נפילה חופשית וזריקה אנכית - שאלות ותרגילים
כיתות י"א-י"ב · מכניקה - פיזיקה 5 יח"ל (שאלון 036361) · קינמטיקה · 17 שאלות
השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.
שאלה 1 · זיקוק במופע: שלב בעירה, תנועה חופשית ופיצוץ בשיאביניים · בינונית
במופע זיקוקים משוגר זיקוק ממנוחה מהקרקע אנכית כלפי מעלה. במשך הראשונות חומר ההנעה שבו בוער, והזיקוק עולה בתאוצה קבועה. אחר כך חומר ההנעה נגמר, ומרגע זה פועל על הזיקוק רק כוח הכובד. הזיקוק מתפוצץ ברגע שהוא מגיע לנקודה הגבוהה ביותר במסלולו, בגובה מעל הקרקע. התנגדות האוויר והשינוי במסת הזיקוק זניחים.
מה הייתה תאוצת הזיקוק בזמן שחומר ההנעה בער? באיזה גובה ובאיזו מהירות נגמרה הבעירה?
כמה זמן אחרי השיגור הזיקוק מתפוצץ?
באיזה רגע הזיקוק נמצא בגובה ? מה מהירותו ברגע זה?
באחת ההופעות זיקוק לא התפוצץ, ונפל חזרה לקרקע. באיזה רגע הוא חלף שוב בגובה , ובאיזו מהירות פגע בקרקע?
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
כלפי מעלה; הבעירה נגמרה בגובה , במהירות כלפי מעלה
נסמן את התאוצה בשלב הבעירה , ואת משך הבעירה . בסוף הבעירה:
אחרי הבעירה פועל רק הכובד, והזיקוק ממשיך לעלות עד שמהירותו מתאפסת. בקטע הזה הוא עולה עוד
הגובה המרבי נתון:
(הפתרון נפסל: הזיקוק יוצא ממנוחה ועולה, ולכן תאוצתו בשלב הבעירה כלפי מעלה.)
בדיקה: .
טעות נפוצה: להניח שהזיקוק מגיע לשיא ברגע שהבעירה נגמרת (, ). ברגע זה מהירותו כלפי מעלה, והוא ממשיך לעלות עוד .
סעיף ב
אחרי הבעירה התאוצה היא כלפי מטה, והמהירות יורדת מ- לאפס:
סעיף ג
; כלפי מעלה
בשלב הבעירה הזיקוק מגיע רק ל-, ולכן הוא עובר בגובה בשלב החופשי. נמדוד את הזמן מסוף הבעירה, וכיוון חיובי כלפי מעלה:
הזיקוק מתפוצץ בשיא, ב- (סעיף ב), ולכן רק הפתרון מתאר את התנועה: אחרי השיגור.
כלפי מעלה.
טעות נפוצה: לענות גם . הפתרון הזה מתאר גוף שחוזר ויורד, אבל הזיקוק כבר התפוצץ בשיא.
סעיף ד
; כלפי מטה
הזיקוק נע עכשיו בהשפעת הכובד בלבד גם אחרי השיא, ולכן גם הפתרון השני של סעיף ג מתאר את תנועתו: , כלומר אחרי השיגור (שנייה אחת אחרי השיא, בדיוק כמו שנייה אחת לפניו – התנועה סימטרית סביב השיא).
מהירות הפגיעה: הזיקוק נופל ממנוחה מגובה :
כלפי מטה. (זמן הנפילה מהשיא , כך שהזיקוק פוגע בקרקע כ- אחרי השיגור.)
טעות נפוצה: לחשוב שהזיקוק חוזר לקרקע באותה מהירות שבה נגמרה הבעירה, . הבעירה נגמרה בגובה , לא בקרקע, ובשלב הבעירה הזיקוק האיץ בתאוצה גדולה מ-.
שאלה 2 · כדור הנופל ממרפסת: גרף מהירות–זמן מחיישןבאורך בגרות · בדרך לבגרות
תלמידים שחררו ממנוחה כדור קטן מגובה מסוים מעל הקרקע, ליד קיר של בניין. חיישן תנועה שהוצב מעל הכדור מדד את גודל מהירות הכדור כל , החל מרגע השחרור () ועד לרגע שלפני פגיעתו בקרקע, ב־ (ראו תרשים). הכיוון החיובי – כלפי מטה.
התנגדות האוויר ניתנת להזנחה.

סרטטו דיאגרמת פיזור של מהירות הכדור () כתלות בזמן (), והוסיפו לה קו מגמה. קבעו מהו סוג התנועה של הכדור, ונמקו.
היעזרו בקו המגמה וחשבו את תאוצת הכדור. השוו את התוצאה לתאוצת הנפילה החופשית.
היעזרו בגרף שסרטטתם וחשבו את הגובה שממנו שוחרר הכדור.
מאותו גובה זורקים כדור שני, זהה לראשון, אנכית כלפי מטה במהירות התחלתית שגודלה .
סרטטו באופן איכותי, על אותה מערכת צירים, את הגרף של הכדור השני. הסבירו את צורתו ביחס לקו המגמה של הכדור הראשון.
חשבו כעבור כמה זמן מרגע הזריקה פוגע הכדור השני בקרקע.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
קו מגמה ישר: ; תנועה שוות תאוצה (המהירות גדלה באופן קווי).
ציר אופקי: בשניות (מ־ עד ). ציר אנכי: ב־ (מ־ עד ).
מסמנים את שמונה הנקודות מהטבלה ומעבירים קו ישר אחד שהנקודות מפוזרות סביבו משני צדיו:
הקו כמעט עובר בראשית (הכדור שוחרר ממנוחה), ומשוואתו .
סוג התנועה: המהירות גדלה באופן קווי עם הזמן, כלומר בכל פרק זמן שווה היא גדלה באותו שיעור – זו תנועה שוות תאוצה (מהירות גדלה – תנועה מואצת, כלפי מטה).
סעיף ב
כלפי מטה – בקירוב .
מדף הנוסחאות – בגרף התאוצה היא שיפוע הישר.
בוחרים שתי נקודות על קו המגמה (לא מהטבלה), רחוקות זו מזו: ו־:
התאוצה כלפי מטה (הכיוון החיובי), וגודלה קרוב מאוד ל־ – כמצופה מגוף שהכוח היחיד הפועל עליו הוא כוח הכובד.
טעות נפוצה: לחשב את התאוצה כ־ של נקודה בודדת מהטבלה – יש להשתמש בשיפוע הקו.
סעיף ג
ההעתק בפרק זמן שווה לשטח שבין גרף לבין ציר הזמן. הכדור נע מרגע השחרור () עד הפגיעה בקרקע (), ולכן הגובה שווה לשטח מתחת לקו המגמה בין ל־.
השטח הוא טרפז (כמעט משולש), שבסיסיו המהירויות בקצוות על קו המגמה – ו־ – וגובהו :
(בדיקה: מ־ עם : .)
טעות נפוצה: לכפול את המהירות הסופית בזמן () – זה נכון רק למהירות קבועה; כאן השטח הוא משולש.
סעיף ד(1)
קו ישר מקביל לקו של הכדור הראשון, שנקודת החיתוך שלו עם הציר האנכי היא .
גם על הכדור השני פועל רק כוח הכובד, ולכן תאוצתו זהה – אותו שיפוע. ההבדל היחיד הוא המהירות ההתחלתית: במקום . לכן הגרף הוא קו ישר המקביל לקו של הכדור הראשון, המוזז כלפי מעלה ב־:
סעיף ד(2)
(קצר מ־)
הכדור השני עובר את אותו גובה , באותה תאוצה , אבל במהירות התחלתית כלפי מטה. מדף הנוסחאות:
(הפתרון השלילי של המשוואה אינו פיזיקלי.)
כמצופה: בגרף, השטח מתחת לקו המוזז כלפי מעלה מצטבר מהר יותר, ולכן מגיע ל־ בזמן קצר יותר.
שאלה 3 · שתי משקולות על גלגלת: תאוצה, מתיחות וקריעת החוטבאורך בגרות · בדרך לבגרות
שתי משקולות, ו־, קשורות לשני קצותיו של חוט הכרוך סביב גלגלת המחוברת לתקרה (ראו תרשים). המערכת משוחררת ממנוחה ברגע .
התנגדות האוויר, החיכוך בציר הגלגלת, מסת הגלגלת ומסת החוט ניתנים להזנחה. אורך החוט קבוע.

סרטטו את הכוחות הפועלים על כל אחת מהמשקולות, ורשמו את החוק השני של ניוטון עבור כל משקולת.
הראו שגודל תאוצת המערכת הוא , וחשבו את מתיחות החוט.
חשבו את גודל מהירות המשקולות ואת המרחק שעברה כל אחת מהן ברגע .
ברגע החוט נקרע.
תארו את תנועת המשקולת מייד לאחר קריעת החוט, וחשבו לאיזה גובה נוסף (מעל המקום שבו הייתה ברגע הקריעה) היא תגיע.
