דילוג לתוכן המרכזי

תנועה שוות תאוצה ובעיות מפגש - שאלות ותרגילים

כיתות י"א-י"ב · מכניקה - פיזיקה 5 יח"ל (שאלון 036361) · קינמטיקה · 27 שאלות

השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.

שאלה 1 · נסיעת אוטובוס: גרף מהירות–זמן ומרחק עצירהבאורך בגרות · בדרך לבגרות

אוטובוס יצא ממנוחה מתחנה ונסע לאורך כביש ישר. הגרף שלהלן מתאר את גודל מהירות האוטובוס כפונקצייה של הזמן ב־2020 השניות הראשונות של הנסיעה.

א.

חשבו את תאוצת האוטובוס בשלב 0<t<8 s0<t<8\,\text{s} ובשלב 8 s<t<20 s8\,\text{s}<t<20\,\text{s} .

ב.

חשבו את המרחק שעבר האוטובוס ב־2020 השניות הראשונות.

ג.

חשבו את המהירות הממוצעת של האוטובוס ב־2020 השניות הראשונות. תלמיד חישב את המהירות הממוצעת כך: 0+122=6 ms\frac{0+12}{2}=6\,\frac{\text{m}}{\text{s}} . הסבירו מדוע תשובתו שגויה.

ד.

אחרי 2020 השניות המשיך האוטובוס לנסוע במהירות 12 ms12\,\frac{\text{m}}{\text{s}} . הנהג הבחין בהולך רגל שעלה על מעבר החצייה, ולחץ על הבלם 0.8 s0.8\,\text{s} לאחר מכן (זמן התגובה). גודל תאוטת הבלימה של האוטובוס הוא 4 ms24\,\frac{\text{m}}{\text{s}^2} .

חשבו את המרחק שעבר האוטובוס בזמן התגובה, ואת משך הבלימה – מן הרגע שהנהג לחץ על הבלם ועד שהאוטובוס נעצר.

ה.

1. חשבו את המרחק הכולל שעבר האוטובוס מן הרגע שהנהג הבחין בהולך הרגל ועד שנעצר.

2. אילו נסע האוטובוס במהירות חצי מזו (6 ms6\,\frac{\text{m}}{\text{s}}), באותו זמן תגובה ובאותה תאוטה – פי כמה היה קטן מרחק הבלימה (מרגע הלחיצה על הבלם)? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

0<t<8 s0<t<8\,\text{s}: a=1.5 m/s2a=1.5\,\text{m/s}^2; 8<t<20 s8<t<20\,\text{s}: a=0a=0.

התאוצה היא שיפוע גרף המהירות–זמן: a=ΔvΔta=\frac{\Delta v}{\Delta t}.

שלב 1: הגרף קו ישר עולה:

a1=12−08−0=1.5 m/s2a_1=\frac{12-0}{8-0}=1.5\,\text{m/s}^2

שלב 2: הגרף אופקי – המהירות קבועה, 12 m/s12\,\text{m/s}:

a2=12−1220−8=0a_2=\frac{12-12}{20-8}=0

סעיף ב

תשובה:

192 m192\,\text{m}

האוטובוס נע בכיוון אחד, ולכן המרחק שווה לשטח שמתחת לגרף.

שלב 1 – משולש:

Δx1=12⋅8⋅12=48 m\Delta x_1=\tfrac12\cdot 8\cdot 12=48\,\text{m}

(או לפי x=x0+v0t+12at2=12⋅1.5⋅82=48 mx=x_0+v_0t+\tfrac12at^2=\tfrac12\cdot 1.5\cdot 8^2=48\,\text{m}.)

שלב 2 – מלבן:

Δx2=12⋅12=144 m\Delta x_2=12\cdot 12=144\,\text{m}

סך הכול:

Δx=48+144=192 m\Delta x=48+144=192\,\text{m}

סעיף ג

תשובה:

vˉ=9.6 m/s\bar v=9.6\,\text{m/s}. הנוסחה v0+v2\frac{v_0+v}{2} נכונה רק לתנועה שוות תאוצה לאורך כל הזמן, ואילו כאן יש שלב בתאוצה ושלב במהירות קבועה.

vˉ=ΔxΔt=19220=9.6 m/s\bar v=\frac{\Delta x}{\Delta t}=\frac{192}{20}=9.6\,\text{m/s}

מדוע התלמיד טעה: הנוסחה vˉ=v0+v2\bar v=\frac{v_0+v}{2} נובעת מתנועה שוות תאוצה, שבה המהירות גדלה באופן קווי לאורך כל פרק הזמן. כאן האוטובוס האיץ רק 88 שניות, ובמשך 1212 השניות הבאות נע במהירות המרבית 12 m/s12\,\text{m/s}. הוא בילה את רוב הזמן במהירות הגבוהה, ולכן המהירות הממוצעת גדולה מ־6 m/s6\,\text{m/s}. (בשלב 1 לבדו הנוסחה כן נכונה: 0+122=6 m/s\frac{0+12}{2}=6\,\text{m/s}, ו־6⋅8=48 m6\cdot 8=48\,\text{m}.)

סעיף ד

תשובה:

בזמן התגובה: 9.6 m9.6\,\text{m}; משך הבלימה: 3 s3\,\text{s}.

זמן התגובה. עד הלחיצה על הבלם האוטובוס נע במהירות קבועה 12 m/s12\,\text{m/s}:

Δx1=v0tr=12⋅0.8=9.6 m\Delta x_1=v_0t_r=12\cdot 0.8=9.6\,\text{m}

משך הבלימה. כיוון חיובי – כיוון הנסיעה, a=−4 m/s2a=-4\,\text{m/s}^2. לפי v=v0+atv=v_0+at עם v=0v=0:

t=−v0a=−12−4=3 st=\frac{-v_0}{a}=\frac{-12}{-4}=3\,\text{s}

סעיף ה

תשובה:

1. 27.6 m27.6\,\text{m}. 2. מרחק הבלימה קטן פי 44 (מ־1818 ל־4.5 m4.5\,\text{m}), כי הוא יחסי לריבוע המהירות.

1. מרחק הבלימה. לפי v2=v02+2a(x−x0)v^2=v_0^2+2a(x-x_0) עם v=0v=0:

Δx2=0−1222⋅(−4)=1448=18 m\Delta x_2=\frac{0-12^2}{2\cdot(-4)}=\frac{144}{8}=18\,\text{m}

המרחק הכולל:

Δx=9.6+18=27.6 m\Delta x=9.6+18=27.6\,\text{m}

2. מאותה נוסחה, מרחק הבלימה הוא

d=v022∣a∣d=\frac{v_0^2}{2|a|}

כלומר הוא יחסי ל־v02v_0^2. כשהמהירות קטנה פי 22, מרחק הבלימה קטן פי 22=42^2=4:

d′=622⋅4=4.5 m=184d'=\frac{6^2}{2\cdot 4}=4.5\,\text{m}=\frac{18}{4}

(המרחק בזמן התגובה, לעומת זאת, יחסי למהירות עצמה וקטן רק פי 22: 4.8 m4.8\,\text{m}.)

טעות נפוצה: לחשוב שמרחק הבלימה קטן פי 22 כמו המהירות.

שאלה 2 · מכונית מאטה: מיקומים בהפרשי זמן שוויםבאורך בגרות · בדרך לבגרות

מכונית נוסעת בכביש ישר. אפליקציה בטלפון של הנהג מתעדת את מיקום המכונית כל 1010 שניות.

בתרשים שלפניכם מוצגים המיקומים המתועדים: מעל כל נקודה רשום רגע התיעוד, ומתחתיה – מיקום המכונית במטרים.

נתון: בשני הקטעים הראשונים (מ־t=0t=0 עד t=20 st=20\,\text{s}) נסעה המכונית במהירות קבועה, ובשני הקטעים האחרונים (מ־t=30 st=30\,\text{s} עד t=50 st=50\,\text{s}) נסעה גם כן במהירות קבועה.

א.

חשבו את המהירות הממוצעת של המכונית בכל הנסיעה המתועדת (מ־t=0t=0 עד t=50 st=50\,\text{s}). בטאו את התשובה ביחידות ms\frac{\text{m}}{\text{s}} וגם ביחידות kmh\frac{\text{km}}{\text{h}}.

ב.

חשבו את המהירות הממוצעת של המכונית בכל אחד מחמשת הקטעים. מהי מהירות המכונית בשני הקטעים הראשונים, ומהי מהירותה בשני הקטעים האחרונים?

ג.

חשבו את התאוצה הממוצעת של המכונית בקטע השלישי (מ־t=20 st=20\,\text{s} עד t=30 st=30\,\text{s}).

ד.

הניחו כי בקטע השלישי המכונית האטה בתאוטה קבועה. חשבו את הדרך שהייתה עוברת המכונית בקטע זה, וקבעו אם ההנחה מתאימה לנתוני התרשים.

ה.

מכונית שנייה נסעה לאורך אותו קטע כביש, החל באותו רגע מאותה נקודה, ועברה גם היא 750 m750\,\text{m} ב־50 s50\,\text{s}, אך במהירות קבועה.

קבעו אם יש רגע שבו המהירויות הרגעיות של שתי המכוניות שוות. אם כן – ציינו מתי. נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

vˉ=15 m/s=54 km/h\bar v=15\,\text{m/s}=54\,\text{km/h}

מדף הנוסחאות:

vˉ=ΔxΔt=750−050−0=15 ms\bar v=\frac{\Delta x}{\Delta t}=\frac{750-0}{50-0}=15\,\frac{\text{m}}{\text{s}}

המרה: 15⋅3.6=54 km/h15\cdot 3.6=54\,\text{km/h}.

סעיף ב

תשובה:

20, 20, 15, 10, 10 m/s20,\ 20,\ 15,\ 10,\ 10\,\text{m/s}. בשני הקטעים הראשונים 20 m/s20\,\text{m/s}, בשני האחרונים 10 m/s10\,\text{m/s}.

כל קטע נמשך Δt=10 s\Delta t=10\,\text{s}, ו־vˉ=ΔxΔt\bar v=\frac{\Delta x}{\Delta t}:

קטע1122334455
Δx (m)\Delta x\,(\text{m})200200200200150150100100100100
vˉ (m/s)\bar v\,(\text{m/s})20202020151510101010

כשהמהירות בקטע קבועה, המהירות הרגעית בכל רגע בקטע שווה למהירות הממוצעת בו. לכן בשני הקטעים הראשונים המהירות היא 20 m/s20\,\text{m/s}, ובשני האחרונים 10 m/s10\,\text{m/s}.

סעיף ג

תשובה:

aˉ=−1 m/s2\bar a=-1\,\text{m/s}^2 (תאוטה)

התאוצה הממוצעת נקבעת לפי המהירויות הרגעיות בתחילת הקטע ובסופו:

•ברגע t=20 st=20\,\text{s} (סוף הקטע השני, שבו המהירות קבועה): v1=20 m/sv_1=20\,\text{m/s}.

•ברגע t=30 st=30\,\text{s} (תחילת הקטע הרביעי, שבו המהירות קבועה): v2=10 m/sv_2=10\,\text{m/s}.

מדף הנוסחאות:

aˉ=ΔvΔt=10−2010=−1 ms2\bar a=\frac{\Delta v}{\Delta t}=\frac{10-20}{10}=-1\,\frac{\text{m}}{\text{s}^2}

הסימן השלילי – המכונית האטה.

טעות נפוצה: להשתמש במהירות הממוצעת של הקטע השלישי (15 m/s15\,\text{m/s}) כאחת המהירויות – התאוצה הממוצעת מחושבת מהמהירויות הרגעיות בקצות הקטע.

סעיף ד

תשובה:

150 m150\,\text{m} – בדיוק כמו בתרשים; ההנחה מתאימה.

בתאוצה קבועה a=−1 m/s2a=-1\,\text{m/s}^2, ממהירות התחלתית v0=20 m/sv_0=20\,\text{m/s}, במשך t=10 st=10\,\text{s}. מדף הנוסחאות:

x−x0=v0t+12at2=20⋅10+12⋅(−1)⋅102=200−50=150 mx-x_0=v_0t+\tfrac12at^2=20\cdot 10+\tfrac12\cdot(-1)\cdot 10^2=200-50=150\,\text{m}

בתרשים המכונית עברה בקטע השלישי 550−400=150 m550-400=150\,\text{m} – בדיוק אותה דרך, ולכן הנתונים מתאימים לתאוטה קבועה.

(בדרך נוספת: בתאוצה קבועה המהירות הממוצעת היא ממוצע המהירויות בקצוות, 20+102=15 m/s\frac{20+10}{2}=15\,\text{m/s} – כמו שמצאנו בסעיף ב.)

סעיף ה

תשובה:

כן. מהירות המכונית השנייה 15 m/s15\,\text{m/s}; מהירות הראשונה יורדת ברציפות מ־2020 ל־10 m/s10\,\text{m/s} בקטע השלישי ועוברת דרך 15 m/s15\,\text{m/s} (בתאוטה קבועה – ברגע t=25 st=25\,\text{s}).

קביעה: כן.

נימוק: מהירות המכונית השנייה קבועה ושווה למהירותה הממוצעת: 75050=15 m/s\frac{750}{50}=15\,\text{m/s}.

מהירות המכונית הראשונה בתחילת הקטע השלישי היא 20 m/s20\,\text{m/s} (גדולה מ־1515) ובסופו 10 m/s10\,\text{m/s} (קטנה מ־1515). המהירות של גוף משתנה ברציפות (אינה יכולה "לקפוץ"), ולכן ברגע כלשהו בקטע השלישי מהירות המכונית הראשונה הייתה בדיוק 15 m/s15\,\text{m/s} – ובאותו רגע המהירויות הרגעיות של שתי המכוניות שוות.

אם התאוטה קבועה (סעיף ד): v=v0+at⇒15=20−1⋅t′v=v_0+at\Rightarrow 15=20-1\cdot t', כלומר t′=5 st'=5\,\text{s} אחרי תחילת הקטע – ברגע t=25 st=25\,\text{s}.

שאלה 3 · מכונת אטווד: תאוצה, מתיחות והשוואה למדידהבאורך בגרות · בדרך לבגרות

שני גופים קשורים בקצות חוט העובר על גלגלת הקבועה לתקרה (ראו תרשים). מסת הגוף m1m_1 היא 0.6 kg0.6\,\text{kg}, ומסת הגוף m2m_2 היא 0.4 kg0.4\,\text{kg}.

בתחילה המערכת מוחזקת במנוחה, והגוף m1m_1 נמצא בגובה h=1.0 mh=1.0\,\text{m} מעל הרצפה. ברגע t=0t=0 משחררים את המערכת.

מסת החוט ומסת הגלגלת זניחות, וכל כוחות החיכוך זניחים.

א.

סרטטו את תרשים הכוחות הפועלים על כל אחד משני הגופים, וכתבו ליד כל כוח את שמו.

ב.

כתבו את החוק השני של ניוטון לכל אחד מהגופים בנפרד, והראו כי גודל התאוצה של הגופים הוא 2 ms22\,\frac{\text{m}}{\text{s}^2}.

ג.

חשבו את כוח המתיחות בחוט. השוו אותו למשקל של כל אחד מהגופים, והסבירו את ההבדל.

ד.

חשבו כמה זמן אחרי השחרור פוגע הגוף m1m_1 ברצפה, ומה גודל מהירותו ברגע הפגיעה.

ה.

תלמיד בנה מערכת כזו במעבדה, עם אותן מסות ואותו גובה, ומדד בשעון עצר את זמן הירידה של m1m_1 עד הרצפה. הוא קיבל t=1.08 st=1.08\,\text{s}.

חשבו את התאוצה לפי המדידה, השוו אותה לתאוצה שבסעיף ב, והציעו סיבה פיזיקלית אפשרית להבדל.

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

על כל גוף: כוח הכובד (m1gm_1g או m2gm_2g) אנכית מטה, וכוח המתיחות TT של החוט אנכית מעלה.

גוף m1m_1:

1. כוח הכובד m1g=6 Nm_1g=6\,\text{N} – מופעל על ידי כדור הארץ, אנכית מטה.

2. כוח המתיחות TT – מופעל על ידי החוט, אנכית מעלה.

גוף m2m_2:

1. כוח הכובד m2g=4 Nm_2g=4\,\text{N} – מופעל על ידי כדור הארץ, אנכית מטה.

2. כוח המתיחות TT – מופעל על ידי החוט, אנכית מעלה.

המתיחות שווה בשני קצות החוט, כי מסת החוט והגלגלת זניחה ואין חיכוך.

סעיף ב

תשובה:

a=(m1−m2)gm1+m2=2 m/s2a=\frac{(m_1-m_2)g}{m_1+m_2}=2\,\text{m/s}^2

הגוף הכבד m1m_1 יורד והגוף m2m_2 עולה, באותו גודל תאוצה aa (החוט אינו נמתח). כיוון חיובי – כיוון התנועה של כל גוף:

m1g−T=m1a(m1 מטה)m_1g-T=m_1a\qquad(m_1\ \text{מטה})
T−m2g=m2a(m2 מעלה)T-m_2g=m_2a\qquad(m_2\ \text{מעלה})

חיבור המשוואות:

(m1−m2)g=(m1+m2)a  ⇒  a=(m1−m2)gm1+m2=(0.6−0.4)⋅100.6+0.4=2 ms2(m_1-m_2)g=(m_1+m_2)a\;\Rightarrow\;a=\frac{(m_1-m_2)g}{m_1+m_2}=\frac{(0.6-0.4)\cdot 10}{0.6+0.4}=2\,\frac{\text{m}}{\text{s}^2}

סעיף ג

תשובה:

T=4.8 NT=4.8\,\text{N}; m2g=4 N<T<m1g=6 Nm_2g=4\,\text{N}<T<m_1g=6\,\text{N}.

מהמשוואה של m2m_2:

T=m2(g+a)=0.4⋅(10+2)=4.8 NT=m_2(g+a)=0.4\cdot(10+2)=4.8\,\text{N}

(בדיקה מהמשוואה של m1m_1: T=m1(g−a)=0.6⋅8=4.8 NT=m_1(g-a)=0.6\cdot 8=4.8\,\text{N}.)

