דילוג לתוכן המרכזי

חוקי קירכהוף ומעגלים עם כמה מקורות - שאלות ותרגילים

כיתה י"ב · חשמל ומגנטיות - פיזיקה 5 יח"ל (שאלון 036371) · מעגלי זרם ישר · 22 שאלות

השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.

שאלה 1 · קטע של מעגל: מקור ושני נגדים בין שתי נקודותקצרה · קלה

התרשים מראה קטע מתוך מעגל גדול יותר: בין הנקודות AA ו-BB מחוברים בטור נגד של 4 Ω4\,\Omega, מקור אידאלי של 12 V12\,\text{V} (ההדק החיובי פונה אל BB) ונגד של 2 Ω2\,\Omega. בקטע זורם זרם II מ-AA אל BB.

א.

הזרם בקטע הוא I=1.5 AI=1.5\,\text{A}. מצאו את הפרש הפוטנציאלים VA−VBV_A-V_B.

ב.

איזה זרם צריך לזרום בקטע (מ-AA אל BB) כדי ששתי הנקודות יהיו באותו פוטנציאל?

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

VA−VB=−3 VV_A-V_B=-3\,\text{V}

מתקדמים מ-AA ל-BB ומוסיפים את שינויי הפוטנציאל:

•בנגד 4 Ω4\,\Omega, בכיוון הזרם, הפוטנציאל יורד: −1.5⋅4=−6 V-1.5\cdot4=-6\,\text{V};

•במקור, מההדק השלילי לחיובי, הפוטנציאל עולה: +12 V+12\,\text{V};

•בנגד 2 Ω2\,\Omega, בכיוון הזרם: −1.5⋅2=−3 V-1.5\cdot2=-3\,\text{V}.

VB=VA−6+12−3=VA+3  ⇒  VA−VB=−3 VV_B=V_A-6+12-3=V_A+3\;\Rightarrow\;V_A-V_B=-3\,\text{V}

הפוטנציאל ב-BB גבוה מזה שב-AA, אף שהזרם זורם מ-AA ל-BB - המקור "מרים" את הפוטנציאל יותר ממה שהנגדים מורידים.

סעיף ב

תשובה:

I=2 AI=2\,\text{A}

באותה דרך, עבור זרם כללי II:

VA−VB=I(4+2)−12=6I−12V_A-V_B=I(4+2)-12=6I-12
6I−12=0  ⇒  I=2 A6I-12=0\;\Rightarrow\;I=2\,\text{A}

שאלה 2 · מטען טוען מצבר: זרם, מתחי הדקים ולאן הולכת האנרגייהקצרה · בינונית

מטען שהכא"מ שלו ε1=14 V\varepsilon_1=14\,\text{V} וההתנגדות הפנימית שלו r1=0.5 Ωr_1=0.5\,\Omega מחובר למצבר שהכא"מ שלו ε2=12 V\varepsilon_2=12\,\text{V} וההתנגדות הפנימית שלו r2=0.3 Ωr_2=0.3\,\Omega. ההדק החיובי של המטען מחובר להדק החיובי של המצבר, והשלילי לשלילי. ההתנגדות הכוללת של כבלי החיבור 0.2 Ω0.2\,\Omega.

א.

מה הזרם במעגל, ומה מתח ההדקים של המצבר ושל המטען?

ב.

איזה חלק מההספק שהמטען מפיק נאגר במצבר כאנרגייה כימית?

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

I=2 AI=2\,\text{A}; מצבר: 12.6 V12.6\,\text{V}; מטען: 13 V13\,\text{V}

שני המקורות פונים זה נגד זה בלולאה, ולכן לפי חוק הלולאה הכא"מ השקול הוא ההפרש:

ε1−ε2=I(r1+r2+Rwire)  ⇒  I=14−120.5+0.3+0.2=2 A\varepsilon_1-\varepsilon_2=I(r_1+r_2+R_{wire})\;\Rightarrow\;I=\frac{14-12}{0.5+0.3+0.2}=2\,\text{A}

הזרם יוצא מההדק החיובי של המטען ונכנס בהדק החיובי של המצבר - המצבר נטען.

מטען (מספק זרם): V1=ε1−Ir1=14−1=13 VV_1=\varepsilon_1-Ir_1=14-1=13\,\text{V}.

מצבר (הזרם נכנס בהדק החיובי): V2=ε2+Ir2=12+0.6=12.6 VV_2=\varepsilon_2+Ir_2=12+0.6=12.6\,\text{V}.

ההפרש 13−12.6=0.4 V=I⋅0.213-12.6=0.4\,\text{V}=I\cdot0.2 נופל על הכבלים.

טעות נפוצה: לכתוב למצבר V=ε−IrV=\varepsilon-Ir. כשמקור נטען, מתח ההדקים שלו גדול מהכא"מ.

סעיף ב

תשובה:

2428≈86%\frac{24}{28}\approx86\%

ההספק שהמטען מפיק: ε1I=14⋅2=28 W\varepsilon_1I=14\cdot2=28\,\text{W}.

ההספק שנאגר במצבר: ε2I=12⋅2=24 W\varepsilon_2I=12\cdot2=24\,\text{W}.

השאר הופך לחום בהתנגדויות: I2(r1+r2+Rwire)=4⋅1=4 WI^2(r_1+r_2+R_{wire})=4\cdot1=4\,\text{W}, ואכן 28=24+428=24+4.

2428≈0.86=86%\frac{24}{28}\approx0.86=86\%

שאלה 3 · שתי סוללות במקביל: מתי הסוללה החלשה נטענת במקום לעזור?קצרה · קשה

שתי סוללות מחוברות במקביל (הדק חיובי לחיובי) ומזינות נגד RR דרך מפסק SS. לסוללה הראשונה ε1=12 V\varepsilon_1=12\,\text{V}, r1=1 Ωr_1=1\,\Omega, ולשנייה ε2=9 V\varepsilon_2=9\,\text{V}, r2=1 Ωr_2=1\,\Omega.

א.

המפסק פתוח. האם עובר זרם בסוללות? אם כן - כמה, ובאיזה כיוון בכל סוללה? מה מתח ההדקים המשותף?

ב.

סוגרים את המפסק. לאיזה ערך של RR לא יעבור זרם בסוללה השנייה? עבור אילו ערכים של RR היא תעזור להזין את הנגד, ועבור אילו היא תמשיך להיטען?

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

1.5 A1.5\,\text{A}; יוצא מההדק החיובי של ε1\varepsilon_1 ונכנס להדק החיובי של ε2\varepsilon_2; 10.5 V10.5\,\text{V}

כן. גם בלי הנגד שתי הסוללות יוצרות לולאה סגורה, ובה הכא"מים מנוגדים:

I=ε1−ε2r1+r2=12−92=1.5 AI=\frac{\varepsilon_1-\varepsilon_2}{r_1+r_2}=\frac{12-9}{2}=1.5\,\text{A}

הזרם יוצא מההדק החיובי של הסוללה החזקה ונכנס להדק החיובי של החלשה - ε2\varepsilon_2 נטענת (והאנרגייה של ε1\varepsilon_1 מתבזבזת גם כשאין עומס).

V=ε1−Ir1=12−1.5=10.5 V=ε2+Ir2V=\varepsilon_1-Ir_1=12-1.5=10.5\,\text{V}=\varepsilon_2+Ir_2

סעיף ב

תשובה:

R=3 ΩR=3\,\Omega; עבור R<3 ΩR<3\,\Omega היא מזינה, עבור R>3 ΩR>3\,\Omega היא נטענת

בסוללה 2 אין זרם בדיוק כשמתח ההדקים המשותף שווה לכא"מ שלה: V=ε2=9 VV=\varepsilon_2=9\,\text{V} (אז אין מפל מתח על r2r_2).

במצב הזה כל הזרם בא מסוללה 1:

I1=ε1−Vr1=12−91=3 AI_1=\frac{\varepsilon_1-V}{r_1}=\frac{12-9}{1}=3\,\text{A}

והוא כולו עובר בנגד: R=VI1=93=3 ΩR=\frac{V}{I_1}=\frac{9}{3}=3\,\Omega.

הכללה: ככל ש-RR קטן, הנגד מושך זרם גדול יותר, ומתח ההדקים המשותף יורד. כש-R<3 ΩR<3\,\Omega מתח ההדקים קטן מ-9 V9\,\text{V}, ולכן הזרם יוצא מההדק החיובי של סוללה 2 - היא עוזרת. כש-R>3 ΩR>3\,\Omega מתח ההדקים גדול מ-9 V9\,\text{V} וסוללה 2 ממשיכה להיטען (כמו במפסק פתוח, שהוא R→∞R\to\infty).

(בדיקה בפוטנציאל צומת: V=ε1/r1+ε2/r21/r1+1/r2+1/R=212+1/RV=\frac{\varepsilon_1/r_1+\varepsilon_2/r_2}{1/r_1+1/r_2+1/R}=\frac{21}{2+1/R}, ו-V=9V=9 נותן R=3 ΩR=3\,\Omega.)

טעות נפוצה: לחשוב שחיבור סוללה נוספת במקביל תמיד עוזר. עם סוללה חלשה יותר ועומס קטן (התנגדות גדולה), היא דווקא צורכת אנרגייה.

שאלה 4 · שני מקורות ונגד משותף: זרמים והפרש פוטנציאלים בשני מסלוליםביניים · בינונית

במעגל שבתרשים שני מקורות מתח אידאליים, ε1=21 V\varepsilon_1=21\,\text{V} ו-ε2=9 V\varepsilon_2=9\,\text{V} (הקו הארוך, המסומן ++, הוא ההדק החיובי), וחמישה נגדים שההתנגדויות שלהם רשומות בתרשים. התנגדות התילים זניחה.

א.

מצאו את הזרם בכל אחד משלושת הענפים ואת כיוונו.

ב.

מצאו את הפרש הפוטנציאלים VAB=VA−VBV_{AB}=V_A-V_B בשתי דרכים: לאורך מסלול שעובר דרך הצומת העליון, ולאורך מסלול שעובר דרך הצומת התחתון.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

ענף ε1\varepsilon_1: 3 A3\,\text{A} למעלה; נגד 6 Ω6\,\Omega: 2 A2\,\text{A} למטה; ענף ε2\varepsilon_2: 1 A1\,\text{A} למטה (נכנס להדק החיובי של ε2\varepsilon_2)

נסמן את הצומת העליון TT ואת הצומת התחתון MM, ונבחר בכל ענף צדדי זרם I1I_1, I2I_2 כלפי מעלה (לכיוון TT), ובענף האמצעי I3I_3 כלפי מטה.

חוק הצמתים ב-TT: I1+I2=I3I_1+I_2=I_3.

לולאה שמאלית (ε1\varepsilon_1, נגדי 11 ו-2 Ω2\,\Omega, והנגד האמצעי):

21=I1(1+2)+6I321=I_1(1+2)+6I_3

לולאה ימנית (ε2\varepsilon_2, נגדי 22 ו-1 Ω1\,\Omega, והנגד האמצעי):

9=I2(2+1)+6I39=I_2(2+1)+6I_3

מחסירים: 12=3(I1−I2)12=3(I_1-I_2), כלומר I1=I2+4I_1=I_2+4. מציבים בחוק הצמתים: I3=2I2+4I_3=2I_2+4, ובלולאה הימנית:

9=3I2+12I2+24  ⇒  I2=−1 A9=3I_2+12I_2+24\;\Rightarrow\;I_2=-1\,\text{A}

ולכן I1=3 AI_1=3\,\text{A} ו-I3=2 AI_3=2\,\text{A}.

הסימן השלילי של I2I_2 אומר שהזרם בענף הימני זורם בפועל כלפי מטה: הוא נכנס ל-ε2\varepsilon_2 בהדק החיובי, כלומר המקור ε2\varepsilon_2 נטען.

סעיף ב

תשובה:

VAB=16 VV_{AB}=16\,\text{V}

מתקדמים מ-BB ל-AA ומוסיפים שינויי פוטנציאל: במעבר במקור מהשלילי לחיובי - +ε+\varepsilon; במעבר בנגד בכיוון הזרם - −IR-IR, ונגד כיוון הזרם - +IR+IR.