תלמיד טען: "לפני שהחוט נקרע, מתיחות החוט שווה לכוח הכובד הפועל על , כי החוט מחזיק את ."
קבעו אם הטענה נכונה, ונמקו. בתשובתכם השוו את המתיחות גם לכוח הכובד הפועל על .
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
על כל משקולת: כובד () כלפי מטה ומתיחות כלפי מעלה. ; .
על כל משקולת פועלים שני כוחות: כוח הכובד ( או , מופעל על ידי כדור הארץ, כלפי מטה) ומתיחות החוט (מופעלת על ידי החוט, כלפי מעלה). המתיחות זהה בשני צידי הגלגלת.
, ולכן יורדת ו־ עולה, באותו גודל תאוצה . כיוון חיובי לכל משקולת – כיוון תנועתה:
סעיף ב
;
מחברים את שתי המשוואות מסעיף א:
המתיחות – מהמשוואה של :
בדיקה במשוואה של : ✓.
סעיף ג
;
תנועה שוות תאוצה ממנוחה. מדף הנוסחאות:
שתי המשקולות עברו אותו מרחק (החוט אינו מתארך): ירדה , ו־ עלתה .
סעיף ד
ממשיכה לעלות ומאטה בתאוצה כלפי מטה; היא עולה עוד ואז נופלת.
ברגע הקריעה מהירות היא כלפי מעלה. לאחר הקריעה המתיחות נעלמת, והכוח היחיד הפועל עליה הוא כוח הכובד – תאוצתה כלפי מטה. לכן היא ממשיכה לעלות (התמדה) תוך האטה, נעצרת רגעית, ואז נופלת – בדומה לגוף שנזרק כלפי מעלה.
בנקודה הגבוהה . מדף הנוסחאות (כיוון חיובי כלפי מעלה, ):
טעות נפוצה: לחשוב ש־ מתחילה ליפול מייד עם קריעת החוט – כוח הכובד משנה את המהירות בהדרגה, ומהירותה ההתחלתית כלפי מעלה.
סעיף ה
הטענה שגויה: .
קביעה: הטענה שגויה.
נימוק: החוט שווה למשקל רק כשהגוף התלוי במנוחה או נע במהירות קבועה (שקול כוחות אפס). כאן מאיצה כלפי מטה, ולכן לפי החוק השני של ניוטון שקול הכוחות עליה מכוון כלפי מטה:
באופן דומה מאיצה כלפי מעלה:
ולכן המתיחות נמצאת בין שני המשקלים: .
שאלה 4 · כדור הנזרק כלפי מעלה ממרפסתבאורך בגרות · בדרך לבגרות
ילד עומד במרפסת וזורק כדור אנכית כלפי מעלה במהירות . הכדור עוזב את ידו בגובה מעל הקרקע, ובדרכו חזרה הוא חולף על פני המרפסת ונופל עד לקרקע.
התנגדות האוויר ניתנת להזנחה. בחרו ציר אנכי שכיוונו החיובי כלפי מעלה וראשיתו בקרקע.
חשבו את הזמן שעובר מרגע הזריקה עד שהכדור מגיע לשיא הגובה, ואת הגובה המרבי של הכדור מעל הקרקע.
הראו שהכדור פוגע בקרקע לאחר הזריקה.
חשבו את מהירות הכדור (גודל וכיוון) ברגע הפגיעה בקרקע, וקבעו אם גודלה גדול מ־, קטן ממנו או שווה לו. נמקו בעזרת שיקולי אנרגייה.
סרטטו גרף של מהירות הכדור כפונקציה של הזמן, מרגע הזריקה ועד לסף הפגיעה בקרקע. סמנו על הגרף את הנקודה המתאימה לשיא הגובה.
תלמיד טוען: "בשיא הגובה הכדור נעצר, ולכן ברגע זה התאוצה שלו אפס". קבעו אם התלמיד צודק ונמקו.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
;
בשיא הגובה מהירות הכדור אפס. לאחר הזריקה פועל רק כוח הכובד, ולכן .
מדף הנוסחאות:
הגובה ברגע זה:
סעיף ב
בסף הפגיעה בקרקע . לפי נוסחת המקום–זמן:
מחלקים ב־:
הפתרון הפיזיקלי (זמן חיובי): .
(בדיקה: ✓.)
סעיף ג
( כלפי מטה) – גדול מ־.
לפי ב־:
כלומר אנכית כלפי מטה.
נימוק אנרגטי: רק כוח הכובד (כוח משמר) פועל, ולכן האנרגייה המכנית נשמרת. הקרקע נמוכה ב־ מנקודת הזריקה, ולכן האנרגייה הפוטנציאלית בקרקע קטנה יותר והאנרגייה הקינטית גדולה יותר – גודל המהירות גדול מ־:
סעיף ד
קו ישר מ־ עד ; שיא הגובה – החיתוך עם ציר הזמן ב־.
התאוצה קבועה (), ולכן לפי :
זה קו ישר ששיפועו :
•ברגע הזריקה: .
•בשיא הגובה: – כאן הגרף חותך את ציר הזמן.
•בסף הפגיעה: .
טעות נפוצה: לעצור את הקו בשיא הגובה ולהתחיל קו חדש – זו תנועה אחת בתאוצה קבועה, וקו ישר אחד מתאר אותה.
סעיף ה
התלמיד אינו צודק: גם בשיא הגובה כלפי מטה.
קביעה: התלמיד אינו צודק.
נימוק: גם בשיא הגובה פועל על הכדור כוח הכובד , ולכן לפי החוק השני של ניוטון כלפי מטה. המהירות אפס רק לרגע אחד: לפני כן היא חיובית ואחרי כן שלילית – היא ממשיכה להשתנות, כלומר יש תאוצה. בגרף מסעיף ד השיפוע בנקודת החיתוך עם הציר זהה לשיפוע בכל מקום אחר ().
שאלה 5 · כדור הנזרק מעלה מגג בנייןבאורך בגרות · בדרך לבגרות
כדור קטן נזרק אנכית כלפי מעלה מגג בניין שגובהו , במהירות התחלתית שגודלה . הכדור עובר ליד שפת הגג בדרכו מטה ופוגע בקרקע שלמרגלות הבניין.
התנגדות האוויר ניתנת להזנחה. הכיוון החיובי נקבע כלפי מעלה, ו־ הוא רגע הזריקה.
חשבו את הזמן שעובר עד שהכדור מגיע לנקודה הגבוהה ביותר במסלולו, ואת גובהה של נקודה זו מעל הקרקע.
היעזרו בנוסחה וחשבו כעבור כמה זמן מרגע הזריקה פוגע הכדור בקרקע.
חשבו את מהירות הכדור (גודל וכיוון) ברגע פגיעתו בקרקע.
סרטטו גרף של מהירות הכדור כפונקציה של הזמן, מרגע הזריקה ועד הפגיעה בקרקע. הראו כיצד אפשר לקבל מן הגרף את גובה הבניין.
כדור שני נזרק מאותה נקודה על הגג כלפי מטה, במהירות התחלתית שגודלה .
קבעו אם גודל מהירותו ברגע הפגיעה בקרקע גדול מזה של הכדור הראשון, קטן ממנו או שווה לו, וחשבו כמה זמן הוא נמצא באוויר. נמקו.
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
; מעל הקרקע
בנקודה הגבוהה ביותר המהירות אפס. מדף הנוסחאות, עם ו־:
הגובה שהכדור עולה מעל הגג, לפי :
הגובה מעל הקרקע: .
סעיף ב
נמדוד מקום מהקרקע: , ובקרקע :
הפתרון הפיזיקלי (זמן חיובי): .
(בדיקה: עלייה, ואז נפילה חופשית מגובה : ; סך הכול .)
סעיף ג
כלפי מטה ()
מדף הנוסחאות:
הסימן השלילי פירושו שהכדור נע כלפי מטה. גודל המהירות .
סעיף ד
קו ישר מ־ עד שחוצה את ציר הזמן ב־; השטח המסומן הוא ההעתק, כלומר גובה הבניין .
התאוצה קבועה, ולכן הגרף הוא קו ישר ששיפועו : מתחיל ב־, חוצה את ציר הזמן ב־ (השיא) ומסתיים ב־ ב־.
גובה הבניין מתוך הגרף: השטח בין הגרף לציר הזמן הוא ההעתק (שטח מעל לציר – חיובי, מתחת לציר – שלילי).
•משולש מעל לציר ( עד ): – העלייה מהגג לשיא.
•משולש מתחת לציר ( עד ): – הירידה מהשיא לקרקע.
ההעתק הכולל מרגע הזריקה:
כלומר הכדור סיים את תנועתו מתחת לנקודת הזריקה – זה גובה הבניין.
טעות נפוצה: לחבר את שני השטחים כמספרים חיוביים () – זו הדרך הכוללת, לא ההעתק.
סעיף ה
גודל המהירות שווה (); זמן התנועה .
