דילוג לתוכן המרכזי

מקום, מהירות ותאוצה בתנועה הרמונית (משוואות וגרפים) - שאלות ותרגילים

כיתות י"א-י"ב · מכניקה - פיזיקה 5 יח"ל (שאלון 036361) · תנועה הרמונית פשוטה · 25 שאלות

השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.

שאלה 1 · מסננת רוטטת: מהירות ותאוצה לפי המקוםקצרה · קלה

מגש של מסננת רוטטת במפעל לחצץ נע הלוך ושוב בכיוון אופקי בתנועה הרמונית פשוטה, במשרעת A=4 cmA=4\,\text{cm} ובתדירות זוויתית ω=20 rad/s\omega=20\,\text{rad/s}. ראשית הציר בנקודת שיווי המשקל (מרכז התנועה).

א.

מהו גודל המהירות המרבית של המגש, ומהו גודל התאוצה המרבית שלו? באילו נקודות במסלול מתקבל כל אחד מהם?

ב.

מהם גודל המהירות וגודל התאוצה של המגש ברגע שבו הוא נמצא 2.4 cm2.4\,\text{cm} ממרכז התנועה? מה כיוון התאוצה ברגע זה?

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

vmax⁡=0.8 m/sv_{\max}=0.8\,\text{m/s} במרכז התנועה; amax⁡=16 m/s2a_{\max}=16\,\text{m/s}^2 בשתי נקודות הקצה

מנוסחת המהירות v=±ωA2−x2v=\pm\omega\sqrt{A^2-x^2} – המהירות מרבית כאשר x=0x=0, כלומר במרכז התנועה:

vmax⁡=ωA=20⋅0.04=0.8 m/sv_{\max}=\omega A=20\cdot0.04=0.8\,\text{m/s}

מנוסחת התאוצה a=−ω2xa=-\omega^2x – גודל התאוצה מרבי כאשר ∣x∣|x| מרבי, כלומר בנקודות הקצה x=±Ax=\pm A:

amax⁡=ω2A=202⋅0.04=16 m/s2a_{\max}=\omega^2A=20^2\cdot0.04=16\,\text{m/s}^2

במרכז התנועה התאוצה אפס, ובנקודות הקצה המהירות אפס.

סעיף ב

תשובה:

∣v∣=0.64 m/s|v|=0.64\,\text{m/s}, ∣a∣=9.6 m/s2|a|=9.6\,\text{m/s}^2; התאוצה מכוונת אל מרכז התנועה

נציב ∣x∣=0.024 m|x|=0.024\,\text{m}:

∣v∣=ωA2−x2=200.042−0.0242=20⋅0.032=0.64 m/s|v|=\omega\sqrt{A^2-x^2}=20\sqrt{0.04^2-0.024^2}=20\cdot0.032=0.64\,\text{m/s}
∣a∣=ω2∣x∣=400⋅0.024=9.6 m/s2|a|=\omega^2|x|=400\cdot0.024=9.6\,\text{m/s}^2

לפי a=−ω2xa=-\omega^2x סימן התאוצה הפוך לסימן המקום, כלומר התאוצה תמיד מכוונת אל מרכז התנועה – בלי קשר לכיוון שבו המגש נע באותו רגע.

טעות נפוצה: לחשב את המהירות כ-ωx\omega x (כמו בתנועה מעגלית). בתנועה הרמונית המהירות קטנה ככל שהגוף מתרחק מהמרכז, ולכן מופיע A2−x2\sqrt{A^2-x^2}.

שאלה 2 · מצוף בים: ממהירות ותאוצה מרביות למשרעתקצרה · בינונית

מצוף דיג קטן צף בים שגליו סדירים, ונע למעלה ולמטה בקירוב בתנועה הרמונית פשוטה. חיישן שמחובר למצוף מודד שגודל המהירות המרבית שלו הוא 0.6 m/s0.6\,\text{m/s} וגודל התאוצה המרבית שלו הוא 1.2 m/s21.2\,\text{m/s}^2.

א.

מצאו את התדירות הזוויתית, את המשרעת ואת זמן המחזור של התנועה.

ב.

איזה חלק מכל מחזור המצוף נמצא יותר מ-15 cm15\,\text{cm} מעל נקודת שיווי המשקל שלו? כמה שניות זה?

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

ω=2 rad/s\omega=2\,\text{rad/s}, A=0.3 mA=0.3\,\text{m}, T=π s≈3.14 sT=\pi\,\text{s}\approx3.14\,\text{s}

בתנועה הרמונית vmax⁡=ωAv_{\max}=\omega A ו-amax⁡=ω2Aa_{\max}=\omega^2A. נחלק את שתי המשוואות:

ω=amax⁡vmax⁡=1.20.6=2 rad/s\omega=\frac{a_{\max}}{v_{\max}}=\frac{1.2}{0.6}=2\,\text{rad/s}
A=vmax⁡ω=0.62=0.3 mA=\frac{v_{\max}}{\omega}=\frac{0.6}{2}=0.3\,\text{m}
T=2πω=2π2=π≈3.14 sT=\frac{2\pi}{\omega}=\frac{2\pi}{2}=\pi\approx3.14\,\text{s}

סעיף ב

תשובה:

שליש מהמחזור, T3=π3≈1.05 s\frac{T}{3}=\frac{\pi}{3}\approx1.05\,\text{s}

נבחר ציר שכיוונו החיובי כלפי מעלה ונמדוד את הזמן מהרגע שבו המצוף בנקודה הגבוהה ביותר: x=0.3cos⁡(2t)x=0.3\cos(2t) (m).

המצוף מעל x=0.15 m=A2x=0.15\,\text{m}=\frac{A}{2} כאשר cos⁡(2t)>12\cos(2t)>\frac12, כלומר כאשר הזווית 2t2t נמצאת בין −π3-\frac{\pi}{3} ל-π3\frac{\pi}{3}. זהו תחום של 2π3\frac{2\pi}{3} מתוך 2π2\pi במחזור, כלומר שליש מהמחזור:

Δt=T3=π3≈1.05 s\Delta t=\frac{T}{3}=\frac{\pi}{3}\approx1.05\,\text{s}

(בדיקה: מהשיא עד x=A2x=\frac{A}{2} עובר זמן tt שבו 2t=π32t=\frac{\pi}{3}, כלומר t=π6 st=\frac{\pi}{6}\,\text{s}; המצוף עולה מ-A2\frac{A}{2} לשיא באותו זמן, ובסך הכול π3 s\frac{\pi}{3}\,\text{s}.)

טעות נפוצה: לענות "רבע מחזור", כי המרחק מ-A2\frac{A}{2} לשיא ובחזרה הוא רבע מהדרך שהמצוף עובר במחזור. ליד השיא המצוף איטי, ולכן הוא שוהה שם יותר זמן ממה שהיה שוהה בתנועה במהירות קבועה.

שאלה 3 · בוכנה של משאבה: מהירות ממוצעת לעומת מהירות מרביתקצרה · בינונית

בוכנה של משאבת מים נעה הלוך ושוב בתנועה הרמונית פשוטה. המרחק בין שתי נקודות הקצה של הבוכנה הוא 12 cm12\,\text{cm}, והיא משלימה 55 מחזורים שלמים בכל שנייה.

א.

מהי הדרך שעוברת הבוכנה במחזור אחד, ומהי המהירות הממוצעת שלה (גודל: דרך חלקי זמן) במשך מחזור שלם?

ב.

מהו גודל המהירות המרבית של הבוכנה? פי כמה היא גדולה מהמהירות הממוצעת שמצאתם? האם היחס הזה תלוי במשרעת או בתדירות? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

24 cm24\,\text{cm} במחזור; מהירות ממוצעת (גודל) 1.2 m/s1.2\,\text{m/s}

המשרעת היא חצי מהמרחק בין נקודות הקצה: A=6 cmA=6\,\text{cm}. במחזור אחד הבוכנה עוברת מקצה לקצה וחוזרת, כלומר דרך של 4A=24 cm4A=24\,\text{cm}. זמן המחזור T=1f=15=0.2 sT=\frac1f=\frac15=0.2\,\text{s}, ולכן:

vˉ=4AT=0.240.2=1.2 m/s\bar v=\frac{4A}{T}=\frac{0.24}{0.2}=1.2\,\text{m/s}

(ההעתק במחזור שלם הוא אפס, ולכן כאן מדובר בגודל המהירות הממוצעת – דרך חלקי זמן.)

סעיף ב

תשובה:

vmax⁡=0.6π≈1.88 m/sv_{\max}=0.6\pi\approx1.88\,\text{m/s}; גדולה פי π2≈1.57\frac{\pi}{2}\approx1.57; היחס אינו תלוי במשרעת ולא בתדירות

ω=2πf=2π⋅5=10π rad/s,vmax⁡=ωA=10π⋅0.06=0.6π≈1.88 m/s\omega=2\pi f=2\pi\cdot5=10\pi\,\text{rad/s},\qquad v_{\max}=\omega A=10\pi\cdot0.06=0.6\pi\approx1.88\,\text{m/s}
vmax⁡vˉ=ωA4A/T=2πT⋅T4=π2≈1.57\frac{v_{\max}}{\bar v}=\frac{\omega A}{4A/T}=\frac{2\pi}{T}\cdot\frac{T}{4}=\frac{\pi}{2}\approx1.57

המשרעת והזמן מצטמצמים, ולכן היחס זהה בכל תנועה הרמונית פשוטה.

המהירות המרבית גדולה מהממוצעת, כי הבוכנה מאיטה עד עצירה בכל קצה: בחלק מהזמן היא איטית מהממוצע, ולכן בחלק אחר היא חייבת להיות מהירה ממנו.

שאלה 4 · עגלה על קפיץ ושעון עצר: משרעת, זמן מחזור ומשוואת מקוםביניים · קלה

עגלה קטנה מחוברת לקפיץ אופקי שקצהו השני קבוע לקיר, והיא נעה הלוך ושוב על מסילה אופקית חסרת חיכוך. תלמיד מסמן על המסילה את שתי נקודות הקצה של התנועה, ומוצא שהמרחק ביניהן הוא 50 cm50\,\text{cm}.

ברגע שבו העגלה נמצאת בנקודה הרחוקה ביותר מהקיר, התלמיד מפעיל שעון עצר וסופר את הפעמים שבהן העגלה חוזרת לנקודה זו. העגלה חוזרת אליה בפעם השמינית בדיוק 12 s12\,\text{s} אחרי הפעלת השעון.

א.

מהי משרעת התנועה?

ב.

מהו זמן המחזור של התנועה?

ג.

מהן התדירות והתדירות הזוויתית של התנועה?

ד.

בחרו ראשית ציר במרכז התנועה וכיוון חיובי הרחק מהקיר, ורשמו את מקום העגלה כפונקציה של הזמן שמראה השעון.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

A=0.25 mA=0.25\,\text{m}

המשרעת היא המרחק מנקודת שיווי המשקל (אמצע התנועה) לנקודת קצה – מחצית המרחק בין הקצוות:

A=0.52=0.25 mA=\frac{0.5}{2}=0.25\,\text{m}

טעות נפוצה: לענות 0.5 m0.5\,\text{m} – זה המרחק בין שני הקצוות, כלומר 2A2A.