דרך הצומת העליון: מ-BB עולים דרך ε1\varepsilon_1 (מהשלילי לחיובי): +21+21. בנגד 1 Ω1\,\Omega בכיוון הזרם (3 A3\,\text{A}): −3-3. מ-TT ימינה בנגד 2 Ω2\,\Omega בכיוון הזרם (1 A1\,\text{A} מ-TT ל-AA): −2-2.

VA−VB=21−3−2=16 VV_A-V_B=21-3-2=16\,\text{V}

דרך הצומת התחתון: מ-BB יורדים לנגד 2 Ω2\,\Omega שבתיל התחתון ועוברים בו נגד כיוון הזרם (הזרם בו זורם לכיוון BB): +3⋅2=+6+3\cdot2=+6. בנגד 1 Ω1\,\Omega שבתיל התחתון הימני הזרם (1 A1\,\text{A}) זורם לכיוון MM, ואנחנו נעים נגדו: +1+1. עולים דרך ε2\varepsilon_2 מהשלילי לחיובי: +9+9.

VA−VB=6+1+9=16 VV_A-V_B=6+1+9=16\,\text{V}

שתי הדרכים נותנות אותה תוצאה, כי הפרש הפוטנציאלים בין שתי נקודות לא תלוי במסלול.

שאלה 5 · שלושה ענפים בין שני צמתים: מקור שנטען ומאזן הספקיםביניים · בינונית

במעגל שבתרשים שלושה ענפים מחוברים בין הצמתים CC ו-DD. בענף העליון נגדים של 4 Ω4\,\Omega ושל 2 Ω2\,\Omega ומקור אידאלי ε1=24 V\varepsilon_1=24\,\text{V}; בענף האמצעי נגד של 3 Ω3\,\Omega; ובענף התחתון נגד של 2 Ω2\,\Omega ומקור אידאלי ε2=4 V\varepsilon_2=4\,\text{V}. ההדקים החיוביים מסומנים ++.

א.

מצאו את הזרם בכל ענף ואת כיוונו.

ב.

מה הפרש הפוטנציאלים VAB=VA−VBV_{AB}=V_A-V_B?

ג.

האם כל אחד מהמקורות מספק אנרגייה או מקבל אנרגייה? הראו שההספק שמספקים המקורות שווה להספק שמתפתח בנגדים.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

עליון: 3 A3\,\text{A} מ-CC ל-DD; אמצעי: 2 A2\,\text{A} מ-DD ל-CC; תחתון: 1 A1\,\text{A} מ-DD ל-CC

נבחר VC=0V_C=0 ונסמן VD=VV_D=V. בכל ענף נבחר זרם בכיוון C→DC\to D, ונחשב אותו מחוק המתחים לאורך הענף.

עליון: בדרך מ-CC ל-DD עוברים ב-ε1\varepsilon_1 מהשלילי לחיובי: V=24−6I1V=24-6I_1, כלומר I1=24−V6I_1=\frac{24-V}{6}.

אמצעי: I2=0−V3I_2=\frac{0-V}{3}.

תחתון: גם ε2\varepsilon_2 מכוון מ-CC ל-DD: I3=4−V2I_3=\frac{4-V}{2}.

חוק הצמתים ב-DD (סכום הזרמים הנכנסים אפס):

24−V6−V3+4−V2=0  ⇒  24−V−2V+12−3V=0  ⇒  V=6 V\frac{24-V}{6}-\frac{V}{3}+\frac{4-V}{2}=0\;\Rightarrow\;24-V-2V+12-3V=0\;\Rightarrow\;V=6\,\text{V}

ולכן I1=3 AI_1=3\,\text{A}, I2=−2 AI_2=-2\,\text{A}, I3=−1 AI_3=-1\,\text{A}: בענף העליון 3 A3\,\text{A} מ-CC ל-DD, ובשני האחרים הזרם זורם מ-DD ל-CC (2 A2\,\text{A} ו-1 A1\,\text{A}). בדיקה ב-DD: נכנסים 33, יוצאים 2+12+1.

סעיף ב

תשובה:

VAB=−14 VV_{AB}=-14\,\text{V}

AA: מ-CC עוברים בנגד 4 Ω4\,\Omega בכיוון הזרם (3 A3\,\text{A}), והפוטנציאל יורד: VA=0−3⋅4=−12 VV_A=0-3\cdot4=-12\,\text{V}.

BB: מ-CC עוברים בנגד 2 Ω2\,\Omega התחתון נגד כיוון הזרם (הזרם בו זורם לכיוון CC), והפוטנציאל עולה: VB=0+1⋅2=2 VV_B=0+1\cdot2=2\,\text{V}.

(בדיקה: מ-BB עוברים ב-ε2\varepsilon_2 מהשלילי לחיובי ומגיעים ל-2+4=6 V=VD2+4=6\,\text{V}=V_D.)

VAB=−12−2=−14 VV_{AB}=-12-2=-14\,\text{V}

כלומר הפוטנציאל ב-BB גבוה מזה שב-AA ב-14 V14\,\text{V}.

סעיף ג

תשובה:

ε1\varepsilon_1 מספק 72 W72\,\text{W}; ε2\varepsilon_2 מקבל 4 W4\,\text{W} (נטען); בנגדים 68 W68\,\text{W}

ב-ε1\varepsilon_1 הזרם יוצא מההדק החיובי - הוא מספק P1=ε1I1=24⋅3=72 WP_1=\varepsilon_1I_1=24\cdot3=72\,\text{W}.

ב-ε2\varepsilon_2 הזרם (1 A1\,\text{A}, מ-DD ל-CC) נכנס בהדק החיובי - המקור מקבל אנרגייה (נטען): P2=4⋅1=4 WP_2=4\cdot1=4\,\text{W}.

בנגדים: 32(4+2)+22⋅3+12⋅2=54+12+2=68 W3^2(4+2)+2^2\cdot3+1^2\cdot2=54+12+2=68\,\text{W}.

מאזן: 72=68+472=68+4.

שאלה 6 · שיטת האיפוס: מקור שני ומד זרם שמראה אפסביניים · בינונית

במעגל שבתרשים שלושה ענפים בין הצמתים CC ו-DD: בענף השמאלי מקור אידאלי ε1=18 V\varepsilon_1=18\,\text{V} ונגד של 2 Ω2\,\Omega; בענף האמצעי נגד של 6 Ω6\,\Omega; ובענף הימני מקור אידאלי ε2\varepsilon_2 שאפשר לבחור את ערכו, מד זרם אידאלי ונגד של 3 Ω3\,\Omega. ההדקים החיוביים של שני המקורות פונים אל CC.

א.

מה צריך להיות ε2\varepsilon_2 כדי שמד הזרם יראה אפס?

ב.

מחליפים את ε2\varepsilon_2 במקור של 9 V9\,\text{V} (באותו קיטוב). מצאו את הזרם בכל ענף ואת כיוונו. האם המקור ε2\varepsilon_2 מספק אנרגייה או מקבל?

ג.

בלי פתרון מלא: עבור אילו ערכים של ε2\varepsilon_2 המקור הזה נטען, ועבור אילו הוא מספק אנרגייה? בדקו את טענתכם עבור ε2=15 V\varepsilon_2=15\,\text{V}.

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

ε2=13.5 V\varepsilon_2=13.5\,\text{V}

כשאין זרם בענף הימני, אין מתח על הנגד של 3 Ω3\,\Omega, ולכן VC−VD=ε2V_C-V_D=\varepsilon_2.

מצד שני, בלי זרם בענף הימני שני הענפים האחרים הם לולאה פשוטה:

I=182+6=2.25 A,VC−VD=6⋅2.25=13.5 VI=\frac{18}{2+6}=2.25\,\text{A},\qquad V_C-V_D=6\cdot2.25=13.5\,\text{V}

ולכן ε2=13.5 V\varepsilon_2=13.5\,\text{V}. (כך אפשר למדוד מתח בלי למשוך זרם מהמעגל: מכוונים מקור ידוע עד שמד הזרם מראה אפס.)

סעיף ב

תשובה:

שמאלי: 3 A3\,\text{A} אל CC; אמצעי: 2 A2\,\text{A} מ-CC ל-DD; ימני: 1 A1\,\text{A} מ-CC ל-DD - ε2\varepsilon_2 נטען

נבחר VD=0V_D=0 ונסמן VC=VV_C=V. בכל ענף נבחר זרם כלפי CC:

I1=18−V2,I2=0−V6,I3=9−V3I_1=\frac{18-V}{2},\qquad I_2=\frac{0-V}{6},\qquad I_3=\frac{9-V}{3}

חוק הצמתים ב-CC (סכום הזרמים הנכנסים אפס):

18−V2−V6+9−V3=0  ⇒  54−3V−V+18−2V=0  ⇒  V=12 V\frac{18-V}{2}-\frac{V}{6}+\frac{9-V}{3}=0\;\Rightarrow\;54-3V-V+18-2V=0\;\Rightarrow\;V=12\,\text{V}

I1=3 AI_1=3\,\text{A} (אל CC), I2=−2 AI_2=-2\,\text{A} - כלומר 2 A2\,\text{A} מ-CC ל-DD, I3=−1 AI_3=-1\,\text{A} - כלומר 1 A1\,\text{A} מ-CC ל-DD בענף הימני. בדיקה: 3=2+13=2+1.

בענף הימני הזרם נכנס ל-ε2\varepsilon_2 בהדק החיובי - המקור נטען ומקבל 9⋅1=9 W9\cdot1=9\,\text{W}.

סעיף ג

תשובה:

נטען עבור ε2<13.5 V\varepsilon_2<13.5\,\text{V}, מספק עבור ε2>13.5 V\varepsilon_2>13.5\,\text{V}; ב-15 V15\,\text{V}: 13 A\frac{1}{3}\,\text{A} יוצא מההדק החיובי

בענף הימני I3=ε2−VCD3I_3=\frac{\varepsilon_2-V_{CD}}{3}. ב-ε2=13.5 V\varepsilon_2=13.5\,\text{V} הזרם אפס. אם ε2\varepsilon_2 קטן יותר, הוא "מפסיד" ל-ε1\varepsilon_1 והזרם נכנס להדק החיובי שלו (נטען, כמו בסעיף ב). אם גדול יותר - הזרם יוצא מההדק החיובי שלו והוא מספק.

בדיקה עבור 15 V15\,\text{V}:

18−V2−V6+15−V3=0  ⇒  54−3V−V+30−2V=0  ⇒  V=14 V\frac{18-V}{2}-\frac{V}{6}+\frac{15-V}{3}=0\;\Rightarrow\;54-3V-V+30-2V=0\;\Rightarrow\;V=14\,\text{V}
I3=15−143=13 A>0I_3=\frac{15-14}{3}=\frac{1}{3}\,\text{A}>0

הזרם יוצא מההדק החיובי - המקור מספק אנרגייה. (וגם I1=2 AI_1=2\,\text{A}, I2=146=213 A=I1+I3I_2=\frac{14}{6}=2\frac{1}{3}\,\text{A}=I_1+I_3.)

שאלה 7 · שתי סוללות בלולאה אחת עם נורהבאורך בגרות · בדרך לבגרות

במעגל שבתרשים מחוברים בטור שני מקורות מתח אידאליים, ε1=12 V\varepsilon_1=12\,\text{V} ו־ε2=4 V\varepsilon_2=4\,\text{V}, נורה LL ונגד R=4 ΩR=4\,\Omega.

על הנורה רשום 6 V, 3 W6\,\text{V},\,3\,\text{W}. הניחו שהתנגדות הנורה קבועה.

א.

חשבו את התנגדות הנורה ואת הזרם הנקוב שלה (הזרם שעובר בה כשהיא פועלת כנדרש).

ב.

היעזרו בתרשים וקבעו אם המקורות פועלים באותו כיוון או זה נגד זה. כתבו את משוואת חוק הלולאות וחשבו את עוצמת הזרם במעגל ואת כיוונו.

ג.

חשבו את המתח על הנגד RR ואת המתח על הנורה.

ד.