השוואה: m2g=4 N<T=4.8 N<m1g=6 Nm_2g=4\,\text{N}<T=4.8\,\text{N}<m_1g=6\,\text{N}.

•הגוף m2m_2 מאיץ כלפי מעלה, ולכן הכוח השקול עליו כלפי מעלה – המתיחות גדולה ממשקלו.

•הגוף m1m_1 מאיץ כלפי מטה, ולכן הכוח השקול עליו כלפי מטה – המתיחות קטנה ממשקלו.

טעות נפוצה: לקבוע שהמתיחות שווה למשקל של אחד הגופים – זה נכון רק כשהמערכת במנוחה או במהירות קבועה.

סעיף ד

תשובה:

t=1 st=1\,\text{s}, v=2 m/sv=2\,\text{m/s}

הגוף m1m_1 מתחיל ממנוחה ונע בתאוצה קבועה a=2 m/s2a=2\,\text{m/s}^2 את הדרך h=1.0 mh=1.0\,\text{m}. מדף הנוסחאות:

x−x0=v0t+12at2  ⇒  h=12at2  ⇒  t=2ha=2⋅1.02=1 sx-x_0=v_0t+\tfrac12at^2\;\Rightarrow\;h=\tfrac12at^2\;\Rightarrow\;t=\sqrt{\frac{2h}{a}}=\sqrt{\frac{2\cdot 1.0}{2}}=1\,\text{s}

מהירות ברגע הפגיעה:

v=v0+at=0+2⋅1=2 msv=v_0+at=0+2\cdot 1=2\,\frac{\text{m}}{\text{s}}

סעיף ה

תשובה:

a≈1.71 m/s2a\approx 1.71\,\text{m/s}^2 – קטנה בכ־14%14\% מ־2 m/s22\,\text{m/s}^2; סיבה אפשרית: חיכוך בציר הגלגלת (או מסת הגלגלת שאינה זניחה) המקטין את הכוח השקול.

מ־h=12at2h=\tfrac12at^2:

a=2ht2=2⋅1.01.082≈1.71 ms2a=\frac{2h}{t^2}=\frac{2\cdot 1.0}{1.08^2}\approx 1.71\,\frac{\text{m}}{\text{s}^2}

התאוצה המדודה קטנה מהתאוצה התאורטית (2 m/s22\,\text{m/s}^2) בכ־2−1.712≈14%\frac{2-1.71}{2}\approx 14\%.

סיבה אפשרית: החישוב התאורטי הניח שאין חיכוך ושמסת הגלגלת זניחה. במערכת אמיתית יש חיכוך בציר הגלגלת (וגם התנגדות אוויר קטנה), והגלגלת עצמה צריכה להיות מואצת בסיבוב. כוחות אלה מקטינים את הכוח השקול שמאיץ את הגופים, ולכן התאוצה קטנה יותר והזמן ארוך יותר.

(גם שגיאה בהפעלת שעון העצר יכולה לתרום, אבל ההבדל של כ־0.08 s0.08\,\text{s} בכיוון אחד בלבד מתאים יותר להשפעה שיטתית כמו חיכוך.)

שאלה 4 · רוכבת אופניים בולמת לפני רמזורבאורך בגרות · בדרך לבגרות

רוכבת אופניים נוסעת על כביש ישר ואופקי במהירות קבועה שגודלה 8 ms8\,\frac{\text{m}}{\text{s}}.

ברגע t=0t=0 היא מבחינה ברמזור אדום. עד שהיא מתחילה לבלום עובר "זמן תגובה" של 0.5 s0.5\,\text{s}, ובמהלכו היא ממשיכה לנוע באותה מהירות.

לאחר מכן היא בולמת, וגודל מהירותה קטן בקצב קבוע של 2 ms2\,\frac{\text{m}}{\text{s}} בכל שנייה, עד לעצירה.

א.

חשבו את הדרך שעברה הרוכבת במהלך זמן התגובה.

ב.

חשבו את משך הבלימה – מרגע תחילת הבלימה ועד לעצירה.

ג.

חשבו את דרך הבלימה, ואת הדרך הכוללת שעברה הרוכבת מרגע t=0t=0 ועד לעצירה.

ד.

ברגע t=0t=0 הייתה הרוכבת במרחק 18 m18\,\text{m} מקו העצירה של הרמזור.

קבעו אם היא נעצרה לפני קו העצירה. אם לא – חשבו מה גודל התאוצה המזערי בבלימה שהיה מאפשר לה לעצור בדיוק על הקו (באותו זמן תגובה).

ה.

הכיוון החיובי של ציר ה־xx נקבע נגד כיוון התנועה של הרוכבת.

סרטטו גרף של מהירות הרוכבת כפונקציה של הזמן, מרגע t=0t=0 ועד לעצירתה, וקבעו את סימן התאוצה שלה במהלך הבלימה ביחס לציר זה. נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

4 m4\,\text{m}

במהלך זמן התגובה הרוכבת נעה במהירות קבועה (תנועה קצובה), ולכן:

x−x0=vt=8⋅0.5=4 mx-x_0=vt=8\cdot 0.5=4\,\text{m}

סעיף ב

תשובה:

4 s4\,\text{s}

נבחר כיוון חיובי בכיוון התנועה. בבלימה v0=8 m/sv_0=8\,\text{m/s} ו־a=−2 m/s2a=-2\,\text{m/s}^2. מדף הנוסחאות:

v=v0+atv=v_0+at

ברגע העצירה v=0v=0:

t=−v0a=−8−2=4 st=-\frac{v_0}{a}=-\frac{8}{-2}=4\,\text{s}

הרוכבת נעצרת ברגע t=0.5+4=4.5 st=0.5+4=4.5\,\text{s}.

סעיף ג

תשובה:

דרך הבלימה 16 m16\,\text{m}; הדרך הכוללת 20 m20\,\text{m}

מדף הנוסחאות:

v2=v02+2a(x−x0)v^2=v_0^2+2a(x-x_0)

עם v=0v=0, v0=8 m/sv_0=8\,\text{m/s}, a=−2 m/s2a=-2\,\text{m/s}^2:

x−x0=−v022a=−642⋅(−2)=16 mx-x_0=-\frac{v_0^2}{2a}=-\frac{64}{2\cdot(-2)}=16\,\text{m}

(בדיקה: v0+v2 t=8+02⋅4=16 m\frac{v_0+v}{2}\,t=\frac{8+0}{2}\cdot 4=16\,\text{m}.)

הדרך הכוללת – דרך התגובה ועוד דרך הבלימה:

d=4+16=20 md=4+16=20\,\text{m}

סעיף ד

תשובה:

לא – היא חוצה את הקו ב־2 m2\,\text{m}. התאוצה הנדרשת: כ־2.29 m/s22.29\,\text{m/s}^2.

קביעה: הרוכבת אינה נעצרת לפני הקו: הדרך הכוללת 20 m20\,\text{m} גדולה מ־18 m18\,\text{m}, והיא נעצרת 2 m2\,\text{m} אחרי הקו.

התאוצה הנדרשת: זמן התגובה לא השתנה, ולכן גם הפעם היא עוברת 4 m4\,\text{m} לפני שהיא מתחילה לבלום. לבלימה נותרים:

18−4=14 m18-4=14\,\text{m}

מ־v2=v02+2a(x−x0)v^2=v_0^2+2a(x-x_0) עם v=0v=0:

∣a∣=v022(x−x0)=822⋅14=6428≈2.29 m/s2|a|=\frac{v_0^2}{2(x-x_0)}=\frac{8^2}{2\cdot 14}=\frac{64}{28}\approx 2.29\,\text{m/s}^2

טעות נפוצה: להציב את כל 1818 המטרים כדרך בלימה – במהלך זמן התגובה הרוכבת עדיין לא בולמת.

סעיף ה

תשובה:

קו אופקי ב־v=−8 m/sv=-8\,\text{m/s} מ־t=0t=0 עד 0.5 s0.5\,\text{s}, ואז קו ישר עולה עד 00 ב־t=4.5 st=4.5\,\text{s}. התאוצה בבלימה חיובית: +2 m/s2+2\,\text{m/s}^2.

הרוכבת נעה נגד הכיוון החיובי, ולכן מהירותה שלילית: v=−8 m/sv=-8\,\text{m/s}.

- 0≤t≤0.5 s0\le t\le 0.5\,\text{s} (זמן תגובה): מהירות קבועה – קו אופקי ב־v=−8 m/sv=-8\,\text{m/s}.

- 0.5≤t≤4.5 s0.5\le t\le 4.5\,\text{s} (בלימה): גודל המהירות קטן בקצב קבוע עד 00 – קו ישר מ־(0.5, −8)(0.5,\,-8) עד (4.5, 0)(4.5,\,0):

v(t)=−8+2(t−0.5)v(t)=-8+2(t-0.5)
t (s)v (m/s)-0.50.51.01.52.02.53.03.54.04.55.05.5-8-6-4-22

סימן התאוצה: שיפוע הגרף בבלימה חיובי:

a=ΔvΔt=0−(−8)4=+2 m/s2a=\frac{\Delta v}{\Delta t}=\frac{0-(-8)}{4}=+2\,\text{m/s}^2

המהירות מכוונת נגד הציר והתאוצה מכוונת נגד המהירות (הרוכבת מאטה) – כלומר בכיוון הציר, ולכן התאוצה חיובית.

טעות נפוצה: לקבוע ש"בלימה = תאוצה שלילית" – הסימן תלוי בכיוון הציר שנבחר.

שאלה 5 · מכונית יוצאת מרמזור ורוכב אופנייםבאורך בגרות · בדרך לבגרות

מכונית עומדת ברמזור. ברגע t=0t=0 האור מתחלף לירוק, והמכונית מתחילה לנסוע לאורך כביש ישר. הגרף שלפניכם מתאר את מהירות המכונית כפונקציה של הזמן עד שהיא נעצרת ברמזור הבא.

א.

חשבו את תאוצת המכונית בפרק הזמן 00–5 s5\,\text{s} ובפרק הזמן 1515–21 s21\,\text{s} (כיוון חיובי – כיוון התנועה). מה המשמעות של סימן התאוצה בפרק הזמן השני?

ב.

ההעתק שווה לשטח שמתחת לגרף המהירות–זמן. חשבו את המרחק בין שני הרמזורים.

ג.

חשבו את המהירות הממוצעת של המכונית בין שני הרמזורים. האם היא שווה לממוצע של המהירות המרבית והמהירות ההתחלתית, 0+152\frac{0+15}{2}? הסבירו.

ד.

ברגע t=0t=0 חולף על פני הרמזור הראשון רוכב אופניים הנוסע באותו כיוון במהירות קבועה 6 ms6\,\frac{\text{m}}{\text{s}}.

באיזה רגע מהירות המכונית שווה למהירות הרוכב? מה המרחק בין המכונית לרוכב ברגע זה, ומי מקדים?

ה.

באיזה רגע ובאיזה מקום משיגה המכונית את הרוכב? מה מהירות המכונית ברגע זה?

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

00–5 s5\,\text{s}: a=3 m/s2a=3\,\text{m/s}^2; 1515–21 s21\,\text{s}: a=−2.5 m/s2a=-2.5\,\text{m/s}^2 – המכונית בולמת.

בכל אחד מפרקי הזמן הגרף ישר, והתאוצה שווה לשיפוע, a=ΔvΔta=\frac{\Delta v}{\Delta t}:

a1=15−05−0=3 m/s2,a2=0−1521−15=−2.5 m/s2a_1=\frac{15-0}{5-0}=3\,\text{m/s}^2,\qquad a_2=\frac{0-15}{21-15}=-2.5\,\text{m/s}^2

הסימן השלילי בפרק הזמן השני פירושו שהתאוצה מכוונת נגד כיוון התנועה: המכונית מאטה, ומהירותה קטנה ב־2.5 m/s2.5\,\text{m/s} בכל שנייה עד שהיא נעצרת.

סעיף ב

תשובה:

232.5 m232.5\,\text{m}

מחלקים את השטח לשלושה חלקים:

- 00–5 s5\,\text{s} (משולש): 12⋅5⋅15=37.5 m\tfrac12\cdot 5\cdot 15=37.5\,\text{m}

- 55–15 s15\,\text{s} (מלבן): 10⋅15=150 m10\cdot 15=150\,\text{m}

- 1515–21 s21\,\text{s} (משולש): 12⋅6⋅15=45 m\tfrac12\cdot 6\cdot 15=45\,\text{m}

Δx=37.5+150+45=232.5 m\Delta x=37.5+150+45=232.5\,\text{m}

סעיף ג

תשובה:

vˉ≈11.1 m/s\bar v\approx 11.1\,\text{m/s}; לא – 7.5 m/s7.5\,\text{m/s} מתאים רק לתנועה שוות תאוצה.

מדף הנוסחאות:

vˉ=ΔxΔt=232.521≈11.1 m/s\bar v=\frac{\Delta x}{\Delta t}=\frac{232.5}{21}\approx 11.1\,\text{m/s}

הנוסחה vˉ=v0+v2\bar v=\frac{v_0+v}{2} נכונה רק כשהתאוצה קבועה לאורך כל פרק הזמן. כאן יש שלושה שלבים בתאוצות שונות (ורוב הזמן המכונית נוסעת ב־15 m/s15\,\text{m/s}), ולכן הממוצע 0+152=7.5 m/s\frac{0+15}{2}=7.5\,\text{m/s} אינו המהירות הממוצעת.

סעיף ד

תשובה:

t=2 st=2\,\text{s}; הרוכב מקדים ב־6 m6\,\text{m} (xרוכב=12 mx_{\text{רוכב}}=12\,\text{m}, xמכונית=6 mx_{\text{מכונית}}=6\,\text{m}).

בפרק 00–5 s5\,\text{s} מהירות המכונית v=3tv=3t (מ־v=v0+atv=v_0+at). משווים ל־6 m/s6\,\text{m/s}:

3t=6  ⇒  t=2 s3t=6\;\Rightarrow\;t=2\,\text{s}

המקומות ברגע זה (ראשית ברמזור):

xמכונית=12at2=12⋅3⋅22=6 m,xרוכב=vt=6⋅2=12 mx_{\text{מכונית}}=\tfrac12at^2=\tfrac12\cdot 3\cdot 2^2=6\,\text{m},\qquad x_{\text{רוכב}}=vt=6\cdot 2=12\,\text{m}

הרוכב מקדים ב־6 m6\,\text{m}. עד רגע זה הרוכב מהיר יותר והפער גדל; מרגע זה המכונית מהירה יותר והפער קטן – לכן זהו הפער המרבי ביניהם.

סעיף ה

תשובה:

t=4 st=4\,\text{s}, x=24 mx=24\,\text{m}; מהירות המכונית 12 m/s12\,\text{m/s}.

המכונית משיגה את הרוכב כשהם באותו מקום. נניח שזה קורה בשלב ההאצה (t≤5 st\le 5\,\text{s}):

12⋅3⋅t2=6t  ⇒  1.5t2=6t  ⇒  t=4 s\tfrac12\cdot 3\cdot t^2=6t\;\Rightarrow\;1.5t^2=6t\;\Rightarrow\;t=4\,\text{s}

(t=0t=0 הוא רגע ההתחלה.) 4 s<5 s4\,\text{s}<5\,\text{s}, ולכן ההנחה נכונה.

x=6⋅4=24 m,vמכונית=3⋅4=12 m/sx=6\cdot 4=24\,\text{m},\qquad v_{\text{מכונית}}=3\cdot 4=12\,\text{m/s}

ברגע ההשגה מהירות המכונית כפולה ממהירות הרוכב.

טעות נפוצה: לחשוב שהמכונית משיגה את הרוכב ברגע שמהירויותיהם שוות (t=2 st=2\,\text{s}) – באותו רגע הרוכב דווקא הכי רחוק לפניה.

שאלה 6 · מעבורת מאטה ואופנוע ים יוצא לדרך: מפגש מגרף מהירות–זמןבאורך בגרות · בדרך לבגרות

מעבורת AA ואופנוע ים BB שטים במסלולים מקבילים וישרים במפרץ שהמים בו עומדים. ברגע t=0t=0 המעבורת חולפת על פני מצוף ומתחילה להאט בתאוטה קבועה לקראת הרציף. באותו רגע יוצא אופנוע הים ממנוחה, מנקודה שליד אותו מצוף, ושט באותו כיוון בתאוצה קבועה. את המעבורת ואת אופנוע הים מתארים כגופים נקודתיים.

הגרף מתאר את מהירויות שני כלי השיט כפונקציה של הזמן:

t (s)v (m/s)0246810121416182022242602468101214161820222426AB
א.

כעבור כמה זמן נמצאים שני כלי השיט שוב זה לצד זה?

ב.

מה תהיה מהירותו של כל אחד מכלי השיט ברגע זה?

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

t=16 st=16\,\text{s} (מלבד t=0t=0)

מהגרף מוצאים את הנתונים של כל כלי שיט (נבחר x=0x=0 ליד המצוף; שניהם שם ב-t=0t=0):

- AA: v0A=12 m/sv_{0A}=12\,\text{m/s}, ומהשיפוע aA=0−1224=−0.5 m/s2a_A=\frac{0-12}{24}=-0.5\,\text{m/s}^2.

- BB: v0B=0v_{0B}=0, ומהשיפוע aB=24−024=1 m/s2a_B=\frac{24-0}{24}=1\,\text{m/s}^2.

לפי x=x0+v0t+12at2x=x_0+v_0t+\tfrac12at^2:

xA=12t−0.25 t2,xB=0.5 t2x_A=12t-0.25\,t^2,\qquad x_B=0.5\,t^2

במפגש xA=xBx_A=x_B:

12t−0.25 t2=0.5 t2  ⇒  t (12−0.75 t)=012t-0.25\,t^2=0.5\,t^2\;\Rightarrow\;t\,(12-0.75\,t)=0

t=0t=0 הוא רגע היציאה (שניהם ליד המצוף), והמפגש השני:

t=120.75=16 st=\frac{12}{0.75}=16\,\text{s}

ב-t=16 st=16\,\text{s} המעבורת AA עדיין נעה (היא נעצרת רק ב-t=24 st=24\,\text{s}), ולכן המשוואה שלה תקפה. מקום המפגש: x=0.5⋅162=128 mx=0.5\cdot16^2=128\,\text{m} מהמצוף.