סעיף ב

תשובה:

T=1.5 sT=1.5\,\text{s}

הנקודה הרחוקה מהקיר היא נקודת קצה. בה מהירות העגלה אפס, ולכן כל חזרה אליה היא חזרה מלאה של מצב התנועה – מחזור שלם. שמונה חזרות הן שמונה מחזורים:

T=128=1.5 sT=\frac{12}{8}=1.5\,\text{s}

סעיף ג

תשובה:

f≈0.67 Hzf\approx0.67\,\text{Hz}, ω=4π3≈4.19 rad/s\omega=\frac{4\pi}{3}\approx4.19\,\text{rad/s}

f=1T=11.5≈0.67 Hz,ω=2πf=2π1.5=4π3≈4.19 rad/sf=\frac1T=\frac{1}{1.5}\approx0.67\,\text{Hz},\qquad \omega=2\pi f=\frac{2\pi}{1.5}=\frac{4\pi}{3}\approx4.19\,\text{rad/s}

סעיף ד

תשובה:

x(t)=0.25cos⁡(4.19t) mx(t)=0.25\cos(4.19t)\,\text{m}

לפי x=Acos⁡(ωt+ϕ)x=A\cos(\omega t+\phi). ברגע t=0t=0 העגלה בנקודה הרחוקה מהקיר – הקצה החיובי – ולכן x(0)=Ax(0)=A, cos⁡ϕ=1\cos\phi=1, ϕ=0\phi=0:

x(t)=0.25cos⁡ ⁣(4π3t)≈0.25cos⁡(4.19t) (m)x(t)=0.25\cos\!\left(\tfrac{4\pi}{3}t\right)\approx0.25\cos(4.19t)\ \text{(m)}

שאלה 5 · גוף על קפיץ: מקום ברגע נתוןביניים · קלה

גוף שמסתו 0.5 kg0.5\,\text{kg} מחובר לקפיץ אופקי שקבועו 18 N/m18\,\text{N/m}, ונמצא על משטח אופקי חלק. מסיטים את הגוף 12 cm12\,\text{cm} מנקודת שיווי המשקל בכיוון החיובי, ומשחררים אותו ממנוחה ברגע t=0t=0.

א.

חשבו את התדירות הזוויתית, את התדירות ואת זמן המחזור של התנועה.

ב.

מהי משרעת התנועה? נמקו.

ג.

רשמו את מקום הגוף כפונקציה של הזמן.

ד.

היכן נמצא הגוף ברגע t=0.5 st=0.5\,\text{s}?

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

ω=6 rad/s\omega=6\,\text{rad/s}, f≈0.95 Hzf\approx0.95\,\text{Hz}, T≈1.05 sT\approx1.05\,\text{s}

הכוח השקול על הגוף הוא כוח הקפיץ, ΣF=−kx\Sigma F=-kx, ולכן c=kc=k:

ω=cm=180.5=6 rad/s\omega=\sqrt{\frac{c}{m}}=\sqrt{\frac{18}{0.5}}=6\,\text{rad/s}
T=2πω=2π6≈1.05 s,f=1T=62π≈0.95 HzT=\frac{2\pi}{\omega}=\frac{2\pi}{6}\approx1.05\,\text{s},\qquad f=\frac1T=\frac{6}{2\pi}\approx0.95\,\text{Hz}

סעיף ב

תשובה:

A=0.12 mA=0.12\,\text{m}

הגוף משוחרר ממנוחה. נקודה שבה המהירות אפס בתנועה הרמונית היא נקודת קצה, ולכן נקודת השחרור היא קצה התנועה:

A=12 cm=0.12 mA=12\,\text{cm}=0.12\,\text{m}

סעיף ג

תשובה:

x(t)=0.12cos⁡(6t) mx(t)=0.12\cos(6t)\,\text{m}

לפי x=Acos⁡(ωt+ϕ)x=A\cos(\omega t+\phi), עם x(0)=+Ax(0)=+A, ולכן ϕ=0\phi=0:

x(t)=0.12cos⁡(6t) (m)x(t)=0.12\cos(6t)\ \text{(m)}

סעיף ד

תשובה:

x≈−0.119 mx\approx-0.119\,\text{m} – כמעט בקצה השלילי

x(0.5)=0.12cos⁡(6⋅0.5)=0.12cos⁡(3 rad)≈0.12⋅(−0.990)≈−0.119 mx(0.5)=0.12\cos(6\cdot0.5)=0.12\cos(3\,\text{rad})\approx0.12\cdot(-0.990)\approx-0.119\,\text{m}

הגוף נמצא בצד השלילי, קרוב מאוד לקצה −0.12 m-0.12\,\text{m}. זה מתאים לכך ש-0.5 s0.5\,\text{s} הוא כמעט חצי מחזור (T2≈0.52 s\frac T2\approx0.52\,\text{s}).

טעות נפוצה: לחשב cos⁡3\cos3 כשהמחשבון מכוון למעלות. הזווית ωt\omega t היא ברדיאנים.

שאלה 6 · ממשוואת המקום למהירות ולאנרגיה הקינטיתביניים · קלה

מקומו של גוף שמסתו 0.4 kg0.4\,\text{kg}, המתנודד בתנועה הרמונית פשוטה, נתון ביחידות SI על ידי

x(t)=0.25cos⁡(4t)x(t)=0.25\cos(4t)
א.

מהן התדירות הזוויתית והמשרעת של התנועה?

ב.

מהי המהירות המרבית של הגוף, והיכן היא מתקבלת?

ג.

רשמו את מהירות הגוף כפונקציה של הזמן.

ד.

מהי מהירות הגוף ברגע t=0.5 st=0.5\,\text{s} (גודל וכיוון), ומהי האנרגיה הקינטית שלו ברגע זה?

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

ω=4 rad/s\omega=4\,\text{rad/s}, A=0.25 mA=0.25\,\text{m}

השוואה לנוסחה x=Acos⁡(ωt+ϕ)x=A\cos(\omega t+\phi): המקדם של הקוסינוס הוא המשרעת, והמקדם של tt הוא התדירות הזוויתית:

A=0.25 m,ω=4 rad/sA=0.25\,\text{m},\qquad\omega=4\,\text{rad/s}

סעיף ב

תשובה:

vmax⁡=1 m/sv_{\max}=1\,\text{m/s}, בנקודת שיווי המשקל

מהנוסחה v=±ωA2−x2v=\pm\omega\sqrt{A^2-x^2} – המהירות מרבית ב-x=0x=0:

vmax⁡=ωA=4⋅0.25=1 m/sv_{\max}=\omega A=4\cdot0.25=1\,\text{m/s}

סעיף ג

תשובה:

v(t)=−sin⁡(4t) m/sv(t)=-\sin(4t)\,\text{m/s}

v=−ωAsin⁡(ωt+ϕ)=−4⋅0.25sin⁡(4t)=−sin⁡(4t) (m/s)v=-\omega A\sin(\omega t+\phi)=-4\cdot0.25\sin(4t)=-\sin(4t)\ \text{(m/s)}

סעיף ד

תשובה:

v≈−0.91 m/sv\approx-0.91\,\text{m/s} (בכיוון השלילי), Ek≈0.17 JE_k\approx0.17\,\text{J}

v(0.5)=−sin⁡(2)≈−0.909 m/sv(0.5)=-\sin(2)\approx-0.909\,\text{m/s}

הסימן השלילי: הגוף נע בכיוון השלילי.

Ek=12mv2=12⋅0.4⋅0.9092≈0.165 JE_k=\tfrac12mv^2=\tfrac12\cdot0.4\cdot0.909^2\approx0.165\,\text{J}

בדיקה: x(0.5)=0.25cos⁡2≈−0.104 mx(0.5)=0.25\cos2\approx-0.104\,\text{m}, ו-ωA2−x2=40.0625−0.0108≈0.909 m/s\omega\sqrt{A^2-x^2}=4\sqrt{0.0625-0.0108}\approx0.909\,\text{m/s} – מתאים.

שאלה 7 · דסקית על קפיץ אופקי: מקום, מהירות ותאוצה ברגע נתוןביניים · קלה

דסקית שמסתה 0.25 kg0.25\,\text{kg} מחוברת לקפיץ אופקי שקבועו 49 N/m49\,\text{N/m} ומונחת על שולחן אוויר חסר חיכוך. מושכים את הדסקית 5 cm5\,\text{cm} שמאלה מנקודת שיווי המשקל ומשחררים אותה ממנוחה ברגע t=0t=0.

ציר xx אופקי, ראשיתו בנקודת שיווי המשקל וכיוונו החיובי ימינה.

א.

רשמו את מקום הדסקית כפונקציה של הזמן.

ב.

היכן נמצאת הדסקית ברגע t=0.15 st=0.15\,\text{s}? בצד ימין או בצד שמאל של נקודת שיווי המשקל?

ג.

מהי מהירות הדסקית ברגע t=0.15 st=0.15\,\text{s}? לאיזה כיוון היא נעה?

ד.

מהי תאוצת הדסקית ברגע t=0.15 st=0.15\,\text{s}? האם הדסקית מאיצה או מאטה ברגע זה? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

x(t)=0.05cos⁡(14t+π) mx(t)=0.05\cos(14t+\pi)\,\text{m} (או x=−0.05cos⁡14tx=-0.05\cos 14t)

על הדסקית פועל בכיוון התנועה רק כוח הקפיץ ΣF=−kx\Sigma F=-kx, ולכן התנועה הרמונית פשוטה עם c=kc=k:

ω=km=490.25=14 rad/s\omega=\sqrt{\frac{k}{m}}=\sqrt{\frac{49}{0.25}}=14\,\text{rad/s}

הדסקית שוחררה ממנוחה, ולכן נקודת השחרור היא נקודת קיצון: A=0.05 mA=0.05\,\text{m}. ברגע t=0t=0 היא בקיצון השלילי: x(0)=Acos⁡ϕ=−A⇒ϕ=πx(0)=A\cos\phi=-A\Rightarrow\phi=\pi.

x(t)=0.05cos⁡(14t+π)=−0.05cos⁡(14t) (m)x(t)=0.05\cos(14t+\pi)=-0.05\cos(14t)\ \text{(m)}

טעות נפוצה: לכתוב x=0.05cos⁡14tx=0.05\cos 14t – זו התנועה של דסקית ששוחררה מימין לשיווי המשקל.

סעיף ב

תשובה:

x≈0.025 m=2.5 cmx\approx0.025\,\text{m}=2.5\,\text{cm}, מימין לשיווי המשקל

x(0.15)=−0.05cos⁡(14⋅0.15)=−0.05cos⁡(2.1)≈−0.05⋅(−0.505)≈0.025 mx(0.15)=-0.05\cos(14\cdot0.15)=-0.05\cos(2.1)\approx-0.05\cdot(-0.505)\approx0.025\,\text{m}

הזווית ωt\omega t מחושבת ברדיאנים (המחשבון במצב RAD). x>0x>0 – הדסקית מימין לנקודת שיווי המשקל.