מהירות – שווה. אין התנגדות אוויר, ולכן האנרגייה המכנית נשמרת. לשני הכדורים אותה אנרגייה קינטית התחלתית (אותו גודל מהירות) ואותו גובה התחלתי, ולכן גם אותה אנרגייה קינטית בקרקע:
כיוון הזריקה אינו משנה את גודל מהירות הפגיעה.
זמן התנועה: עם ו־:
טעות נפוצה: לחשוב שהכדור שנזרק מטה פוגע מהר יותר – הוא מגיע מוקדם יותר, אבל באותה מהירות.
שאלה 6 · חיישן המתנתק מרחפן שממריא בתאוצה קבועהבאורך בגרות · בדרך לבגרות
רחפן ממריא ממנוחה מהקרקע אנכית כלפי מעלה, בתאוצה קבועה שגודלה . מתחת לרחפן תלוי חיישן קטן. אחרי ההמראה החיישן מתנתק מהרחפן, והרחפן ממשיך בדרכו.
התנגדות האוויר לתנועת החיישן ניתנת להזנחה, והמרחק בין החיישן לרחפן לפני הניתוק זניח.
באיזה גובה מעל הקרקע מתנתק החיישן, ומה מהירותו ברגע הניתוק?
מהו הגובה המרבי מעל הקרקע שאליו מגיע החיישן?
כעבור כמה זמן מרגע ההמראה מגיע החיישן לגובה המרבי?
כעבור כמה זמן מרגע ההמראה פוגע החיישן בקרקע, ומה גודל מהירותו ברגע הפגיעה?
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
, כלפי מעלה
עד הניתוק החיישן נע יחד עם הרחפן: תנועה שוות תאוצה ממנוחה, עם במשך .
כלפי מעלה.
סעיף ב
אחרי הניתוק פועל על החיישן רק כוח הכובד, ותאוצתו כלפי מטה. אבל ברגע הניתוק יש לו מהירות כלפי מעלה (המהירות של הרחפן), ולכן הוא ממשיך לעלות עד שמהירותו מתאפסת:
טעות נפוצה: לחשוב שהחיישן מתחיל ליפול מיד ברגע הניתוק. הניתוק משנה את התאוצה שלו, לא את מהירותו באותו רגע.
סעיף ג
מרגע הניתוק, לפי :
ומרגע ההמראה: .
סעיף ד
,
מהשיא החיישן נופל ממנוחה מגובה :
ומרגע ההמראה: .
מהירות הפגיעה:
כלפי מטה.
דרך אחרת: מרגע הניתוק, , כלומר .
שאלה 7 · מצלמה הנשמטת מכדור פורחבאורך בגרות · בדרך לבגרות
כדור פורח מרחף במקומו בגובה מעל הקרקע. נוסע בסל מפיל בטעות מצלמה, והיא מתחילה ליפול ממנוחה.
התנגדות האוויר ניתנת להזנחה.
מהי תאוצת המצלמה בזמן הנפילה? ציינו גודל וכיוון.
בחרו ציר אנכי שראשיתו בקרקע וכיוונו החיובי כלפי מעלה, ו- ברגע השחרור. רשמו את משוואת המקום-זמן של המצלמה.
מה המרחק האנכי שהמצלמה עוברת ב- השניות הראשונות של הנפילה?
מה גודל מהירות המצלמה אחרי השחרור?
כמה זמן אחרי השחרור פוגעת המצלמה בקרקע?
מה גודל מהירות המצלמה ברגע הפגיעה בקרקע?
באותו רגע שבו נשמטה המצלמה נשמט מהסל גם תרמיל שמסתו כפולה ממסת המצלמה. קבעו אם תאוצת התרמיל גדולה מתאוצת המצלמה, קטנה ממנה או שווה לה, וקבעו מי מהשניים מגיע ראשון לקרקע. נמקו.
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
, כלפי מטה
אחרי שהמצלמה עוזבת את הסל פועל עליה רק כוח הכובד (התנגדות האוויר זניחה). לפי החוק השני של ניוטון:
כיוון התאוצה כלפי מטה, כמו כיוון הכוח.
טעות נפוצה: לחשוב שברגע השחרור התאוצה אפס כי המהירות אפס. המהירות אפס, אבל היא מתחילה מיד לגדול - התאוצה היא כבר מהרגע הראשון.
סעיף ב
( במטרים, בשניות)
הכדור הפורח מרחף במקומו, ולכן המהירות ההתחלתית של המצלמה אפס: . המקום ההתחלתי , והתאוצה כלפי מטה, כלומר בכיוון השלילי: .
מדף הנוסחאות:
סעיף ג
מקום המצלמה אחרי :
המרחק שעברה הוא ההפרש בין הגבהים: .
סעיף ד
, כלפי מטה
מדף הנוסחאות:
הסימן השלילי אומר שהמהירות כלפי מטה. גודל המהירות .
סעיף ה
ברגע הפגיעה המצלמה בראשית הציר, :
(הפתרון נפסל, כי הוא לפני השחרור.)
סעיף ו
בדיקה בנוסחה שאינה תלויה בזמן:
סעיף ז
התאוצות שוות, ושניהם מגיעים לקרקע באותו רגע.
על התרמיל פועל כוח כובד כפול, , אבל גם מסתו כפולה, ולכן:
בנפילה חופשית התאוצה אינה תלויה במסה. שני הגופים מתחילים ממנוחה מאותו גובה עם אותה תאוצה, ולכן משוואת המקום שלהם זהה () והם פוגעים בקרקע יחד, אחרי .
טעות נפוצה: לחשוב שגוף כבד נופל מהר יותר. זה נכון רק כשהתנגדות האוויר משמעותית, וכאן היא זניחה.
שאלה 8 · אבן הנזרקת כלפי מעלה מראש צוקבאורך בגרות · בדרך לבגרות
מטייל עומד על שפת צוק וזורק אבן אנכית כלפי מעלה במהירות התחלתית . נקודת הזריקה נמצאת בגובה מעל פני הים. האבן עולה, יורדת, חולפת ליד שפת הצוק ונופלת לים.
התנגדות האוויר ניתנת להזנחה. בחרו ציר אנכי שראשיתו בנקודת הזריקה וכיוונו החיובי כלפי מעלה, ו- ברגע הזריקה.
רשמו את משוואת המהירות-זמן של האבן.
רשמו את משוואת המקום-זמן של האבן.
כמה זמן אחרי הזריקה מהירות האבן מתאפסת? באיזה גובה מעל פני הים היא נמצאת אז?
כמה זמן אחרי הזריקה האבן נמצאת בגובה מעל פני הים (חצי מגובה הצוק)?
מה מהירות האבן (גודל וכיוון) ברגע שמצאתם בסעיף ד?
כמה זמן אחרי הזריקה האבן פוגעת במים?
מה גודל מהירות האבן ברגע הפגיעה במים?
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
( ב-, בשניות)
אחרי הזריקה פועל על האבן רק כוח הכובד, ולכן התאוצה קבועה, כלפי מטה: . המהירות ההתחלתית כלפי מעלה: .
משוואה אחת מתארת את כל התנועה - בעלייה, בשיא ובירידה.
סעיף ב
( במטרים)
נקודת הזריקה היא הראשית, :
סעיף ג
; מעל פני הים
זו נקודת השיא. המקום בה:
כלומר מעל נקודת הזריקה, ו- מעל פני הים.
סעיף ד
גובה מעל הים נמצא מתחת לנקודת הזריקה, ולכן מציבים :
(הפתרון נפסל, הוא לפני הזריקה).
טעות נפוצה: להציב . בציר שבחרנו הראשית בנקודת הזריקה, וכל נקודה מתחתיה מקבלת ערך שלילי.
סעיף ה
, כלפי מטה
הסימן השלילי: האבן נעה כלפי מטה.
סעיף ו
פני הים נמצאים מתחת לנקודת הזריקה, :
סעיף ז
בדיקה בנוסחה שאינה תלויה בזמן:
שאלה 9 · שני כדורים הנזרקים כלפי מעלה מגבהים שוניםבאורך בגרות · בדרך לבגרות
נער עומד על גג בניין בגובה מעל החצר, וחברתו עומדת בחצר, קרוב לקיר הבניין. באותו רגע שניהם זורקים כדור אנכית כלפי מעלה: הכדור נזרק מהחצר במהירות , והכדור נזרק מהגג במהירות . הכדורים נעים לאורך שני קווים אנכיים סמוכים, כך שאינם מתנגשים (ראו תרשים).
התנגדות האוויר ניתנת להזנחה, וגובה הידיים זניח. בחרו ציר שראשיתו בחצר וכיוונו החיובי כלפי מעלה, ו- ברגע הזריקה.

רשמו את משוואת המהירות-זמן של כל אחד מהכדורים.
רשמו את משוואת המקום-זמן של כל אחד מהכדורים.
חשבו את הגובה המרבי (מעל החצר) של כל כדור, ואת הרגע שבו הוא מגיע אליו.