טעות נפוצה: לענות t=8 st=8\,\text{s} - נקודת החיתוך של הגרפים. בחיתוך המהירויות שוות, לא המקומות. ב-t=8 st=8\,\text{s} המעבורת עדיין מקדימה את אופנוע הים ב-xA−xB=80−32=48 mx_A-x_B=80-32=48\,\text{m}.

סעיף ב

תשובה:

vA=4 m/sv_A=4\,\text{m/s}, vB=16 m/sv_B=16\,\text{m/s}

לפי v=v0+atv=v_0+at עם t=16 st=16\,\text{s}:

vA=12−0.5⋅16=4 m/s,vB=0+1⋅16=16 m/sv_A=12-0.5\cdot16=4\,\text{m/s},\qquad v_B=0+1\cdot16=16\,\text{m/s}

אפשר לקרוא את שני הערכים גם מהגרף ב-t=16 st=16\,\text{s}.

שאלה 7 · רחפן במהירות קבועה: מהירות ומשוואת מקום משתי מדידותבאורך בגרות · בדרך לבגרות

רחפן טס בגובה קבוע מעל כביש ישר, במהירות קבועה. מדידות מיקומו לאורך הכביש מראות שברגע t=3 st=3\,\text{s} הוא נמצא בנקודה x=7 mx=7\,\text{m}, וברגע t=11 st=11\,\text{s} הוא נמצא בנקודה x=47 mx=47\,\text{m}.

א.

חשבו את מהירות הרחפן.

ב.

מה היה מיקום הרחפן ברגע t=0t=0? רשמו את משוואת המקום שלו כפונקציה של הזמן.

ג.

היכן יהיה הרחפן ברגע t=2 mint=2\,\text{min}?

ד.

מה ההעתק של הרחפן בין t=4 st=4\,\text{s} ל־t=16 st=16\,\text{s}?

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

v=5 m/sv=5\,\text{m/s}

המהירות קבועה, ולכן היא שווה למהירות הממוצעת בין שתי המדידות:

v=ΔxΔt=47−711−3=408=5 m/sv=\frac{\Delta x}{\Delta t}=\frac{47-7}{11-3}=\frac{40}{8}=5\,\text{m/s}

טעות נפוצה: לחלק מיקום בזמן (4711\frac{47}{11}) – המהירות היא שינוי המיקום חלקי שינוי הזמן.

סעיף ב

תשובה:

x0=−8 mx_0=-8\,\text{m}; x(t)=−8+5tx(t)=-8+5t

מדף הנוסחאות עם a=0a=0: x=x0+vtx=x_0+vt. נציב את המדידה הראשונה:

7=x0+5⋅3  ⇒  x0=−8 m7=x_0+5\cdot3\;\Rightarrow\;x_0=-8\,\text{m}
x(t)=−8+5tx(t)=-8+5t

(בדיקה: x(11)=−8+55=47 mx(11)=-8+55=47\,\text{m}.)

מיקום שלילי פירושו שברגע t=0t=0 הרחפן היה 8 m8\,\text{m} לפני הראשית, בצד השלילי של הציר.

סעיף ג

תשובה:

x=592 mx=592\,\text{m}

t=2 min=120 st=2\,\text{min}=120\,\text{s}:

x(120)=−8+5⋅120=592 mx(120)=-8+5\cdot120=592\,\text{m}

טעות נפוצה: להציב t=2t=2 בלי להמיר דקות לשניות.

סעיף ד

תשובה:

Δx=60 m\Delta x=60\,\text{m}

x(4)=−8+20=12 m,x(16)=−8+80=72 mx(4)=-8+20=12\,\text{m},\qquad x(16)=-8+80=72\,\text{m}
Δx=72−12=60 m\Delta x=72-12=60\,\text{m}

או ישירות: Δx=vΔt=5⋅12=60 m\Delta x=v\Delta t=5\cdot12=60\,\text{m}.

שאלה 8 · רצה ורכבת מתקרבות זו לזו: משוואות מקום ונקודת מפגשבאורך בגרות · בדרך לבגרות

מיכל רצה על שביל ישר הצמוד למסילת רכבת, במהירות קבועה של 3 m/s3\,\text{m/s}. באותו רגע, במרחק 2.1 km2.1\,\text{km} ממנה, נמצאת רכבת שנוסעת לאורך המסילה לכיוונה במהירות קבועה של 25 m/s25\,\text{m/s}. מיכל רצה לכיוון הרכבת.

את הרכבת ואת מיכל מתארים כגופים נקודתיים.

א.

הגדירו ציר מיקום (ראשית וכיוון חיובי), ותארו את וקטורי המהירות של מיכל ושל הרכבת ביחס לציר.

ב.

רשמו את משוואת המקום–זמן של מיכל ושל הרכבת.

ג.

כעבור כמה זמן תחלוף הרכבת על פני מיכל?

ד.

מה המרחק שמיכל רצה עד המפגש?

ה.

על סמך התשובה לסעיף ד בלבד, חשבו את המרחק שהרכבת עברה עד המפגש.

ו.

שרטטו באותה מערכת צירים גרף מקום–זמן של מיכל ושל הרכבת, וסמנו את נקודת המפגש.

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

למשל: ראשית במקום ההתחלתי של מיכל, הכיוון החיובי לעבר הרכבת. אז vM=+3 m/sv_M=+3\,\text{m/s}, vT=−25 m/sv_T=-25\,\text{m/s}.

בחירה נוחה: x=0x=0 במקום שבו נמצאת מיכל ברגע t=0t=0, והכיוון החיובי מכוון ממיכל לרכבת. אז:

•מיכל מתחילה ב־x=0x=0, ווקטור מהירותה מכוון בכיוון החיובי: vM=+3 m/sv_M=+3\,\text{m/s};

•הרכבת מתחילה ב־x=2100 mx=2100\,\text{m}, ווקטור מהירותה מכוון לעבר מיכל, כלומר בכיוון השלילי: vT=−25 m/sv_T=-25\,\text{m/s}.

בשרטוט: ציר ישר, מיכל בראשית עם חץ קצר ימינה, הרכבת ב־2100 m2100\,\text{m} עם חץ ארוך שמאלה.

(אפשר לבחור ראשית אחרת; התשובות הפיזיקליות – זמן המפגש והמרחקים – לא ישתנו.)

סעיף ב

תשובה:

xM=3tx_M=3t, xT=2100−25t\quad x_T=2100-25t (ב־m, tt ב־s)

מדף הנוסחאות עם a=0a=0: x=x0+vtx=x_0+vt.

xM=0+3t=3tx_M=0+3t=3t
xT=2100−25tx_T=2100-25t

טעות נפוצה: לכתוב xT=2100+25tx_T=2100+25t – בציר שבחרנו הרכבת נעה בכיוון השלילי.

סעיף ג

תשובה:

t=75 st=75\,\text{s}

ברגע המפגש שני הגופים באותו מקום:

3t=2100−25t  ⇒  28t=2100  ⇒  t=75 s3t=2100-25t\;\Rightarrow\;28t=2100\;\Rightarrow\;t=75\,\text{s}

פירוש: המרחק ביניהם קטן בכל שנייה ב־3+25=28 m3+25=28\,\text{m} (סכום גודלי המהירויות, כי הן מתקרבות זו לזו).

סעיף ד

תשובה:

225 m225\,\text{m}

xM(75)=3⋅75=225 mx_M(75)=3\cdot75=225\,\text{m}

סעיף ה

תשובה:

1875 m1875\,\text{m}

שני הגופים יחד סגרו את כל המרחק ההתחלתי ביניהם, 2100 m2100\,\text{m}. מיכל עברה 225 m225\,\text{m}, ולכן הרכבת עברה:

2100−225=1875 m2100-225=1875\,\text{m}

(בדיקה: 25⋅75=1875 m25\cdot75=1875\,\text{m}.)

סעיף ו

תשובה:

שני קווים ישרים: של מיכל עולה מ־(0,0)(0,0), של הרכבת יורד מ־(0,2100 m)(0,2100\,\text{m}); הם נחתכים ב־(75 s, 225 m)(75\,\text{s},\,225\,\text{m}).

שתי המשוואות לינאריות, ולכן הגרפים קווים ישרים. הקו של מיכל עולה בשיפוע מתון (3 m/s3\,\text{m/s}), הקו של הרכבת יורד בשיפוע תלול (−25 m/s-25\,\text{m/s}). נקודת החיתוך היא נקודת המפגש: t=75 st=75\,\text{s}, x=225 mx=225\,\text{m}.

t (s)x (m)010203040506070809010003006009001200150018002100

שאלה 9 · משאית ומכונית יוצאות בזמנים שונים זו לקראת זובאורך בגרות · בדרך לבגרות

משאית יוצאת מעיר A ונוסעת לעבר עיר B במהירות קבועה של 80 km/h80\,\text{km/h}. חצי שעה אחרי שהמשאית יצאה, יוצאת מכונית מעיר B ונוסעת לעבר עיר A במהירות קבועה של 100 km/h100\,\text{km/h}.

הכביש בין הערים ישר, ואורכו 130 km130\,\text{km}.

א.

הגדירו ציר מיקום, ותארו את וקטורי המהירות של המשאית ושל המכונית ביחס לציר.

ב.

רשמו את משוואת המקום–זמן של המשאית ושל המכונית.

ג.

כעבור כמה זמן מרגע יציאת המשאית ייפגשו שני כלי הרכב? וכעבור כמה זמן מרגע יציאת המכונית?

ד.

מה המרחק שהמשאית עברה עד המפגש?

ה.

מה המרחק שהמכונית עברה עד המפגש?

ו.

שרטטו באותה מערכת צירים גרף מקום–זמן של המשאית ושל המכונית (הקו של המכונית מתחיל ברגע יציאתה), וסמנו את נקודת המפגש.

◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

למשל: ראשית בעיר A, הכיוון החיובי לעבר B; vtruck=+80 km/hv_{\text{truck}}=+80\,\text{km/h}, vcar=−100 km/hv_{\text{car}}=-100\,\text{km/h}.

נבחר x=0x=0 בעיר A, הכיוון החיובי מ־A ל־B, ו־t=0t=0 ברגע יציאת המשאית. אז עיר B נמצאת ב־x=130 kmx=130\,\text{km}.

•המשאית נעה מ־A ל־B: vtruck=+80 km/hv_{\text{truck}}=+80\,\text{km/h};

•המכונית נעה מ־B ל־A: vcar=−100 km/hv_{\text{car}}=-100\,\text{km/h}.

סעיף ב

תשובה:

xtruck=80tx_{\text{truck}}=80t (t≥0t\ge0); xcar=130−100(t−0.5)\quad x_{\text{car}}=130-100(t-0.5) (t≥0.5t\ge0.5), ב־km ו־h

מדף הנוסחאות עם a=0a=0: x=x0+v (t−t0)x=x_0+v\,(t-t_0), כאשר t0t_0 רגע תחילת התנועה.

משאית: יוצאת מ־x=0x=0 ברגע t=0t=0:

xtruck=80tx_{\text{truck}}=80t

מכונית: יוצאת מ־x=130 kmx=130\,\text{km} ברגע t=0.5 ht=0.5\,\text{h}:

xcar=130−100(t−0.5)(t≥0.5 h)x_{\text{car}}=130-100(t-0.5)\qquad(t\ge0.5\,\text{h})

לפני t=0.5 ht=0.5\,\text{h} המכונית עומדת ב־B.

טעות נפוצה: לכתוב xcar=130−100tx_{\text{car}}=130-100t – כך המכונית "יוצאת" יחד עם המשאית.

סעיף ג

תשובה:

1 h1\,\text{h} אחרי יציאת המשאית, כלומר 0.5 h0.5\,\text{h} אחרי יציאת המכונית

ברגע יציאת המכונית המשאית כבר עברה 80⋅0.5=40 km80\cdot0.5=40\,\text{km}, כך שהמפגש בוודאי אחרי t=0.5 ht=0.5\,\text{h}, ושתי המשוואות תקפות. נשווה:

80t=130−100(t−0.5)=180−100t  ⇒  180t=180  ⇒  t=1 h80t=130-100(t-0.5)=180-100t\;\Rightarrow\;180t=180\;\Rightarrow\;t=1\,\text{h}

המפגש שעה אחרי יציאת המשאית, וחצי שעה אחרי יציאת המכונית.

סעיף ד

תשובה:

80 km80\,\text{km}

xtruck(1)=80⋅1=80 kmx_{\text{truck}}(1)=80\cdot1=80\,\text{km}

סעיף ה

תשובה:

50 km50\,\text{km}

המכונית נסעה 0.5 h0.5\,\text{h} במהירות 100 km/h100\,\text{km/h}:

d=100⋅0.5=50 kmd=100\cdot0.5=50\,\text{km}

בדיקה: 80+50=130 km80+50=130\,\text{km} – יחד הם עברו את כל הכביש.

טעות נפוצה: לחשב 100⋅1=100 km100\cdot1=100\,\text{km} – המכונית נוסעת רק מ־t=0.5 ht=0.5\,\text{h}.

סעיף ו

תשובה:

קו עולה של המשאית מ־(0,0)(0,0); קו יורד של המכונית מ־(0.5 h,130 km)(0.5\,\text{h},130\,\text{km}); חיתוך ב־(1 h,80 km)(1\,\text{h},80\,\text{km}).

הקו של המשאית עולה מהראשית בשיפוע 80 km/h80\,\text{km/h}. הקו של המכונית מתחיל רק ב־t=0.5 ht=0.5\,\text{h} בגובה 130 km130\,\text{km} ויורד בשיפוע −100 km/h-100\,\text{km/h} (לפני כן המכונית עומדת ב־B). נקודת החיתוך היא נקודת המפגש.

t (h)x (km)0.00.51.01.5020406080100120140(1, 80)

שאלה 10 · כלב המאיץ במהלך הליכהבאורך בגרות · בדרך לבגרות

כלב הולך בשביל ישר במהירות קבועה של 5.4 km/h5.4\,\text{km/h}. ברגע מסוים הוא מבחין בכדור ומתחיל להאיץ בתאוצה קבועה של 0.5 m/s20.5\,\text{m/s}^2 בכיוון תנועתו.

א.

מה מהירות הכלב 6 s6\,\text{s} אחרי שהתחיל להאיץ?

ב.

כמה זמן אחרי שהתחיל להאיץ תהיה מהירות הכלב 7 m/s7\,\text{m/s}?

ג.

מאוחר יותר הכלב עומד במקום, ואז מתחיל לרוץ ממנוחה בקו ישר בתאוצה קבועה של 2 m/s22\,\text{m/s}^2. מה מהירותו לאחר שעבר 16 m16\,\text{m}?

◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

v=4.5 m/sv=4.5\,\text{m/s}

מהירות ההתחלה ביחידות SI:

v0=5.43.6=1.5 m/sv_0=\frac{5.4}{3.6}=1.5\,\text{m/s}

התאוצה קבועה ובכיוון התנועה, ולכן מדף הנוסחאות:

v=v0+at=1.5+0.5⋅6=4.5 m/sv=v_0+at=1.5+0.5\cdot6=4.5\,\text{m/s}

טעות נפוצה: לשכוח את מהירות ההתחלה ולחשב v=at=3 m/sv=at=3\,\text{m/s} - הכלב לא התחיל ממנוחה.

סעיף ב

תשובה:

t=11 st=11\,\text{s}

מ-v=v0+atv=v_0+at:

t=v−v0a=7−1.50.5=11 st=\frac{v-v_0}{a}=\frac{7-1.5}{0.5}=11\,\text{s}

סעיף ג

תשובה:

v=8 m/sv=8\,\text{m/s}

הזמן לא נתון, ולכן נוח להשתמש בנוסחה שאין בה זמן (מדף הנוסחאות), עם v0=0v_0=0 ו-x−x0=16 mx-x_0=16\,\text{m}:

v2=v02+2a(x−x0)=0+2⋅2⋅16=64  ⇒  v=8 m/sv^2=v_0^2+2a(x-x_0)=0+2\cdot2\cdot16=64\;\Rightarrow\;v=8\,\text{m/s}

(בדיקה: t=va=4 st=\frac{v}{a}=4\,\text{s}, ו-12at2=12⋅2⋅16=16 m\tfrac12at^2=\tfrac12\cdot2\cdot16=16\,\text{m}.)

שאלה 11 · רחפן צילום ורוכב אופנוע המאיצים באותו כיווןבאורך בגרות · בדרך לבגרות

רחפן צילום טס אופקית בקו ישר במהירות 4 m/s4\,\text{m/s}. ברגע t=0t=0 הוא מתחיל להאיץ בתאוצה קבועה של 1 m/s21\,\text{m/s}^2 בכיוון תנועתו.

ברגע t=4 st=4\,\text{s} רוכב אופנוע שעמד במנוחה על כביש ישר מתחת למסלול הרחפן מתחיל לנסוע באותו כיוון בתאוצה קבועה של 3 m/s23\,\text{m/s}^2.

כל הזמנים בשאלה נמדדים מהרגע t=0t=0, אלא אם נאמר אחרת.

א.

מה מהירות הרחפן ברגע t=5 st=5\,\text{s}?

ב.

מה מהירות האופנוע 2 s2\,\text{s} אחרי שהתחיל לנסוע?

ג.

באיזה רגע מהירות האופנוע שווה למהירות הרחפן? מה המהירות המשותפת ברגע זה?

ד.

מה המרחק שעבר הרחפן מ-t=0t=0 ועד הרגע שמצאתם בסעיף ג?

ה.

מה המרחק שעבר האופנוע מהרגע שהתחיל לנסוע ועד הרגע שמצאתם בסעיף ג?

◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

v=9 m/sv=9\,\text{m/s}

הרחפן נע בתאוצה קבועה מ-t=0t=0, עם v0=4 m/sv_0=4\,\text{m/s}:

vD=v0+at=4+1⋅5=9 m/sv_D=v_0+at=4+1\cdot5=9\,\text{m/s}

סעיף ב

תשובה:

v=6 m/sv=6\,\text{m/s}

האופנוע מתחיל ממנוחה, וזמן התנועה שלו הוא 2 s2\,\text{s}:

vM=0+3⋅2=6 m/sv_M=0+3\cdot2=6\,\text{m/s}

סעיף ג

תשובה:

t=8 st=8\,\text{s}, v=12 m/sv=12\,\text{m/s}

משוואות המהירות של שני הגופים, כשהזמן tt נמדד מ-t=0t=0. האופנוע נע רק מ-t=4 st=4\,\text{s}, ולכן זמן התנועה שלו הוא t−4t-4:

vD=4+tvM=3(t−4)(t≥4 s)v_D=4+t\qquad v_M=3(t-4)\quad (t\ge4\,\text{s})

משווים:

4+t=3t−12  ⇒  2t=16  ⇒  t=8 s4+t=3t-12\;\Rightarrow\;2t=16\;\Rightarrow\;t=8\,\text{s}
v=4+1⋅8=12 m/sv=4+1\cdot8=12\,\text{m/s}

טעות נפוצה: לכתוב vM=3tv_M=3t - האופנוע לא נע בארבע השניות הראשונות.

סעיף ד

תשובה:

64 m64\,\text{m}

ΔxD=v0t+12at2=4⋅8+12⋅1⋅82=32+32=64 m\Delta x_D=v_0t+\tfrac12at^2=4\cdot8+\tfrac12\cdot1\cdot8^2=32+32=64\,\text{m}

סעיף ה

תשובה:

24 m24\,\text{m}

האופנוע נסע 8−4=4 s8-4=4\,\text{s} ממנוחה:

ΔxM=12at2=12⋅3⋅42=24 m\Delta x_M=\tfrac12at^2=\tfrac12\cdot3\cdot4^2=24\,\text{m}

(בדיקה בנוסחה בלי זמן: v22a=1446=24 m\frac{v^2}{2a}=\frac{144}{6}=24\,\text{m}.)

שאלה 12 · משאית הבולמת לפני מכשולבאורך בגרות · בדרך לבגרות

משאית נוסעת בכביש ישר במהירות קבועה של 54 km/h54\,\text{km/h}. ברגע מסוים הנהג רואה מכשול ובולם. המשאית נעצרת 5 s5\,\text{s} אחרי תחילת הבלימה.

הניחו שהתאוצה בזמן הבלימה קבועה.

א.

חשבו את תאוצת המשאית בזמן הבלימה (גודל וכיוון).

ב.

רשמו את משוואת המהירות של המשאית בזמן הבלימה, כש-t=0t=0 הוא רגע תחילת הבלימה.

ג.

שרטטו גרף מהירות-זמן של המשאית, החל מ-2 s2\,\text{s} לפני תחילת הבלימה ועד שהיא נעצרת. בגרף זה t=0t=0 הוא רגע תחילת הגרף.

ד.

מה המרחק שעברה המשאית מהרגע שהנהג התחיל לבלום ועד שנעצרה?

◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

a=−3 m/s2a=-3\,\text{m/s}^2: גודל 3 m/s23\,\text{m/s}^2, בכיוון הפוך לכיוון התנועה

v0=543.6=15 m/sv_0=\frac{54}{3.6}=15\,\text{m/s}, והמהירות הסופית 00. נבחר את כיוון התנועה כחיובי:

a=ΔvΔt=0−155=−3 m/s2a=\frac{\Delta v}{\Delta t}=\frac{0-15}{5}=-3\,\text{m/s}^2

הסימן השלילי אומר שהתאוצה בכיוון הפוך למהירות - המשאית מאטה.

סעיף ב

תשובה:

v(t)=15−3tv(t)=15-3t (ביחידות SI), עבור 0≤t≤5 s0\le t\le5\,\text{s}

מדף הנוסחאות v=v0+atv=v_0+at, עם v0=15 m/sv_0=15\,\text{m/s} ו-a=−3 m/s2a=-3\,\text{m/s}^2:

v(t)=15−3t(0≤t≤5 s)v(t)=15-3t\qquad (0\le t\le5\,\text{s})

אחרי t=5 st=5\,\text{s} המשאית עומדת, והמשוואה כבר לא מתארת את התנועה.

סעיף ג

תשובה:

קו אופקי ב-v=15 m/sv=15\,\text{m/s} מ-t=0t=0 עד t=2 st=2\,\text{s}, ואחריו קו ישר יורד עד v=0v=0 ב-t=7 st=7\,\text{s}.

בשתי השניות הראשונות המהירות קבועה, 15 m/s15\,\text{m/s} - קו אופקי. מ-t=2 st=2\,\text{s} התאוצה קבועה ושלילית, ולכן המהירות יורדת לינארית (שיפוע −3 m/s2-3\,\text{m/s}^2) ומגיעה ל-00 אחרי 5 s5\,\text{s} נוספות, ב-t=7 st=7\,\text{s}:

t (s)v (m/s)0123456780369121518

סעיף ד

תשובה:

37.5 m37.5\,\text{m}

אפשר בנוסחת המהירות הממוצעת בתאוצה קבועה (מדף הנוסחאות):

Δx=v0+v2 t=15+02⋅5=37.5 m\Delta x=\frac{v_0+v}{2}\,t=\frac{15+0}{2}\cdot5=37.5\,\text{m}

וזה גם השטח של המשולש שמתחת לקטע היורד בגרף: 12⋅5⋅15=37.5 m\tfrac12\cdot5\cdot15=37.5\,\text{m}.

טעות נפוצה: לחשב v0t=75 mv_0t=75\,\text{m}, כאילו המהירות לא השתנתה בזמן הבלימה.

שאלה 13 · רכבת מגנטית בניסוי: השלמת טבלהבאורך בגרות · בדרך לבגרות

בניסוי על מסלול ישר, רכבת מרחפת מגנטית יוצאת ממנוחה ונעה בתאוצה קבועה של 2.5 m/s22.5\,\text{m/s}^2.

בטבלה רשומים הזמן מרגע היציאה, מהירות הרכבת והמרחק שעברה. בשורה הראשונה כל הערכים נתונים, ובכל שורה אחרת נתון ערך אחד בלבד.

שורהזמן (s)מהירות (m/s)מרחק (m)
1255
24
312
415
550
6125
7980
א.

השלימו את שורות 2 ו-3 (הזמן נתון).

ב.

השלימו את שורות 4 ו-5 (המהירות נתונה).

ג.

השלימו את שורות 6 ו-7 (המרחק נתון).

◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה:

שורה 2: v=10 m/sv=10\,\text{m/s}, x=20 mx=20\,\text{m}. שורה 3: v=30 m/sv=30\,\text{m/s}, x=180 mx=180\,\text{m}

הרכבת יוצאת ממנוחה, ולכן מדף הנוסחאות (עם v0=0v_0=0, x0=0x_0=0):

v=atx=12at2v=at\qquad x=\tfrac12at^2

(בדיקה בשורה 1: 2.5⋅2=5 m/s2.5\cdot2=5\,\text{m/s} ו-12⋅2.5⋅22=5 m\tfrac12\cdot2.5\cdot2^2=5\,\text{m}.)

שורה 2 (t=4 st=4\,\text{s}): v=2.5⋅4=10 m/sv=2.5\cdot4=10\,\text{m/s}, x=12⋅2.5⋅16=20 mx=\tfrac12\cdot2.5\cdot16=20\,\text{m}.

שורה 3 (t=12 st=12\,\text{s}): v=2.5⋅12=30 m/sv=2.5\cdot12=30\,\text{m/s}, x=12⋅2.5⋅144=180 mx=\tfrac12\cdot2.5\cdot144=180\,\text{m}.

סעיף ב

תשובה:

שורה 4: t=6 st=6\,\text{s}, x=45 mx=45\,\text{m}. שורה 5: t=20 st=20\,\text{s}, x=500 mx=500\,\text{m}

מוצאים את הזמן מ-t=vat=\frac{v}{a}, ואת המרחק מ-x=12at2x=\tfrac12at^2 (או ישירות מ-v2=2axv^2=2ax).

שורה 4 (v=15 m/sv=15\,\text{m/s}): t=152.5=6 st=\frac{15}{2.5}=6\,\text{s}, x=v22a=2255=45 mx=\frac{v^2}{2a}=\frac{225}{5}=45\,\text{m}.

שורה 5 (v=50 m/sv=50\,\text{m/s}): t=502.5=20 st=\frac{50}{2.5}=20\,\text{s}, x=25005=500 mx=\frac{2500}{5}=500\,\text{m}.

סעיף ג

תשובה:

שורה 6: t=10 st=10\,\text{s}, v=25 m/sv=25\,\text{m/s}. שורה 7: t=28 st=28\,\text{s}, v=70 m/sv=70\,\text{m/s}

מ-x=12at2x=\tfrac12at^2:

t=2xat=\sqrt{\frac{2x}{a}}

שורה 6 (x=125 mx=125\,\text{m}): t=2502.5=100=10 st=\sqrt{\frac{250}{2.5}}=\sqrt{100}=10\,\text{s}, v=2.5⋅10=25 m/sv=2.5\cdot10=25\,\text{m/s}.

שורה 7 (x=980 mx=980\,\text{m}): t=19602.5=784=28 st=\sqrt{\frac{1960}{2.5}}=\sqrt{784}=28\,\text{s}, v=2.5⋅28=70 m/sv=2.5\cdot28=70\,\text{m/s}.

טעות נפוצה: להניח שהמרחק גדל באותו יחס כמו הזמן. המרחק פרופורציוני ל-t2t^2: פי 2 בזמן (שורה 2 מול שורה 1) נותן פי 4 במרחק.

שאלה 14 · שתי רכבות: גרף מהירות–זמן ועצירה בתחנה הבאהבאורך בגרות · ברמת בגרות

שתי רכבות, א' ו־ב', נוסעות על שתי מסילות ישרות ומקבילות. ברגע t=0t=0 חזיתות שתי הרכבות היו בנקודה x=0x=0, ליד רציף של תחנה: רכבת א' חלפה על פני התחנה בלי לעצור, ורכבת ב' יצאה מן התחנה ממנוחה.

הגרפים בתרשים שלפניכם מתארים את המהירויות של הרכבות א' ו־ב' כפונקציה של הזמן, החל מרגע t=0t=0 ועד רגע t=30 st=30\,\text{s}.

הכיוון ימינה מוגדר חיובי. התייחסו לכל רכבת כאל גוף נקודתי (חזית הקטר).

א.

חשבו את התאוצה (גודל וכיוון) של כל אחת משתי הרכבות בפרק הזמן 0<t<30 s0<t<30\,\text{s}.

ב.

ענו על שני התת־סעיפים (1) ו־(2) עבור הרגע t=30 st=30\,\text{s}.

(1)

קבעו אם שתי הרכבות נעו באותו כיוון או בכיוונים מנוגדים. נמקו את קביעתכם.

(2)

קבעו אם המרחק של רכבת א' מן הנקודה x=0x=0 היה גדול מן המרחק של רכבת ב' מנקודה זו, קטן ממנו או שווה לו. נמקו את קביעתכם.

ג.

לאחר רגע t=30 st=30\,\text{s}, רכבת א' המשיכה לנוע באותה התאוצה שחישבתם בסעיף א, עד שנעצרה בתחנה הבאה.

(1)

חשבו את המרחק של התחנה הבאה מן הנקודה x=0x=0.

(2)

חשבו את משך הזמן שעבר מרגע t=0t=0 ועד לרגע שרכבת א' נעצרה בתחנה הבאה.

ד.

ברגע t=30 st=30\,\text{s}, רכבת ב' התחילה להאט בתאוצה קבועה עד שנעצרה בתחנה הבאה, ליד הנקודה שבה נעצרה רכבת א' (על המסילה המקבילה).

חשבו כמה זמן עבר מרגע שנעצרה רכבת א' בתחנה הבאה, ועד הרגע שנעצרה בה רכבת ב'.

ה.

רחפן שריחף גבוה מעל המסילות צילם את רכבת ב' בהפרשי זמן קבועים, ובכל תמונה סימנו נקודה במקום שבו הייתה חזית הקטר.

קבעו איזה מבין האיורים 1–4 שלפניכם מתאר באופן הטוב ביותר את סדרת הנקודות שהתקבלה במהלך תנועתה של רכבת ב' מרגע t=0t=0 ועד הרגע שנעצרה בתחנה הבאה.

◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א

תשובה:

רכבת א': a1=−0.2 m/s2a_1=-0.2\,\text{m/s}^2 (גודל 0.2 m/s20.2\,\text{m/s}^2, שמאלה); רכבת ב': a2=0.4 m/s2a_2=0.4\,\text{m/s}^2 (ימינה).

שני הגרפים הם קווים ישרים, ולכן התאוצה של כל רכבת קבועה ושווה לשיפוע הגרף. לפי הגדרת התאוצה מדף הנוסחאות:

a=ΔvΔta=\frac{\Delta v}{\Delta t}

רכבת א': המהירות יורדת מ־18 m/s18\,\text{m/s} ל־12 m/s12\,\text{m/s} בתוך 30 s30\,\text{s}:

a1=12−1830−0=−0.2 m/s2a_1=\frac{12-18}{30-0}=-0.2\,\text{m/s}^2

גודל התאוצה 0.2 m/s20.2\,\text{m/s}^2, והסימן השלילי מראה שכיוונה שמאלה – מנוגד לכיוון התנועה (הרכבת מאטה).

רכבת ב': המהירות עולה מ־00 ל־12 m/s12\,\text{m/s} בתוך 30 s30\,\text{s}:

a2=12−030−0=0.4 m/s2a_2=\frac{12-0}{30-0}=0.4\,\text{m/s}^2

גודל התאוצה 0.4 m/s20.4\,\text{m/s}^2, וכיוונה ימינה – בכיוון התנועה (הרכבת מאיצה).

טעות נפוצה: לכתוב שתאוצת רכבת א' היא ימינה כי הרכבת נוסעת ימינה – כיוון התאוצה נקבע לפי סימן השינוי במהירות, לא לפי כיוון התנועה.

סעיף ב(1)

תשובה:

באותו כיוון – שתיהן נעות ימינה.

קביעה: ברגע t=30 st=30\,\text{s} שתי הרכבות נעות באותו כיוון (ימינה).

נימוק: כיוון התנועה נקבע לפי סימן המהירות. ברגע t=30 st=30\,\text{s} מהירות שתי הרכבות היא +12 m/s+12\,\text{m/s} – ערך חיובי, כלומר שתיהן נעות בכיוון החיובי, ימינה. (באותו רגע המהירויות שוות בגודל ובכיוון.)

טעות נפוצה: להסיק מכך ששיפועי הגרפים מנוגדים בסימנם שהרכבות נעות בכיוונים מנוגדים – השיפוע הוא התאוצה, לא כיוון התנועה.

סעיף ב(2)

תשובה:

גדול: רכבת א' במרחק 450 m450\,\text{m}, רכבת ב' במרחק 180 m180\,\text{m}.

קביעה: המרחק של רכבת א' מ־x=0x=0 גדול מזה של רכבת ב'.

נימוק: שתי הרכבות היו ב־x=0x=0 ברגע t=0t=0, ומהירויותיהן חיוביות כל הזמן, כך שהמרחק מ־x=0x=0 שווה להעתק. ההעתק שווה לשטח הכלוא בין גרף המהירות לציר הזמן. בכל רגע בפרק הזמן 0<t<30 s0<t<30\,\text{s} מהירות רכבת א' גדולה ממהירות רכבת ב', ולכן השטח מתחת לגרף א' גדול יותר.

בחישוב, לפי x−x0=v0+v2tx-x_0=\frac{v_0+v}{2}t מדף הנוסחאות:

x1=18+122⋅30=450 m,x2=0+122⋅30=180 mx_1=\frac{18+12}{2}\cdot 30=450\,\text{m},\qquad x_2=\frac{0+12}{2}\cdot 30=180\,\text{m}

טעות נפוצה: להסיק מכך שהגרפים נחתכים ב־t=30 st=30\,\text{s} שהרכבות נמצאות באותו מקום – חיתוך בגרף מהירות–זמן פירושו מהירויות שוות, לא מקומות שווים.

סעיף ג(1)

תשובה:

810 m810\,\text{m}

רכבת א' ממשיכה בתאוצה a1=−0.2 m/s2a_1=-0.2\,\text{m/s}^2 ממהירות 12 m/s12\,\text{m/s} ועד לעצירה (v=0v=0). לפי נוסחת התנועה שוות התאוצה מדף הנוסחאות:

v2=v02+2a(x−x0)  ⇒  x−x0=v2−v022av^2=v_0^2+2a(x-x_0)\;\Rightarrow\;x-x_0=\frac{v^2-v_0^2}{2a}

הצבה:

x−x0=0−1222⋅(−0.2)=−144−0.4=360 mx-x_0=\frac{0-12^2}{2\cdot(-0.2)}=\frac{-144}{-0.4}=360\,\text{m}

ברגע t=30 st=30\,\text{s} הייתה רכבת א' ב־x0=450 mx_0=450\,\text{m} (תת־סעיף ב(2)), ולכן מקום התחנה הבאה:

x=450+360=810 mx=450+360=810\,\text{m}

טעות נפוצה: לתת כתשובה 360 m360\,\text{m} בלבד – זו רק הדרך מרגע t=30 st=30\,\text{s}; יש להוסיף את 450 m450\,\text{m} שעברה הרכבת ב־3030 השניות הראשונות.

סעיף ג(2)

תשובה:

90 s90\,\text{s}

לפי v=v0+atv=v_0+at לשלב ההאטה מרגע t=30 st=30\,\text{s}:

0=12+(−0.2) Δt  ⇒  Δt=0−12−0.2=60 s0=12+(-0.2)\,\Delta t\;\Rightarrow\;\Delta t=\frac{0-12}{-0.2}=60\,\text{s}

משך הזמן הכולל מרגע t=0t=0:

t=30+60=90 st=30+60=90\,\text{s}

(בדיקה: מ־t=0t=0 ועד העצירה המהירות יורדת קווית מ־1818 ל־00 בתאוצה −0.2 m/s2-0.2\,\text{m/s}^2, כלומר t=180.2=90 st=\frac{18}{0.2}=90\,\text{s}, והשטח 12⋅18⋅90=810 m\frac12\cdot 18\cdot 90=810\,\text{m} – בהתאמה לתת־סעיף (1).)