בדיקה: T=2π14≈0.449 sT=\frac{2\pi}{14}\approx0.449\,\text{s}, ו-0.15 s0.15\,\text{s} נמצא בין T4≈0.11 s\frac T4\approx0.11\,\text{s} (המעבר בשיווי המשקל) ל-T2≈0.22 s\frac T2\approx0.22\,\text{s} (הקיצון הימני) – כלומר הדסקית כבר עברה לצד ימין.

סעיף ג

תשובה:

v≈0.60 m/sv\approx0.60\,\text{m/s}, ימינה (מתרחקת משיווי המשקל)

v=−ωAsin⁡(ωt+ϕ)=−14⋅0.05⋅sin⁡(2.1+π)=0.7sin⁡(2.1)≈0.7⋅0.863≈0.60 m/sv=-\omega A\sin(\omega t+\phi)=-14\cdot0.05\cdot\sin(2.1+\pi)=0.7\sin(2.1)\approx0.7\cdot0.863\approx0.60\,\text{m/s}

המהירות חיובית – הדסקית נעה ימינה. היא כבר עברה את שיווי המשקל ונעה אל הקיצון הימני.

בדיקה: ∣v∣=ωA2−x2=140.052−0.02522≈0.60 m/s|v|=\omega\sqrt{A^2-x^2}=14\sqrt{0.05^2-0.0252^2}\approx0.60\,\text{m/s} (הנוסחה הזו נותנת רק את הגודל; את הכיוון נותן הסימן של v(t)v(t)).

סעיף ד

תשובה:

a≈−4.9 m/s2a\approx-4.9\,\text{m/s}^2 (שמאלה); הדסקית מאטה

a=−ω2x=−196⋅0.0252≈−4.9 m/s2a=-\omega^2x=-196\cdot0.0252\approx-4.9\,\text{m/s}^2

התאוצה שמאלה (אל שיווי המשקל) והמהירות ימינה – הן בכיוונים מנוגדים, ולכן גודל המהירות קטן: הדסקית מאטה בדרכה אל הקיצון הימני.

שאלה 8 · קריאת גרף מהירות–זמן של גוף מתנודדביניים · קלה

גוף מתנודד בתנועה הרמונית פשוטה לאורך ציר xx. הגרף שלפניכם מתאר את מהירות הגוף כפונקציה של הזמן.

t (s)v (m/s)0.00.40.81.21.62.02.42.83.23.64.04.44.8-0.6-0.5-0.4-0.3-0.2-0.10.10.20.30.40.50.60.7
א.

מהו זמן המחזור של התנועה? באיזה רגע מגיע הגוף בפעם הראשונה לנקודת שיווי המשקל?

ב.

האם ברגע t=0.8 st=0.8\,\text{s} גודל התאוצה של הגוף מרבי? האם ברגע t=1.2 st=1.2\,\text{s} האנרגיה הקינטית שלו מרבית, ומה כיוון התנועה ברגע זה? נמקו.

ג.

מהו שקול הכוחות הפועל על הגוף ברגע t=2.0 st=2.0\,\text{s}? נמקו.

ד.

כמה מחזורי תנועה שלמים משלים הגוף ב־5 s5\,\text{s} הראשונות?

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

T=1.6 sT=1.6\,\text{s}; בפעם הראשונה ב־t=0.4 st=0.4\,\text{s}

הגרף חוזר על עצמו כל 1.6 s1.6\,\text{s} (למשל מקסימום ב־t=0.4 st=0.4\,\text{s} ושוב ב־t=2.0 st=2.0\,\text{s}), ולכן T=1.6 sT=1.6\,\text{s}.

בנקודת שיווי המשקל גודל המהירות מרבי (v=±ωA2−x2v=\pm\omega\sqrt{A^2-x^2} מרבי כש־x=0x=0). בפעם הראשונה ∣v∣|v| מרבי ב־t=0.4 st=0.4\,\text{s}.

טעות נפוצה: לחשוב שבנקודה שבה הגרף חותך את ציר הזמן (v=0v=0) הגוף בשיווי משקל. v=0v=0 דווקא בנקודות הקיצון.

סעיף ב

תשובה:

ב־t=0.8 st=0.8\,\text{s} – כן; ב־t=1.2 st=1.2\,\text{s} – כן, והגוף נע בכיוון השלילי

ב־t=0.8 st=0.8\,\text{s} המהירות אפס, כלומר הגוף בנקודת קיצון (∣x∣=A|x|=A). לפי a=−ω2xa=-\omega^2x גודל התאוצה מרבי כש־∣x∣|x| מרבי. (אפשר לראות זאת גם מהגרף: התאוצה היא שיפוע גרף המהירות, והשיפוע תלול ביותר בנקודות החיתוך עם ציר הזמן.)

ב־t=1.2 st=1.2\,\text{s} ערך המהירות −0.5 m/s-0.5\,\text{m/s} – גודל המהירות מרבי, ולכן Ek=12mv2E_k=\frac12mv^2 מרבית (הגוף עובר בשיווי המשקל). הסימן השלילי פירושו שהגוף נע בכיוון השלילי של הציר.

סעיף ג

תשובה:

ΣF=0\Sigma F=0

ב־t=2.0 st=2.0\,\text{s} גודל המהירות שוב מרבי (+0.5 m/s+0.5\,\text{m/s}), כלומר הגוף בנקודת שיווי המשקל, x=0x=0. לפי ΣF=−cx\Sigma F=-cx שקול הכוחות שם אפס.

סעיף ד

תשובה:

3 מחזורים שלמים

N=tT=51.6=3.125N=\frac{t}{T}=\frac{5}{1.6}=3.125

הגוף משלים 3 מחזורים שלמים (ב־t=4.8 st=4.8\,\text{s}) ומתחיל את הרביעי.

שאלה 9 · גוף על קפיץ: מתי הוא מגיע לנקודה נתונהביניים · בינונית

גוף שמסתו 0.8 kg0.8\,\text{kg} מחובר לקפיץ אופקי שקבועו 20 N/m20\,\text{N/m}, ונמצא על משטח אופקי חלק. מסיטים את הגוף 10 cm10\,\text{cm} מנקודת שיווי המשקל בכיוון החיובי, ומשחררים אותו ממנוחה ברגע t=0t=0. ראשית הציר בנקודת שיווי המשקל.

א.

רשמו את מקום הגוף כפונקציה של הזמן.

ב.

היכן נמצא הגוף ברגעים t1=0.2 st_1=0.2\,\text{s} ו-t2=0.9 st_2=0.9\,\text{s}?

ג.

באיזה רגע הגוף מגיע לראשונה לנקודת שיווי המשקל, ובאיזה רגע הוא מגיע לראשונה לקצה השני של התנועה?

ד.

באילו רגעים במהלך המחזור הראשון הגוף נמצא בנקודה x=−5 cmx=-5\,\text{cm}? מדוע יש שני רגעים כאלה?

◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

x(t)=0.1cos⁡(5t) mx(t)=0.1\cos(5t)\,\text{m}

ω=km=200.8=5 rad/s\omega=\sqrt{\frac{k}{m}}=\sqrt{\frac{20}{0.8}}=5\,\text{rad/s}

השחרור ממנוחה, ולכן נקודת השחרור היא קצה התנועה: A=0.1 mA=0.1\,\text{m} ו-x(0)=+Ax(0)=+A, כלומר ϕ=0\phi=0:

x(t)=0.1cos⁡(5t) (m)x(t)=0.1\cos(5t)\ \text{(m)}

סעיף ב

תשובה:

x(t1)≈0.054 mx(t_1)\approx0.054\,\text{m}, x(t2)≈−0.021 mx(t_2)\approx-0.021\,\text{m}

x(0.2)=0.1cos⁡(1)≈0.1⋅0.540≈0.054 mx(0.2)=0.1\cos(1)\approx0.1\cdot0.540\approx0.054\,\text{m}
x(0.9)=0.1cos⁡(4.5)≈0.1⋅(−0.211)≈−0.021 mx(0.9)=0.1\cos(4.5)\approx0.1\cdot(-0.211)\approx-0.021\,\text{m}

(הזוויות ברדיאנים.) ברגע t2t_2 הגוף כבר חזר מהקצה השלילי ונמצא בצד השלילי, ליד נקודת שיווי המשקל.

סעיף ג

תשובה:

שיווי משקל: t≈0.31 st\approx0.31\,\text{s}; הקצה השני: t≈0.63 st\approx0.63\,\text{s}

T=2πω=2π5≈1.26 sT=\frac{2\pi}{\omega}=\frac{2\pi}{5}\approx1.26\,\text{s}

שיווי משקל: x=0x=0, כלומר cos⁡(5t)=0\cos(5t)=0. הפתרון הראשון: 5t=π25t=\frac{\pi}{2}, t=π10≈0.31 st=\frac{\pi}{10}\approx0.31\,\text{s} – רבע מחזור.

הקצה השני: x=−0.1x=-0.1, כלומר cos⁡(5t)=−1\cos(5t)=-1: 5t=π5t=\pi, t=π5≈0.63 st=\frac{\pi}{5}\approx0.63\,\text{s} – חצי מחזור.

סעיף ד

תשובה:

t≈0.42 st\approx0.42\,\text{s} ו-t≈0.84 st\approx0.84\,\text{s}

0.1cos⁡(5t)=−0.05  ⇒  cos⁡(5t)=−120.1\cos(5t)=-0.05\;\Rightarrow\;\cos(5t)=-\tfrac12

בתחום 0≤5t<2π0\le5t<2\pi יש שני פתרונות:

5t=2π3⇒t=2π15≈0.42 s,5t=4π3⇒t=4π15≈0.84 s5t=\frac{2\pi}{3}\Rightarrow t=\frac{2\pi}{15}\approx0.42\,\text{s},\qquad 5t=\frac{4\pi}{3}\Rightarrow t=\frac{4\pi}{15}\approx0.84\,\text{s}

למה שניים: במחזור אחד הגוף עובר בכל נקודה פנימית פעמיים – פעם בדרך אל הקצה השלילי (מהירות שלילית, t≈0.42 st\approx0.42\,\text{s}) ופעם בדרך חזרה (מהירות חיובית, t≈0.84 st\approx0.84\,\text{s}). שני הרגעים סימטריים סביב T2≈0.63 s\frac T2\approx0.63\,\text{s}, הרגע שבו הגוף בקצה.

טעות נפוצה: להסתפק בפתרון הראשון של arccos⁡\arccos שהמחשבון נותן.

שאלה 10 · בוחרים את רגע ההתחלה: הפאה של התנועהביניים · בינונית

גוף מתנודד בתנועה הרמונית פשוטה בתדירות זוויתית ω=2.5 rad/s\omega=2.5\,\text{rad/s} ובמשרעת A=16 cmA=16\,\text{cm}. נועה מפעילה שעון עצר ברגע שבו הגוף עובר בנקודת שיווי המשקל ונע בכיוון החיובי.

א.

רשמו את מקום הגוף כפונקציה של הזמן שמודדת נועה, בצורה x=Acos⁡(ωt+ϕ)x=A\cos(\omega t+\phi).

ב.