האם הכדורים נמצאים באותו גובה באותו רגע? אם כן, מצאו את הרגע ואת הגובה, וקבעו לאיזה כיוון נע כל כדור ברגע זה.
שרטטו באותה מערכת צירים את גרף המקום-זמן של שני הכדורים, מרגע הזריקה ועד שכל כדור מגיע לחצר. סמנו את נקודת השיא של כל כדור ואת הנקודה שמצאתם בסעיף ד.
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
,
על שני הכדורים פועל רק כוח הכובד, ולכן לשניהם אותה תאוצה . רק המהירויות ההתחלתיות שונות:
סעיף ב
,
יוצא מהראשית, ו- מגובה :
סעיף ג
: ב-; : ב-
בשיא המהירות אפס.
כדור A: ,
כדור B: ,
סעיף ד
כן: , בגובה . עולה (), יורד ().
משווים את המקומות:
האיבר מתבטל, כי לשני הכדורים אותה תאוצה: יחסית זה לזה הם נעים במהירות קבועה , ולכן המרחק ביניהם, , נסגר אחרי .
צריך לוודא ששני הכדורים עדיין באוויר: חוזר לחצר רק ב-, ו- () ב-. שני הזמנים מאוחרים מ-.
המהירויות: (עולה), (יורד).
סעיף ה
שתי פרבולות הפוכות (פתוחות כלפי מטה): מ- לשיא ועד ; מ- לשיא ועד ; הן נחתכות ב-.
שתי המשוואות ריבועיות עם מקדם ל-, ולכן שני הגרפים פרבולות הפתוחות כלפי מטה, באותה "צורה", אבל עם שיא במקום אחר. השיא - במקום שבו המהירות (שיפוע הגרף) אפס.
בנקודה הגרפים נחתכים: באותו רגע הכדורים באותו גובה. שם השיפוע של חיובי (עולה) והשיפוע של שלילי (יורד).
שאלה 10 · כדור המשוגר אנכית ממשגר: ניתוח מדידות מקום–זמןבאורך בגרות · ברמת בגרות
תלמידים בחנו את תנועתו של כדור טניס שמשגר כדורים יורה אנכית כלפי מעלה. הם צילמו את תנועת הכדור, החל מן הרגע שבו הכדור עזב את פתח המשגר. כדי לקבוע את מיקום הכדור, , הציבו לידו סרגל אנכי. גובה פתח המשגר הוגדר כראשית הציר האנכי (), והכיוון החיובי של הציר – כלפי מעלה.
התנגדות האוויר ניתנת להזנחה.

תוצאות המדידות שערכו התלמידים רשומות בטבלה א.
הסתמכו על נתוני המדידות בטבלה א וחשבו את מהירות הכדור (גודל וכיוון) ברגע .
העתיקו למחברתכם את טבלה ב. בהסתמך על נתוני המדידות בטבלה א, השלימו את הערכים בתאים הריקים.
אין צורך לפרט את חישוביכם.
התבססו על הנתונים בטבלה ב וסרטטו דיאגרמת פיזור של מהירות הכדור () כתלות בזמן (). הוסיפו לדיאגרמה שסרטטתם קו מגמה.
בהתבסס על קו המגמה שסרטטתם:
קבעו את גודל המהירות שבה עזב הכדור את פתח המשגר.
חשבו את תאוצת הכדור (גודל וכיוון).
בסעיף ה התנגדות האוויר לא ניתנת להזנחה וגודלה קבוע בקירוב.
אחד מן התרשימים 1–4 שלפניכם מתאר איכותית את מהירות הכדור () כפונקצייה של הזמן (), כאשר לא מזניחים את התנגדות האוויר.
קבעו איזה מן התרשימים 1–4 מתאר נכון את מהירות הכדור. נמקו את קביעתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 10
סעיף א
, כלפי מעלה
מהירות רגעית היא שיפוע גרף המקום–זמן. מן הטבלה מחשבים אותה בקירוב כמהירות הממוצעת בפרק זמן קצר שבמרכזו הרגע – בין ל־. (בתנועה שוות תאוצה המהירות הממוצעת בפרק זמן שווה בדיוק למהירות הרגעית באמצע פרק הזמן.)
מדף הנוסחאות:
הצבה:
הסימן חיובי – גדל, ולכן הכדור נע כלפי מעלה (הוא עדיין בעלייה).
טעות נפוצה: לחלק את ב־ () – זו המהירות הממוצעת מרגע היציאה מהמשגר, ולא המהירות הרגעית ב־.
סעיף ב
: , , , , ,
לכל רגע מחשבים את המהירות הממוצעת בין ל־:
ערך שלילי פירושו שהכדור כבר נע כלפי מטה (אחרי נקודת השיא, שנמצאת בסביבות ).
סעיף ג
הנקודות מטבלה ב; קו מגמה ישר יורד:
ציר אופקי: הזמן בשניות (מ־ עד כ־). ציר אנכי: המהירות ב־ (מ־ עד ) – יש ערכים חיוביים ושליליים, ולכן ציר הזמן נמצא מעל תחתית הגרף.
הנקודות :
, , , , , .
הנקודות מסתדרות בקירוב לאורך קו ישר יורד, ולכן מעבירים קו ישר אחד כך שהנקודות מפוזרות סביבו משני צדיו (לא מחברים נקודה לנקודה):
משוואת הקו (התאמה בשיטת הריבועים הפחותים): ( ב־, בשניות). הגרף הקווי מראה שהכדור נע בתנועה שוות תאוצה.
סעיף ד(1)
המהירות שבה הכדור עוזב את המשגר היא המהירות ברגע . בגרף זו נקודת החיתוך של קו המגמה עם הציר האנכי:
מן הקו: (כלפי מעלה).
(בדיקה: בשיא הגובה , ולפי הקו זה קורה ב־ – ואכן בטבלה א הגובה המרבי, , נמדד ב־.)
סעיף ד(2)
, כלומר כ־ כלפי מטה
מדף הנוסחאות – הגרף קווי, והתאוצה היא שיפוע הישר.
מחשבים את השיפוע משתי נקודות על קו המגמה (לא מנקודות הטבלה), רחוקות זו מזו: ו־:
הסימן השלילי: התאוצה מכוונת כלפי מטה (נגד הכיוון החיובי של ), וגודלה כ־ – בהתאמה טובה ל־, כמצופה מגוף שהכוח היחיד הפועל עליו הוא כוח הכובד. התאוצה זהה בעלייה ובירידה (כל הנקודות על אותו ישר).
טעות נפוצה: לחשב את השיפוע משתי נקודות מהטבלה, או לשכוח את כיוון התאוצה.
סעיף ה
קביעה: תרשים 2.
נימוק: כיוון חיובי – כלפי מעלה. כוח התנגדות האוויר מכוון תמיד נגד כיוון התנועה, וגודלו קבוע בקירוב.
בעלייה (): כוח הכובד וכוח ההתנגדות פועלים שניהם כלפי מטה. לפי החוק השני של ניוטון:
בירידה (): כוח הכובד כלפי מטה וההתנגדות כלפי מעלה:
בכל אחד מהשלבים הכוחות קבועים, ולכן התאוצה קבועה וכלפי מטה: הגרף מורכב משני קטעים ישרים יורדים. גודל התאוצה בעלייה גדול מזה שבירידה, ולכן הקטע הראשון (מעל ציר הזמן, ) תלול יותר מהקטע השני (מתחת לציר, ). זה בדיוק תרשים 2.
•תרשים 1 – קו ישר אחד: תאוצה זהה בעלייה ובירידה – זה המצב בלי התנגדות אוויר.
•תרשים 3 – הפוך: הקטע בירידה תלול יותר.
•תרשים 4 – עקומה: התאוצה משתנה ברציפות. זה היה מתאים לכוח התנגדות שגודלו תלוי במהירות, ולא לכוח שגודלו קבוע.
טעות נפוצה: לבחור בתרשים 3 מתוך מחשבה שבירידה הכדור "מאיץ יותר" – ההתנגדות מקטינה את התאוצה בירידה.
שאלה 11 · מגדל נפילה בלונה פארק: ניתוח גרף מהירות–זמןבאורך בגרות · ברמת בגרות
במגדל נפילה בלונה פארק קרון ובו נוסעים מורם לראש המגדל, ומשם הוא משוחרר ממנוחה ונופל אנכית לאורך המגדל. בשלב הראשון הקרון נופל נפילה חופשית. בשלב השני מופעלת על הקרון מערכת בלמים, והוא מאט באופן אחיד עד שהוא נעצר.
על הקרון מותקן חיישן מהירות. בגרף שלפניכם מוצגת מהירות הקרון כפונקציה של הזמן (הכיוון החיובי – כלפי מעלה). בזמן הקרון שוחרר ממנוחה בגובה מעל הקרקע, וברגע הוא נעצר בגובה מעל הקרקע, ונשאר במנוחה.
מסת הקרון יחד עם הנוסעים היא . הזניחו את התנגדות האוויר ואת החיכוך בין הקרון למגדל.