הופכים את כיוון החיבור של המקור ε2\varepsilon_2 (מחליפים בין הדקיו). חשבו את הזרם החדש ואת ההספק בנורה, וקבעו מה צפוי לקרות לנורה. נמקו.

ה.

חזרו למעגל המקורי (כמו בתרשים). חשבו את ההספק שמספק המקור ε1\varepsilon_1, את ההספק ש"קולט" המקור ε2\varepsilon_2 ואת ההספק הכולל בנורה ובנגד, והראו שמתקיים מאזן אנרגייה. איזה חוק של קירכהוף מבטא מאזן זה?

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

RL=12 ΩR_L=12\,\Omega, Iנקוב=0.5 AI_{\text{נקוב}}=0.5\,\text{A}

I=PV=36=0.5 A,RL=VI=60.5=12 ΩI=\frac{P}{V}=\frac{3}{6}=0.5\,\text{A},\qquad R_L=\frac{V}{I}=\frac{6}{0.5}=12\,\Omega

סעיף ב

תשובה:

המקורות פועלים זה נגד זה; I=0.5 AI=0.5\,\text{A}, בכיוון השעון (כפי ש"דוחף" ε1\varepsilon_1).

כיוון פעולת המקורות: זרם יוצא מההדק החיובי (הלוח הארוך) של מקור. ε1\varepsilon_1 "דוחף" זרם כלפי מעלה בצד שמאל – בכיוון השעון. ההדק החיובי של ε2\varepsilon_2 פונה ימינה, והוא "דוחף" זרם ימינה בצלע התחתונה – נגד כיוון השעון. המקורות פועלים זה נגד זה.

חוק הלולאות (כיוון חיובי – בכיוון השעון):

ε1−ε2=I(RL+R)  ⇒  I=12−412+4=816=0.5 A\varepsilon_1-\varepsilon_2=I(R_L+R)\;\Rightarrow\;I=\frac{12-4}{12+4}=\frac{8}{16}=0.5\,\text{A}

הזרם חיובי, ולכן הוא זורם בכיוון השעון. זהו בדיוק הזרם הנקוב – הנורה פועלת כנדרש.

טעות נפוצה: לחבר את הכא"מים (12+412+4) בלי לבדוק את כיוון החיבור.

סעיף ג

תשובה:

VR=2 VV_R=2\,\text{V}, VL=6 VV_L=6\,\text{V}

VR=IR=0.5⋅4=2 V,VL=IRL=0.5⋅12=6 VV_R=IR=0.5\cdot 4=2\,\text{V},\qquad V_L=IR_L=0.5\cdot 12=6\,\text{V}

בדיקה לפי חוק הלולאות: ε1−ε2=8 V=VL+VR=6+2\varepsilon_1-\varepsilon_2=8\,\text{V}=V_L+V_R=6+2 ✓.

סעיף ד

תשובה:

I′=1 AI'=1\,\text{A}, PL=12 WP_L=12\,\text{W} – פי 4 מההספק הנקוב; הנורה צפויה להישרף.

כעת שני המקורות "דוחפים" בכיוון השעון, והכא"מים מצטרפים:

I′=ε1+ε2RL+R=12+416=1 AI'=\frac{\varepsilon_1+\varepsilon_2}{R_L+R}=\frac{12+4}{16}=1\,\text{A}
PL=I′2RL=12⋅12=12 WP_L=I'^2R_L=1^2\cdot 12=12\,\text{W}

המתח על הנורה 12 V12\,\text{V} וההספק בה פי 4 מההספק הנקוב (3 W3\,\text{W}). חוט הלהט יתחמם הרבה מעבר למתוכנן, והנורה צפויה להישרף.

טעות נפוצה: לחשוב שההספק גדל פי 2 "כי הזרם גדל פי 2" – ההספק יחסי לריבוע הזרם.

סעיף ה

תשובה:

ε1\varepsilon_1 מספק 6 W6\,\text{W}; ε2\varepsilon_2 קולט 2 W2\,\text{W}; נורה 3 W3\,\text{W} + נגד 1 W1\,\text{W}; 6=2+3+16=2+3+1 – חוק הלולאות (שימור אנרגייה).

ε1\varepsilon_1: הזרם יוצא מההדק החיובי שלו – הוא מספק אנרגייה: P1=ε1I=12⋅0.5=6 WP_1=\varepsilon_1I=12\cdot 0.5=6\,\text{W}.

ε2\varepsilon_2: הזרם נכנס להדק החיובי שלו (נגד הכיוון שהוא "דוחף") – המקור קולט אנרגייה (למשל נטען, אם הוא סוללה נטענת): P2=ε2I=4⋅0.5=2 WP_2=\varepsilon_2I=4\cdot 0.5=2\,\text{W}.

נורה ונגד: PL=I2RL=0.25⋅12=3 WP_L=I^2R_L=0.25\cdot 12=3\,\text{W}, PR=I2R=0.25⋅4=1 WP_R=I^2R=0.25\cdot 4=1\,\text{W}.

מאזן: 6 W=2+3+1 W6\,\text{W}=2+3+1\,\text{W} ✓.

אם מכפילים את משוואת חוק הלולאות ε1−ε2=IRL+IR\varepsilon_1-\varepsilon_2=IR_L+IR ב־II, מתקבל בדיוק המאזן הזה: ε1I=ε2I+I2RL+I2R\varepsilon_1I=\varepsilon_2I+I^2R_L+I^2R. כלומר חוק הלולאות הוא ביטוי לשימור האנרגייה.

שאלה 8 · שלושה ענפים בין שתי נקודות: מתח בין הנקודות וזרם שנכנס למקור בהדק החיוביבאורך בגרות · בדרך לבגרות

במעגל שבתרשים שלושה ענפים מחוברים בין הנקודות aa ו־bb:

•ענף עליון: הנגד R3=4 ΩR_3=4\,\Omega;

•ענף אמצעי: מקור ε2=4 V\varepsilon_2=4\,\text{V} והנגד R2=4 ΩR_2=4\,\Omega;

•ענף תחתון: מקור ε1=10 V\varepsilon_1=10\,\text{V} והנגד R1=2 ΩR_1=2\,\Omega.

ההתנגדויות הפנימיות של המקורות זניחות. בשני המקורות ההדק החיובי (הקו הארוך) פונה אל aa.

נסמן ב־I1I_1 ו־I2I_2 את הזרמים בענף התחתון ובענף האמצעי, בכיוון שבו הם יוצאים מההדק החיובי של המקור (מ־bb אל aa בתוך הענף), וב־I3I_3 את הזרם ב־R3R_3 מ־aa אל bb.

א.

בטאו את המתח Vab=Va−VbV_{ab}=V_a-V_b בעזרת הגדלים של הענף האמצעי (ε2\varepsilon_2, R2R_2, I2I_2), וגם בעזרת הגדלים של כל אחד משני הענפים האחרים.

ב.

חשבו את המתח VabV_{ab} ואת הזרם (גודל וכיוון) בכל אחד משלושת הענפים.

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

Vab=ε2−I2R2=ε1−I1R1=I3R3V_{ab}=\varepsilon_2-I_2R_2=\varepsilon_1-I_1R_1=I_3R_3

הולכים מ־bb אל aa לאורך הענף האמצעי, בכיוון של I2I_2:

•על הנגד R2R_2, בכיוון הזרם, הפוטנציאל יורד ב־I2R2I_2R_2;

•במקור עוברים מההדק השלילי לחיובי, והפוטנציאל עולה ב־ε2\varepsilon_2.

Va=Vb+ε2−I2R2  ⇒  Vab=ε2−I2R2V_a=V_b+\varepsilon_2-I_2R_2\;\Rightarrow\;V_{ab}=\varepsilon_2-I_2R_2

(זה בדיוק "מתח ההדקים" מדף הנוסחאות, V=ε−rIV=\varepsilon-rI, כש־R2R_2 ממלא את תפקיד ההתנגדות הפנימית.)

באותו אופן לענף התחתון:

Vab=ε1−I1R1V_{ab}=\varepsilon_1-I_1R_1

ובענף העליון, שבו רק נגד והזרם זורם מ־aa אל bb:

Vab=I3R3V_{ab}=I_3R_3

אם יתברר ש־I2I_2 שלילי, הביטוי עדיין נכון - פשוט הזרם זורם בכיוון ההפוך.

סעיף ב

תשובה:

Vab=6 VV_{ab}=6\,\text{V}; I1=2 AI_1=2\,\text{A} (מ־bb אל aa), I3=1.5 AI_3=1.5\,\text{A} (מ־aa אל bb), בענף האמצעי 0.5 A0.5\,\text{A} מ־aa אל bb (נכנס למקור ε2\varepsilon_2 בהדק החיובי)

מסעיף א, נבטא כל זרם בעזרת V=VabV=V_{ab}:

I1=ε1−VR1=10−V2,I2=ε2−VR2=4−V4,I3=VR3=V4I_1=\frac{\varepsilon_1-V}{R_1}=\frac{10-V}{2},\qquad I_2=\frac{\varepsilon_2-V}{R_2}=\frac{4-V}{4},\qquad I_3=\frac{V}{R_3}=\frac{V}{4}

חוק הצמתים בנקודה aa (ΣI=0\Sigma I=0): I1I_1 ו־I2I_2 נכנסים אליה, I3I_3 יוצא ממנה:

10−V2+4−V4=V4\frac{10-V}{2}+\frac{4-V}{4}=\frac{V}{4}

כפל ב־4:

20−2V+4−V=V  ⇒  4V=24  ⇒  Vab=6 V20-2V+4-V=V\;\Rightarrow\;4V=24\;\Rightarrow\;V_{ab}=6\,\text{V}

הזרמים:

I1=10−62=2 A,I2=4−64=−0.5 A,I3=64=1.5 AI_1=\frac{10-6}{2}=2\,\text{A},\qquad I_2=\frac{4-6}{4}=-0.5\,\text{A},\qquad I_3=\frac64=1.5\,\text{A}

בדיקה: I1+I2=2−0.5=1.5 A=I3I_1+I_2=2-0.5=1.5\,\text{A}=I_3 ✓.

הסימן השלילי של I2I_2 אומר שבענף האמצעי הזרם זורם מ־aa אל bb, כלומר נכנס למקור ε2\varepsilon_2 דרך ההדק החיובי שלו. הסיבה: Vab=6 VV_{ab}=6\,\text{V} גדול מ־ε2=4 V\varepsilon_2=4\,\text{V}, ולכן המקור ε1\varepsilon_1 "גובר" עליו ודוחף זרם דרכו בכיוון ההפוך (כמו בטעינת סוללה).

טעות נפוצה: להניח מראש שכל מקור מספק זרם. מסמנים כיוון כלשהו, פותרים, וסימן שלילי מראה שהכיוון האמיתי הפוך.

שאלה 9 · חלוקת זרם בין ענפים מקבילים לפי חוק הצמתיםבאורך בגרות · בדרך לבגרות

מקור מתח מזין ארבעה נגדים המחוברים כמתואר בתרשים. הנגדים R2R_2 ו־R3R_3 מחוברים זה לזה במקביל ויוצרים יחד ענף אחד.

הזרם שיוצא מהמקור הוא I=2.4 AI=2.4\,\text{A}. במדידה נמצא שהזרם בנגד R1R_1 הוא 0.9 A0.9\,\text{A} והזרם בנגד R4R_4 הוא 0.5 A0.5\,\text{A}.

הנקודות CC, DD ו־EE נמצאות על תילי החיבור, שהתנגדותם ניתנת להזנחה (ראו תרשים).

א.

חשבו את הזרם בתיל בנקודה CC ואת הזרם בתיל בנקודה DD.

ב.

חשבו את הזרם בענף של R2R_2 ו־R3R_3, ואת הזרם בתיל בנקודה EE. באיזה כיוון זורם הזרם ב־EE?

ג.

ידוע שהתנגדות הנגד R2R_2 גדולה פי 3 מהתנגדות הנגד R3R_3. חשבו את הזרם בכל אחד מהנגדים R2R_2 ו־R3R_3.

ד.

התנגדות הנגד R1R_1 היא 10 Ω10\,\Omega. חשבו את ההתנגדות של הנגד R4R_4 ושל הנגד R3R_3.

◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

IC=1.5 AI_C=1.5\,\text{A}, ID=0.5 AI_D=0.5\,\text{A}

חוק הצמתים (מדף הנוסחאות ΣI=0\Sigma I=0): סכום הזרמים הנכנסים לצומת שווה לסכום הזרמים היוצאים ממנו, כי מטען אינו נאגר בצומת.

הצומת שמעל R1R_1: נכנס הזרם II מהמקור, ויוצאים ממנו הזרם ב־R1R_1 והזרם שממשיך בתיל העליון דרך CC:

I=I1+IC  ⇒  IC=2.4−0.9=1.5 AI=I_1+I_C\;\Rightarrow\;I_C=2.4-0.9=1.5\,\text{A}

הנקודה DD: מימין ל־DD יש רק מסלול אחד - דרך הנגד R4R_4. לכן כל הזרם שעובר ב־DD עובר ב־R4R_4:

ID=I4=0.5 AI_D=I_4=0.5\,\text{A}

סעיף ב

תשובה:

בענף של R2R_2 ו־R3R_3 עובר 1.0 A1.0\,\text{A}; ב־EE עובר 1.5 A1.5\,\text{A} שמאלה, לכיוון המקור.

הצומת שמעל הענף של R2R_2 ו־R3R_3: נכנס ICI_C, ויוצאים הזרם לענף והזרם שממשיך ל־DD:

IC=I23+ID  ⇒  I23=1.5−0.5=1.0 AI_C=I_{23}+I_D\;\Rightarrow\;I_{23}=1.5-0.5=1.0\,\text{A}

הנקודה EE: הזרם יוצא מההדק החיובי של המקור (הקו הארוך, למעלה), עובר בנגדים מלמעלה למטה, וחוזר למקור בתיל התחתון - שמאלה. דרך EE עוברים הזרמים שחוזרים מהענף של R2R_2 ו־R3R_3 ומ־R4R_4:

IE=I23+I4=1.0+0.5=1.5 AI_E=I_{23}+I_4=1.0+0.5=1.5\,\text{A}

בדיקה: משמאל ל־EE מצטרף גם הזרם של R1R_1, ולמקור חוזר 1.5+0.9=2.4 A=I1.5+0.9=2.4\,\text{A}=I ✓.

סעיף ג

תשובה:

I2=0.25 AI_2=0.25\,\text{A}, I3=0.75 AI_3=0.75\,\text{A}

R2R_2 ו־R3R_3 מחוברים במקביל - בין אותן שתי נקודות - ולכן המתח עליהם שווה:

I2R2=I3R3  ⇒  I3=R2R3I2=3I2I_2R_2=I_3R_3\;\Rightarrow\;I_3=\frac{R_2}{R_3}I_2=3I_2

לפי חוק הצמתים I2+I3=1.0 AI_2+I_3=1.0\,\text{A}:

I2+3I2=1.0  ⇒  I2=0.25 A,I3=0.75 AI_2+3I_2=1.0\;\Rightarrow\;I_2=0.25\,\text{A},\qquad I_3=0.75\,\text{A}

טעות נפוצה: לחלק את הזרם שווה בשווה בין שני הענפים, או לתת את הזרם הגדול לנגד הגדול. בענפים מקבילים הזרם הגדול עובר בנגד הקטן.

סעיף ד

תשובה:

R4=18 ΩR_4=18\,\Omega, R3=12 ΩR_3=12\,\Omega

כל הענפים - R1R_1, הענף של R2R_2 ו־R3R_3, ו־R4R_4 - מחוברים בין התיל העליון לתיל התחתון, ולכן המתח על כולם שווה. מחוק אוהם (V=RIV=RI) עבור R1R_1:

V=I1R1=0.9⋅10=9 VV=I_1R_1=0.9\cdot10=9\,\text{V}

ומכאן:

R4=VI4=90.5=18 Ω,R3=VI3=90.75=12 ΩR_4=\frac{V}{I_4}=\frac{9}{0.5}=18\,\Omega,\qquad R_3=\frac{V}{I_3}=\frac{9}{0.75}=12\,\Omega

(ובהתאם R2=3R3=36 ΩR_2=3R_3=36\,\Omega.)

שאלה 10 · משוואות קירכהוף במעגל עם שני מקורות ונורהבאורך בגרות · בדרך לבגרות

במעגל שבתרשים שני מקורות מתח אידאליים, ε1\varepsilon_1 ו־ε2\varepsilon_2 (הקו הארוך מסמן את ההדק החיובי), שני נגדים R1R_1 ו־R2R_2, ונורה LL שהתנגדותה RLR_L. התנגדות התילים ניתנת להזנחה.

בתרשים מסומנים הכיוונים שנבחרו לזרמים I1I_1 עד I5I_5. אם בפתרון מתקבל זרם שלילי, הזרם זורם בפועל בכיוון ההפוך לחץ.

א.

רשמו את משוואת חוק הצמתים בצומת XX ובצומת YY.

ב.

רשמו את משוואת חוק המתחים לכל אחת משלוש הלולאות הפנימיות: הלולאה של ε1\varepsilon_1 ו־R1R_1, הלולאה של R1R_1, הנורה ו־R2R_2, והלולאה של R2R_2 ו־ε2\varepsilon_2. הסבירו מדוע משוואת הלולאה החיצונית (ε1\varepsilon_1, הנורה ו־ε2\varepsilon_2) אינה מוסיפה מידע חדש.

ג.

נתון: ε1=12 V\varepsilon_1=12\,\text{V}, ε2=6 V\varepsilon_2=6\,\text{V}, R1=4 ΩR_1=4\,\Omega, R2=6 ΩR_2=6\,\Omega, RL=3 ΩR_L=3\,\Omega. חשבו את חמשת הזרמים I1I_1 עד I5I_5.

ד.

מה המשמעות של הסימן של I5I_5? קבעו אם הזרם במקור ε2\varepsilon_2 יוצא מההדק החיובי שלו או נכנס אליו, והסבירו מה קורה למקור.

◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

XX: I1=I2+I3I_1=I_2+I_3; YY: I3+I5=I4I_3+I_5=I_4

לפי חוק הצמתים (ΣI=0\Sigma I=0) סכום הזרמים הנכנסים לצומת שווה לסכום הזרמים היוצאים ממנו (לפי הכיוונים שבתרשים).

צומת XX: נכנס I1I_1 (מהענף של ε1\varepsilon_1); יוצאים I2I_2 (מטה ב־R1R_1) ו־I3I_3 (ימינה, לנורה):

I1=I2+I3I_1=I_2+I_3

צומת YY: נכנסים I3I_3 (מהנורה) ו־I5I_5 (מהענף של ε2\varepsilon_2); יוצא I4I_4 (מטה ב־R2R_2):

I3+I5=I4I_3+I_5=I_4

התיל התחתון כולו הוא צומת אחד, ומשוואתו I2+I4=I1+I5I_2+I_4=I_1+I_5 - אבל היא סכום שתי המשוואות שלמעלה, ולכן אינה מוסיפה מידע.

סעיף ב

תשובה:

ε1=I2R1\varepsilon_1=I_2R_1;   I2R1=I3RL+I4R2\;I_2R_1=I_3R_L+I_4R_2;   ε2=I4R2\;\varepsilon_2=I_4R_2. הלולאה החיצונית: ε1−ε2=I3RL\varepsilon_1-\varepsilon_2=I_3R_L - צירוף של שלוש המשוואות.

חוק המתחים (מדף הנוסחאות): Σε=ΣIR\Sigma\varepsilon=\Sigma IR. עוברים על הלולאה בכיוון מסוים: כא"מ נספר חיובי כשעוברים בו מההדק השלילי לחיובי, ו־IRIR נספר חיובי כשעוברים בנגד בכיוון החץ של הזרם.

לולאה של ε1\varepsilon_1 ו־R1R_1 (עולים דרך ε1\varepsilon_1 ויורדים דרך R1R_1): עוברים ב־ε1\varepsilon_1 מהשלילי לחיובי וב־R1R_1 בכיוון I2I_2:

ε1=I2R1\varepsilon_1=I_2R_1

לולאה של R1R_1, הנורה ו־R2R_2 (מ־XX ימינה דרך הנורה, מטה דרך R2R_2, ובחזרה למעלה דרך R1R_1). אין בה מקור:

0=I3RL+I4R2−I2R1  ⇒  I2R1=I3RL+I4R20=I_3R_L+I_4R_2-I_2R_1\;\Rightarrow\;I_2R_1=I_3R_L+I_4R_2

לולאה של R2R_2 ו־ε2\varepsilon_2 (עולים דרך ε2\varepsilon_2 מהשלילי לחיובי ויורדים דרך R2R_2 בכיוון I4I_4):

ε2=I4R2\varepsilon_2=I_4R_2

הלולאה החיצונית (עולים דרך ε1\varepsilon_1, ימינה דרך הנורה, יורדים דרך ε2\varepsilon_2 מהחיובי לשלילי):

ε1−ε2=I3RL\varepsilon_1-\varepsilon_2=I_3R_L

זו בדיוק התוצאה של הצבת המשוואות הראשונה והשלישית בשנייה: ε1=I3RL+ε2\varepsilon_1=I_3R_L+\varepsilon_2. כל לולאה חיצונית מורכבת מהלולאות הפנימיות, ולכן משוואתה תלויה בהן.

סעיף ג

תשובה:

I1=5 AI_1=5\,\text{A}, I2=3 AI_2=3\,\text{A}, I3=2 AI_3=2\,\text{A}, I4=1 AI_4=1\,\text{A}, I5=−1 AI_5=-1\,\text{A}

מהלולאות הצדדיות:

I2=ε1R1=124=3 A,I4=ε2R2=66=1 AI_2=\frac{\varepsilon_1}{R_1}=\frac{12}{4}=3\,\text{A},\qquad I_4=\frac{\varepsilon_2}{R_2}=\frac{6}{6}=1\,\text{A}

מהלולאה האמצעית:

I3=I2R1−I4R2RL=12−63=2 AI_3=\frac{I_2R_1-I_4R_2}{R_L}=\frac{12-6}{3}=2\,\text{A}

מחוקי הצמתים:

I1=I2+I3=3+2=5 A,I5=I4−I3=1−2=−1 AI_1=I_2+I_3=3+2=5\,\text{A},\qquad I_5=I_4-I_3=1-2=-1\,\text{A}

סעיף ד

תשובה:

הזרם במקור ε2\varepsilon_2 הוא 1 A1\,\text{A} כלפי מטה - הוא נכנס להדק החיובי. המקור קולט אנרגייה (נטען) במקום לספק אותה.

I5I_5 שלילי, ולכן הזרם בענף של ε2\varepsilon_2 זורם בפועל בכיוון ההפוך לחץ: 1 A1\,\text{A} כלפי מטה.

ההדק החיובי של ε2\varepsilon_2 נמצא למעלה, כך שהזרם נכנס אליו מלמעלה ועובר דרך המקור מההדק החיובי לשלילי - נגד הכיוון שבו המקור "דוחף". מקור כזה אינו מספק אנרגייה למעגל אלא קולט אותה (כך, למשל, נטען מצבר).

הסיבה: המקור ε1\varepsilon_1 מחזיק את XX בפוטנציאל של 12 V12\,\text{V} מעל התיל התחתון, ודרך הנורה עובר זרם של 2 A2\,\text{A} אל YY. הנגד R2R_2 "צורך" רק 1 A1\,\text{A} (כדי שהמתח עליו יהיה 6 V6\,\text{V}), ועודף הזרם, 1 A1\,\text{A}, ממשיך דרך המקור ε2\varepsilon_2.

טעות נפוצה: להניח שכל מקור מתח במעגל מספק זרם בכיוון שהוא דוחף.

שאלה 11 · שתי לולאות עם תיל משותףבאורך בגרות · בדרך לבגרות

במעגל שבתרשים שני מקורות מתח אידאליים: ε1=9 V\varepsilon_1=9\,\text{V} ו־ε2=12 V\varepsilon_2=12\,\text{V} (הקו הארוך מסמן את ההדק החיובי), ושני נגדים: R1=3 ΩR_1=3\,\Omega ו־R2=6 ΩR_2=6\,\Omega.