שרטטו גרף של מקום הגוף כפונקציה של הזמן במשך מחזור אחד, וסמנו עליו את זמן המחזור ואת המשרעת.

ג.

כמה זמן אחרי הרגע שבו הפעילה את השעון הייתה נועה צריכה להפעיל אותו, כדי שנוסחת המקום תהיה x=−Acos⁡(ωt)x=-A\cos(\omega t)?

◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

x(t)=0.16cos⁡ ⁣(2.5t−π2)=0.16sin⁡(2.5t) mx(t)=0.16\cos\!\left(2.5t-\frac{\pi}{2}\right)=0.16\sin(2.5t)\,\text{m}

תנאי מקום: x(0)=Acos⁡ϕ=0x(0)=A\cos\phi=0, ולכן ϕ=π2\phi=\frac{\pi}{2} או ϕ=−π2\phi=-\frac{\pi}{2}.

תנאי מהירות: v(0)=−ωAsin⁡ϕ>0v(0)=-\omega A\sin\phi>0, ולכן sin⁡ϕ<0\sin\phi<0, כלומר ϕ=−π2\phi=-\frac{\pi}{2}.

x(t)=0.16cos⁡ ⁣(2.5t−π2)=0.16sin⁡(2.5t) (m)x(t)=0.16\cos\!\left(2.5t-\tfrac{\pi}{2}\right)=0.16\sin(2.5t)\ \text{(m)}

טעות נפוצה: לבחור ϕ=+π2\phi=+\frac{\pi}{2}. אז x=−0.16sin⁡(2.5t)x=-0.16\sin(2.5t), והגוף היה יוצא מ-x=0x=0 בכיוון השלילי.

סעיף ב

תשובה:

גרף סינוס: מתחיל ב-0 ועולה, מקסימום 0.16 m0.16\,\text{m} ב-t≈0.63 st\approx0.63\,\text{s}, אפס ב-1.26 s1.26\,\text{s}, מינימום ב-1.88 s1.88\,\text{s}, אפס ב-T≈2.51 sT\approx2.51\,\text{s}.

T=2πω=2π2.5≈2.51 sT=\frac{2\pi}{\omega}=\frac{2\pi}{2.5}\approx2.51\,\text{s}

נקודות מפתח, כל רבע מחזור (T4≈0.63 s\frac T4\approx0.63\,\text{s}): x=0x=0 (עולה) ← x=+0.16x=+0.16 ← x=0x=0 (יורד) ← x=−0.16x=-0.16 ← x=0x=0.

t (s)x (m)0.00.51.01.52.02.5-0.20-0.16-0.12-0.08-0.040.040.080.120.160.20

סעיף ג

תשובה:

3T4≈1.88 s\frac{3T}{4}\approx1.88\,\text{s} אחרי (או כל זמן גדול ממנו בכפולה שלמה של TT)

בנוסחה x=−Acos⁡(ωt)x=-A\cos(\omega t) ברגע t=0t=0 מתקבל x=−Ax=-A: השעון צריך להתחיל כשהגוף בקצה השלילי.

לפי הגרף מסעיף ב, הגוף מגיע לקצה השלילי לראשונה שלושה רבעי מחזור אחרי הרגע המקורי:

Δt=3T4=34⋅2.51≈1.88 s\Delta t=\frac{3T}{4}=\frac34\cdot2.51\approx1.88\,\text{s}

(גם 1.88+2.51n1.88+2.51n שניות, לכל nn שלם, מתאים.)

שאלה 11 · פלסטלינה נדבקת לגוף על קפיץביניים · בינונית

גוף שמסתו 1.5 kg1.5\,\text{kg} מחובר לקפיץ אופקי שקבועו 18 N/m18\,\text{N/m}, ונח על שולחן אופקי חלק כשהקפיץ רפוי. גוש פלסטלינה שמסתו 0.5 kg0.5\,\text{kg} נע לאורך ציר הקפיץ במהירות 4 m/s4\,\text{m/s}, פוגע בגוף ונדבק אליו. זמן ההתנגשות קצר מאוד. אחרי ההתנגשות שני הגופים נעים יחד בתנועה הרמונית פשוטה.

ראשית הציר בנקודה שבה הגוף נח לפני ההתנגשות, הכיוון החיובי הוא כיוון תנועת הפלסטלינה, ואת הזמן מודדים מרגע ההתנגשות.

א.

מהי התדירות הזוויתית של התנועה אחרי ההתנגשות?

ב.

מהם תנאי ההתחלה של התנועה ההרמונית, x(t=0)x(t=0) ו-v(t=0)v(t=0)?

ג.

רשמו את מקום הגופים כפונקציה של הזמן מרגע ההתנגשות.

◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

ω=3 rad/s\omega=3\,\text{rad/s}

אחרי ההתנגשות מתנודדים שני הגופים יחד, ולכן המסה המתנודדת היא 1.5+0.5=2 kg1.5+0.5=2\,\text{kg}:

ω=km1+m2=182=3 rad/s\omega=\sqrt{\frac{k}{m_1+m_2}}=\sqrt{\frac{18}{2}}=3\,\text{rad/s}

טעות נפוצה: להציב רק את מסת הגוף (1.5 kg1.5\,\text{kg}).

סעיף ב

תשובה:

x(0)=0x(0)=0, v(0)=+1 m/sv(0)=+1\,\text{m/s}

מקום: ההתנגשות קצרה מאוד, ובזמן הזה הגוף כמעט אינו זז – הוא עדיין בנקודה שבה הקפיץ רפוי, שהיא גם נקודת שיווי המשקל: x(0)=0x(0)=0.

מהירות: בזמן הקצר של ההתנגשות כוח הקפיץ (שהוא אפס בתחילתה) אינו נותן מתקף משמעותי, ולכן התנע בכיוון התנועה נשמר:

m2u=(m1+m2)v  ⇒  v=0.5⋅42=1 m/sm_2u=(m_1+m_2)v\;\Rightarrow\;v=\frac{0.5\cdot4}{2}=1\,\text{m/s}

המהירות בכיוון החיובי: v(0)=+1 m/sv(0)=+1\,\text{m/s}.

סעיף ג

תשובה:

x(t)=13cos⁡ ⁣(3t−π2)≈0.33sin⁡(3t) mx(t)=\frac13\cos\!\left(3t-\frac{\pi}{2}\right)\approx0.33\sin(3t)\,\text{m}

הגופים יוצאים משיווי המשקל, ולכן המהירות ההתחלתית היא המהירות המרבית:

A=vmax⁡ω=13≈0.33 mA=\frac{v_{\max}}{\omega}=\frac{1}{3}\approx0.33\,\text{m}

x(0)=0x(0)=0 ו-v(0)>0v(0)>0, ולכן cos⁡ϕ=0\cos\phi=0 ו-sin⁡ϕ<0\sin\phi<0, כלומר ϕ=−π2\phi=-\frac{\pi}{2}:

x(t)=13cos⁡ ⁣(3t−π2)=13sin⁡(3t) (m)x(t)=\tfrac13\cos\!\left(3t-\tfrac{\pi}{2}\right)=\tfrac13\sin(3t)\ \text{(m)}

שאלה 12 · שימור אנרגיה בתנועה הרמונית: טבלה בשלושה רגעיםביניים · בינונית

גוף שמסתו 0.5 kg0.5\,\text{kg} מחובר לקפיץ אופקי שקבועו 50 N/m50\,\text{N/m}, ונמצא על משטח אופקי חלק. מושכים את הגוף 8 cm8\,\text{cm} מנקודת שיווי המשקל בכיוון החיובי, ומשחררים אותו ממנוחה ברגע t=0t=0.

א.

רשמו את מקום הגוף ואת מהירותו כפונקציה של הזמן מרגע השחרור.

ב.

חשבו את מקום הגוף ואת מהירותו ברגעים t=0t=0, t=0.1 st=0.1\,\text{s} ו-t=0.2 st=0.2\,\text{s}.

ג.

חשבו את האנרגיה הקינטית, את האנרגיה הפוטנציאלית האלסטית ואת האנרגיה הכוללת בכל אחד משלושת הרגעים. הראו שהאנרגיה הכוללת נשמרת.

◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

x(t)=0.08cos⁡(10t) mx(t)=0.08\cos(10t)\,\text{m}, v(t)=−0.8sin⁡(10t) m/sv(t)=-0.8\sin(10t)\,\text{m/s}

ω=km=500.5=10 rad/s\omega=\sqrt{\frac{k}{m}}=\sqrt{\frac{50}{0.5}}=10\,\text{rad/s}

שחרור ממנוחה בקצה החיובי: A=0.08 mA=0.08\,\text{m}, ϕ=0\phi=0.

x(t)=0.08cos⁡(10t) (m),v(t)=−ωAsin⁡(10t)=−0.8sin⁡(10t) (m/s)x(t)=0.08\cos(10t)\ \text{(m)},\qquad v(t)=-\omega A\sin(10t)=-0.8\sin(10t)\ \text{(m/s)}

סעיף ב

תשובה:

t=0t=0: x=0.08 mx=0.08\,\text{m}, v=0v=0; t=0.1 st=0.1\,\text{s}: x≈0.043 mx\approx0.043\,\text{m}, v≈−0.67 m/sv\approx-0.67\,\text{m/s}; t=0.2 st=0.2\,\text{s}: x≈−0.033 mx\approx-0.033\,\text{m}, v≈−0.73 m/sv\approx-0.73\,\text{m/s}

הצבה בנוסחאות מסעיף א (הזוויות ברדיאנים: 10t=0, 1, 210t=0,\,1,\,2):

tt (s)xx (m)vv (m/s)
000.08cos⁡0=0.0800.08\cos0=0.08000
0.10.10.08cos⁡1≈0.0430.08\cos1\approx0.043−0.8sin⁡1≈−0.673-0.8\sin1\approx-0.673
0.20.20.08cos⁡2≈−0.0330.08\cos2\approx-0.033−0.8sin⁡2≈−0.727-0.8\sin2\approx-0.727

ב-t=0.2 st=0.2\,\text{s} הגוף כבר עבר את נקודת שיווי המשקל (T4≈0.157 s\frac T4\approx0.157\,\text{s}) ונמצא בצד השלילי, עדיין בדרך לקצה השלילי.

סעיף ג

תשובה:

בכל הרגעים E=0.16 JE=0.16\,\text{J} (t=0t=0: 0+0.160+0.16; t=0.1 st=0.1\,\text{s}: 0.113+0.0470.113+0.047; t=0.2 st=0.2\,\text{s}: 0.132+0.0280.132+0.028)

Ek=12mv2=0.25v2E_k=\tfrac12mv^2=0.25v^2 ו-Usp=12kx2=25x2U_{sp}=\tfrac12kx^2=25x^2 (ביחידות SI):

tt (s)EkE_k (J)UspU_{sp} (J)EE (J)
000025⋅0.082=0.16025\cdot0.08^2=0.1600.1600.160
0.10.10.25⋅0.6732≈0.1130.25\cdot0.673^2\approx0.11325⋅0.04322≈0.04725\cdot0.0432^2\approx0.0470.1600.160
0.20.20.25⋅0.7272≈0.1320.25\cdot0.727^2\approx0.13225⋅0.03332≈0.02825\cdot0.0333^2\approx0.0280.1600.160

האנרגיה הכוללת זהה בכל הרגעים ושווה ל-12kA2=12⋅50⋅0.082=0.16 J\tfrac12kA^2=\tfrac12\cdot50\cdot0.08^2=0.16\,\text{J}. האנרגיה עוברת בין קינטית לפוטנציאלית: אין חיכוך, וכוח הקפיץ הוא כוח משמר.