סעיף ד

תשובה:

45 s45\,\text{s} (רכבת ב' נעצרה ברגע t=135 st=135\,\text{s})

מצב רכבת ב' ברגע t=30 st=30\,\text{s}: מקומה x=180 mx=180\,\text{m} (תת־סעיף ב(2)) ומהירותה 12 m/s12\,\text{m/s}.

הדרך שנותרה עד התחנה הבאה:

Δx=810−180=630 m\Delta x=810-180=630\,\text{m}

זמן ההאטה. התאוצה קבועה, ולכן לפי נוסחת התנועה שוות התאוצה מדף הנוסחאות:

x−x0=v0+v2 t  ⇒  t=2(x−x0)v0+vx-x_0=\frac{v_0+v}{2}\,t\;\Rightarrow\;t=\frac{2(x-x_0)}{v_0+v}

הצבה, עם v0=12 m/sv_0=12\,\text{m/s} ו־v=0v=0 (עצירה):

t=2⋅63012+0=105 st=\frac{2\cdot 630}{12+0}=105\,\text{s}

רכבת ב' נעצרה ברגע t=30+105=135 st=30+105=135\,\text{s}.

(תאוצת ההאטה: a=0−12105≈−0.11 m/s2a=\frac{0-12}{105}\approx -0.11\,\text{m/s}^2.)

הפרש הזמנים: רכבת א' נעצרה ברגע t=90 st=90\,\text{s} (תת־סעיף ג(2)), ולכן

Δt=135−90=45 s\Delta t=135-90=45\,\text{s}

טעות נפוצה: להניח שרכבת ב' מאטה באותה תאוצה כמו רכבת א' – תאוצתה אינה נתונה, ויש לחשב את הזמן מן הדרך שנותרה לה.

סעיף ה

תשובה:

איור 2

קביעה: איור 2.

נימוק: הצילומים נעשו בהפרשי זמן קבועים, ולכן המרחק בין שתי נקודות סמוכות יחסי למהירות הממוצעת של הרכבת בפרק הזמן שביניהן: ככל שהרכבת מהירה יותר – הנקודות רחוקות יותר זו מזו.

תנועת רכבת ב' בנויה משני שלבים:

- 0<t<30 s0<t<30\,\text{s}: הרכבת מאיצה ממנוחה – המרווחים בין הנקודות גדלים, החל ממרווח קטן מאוד ליד x=0x=0. בשלב זה היא עוברת רק 180 m180\,\text{m} מתוך 810 m810\,\text{m} (כרבע מהדרך).

- 30<t<135 s30<t<135\,\text{s}: הרכבת מאטה עד לעצירה – המרווחים קטנים בהדרגה. שלב זה ארוך פי 3.53.5 מהשלב הראשון (105 s105\,\text{s}), ולכן יש בו הרבה יותר נקודות, והוא משתרע על 630 m630\,\text{m} – רוב הדרך.

כלומר: נקודות צפופות בהתחלה, מרווחים שגדלים במהירות לאורך כרבע מהדרך (המרווח הגדול ביותר קרוב לתחילת הדרך), ואחר כך מרווחים שקטנים בהדרגה לאורך רוב הדרך עד לנקודות צפופות בתחנה. זהו איור 2.

שאר האיורים:

•איור 1 – תמונת ראי של איור 2: המרווחים גדלים לאורך רוב הדרך וקטנים רק בקטע הקצר שלפני התחנה, כלומר האצה ארוכה והאטה קצרה – הפוך מרכבת ב', שהאיצה רק 30 s30\,\text{s} והאטה 105 s105\,\text{s}.

•איור 3 – המרווחים גדולים כבר בהתחלה וקטנים לאורך כל הדרך: האטה בלבד, בלי יציאה ממנוחה (כך הייתה נראית סדרת נקודות של רכבת א').

•איור 4 – מרווחים שווים: מהירות קבועה.

טעות נפוצה: לבחור באיור 3 – רכבת ב' יצאה ממנוחה, ולכן בתחילת הדרך הנקודות צפופות.

שאלה 15 · רחפת צעצוע עם מדחף: ניתוח גרפי מהירות–זמןבאורך בגרות · ברמת בגרות

רחפת צעצוע נעה על רצפה אופקית של אולם גדול. הרחפת נעה על כרית אוויר, ולכן החיכוך בין הרחפת לרצפה ניתן להזנחה. מדחף המותקן על הרחפת מפעיל עליה כוח דחף אופקי קבוע, המכוון תמיד אל הנקודה KK שעל הרצפה (ראו תרשים 1). הרחפת נעה לאורך קו ישר העובר דרך KK. התנגדות האוויר לתנועת הרחפת ניתנת להזנחה.

בניסוי הראשון הרחפת מוחזקת במנוחה בנקודה AA. ברגע מסוים משחררים אותה ומקנים לה מהירות התחלתית שגודלה v1v_1 בכיוון ההתרחקות מ־KK.

בניסוי השני הרחפת מוחזקת במנוחה בנקודה BB, הרחוקה מ־KK יותר מ־AA. ברגע מסוים משחררים אותה ומקנים לה מהירות התחלתית שגודלה v2v_2 בכיוון אל KK.

הגרפים א–ב בתרשים 2 שלפניכם מתארים את מהירות הרחפת בכל אחד מן הניסויים במשך שתי השניות הראשונות של התנועה. t=0t=0 הוא רגע תחילת התנועה בכל אחד מן הניסויים.

א.

קבעו אם הכיוון החיובי של המהירות נקבע בכיוון אל KK או בכיוון ההתרחקות מ־KK. נמקו את קביעתכם.

ב.

בניסוי הראשון הגיעה הרחפת לנקודה KK ברגע t=2 st=2\,\text{s}.

חשבו את המרחק בין הנקודה הרחוקה ביותר מ־KK שאליה הגיעה הרחפת בניסוי הראשון לבין הנקודה KK.

ג.

חשבו את המרחק AKAK.

ד.

בניסוי השני הגיעה הרחפת לנקודה KK ברגע t=2.2 st=2.2\,\text{s}.

חשבו את ABAB (המרחק בין מיקומי הרחפת ברגע תחילת התנועה בשני הניסויים).

ה.

חוזרים על שני הניסויים כשכרית האוויר כבויה: הרחפת מחליקה על הרצפה, ויש חיכוך בין הרחפת לרצפה. כוח הדחף של המדחף לא השתנה.

אחד מן התרשימים א–ד שלפניכם מתאר נכון את מהירות הרחפת בשני הניסויים האלה כפונקצייה של הזמן, עבור חלק מזמן התנועה.

קבעו איזה מן התרשימים א–ד מתאר נכון את תנועת הרחפת בשני הניסויים כשכרית האוויר כבויה. נמקו את קביעתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 15

סעיף א

תשובה:

הכיוון החיובי נקבע אל KK (בכיוון כוח הדחף).

קביעה: הכיוון החיובי הוא בכיוון אל KK.

נימוק: בניסוי הראשון המהירות ההתחלתית היא בכיוון ההתרחקות מ־KK, ובניסוי השני אל KK. בתרשים 2:

•גרף א מתחיל בערך שלילי, v(0)=−1.5 m/sv(0)=-1.5\,\text{m/s};

•גרף ב מתחיל בערך חיובי, v(0)=+1 m/sv(0)=+1\,\text{m/s}.

לכן גרף א מתאר את הניסוי הראשון (v1=1.5 m/sv_1=1.5\,\text{m/s} הרחק מ־KK) וגרף ב את הניסוי השני (v2=1 m/sv_2=1\,\text{m/s} אל KK), ומהירות בכיוון אל KK היא החיובית.

אפשר לוודא זאת גם מהתאוצה: שיפוע שני הגרפים חיובי, כלומר התאוצה בכיוון החיובי. הכוח האופקי היחיד על הרחפת הוא כוח הדחף (הכובד והכוח שמפעילה כרית האוויר אנכיים ומתאזנים), ולכן התאוצה a=Fma=\frac{F}{m} מכוונת תמיד אל KK – ולכן זה הכיוון החיובי.

טעות נפוצה: לקבוע את הכיוון החיובי לפי סימן התאוצה בלבד בלי להתאים כל גרף לניסוי שלו, או להניח שהכיוון החיובי הוא תמיד כיוון המהירות ההתחלתית.

סעיף ב

תשובה:

≈1.56 m\approx 1.56\,\text{m}

התאוצה. שני הגרפים הם קווים ישרים מקבילים (אין חיכוך, והתאוצה Fm\frac{F}{m} זהה בשני כיווני התנועה). מגרף א, בין (0, −1.5)(0,\,-1.5) ל־(2, 2.5)(2,\,2.5):

a=ΔvΔt=2.5−(−1.5)2−0=2 m/s2a=\frac{\Delta v}{\Delta t}=\frac{2.5-(-1.5)}{2-0}=2\,\text{m/s}^2

הנקודה הרחוקה ביותר מ־KK היא הרגע שבו המהירות מתאפסת – לפי גרף א, ברגע t=0.75 st=0.75\,\text{s}. מרגע זה ועד t=2 st=2\,\text{s} (ההגעה ל־KK) הרחפת נעה אל KK ממנוחה. לפי נוסחת התנועה שוות התאוצה:

x−x0=v0t+12at2x-x_0=v_0t+\tfrac12at^2

עם v0=0v_0=0, a=2 m/s2a=2\,\text{m/s}^2 ו־t=2−0.75=1.25 st=2-0.75=1.25\,\text{s}:

x−x0=0+12⋅2⋅1.252≈1.56 mx-x_0=0+\tfrac12\cdot 2\cdot 1.25^2\approx 1.56\,\text{m}

המרחק בין הנקודה הרחוקה ביותר לנקודה KK הוא כ־1.56 m1.56\,\text{m}.

(בדרך שקולה: השטח בין גרף א לציר הזמן מ־t=0.75 st=0.75\,\text{s} עד t=2 st=2\,\text{s}: 12⋅1.25⋅2.5≈1.56 m\tfrac12\cdot 1.25\cdot 2.5\approx 1.56\,\text{m}.)

סעיף ג

תשובה:

AK=1 mAK=1\,\text{m}

בניסוי הראשון הרחפת יוצאת מ־AA ב־t=0t=0 ומגיעה ל־KK ב־t=2 st=2\,\text{s}. ההעתק שלה, לפי

x−x0=v0t+12at2x-x_0=v_0t+\tfrac12at^2

עם v0=−1.5 m/sv_0=-1.5\,\text{m/s}, a=2 m/s2a=2\,\text{m/s}^2, t=2 st=2\,\text{s}:

x−x0=−1.5⋅2+12⋅2⋅22=−3+4=1 mx-x_0=-1.5\cdot 2+\tfrac12\cdot 2\cdot 2^2=-3+4=1\,\text{m}

ההעתק חיובי (בכיוון אל KK), כלומר KK נמצאת 1 m1\,\text{m} מ־AA:

AK=1 mAK=1\,\text{m}

בדיקה: מ־AA התרחקה הרחפת 12⋅0.75⋅1.5≈0.56 m\tfrac12\cdot 0.75\cdot 1.5\approx 0.56\,\text{m} (השטח עד t=0.75 st=0.75\,\text{s}), ואז חזרה 1.56 m1.56\,\text{m} אל KK; 1.56−0.56=1 m1.56-0.56=1\,\text{m} ✓.

טעות נפוצה: לחשב את הדרך הכוללת (0.56+1.56≈2.1 m0.56+1.56\approx 2.1\,\text{m}) במקום ההעתק – הרחפת שינתה כיוון וחזרה דרך AA.

סעיף ד

תשובה:

AB≈6.04 mAB\approx 6.04\,\text{m}

בניסוי השני הרחפת יוצאת מ־BB במהירות v0=+1 m/sv_0=+1\,\text{m/s} (אל KK, לפי גרף ב) ובאותה תאוצה a=2 m/s2a=2\,\text{m/s}^2, ומגיעה ל־KK ב־t=2.2 st=2.2\,\text{s}:

x−x0=v0t+12at2=1⋅2.2+12⋅2⋅2.22=2.2+4.84=7.04 mx-x_0=v_0t+\tfrac12at^2=1\cdot 2.2+\tfrac12\cdot 2\cdot 2.2^2=2.2+4.84=7.04\,\text{m}

כלומר BK=7.04 mBK=7.04\,\text{m}.

הנקודות AA ו־BB על אותו קו, ו־AA בין KK ל־BB, לכן:

AB=BK−AK=7.04−1=6.04 mAB=BK-AK=7.04-1=6.04\,\text{m}

טעות נפוצה: להשתמש בגרף ב רק עד t=2 st=2\,\text{s} (סוף הגרף) – הרחפת ממשיכה באותה תאוצה עד שהיא מגיעה ל־KK.

סעיף ה

תשובה:

תרשים ג.

קביעה: תרשים ג.

נימוק: עם חיכוך פועלים על הרחפת לאורך קו התנועה שני כוחות אופקיים: כוח הדחף FF (תמיד אל KK, הכיוון החיובי) וכוח החיכוך הקינטי fk=μkmgf_k=\mu_kmg (תמיד נגד כיוון התנועה). לפי החוק השני של ניוטון:

- בתנועה הרחק מ־KK (מהירות שלילית): שני הכוחות אל KK, ולכן a=F+fkma=\frac{F+f_k}{m} – גדולה מ־2 m/s22\,\text{m/s}^2. בניסוי הראשון המהירות מתאפסת לפני t=0.75 st=0.75\,\text{s}.

- בתנועה אל KK (מהירות חיובית): החיכוך נגד הדחף, ולכן a=F−fkma=\frac{F-f_k}{m} – קטנה מ־2 m/s22\,\text{m/s}^2. זה נכון לשלב החזרה בניסוי הראשון וגם לכל הניסוי השני, ולכן לשני הקטעים האלה אותו שיפוע.

בדיקת התרשימים:

- תרשים א: בתנועה הרחק מ־KK השיפוע מתון (1 m/s21\,\text{m/s}^2) ובתנועה אל KK תלול (3 m/s23\,\text{m/s}^2) – הפוך מהנדרש.

- תרשים ב: הניסוי הראשון תקין, אבל בניסוי השני (תנועה אל KK) השיפוע 3 m/s23\,\text{m/s}^2 – גדול מ־22 ושונה מקטע החזרה בניסוי הראשון – פסול.

- תרשים ג: בתנועה הרחק מ־KK: 0−(−1.5)0.5=3 m/s2\frac{0-(-1.5)}{0.5}=3\,\text{m/s}^2 (תלול מ־22), ושני הקטעים בתנועה אל KK בשיפוע 1 m/s21\,\text{m/s}^2 (מתון מ־22 ושווים זה לזה) – מתאים. גם 3+12=2=Fm\frac{3+1}{2}=2=\frac{F}{m}, כמצופה (כוח הדחף לא השתנה).

- תרשים ד: בניסוי הראשון השיפוע 2 m/s22\,\text{m/s}^2 לאורך כל התנועה, כאילו אין חיכוך – פסול.

(בתרשים ג: fkm=μkg=1 m/s2\frac{f_k}{m}=\mu_kg=1\,\text{m/s}^2, כלומר μk=0.1\mu_k=0.1 – ערך סביר; ובעצירה הדחף גדול מהחיכוך, ולכן הרחפת אינה נשארת במנוחה.)

טעות נפוצה: לבחור בתרשים ב מתוך מחשבה שהחיכוך "מגדיל את התאוצה" בכל מקרה – בתנועה אל KK החיכוך פועל נגד כוח הדחף ומקטין את התאוצה.

שאלה 16 · נסיעת אופנוע: גרף מהירות–זמן ועצירה ברמזורבאורך בגרות · ברמת בגרות

רוכב אופנוע התחיל את נסיעתו ממנוחה ונסע לאורך כביש ישר. הגרף שלהלן מתאר את גודל מהירות האופנוע כפונקצייה של הזמן.

א.

קבעו מהו סוג התנועה של האופנוע (שוות מהירות, שוות תאוצה, תאוצה משתנה) בכל אחד משלושת השלבים של התנועה המוצגים בגרף: 0<t<4 s0<t<4\,\text{s} , 4 s<t<7 s4\,\text{s}<t<7\,\text{s} , 7 s<t<12 s7\,\text{s}<t<12\,\text{s} . נמקו את קביעותיכם.

ב.

יצרן האופנוע מצהיר כי אפשר להאיץ את האופנוע מ־00 קמ"ש עד 9090 קמ"ש ב־3.03.0 שניות.

הַניחו כי התאוצה שעליה הצהיר היצרן קבועה, וחשבו פי כמה גדולה תאוצה זו מן התאוצה המקסימלית שבה נסע הרוכב.

ג.

חשבו בקירוב את המהירות הממוצעת של האופנוע ב־1212 השניות הראשונות של נסיעתו.

ד.

בהמשך הדרך נסע הרוכב לאורך כביש ישר במהירות שגודלה 20 ms20\,\frac{\text{m}}{\text{s}} . ברגע מסוים הבחין שהרמזור שלפניו מתחלף לאדום. ברגע זה הוא היה במרחק 40 m40\,\text{m} מקו העצירה. הזמן שעבר מן הרגע שהבחין ברמזור ועד שלחץ על הבלמים (זמן התגובה) הוא 0.9 s0.9\,\text{s} .

גודל תאוטת הבלימה של האופנוע הוא 8 ms28\,\frac{\text{m}}{\text{s}^2} .

חשבו את משך הזמן שעבר מן הרגע שהרוכב לחץ על הבלמים ועד שהאופנוע נעצר.

ה.

חשבו את המרחק הכולל שעבר האופנוע מן הרגע שהרוכב הבחין ברמזור ועד שנעצר, וקבעו אם האופנוע נעצר לפני קו העצירה.

ו.

מדריך נהיגה אמר לרוכב: "כל תוספת של 1010 קמ"ש למהירות מוסיפה למרחק הבלימה אותו מספר מטרים, בלי קשר למהירות שבה נוסעים". מרחק הבלימה הוא המרחק שעובר כלי הרכב מן הרגע שבו הנהג לוחץ על הבלמים ועד לעצירתו (באותה תאוטה).