הנקודות PP ו־QQ מחוברות בתיל ישר שהתנגדותו ניתנת להזנחה, והוא משותף ללולאה השמאלית וללולאה הימנית.

א.

הסבירו מדוע הפרש הפוטנציאלים בין PP ל־QQ הוא אפס, ומה נובע מכך לגבי הזרם בכל אחת מהלולאות.

ב.

חשבו את הזרם בכל אחד מהנגדים, וקבעו את כיוונו בנגד (כלפי מעלה או כלפי מטה).

ג.

חשבו את המתח על כל אחד מהנגדים.

ד.

חשבו את גודל הזרם בתיל PQPQ וקבעו את כיוונו.

◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

VPQ=IR=0V_{PQ}=IR=0 כי התנגדות התיל אפס; לכן חוק המתחים בכל לולאה כולל רק את הרכיבים שלה, וכל לולאה מתנהגת כמעגל נפרד.

לפי חוק אוהם, המתח על התיל PQPQ הוא VPQ=IPQRPQV_{PQ}=I_{PQ}R_{PQ}. ההתנגדות של התיל אפס, ולכן VPQ=0V_{PQ}=0 - יהיה הזרם בו אשר יהיה.

כשכותבים את חוק המתחים (Σε=ΣIR\Sigma\varepsilon=\Sigma IR) ללולאה השמאלית, התיל PQPQ אינו תורם לסכום. במשוואה נשארים רק ε1\varepsilon_1 והזרם ב־R1R_1, וכך גם בלולאה הימנית: רק ε2\varepsilon_2 והזרם ב־R2R_2. כל לולאה מתנהגת כאילו היא מעגל נפרד, והתיל המשותף רק מוביל את ההפרש בין הזרמים.

סעיף ב

תשובה:

I1=3 AI_1=3\,\text{A} כלפי מעלה ב־R1R_1; I2=2 AI_2=2\,\text{A} כלפי מטה ב־R2R_2.

לולאה שמאלית: ההדק החיובי של ε1\varepsilon_1 בצד ימין, ולכן הזרם יוצא ממנו ימינה אל PP, יורד בתיל PQPQ, ממשיך שמאלה בתיל התחתון ועולה דרך R1R_1:

ε1=I1R1  ⇒  I1=93=3 A\varepsilon_1=I_1R_1\;\Rightarrow\;I_1=\frac{9}{3}=3\,\text{A}

בנגד R1R_1 הזרם זורם כלפי מעלה.

לולאה ימנית: ההדק החיובי של ε2\varepsilon_2 בצד שמאל, ולכן הזרם יוצא ממנו שמאלה אל QQ, עולה בתיל QPQP, ממשיך ימינה בתיל העליון ויורד דרך R2R_2:

ε2=I2R2  ⇒  I2=126=2 A\varepsilon_2=I_2R_2\;\Rightarrow\;I_2=\frac{12}{6}=2\,\text{A}

בנגד R2R_2 הזרם זורם כלפי מטה.

סעיף ג

תשובה:

V1=9 VV_1=9\,\text{V}, V2=12 VV_2=12\,\text{V}

V1=I1R1=3⋅3=9 V,V2=I2R2=2⋅6=12 VV_1=I_1R_1=3\cdot3=9\,\text{V},\qquad V_2=I_2R_2=2\cdot6=12\,\text{V}

כצפוי, המתח על כל נגד שווה לכא"מ של המקור שבלולאה שלו, כי בלולאה אין רכיב נוסף שיש עליו מתח.

סעיף ד

תשובה:

1 A1\,\text{A}, מ־PP אל QQ (כלפי מטה).

חוק הצמתים בנקודה PP: נכנס אליה מצד שמאל, בתיל העליון, הזרם של הלולאה השמאלית, 3 A3\,\text{A}. יוצא ממנה ימינה, בתיל העליון, הזרם של הלולאה הימנית, 2 A2\,\text{A}. ההפרש יוצא מ־PP דרך התיל PQPQ:

IPQ=3−2=1 AI_{PQ}=3-2=1\,\text{A}

מ־PP אל QQ, כלומר כלפי מטה.

בדיקה בנקודה QQ: נכנסים 1 A1\,\text{A} מ־PP ו־2 A2\,\text{A} מהמקור ε2\varepsilon_2, ויוצאים שמאלה 3 A3\,\text{A} - בדיוק הזרם שעולה ב־R1R_1 ✓.

טעות נפוצה: לחשוב שבתיל בלי התנגדות אין זרם. בתיל PQPQ אין מתח, אבל יש בו זרם.

שאלה 12 · שני מקורות זהים בארבעה ענפים מקביליםבאורך בגרות · בדרך לבגרות

במעגל שבתרשים ארבעה ענפים מחוברים בין התיל העליון לתיל התחתון. בשניים מהם יש מקורות מתח זהים: ε1=ε2=14 V\varepsilon_1=\varepsilon_2=14\,\text{V}, ולכל אחד התנגדות פנימית r1=r2=2 Ωr_1=r_2=2\,\Omega (הקו הארוך מסמן את ההדק החיובי). שלושת הנגדים זהים: R1=R2=R3=4 ΩR_1=R_2=R_3=4\,\Omega; הנגד R3R_3 מחובר בטור למקור ε2\varepsilon_2.

סמנו ב־VV את הפרש הפוטנציאלים בין התיל העליון לתיל התחתון.

א.

בטאו בעזרת VV את הזרם בכל אחד מארבעת הענפים, ורשמו את משוואת חוק הצמתים בתיל העליון.

ב.

חשבו את VV ואת הזרם בכל ענף.

ג.

חשבו את המתח על כל אחד משלושת הנגדים.

ד.

חשבו את מתח ההדקים של כל אחד מהמקורות. הסבירו מדוע מתח ההדקים של ε2\varepsilon_2 שונה מ־VV.

◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

Iε1=14−V2I_{\varepsilon_1}=\frac{14-V}{2}, Iε2=14−V6I_{\varepsilon_2}=\frac{14-V}{6} (כלפי מעלה), IR1=IR2=V4I_{R_1}=I_{R_2}=\frac{V}{4} (כלפי מטה); 14−V2+14−V6=V4+V4\frac{14-V}{2}+\frac{14-V}{6}=\frac{V}{4}+\frac{V}{4}

נניח שהתיל העליון בפוטנציאל גבוה יותר (שני המקורות דוחפים זרם כלפי מעלה). אז בנגדים R1R_1 ו־R2R_2 הזרם יורד, ובענפי המקורות הוא עולה.

ענף R1R_1 וענף R2R_2: המתח על כל אחד הוא VV:

IR1=IR2=VR=V4I_{R_1}=I_{R_2}=\frac{V}{R}=\frac{V}{4}

ענף ε1\varepsilon_1: מתח ההדקים שווה ל־VV, ולפי V=ε−rIV=\varepsilon-rI:

Iε1=ε1−Vr1=14−V2I_{\varepsilon_1}=\frac{\varepsilon_1-V}{r_1}=\frac{14-V}{2}

ענף ε2\varepsilon_2 ו־R3R_3: הכא"מ פחות המתח על r2r_2 ועל R3R_3 שווה ל־VV:

V=ε2−Iε2(r2+R3)  ⇒  Iε2=14−V6V=\varepsilon_2-I_{\varepsilon_2}(r_2+R_3)\;\Rightarrow\;I_{\varepsilon_2}=\frac{14-V}{6}

חוק הצמתים (מה שעולה לתיל העליון יורד ממנו):

14−V2+14−V6=V4+V4\frac{14-V}{2}+\frac{14-V}{6}=\frac{V}{4}+\frac{V}{4}

סעיף ב

תשובה:

V=8 VV=8\,\text{V}; Iε1=3 AI_{\varepsilon_1}=3\,\text{A}, Iε2=1 AI_{\varepsilon_2}=1\,\text{A} (כלפי מעלה); IR1=IR2=2 AI_{R_1}=I_{R_2}=2\,\text{A} (כלפי מטה)

מכפילים את משוואת הצמתים ב־12:

6(14−V)+2(14−V)=6V  ⇒  112−8V=6V  ⇒  V=8 V6(14-V)+2(14-V)=6V\;\Rightarrow\;112-8V=6V\;\Rightarrow\;V=8\,\text{V}
Iε1=14−82=3 A,Iε2=14−86=1 A,IR1=IR2=84=2 AI_{\varepsilon_1}=\frac{14-8}{2}=3\,\text{A},\quad I_{\varepsilon_2}=\frac{14-8}{6}=1\,\text{A},\quad I_{R_1}=I_{R_2}=\frac{8}{4}=2\,\text{A}

בדיקה: 3+1=2+23+1=2+2 ✓. VV חיובי, ולכן ההנחה על כיווני הזרמים נכונה.

סעיף ג

תשובה:

VR1=VR2=8 VV_{R_1}=V_{R_2}=8\,\text{V}, VR3=4 VV_{R_3}=4\,\text{V}

R1R_1 ו־R2R_2 מחוברים ישירות בין שני התילים: VR1=VR2=V=8 VV_{R_1}=V_{R_2}=V=8\,\text{V}.

ב־R3R_3 עובר הזרם של ענף ε2\varepsilon_2:

VR3=Iε2R3=1⋅4=4 VV_{R_3}=I_{\varepsilon_2}R_3=1\cdot4=4\,\text{V}

טעות נפוצה: לחשוב שהמתח על R3R_3 הוא 8 V8\,\text{V} כמו על הנגדים האחרים. R3R_3 אינו מחובר לבדו בין שני התילים - הוא בטור עם מקור.

סעיף ד

תשובה:

Vε1=8 VV_{\varepsilon_1}=8\,\text{V}, Vε2=12 VV_{\varepsilon_2}=12\,\text{V}

מדף הנוסחאות Vab=ε−rIV_{ab}=\varepsilon-rI (בשני המקורות הזרם יוצא מההדק החיובי):

Vε1=14−2⋅3=8 V,Vε2=14−2⋅1=12 VV_{\varepsilon_1}=14-2\cdot3=8\,\text{V},\qquad V_{\varepsilon_2}=14-2\cdot1=12\,\text{V}

הדקי ε1\varepsilon_1 מחוברים ישירות לשני התילים, ולכן מתח ההדקים שלו הוא VV. בין הדקי ε2\varepsilon_2 לתיל התחתון יש גם את R3R_3, שעליו "נופלים" 4 V4\,\text{V}: 12−4=8 V=V12-4=8\,\text{V}=V ✓. הזרם ב־ε2\varepsilon_2 קטן יותר, ולכן מפל המתח הפנימי שלו קטן ומתח ההדקים שלו גדול יותר.

שאלה 13 · עמעם לנורה: מקור מתח, נגד משתנה ונורה המחוברת למגע הניידבאורך בגרות · ברמת בגרות

תלמידים בנו עמעם (דימר) לנורת רכב. הרכיבים שעמדו לרשותם:

•מקור מתח בעל כא"מ ε=12 V\varepsilon=12\,\text{V} והתנגדות פנימית rr לא ידועה.

•נורה LL שהתנגדותה קבועה, RL=4 ΩR_L=4\,\Omega.

•שני מדי מתח אידיאליים.

•תילים מוליכים בעלי התנגדות זניחה.

•נגד משתנה MNMN עם מגע נייד PP.

תחילה חיברו התלמידים את הנורה ישירות להדקי מקור המתח, ומדדו את מתח ההדקים באמצעות אחד ממדי המתח. הוריית מד המתח הייתה 9.6 V9.6\,\text{V}.

א.
(1)

סרטטו תרשים של המעגל שהרכיבו התלמידים.

(2)

חשבו את ההתנגדות הפנימית rr של מקור המתח.

ב.

בשלב הבא הרכיבו התלמידים את המעגל המתואר בתרשים 1.

התלמידים הציבו את המגע הנייד PP בדיוק באמצע הנגד המשתנה MNMN, והתבוננו בהוריות מדי המתח V1V_1 ו־V2V_2.

קבעו אם V1V_1 גדול מ־V22\frac{V_2}{2}, קטן ממנו, או שווה לו. נמקו את קביעתכם.