הגדירו את המושג "נפילה חופשית".
סרטטו את תרשים הכוחות הפועלים על הקרון בפרק הזמן . ליד כל כוח רשמו את שמו.
חשבו את גודל הכוח שמערכת הבלמים מפעילה על הקרון.
חשבו את גובה הקרון מעל הקרקע ברגע שבו מערכת הבלמים התחילה לפעול.
חשבו את , הגובה מעל הקרקע שממנו שוחרר הקרון.
קבעו איזה מן התרשימים 1–4 שלפניכם מתאר נכון את גובה הקרון מעל הקרקע כפונקציה של הזמן.
נמקו את קביעתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 11
סעיף א
תנועה של גוף שהכוח היחיד הפועל עליו הוא כוח הכובד; תאוצתו שווה ל־ ומכוונת כלפי מטה.
נפילה חופשית היא תנועה של גוף שהכוח היחיד הפועל עליו הוא כוח הכובד (התנגדות האוויר וכל כוח אחר אינם פועלים או זניחים).
לפי החוק השני של ניוטון, עם נותן : גוף בנפילה חופשית נע בתאוצה קבועה שגודלה ומכוונת כלפי מטה, בלי תלות במסתו.
בגרף רואים זאת בשלב : הקרון יוצא ממנוחה, ושיפוע גרף המהירות קבוע: .
טעות נפוצה: לחשוב שנפילה חופשית היא רק תנועה כלפי מטה – גוף שנזרק כלפי מעלה ונע רק בהשפעת הכובד נמצא גם הוא בנפילה חופשית.
סעיף ב
שני כוחות: כוח הכובד (כדור הארץ, אנכית מטה) וכוח הבלימה (מערכת הבלמים, אנכית מעלה), כאשר .
בפרק זמן זה פועלים על הקרון שני כוחות (החיכוך והתנגדות האוויר זניחים):
1. כוח הכובד – מופעל על ידי כדור הארץ, אנכית כלפי מטה.
2. כוח הבלימה – מופעל על ידי מערכת הבלמים, אנכית כלפי מעלה.
היחס בין אורכי החצים: בפרק זמן זה הקרון נע כלפי מטה (המהירות שלילית), וגודל מהירותו קטן – הוא מאט. לכן התאוצה מכוונת כלפי מעלה, ולפי החוק השני של ניוטון גם הכוח השקול מכוון כלפי מעלה: יש לסרטט את ארוך יותר מ־ (בסעיף ג נמצא לעומת ).
טעות נפוצה: לסרטט את כוח הבלימה קטן מכוח הכובד כי הקרון "עדיין יורד" – כיוון הכוח השקול נקבע לפי כיוון התאוצה, לא לפי כיוון המהירות.
סעיף ג
(כלפי מעלה)
תאוצת הקרון בשלב הבלימה – שיפוע גרף המהירות בין ל־ (כיוון חיובי כלפי מעלה):
התאוצה חיובית – מכוונת כלפי מעלה.
החוק השני של ניוטון (כיוון חיובי כלפי מעלה):
הצבה:
טעות נפוצה: לכתוב – הקרון מאט בתנועתו כלפי מטה, ולכן התאוצה כלפי מעלה ושני האיברים מתחברים.
סעיף ד
הבלמים התחילו לפעול ברגע . מרגע זה ועד הקרון ירד מרחק השווה לשטח הכלוא בין גרף המהירות לבין ציר הזמן. השטח הוא משולש שבסיסו וגובהו :
(או לפי הנוסחה .)
בסוף הבלימה הקרון נמצא בגובה , ולכן בתחילת הבלימה הוא היה בגובה:
טעות נפוצה: לשכוח את המטרים שמעל הקרקע שבהם הקרון נעצר.
סעיף ה
בשלב הראשון (–) הקרון נופל נפילה חופשית ממנוחה. לפי נוסחת המקום בתנועה שוות תאוצה מדף הנוסחאות:
עם ו־ (גודל ההעתק כלפי מטה):
(בדיקה בעזרת הגרף: שטח המשולש .)
הגובה ההתחלתי הוא סכום המרחק שנפל בשלב הראשון והגובה שבו החלה הבלימה (סעיף ד):
סעיף ו
קביעה: תרשים 3.
נימוק: שיפוע גרף הגובה–זמן בכל רגע שווה למהירות הקרון (חיובי כלפי מעלה). נבדוק את השיפוע לפי גרף המהירות:
- : הקרון יוצא ממנוחה – השיפוע ב־ הוא אפס (משיק אופקי). המהירות שלילית וגודלה גדל – הגרף יורד ונעשה תלול יותר ויותר (קעור כלפי מטה).
- : המהירות עדיין שלילית (הגובה ממשיך לקטון), אבל גודלה קטן עד אפס – הגרף נעשה מתון יותר ויותר (קעור כלפי מעלה) ומגיע לשיפוע אפס ברגע .
- : הקרון במנוחה בגובה – קו אופקי.
•המהירות משתנה ברציפות (אין קפיצה בגרף המהירות), ולכן לגרף הגובה אין "שבירה".
התיאור מתאים לתרשים 3 בלבד: בתרשים 1 הגרף מגיע לגובה הסופי בשיפוע תלול ונשבר (המהירות ב־ אינה אפס); בתרשים 2 ובתרשים 4 השיפוע ב־ אינו אפס (אבל הקרון יוצא ממנוחה), ובתרשים 2 גם צורת הקעירות הפוכה.
טעות נפוצה: לבחור בתרשים 1 – "פרבולה כלפי מטה" לכל התנועה – רק השלב הראשון הוא נפילה חופשית.
שאלה 12 · טיל צעצוע לאחר כיבוי המנוע: ניתוח גרף מקום–זמןבאורך בגרות · ברמת בגרות
טיל צעצוע שוגר אנכית כלפי מעלה. ברגע כבה המנוע שלו, והטיל המשיך לנוע אנכית ללא דחף. הגרף שלפניכם מתאר את הגובה של הטיל מעל הקרקע כפונקציה של הזמן, מרגע כיבוי המנוע ועד לסף פגיעתו בקרקע. בגרף מסומנות הנקודות , , ו־.

התנגדות האוויר ניתנת להזנחה, והטיל נחשב לגוף נקודתי.
חשבו את גודל מהירות הטיל ברגע כיבוי המנוע.
קבעו אם גודל המהירות הרגעית של הטיל בנקודה קטן מגודל המהירות הרגעית שלו בנקודה , גדול ממנו או שווה לו. נמקו את קביעתכם.
קבעו אם התאוצה של הטיל בנקודה זהה לתאוצתו בנקודה . נמקו את קביעתכם. בתשובתכם התייחסו לגודל ולכיוון של התאוצה.
חשבו את המהירות הממוצעת (גודל וכיוון) של הטיל מרגע כיבוי המנוע ועד לסף פגיעתו בקרקע.
סרטטו גרף של מהירות הטיל כפונקציה של הזמן, מרגע כיבוי המנוע ועד לסף פגיעתו בקרקע. בגרף שסרטטתם סמנו באותיות , , ו־ את הנקודות המייצגות בהתאמה את מהירות הטיל בנקודות , , ו־.
שיגרו את הטיל פעם נוספת, והמנוע כבה באותו גובה ובאותה מהירות (גודל וכיוון) כמו בפעם הראשונה. ברגע שהטיל חלף בנקודה הפעיל עליו משב רוח קצר כוח אופקי רגעי.
קבעו אם הגרף הנתון בשאלה ישתנה בעקבות משב הרוח. נמקו את קביעתכם.
◂ פתרון מלא לשאלה 12
סעיף א
(כלפי מעלה)
מהגרף: ברגע כיבוי המנוע (, נקודה ) הטיל בגובה , והוא מגיע לשיא הגובה (נקודה ) ברגע .
מרגע כיבוי המנוע פועל על הטיל רק כוח הכובד, ולכן (ציר חיובי כלפי מעלה) . בשיא הגובה המהירות האנכית היא אפס.
מדף הנוסחאות:
בנקודה : , :
הצבה:
בדיקה: , ואכן מ־ ל־ ✓.
סעיף ב(1)
גודל המהירות ב־ גדול מגודל המהירות ב־: לעומת .
קביעה: גודל המהירות בנקודה גדול מגודל המהירות בנקודה .
נימוק: נקודה נמצאת בגובה , נמוך מנקודה (). מרגע כיבוי המנוע פועל על הטיל רק כוח הכובד, שהוא כוח משמר, ולכן האנרגייה המכנית נשמרת:
מאחר ש־, האנרגייה הפוטנציאלית ב־ קטנה יותר, ולכן האנרגייה הקינטית ב־ גדולה יותר: .
חישוב (ציר חיובי כלפי מעלה), לפי ב־:
כלומר כלפי מטה, לעומת ב־.
טעות נפוצה: לחשוב שגודל המהירות בירידה "חוזר" לערך ההתחלתי – זה קורה רק בגובה של (ב־); נמוכה יותר, ושם הטיל מהיר יותר.