האם הטענה של המדריך נכונה? נמקו את תשובתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 16

סעיף א

תשובה:

0<t<4 s0<t<4\,\text{s}: שוות תאוצה (a=3 m/s2a=3\,\text{m/s}^2); 4<t<7 s4<t<7\,\text{s}: שוות מהירות (12 m/s12\,\text{m/s}); 7<t<12 s7<t<12\,\text{s}: תאוצה משתנה (הולכת וקטנה).

בגרף מהירות–זמן השיפוע בכל רגע הוא התאוצה הרגעית (a=dvdta=\frac{dv}{dt}).

שלב 1, 0<t<4 s0<t<4\,\text{s} – תנועה שוות תאוצה. הגרף קו ישר עולה – שיפוע קבוע. המהירות גדלה ב־3 m/s3\,\text{m/s} בכל שנייה:

a=ΔvΔt=12−04−0=3 m/s2a=\frac{\Delta v}{\Delta t}=\frac{12-0}{4-0}=3\,\text{m/s}^2

שלב 2, 4 s<t<7 s4\,\text{s}<t<7\,\text{s} – תנועה שוות מהירות (קצובה). הגרף אופקי, השיפוע אפס, ולכן a=0a=0 והאופנוע נע במהירות קבועה 12 m/s12\,\text{m/s}.

שלב 3, 7 s<t<12 s7\,\text{s}<t<12\,\text{s} – תנועה בתאוצה משתנה. המהירות גדלה (מ־1212 ל־20 m/s20\,\text{m/s}), אבל הגרף מתעקם: בשנייה הראשונה של השלב המהירות גדלה ב־2.5 m/s2.5\,\text{m/s}, בשנייה שאחריה ב־2 m/s2\,\text{m/s}, ובשנייה האחרונה רק ב־0.8 m/s0.8\,\text{m/s}. השיפוע הולך וקטן, כלומר התאוצה אינה קבועה – היא קטנה בהדרגה.

טעות נפוצה: לקבוע ששלב 3 הוא "שוות תאוצה" רק משום שהמהירות עולה – עלייה במהירות אינה מעידה על תאוצה קבועה; צריך לבדוק אם השיפוע קבוע.

סעיף ב

תשובה:

a≈8.33 m/s2a\approx 8.33\,\text{m/s}^2 – פי ≈2.8\approx 2.8 מהתאוצה המרבית של הרוכב (3 m/s23\,\text{m/s}^2).

התאוצה המוצהרת. ממירים ליחידות SI:

v=90 km/h=903.6 m/s=25 m/sv=90\,\text{km/h}=\frac{90}{3.6}\,\text{m/s}=25\,\text{m/s}

בתנועה שוות תאוצה, לפי v=v0+atv=v_0+at עם v0=0v_0=0:

aיצרן=v−v0t=25−03≈8.33 m/s2a_{\text{יצרן}}=\frac{v-v_0}{t}=\frac{25-0}{3}\approx 8.33\,\text{m/s}^2

התאוצה המרבית של הרוכב. התאוצה היא שיפוע הגרף. בשלב 3 השיפוע הגדול ביותר הוא בשנייה הראשונה, 2.5 m/s22.5\,\text{m/s}^2, ומשם הוא קטן; בשלב 2 השיפוע אפס. לכן השיפוע הגדול ביותר בגרף הוא בשלב 1: amax⁡=3 m/s2a_{\max}=3\,\text{m/s}^2.

היחס:

aיצרןamax⁡=8.333≈2.8\frac{a_{\text{יצרן}}}{a_{\max}}=\frac{8.33}{3}\approx 2.8

טעות נפוצה: לא להמיר km/h\text{km/h} ל־m/s\text{m/s} (ולקבל 30 m/s230\,\text{m/s}^2 ויחס 1010).

סעיף ג

תשובה:

vˉ≈12.0 m/s\bar v\approx 12.0\,\text{m/s}

מהירות ממוצעת היא ההעתק חלקי הזמן: vˉ=ΔxΔt\bar v=\frac{\Delta x}{\Delta t}. האופנוע נע בכיוון אחד, וההעתק שווה לשטח שבין גרף המהירות–זמן לבין ציר הזמן.

שלב 1 (00–4 s4\,\text{s}) – משולש:

Δx1=12⋅4⋅12=24 m\Delta x_1=\tfrac12\cdot 4\cdot 12=24\,\text{m}

שלב 2 (44–7 s7\,\text{s}) – מלבן:

Δx2=12⋅3=36 m\Delta x_2=12\cdot 3=36\,\text{m}

שלב 3 (77–12 s12\,\text{s}) – הגרף מתעקם; מחשבים בקירוב כסכום טרפזים בין נקודות הגרף (המהירויות 12, 14.5, 16.5, 18, 19.2, 20 m/s12,\ 14.5,\ 16.5,\ 18,\ 19.2,\ 20\,\text{m/s} ברווחים של שנייה):

Δx3≈13.25+15.5+17.25+18.6+19.6=84.2 m\Delta x_3\approx 13.25+15.5+17.25+18.6+19.6=84.2\,\text{m}

סך ההעתק:

Δx≈24+36+84.2=144.2 m\Delta x\approx 24+36+84.2=144.2\,\text{m}

המהירות הממוצעת:

vˉ=ΔxΔt=144.212≈12.0 m/s\bar v=\frac{\Delta x}{\Delta t}=\frac{144.2}{12}\approx 12.0\,\text{m/s}

טעות נפוצה: לחשב 0+202=10 m/s\frac{0+20}{2}=10\,\text{m/s} – ממוצע המהירות ההתחלתית והסופית נכון רק לתנועה שוות תאוצה לאורך כל הזמן.

סעיף ד

תשובה:

t=2.5 st=2.5\,\text{s}

מרגע הלחיצה על הבלמים האופנוע נע בתאוטה קבועה. כיוון חיובי – כיוון הנסיעה, ולכן a=−8 m/s2a=-8\,\text{m/s}^2.

לפי v=v0+atv=v_0+at, ברגע העצירה v=0v=0:

0=v0+at  ⇒  t=−v0a=−20−8=2.5 s0=v_0+at\;\Rightarrow\;t=\frac{-v_0}{a}=\frac{-20}{-8}=2.5\,\text{s}

טעות נפוצה: להוסיף את זמן התגובה – הסעיף שואל על הזמן מרגע הלחיצה על הבלמים.

סעיף ה

תשובה:

43 m43\,\text{m} – לא נעצר לפני הקו; הוא חוצה אותו ב־3 m3\,\text{m}.

שלב 1 – זמן התגובה. עד הלחיצה על הבלמים האופנוע ממשיך בתנועה קצובה:

Δx1=v0tr=20⋅0.9=18 m\Delta x_1=v_0t_r=20\cdot 0.9=18\,\text{m}

שלב 2 – הבלימה. לפי v2=v02+2a(x−x0)v^2=v_0^2+2a(x-x_0) עם v=0v=0:

Δx2=v2−v022a=0−2022⋅(−8)=40016=25 m\Delta x_2=\frac{v^2-v_0^2}{2a}=\frac{0-20^2}{2\cdot(-8)}=\frac{400}{16}=25\,\text{m}

(בדיקה: Δx2=v0+v2 t=20+02⋅2.5=25 m\Delta x_2=\frac{v_0+v}{2}\,t=\frac{20+0}{2}\cdot 2.5=25\,\text{m}.)

המרחק הכולל:

Δx=18+25=43 m\Delta x=18+25=43\,\text{m}

43 m>40 m43\,\text{m}>40\,\text{m}, ולכן האופנוע אינו נעצר לפני קו העצירה – הוא חוצה אותו ב־3 m3\,\text{m}.

טעות נפוצה: להתעלם מהמרחק שעובר האופנוע בזמן התגובה – מקבלים 25 m25\,\text{m} ומסיקים בטעות שהוא נעצר בזמן.

סעיף ו

תשובה:

לא. מרחק הבלימה יחסי לריבוע המהירות, d=v022∣a∣d=\frac{v_0^2}{2|a|}, ולכן התוספת למרחק הבלימה עבור 1010 קמ"ש נוספים גדלה ככל שהמהירות גבוהה יותר (למשל כ־3.4 m3.4\,\text{m} בין 3030 ל־4040 קמ"ש, וכ־9.2 m9.2\,\text{m} בין 9090 ל־100100 קמ"ש).

תשובה: לא.

נימוק: בבלימה בתאוטה קבועה שגודלה ∣a∣|a|, לפי v2=v02+2a(x−x0)v^2=v_0^2+2a(x-x_0) עם מהירות סופית אפס:

d=v022∣a∣d=\frac{v_0^2}{2|a|}

מרחק הבלימה יחסי לריבוע המהירות. התוספת למרחק הבלימה כשמגדילים את המהירות מ־v0v_0 ל־v0+Δvv_0+\Delta v:

Δd=(v0+Δv)2−v022∣a∣=2v0Δv+(Δv)22∣a∣\Delta d=\frac{(v_0+\Delta v)^2-v_0^2}{2|a|}=\frac{2v_0\Delta v+(\Delta v)^2}{2|a|}

תוספת זו תלויה ב־v0v_0 – היא גדלה ככל שמהירות הנסיעה גבוהה יותר.

דוגמה עם תאוטת האופנוע 8 m/s28\,\text{m/s}^2:

•מ־3030 ל־4040 קמ"ש (8.33→11.11 m/s8.33\to 11.11\,\text{m/s}): dd גדל מ־4.34.3 ל־7.7 m7.7\,\text{m} – תוספת של כ־3.4 m3.4\,\text{m}.

•מ־9090 ל־100100 קמ"ש (25→27.78 m/s25\to 27.78\,\text{m/s}): dd גדל מ־39.139.1 ל־48.2 m48.2\,\text{m} – תוספת של כ־9.2 m9.2\,\text{m}.

לכן כל 1010 קמ"ש נוספים במהירות גבוהה "עולים" במטרים רבים יותר מאשר במהירות נמוכה, והטענה אינה נכונה.

שאלה 17 · עגלה על מסלול אוויר ומשקולת תלויה: החוק השני של ניוטוןבאורך בגרות · ברמת בגרות

לפניכם שני קטעים (קטע א וקטע ב) מתוך דוח מעבדה שהגישה קבוצת תלמידים. קראו כל קטע וענו על סעיפי השאלה שאחריו.

– קטע א –

נושא הניסוי: החוק השני של ניוטון

בתרשים מוצגת עגלה המונחת על מסלול אוויר אופקי. העגלה קשורה בחוט, החוט עובר על גלגלת שבקצה המסלול, ובקצהו השני תלוי מתלה ועליו משקולות. מסת העגלה עם המשקולות שעליה היא MM, ומסת המתלה עם המשקולות שעליו היא mm.

בתחילת הניסוי המערכת במנוחה, והמתלה נמצא בגובה dd מעל הרצפה (ראו תרשים).

מסת החוט ומסת הגלגלת זניחות, ומסלול האוויר מבטל את החיכוך בין העגלה למסלול. גם החיכוך בגלגלת זניח.

במהלך הניסוי משחררים את המערכת ממנוחה, ומודדים בשעון עצר את הזמן tt מרגע השחרור ועד שהמתלה פוגע ברצפה.

על פי dd ו־tt מחשבים את התאוצה aa של העגלה.

ניסוי 1

מטרת הניסוי: לבדוק את ההשערה שהעגלה נעה בתאוצה קבועה.

מהלך הניסוי: שחררנו את המערכת כמה פעמים, בכל פעם כשהמתלה בגובה אחר, בלי לשנות את המסות.

אחר כך חישבנו את התאוצה aa. התוצאות והחישובים של שלוש מדידות מוצגים בטבלה.

d (m)d\,(\text{m})t (s)t\,(\text{s})a (m/s2)a\,(\text{m/s}^2)
0.40.41.121.120.640.64
0.80.81.621.620.610.61
1.21.21.951.950.630.63
א.

הסבירו בקצרה מדוע על פי חוקי ניוטון נכון להניח שהעגלה נעה בתאוצה קבועה.

בתשובתכם על סעיף זה אין להתבסס על תוצאות המדידות.

ב.

הראו כיצד חישבו התלמידים את התאוצה בניסוי זה.

ג.

קבעו אם הממצאים המוצגים בטבלה מאששים את ההשערה שהעגלה נעה בתאוצה קבועה.

נמקו את קביעתכם.

ד.

– קטע ב –

ניסוי 2

מטרת הניסוי: בדיקת התלות של התאוצה במסת המתלה mm, בעוד המסה הכוללת של המערכת (M+m)(M+m) נשארת קבועה.

מהלך הניסוי: חזרנו על המדידות שבניסוי 1 כמה פעמים, ובכל פעם העברנו משקולת קטנה מן העגלה אל המתלה.

תוצאות המדידות וקו המגמה מוצגים להלן.

סרטטו במחברתכם את תרשים הכוחות הפועלים על כל אחד מן הגופים – העגלה והמתלה. כתבו ליד כל כוח את שמו.

ה.

התבססו על חוקי ניוטון, ופַתחו משוואה המקשרת בין התאוצה aa ובין מסת המתלה mm.

ו.

על פי הגרף שבקטע ב והמשוואה שפיתחתם בסעיף ה, חשבו את המסה הכוללת (M+m)(M+m) של המערכת. פרטו את חישוביכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א

תשובה:

הכוחות על כל גוף (כובד, נורמלי, מתיחות) קבועים במהלך התנועה, ולכן לפי ΣF=ma\Sigma F=ma התאוצה קבועה: a=mgM+ma=\frac{mg}{M+m}.

על העגלה פועלים כוח הכובד MgMg, הכוח הנורמלי NN מהמסלול (שניהם אנכיים ומאזנים זה את זה) וכוח המתיחות TT של החוט (אופקי). על המתלה פועלים כוח הכובד mgmg וכוח המתיחות TT. מסת החוט והגלגלת זניחה ואין חיכוך, ולכן המתיחות זהה לאורך החוט, ושני הגופים נעים באותו גודל תאוצה (החוט אינו נמתח).

לפי החוק השני של ניוטון (כיוון חיובי: העגלה לעבר הגלגלת, המתלה מטה):

T=Ma,mg−T=maT=Ma,\qquad mg-T=ma

חיבור המשוואות נותן

a=mgM+ma=\frac{mg}{M+m}

כל הגדלים באגף ימין קבועים במהלך התנועה (המסות אינן משתנות, gg קבוע, ואין חיכוך שתלוי במהירות). לכן הכוח השקול על כל גוף קבוע, והתאוצה קבועה – אינה תלויה בזמן, במהירות או במקום.

סעיף ב

תשובה:

a=2dt2a=\frac{2d}{t^2} (מתוך d=12at2d=\tfrac12at^2, תנועה ממנוחה)

המתלה (וגם העגלה, הקשורה אליו בחוט) מתחיל ממנוחה (v0=0v_0=0) ועובר בתאוצה קבועה את הדרך dd עד הרצפה. מדף הנוסחאות:

x=x0+v0t+12at2x=x_0+v_0t+\tfrac12at^2

עם x−x0=dx-x_0=d ו־v0=0v_0=0:

d=12at2  ⇒  a=2dt2d=\tfrac12at^2\;\Rightarrow\;a=\frac{2d}{t^2}

לדוגמה, במדידה הראשונה:

a=2⋅0.41.122=0.81.254≈0.64 ms2a=\frac{2\cdot 0.4}{1.12^2}=\frac{0.8}{1.254}\approx 0.64\,\frac{\text{m}}{\text{s}^2}

ובאופן דומה 2⋅0.81.622≈0.61 m/s2\frac{2\cdot 0.8}{1.62^2}\approx 0.61\,\text{m/s}^2 ו־2⋅1.21.952≈0.63 m/s2\frac{2\cdot 1.2}{1.95^2}\approx 0.63\,\text{m/s}^2 – כמו בטבלה.

סעיף ג

תשובה:

כן. התאוצה שחושבה כמעט זהה (0.610.61–0.64 m/s20.64\,\text{m/s}^2) בכל הגבהים, וההפרשים אינם שיטתיים.

קביעה: כן, הממצאים מאששים את ההשערה.

נימוק: הנוסחה a=2dt2a=\frac{2d}{t^2} נכונה רק אם התאוצה קבועה. אילו התאוצה הייתה משתנה במהלך התנועה (למשל גדלה או קטנה עם הזמן), ה"תאוצה" המחושבת הייתה משתנה באופן שיטתי עם הגובה dd (כלומר עם משך התנועה).

בפועל, עבור שלושה גבהים שונים – פי 33 בין הקטן לגדול – התקבלו ערכים כמעט שווים: 0.640.64, 0.610.61 ו־0.63 m/s20.63\,\text{m/s}^2. ההפרשים קטנים (כ־5%5\% לכל היותר), והם אינם עולים או יורדים באופן עקבי עם dd – ולכן הם נובעים משגיאות מדידה (בעיקר בהפעלת שעון העצר ועצירתו). כלומר, העגלה נעה בתאוצה קבועה של כ־0.63 m/s20.63\,\text{m/s}^2.

סעיף ד

תשובה:

עגלה: כוח הכובד MgMg (מטה), הכוח הנורמלי NN (מעלה), כוח המתיחות TT (אופקי, לעבר הגלגלת). מתלה: כוח הכובד mgmg (מטה), כוח המתיחות TT (מעלה).

העגלה:

1. כוח הכובד MgMg – מופעל על ידי כדור הארץ, אנכית כלפי מטה.

2. הכוח הנורמלי NN – מופעל על ידי המסלול (כרית האוויר), אנכית כלפי מעלה; N=MgN=Mg, כי אין תאוצה אנכית.

3. כוח המתיחות TT – מופעל על ידי החוט, אופקית לעבר הגלגלת.

המתלה:

1. כוח הכובד mgmg – מופעל על ידי כדור הארץ, אנכית כלפי מטה.

2. כוח המתיחות TT – מופעל על ידי החוט, אנכית כלפי מעלה.

(mg>Tmg>T, כי המתלה מאיץ כלפי מטה – החץ של כוח הכובד ארוך יותר.)

גודל המתיחות זהה בשני קצות החוט, כי מסת החוט והגלגלת זניחה ואין חיכוך.