באופן כללי: 12kA2cos⁡2(ωt)+12mω2A2sin⁡2(ωt)=12kA2\tfrac12kA^2\cos^2(\omega t)+\tfrac12m\omega^2A^2\sin^2(\omega t)=\tfrac12kA^2, כי mω2=km\omega^2=k.

שאלה 13 · שחרור עם דחיפה: מה משתנה בתנועהביניים · בינונית

גוף שמסתו 0.25 kg0.25\,\text{kg} מחובר לקפיץ אופקי שקבועו 1 N/m1\,\text{N/m}, ונע ללא חיכוך על משטח אופקי. מסיטים את הגוף 12 cm12\,\text{cm} מנקודת שיווי המשקל בכיוון החיובי, ומשחררים אותו ממנוחה ברגע t=0t=0.

א.

מהן התדירות הזוויתית וזמן המחזור של התנועה?

ב.

רשמו את מקום הגוף ואת מהירותו כפונקציה של הזמן.

ג.

חוזרים על הניסוי, אבל ברגע השחרור נותנים לגוף דחיפה קצרה, כך שבאותה נקודה מהירותו ההתחלתית היא 0.18 m/s0.18\,\text{m/s} לכיוון נקודת שיווי המשקל. אילו מהגדלים – התדירות הזוויתית, זמן המחזור, המשרעת – משתנים? חשבו את המשרעת החדשה.

ד.

רשמו את מקום הגוף כפונקציה של הזמן בניסוי עם הדחיפה.

◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה:

ω=2 rad/s\omega=2\,\text{rad/s}, T=π≈3.14 sT=\pi\approx3.14\,\text{s}

ω=km=10.25=2 rad/s,T=2πω=π≈3.14 s\omega=\sqrt{\frac{k}{m}}=\sqrt{\frac{1}{0.25}}=2\,\text{rad/s},\qquad T=\frac{2\pi}{\omega}=\pi\approx3.14\,\text{s}

סעיף ב

תשובה:

x(t)=0.12cos⁡(2t) mx(t)=0.12\cos(2t)\,\text{m}, v(t)=−0.24sin⁡(2t) m/sv(t)=-0.24\sin(2t)\,\text{m/s}

שחרור ממנוחה: נקודת השחרור היא הקצה החיובי, A=0.12 mA=0.12\,\text{m}, ϕ=0\phi=0.

x(t)=0.12cos⁡(2t) (m),v(t)=−2⋅0.12sin⁡(2t)=−0.24sin⁡(2t) (m/s)x(t)=0.12\cos(2t)\ \text{(m)},\qquad v(t)=-2\cdot0.12\sin(2t)=-0.24\sin(2t)\ \text{(m/s)}

סעיף ג

תשובה:

ω\omega ו-TT אינם משתנים; המשרעת גדלה ל-A′=0.15 mA'=0.15\,\text{m}.

ω=k/m\omega=\sqrt{k/m} ו-TT תלויים רק במסה ובקבוע הקפיץ, ולא בתנאי ההתחלה – הם אינם משתנים.

המשרעת כן משתנה: בנקודת ההתחלה יש לגוף עכשיו גם מהירות, ולכן נקודת ההתחלה כבר אינה קצה התנועה:

A′=x02+v02ω2=0.122+(0.182)2=0.0144+0.0081=0.15 mA'=\sqrt{x_0^2+\frac{v_0^2}{\omega^2}}=\sqrt{0.12^2+\left(\frac{0.18}{2}\right)^2}=\sqrt{0.0144+0.0081}=0.15\,\text{m}

סעיף ד

תשובה:

x(t)=0.15cos⁡(2t+0.64) mx(t)=0.15\cos(2t+0.64)\,\text{m} (ϕ≈0.64 rad≈37∘\phi\approx0.64\,\text{rad}\approx37^\circ)

המהירות לכיוון שיווי המשקל, כלומר בכיוון השלילי: v0=−0.18 m/sv_0=-0.18\,\text{m/s}.

cos⁡ϕ=x0A′=0.120.15=0.8,sin⁡ϕ=−v0ωA′=0.182⋅0.15=0.6\cos\phi=\frac{x_0}{A'}=\frac{0.12}{0.15}=0.8,\qquad \sin\phi=\frac{-v_0}{\omega A'}=\frac{0.18}{2\cdot0.15}=0.6

שניהם חיוביים, ולכן ϕ≈0.64 rad≈37∘\phi\approx0.64\,\text{rad}\approx37^\circ:

x(t)=0.15cos⁡(2t+0.64) (m)x(t)=0.15\cos(2t+0.64)\ \text{(m)}

שאלה 14 · ניתוח גרף מקום–זמן: משרעת, זמן מחזור ופאהביניים · בינונית

הגרף שלפניכם מתאר את מקומו של גוף, הנע בתנועה הרמונית פשוטה, כפונקציה של הזמן. ראשית הציר בנקודת שיווי המשקל. ברגע t=0t=0 הגוף נמצא ב-x=0.2 mx=0.2\,\text{m}.

א.

מהן המשרעת וזמן המחזור של התנועה?

ב.

מהי התדירות הזוויתית של התנועה?

ג.

מהי הפאה ϕ\phi של התנועה, בצורה x=Acos⁡(ωt+ϕ)x=A\cos(\omega t+\phi)? נמקו את בחירת הסימן.

ד.

רשמו את מהירות הגוף כפונקציה של הזמן, וחשבו את מהירותו ברגע t=0t=0.

◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א

תשובה:

A=0.4 mA=0.4\,\text{m}, T=6 sT=6\,\text{s}

משרעת: הערך המרבי של xx בגרף: A=0.4 mA=0.4\,\text{m}.

זמן מחזור: המינימום הראשון ב-t=2 st=2\,\text{s} והמינימום הבא ב-t=8 st=8\,\text{s}:

T=8−2=6 sT=8-2=6\,\text{s}

(אפשר גם מהמינימום ב-t=2 st=2\,\text{s} למקסימום ב-t=5 st=5\,\text{s} – חצי מחזור, 3 s3\,\text{s}.)

סעיף ב

תשובה:

ω=π3≈1.05 rad/s\omega=\frac{\pi}{3}\approx1.05\,\text{rad/s}

ω=2πT=2π6=π3≈1.05 rad/s\omega=\frac{2\pi}{T}=\frac{2\pi}{6}=\frac{\pi}{3}\approx1.05\,\text{rad/s}

סעיף ג

תשובה:

ϕ=π3\phi=\frac{\pi}{3}

x(0)=Acos⁡ϕ  ⇒  cos⁡ϕ=0.20.4=12  ⇒  ϕ=±π3x(0)=A\cos\phi\;\Rightarrow\;\cos\phi=\frac{0.2}{0.4}=\frac12\;\Rightarrow\;\phi=\pm\frac{\pi}{3}

בגרף, ב-t=0t=0 ה-xx יורד, כלומר v(0)<0v(0)<0. מ-v(0)=−ωAsin⁡ϕ<0v(0)=-\omega A\sin\phi<0 נובע sin⁡ϕ>0\sin\phi>0, ולכן ϕ=+π3\phi=+\frac{\pi}{3}.

בדיקה: המינימום מתקבל כש-ωt+ϕ=π\omega t+\phi=\pi, כלומר π3t=2π3\frac{\pi}{3}t=\frac{2\pi}{3}, t=2 st=2\,\text{s} – כמו בגרף.

סעיף ד

תשובה:

v(t)≈−0.42sin⁡ ⁣(π3t+π3) m/sv(t)\approx-0.42\sin\!\left(\frac{\pi}{3}t+\frac{\pi}{3}\right)\,\text{m/s}; v(0)≈−0.36 m/sv(0)\approx-0.36\,\text{m/s}

ωA=π3⋅0.4≈0.42 m/s\omega A=\frac{\pi}{3}\cdot0.4\approx0.42\,\text{m/s}
v(t)=−ωAsin⁡(ωt+ϕ)≈−0.42sin⁡ ⁣(π3t+π3) (m/s)v(t)=-\omega A\sin(\omega t+\phi)\approx-0.42\sin\!\left(\tfrac{\pi}{3}t+\tfrac{\pi}{3}\right)\ \text{(m/s)}
v(0)≈−0.42⋅sin⁡π3≈−0.42⋅0.866≈−0.36 m/sv(0)\approx-0.42\cdot\sin\tfrac{\pi}{3}\approx-0.42\cdot0.866\approx-0.36\,\text{m/s}

הסימן השלילי מתאים לשיפוע השלילי של הגרף ב-t=0t=0.

שאלה 15 · גוף על קפיץ שיצא לדרכו עם מהירות התחלתיתביניים · בינונית

גוף שמסתו 0.2 kg0.2\,\text{kg} מחובר לקפיץ אופקי שקבועו 45 N/m45\,\text{N/m} ונע על משטח חסר חיכוך. ציר xx אופקי, ראשיתו בנקודת שיווי המשקל וכיוונו החיובי ימינה.

ברגע t=0t=0 הגוף נמצא 4 cm4\,\text{cm} מימין לנקודת שיווי המשקל ומהירותו 0.45 m/s0.45\,\text{m/s} ימינה (הוא מתרחק משיווי המשקל).

א.

רשמו את מקום הגוף כפונקציה של הזמן.

ב.

באיזה רגע נמצא הגוף בפעם הראשונה 3 cm3\,\text{cm} משמאל לנקודת שיווי המשקל?

ג.

באיזה רגע מהירות הגוף היא בפעם הראשונה 0.6 m/s0.6\,\text{m/s} שמאלה? היכן הוא נמצא ברגע זה?

ד.

מהו גודל התאוצה המרבית של הגוף? היכן הוא מקבל אותה?

◂ פתרון מלא לשאלה 15

סעיף א

תשובה:

x(t)=0.05cos⁡(15t−0.644) mx(t)=0.05\cos(15t-0.644)\,\text{m}

ω=km=450.2=15 rad/s\omega=\sqrt{\frac{k}{m}}=\sqrt{\frac{45}{0.2}}=15\,\text{rad/s}

משרעת – משימור אנרגיה, או מ-v=±ωA2−x2v=\pm\omega\sqrt{A^2-x^2}:

A=x02+v02ω2=0.042+0.452152=0.0016+0.0009=0.05 mA=\sqrt{x_0^2+\frac{v_0^2}{\omega^2}}=\sqrt{0.04^2+\frac{0.45^2}{15^2}}=\sqrt{0.0016+0.0009}=0.05\,\text{m}

פאזה – מתנאי ההתחלה:

x(0)=Acos⁡ϕ=0.04⇒cos⁡ϕ=0.8,v(0)=−ωAsin⁡ϕ=+0.45⇒sin⁡ϕ=−0.450.75=−0.6x(0)=A\cos\phi=0.04\Rightarrow\cos\phi=0.8,\qquad v(0)=-\omega A\sin\phi=+0.45\Rightarrow\sin\phi=-\frac{0.45}{0.75}=-0.6

קוסינוס חיובי וסינוס שלילי – רביע רביעי: ϕ≈−0.644 rad\phi\approx-0.644\,\text{rad} (בערך −37∘-37^\circ).

x(t)=0.05cos⁡(15t−0.644) (m)x(t)=0.05\cos(15t-0.644)\ \text{(m)}

טעות נפוצה: לקבוע את ϕ\phi רק מ-cos⁡ϕ=0.8\cos\phi=0.8 ולבחור ϕ=+0.644\phi=+0.644. ערך זה מתאים לגוף שנע שמאלה, אל שיווי המשקל; הסימן של sin⁡ϕ\sin\phi קובע את הבחירה.