ג.

התלמידים הציבו את המגע הנייד PP בנקודה חדשה.

עבור נקודה זו הוריית מד המתח V1V_1 הייתה V1=4 VV_1=4\,\text{V} והוריית מד המתח V2V_2 הייתה V2=10 VV_2=10\,\text{V}.

חשבו את התנגדות הקטע PNPN בנגד המשתנה, RPNR_{PN}.

ד.

חשבו את ההתנגדות של הנגד המשתנה כולו, RMNR_{MN}.

ה.

התלמידים החליפו את הנורה במפסק SS (ראו תרשים 2).

הם הזיזו באיטיות את המגע הנייד PP לעבר הנקודה MM, כך שהמגע הנייד נותר מחובר לנגד המשתנה לכל אורך התהליך, והתבוננו בהוריות מדי המתח V1V_1 ו־V2V_2.

עבור כל אחד ממדי המתח V1V_1 ו־V2V_2, קבעו אם הערך שהוא יורה יקטן בעת ביצוע פעולה זו, יגדל או לא ישתנה בכל אחד משני המצבים (1)–(2) שלפניכם. נמקו את קביעותיכם.

(1)

המפסק SS פתוח.

(2)

המפסק SS סגור.

◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א(1)

תשובה:

לולאה אחת: מקור המתח והנורה בטור; מד המתח מחובר במקביל להדקי המקור.

המעגל הוא לולאה אחת: הדק אחד של מקור המתח (ε,r\varepsilon,r) מחובר בתיל לקצה אחד של הנורה, והקצה השני של הנורה מחובר להדק השני של המקור. דרך המקור ודרך הנורה עובר אותו זרם II.

מד המתח מחובר במקביל למקור – בין שני הדקיו (ובאותו אופן בין שני קצות הנורה, כי התילים חסרי התנגדות). מד המתח אידאלי, ולכן לא עובר בו זרם.

סעיף א(2)

תשובה:

r=1 Ωr=1\,\Omega

מתח ההדקים הוא המתח על הנורה. לפי חוק אוהם V=IRV=IR:

I=VabRL=9.64=2.4 AI=\frac{V_{ab}}{R_L}=\frac{9.6}{4}=2.4\,\text{A}

מתח ההדקים מדף הנוסחאות:

Vab=ε−Ir  ⇒  r=ε−VabI=12−9.62.4=1 ΩV_{ab}=\varepsilon-Ir\;\Rightarrow\;r=\frac{\varepsilon-V_{ab}}{I}=\frac{12-9.6}{2.4}=1\,\Omega

(בדיקה: I=εRL+r=124+1=2.4 AI=\frac{\varepsilon}{R_L+r}=\frac{12}{4+1}=2.4\,\text{A} ✓.)

טעות נפוצה: לחשב את הזרם כ־εRL=3 A\frac{\varepsilon}{R_L}=3\,\text{A} – הזרם נקבע גם על ידי ההתנגדות הפנימית.

סעיף ב

תשובה:

V1>V22V_1>\frac{V_2}{2}

מבנה המעגל (תרשים 1): הנורה מחוברת בין המגע PP לבין הקצה NN, כלומר במקביל לקטע PNPN. הצירוף המקבילי הזה מחובר בטור לקטע MPMP ולמקור. V1V_1 מחובר בין MM ל־PP ומודד את המתח על הקטע MPMP; V2V_2 מודד את מתח ההדקים, שהוא המתח על כל החלק החיצוני: V2=VMP+VPNV_2=V_{MP}+V_{PN}.

קביעה: V1V_1 גדול מ־V22\frac{V_2}{2}.

נימוק: כש־PP באמצע, RMP=RPNR_{MP}=R_{PN}. ההתנגדות השקולה של צירוף מקבילי קטנה מכל אחת מההתנגדויות שבו:

R∥=RPNRLRPN+RL<RPN=RMPR_{\parallel}=\frac{R_{PN}R_L}{R_{PN}+R_L}<R_{PN}=R_{MP}

דרך MPMP ודרך הצירוף המקבילי עובר אותו זרם II (חיבור בטור), ולכן לפי חוק אוהם:

VPN=IR∥<IRMP=V1V_{PN}=IR_{\parallel}<IR_{MP}=V_1

מאחר ש־V2=V1+VPNV_2=V_1+V_{PN} ו־VPN<V1V_{PN}<V_1, מתקבל V2<2V1V_2<2V_1, כלומר

V1>V22V_1>\frac{V_2}{2}

טעות נפוצה: לטעון שהמתח מתחלק שווה בשווה "כי המגע באמצע" – הנורה המחוברת במקביל מקטינה את ההתנגדות של החצי PNPN.

סעיף ג

תשובה:

RPN=12 ΩR_{PN}=12\,\Omega

הזרם הכולל. V2V_2 הוא מתח ההדקים:

Vab=ε−Ir  ⇒  I=ε−V2r=12−101=2 AV_{ab}=\varepsilon-Ir\;\Rightarrow\;I=\frac{\varepsilon-V_2}{r}=\frac{12-10}{1}=2\,\text{A}

המתח על הצירוף המקבילי (חוק המתחים של קירכהוף – מתח ההדקים מתחלק בין MPMP לבין הצירוף המקבילי):

VPN=V2−V1=10−4=6 VV_{PN}=V_2-V_1=10-4=6\,\text{V}

הזרם דרך הנורה:

IL=VPNRL=64=1.5 AI_L=\frac{V_{PN}}{R_L}=\frac{6}{4}=1.5\,\text{A}

הזרם דרך PNPN. לפי חוק הזרמים של קירכהוף (ΣI=0\Sigma I=0 בצומת PP), הזרם הכולל מתפצל בין הנורה לבין הקטע PNPN:

IPN=I−IL=2−1.5=0.5 AI_{PN}=I-I_L=2-1.5=0.5\,\text{A}

ההתנגדות:

RPN=VPNIPN=60.5=12 ΩR_{PN}=\frac{V_{PN}}{I_{PN}}=\frac{6}{0.5}=12\,\Omega

טעות נפוצה: להניח שכל הזרם 2 A2\,\text{A} עובר דרך PNPN ולקבל 3 Ω3\,\Omega – זו ההתנגדות השקולה של PNPN והנורה יחד.

סעיף ד

תשובה:

RMN=14 ΩR_{MN}=14\,\Omega

דרך הקטע MPMP עובר כל הזרם I=2 AI=2\,\text{A}, והמתח עליו V1=4 VV_1=4\,\text{V}:

RMP=V1I=42=2 ΩR_{MP}=\frac{V_1}{I}=\frac{4}{2}=2\,\Omega

הנגד המשתנה כולו הוא שני הקטעים בטור:

RMN=RMP+RPN=2+12=14 ΩR_{MN}=R_{MP}+R_{PN}=2+12=14\,\Omega

סעיף ה(1)

תשובה:

V1V_1 יקטן; V2V_2 לא ישתנה.

כשהמפסק פתוח לא עובר זרם בענף של המפסק, ומד המתח V1V_1 אידאלי – כך שגם בו לא עובר זרם. לכן הזרם עובר דרך הנגד המשתנה כולו (MM עד NN), והזזת PP אינה משנה את ההתנגדות במעגל:

I=εRMN+r=1214+1=0.8 A=קבועI=\frac{\varepsilon}{R_{MN}+r}=\frac{12}{14+1}=0.8\,\text{A}=\text{קבוע}

V2V_2 – לא ישתנה: V2=ε−IrV_2=\varepsilon-Ir, ו־II קבוע (נשאר 11.2 V11.2\,\text{V}).

V1V_1 – יקטן: V1V_1 מודד את המתח על הקטע MPMP:

V1=IRMPV_1=IR_{MP}

כש־PP זז לעבר MM הקטע MPMP מתקצר, RMPR_{MP} קטן ו־V1V_1 קטן (עד 00 כש־PP מגיע ל־MM).

סעיף ה(2)

תשובה:

V1V_1 יקטן ו־V2V_2 יקטן (ובכל רגע V1=V2V_1=V_2).

כשהמפסק סגור, הוא מחבר בתיל חסר התנגדות את PP ל־NN – הקטע PNPN מקוצר. ההתנגדות החיצונית היא RMPR_{MP} בלבד.

V2V_2 – יקטן: כש־PP זז לעבר MM, RMPR_{MP} קטן, ולכן הזרם I=εRMP+rI=\frac{\varepsilon}{R_{MP}+r} גדל ומתח ההדקים

V2=ε−IrV_2=\varepsilon-Ir

קטן (בקצה, כש־PP מגיע ל־MM, המקור מקוצר ו־V2→0V_2\to 0).

V1V_1 – יקטן: המתח על הקטע המקוצר PNPN הוא V=I⋅0=0V=I\cdot 0=0, ולכן כל מתח ההדקים נמצא על הקטע MPMP:

V1=V2−VPN=V2V_1=V_2-V_{PN}=V_2

V1V_1 שווה בכל רגע ל־V2V_2, ולכן גם הוא קטן.

טעות נפוצה: לחשוב שכשהזרם גדל גם המתחים גדלים – V2V_2 הוא מתח ההדקים, והוא קטן כשהזרם גדל בגלל המפל על ההתנגדות הפנימית.

שאלה 14 · נגד משתנה כמחלק מתח, שני מפסקים ומקור מתח נוסףבאורך בגרות · ברמת בגרות

בתרשים שלפניכם מתואר מעגל חשמלי ובו מקור מתח שהכא"מ שלו ε=12 V\varepsilon=12\,\text{V} והתנגדותו הפנימית r=1 Ωr=1\,\Omega, נגד משתנה MNMN שהתנגדותו המרבית 20 Ω20\,\Omega (הגררה שלו מסומנת KK), נגדים קבועים R1=5 ΩR_1=5\,\Omega ו־R2=3 ΩR_2=3\,\Omega, שני מפסקים S1S_1 ו־S2S_2, וולטמטר אידיאלי ותילים מוליכים אידיאליים. ההתנגדות של הנגד המשתנה מתחלקת באופן אחיד לאורכו.

א.

סוגרים את מפסק S2S_2 (מפסק S1S_1 נשאר פתוח) ומציבים את הגררה KK באמצע הנגד המשתנה.

חשבו את המתח בין קצות המפסק S1S_1.

ב.

מזיזים את הגררה KK מאמצע הנגד המשתנה אל הקצה MM (המפסקים נשארים במצבם).

האם במהלך הזזת הגררה הוריית הוולטמטר גדלה, קטנה או אינה משתנה? נמקו את תשובתכם.

ג.

הגררה נמצאת כעת בקצה MM; מפסק S1S_1 פתוח ומפסק S2S_2 סגור.

מהו המתח בין קצות המפסק S1S_1 כעת? נמקו את תשובתכם.

ד.

סוגרים את מפסק S1S_1 (מפסק S2S_2 נשאר סגור), ומזיזים את הגררה מהקצה MM אל הקצה NN.

האם במהלך הזזת הגררה הוריית הוולטמטר גדלה, קטנה או אינה משתנה? נמקו את תשובתכם.

ה.

לבסוף מחליפים את מפסק S1S_1 במקור מתח אידיאלי שהכא"מ שלו ε∗\varepsilon^* (ההדקים שלו מסומנים CC ו־DD), משאירים את מפסק S2S_2 סגור ומחזירים את הגררה KK לאמצע הנגד המשתנה (ראו תרשים).

נתון כי בנגד R2R_2 לא זורם זרם.

האם ההדק החיובי של המקור ε∗\varepsilon^* חובר לנקודה CC או לנקודה DD? נמקו את תשובתכם.

ו.

חשבו את ε∗\varepsilon^*.

◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א

תשובה:

VS1=5 VV_{S_1}=5\,\text{V}

מבנה המעגל: S1S_1 פתוח, ולכן בענף של R1R_1 ו־S1S_1 לא עובר זרם. הזרם יוצא מההדק החיובי של המקור (הלוח הארוך, משמאל), יורד בתיל השמאלי אל MM, עובר לאורך כל הנגד המשתנה אל NN, דרך S2S_2 (הסגור) אל התיל הימני, דרך R2R_2 וחזרה אל המקור. כל הרכיבים בטור:

Rח=RMN+R2=20+3=23 ΩR_{\text{ח}}=R_{MN}+R_2=20+3=23\,\Omega

לפי חוק אוהם למעגל שלם:

I=εRח+r=1223+1=0.5 AI=\frac{\varepsilon}{R_{\text{ח}}+r}=\frac{12}{23+1}=0.5\,\text{A}

המתח על S1S_1: הקצה הימני של S1S_1 מחובר דרך R1R_1 אל הגררה KK. ב־R1R_1 אין זרם, ולכן אין עליו מפל מתח, והקצה הזה בפוטנציאל של KK. הקצה השמאלי של S1S_1 מחובר לתיל השמאלי, כלומר הוא בפוטנציאל של MM. לכן המתח על S1S_1 שווה למתח על הקטע MKMK של הנגד המשתנה, שהתנגדותו מחצית מ־20 Ω20\,\Omega:

VS1=VM−VK=I⋅RMK=0.5⋅10=5 VV_{S_1}=V_M-V_K=I\cdot R_{MK}=0.5\cdot10=5\,\text{V}

טעות נפוצה: לחשוב שעל מפסק פתוח המתח תמיד אפס – אין דרכו זרם, אבל בין קצותיו יכול להיות הפרש פוטנציאלים.

סעיף ב

תשובה:

הוריית הוולטמטר אינה משתנה (11.5 V11.5\,\text{V}).

קביעה: ההוריה אינה משתנה.

נימוק: הזרם עובר מ־MM לאורך כל הנגד המשתנה אל NN, וממנו דרך S2S_2 ו־R2R_2 חזרה למקור. הגררה מחוברת רק לענף של R1R_1, שבו המפסק S1S_1 פתוח – בענף זה אין זרם. לכן מיקום הגררה אינו משפיע על דרכו של הזרם: ההתנגדות הכוללת נשארת 20+3+1=24 Ω20+3+1=24\,\Omega, והזרם נשאר

I=εR+r=1224=0.5 AI=\frac{\varepsilon}{R+r}=\frac{12}{24}=0.5\,\text{A}

הוולטמטר מחובר להדקי המקור ומודד את מתח ההדקים, שנשאר

V=ε−Ir=12−0.5⋅1=11.5 VV=\varepsilon-Ir=12-0.5\cdot1=11.5\,\text{V}

טעות נפוצה: להניח שכל הזזה של גררה משנה את ההתנגדות במעגל – היא משנה אותה רק כשהזרם עובר דרך הגררה.

סעיף ג

תשובה:

VS1=0V_{S_1}=0

תשובה: אפס.

נימוק: בענף של R1R_1 ו־S1S_1 אין זרם, ולכן הקצה של S1S_1 המחובר ל־R1R_1 נמצא בפוטנציאל של הגררה KK. הגררה נמצאת כעת בקצה MM, ולכן זהו הפוטנציאל של MM.

הקצה האחר של S1S_1 מחובר לתיל השמאלי, המחובר ישירות אל MM (תיל אידיאלי, ללא מפל מתח) – גם הוא בפוטנציאל של MM.

שני קצות S1S_1 באותו פוטנציאל, ולכן המתח ביניהם אפס. (בהתאם לסעיף א: VS1=IRMKV_{S_1}=IR_{MK}, ועכשיו RMK=0R_{MK}=0.)

סעיף ד

תשובה:

הוריית הוולטמטר קטנה (מ־11.5 V11.5\,\text{V} ל־10.5 V10.5\,\text{V}).

קביעה: ההוריה קטנה.

נימוק: כעת S1S_1 סגור, ולכן הענף של R1R_1 מחבר את KK אל MM – הוא מחובר במקביל לקטע MKMK של הנגד המשתנה. הזרם עובר מ־MM דרך הצירוף המקבילי (MKMK עם R1R_1) אל KK, ומשם בקטע KNKN, דרך S2S_2 ו־R2R_2 חזרה למקור:

Rח=R2+R1RMKR1+RMK+RKNR_{\text{ח}}=R_2+\frac{R_1R_{MK}}{R_1+R_{MK}}+R_{KN}

כשהגררה זזה מ־MM לעבר NN, קטע באורך מסוים "עובר" מ־KNKN (שבו הוא נמצא בטור) אל MKMK (שבו הוא במקביל ל־R1R_1). התנגדות הצירוף המקבילי גדלה פחות ממה ש־RKNR_{KN} קטן: תוספת התנגדות לענף אחד של צירוף מקבילי מגדילה את השקולה פחות מגודל התוספת, כי חלק מהזרם עוקף אותה דרך R1R_1 (וממילא השקולה תמיד קטנה מ־R1=5 ΩR_1=5\,\Omega). לכן ההתנגדות הכוללת קטנה. הזרם I=εRח+rI=\frac{\varepsilon}{R_{\text{ח}}+r} גדל, המפל על ההתנגדות הפנימית IrIr גדל, ומתח ההדקים שמודד הוולטמטר קטן:

V=ε−IrV=\varepsilon-Ir

מספרית: הגררה ב־MM (R1R_1 מקוצר): Rח=3+0+20=23 ΩR_{\text{ח}}=3+0+20=23\,\Omega, I=1224=0.5 AI=\frac{12}{24}=0.5\,\text{A}, V=11.5 VV=11.5\,\text{V}. הגררה ב־NN: Rח=3+5⋅205+20+0=7 ΩR_{\text{ח}}=3+\frac{5\cdot20}{5+20}+0=7\,\Omega, I=128=1.5 AI=\frac{12}{8}=1.5\,\text{A}, V=12−1.5=10.5 VV=12-1.5=10.5\,\text{V}.

טעות נפוצה: לחשוב שהוולטמטר על המקור תמיד מורה את הכא"מ – הוא מורה את מתח ההדקים, שקטן כשהזרם גדל.

סעיף ה

תשובה:

ההדק החיובי חובר לנקודה DD.

קביעה: ההדק החיובי מחובר ל־DD.

נימוק: ב־R2R_2 אין זרם, ולכן גם במקור הראשי, בתיל הימני, ב־S2S_2 ובקטע KNKN אין זרם (כולם בטור עם R2R_2). מכאן:

•אין מפל מתח על rr ועל R2R_2, ולכן VMV_M שווה לפוטנציאל ההדק החיובי של ε\varepsilon, והתיל הימני – לפוטנציאל ההדק השלילי.

•אין מפל מתח על KNKN, ולכן VK=VNV_K=V_N = פוטנציאל ההדק השלילי.

לכן VM−VK=ε=12 V>0V_M-V_K=\varepsilon=12\,\text{V}>0, ובקטע MKMK זורם זרם מ־MM אל KK. בגררה הזרם אינו יכול להמשיך בקטע KNKN (אין בו זרם), ולכן הוא חוזר אל MM דרך הענף של R1R_1 ו־ε∗\varepsilon^*: מ־KK דרך R1R_1 אל CC, דרך המקור אל DD, ואל MM.

בענף זה הזרם עובר מנקודה בפוטנציאל נמוך (KK) לנקודה בפוטנציאל גבוה (MM), ובדרך גם יורד הפוטנציאל על R1R_1. רק מקור יכול להעלות את הפוטנציאל, והזרם בתוך מקור עולה בפוטנציאל כשהוא עובר מההדק השלילי אל החיובי – כלומר מ־CC אל DD. לכן ההדק החיובי מחובר ל־DD.

טעות נפוצה: לחשוב ש־ε∗\varepsilon^* חייב "להתנגד" למקור הראשי – כאן הוא המקור היחיד שמניע זרם, והוא מניע אותו בלולאה ε∗→M→K→R1\varepsilon^*\to M\to K\to R_1.

סעיף ו

תשובה:

ε∗=18 V\varepsilon^*=18\,\text{V}

מסעיף ה: אין זרם במקור הראשי ובקטע KNKN, ולכן VM−VK=ε=12 VV_M-V_K=\varepsilon=12\,\text{V}.

הזרם בקטע MKMK (התנגדותו מחצית מ־20 Ω20\,\Omega):

I=VM−VKRMK=1210=1.2 AI=\frac{V_M-V_K}{R_{MK}}=\frac{12}{10}=1.2\,\text{A}

כל הזרם הזה חוזר מ־KK אל MM דרך R1R_1 ו־ε∗\varepsilon^*.

חוק המתחים של קירכהוף בלולאה M→K→R1→C→D→MM\to K\to R_1\to C\to D\to M (המקור אידיאלי, ולכן המתח עליו שווה לכא"מ):

−IRMK−IR1+ε∗=0  ⇒  ε∗=I(RMK+R1)-IR_{MK}-IR_1+\varepsilon^*=0\;\Rightarrow\;\varepsilon^*=I(R_{MK}+R_1)
ε∗=1.2⋅(10+5)=18 V\varepsilon^*=1.2\cdot(10+5)=18\,\text{V}

(בדיקה: בין KK ל־MM דרך הענף: −1.2⋅5+18=12 V=VM−VK-1.2\cdot5+18=12\,\text{V}=V_M-V_K ✓; והוולטמטר מורה 12 V12\,\text{V} – את הכא"מ, כי במקור הראשי אין זרם.)

טעות נפוצה: לחשב ε∗=ε=12 V\varepsilon^*=\varepsilon=12\,\text{V} ולשכוח את המפל על R1R_1 – בענף של ε∗\varepsilon^* זורם זרם.

שאלה 15 · מעגל עם שני מקורות מתח וגוף חימום: חוקי קירכהוףבאורך בגרות · ברמת בגרות

לפניכם תרשים של מעגל חשמלי המורכב משני מקורות מתח אידאליים ε1\varepsilon_1 ו־ε2\varepsilon_2, גוף חימום HH, שני נגדים R1R_1 ו־R2R_2 ותילים אידאליים.

א.

מוסיפים למעגל מד־זרם שמודד את הזרם I1I_1 העובר דרך מקור המתח ε1\varepsilon_1, ומד־מתח שמודד את המתח על הנגד R2R_2.

שני מכשירי המדידה אידאליים.

העתיקו את התרשים למחברתכם. הוסיפו לתרשים שבמחברתכם את מד־הזרם ואת מד־המתח.

ב.

נתון: ε1=18 V\varepsilon_1=18\,\text{V}, ε2=30 V\varepsilon_2=30\,\text{V}, R1=3 ΩR_1=3\,\Omega, R2=8 ΩR_2=8\,\Omega. על גוף החימום רשום 24 V, 96 W24\,\text{V},\,96\,\text{W}.

חשבו את ההתנגדות של גוף החימום, RHR_H.

ג.

כל אחד משני חוקי קירכהוף נובע מחוק שימור.

(1)

נסחו במילים את חוק הצמתים של קירכהוף, וציינו מאיזה חוק שימור הוא נובע. הסבירו בקצרה את הקשר.

(2)

נסחו במילים את חוק הלולאות (המתחים) של קירכהוף, וציינו מאיזה חוק שימור הוא נובע. הסבירו בקצרה את הקשר.

ד.

כתבו משוואות שאפשר לחשב לפיהן את עוצמת הזרם I3I_3 שזורם דרך גוף החימום. אין צורך לחשב.

ה.

הוריית מד־הזרם היא 0.8 A0.8\,\text{A} והוריית מד־המתח היא 14.4 V14.4\,\text{V}.

חשבו את עוצמת הזרם שעובר בגוף החימום.

◂ פתרון מלא לשאלה 15

סעיף א

תשובה:

מד־הזרם בטור בענף השמאלי (עם ε1\varepsilon_1 ו־R1R_1); מד־המתח במקביל לנגד R2R_2 (מחובר לשני קצותיו).

מד־הזרם מודד את הזרם העובר דרכו, ולכן מחברים אותו בטור בענף שבו נמצא ε1\varepsilon_1 – בכל מקום בענף השמאלי (למשל בין ε1\varepsilon_1 ל־R1R_1). כל הזרם I1I_1 של הענף עובר דרכו. מד־זרם אידאלי – התנגדותו אפס, ולכן הוא אינו משנה את הזרמים.