טעות נפוצה: לסמן T=mgT=mg – המתלה מאיץ, ולכן הכוחות עליו אינם מאוזנים.

סעיף ה

תשובה:

a=gM+m ma=\frac{g}{M+m}\,m

כיוון חיובי: העגלה לעבר הגלגלת והמתלה מטה (שני הגופים נעים באותו גודל תאוצה aa, כי החוט אינו נמתח). לפי החוק השני של ניוטון ΣF=ma\Sigma F=ma:

העגלה (ציר אופקי; בציר האנכי N=MgN=Mg):

T=MaT=Ma

המתלה:

mg−T=mamg-T=ma

חיבור שתי המשוואות מבטל את TT:

mg=(M+m) amg=(M+m)\,a
⇒  a=gM+m m\Rightarrow\;a=\frac{g}{M+m}\,m

בניסוי 2 המסה הכוללת M+mM+m קבועה, ולכן התאוצה יחסית ישר למסת המתלה mm: הגרף של aa כפונקציה של mm הוא קו ישר דרך הראשית, שהשיפוע שלו gM+m\frac{g}{M+m}.

טעות נפוצה: לכתוב לעגלה T=MgT=Mg או לשכוח שגם העגלה מואצת – הכוח mgmg מאיץ את שני הגופים יחד.

סעיף ו

תשובה:

M+m≈0.8 kgM+m\approx 0.8\,\text{kg}

לפי סעיף ה, השיפוע של קו המגמה בגרף aa כפונקציה של mm הוא

שיפוע=gM+m\text{שיפוע}=\frac{g}{M+m}

שיפוע קו המגמה – משתי נקודות על הקו (לא מנקודות המדידה): קו המגמה עובר דרך (0.02 kg, 0.25 m/s2)(0.02\,\text{kg},\,0.25\,\text{m/s}^2) ודרך (0.06 kg, 0.75 m/s2)(0.06\,\text{kg},\,0.75\,\text{m/s}^2):

שיפוע=ΔaΔm=0.75−0.250.06−0.02=0.500.04=12.5 ms2⋅kg\text{שיפוע}=\frac{\Delta a}{\Delta m}=\frac{0.75-0.25}{0.06-0.02}=\frac{0.50}{0.04}=12.5\,\frac{\text{m}}{\text{s}^2\cdot\text{kg}}

(הקו אכן עובר בקירוב דרך הראשית, כמצופה מהמשוואה.)

המסה הכוללת:

M+m=gשיפוע=1012.5=0.8 kgM+m=\frac{g}{\text{שיפוע}}=\frac{10}{12.5}=0.8\,\text{kg}

(קו מגמה שמסרטט תלמיד בעצמו דרך נקודות המדידה המפוזרות יכול לתת שיפוע של כ־1212–13 ms2⋅kg13\,\frac{\text{m}}{\text{s}^2\cdot\text{kg}}, כלומר מסה כוללת של כ־0.770.77–0.83 kg0.83\,\text{kg} – תוצאה תקינה. בדיקה: בניסוי 1 התקבלה תאוצה של כ־0.63 m/s20.63\,\text{m/s}^2, המתאימה על הקו למסת מתלה של כ־0.05 kg0.05\,\text{kg}.)

טעות נפוצה: לחשב את השיפוע מנקודות המדידה עצמן (שמפוזרות סביב הקו) במקום מנקודות על קו המגמה.

שאלה 18 · שני רובוטים במחסן נפגשים בנקודת מסירהבאורך בגרות · ברמת בגרות

במחסן לוגיסטי נעים שני רובוטים, 1 ו־2, לאורך מסילה ישרה ואופקית (ראו תרשים).

רובוט 1 נע שמאלה במהירות שגודלה 3 ms3\,\frac{\text{m}}{\text{s}}. ברגע t=0t=0 הוא חולף בנקודה PP, ומאותו רגע הוא מקטין את גודל מהירותו בקצב קבוע, עד לעצירתו.

באותו רגע, t=0t=0, רובוט 2 מתחיל לנוע ממנוחה מן הנקודה QQ ימינה, לכיוון רובוט 1, ומגדיל את גודל מהירותו בקצב קבוע. שני הרובוטים נעים זה לקראת זה.

הכיוון החיובי של ציר ה־xx נקבע ימינה, וראשיתו בנקודה PP.

א.

לפניכם ארבעה היגדים 1-4, רק אחד מהם נכון.

התייחסו לרגע שבו רובוט 2 מתחיל לנוע ולציר ה־xx, וקבעו איזה מן ההיגדים הוא הנכון.

נמקו את קביעתכם.

1. רובוט 1 נע בתאוצה חיובית, ורובוט 2 נע בתאוצה שלילית.

2. רובוט 1 נע בתאוצה שלילית, ורובוט 2 נע בתאוצה חיובית.

3. שני הרובוטים נעים בתאוצה חיובית.

4. שני הרובוטים נעים בתאוצה שלילית.

ב.

רובוט 1 הקטין את גודל מהירותו בקצב של 0.25 ms0.25\,\frac{\text{m}}{\text{s}} בכל שנייה.

חשבו את הזמן מרגע t=0t=0 ועד לרגע שבו נעצר רובוט 1.

ג.

חשבו את המרחק בין נקודת העצירה של רובוט 1 לבין הנקודה PP.

ד.

רובוט 2 הגדיל את גודל מהירותו במשך 88 השניות הראשונות של תנועתו בקצב של 0.25 ms0.25\,\frac{\text{m}}{\text{s}} בכל שנייה. לאחר מכן הוא הקטין את גודל מהירותו בקצב קבוע, ונעצר באותו הזמן ובאותו המקום שבו נעצר רובוט 1.

חשבו את גודל התאוצה של רובוט 2 במהלך הבלימה.

ה.

חשבו את PQPQ, המרחק שהיה בין שני הרובוטים ברגע t=0t=0.

ו.

התייחסו לכיוון ציר ה־xx שהוגדר בשאלה, וסרטטו לכל אחד משני הרובוטים גרף המתאר את המהירות שלו כפונקציה של הזמן מרגע t=0t=0 ועד לעצירתו. סרטטו את שני הגרפים באותה מערכת צירים.

◂ פתרון מלא לשאלה 18

סעיף א

תשובה:

היגד 3: שני הרובוטים נעים בתאוצה חיובית.

קביעה: היגד 3 נכון.

נימוק: סימן התאוצה נקבע לפי כיוון וקטור התאוצה ביחס לציר, ולא לפי השאלה אם הגוף "מאט" או "מאיץ".

- רובוט 1 נע שמאלה – בכיוון השלילי של הציר, ולכן v1<0v_1<0. גודל מהירותו קטן, כלומר התאוצה מכוונת נגד כיוון המהירות: ימינה. לכן a1>0a_1>0.

- רובוט 2 נע ימינה – בכיוון החיובי, ולכן v2>0v_2>0. גודל מהירותו גדל, כלומר התאוצה בכיוון המהירות: ימינה. לכן a2>0a_2>0.

שתי התאוצות מכוונות ימינה – שתיהן חיוביות.

טעות נפוצה: לקבוע ש"רובוט 1 מאט ולכן תאוצתו שלילית" – כשגוף נע בכיוון השלילי וגודל מהירותו קטן, תאוצתו חיובית.

סעיף ב

תשובה:

t=12 st=12\,\text{s}

רובוט 1 מאט בקצב קבוע של 0.25 m/s0.25\,\text{m/s} בכל שנייה. מהירותו ההתחלתית v0=−3 m/sv_0=-3\,\text{m/s} (שמאלה), ותאוצתו a=+0.25 m/s2a=+0.25\,\text{m/s}^2 (סעיף א).

לפי נוסחת התנועה שוות התאוצה מדף הנוסחאות:

v=v0+atv=v_0+at

ברגע העצירה v=0v=0:

0=v0+at  ⇒  t=−v0a0=v_0+at\;\Rightarrow\;t=-\frac{v_0}{a}

הצבה:

t=−−30.25=12 st=-\frac{-3}{0.25}=12\,\text{s}

סעיף ג

תשובה:

18 m18\,\text{m} (נקודת העצירה: x=−18 mx=-18\,\text{m})

מדף הנוסחאות:

v2=v02+2a(x−x0)v^2=v_0^2+2a(x-x_0)

עם x0=0x_0=0 (הנקודה PP), v0=−3 m/sv_0=-3\,\text{m/s}, a=0.25 m/s2a=0.25\,\text{m/s}^2 ו־v=0v=0 ברגע העצירה:

0=v02+2ax  ⇒  x=−v022a0=v_0^2+2ax\;\Rightarrow\;x=-\frac{v_0^2}{2a}

הצבה:

x=−(−3)22⋅0.25=−90.5=−18 mx=-\frac{(-3)^2}{2\cdot 0.25}=-\frac{9}{0.5}=-18\,\text{m}

רובוט 1 נעצר 18 m18\,\text{m} משמאל ל־PP, כלומר המרחק מ־PP הוא 18 m18\,\text{m}.

(בדיקה בעזרת המהירות הממוצעת: x=v0+v2 t=−3+02⋅12=−18 mx=\frac{v_0+v}{2}\,t=\frac{-3+0}{2}\cdot 12=-18\,\text{m}.)

סעיף ד

תשובה:

0.5 m/s20.5\,\text{m/s}^2

שלב ההאצה: רובוט 2 מתחיל ממנוחה וגודל מהירותו גדל ב־0.25 m/s0.25\,\text{m/s} בכל שנייה במשך 8 s8\,\text{s}. לפי v=v0+atv=v_0+at:

vmax⁡=0+0.25⋅8=2 m/sv_{\max}=0+0.25\cdot 8=2\,\text{m/s}

שלב הבלימה: רובוט 2 נעצר באותו הזמן שבו נעצר רובוט 1, כלומר ברגע t=12 st=12\,\text{s} (סעיף ב). לכן משך הבלימה:

Δt=12−8=4 s\Delta t=12-8=4\,\text{s}

במהלך הבלימה גודל המהירות יורד בקצב קבוע מ־2 m/s2\,\text{m/s} ל־00. מדף הנוסחאות:

a=ΔvΔta=\frac{\Delta v}{\Delta t}

הצבה (בגדלים):

∣a∣=2−04=0.5 m/s2|a|=\frac{2-0}{4}=0.5\,\text{m/s}^2

(התאוצה בבלימה מכוונת שמאלה – שלילית ביחס לציר.)

טעות נפוצה: להניח שמשך הבלימה הוא 12 s12\,\text{s} – הבלימה מתחילה רק אחרי 88 השניות הראשונות.

סעיף ה

תשובה:

PQ=30 mPQ=30\,\text{m}

נחשב את הדרך שעבר רובוט 2 עד לעצירתו.

שלב ההאצה (00 עד 8 s8\,\text{s}), ממנוחה – לפי x−x0=v0t+12at2x-x_0=v_0t+\tfrac12at^2:

d1=0+12⋅0.25⋅82=8 md_1=0+\tfrac12\cdot 0.25\cdot 8^2=8\,\text{m}

שלב הבלימה (88 עד 12 s12\,\text{s}), מ־2 m/s2\,\text{m/s} עד 00 – לפי x−x0=v0+v2 tx-x_0=\frac{v_0+v}{2}\,t:

d2=2+02⋅4=4 md_2=\frac{2+0}{2}\cdot 4=4\,\text{m}

סך הדרך של רובוט 2:

d2כולל=8+4=12 md_2^{\text{כולל}}=8+4=12\,\text{m}

רובוט 2 נעצר באותו המקום שבו נעצר רובוט 1 – בנקודה x=−18 mx=-18\,\text{m} (סעיף ג). הוא נע ימינה, ולכן התחיל 12 m12\,\text{m} משמאל לנקודה זו: xQ=−18−12=−30 mx_Q=-18-12=-30\,\text{m}.

PQ=18+12=30 mPQ=18+12=30\,\text{m}

טעות נפוצה: לתת כתשובה רק את הדרך של רובוט 2 (12 m12\,\text{m}) – המרחק PQPQ הוא סכום הדרכים של שני הרובוטים.

סעיף ו

תשובה:

רובוט 1: קו ישר עולה מ־−3 m/s-3\,\text{m/s} ב־t=0t=0 עד 00 ב־t=12 st=12\,\text{s}. רובוט 2: קו ישר עולה מ־00 עד +2 m/s+2\,\text{m/s} ב־t=8 st=8\,\text{s}, ואז קו ישר יורד עד 00 ב־t=12 st=12\,\text{s}.

המהירויות נמדדות ביחס לציר ה־xx (חיובי ימינה), ולכן למהירות רובוט 1 סימן שלילי.

רובוט 1: תאוצה קבועה +0.25 m/s2+0.25\,\text{m/s}^2, ולכן הגרף קו ישר:

v1(t)=−3+0.25t,0≤t≤12 sv_1(t)=-3+0.25t,\qquad 0\le t\le 12\,\text{s}

נקודות: (0, −3)(0,\,-3), (12, 0)(12,\,0).

רובוט 2:

- 0≤t≤8 s0\le t\le 8\,\text{s}: v2=0.25tv_2=0.25t, מ־(0, 0)(0,\,0) עד (8, 2)(8,\,2).

- 8≤t≤12 s8\le t\le 12\,\text{s}: גודל המהירות קטן בקצב 0.5 m/s20.5\,\text{m/s}^2 – התאוצה שלילית: v2=2−0.5(t−8)v_2=2-0.5(t-8), מ־(8, 2)(8,\,2) עד (12, 0)(12,\,0).

רובוט 1רובוט 2
t (s)v (m/s)2468101214-4-3-2-1123

שני הגרפים מסתיימים באותו רגע, t=12 st=12\,\text{s}, במהירות אפס. השטח שבין הגרף של רובוט 1 לציר הזמן הוא −18 m-18\,\text{m} (העתק שמאלה), והשטח שמתחת לגרף של רובוט 2 הוא +12 m+12\,\text{m} – בהתאם לסעיפים ג ו־ה.

טעות נפוצה: לסרטט את גרף רובוט 1 מעל ציר הזמן – הוא נע בכיוון השלילי של הציר.

שאלה 19 · רכבת קלה יוצאת מתחנה ומכונית בולמת בנתיב הסמוך: גרף מהירות–זמןבאורך בגרות · ברמת בגרות

רכבת קלה BB עומדת בתחנה, ובמקביל למסילה עובר כביש ישר. ציר מקום xx מוגדר לאורך המסילה והכביש; ראשיתו בקצה הרציף, וכיוונו החיובי ימינה (ראו תרשים א). בחישוביכם התייחסו לחזית של כל כלי רכב כאל נקודה.

ברגע t=0t=0 רכבת BB, שחזיתה בנקודה x=0x=0, מתחילה לנסוע ימינה. באותו רגע חזית מכונית AA, הנוסעת ימינה בכביש, נמצאת בנקודה x=−40 mx=-40\,\text{m}. נהג המכונית רואה רמזור אדום הרחק לפניו ומתחיל לבלום.

בתרשים ב מוצגות המהירויות של הרכבת ושל המכונית כפונקציה של הזמן.

א.

הראו כי התאוצה של רכבת BB בפרק הזמן t=0t=0 עד t=10 st=10\,\text{s} היא 1.0 ms21.0\,\frac{\text{m}}{\text{s}^2}, והסבירו את המשמעות הפיזיקלית של המשפט "התאוצה של רכבת BB היא 1.0 ms21.0\,\frac{\text{m}}{\text{s}^2}".

ב.

חשבו את התאוצה של מכונית AA בפרק הזמן t=0t=0 עד t=20 st=20\,\text{s} (ביחס לציר xx), והסבירו את המשמעות הפיזיקלית של התאוצה שקיבלתם.

ג.

איזה משני כלי הרכב מקדים את האחר ברגע t=20 st=20\,\text{s}? נמקו.

ד.

כמה פעמים חלפו שני כלי הרכב זה על פני זה בפרק הזמן t=0t=0 עד t=20 st=20\,\text{s}? הסבירו.

ה.

האם בפרק הזמן t=0t=0 עד t=20 st=20\,\text{s} המהירות הממוצעת של רכבת BB גדולה מן המהירות הממוצעת של מכונית AA, קטנה ממנה או שווה לה? נמקו.

ו.

מתי מהירות רכבת BB שווה למהירות מכונית AA?

◂ פתרון מלא לשאלה 19

סעיף א

תשובה:

aB=10−010−0=1.0 m/s2a_B=\frac{10-0}{10-0}=1.0\,\text{m/s}^2: מהירות הרכבת גדלה ב־1 m/s1\,\text{m/s} בכל שנייה.

בפרק הזמן 00–10 s10\,\text{s} גרף המהירות של רכבת BB הוא קו ישר, ולכן התאוצה קבועה ושווה לשיפוע הגרף. מדף הנוסחאות:

a=ΔvΔta=\frac{\Delta v}{\Delta t}

מהגרף: ב־t=0t=0 המהירות 00, וב־t=10 st=10\,\text{s} היא 10 m/s10\,\text{m/s}:

aB=10−010−0=1.0 m/s2a_B=\frac{10-0}{10-0}=1.0\,\text{m/s}^2

משמעות: בכל שנייה של פרק זמן זה גדלה מהירות הרכבת ב־1 m/s1\,\text{m/s} בכיוון החיובי של ציר xx: אחרי 1 s1\,\text{s} מהירותה 1 m/s1\,\text{m/s}, אחרי 2 s2\,\text{s} – 2 m/s2\,\text{m/s}, וכן הלאה.

סעיף ב

תשובה:

aA=−0.8 m/s2a_A=-0.8\,\text{m/s}^2: המכונית בולמת – מהירותה קטנה ב־0.8 m/s0.8\,\text{m/s} בכל שנייה.

גרף המהירות של מכונית AA הוא קו ישר יורד, ולכן התאוצה קבועה ושווה לשיפוע:

aA=ΔvΔt=0−1620−0=−0.8 m/s2a_A=\frac{\Delta v}{\Delta t}=\frac{0-16}{20-0}=-0.8\,\text{m/s}^2

משמעות: הסימן השלילי פירושו שהתאוצה מכוונת נגד הכיוון החיובי של ציר xx, כלומר נגד כיוון התנועה. לכן המכונית בולמת: בכל שנייה מהירותה קטנה ב־0.8 m/s0.8\,\text{m/s}, עד שהיא נעצרת ב־t=20 st=20\,\text{s}.