סעיף ב

תשובה:

t≈0.19 st\approx0.19\,\text{s}

0.05cos⁡(15t−0.644)=−0.03⇒cos⁡(15t−0.644)=−0.60.05\cos(15t-0.644)=-0.03\Rightarrow\cos(15t-0.644)=-0.6

הזווית 15t−0.64415t-0.644 מתחילה ב-−0.644-0.644 וגדלה. הפתרון הראשון שגדול מ-−0.644-0.644: 15t−0.644=π−0.927≈2.21415t-0.644=\pi-0.927\approx2.214.

t=2.214+0.64415≈0.19 st=\frac{2.214+0.644}{15}\approx0.19\,\text{s}

זה הגיוני: הגוף ממשיך קודם ימינה עד הקיצון הימני (15t−0.644=015t-0.644=0, כלומר t≈0.043 st\approx0.043\,\text{s}), ורק אחר כך חוזר, עובר בשיווי המשקל ומגיע לצד שמאל.

סעיף ג

תשובה:

t=π30≈0.105 st=\frac{\pi}{30}\approx0.105\,\text{s}; ב-x=+3 cmx=+3\,\text{cm} (מימין לשיווי המשקל)

v=−ωAsin⁡(15t−0.644)=−0.75sin⁡(15t−0.644)=−0.6⇒sin⁡(15t−0.644)=0.8v=-\omega A\sin(15t-0.644)=-0.75\sin(15t-0.644)=-0.6\Rightarrow\sin(15t-0.644)=0.8

הזווית מתחילה ב-−0.644-0.644 וגדלה, והפתרון הראשון: 15t−0.644=0.92715t-0.644=0.927.

t=0.927+0.64415=π/215=π30≈0.105 st=\frac{0.927+0.644}{15}=\frac{\pi/2}{15}=\frac{\pi}{30}\approx0.105\,\text{s}

מקום: x=0.05cos⁡(0.927)=0.05⋅0.6=0.03 mx=0.05\cos(0.927)=0.05\cdot0.6=0.03\,\text{m}. הגוף כבר הגיע לקיצון הימני (t≈0.043 st\approx0.043\,\text{s}), חזר, ונע שמאלה אל שיווי המשקל.

בדיקה: ∣v∣=ωA2−x2=150.0025−0.0009=0.6 m/s|v|=\omega\sqrt{A^2-x^2}=15\sqrt{0.0025-0.0009}=0.6\,\text{m/s}.

סעיף ד

תשובה:

amax⁡=11.25 m/s2a_{\max}=11.25\,\text{m/s}^2, בנקודות הקיצון x=±5 cmx=\pm5\,\text{cm}

amax⁡=ω2A=152⋅0.05=11.25 m/s2a_{\max}=\omega^2A=15^2\cdot0.05=11.25\,\text{m/s}^2

לפי a=−ω2xa=-\omega^2x גודל התאוצה מרבי כש-∣x∣=A|x|=A, כלומר בנקודות הקיצון.

שאלה 16 · פאה ומשרעת מתנאי התחלהביניים · קשה

גוף שמסתו 0.5 kg0.5\,\text{kg} מחובר לקפיץ שקבועו 8 N/m8\,\text{N/m}, ומתנודד על משטח אופקי חלק. ראשית הציר בנקודת שיווי המשקל. ברגע t=0t=0 הגוף נמצא ב-x=0.3 mx=0.3\,\text{m}, ומהירותו 1.6 m/s1.6\,\text{m/s} בכיוון השלילי.

א.

מהי התדירות הזוויתית של התנועה?

ב.

מצאו את המשרעת ואת הפאה ϕ\phi של התנועה (בצורה x=Acos⁡(ωt+ϕ)x=A\cos(\omega t+\phi)).

ג.

רשמו את מקום הגוף ואת מהירותו כפונקציה של הזמן.

ד.

חזרו על סעיף ב, אם ברגע t=0t=0 הגוף נמצא בנקודת שיווי המשקל, ומהירותו 1.6 m/s1.6\,\text{m/s} בכיוון השלילי.

◂ פתרון מלא לשאלה 16

סעיף א

תשובה:

ω=4 rad/s\omega=4\,\text{rad/s}

ω=km=80.5=4 rad/s\omega=\sqrt{\frac{k}{m}}=\sqrt{\frac{8}{0.5}}=4\,\text{rad/s}

סעיף ב

תשובה:

A=0.5 mA=0.5\,\text{m}, ϕ≈0.93 rad\phi\approx0.93\,\text{rad} (בערך 53∘53^\circ)

משרעת: מהנוסחה v=±ωA2−x2v=\pm\omega\sqrt{A^2-x^2}:

A=x02+v02ω2=0.32+(1.64)2=0.09+0.16=0.5 mA=\sqrt{x_0^2+\frac{v_0^2}{\omega^2}}=\sqrt{0.3^2+\left(\frac{1.6}{4}\right)^2}=\sqrt{0.09+0.16}=0.5\,\text{m}

(אותה תוצאה משימור אנרגיה: 12kA2=12kx02+12mv02\tfrac12kA^2=\tfrac12kx_0^2+\tfrac12mv_0^2.)

פאה: משתי משוואות ברגע t=0t=0:

x(0)=Acos⁡ϕ=0.3⇒cos⁡ϕ=0.6x(0)=A\cos\phi=0.3\Rightarrow\cos\phi=0.6
v(0)=−ωAsin⁡ϕ=−1.6⇒sin⁡ϕ=1.64⋅0.5=0.8v(0)=-\omega A\sin\phi=-1.6\Rightarrow\sin\phi=\frac{1.6}{4\cdot0.5}=0.8

גם הקוסינוס וגם הסינוס חיוביים, ולכן ϕ\phi ברביע הראשון: ϕ≈0.93 rad≈53∘\phi\approx0.93\,\text{rad}\approx53^\circ.

טעות נפוצה: לקבוע את ϕ\phi רק לפי cos⁡ϕ=0.6\cos\phi=0.6. גם ϕ=−0.93 rad\phi=-0.93\,\text{rad} מקיים אותה, אבל אז הגוף היה נע ב-t=0t=0 בכיוון החיובי. רק שתי המשוואות יחד קובעות את הפאה.

סעיף ג

תשובה:

x(t)=0.5cos⁡(4t+0.93) mx(t)=0.5\cos(4t+0.93)\,\text{m}, v(t)=−2sin⁡(4t+0.93) m/sv(t)=-2\sin(4t+0.93)\,\text{m/s}

x(t)=0.5cos⁡(4t+0.93) (m)x(t)=0.5\cos(4t+0.93)\ \text{(m)}
v(t)=−ωAsin⁡(ωt+ϕ)=−2sin⁡(4t+0.93) (m/s)v(t)=-\omega A\sin(\omega t+\phi)=-2\sin(4t+0.93)\ \text{(m/s)}

בדיקה: v(0)=−2⋅0.8=−1.6 m/sv(0)=-2\cdot0.8=-1.6\,\text{m/s} – מתאים.

סעיף ד

תשובה:

A=0.4 mA=0.4\,\text{m}, ϕ=π2\phi=\frac{\pi}{2}, כלומר x(t)=−0.4sin⁡(4t) mx(t)=-0.4\sin(4t)\,\text{m}

בשיווי המשקל המהירות מרבית: vmax⁡=ωAv_{\max}=\omega A, ולכן

A=1.64=0.4 mA=\frac{1.6}{4}=0.4\,\text{m}

cos⁡ϕ=0\cos\phi=0 ו-sin⁡ϕ=1.64⋅0.4=1>0\sin\phi=\frac{1.6}{4\cdot0.4}=1>0, ולכן ϕ=π2\phi=\frac{\pi}{2}:

x(t)=0.4cos⁡ ⁣(4t+π2)=−0.4sin⁡(4t) (m)x(t)=0.4\cos\!\left(4t+\tfrac{\pi}{2}\right)=-0.4\sin(4t)\ \text{(m)}

המשרעת קטנה מבסעיף ב: באותה מהירות התחלתית, בלי ההסטה ההתחלתית יש לגוף פחות אנרגיה.

שאלה 17 · גוף על קפיץ אופקי: קבוע, זמן מחזור ומהירויותבאורך בגרות · בדרך לבגרות

גוף שמסתו m=1.25 kgm=1.25\,\text{kg} מונח על שולחן אופקי חסר חיכוך ומחובר לקיר באמצעות קפיץ אופקי. נקודת שיווי המשקל היא x=0x=0, והכיוון החיובי – ימינה (ראו תרשים).

מושכים את הגוף ימינה עד x=10 cmx=10\,\text{cm} ומשחררים אותו ממנוחה. הגוף נע בתנועה הרמונית פשוטה.

חיישן מראה שכאשר הגוף נמצא בנקודה x=+5 cmx=+5\,\text{cm}, הקפיץ מפעיל עליו כוח F=−4 NF=-4\,\text{N}.

א.

חשבו את הקבוע cc בביטוי ΣF=−cx\Sigma F=-cx עבור תנועת הגוף, והסבירו את משמעות הסימן השלילי של הכוח הנמדד.

ב.

חשבו את המהירות הזוויתית ω\omega ואת זמן המחזור TT של התנודות.

ג.

קבעו באיזו נקודה מהירות הגוף מרבית, וחשבו את גודלה.

ד.

חשבו את גודל מהירות הגוף ואת גודל תאוצתו כאשר הוא נמצא בנקודה x=6 cmx=6\,\text{cm}.

ה.

מחליפים את הגוף בגוף שמסתו 5 kg5\,\text{kg} (פי 4), ומשחררים אותו ממנוחה מאותה נקודה, x=10 cmx=10\,\text{cm}. קבעו פי כמה משתנים זמן המחזור והמהירות המרבית. נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א

תשובה:

c=80 N/mc=80\,\text{N/m}; הסימן השלילי – הכוח מכוון שמאלה, אל נקודת שיווי המשקל.

כוח הקפיץ הוא הכוח השקול על הגוף (הכובד והנורמל מתאזנים, אין חיכוך):

ΣF=−cx  ⇒  c=−Fx=−−40.05=80 N/m\Sigma F=-cx\;\Rightarrow\;c=-\frac{F}{x}=-\frac{-4}{0.05}=80\,\text{N/m}

הגוף נמצא מימין לנקודת שיווי המשקל (x>0x>0), והכוח שלילי – מכוון שמאלה, אל נקודת שיווי המשקל. זה הכוח המחזיר שמאפיין תנועה הרמונית.