סעיף ב(2)
כן – זהה: בשתי הנקודות אנכית כלפי מטה.
קביעה: התאוצה ב־ זהה לתאוצה ב־.
נימוק: מרגע כיבוי המנוע הכוח היחיד הפועל על הטיל הוא כוח הכובד , הקבוע בגודלו ובכיוונו. לפי החוק השני של ניוטון:
לכן בשתי הנקודות גודל התאוצה וכיוונה אנכית כלפי מטה. בשיא הגובה המהירות אפס, אבל היא ממשיכה להשתנות (מחיובית לשלילית), ולכן התאוצה אינה אפס. בגרף זה מתבטא בכך שהעקומה היא פרבולה אחת "פתוחה כלפי מטה" לכל אורכה.
טעות נפוצה: לטעון שבשיא הגובה התאוצה אפס משום שהמהירות אפס.
סעיף ג
, כלומר אנכית כלפי מטה
המהירות הממוצעת מוגדרת לפי ההעתק (ולא לפי הדרך). מדף הנוסחאות:
מהגרף: ב־ הטיל בגובה , ובסף הפגיעה בקרקע () :
הסימן השלילי (ציר חיובי כלפי מעלה) מראה שכיוון המהירות הממוצעת אנכית כלפי מטה, וגודלה .
טעות נפוצה: לחלק את הדרך הכוללת () בזמן ולקבל כ־ – זה קצב ההתקדמות לאורך הדרך, ולא המהירות הממוצעת, הנקבעת לפי ההעתק בלבד.
סעיף ד
קו ישר יורד (ציר חיובי כלפי מעלה): , , , .
הטיל נע בתאוצה קבועה (ציר חיובי כלפי מעלה), ולכן לפי :
גרף המהירות הוא קו ישר ששיפועו (התאוצה).
הנקודות:
- : , (רגע כיבוי המנוע).
- : , (שיא הגובה – הגרף חותך את ציר הזמן).
- : , .
- : , (סף הפגיעה בקרקע).
בדיקה: השטח המסומן בין הגרף לציר הזמן מ־ עד הוא – בדיוק ההעתק מגובה לקרקע.
טעות נפוצה: לסרטט צורת "V" (גודל המהירות) – יש לסרטט את המהירות עם סימנה: קו ישר אחד שחוצה את ציר הזמן.
סעיף ה
הגרף לא ישתנה.
קביעה: הגרף לא ישתנה.
נימוק: הכוח שהפעיל משב הרוח אופקי, ואין לו רכיב אנכי. לפי נוסחת מתקף–תנע () בכל ציר בנפרד, המתקף של הכוח האופקי משנה רק את רכיב המהירות האופקי (שהיה אפס), ואינו משנה את רכיב המהירות האנכי ברגע ().
אחרי המשב פועל שוב רק כוח הכובד, ולכן בציר האנכי התאוצה נשארת . התנועה האנכית מתחילה באותו גובה (), באותה מהירות אנכית ובאותה תאוצה – ולכן זהה, והטיל יפגע בקרקע באותו רגע . השינוי היחיד: מ־ והלאה הטיל נע גם אופקית, ומסלולו במרחב הופך לקטע של פרבולה.
טעות נפוצה: לחשוב שהדחיפה הצידית "מאטה" את הנפילה או מאיצה אותה – התנועות בשני הצירים בלתי תלויות זו בזו.
שאלה 13 · שקי חול המשוחררים משלושה כדורים פורחים: גרף מהירות–זמןבאורך בגרות · ברמת בגרות
שלושה כדורים פורחים, , ו־, נמצאים ברגע מסוים באותו גובה מעל קרקע מישורית, זה לצד זה.
כדור פורח עולה אנכית במהירות קבועה שגודלה , כדור פורח יורד אנכית במהירות קבועה שגודלה זהה, , וכדור פורח מרחף במקום.
באותו רגע () משחרר כל אחד מן הכדורים הפורחים שק חול קטן. שלושת השקים זהים, ונסמן אותם לפי הכדור הפורח שממנו שוחררו: שק , שק ושק . השקים אינם מתנגשים זה בזה.
הכיוון החיובי של הציר האנכי נקבע כלפי מעלה.
בתרשים שלפניכם מוצג גרף מהירות–זמן של אחד מן השקים, מרגע שחרורו ועד לסף פגיעתו בקרקע.

בסעיפים א–ד הניחו כי כוח החיכוך בין השקים לאוויר ניתן להזנחה.
קבעו אם הגרף מתאר את מהירותו של שק , של שק או של שק . נמקו את קביעתכם.
חשבו את הגובה .
חשבו את המרחק האנכי בין שק לבין שק ברגע .
למערכת הצירים של התרשים הוסיפו את הגרפים של שני השקים האחרים.
הסבירו מהי המשמעות הפיזיקלית של כל אחד מן הערכים (1)–(3) שלפניכם, וקבעו לאילו מן הערכים האלה יש ערכים מספריים זהים בשלושת הגרפים.
(1) שיפוע הגרף
(2) נקודת החיתוך של הגרף עם ציר המהירות
(3) השטח הכלוא בין הגרף לבין ציר הזמן
בסעיף זה הניחו שעל כל שק פועל כוח חיכוך עם האוויר שגודלו קבוע וקטן ממשקל השק. להזכירכם, השקים זהים.
קבעו אם גודל המהירות של שק ברגע פגיעתו בקרקע קטן מגודל המהירות של שק ברגע פגיעתו בקרקע, גדול ממנו או שווה לו. נמקו את קביעתכם באמצעות שיקולי אנרגייה או שיקולי קינמטיקה.
◂ פתרון מלא לשאלה 13
סעיף א
שק – ברגע השחרור מהירותו , כלומר כלפי מעלה, כמו הכדור הפורח העולה.
קביעה: הגרף מתאר את מהירותו של שק .
נימוק: ברגע השחרור כל שק נע יחד עם הכדור הפורח שנשא אותו, ולכן מהירותו ההתחלתית שווה למהירות הכדור הפורח (התמדה):
•שק – מהירות התחלתית כלפי מעלה (חיובית).
•שק – מהירות התחלתית כלפי מטה (שלילית).
•שק – מהירות התחלתית אפס.
לפי הגרף, ב־ המהירות היא – חיובית, כלומר כלפי מעלה. לכן זהו שק , ו־.
ואכן, הגרף חוצה את ציר הזמן ב־: ברגע זה השק נעצר בנקודה הגבוהה ביותר, ומשם הוא נופל ומהירותו שלילית וגדלה בגודלה.
טעות נפוצה: לבחור בשק מתוך מחשבה ש"שק משוחרר מתחיל ממנוחה" – השק שומר על המהירות שהייתה לו יחד עם הכדור הפורח.
סעיף ב
הגרף מסתיים ברגע הפגיעה בקרקע, , ובו .
שיפוע הגרף הוא התאוצה:
(תאוצה כלפי מטה, כצפוי).
ההעתק של השק מרגע השחרור ועד הקרקע הוא (כלפי מטה). לפי הנוסחה מדף הנוסחאות:
הצבה, עם , , :
ולכן .
(בדרך נוספת – שטח מסומן בין הגרף לציר הזמן: משולש מעל לציר ; משולש מתחת לציר ; סך הכול .)
טעות נפוצה: לחשב רק את השטח שמתחת לציר הזמן () – השטח שמעליו הוא העלייה של השק מעל לגובה השחרור, וההעתק שלו חיובי.
סעיף ג
נמדוד את מקום כל שק ביחס לגובה השחרור (), עם כיוון חיובי כלפי מעלה. לשני השקים אותה תאוצה , ומסעיף א .
לפי :
שק ():
שק ():
שני השקים עדיין באוויר ( גבוה מ־; שק פוגע בקרקע רק ב־, ראו סעיף ד).
המרחק האנכי ביניהם:
(באופן כללי : האיבר זהה לשני השקים ומתקזז.)
סעיף ד
(1) השיפוע = התאוצה () – זהה לשלושה. (2) החיתוך = המהירות ההתחלתית (, , ) – שונה. (3) השטח = ההעתק מהשחרור עד הקרקע () – זהה לשלושה.
(1) שיפוע הגרף – בגרף מהירות–זמן השיפוע הוא , כלומר התאוצה. על כל שק פועל רק כוח הכובד, ולכן לכולם תאוצה כלפי מטה, כלומר . השיפוע זהה בשלושת הגרפים (שלושה ישרים מקבילים).
(2) נקודת החיתוך עם ציר המהירות – המהירות ברגע , כלומר המהירות ההתחלתית של השק, השווה למהירות הכדור הפורח שממנו שוחרר. היא שונה: שק : ; שק : ; שק : .
