\Rightarrow\;f_A^2=\frac{\mu_sg}{4\pi^2r}

fA2f_A^2 הפוך ל־rr: קרוב יותר לציר החיכוך הנדרש בכל תדירות קטן יותר (fs=4π2mr f2f_s=4\pi^2mr\,f^2), ולכן התיק מגיע לחיכוך המרבי רק בתדירות גבוהה יותר.

הנקודה BB – לא משתנה. B=μsmgB=\mu_smg – החיכוך הסטטי המרבי תלוי רק במקדם החיכוך ובכוח הנורמלי, ולא במרחק מהציר או בתדירות.

(שיפוע הקו OAOA, 4π2mr4\pi^2mr, קטן – ולכן הקו מגיע לאותו גובה BB מאוחר יותר, בנקודה AA ימנית יותר.)

טעות נפוצה: לחשוב שקרוב לציר החיכוך המרבי קטן או גדל – הגבול μsN\mu_sN אינו תלוי במקום התיק; משתנה רק החיכוך הנדרש.

עוד 6 שאלות על תנועה מעגלית אופקית עם חיכוך (פטיפון, פנייה, רוטור)

השאלות המלאות, עם הפתרונות, במחולל המבחנים.

  1. רוכב אופנוע ב"קיר המוות" (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    במופע "קיר המוות" רוכב אופנוע נוסע על הדופן הפנימית האנכית של מבנה עץ גלילי נייח שרדיוסו r=5 mr=5\,\text{m}. מסת הרוכב יחד עם האופנוע היא…

  2. ניסוי באובניים: המרחק המרבי מהציר ומקדם החיכוך הסטטי (באורך בגרות · בינונית)

    בחוג קדרות תלמידים בודקים עד כמה רחוק מהציר אפשר להניח חפץ על אובניים בלי שיחליק. האובניים הם משטח עגול ואופקי, המסתובב סביב ציר אנכי שעובר…

  3. גוש על דיסקה מסתובבת קשור למשקולת דרך הציר: תחום מסות המשקולת (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    דיסקה אופקית מסתובבת סביב ציר אנכי העובר במרכזה, במהירות זוויתית קבועה ω\omega. על הדיסקה, במרחק RR ממרכזה, מונח גוש שמסתו MM. הגוש קשור…

  4. גוף על שולחן מסתובב: תחום התדירויות והרדיוסים (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    על שולחן אופקי שבמרכזו חור מונח גוף BB שמסתו mB=0.4 kgm_B=0.4\,\text{kg} . חבל קל העובר דרך החור מחבר את BB לגוף AA שמסתו mA=0.2 kgm_A=0.2\,\text{kg}…

  5. דסקית על דסקה מסתובבת קשורה למשקולת: חיכוך פנימה או החוצה (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    דסקה אופקית מסתובבת סביב ציר אנכי העובר במרכזה. במרכז הדסקה יש חור קטן. על הדסקה, במרחק r=25 cmr=25\,\text{cm} מן הציר, מונחת דסקית קטנה שמסתה…

  6. רוטור שמאט: סף ההחלקה וההחלקה עד הרצפה (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    בפארק שעשועים פועל מתקן "רוטור": גליל שרדיוסו r=2.5 mr=2.5\,\text{m} מסתובב סביב צירו האנכי. אדם שמסתו m=60 kgm=60\,\text{kg} צמוד בגבו לדופן…

שאלות מבחינות הבגרות על השיעור

השאלה המלאה, עם פתרון מלא לכל סעיף, בדף של כל בחינה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.