סעיף ב

תשובה:

ω=8 rad/s\omega=8\,\text{rad/s}, T≈0.79 sT\approx 0.79\,\text{s}

מדף הנוסחאות:

ω=cm=801.25=64=8 rad/s\omega=\sqrt{\frac{c}{m}}=\sqrt{\frac{80}{1.25}}=\sqrt{64}=8\,\text{rad/s}
T=2πω=2π8≈0.785 sT=\frac{2\pi}{\omega}=\frac{2\pi}{8}\approx 0.785\,\text{s}

סעיף ג

תשובה:

ב־x=0x=0; vmax⁡=0.8 m/sv_{\max}=0.8\,\text{m/s}

מ־v=±ωA2−x2v=\pm\omega\sqrt{A^2-x^2}: הביטוי מרבי כאשר x=0x=0, בנקודת שיווי המשקל. המשרעת A=0.1 mA=0.1\,\text{m} (הגוף שוחרר ממנוחה ב־x=10 cmx=10\,\text{cm}):

vmax⁡=ωA=8⋅0.1=0.8 m/sv_{\max}=\omega A=8\cdot 0.1=0.8\,\text{m/s}

סעיף ד

תשובה:

v=0.64 m/sv=0.64\,\text{m/s}, a=3.84 m/s2a=3.84\,\text{m/s}^2 (שמאלה)

מהירות:

v=ωA2−x2=80.12−0.062=8⋅0.08=0.64 m/sv=\omega\sqrt{A^2-x^2}=8\sqrt{0.1^2-0.06^2}=8\cdot 0.08=0.64\,\text{m/s}

תאוצה (מדף הנוסחאות a=−ω2xa=-\omega^2x):

a=−64⋅0.06=−3.84 m/s2a=-64\cdot 0.06=-3.84\,\text{m/s}^2

גודל התאוצה 3.84 m/s23.84\,\text{m/s}^2, וכיוונה שמאלה – אל נקודת שיווי המשקל.

סעיף ה

תשובה:

זמן המחזור גדל פי 2 (לכ־1.57 s1.57\,\text{s}); המהירות המרבית קטנה פי 2 (ל־0.4 m/s0.4\,\text{m/s}).

הקפיץ זהה, ולכן cc לא השתנה.

זמן המחזור: T=2πmcT=2\pi\sqrt{\frac{m}{c}} יחסי ל־m\sqrt m. המסה גדלה פי 4, ולכן TT גדל פי 4=2\sqrt 4=2: T≈1.57 sT\approx 1.57\,\text{s}.

המהירות המרבית: vmax⁡=ωAv_{\max}=\omega A. המשרעת זהה (0.1 m0.1\,\text{m}), ו־ω=c/m\omega=\sqrt{c/m} קטנה פי 2, ולכן vmax⁡=4⋅0.1=0.4 m/sv_{\max}=4\cdot 0.1=0.4\,\text{m/s} – קטנה פי 2.

בדיקה באנרגייה: בשני המקרים האנרגייה האלסטית ההתחלתית 12cA2=12⋅80⋅0.12=0.4 J\tfrac12cA^2=\tfrac12\cdot 80\cdot 0.1^2=0.4\,\text{J} זהה, ו־12⋅5⋅0.42=0.4 J\tfrac12\cdot 5\cdot 0.4^2=0.4\,\text{J} – בהתאם.

שאלה 18 · גוף על קפיץ אופקי: משוואת תנועה ומשרעתבאורך בגרות · בדרך לבגרות

גוף שמסתו m=0.2 kgm=0.2\,\text{kg} מחובר לקפיץ אידיאלי אופקי שקבועו k=80 Nmk=80\,\frac{\text{N}}{\text{m}}, וקצהו השני של הקפיץ מחובר לקיר (ראו תרשים). הגוף מונח על משטח אופקי חלק. ראשית הציר xx בנקודת שיווי המשקל, והכיוון החיובי ימינה.

מושכים את הגוף ימינה עד x=6 cmx=6\,\text{cm}, ובזמן t=0t=0 משחררים אותו ממנוחה.

א.

חשבו את זמן המחזור של תנועת הגוף.

ב.

בטאו את מיקום הגוף xx כפונקציה של הזמן.

ג.

חשבו את המהירות המרבית של הגוף, וציינו באיזו נקודה הוא נע במהירות זו.

ד.

חשבו את גודל התאוצה המרבית של הגוף, וציינו באילו נקודות היא מתקבלת.

ה.

חוזרים על הניסוי, אך הפעם מושכים את הגוף עד x=12 cmx=12\,\text{cm} לפני השחרור.

קבעו פי כמה משתנה זמן המחזור, ופי כמה משתנה המהירות המרבית. נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 18

סעיף א

תשובה:

T≈0.31 sT\approx 0.31\,\text{s}

מדף הנוסחאות:

T=2πmk=2π0.280=2π⋅0.05≈0.31 sT=2\pi\sqrt{\frac{m}{k}}=2\pi\sqrt{\frac{0.2}{80}}=2\pi\cdot 0.05\approx 0.31\,\text{s}

סעיף ב

תשובה:

x=0.06cos⁡(20t) mx=0.06\cos(20t)\ \text{m}

ω=km=800.2=20 rad/s\omega=\sqrt{\frac{k}{m}}=\sqrt{\frac{80}{0.2}}=20\,\text{rad/s}.

הגוף שוחרר ממנוחה במרחק 6 cm6\,\text{cm} מימין לשיווי המשקל, ולכן A=0.06 mA=0.06\,\text{m}, והתנועה מתחילה בנקודה הימנית ביותר (φ=0\varphi=0):

x=0.06cos⁡(20t) mx=0.06\cos(20t)\ \text{m}

סעיף ג

תשובה:

vmax⁡=1.2 m/sv_{\max}=1.2\,\text{m/s}, בנקודת שיווי המשקל x=0x=0.

vmax⁡=ωA=20⋅0.06=1.2 m/sv_{\max}=\omega A=20\cdot 0.06=1.2\,\text{m/s}

המהירות מרבית בנקודת שיווי המשקל (x=0x=0), שם הכוח השקול אפס ואנרגיית הקפיץ אפס – כל האנרגייה קינטית.

(בדיקה באנרגייה: 12kA2=12mvmax⁡2⇒vmax⁡=Ak/m=1.2 m/s\tfrac12kA^2=\tfrac12mv_{\max}^2\Rightarrow v_{\max}=A\sqrt{k/m}=1.2\,\text{m/s}.)

סעיף ד

תשובה:

amax⁡=24 m/s2a_{\max}=24\,\text{m/s}^2, בנקודות הקיצון x=±6 cmx=\pm 6\,\text{cm}.

a=−ω2xa=-\omega^2x, ולכן גודל התאוצה מרבי כאשר ∣x∣|x| מרבי – בנקודות הקיצון x=±Ax=\pm A:

amax⁡=ω2A=400⋅0.06=24 m/s2a_{\max}=\omega^2A=400\cdot 0.06=24\,\text{m/s}^2

(או amax⁡=kAm=80⋅0.060.2=24 m/s2a_{\max}=\frac{kA}{m}=\frac{80\cdot 0.06}{0.2}=24\,\text{m/s}^2.)

סעיף ה

תשובה:

זמן המחזור אינו משתנה (0.31 s0.31\,\text{s}); המהירות המרבית גדלה פי 2 (2.4 m/s2.4\,\text{m/s}).

זמן המחזור: T=2πmkT=2\pi\sqrt{\frac{m}{k}} תלוי רק במסה ובקבוע הקפיץ, ולא במשרעת – לכן הוא נשאר 0.31 s0.31\,\text{s}. הגוף עובר דרך ארוכה פי 22, אבל גם במהירויות גדולות פי 22.

המהירות המרבית: vmax⁡=ωAv_{\max}=\omega A; ω\omega לא השתנתה והמשרעת גדלה פי 22, ולכן vmax⁡=20⋅0.12=2.4 m/sv_{\max}=20\cdot 0.12=2.4\,\text{m/s} – פי 22.

טעות נפוצה: לחשוב שמשרעת גדולה יותר פירושה זמן מחזור ארוך יותר.

שאלה 19 · גוף על קפיץ אנכי: קריאת גרף מקום–זמןבאורך בגרות · בדרך לבגרות

גוף שמסתו 0.4 kg0.4\,\text{kg} תלוי בקצהו התחתון של קפיץ אנכי ומתנודד בתנועה הרמונית פשוטה.

הגרף שלפניכם מציג את מקום הגוף ביחס לנקודת שיווי המשקל שלו כפונקציה של הזמן. הכיוון החיובי של ציר המקום הוא כלפי מעלה.

א.

קראו מן הגרף את המשרעת ואת זמן המחזור של התנודות, וחשבו את תדירותן.

ב.

חשבו את התדירות הזוויתית ואת המהירות המרבית של הגוף. באילו רגעים בין t=0t=0 ל־t=0.8 st=0.8\,\text{s} מהירות הגוף מרבית, ומה כיוונה בכל אחד מהם?

ג.

חשבו את גודל התאוצה המרבית של הגוף. באילו מקומות התאוצה מרבית, ומה כיוונה בכל אחד מהם?

ד.

חשבו את קבוע הקפיץ.

ה.

חשבו את גודל מהירות הגוף כשהוא נמצא 3 cm3\,\text{cm} מעל נקודת שיווי המשקל.

תלמיד טוען: "המהירות קטנה באופן אחיד מן המהירות המרבית בשיווי המשקל עד אפס בנקודת הקיצון. הנקודה x=3 cmx=3\,\text{cm} נמצאת 35\frac35 מן הדרך אל הקיצון, ולכן המהירות בה היא 25\frac25 מן המהירות המרבית." האם הוא צודק? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 19

סעיף א

תשובה:

A=5 cmA=5\,\text{cm}, T=0.8 sT=0.8\,\text{s}, f=1.25 Hzf=1.25\,\text{Hz}

משרעת: המרחק המרבי משיווי המשקל – A=5 cm=0.05 mA=5\,\text{cm}=0.05\,\text{m}.

זמן מחזור: הגרף חוזר על עצמו כל 0.8 s0.8\,\text{s} (למשל מקסימום ב־t=0.2 st=0.2\,\text{s} ושוב ב־t=1.0 st=1.0\,\text{s}).

f=1T=10.8=1.25 Hzf=\frac1T=\frac{1}{0.8}=1.25\,\text{Hz}

טעות נפוצה: לקרוא את המשרעת כ־10 cm10\,\text{cm} (המרחק בין הנקודה העליונה לתחתונה) – המשרעת היא מחצית ממנו.

סעיף ב

תשובה:

ω≈7.85 rad/s\omega\approx 7.85\,\text{rad/s}, vmax⁡≈0.39 m/sv_{\max}\approx 0.39\,\text{m/s}; ב־t=0t=0 ו־t=0.8 st=0.8\,\text{s} – כלפי מעלה, ב־t=0.4 st=0.4\,\text{s} – כלפי מטה.