(3) השטח הכלוא בין הגרף לציר הזמן (שטח מעל לציר – חיובי, מתחת לציר – שלילי) – ההעתק של השק מרגע השחרור ועד הפגיעה בקרקע. כל השקים משתחררים באותו גובה ומסיימים בקרקע, ולכן ההעתק של כל אחד מהם הוא . השטח זהה בשלושת הגרפים, אף שזמני התנועה שונים.
(זמני הפגיעה, מ־: שק : ; שק : ; שק : .)
לסיכום: לשיפוע ולשטח ערכים זהים בשלושת הגרפים; לנקודת החיתוך עם ציר המהירות – לא.
טעות נפוצה: לחשוב שהשטח שונה כי הגרפים מסתיימים בזמנים שונים – השטח מייצג העתק, וההעתק של כל השקים זהה.
סעיף ה
גודל המהירות של שק קטן מזה של שק .
קביעה: ברגע הפגיעה בקרקע מהירות שק קטנה ממהירות שק .
נימוק (אנרגייה): כוח החיכוך עם האוויר שגודלו קבוע מכוון תמיד נגד התנועה, ולכן עבודתו שלילית ושווה ל־, כאשר היא הדרך הכוללת של השק. לפי מדף הנוסחאות:
לשני השקים אותה מסה, אותו גודל מהירות התחלתית ואותו גובה – כלומר אותה אנרגייה מכנית התחלתית.
•שק נע כל הזמן כלפי מטה: .
•שק עולה תחילה לגובה מעל נקודת השחרור, ואחר כך יורד את כל הדרך לקרקע: .
החיכוך "גוזל" משק יותר אנרגייה, ולכן האנרגייה הקינטית שלו בפגיעה קטנה יותר: .
טעות נפוצה: לענות "שווה" על סמך המצב ללא חיכוך – בלי חיכוך המהירויות אכן שוות (שימור אנרגייה), אבל עבודת החיכוך תלויה בדרך ולא רק בנקודות ההתחלה והסוף.
שאלה 14 · רובוט מחקר על כוכב לכת קטן: מדידות נפילה, תאוצת הנפילה ומסת הכוכבבאורך בגרות · בינונית
רובוט מחקר נחת על כוכב לכת קטן שאין סביבו אטמוספרה. זרוע הרובוט מחזיקה כדור מתכת קטן מעל פני הכוכב ומשחררת אותו כך שהוא נע אנכית כלפי מטה. חיישן מרחק שעל הרובוט מודד את מקומו של הכדור ביחס לנקודת ייחוס קבועה, כשהכיוון החיובי של ציר הוא כלפי מטה. ברגע מהירות הכדור אינה בהכרח אפס.
תוצאות המדידה מוצגות בטבלה:
בכל השאלה הניחו שהכדור נע בתאוצה קבועה.
חשבו בקירוב את מהירות הכדור ברגע . פרטו את החישוב.
חשבו באותה דרך את מהירות הכדור ברגעים , והשלימו את השורה התחתונה של הטבלה. הסבירו מדוע אי אפשר לחשב בדרך זו את המהירות ברגעים ו־.
סרטטו דיאגרמת פיזור של מהירות הכדור כפונקציה של הזמן, והוסיפו לה את הקו הישר המתאים ביותר לנקודות.
חשבו את השיפוע של הקו שסרטטתם ואת נקודת החיתוך שלו עם ציר המהירות. מה מייצג כל אחד מהגדלים האלה? הסבירו.
רדיוס כוכב הלכת שווה למחצית רדיוס כדור הארץ. היעזרו בתוצאות הניסוי וחשבו את היחס בין מסת כוכב הלכת לבין מסת כדור הארץ. (תאוצת הנפילה החופשית על פני כדור הארץ: .)
◂ פתרון מלא לשאלה 14
סעיף א
בתנועה שוות תאוצה המהירות הממוצעת בפרק זמן שווה למהירות הרגעית באמצע פרק הזמן. נבחר את פרק הזמן שהרגע נמצא באמצעו, מ־ עד :
טעות נפוצה: לחשב . זו המהירות הממוצעת מ־ (וגם נקודת הייחוס אינה במקום הכדור ב־), ולא המהירות ברגע .
סעיף ב
. ברגעים ו־ חסרה מדידה מצד אחד.
בכל רגע מחשבים את ההפרש בין שתי המדידות שמשני צדיו, ומחלקים ב־:
ברגע אין מדידה לפניו, וברגע אין מדידה אחריו, ולכן אין פרק זמן שהרגע הזה נמצא באמצעו.
סעיף ג
הנקודות כמעט על קו ישר; הקו המתאים הוא בקירוב (ביחידות SI).
חמש הנקודות מסעיפים א ו־ב מסודרות כמעט על קו ישר, כמו שמצפים בתאוצה קבועה. מעבירים קו ישר אחד שעובר קרוב ככל האפשר לכל הנקודות (לא מחברים את הנקודות בקו שבור):
הסטיות הקטנות של הנקודות מהקו נובעות מאי־דיוק במדידת המקום.
סעיף ד
שיפוע : תאוצת הנפילה החופשית על פני הכוכב. חיתוך : מהירות הכדור ברגע .
השיפוע . לוקחים שתי נקודות רחוקות זו מזו על הקו (לא נקודות מדידה), למשל ו־:
בגרף מהירות–זמן השיפוע הוא התאוצה. הכדור נע רק בהשפעת כוח הכבידה של הכוכב (אין אוויר), ולכן זו תאוצת הנפילה החופשית על פני הכוכב: , בכיוון החיובי, כלומר כלפי מטה.
נקודת החיתוך. כשממשיכים את הקו עד מקבלים . זו מהירות הכדור ברגע : הכדור כבר נע כלפי מטה כשהמדידה התחילה (למשל, המדידה התחילה מעט אחרי השחרור, או שהזרוע נתנה לו דחיפה קלה).
סעיף ה
על פני כוכב שמסתו ורדיוסו , כוח הכבידה על גוף שמסתו הוא , ולכן תאוצת הנפילה החופשית היא
נחלק את הביטוי לכוכב בביטוי לכדור הארץ ( מצטמצם):
מסת כוכב הלכת היא בערך עשירית ממסת כדור הארץ.
טעות נפוצה: לשכוח לעלות את יחס הרדיוסים בריבוע ולקבל .
שאלה 15 · כדור נזרק מטה ממגדל וכדור נזרק מעלה מהקרקע: מפגש ותנועה יחסיתבאורך בגרות · בינונית
מדריכה עומדת על מרפסת של מגדל תצפית, בגובה מעל הקרקע, וזורקת כדור אנכית כלפי מטה במהירות שגודלה . באותו רגע חניך העומד על הקרקע, סמוך למגדל, זורק כדור אנכית כלפי מעלה במהירות שגודלה (ראו תרשים).
שני הכדורים נעים לאורך שני קווים אנכיים סמוכים, ולכן ברגע מסוים הם חולפים זה ליד זה בלי להתנגש. התנגדות האוויר זניחה, וגובה הידיים זניח. הזמן הוא רגע הזריקה.

בחרו ציר שראשיתו בקרקע וכיוונו החיובי כלפי מעלה. רשמו את משוואת המקום–זמן של כל אחד מהכדורים, ומצאו באיזה רגע ובאיזה גובה מעל הקרקע הכדורים חולפים זה ליד זה.
האם במהלך התנועה של שני הכדורים באוויר יש רגע שבו וקטורי המהירות שלהם שווים? אם כן – מצאו רגע זה. אם לא – נמקו.
האם במהלך התנועה של שני הכדורים באוויר יש רגע שבו גודל המהירויות שלהם שווה? אם כן – מצאו רגע זה, ואת גודל המהירות ואת כיוון התנועה של כל כדור ברגע זה. אם לא – נמקו.
נגדיר ציר מקום הצמוד לכדור : ראשיתו בכדור (והיא נעה איתו), וכיוונו החיובי כלפי מעלה.
מצאו את התאוצה של כדור ביחס לציר .
מצאו את המהירות של כדור ביחס לציר ברגע הזריקה, ואת המקום שלו ביחס לציר זה ברגע הזריקה. רשמו את משוואת המקום–זמן של ביחס לציר .
סרטטו גרף של המקום של כדור ביחס לציר כפונקציה של הזמן, מרגע הזריקה ועד הרגע שבו הכדורים חולפים זה ליד זה. סמנו על הצירים את הערכים בתחילת הגרף ובסופו.
◂ פתרון מלא לשאלה 15
סעיף א
, (ב-); הכדורים חולפים זה ליד זה ב-, בגובה .
על כל כדור פועל רק כוח הכובד, ולכן לשניהם אותה תאוצה . לפי :
(המהירות ההתחלתית של שלילית – הוא נזרק כלפי מטה.)
ברגע החליפה :
הגובה: (ובדיקה: ).
נבדוק שהכדור עוד לא פגע בקרקע: . בסדר.
שימו לב שהאיברים מצטמצמים: לשני הכדורים אותה תאוצה, ולכן המרחק ביניהם קטן בקצב קבוע.
סעיף ב
לא. הפרש המהירויות קבוע לאורך כל התנועה.