טעות נפוצה: לכתוב תאוצה חיובית 0.8 m/s20.8\,\text{m/s}^2 – השאלה מבקשת את התאוצה ביחס לציר xx, כולל הסימן.

סעיף ג

תשובה:

רכבת BB מקדימה: xB=150 mx_B=150\,\text{m}, xA=120 mx_A=120\,\text{m} (הפרש 30 m30\,\text{m}).

נחשב את מקום כל כלי רכב ב־t=20 st=20\,\text{s}. ההעתק שווה לשטח שמתחת לגרף המהירות–זמן.

רכבת BB (מתחילה ממנוחה ב־x0=0x_0=0):

- 00–10 s10\,\text{s}: המהירות עולה קווית מ־00 ל־10 m/s10\,\text{m/s}; שטח משולש: 12⋅10⋅10=50 m\tfrac12\cdot 10\cdot 10=50\,\text{m}.

- 1010–20 s20\,\text{s}: מהירות קבועה 10 m/s10\,\text{m/s}, העתק 10⋅10=100 m10\cdot 10=100\,\text{m}.

xB(20)=0+50+100=150 mx_B(20)=0+50+100=150\,\text{m}

מכונית AA (מתחילה ב־x0=−40 mx_0=-40\,\text{m}). מדף הנוסחאות:

x=x0+v0t+12at2x=x_0+v_0t+\tfrac12at^2
xA(20)=−40+16⋅20+12⋅(−0.8)⋅202=−40+320−160=120 mx_A(20)=-40+16\cdot 20+\tfrac12\cdot(-0.8)\cdot 20^2=-40+320-160=120\,\text{m}

(ההעתק 160 m160\,\text{m} הוא שטח המשולש 12⋅20⋅16\tfrac12\cdot 20\cdot 16.)

מאחר ש־150>120150>120, רכבת BB מקדימה את המכונית ב־30 m30\,\text{m} ברגע t=20 st=20\,\text{s}.

טעות נפוצה: להשוות רק את השטחים מתחת לגרפים (160160 מול 150150) ולהסיק שהמכונית מקדימה – יש להתחשב במקום ההתחלה של המכונית, x0=−40 mx_0=-40\,\text{m}.

סעיף ד

תשובה:

פעמיים (בקירוב ב־t≈3.0 st\approx 3.0\,\text{s} וב־t≈16.5 st\approx 16.5\,\text{s}).

קביעה: כלי הרכב חלפו זה על פני זה פעמיים.

הסבר:

•ב־t=0t=0 הרכבת מקדימה: היא ב־x=0x=0 והמכונית ב־x=−40 mx=-40\,\text{m}.

•בתחילת התנועה מהירות המכונית (16 m/s16\,\text{m/s}) גדולה בהרבה ממהירות הרכבת (שמתחילה ממנוחה), ולכן המכונית סוגרת את הפער ועוקפת את הרכבת – החלפה ראשונה.

•המכונית ממשיכה להתרחק מהרכבת כל עוד מהירותה גדולה ממהירות הרכבת (עד שהמהירויות משתוות, סעיף ו). אחר כך הרכבת מהירה יותר וסוגרת את הפער.

•ב־t=20 st=20\,\text{s} הרכבת שוב מקדימה (סעיף ג), ולכן היא עקפה את המכונית – החלפה שנייה. מרגע השוואת המהירויות ועד הסוף הרכבת מהירה מהמכונית כל הזמן, ולכן הפער ביניהן משנה כיוון פעם אחת בלבד – אין החלפה נוספת.

רגעי ההחלפה (לבדיקה): בפרק 00–10 s10\,\text{s}:

−40+16t−0.4t2=0.5t2  ⇒  0.9t2−16t+40=0  ⇒  t=16−256−1441.8≈3.0 s-40+16t-0.4t^2=0.5t^2\;\Rightarrow\;0.9t^2-16t+40=0\;\Rightarrow\;t=\frac{16-\sqrt{256-144}}{1.8}\approx 3.0\,\text{s}

אחרי 10 s10\,\text{s}: −40+16t−0.4t2=50+10(t−10)-40+16t-0.4t^2=50+10(t-10), כלומר 0.4t2−6t−10=00.4t^2-6t-10=0, ומתקבל t≈16.5 st\approx 16.5\,\text{s}.

t (s)x (m)02468101214161820-40-2020406080100120140160

סעיף ה

תשובה:

קטנה: vˉB=7.5 m/s\bar v_B=7.5\,\text{m/s}, vˉA=8 m/s\bar v_A=8\,\text{m/s}.

קביעה: המהירות הממוצעת של הרכבת קטנה מזו של המכונית.

נימוק: מדף הנוסחאות:

vˉ=ΔxΔt\bar v=\frac{\Delta x}{\Delta t}

ההעתקים (השטחים מתחת לגרפים, סעיף ג):

vˉB=15020=7.5 m/s,vˉA=16020=8 m/s\bar v_B=\frac{150}{20}=7.5\,\text{m/s},\qquad \bar v_A=\frac{160}{20}=8\,\text{m/s}

המכונית עברה העתק גדול יותר באותו פרק זמן.

טעות נפוצה: להסיק שהמהירות הממוצעת של הרכבת גדולה כי היא מקדימה ב־t=20 st=20\,\text{s} – היא מקדימה רק משום שהמכונית התחילה 40 m40\,\text{m} מאחוריה; ההעתק של הרכבת קטן יותר.

סעיף ו

תשובה:

t≈8.9 st\approx 8.9\,\text{s} (מהירות משותפת כ־8.9 m/s8.9\,\text{m/s})

נקודת החיתוך של הגרפים בתרשים ב נמצאת מתחת ל־10 m/s10\,\text{m/s}. ב־t=10 st=10\,\text{s} מהירות המכונית 16−0.8⋅10=8 m/s16-0.8\cdot 10=8\,\text{m/s}, קטנה כבר ממהירות הרכבת (10 m/s10\,\text{m/s}), ולכן המהירויות משתוות בשלב ההאצה של הרכבת (t<10 st<10\,\text{s}).

לפי v=v0+atv=v_0+at:

vB=1.0 t,vA=16−0.8tv_B=1.0\,t,\qquad v_A=16-0.8t

משווים:

t=16−0.8t  ⇒  1.8t=16  ⇒  t≈8.9 st=16-0.8t\;\Rightarrow\;1.8t=16\;\Rightarrow\;t\approx 8.9\,\text{s}

המהירות המשותפת: v≈8.9 m/sv\approx 8.9\,\text{m/s}.

טעות נפוצה: לחשוב שברגע חיתוך הגרפים בתרשים ב כלי הרכב נפגשים – ברגע זה המהירויות שוות, אבל הם אינם באותו מקום (זה דווקא הרגע שבו המכונית מקדימה את הרכבת במרחק המרבי, כ־31 m31\,\text{m}).

שאלה 20 · מרוץ אופניים: גרפי מהירות–זמןבאורך בגרות · ברמת בגרות

שני רוכבי אופניים התחרו במרוץ לאורך כביש ישר.

שני הרוכבים, א' ו־ב', החלו את תנועתם ממנוחה, מאותו מקום, באותו רגע ובאותו כיוון.

רוכב א' חצה את קו הסיום 3434 שניות לאחר הזינוק.

גרף א מתאר את המהירות של רוכב א' כפונקציה של הזמן, מהזינוק עד קו הסיום, וגרף ב מתאר את המהירות של רוכב ב' כפונקציה של הזמן במהלך 1414 השניות הראשונות לתנועתו.

א.

סרטטו גרף של תאוצת רוכב א' כפונקציה של הזמן, מהזינוק עד שהגיע לקו הסיום.

ב.

חשבו את המרחק שעבר רוכב א' מהזינוק עד שהגיע לקו הסיום.

ג.

חשבו את המרחק שעבר כל אחד מן הרוכבים ב־1414 השניות הראשונות לתנועתו.

ד.

רוכב ב' המשיך לנוע אחרי t=14 st=14\,\text{s} לעבר קו הסיום, וחצה את קו הסיום שנייה אחת לפני רוכב א'.

האם לאחר הזינוק היה מצב במהלך המרוץ שבו שני הרוכבים היו באותו רגע במרחק שווה מנקודת הזינוק? נמקו.

ה.

חשבו את תאוצת רוכב ב' בקטע האחרון של תנועתו (מ־t=14 st=14\,\text{s} עד שהגיע לקו הסיום). הניחו שתאוצת הרוכב בקטע זה קבועה.

◂ פתרון מלא לשאלה 20

סעיף א

תשובה:

a=1.5 m/s2a=1.5\,\text{m/s}^2 ב־00–4 s4\,\text{s}; a=0.2 m/s2a=0.2\,\text{m/s}^2 ב־44–24 s24\,\text{s}; a=0a=0 ב־2424–34 s34\,\text{s}.

התאוצה היא שיפוע גרף המהירות–זמן: a=ΔvΔta=\frac{\Delta v}{\Delta t}. גרף א בנוי משלושה קטעים ישרים, ולכן בכל קטע התאוצה קבועה:

- 00–4 s4\,\text{s}: a1=6−04−0=1.5 m/s2a_1=\frac{6-0}{4-0}=1.5\,\text{m/s}^2

- 44–24 s24\,\text{s}: a2=10−624−4=420=0.2 m/s2a_2=\frac{10-6}{24-4}=\frac{4}{20}=0.2\,\text{m/s}^2

- 2424–34 s34\,\text{s}: המהירות קבועה (10 m/s10\,\text{m/s}), ולכן a3=0a_3=0

גרף התאוצה בנוי משלושה קטעים אופקיים ("מדרגות"):

t (s)a (m/s²)0481216202428323640-0.20.20.40.60.81.01.21.41.61.82.0

טעות נפוצה: לסרטט את התאוצה כקו משופע או לקרוא אותה ישירות מגובה גרף המהירות – בכל קטע שבו גרף המהירות ישר, התאוצה קבועה ושווה לשיפועו.

סעיף ב

תשובה:

272 m272\,\text{m}

הרוכב נע בכיוון אחד, ולכן המרחק שווה להעתק – השטח שמתחת לגרף המהירות–זמן. בכל קטע התאוצה קבועה, ולכן לפי דף הנוסחאות:

x−x0=v0+v2 tx-x_0=\frac{v_0+v}{2}\,t

- 00–4 s4\,\text{s}: Δx1=0+62⋅4=12 m\Delta x_1=\frac{0+6}{2}\cdot 4=12\,\text{m}

- 44–24 s24\,\text{s}: Δx2=6+102⋅20=160 m\Delta x_2=\frac{6+10}{2}\cdot 20=160\,\text{m}

- 2424–34 s34\,\text{s}: Δx3=10⋅10=100 m\Delta x_3=10\cdot 10=100\,\text{m}

L=12+160+100=272 mL=12+160+100=272\,\text{m}

זהו אורך המסלול מהזינוק עד קו הסיום.

סעיף ג

תשובה:

רוכב א': 82 m82\,\text{m}; רוכב ב': 64 m64\,\text{m}

מחשבים את השטח שמתחת לכל גרף עד t=14 st=14\,\text{s}, לפי x−x0=v0+v2 tx-x_0=\frac{v_0+v}{2}\,t בכל קטע.

רוכב א' (גרף א): ב־t=14 st=14\,\text{s} הוא בקטע השני, שבו המהירות גדלה ב־0.2 m/s0.2\,\text{m/s} בכל שנייה: v=6+0.2⋅10=8 m/sv=6+0.2\cdot 10=8\,\text{m/s}.

xA=0+62⋅4+6+82⋅10=12+70=82 mx_A=\frac{0+6}{2}\cdot 4+\frac{6+8}{2}\cdot 10=12+70=82\,\text{m}

רוכב ב' (גרף ב): ב־t=4 st=4\,\text{s} המהירות 2 m/s2\,\text{m/s}, וב־t=14 st=14\,\text{s} – 10 m/s10\,\text{m/s}.

xB=0+22⋅4+2+102⋅10=4+60=64 mx_B=\frac{0+2}{2}\cdot 4+\frac{2+10}{2}\cdot 10=4+60=64\,\text{m}

לאחר 14 s14\,\text{s} רוכב א' מקדים את רוכב ב' ב־18 m18\,\text{m}, אף שברגע זה רוכב ב' מהיר יותר (1010 לעומת 8 m/s8\,\text{m/s}).

טעות נפוצה: לקרוא את המהירות של רוכב א' ב־t=14 st=14\,\text{s} כ־6 m/s6\,\text{m/s} או כ־10 m/s10\,\text{m/s} – יש לחשב אותה על הקטע המשופע.

סעיף ד

תשובה:

כן. רוכב ב' עקף את רוכב א' (בערך ב־t≈26.7 st\approx 26.7\,\text{s}).

קביעה: כן.

נימוק: ב־t=14 st=14\,\text{s} רוכב א' לפני רוכב ב' (82 m82\,\text{m} לעומת 64 m64\,\text{m}, סעיף ג). רוכב ב' חצה את קו הסיום שנייה אחת לפני רוכב א', כלומר ב־t=33 st=33\,\text{s}, כשרוכב א' עוד לא הגיע לקו הסיום – באותו רגע רוכב ב' לפני רוכב א'.

מקומו של כל רוכב משתנה ברציפות עם הזמן (רוכב אינו "קופץ" ממקום למקום). לכן אם בין t=14 st=14\,\text{s} ל־t=33 st=33\,\text{s} התחלף הסדר ביניהם, היה רגע שבו רוכב ב' השיג את רוכב א' – ובו שניהם היו באותו מרחק מנקודת הזינוק.

(בחישוב, עם התאוצה של רוכב ב' מסעיף ה, ההשגה מתרחשת בערך ב־t≈26.7 st\approx 26.7\,\text{s}, כ־199 m199\,\text{m} מנקודת הזינוק.)

סעיף ה

תשובה:

a≈0.10 m/s2a\approx 0.10\,\text{m/s}^2

נתוני הקטע האחרון:

•זמן: רוכב ב' הגיע לקו הסיום ב־t=34−1=33 st=34-1=33\,\text{s}, ולכן הקטע נמשך t=33−14=19 st=33-14=19\,\text{s}.

•דרך: אורך המסלול 272 m272\,\text{m} (סעיף ב), ורוכב ב' כבר עבר 64 m64\,\text{m} (סעיף ג): Δx=272−64=208 m\Delta x=272-64=208\,\text{m}.

•מהירות התחלתית בקטע: v0=10 m/sv_0=10\,\text{m/s} (גרף ב ב־t=14 st=14\,\text{s}).

לפי נוסחת התנועה שוות התאוצה מדף הנוסחאות:

x−x0=v0t+12at2  ⇒  a=2[(x−x0)−v0t]t2x-x_0=v_0t+\tfrac12at^2\;\Rightarrow\;a=\frac{2\left[(x-x_0)-v_0t\right]}{t^2}

הצבה:

a=2 (208−10⋅19)192=2⋅18361≈0.10 m/s2a=\frac{2\,(208-10\cdot 19)}{19^2}=\frac{2\cdot 18}{361}\approx 0.10\,\text{m/s}^2

(מהירות רוכב ב' בקו הסיום: v=10+0.0997⋅19≈11.9 m/sv=10+0.0997\cdot 19\approx 11.9\,\text{m/s}.)

טעות נפוצה: לקחת את זמן הקטע כ־20 s20\,\text{s} (עד t=34 st=34\,\text{s}) – רוכב ב' סיים שנייה אחת לפני רוכב א', כלומר ב־t=33 st=33\,\text{s}.

עוד 7 שאלות על תנועה שוות תאוצה ובעיות מפגש

השאלות המלאות, עם הפתרונות, במחולל המבחנים.

  1. עגלה עם מטפטפת במורד מסילה: ניתוח שורת כתמים (באורך בגרות · בינונית)

    תלמידה חוקרת את התנועה של עגלה במורד מסילה משופעת. על העגלה מותקנת מטפטפת, שמשחררת טיפת דיו אחת בדיוק כל 0.1 s0.1\,\text{s}. הטיפות נופלות על…

  2. שני קרונות רכבת קלה על אותה מסילה (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    שני קרונות של רכבת קלה נעים זה לקראת זה על אותה מסילה ישרה. קרון A נע צפונה במהירות 18 m/s18\,\text{m/s}, וקרון B נע דרומה במהירות…

  3. שני אופנועים בכביש צר: מציאת תאוצת הבלימה (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    שני אופנועים נוסעים זה לקראת זה בכביש יער ישר שיש בו נתיב אחד בלבד. אופנוע A נוסע במהירות 16 m/s16\,\text{m/s}, ואופנוע B נוסע במהירות…

  4. דאונים, קפיץ ופגוש: האם הדאון המוחזר ישיג את השני (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    על מסלול אוויר אופקי נמצאים שני דאונים, AA ו־BB, ובקצה המסלול פגוש קבוע. בין הדאונים קפיץ דחוס שמסתו זניחה, והם קשורים זה לזה בחוט. הדאון…

  5. אופנוע רודף אחרי מכונית: זמן תגובה, מהירות מרבית ויציאה מהכביש (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    מכונית נוסעת בכביש ישר במהירות קבועה 25 ms25\,\frac{\text{m}}{\text{s}}. ברגע t=0t=0 היא חולפת על פני אופנוע שעומד בשולי הכביש. האופנוען מגיב…

  6. רץ ורוכב אופניים מנסים להשיג אוטובוס יוצא: מרחק מזערי ותנאי השגה (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    אוטובוס עומד בתחנה לאורך כביש ישר. רץ מתקרב אל האוטובוס מאחור, לאורך המדרכה, במהירות קבועה של 5 m/s5\,\text{m/s}, כדי להגיע לדלת האחורית שלו.…

  7. טור ברווזונים השוחה לקראת האם (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    טור של ברווזונים שוחה בתעלה ישרה, ברווזון אחרי ברווזון, וכולם במהירות קבועה vv. אורך הטור (מהברווזון הראשון ועד האחרון) הוא LL. ברווזה…

שאלות מבחינות הבגרות על השיעור

השאלה המלאה, עם פתרון מלא לכל סעיף, בדף של כל בחינה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.