ω=2πf=2π⋅1.25≈7.85 rad/s\omega=2\pi f=2\pi\cdot 1.25\approx 7.85\,\text{rad/s}

המהירות מרבית בנקודת שיווי המשקל, ולפי v=±ωA2−x2v=\pm\omega\sqrt{A^2-x^2} עם x=0x=0:

vmax⁡=ωA=7.85⋅0.05≈0.39 m/sv_{\max}=\omega A=7.85\cdot 0.05\approx 0.39\,\text{m/s}

מתי? כשהגוף עובר ב־x=0x=0: ב־t=0t=0, 0.40.4 ו־0.8 s0.8\,\text{s}. הכיוון נקבע לפי שיפוע הגרף: ב־t=0t=0 ו־t=0.8 st=0.8\,\text{s} xx גדל – הגוף נע כלפי מעלה; ב־t=0.4 st=0.4\,\text{s} xx קטן – כלפי מטה.

סעיף ג

תשובה:

amax⁡≈3.08 m/s2a_{\max}\approx 3.08\,\text{m/s}^2; בנקודות הקיצון, מכוונת תמיד אל שיווי המשקל.

לפי a=−ω2xa=-\omega^2x, התאוצה מרבית בגודלה כאשר ∣x∣=A|x|=A, כלומר בנקודות הקיצון:

amax⁡=ω2A=7.852⋅0.05≈3.08 m/s2a_{\max}=\omega^2A=7.85^2\cdot 0.05\approx 3.08\,\text{m/s}^2

כיוון: הסימן השלילי ב־a=−ω2xa=-\omega^2x מראה שהתאוצה מכוונת תמיד אל נקודת שיווי המשקל: בנקודה העליונה (t=0.2 st=0.2\,\text{s}) – כלפי מטה, ובנקודה התחתונה (t=0.6 st=0.6\,\text{s}) – כלפי מעלה.

סעיף ד

תשובה:

k=c≈24.7 N/mk=c\approx 24.7\,\text{N/m}

מדף הנוסחאות ω=cm\omega=\sqrt{\frac{c}{m}} (כאשר cc קבוע הכוח המחזיר; לגוף על קפיץ אנכי הוא שווה לקבוע הקפיץ kk):

c=mω2=0.4⋅7.852≈24.7 N/mc=m\omega^2=0.4\cdot 7.85^2\approx 24.7\,\text{N/m}

סעיף ה

תשובה:

v≈0.31 m/sv\approx 0.31\,\text{m/s} – 45\frac45 מן המהירות המרבית; התלמיד טועה.

לפי דף הנוסחאות:

v=±ωA2−x2=7.850.052−0.032=7.85⋅0.04≈0.31 m/sv=\pm\omega\sqrt{A^2-x^2}=7.85\sqrt{0.05^2-0.03^2}=7.85\cdot 0.04\approx 0.31\,\text{m/s}

היחס למהירות המרבית: vvmax⁡=ωA2−x2ωA=0.040.05=45\frac{v}{v_{\max}}=\frac{\omega\sqrt{A^2-x^2}}{\omega A}=\frac{0.04}{0.05}=\frac45.

התלמיד טועה. המהירות אינה פונקציה קווית של המקום: היא תלויה ב־A2−x2\sqrt{A^2-x^2}. ליד שיווי המשקל הכוח המחזיר והתאוצה קטנים, ולכן המהירות כמעט אינה משתנה שם; היא יורדת בעיקר בקרבת נקודות הקיצון, שם התאוצה גדולה. לכן ב־x=3 cmx=3\,\text{cm} המהירות היא עדיין 80%80\% מן המרבית ולא 40%40\%.

שאלה 20 · עגלה על קפיץ אופקי: זמן מחזור ומסהבאורך בגרות · בדרך לבגרות

עגלה שמסתה mm מחוברת לקפיץ אופקי שקבועו k=50 N/mk=50\,\text{N/m}, שקצהו השני מחובר לקיר. העגלה נעה על משטח אופקי חלק (ראו תרשים). הנקודה x=0x=0 היא מקום העגלה כשהקפיץ רפוי.

מסיטים את העגלה 10 cm10\,\text{cm} ימינה ממקום זה ומשחררים אותה ממנוחה. תלמידה מודדת שזמנם של 1010 מחזורי תנודה הוא 6.3 s6.3\,\text{s}.

א.

חשבו את זמן המחזור של התנודה ואת התדירות הזוויתית שלה.

ב.

חשבו את מסת העגלה.

ג.

חשבו את גודל המהירות המרבית של העגלה, וציינו באיזו נקודה היא מתקבלת.

ד.

חשבו את שקול הכוחות (גודל וכיוון) ואת תאוצת העגלה כשהיא נמצאת ב־x=+5 cmx=+5\,\text{cm}.

ה.

מעמיסים על העגלה משקולת שמסתה 1.5 kg1.5\,\text{kg} ושוב מסיטים אותה 10 cm10\,\text{cm} ומשחררים. קבעו פי כמה ישתנה זמן המחזור, וקבעו אם המהירות המרבית תגדל, תקטן או לא תשתנה. נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 20

סעיף א

תשובה:

T=0.63 sT=0.63\,\text{s}; ω≈10 rad/s\omega\approx 10\,\text{rad/s}

T=t1010=6.310=0.63 sT=\frac{t_{10}}{10}=\frac{6.3}{10}=0.63\,\text{s}

מדף הנוסחאות:

ω=2πT=2π0.63≈9.97≈10 rads\omega=\frac{2\pi}{T}=\frac{2\pi}{0.63}\approx 9.97\approx 10\,\frac{\text{rad}}{\text{s}}

סעיף ב

תשובה:

m≈0.5 kgm\approx 0.5\,\text{kg}

מדף הנוסחאות (c=kc=k):

T=2πmk  ⇒  m=kT24π2T=2\pi\sqrt{\frac{m}{k}}\;\Rightarrow\;m=\frac{kT^2}{4\pi^2}

הצבה:

m=50⋅0.6324π2=19.8539.48≈0.50 kgm=\frac{50\cdot 0.63^2}{4\pi^2}=\frac{19.85}{39.48}\approx 0.50\,\text{kg}

סעיף ג

תשובה:

vmax⁡=Aω≈1.0 m/sv_{\max}=A\omega\approx 1.0\,\text{m/s}, בנקודה x=0x=0

המשרעת היא ההסטה שממנה שוחררה העגלה ממנוחה: A=0.1 mA=0.1\,\text{m}. מדף הנוסחאות, v=±ωA2−x2v=\pm\omega\sqrt{A^2-x^2}, והמהירות מרבית ב־x=0x=0 (נקודת שיווי המשקל):

vmax⁡=ωA=9.97⋅0.1≈1.0 m/sv_{\max}=\omega A=9.97\cdot 0.1\approx 1.0\,\text{m/s}

סעיף ד

תשובה:

ΣF=−2.5 N\Sigma F=-2.5\,\text{N} (שמאלה, אל x=0x=0); a=−5 m/s2a=-5\,\text{m/s}^2

מדף הנוסחאות, בתנועה הרמונית פשוטה:

ΣF=−kx=−50⋅0.05=−2.5 N\Sigma F=-kx=-50\cdot 0.05=-2.5\,\text{N}

הסימן השלילי: הכוח מכוון שמאלה, אל נקודת שיווי המשקל.

לפי החוק השני של ניוטון:

a=ΣFm=−2.50.5=−5 m/s2a=\frac{\Sigma F}{m}=\frac{-2.5}{0.5}=-5\,\text{m/s}^2

(בדיקה: a=−ω2x=−100⋅0.05=−5 m/s2a=-\omega^2x=-100\cdot 0.05=-5\,\text{m/s}^2 ✓.)

סעיף ה

תשובה:

זמן המחזור גדל פי 22 (ל־1.26 s1.26\,\text{s}); המהירות המרבית קטנה (פי 22, ל־0.5 m/s0.5\,\text{m/s}).

זמן המחזור: המסה המתנודדת גדלה מ־0.5 kg0.5\,\text{kg} ל־2 kg2\,\text{kg}, כלומר פי 44. לפי T=2πmkT=2\pi\sqrt{\frac{m}{k}} זמן המחזור גדל פי 4=2\sqrt 4=2:

T′=2π250≈1.26 sT'=2\pi\sqrt{\frac{2}{50}}\approx 1.26\,\text{s}

המהירות המרבית: המשרעת לא השתנתה (0.1 m0.1\,\text{m}), אבל ω=2πT\omega=\frac{2\pi}{T} קטנה פי 22, ולכן vmax⁡=ωAv_{\max}=\omega A קטנה פי 22 – לכ־0.5 m/s0.5\,\text{m/s}.

(בדיקה באנרגייה: האנרגייה האלסטית ההתחלתית 12kA2=0.25 J\tfrac12kA^2=0.25\,\text{J} זהה, והיא הופכת לאנרגייה קינטית של מסה גדולה פי 44 – המהירות קטנה פי 22.)

עוד 5 שאלות על מקום, מהירות ותאוצה בתנועה הרמונית (משוואות וגרפים)

השאלות המלאות, עם הפתרונות, במחולל המבחנים.

  1. גוף מחובר לקפיץ: חישובי תנועה הרמונית (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    גוף שמסתו m=2 kgm=2\,\text{kg} מונח על משטח אופקי חלק ומחובר לקפיץ אופקי שקבועו k=50 N/mk=50\,\text{N/m}. הקצה האחר של הקפיץ מחובר לקיר. הנקודה OO…

  2. דאון על מסילת אוויר בין שני קפיצים: תנועה הרמונית (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    בתנועה הרמונית פשוטה שקול הכוחות הפועלים על הגוף מקיים בכל רגע ΣF→=−cx→\Sigma\vec F=-c\vec x, כאשר x→\vec x הוא ההעתק של הגוף מנקודת שיווי המשקל…

  3. משטח מושב על קפיץ אנכי: תנועה הרמונית ותוספת מסה (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    במודל של מושב בולם זעזועים, משטח שמסתו m1=250 gm_1=250\,\text{g} מחובר לראשו של קפיץ אידיאלי אנכי, שקצהו התחתון מחובר לרצפה. ערכו שני ניסויים.…

  4. עגלה על קפיץ אופקי: ניתוח גרף מהירות–זמן (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    עגלה קטנה מונחת על מסילה אופקית. העגלה מחוברת לקצהו של קפיץ אופקי, וקצהו השני של הקפיץ מחובר לקיר הנמצא משמאל לעגלה. העגלה מתנודדת…

  5. דאון על מסילת אוויר מחובר לקפיץ: ניתוח טבלת מקום–זמן (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    דאון (גלשון) שמסתו MM מונח על מסילת אוויר אופקית, והחיכוך בינו לבין המסילה ניתן להזנחה. קפיץ אופקי מחובר בקצהו האחד לדאון ובקצהו האחר לקיר…

שאלות מבחינות הבגרות על השיעור

השאלה המלאה, עם פתרון מלא לכל סעיף, בדף של כל בחינה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.