משוואות המהירות (כיוון חיובי כלפי מעלה):
ההפרש:
ההפרש אינו תלוי בזמן: לשני הכדורים אותה תאוצה, ולכן כל אחד מהם משנה את מהירותו באותה מידה בכל פרק זמן, והפרש המהירויות נשאר כמו ברגע הזריקה. לכן אין רגע שבו וקטורי המהירות שווים.
סעיף ג
כן, ב-: גודל המהירות של כל כדור ; נע כלפי מטה ו- נע כלפי מעלה.
המהירויות שוות בגודלן אם (נשלל בסעיף ב) או :
ברגע זה: (כלפי מטה) ו- (כלפי מעלה). שני הכדורים עוד באוויר ().
אין פתרון נוסף: אחרי שני הכדורים נעים כלפי מטה, ואז מחייב , שאינו אפשרי.
טעות נפוצה: לחפש רק את השוויון . "גודל המהירות שווה" מתקיים גם כשהמהירויות מנוגדות בכיוונן.
סעיף ד
התאוצה היחסית היא הפרש התאוצות:
ביחס לכדור , הכדור נע בלי תאוצה, כלומר במהירות קבועה.
סעיף ה
; ; (ב-).
המהירות היחסית ברגע הזריקה:
כלומר ביחס ל- הכדור מתקרב כלפי מטה במהירות , ולפי סעיף ד – מהירות זו קבועה.
ברגע הזריקה נמצא מעל : . לכן:
(זו בדיוק ההפרש מסעיף א.) הכדורים חולפים זה ליד זה כאשר , כלומר ב- – בהתאם לסעיף א.
סעיף ו
קו ישר יורד מהנקודה אל הנקודה ; השיפוע .
לפי סעיף ה, – פונקציה קווית של הזמן, כי ביחס ל- הכדור נע במהירות קבועה. הגרף הוא קטע ישר שמתחיל ב- ב- ומגיע ל- ב-; שיפועו הוא המהירות היחסית, .
טעות נפוצה: לסרטט פרבולה. הפרבולות של שני הכדורים ביחס לקרקע זהות בצורתן, וההפרש ביניהן הוא קו ישר.
שאלה 16 · רקטת מחקר: שלב מנוע ושלב תנועה חופשיתבאורך בגרות · ברמת בגרות
רקטת מחקר משוגרת אנכית כלפי מעלה ממנוחה מהקרקע, ומנועה מקנה לה תאוצה קבועה. כשהרקטה מגיעה לגובה המנוע נכבה. מרגע כיבוי המנוע הרקטה ממשיכה לעלות עוד , עד שהיא נעצרת רגעית ומתחילה ליפול.
התנגדות האוויר והשינוי במסת הרקטה ניתנים להזנחה.
חשבו את תאוצת הרקטה בזמן שהמנוע פעל, ואת משך פעולת המנוע.
אילו כוחות פועלים על הרקטה אחרי כיבוי המנוע? מהי תאוצתה בשלב זה (גודל וכיוון)?
מהו הגובה המרבי שהרקטה מגיעה אליו?
כמה זמן הייתה הרקטה באוויר, מרגע השיגור ועד הפגיעה בקרקע?
מה גודל מהירות הרקטה ברגע הפגיעה בקרקע?
רקטה שנייה משוגרת באותו אופן, אבל מנועה מקנה לה תאוצה כפולה, , והוא נכבה באותו גובה . האם הגובה המרבי של הרקטה השנייה כפול מזה של הראשונה? חשבו אותו.
◂ פתרון מלא לשאלה 16
סעיף א
כלפי מעלה; המנוע פעל
המהירות ברגע כיבוי המנוע. אחרי הכיבוי התאוצה היא כלפי מטה (ראו סעיף ב), והרקטה נעצרת אחרי . כיוון חיובי כלפי מעלה:
התאוצה בשלב המנוע. הרקטה האיצה ממנוחה ל- לאורך . הזמן לא ידוע, ולכן:
סעיף ב
רק כוח הכובד; כלפי מטה
אחרי כיבוי המנוע אין כוח דחף, והתנגדות האוויר זניחה. נשאר רק כוח הכובד , כלפי מטה. לכן התאוצה כלפי מטה - גם בזמן שהרקטה עדיין עולה.
טעות נפוצה: לחשוב שבזמן העלייה פועל על הרקטה כוח כלפי מעלה "שממשיך" את תנועתה. הרקטה ממשיכה לעלות בגלל המהירות שצברה, לא בגלל כוח; הכוח היחיד מאט אותה.
סעיף ג
בשלב העלייה בלי מנוע המהירות יורדת מ- לאפס תוך :
(אותו דבר מ-: .)
סעיף ד
מהשיא הרקטה נופלת ממנוחה :
הזמן הכולל - סכום שלושת השלבים (מנוע, עלייה בלי מנוע, נפילה):
סעיף ה
בדיקה:
סעיף ו
לא;
מהירות הרקטה השנייה ברגע הכיבוי:
הגובה הנוסף בעלייה בלי מנוע:
הגובה המרבי אינו כפול (): הכפלת התאוצה הכפילה רק את הגובה שנצבר אחרי כיבוי המנוע (), ואילו גובה הכיבוי נשאר .
שאלה 17 · כדור הנזרק מעלה בתוך מעלית מאיצהבאורך בגרות · מעל רמת בגרות
מעלית במגדל תצפית עולה בתאוצה קבועה כלפי מעלה. ברגע שמהירות המעלית היא כלפי מעלה, נזרק כדור מגובה רצפת המעלית אנכית כלפי מעלה.
על דופן המעלית, בגובה מעל הרצפה, מותקן חיישן המחובר לשעון עצר. השעון מופעל כשהכדור חולף ליד החיישן בפעם הראשונה (בעלייה), ונעצר כשהכדור חולף לידו בפעם השנייה (בירידה). השעון הראה .
הכדור אינו פוגע בתקרת המעלית, והתנגדות האוויר זניחה.
כמה זמן נמשכת תנועת הכדור, מרגע הזריקה ועד שהוא פוגע ברצפת המעלית?
מהי הדרך שעובר הכדור יחסית לקרקע, מרגע הזריקה ועד שהוא פוגע ברצפת המעלית?
מהי מהירות הכדור (גודל וכיוון) יחסית לקרקע ברגע שהוא פוגע ברצפת המעלית?
◂ פתרון מלא לשאלה 17
סעיף א
נעבוד במערכת הייחוס של המעלית. תאוצת הכדור יחסית לקרקע היא כלפי מטה, ותאוצת המעלית כלפי מעלה. תאוצת הכדור יחסית למעלית היא הפרש התאוצות:
כלפי מטה. במערכת של המעלית הכדור נע אפוא כמו בזריקה אנכית רגילה, אבל עם "כובד" של .
המהירות היחסית ליד החיישן: התנועה סימטרית - מהחיישן עד השיא ובחזרה לחיישן לוקח זמן שווה, לכל כיוון. בשיא המהירות היחסית אפס, ולכן ליד החיישן:
המהירות היחסית ההתחלתית: מ- בין הרצפה לחיישן:
זמן התנועה: הכדור חוזר לרצפה כשההעתק היחסי מתאפס:
טעות נפוצה: להשתמש ב- בתוך המעלית. המעלית מאיצה כלפי מעלה, ולכן הכדור "נופל" יחסית אליה מהר יותר.
סעיף ב
המהירות ההתחלתית יחסית לקרקע היא מהירות הכדור יחסית למעלית ועוד מהירות המעלית:
כלפי מעלה. יחסית לקרקע הכדור בנפילה חופשית: .
עלייה: הכדור מגיע לשיא ב-, אחרי עלייה של
ירידה: מ- עד (כלומר ) הכדור יורד ממנוחה:
בדיקה: ההעתק של הכדור יחסית לקרקע, , שווה להעתק המעלית ב-: - הכדור אכן חזר לרצפה.
טעות נפוצה: לחשב את ההעתק במקום הדרך. הכדור עובר את השיא ויורד מעט, ולכן צריך לחבר את שני הקטעים.
סעיף ג
כלפי מטה
יחסית לקרקע:
כלומר כלפי מטה.
בדיקה דרך המעלית: ברגע זה מהירות המעלית כלפי מעלה, ומהירות הכדור יחסית אליה כלפי מטה (סימטריה). לכן יחסית לקרקע: .
שימו לב: יחסית לקרקע הכדור כמעט סיים לעלות כשהרצפה, שעולה במהירות, "השיגה" אותו.
שאלות מבחינות הבגרות על השיעור
השאלה המלאה, עם פתרון מלא לכל סעיף, בדף של כל בחינה.
- כדור הניתר משולחן: ניתוח מדידות מקום–זמן · קיץ 2026, שאלה 1
- זריקה אנכית מגג בניין: ניתוח גרף מקום–זמן · קיץ 2019, שאלה 1
- שלושה כדורים מראש מגדל: גרף מהירות–זמן · קיץ 2018, שאלה 1