מד־המתח מודד הפרש פוטנציאלים בין שתי נקודות, ולכן מחברים אותו במקביל לנגד R2R_2 – הדק אחד בכל קצה של הנגד. מד־מתח אידאלי – התנגדותו אינסופית ולא זורם בו זרם.

טעות נפוצה: לחבר את מד־המתח בטור עם R2R_2 (הוא היה "מנתק" את הענף), או לחבר את מד־הזרם במקביל לאחד הרכיבים.

סעיף ב

תשובה:

RH=6 ΩR_H=6\,\Omega

הנתונים הנקובים מתארים את פעולת גוף החימום במתח 24 V24\,\text{V}, שבו ההספק 96 W96\,\text{W}. מ־P=VIP=VI ו־V=IRV=IR מתקבל P=V2RP=\frac{V^2}{R}:

RH=V2P=24296=57696=6 ΩR_H=\frac{V^2}{P}=\frac{24^2}{96}=\frac{576}{96}=6\,\Omega

(הזרם הנקוב: I=PV=9624=4 AI=\frac{P}{V}=\frac{96}{24}=4\,\text{A}, ו־RH=244=6 ΩR_H=\frac{24}{4}=6\,\Omega.) מניחים שההתנגדות אינה תלויה במתח שעליו.

סעיף ג(1)

תשובה:

סכום הזרמים הנכנסים לצומת שווה לסכום הזרמים היוצאים ממנו; נובע משימור המטען.

חוק הצמתים (הזרמים): סכום הזרמים הנכנסים לצומת שווה לסכום הזרמים היוצאים ממנו (או: הסכום האלגברי של הזרמים בצומת הוא אפס, ∑I=0\sum I=0).

חוק השימור: שימור המטען החשמלי. מטען אינו נוצר ואינו נעלם, ואינו מצטבר בצומת – לכן כל המטען שנכנס לצומת בכל שנייה חייב לצאת ממנו באותה שנייה.

סעיף ג(2)

תשובה:

סכום השינויים בפוטנציאל לאורך כל מסלול סגור הוא אפס; נובע משימור האנרגייה.

חוק הלולאות (המתחים): סכום השינויים בפוטנציאל לאורך כל מסלול סגור במעגל הוא אפס; כלומר סכום הכא"מים בלולאה שווה לסכום מפלי המתח על הנגדים בה (∑ε=∑IR\sum\varepsilon=\sum IR).

חוק השימור: שימור האנרגייה. מטען שמשלים מסלול סגור חוזר לאותה נקודה, עם אותה אנרגייה פוטנציאלית חשמלית – האנרגייה שקיבל ממקורות המתח שווה בדיוק לאנרגייה שמסר לנגדים.

סעיף ד

תשובה:

I3=I1+I2I_3=I_1+I_2; ε1=I1R1+I3RH\varepsilon_1=I_1R_1+I_3R_H; ε2=I2R2+I3RH\varepsilon_2=I_2R_2+I_3R_H

יש שלושה זרמים לא ידועים (I1I_1, I2I_2, I3I_3), ולכן צריך שלוש משוואות בלתי תלויות. הכיוונים לפי החצים בתרשים.

חוק הצמתים בצומת העליון: נכנסים I1I_1 ו־I2I_2, יוצא I3I_3:

I1+I2=I3I_1+I_2=I_3

חוק הלולאות בלולאה השמאלית (ε1\varepsilon_1, R1R_1, HH):

ε1=I1R1+I3RH(18=3I1+6I3)\varepsilon_1=I_1R_1+I_3R_H\qquad(18=3I_1+6I_3)

חוק הלולאות בלולאה הימנית (ε2\varepsilon_2, R2R_2, HH):

ε2=I2R2+I3RH(30=8I2+6I3)\varepsilon_2=I_2R_2+I_3R_H\qquad(30=8I_2+6I_3)

(שלוש משוואות בשלושה נעלמים. הלולאה החיצונית ε1−ε2=I1R1−I2R2\varepsilon_1-\varepsilon_2=I_1R_1-I_2R_2 אינה נותנת מידע חדש.)

סעיף ה

תשובה:

I3=2.6 AI_3=2.6\,\text{A}

מד־הזרם מורה את הזרם בענף השמאלי: I1=0.8 AI_1=0.8\,\text{A}. לפי חוק הלולאות בלולאה השמאלית:

ε1=I1R1+I3RH  ⇒  I3=ε1−I1R1RH=18−0.8⋅36=15.66=2.6 A\varepsilon_1=I_1R_1+I_3R_H\;\Rightarrow\;I_3=\frac{\varepsilon_1-I_1R_1}{R_H}=\frac{18-0.8\cdot 3}{6}=\frac{15.6}{6}=2.6\,\text{A}

בדיקה עם מד־המתח: הזרם ב־R2R_2: I2=14.48=1.8 AI_2=\frac{14.4}{8}=1.8\,\text{A}, ולפי חוק הצמתים I3=I1+I2=0.8+1.8=2.6 AI_3=I_1+I_2=0.8+1.8=2.6\,\text{A} ✓. וגם בלולאה הימנית: 30−14.4=15.6 V=I3RH30-14.4=15.6\,\text{V}=I_3R_H ✓.

טעות נפוצה: להניח שהמתח על גוף החימום הוא 24 V24\,\text{V} (הערך הנקוב) – המתח בפועל הוא 15.6 V15.6\,\text{V} בלבד.

שאלה 16 · גשר לא מאוזן עם נגד ומפסק: הפרש פוטנציאלים, זרמים והתנגדות שקולהבאורך בגרות · ברמת בגרות

הנקודה העליונה של המעגל שבתרשים מחוברת להדק החיובי של סוללה שהכא"מ שלה 24 V24\,\text{V} והתנגדותה הפנימית זניחה. הנקודה התחתונה (וגם ההדק השלילי של הסוללה) מוארקת.

•בענף השמאלי: R1=2 ΩR_1=2\,\Omega למעלה ו־R2=10 ΩR_2=10\,\Omega למטה, והנקודה aa ביניהם;

•בענף הימני: R3=4 ΩR_3=4\,\Omega למעלה ו־R4=2 ΩR_4=2\,\Omega למטה, והנקודה bb ביניהם;

•בין aa ל־bb מחוברים בטור הנגד R5=1 ΩR_5=1\,\Omega והמפסק SS.

א.

המפסק SS פתוח. מהו הפרש הפוטנציאלים Vab=Va−VbV_{ab}=V_a-V_b? איזו מהנקודות נמצאת בפוטנציאל גבוה יותר?

ב.

סוגרים את המפסק SS. מהו הזרם העובר במפסק, ובאיזה כיוון? מהו הזרם בכל אחד מהנגדים R1R_1 עד R4R_4?

ג.

מהי ההתנגדות השקולה של המעגל (בין הנקודה העליונה להארקה) כשהמפסק פתוח?

ד.

מהי ההתנגדות השקולה של המעגל כשהמפסק סגור?

◂ פתרון מלא לשאלה 16

סעיף א

תשובה:

Vab=12 VV_{ab}=12\,\text{V}; הנקודה aa בפוטנציאל גבוה יותר

כשהמפסק פתוח אין זרם ב־R5R_5, וכל ענף הוא מחלק מתח עצמאי על 24 V24\,\text{V}.

ענף שמאלי:

IL=24R1+R2=2412=2 A,Va=ILR2=2⋅10=20 VI_L=\frac{24}{R_1+R_2}=\frac{24}{12}=2\,\text{A},\qquad V_a=I_LR_2=2\cdot10=20\,\text{V}

ענף ימני:

IR=24R3+R4=246=4 A,Vb=IRR4=4⋅2=8 VI_R=\frac{24}{R_3+R_4}=\frac{24}{6}=4\,\text{A},\qquad V_b=I_RR_4=4\cdot2=8\,\text{V}
Vab=20−8=12 VV_{ab}=20-8=12\,\text{V}

הנקודה aa בפוטנציאל גבוה יותר.

סעיף ב

תשובה:

במפסק 3 A3\,\text{A} מ־aa אל bb; I1=4.5 AI_1=4.5\,\text{A}, I2=1.5 AI_2=1.5\,\text{A}, I3=3 AI_3=3\,\text{A}, I4=6 AI_4=6\,\text{A}

נסמן את הפוטנציאלים של aa ו־bb (ביחס להארקה) ב־VaV_a ו־VbV_b, ונכתוב את חוק הצמתים (ΣI=0\Sigma I=0) לכל אחת מהן. הזרם בכל נגד לפי V=RIV=RI, מהפוטנציאל הגבוה לנמוך.

צומת aa: הזרם שנכנס דרך R1R_1 שווה לזרם שיוצא דרך R2R_2 ודרך R5R_5:

24−Va2=Va10+Va−Vb1\frac{24-V_a}{2}=\frac{V_a}{10}+\frac{V_a-V_b}{1}

צומת bb: הזרם שנכנס דרך R3R_3 ודרך R5R_5 שווה לזרם שיוצא דרך R4R_4:

24−Vb4+Va−Vb1=Vb2\frac{24-V_b}{4}+\frac{V_a-V_b}{1}=\frac{V_b}{2}

כפל המשוואה הראשונה ב־10 והשנייה ב־4:

120−5Va=Va+10Va−10Vb  ⇒  8Va−5Vb=60120-5V_a=V_a+10V_a-10V_b\;\Rightarrow\;8V_a-5V_b=60
24−Vb+4Va−4Vb=2Vb  ⇒  4Va−7Vb=−2424-V_b+4V_a-4V_b=2V_b\;\Rightarrow\;4V_a-7V_b=-24

פתרון: כופלים את המשוואה השנייה ב־2 ומחסירים אותה מהראשונה: 9Vb=108⇒Vb=12 V9V_b=108\Rightarrow V_b=12\,\text{V}, ואז Va=60+5⋅128=15 VV_a=\frac{60+5\cdot12}{8}=15\,\text{V}.

הזרמים:

I5=15−121=3 A(a→b)I_5=\frac{15-12}{1}=3\,\text{A}\quad(\text{a}\to\text{b})
I1=24−152=4.5 A,I2=1510=1.5 A,I3=24−124=3 A,I4=122=6 AI_1=\frac{24-15}{2}=4.5\,\text{A},\quad I_2=\frac{15}{10}=1.5\,\text{A},\quad I_3=\frac{24-12}{4}=3\,\text{A},\quad I_4=\frac{12}{2}=6\,\text{A}

בדיקה בצומת aa: 4.5=1.5+34.5=1.5+3 ✓; בצומת bb: 3+3=63+3=6 ✓.

כיוון הזרם במפסק: מ־aa אל bb, כי Va>VbV_a>V_b - בהתאם לסעיף א.

אפשר גם לפתור בעזרת חוק המתחים (Σε=ΣIR\Sigma\varepsilon=\Sigma IR) בשלוש לולאות, ומקבלים אותן תוצאות.

טעות נפוצה: לחשב את הזרם במפסק כ־121=12 A\frac{12}{1}=12\,\text{A} לפי VabV_{ab} של המפסק הפתוח. אחרי הסגירה הפוטנציאלים של aa ו־bb משתנים.

סעיף ג

תשובה:

RT=4 ΩR_T=4\,\Omega

כשהמפסק פתוח שני הענפים מקבילים, וכל אחד מהם הוא שני נגדים בטור:

R1+R2=12 Ω,R3+R4=6 ΩR_1+R_2=12\,\Omega,\qquad R_3+R_4=6\,\Omega
1RT=112+16=312  ⇒  RT=4 Ω\frac{1}{R_T}=\frac1{12}+\frac16=\frac{3}{12}\;\Rightarrow\;R_T=4\,\Omega

(בדיקה: הזרם הכולל 2+4=6 A2+4=6\,\text{A}, ו־246=4 Ω\frac{24}{6}=4\,\Omega ✓.)

סעיף ד

תשובה:

RT=3.2 ΩR_T=3.2\,\Omega

כשהמפסק סגור הרשת אינה מורכבת רק מחיבורי טור ומקביל, ולכן מחשבים את ההתנגדות השקולה מהזרם הכולל שהסוללה מספקת. הזרם שיוצא מהנקודה העליונה עובר ב־R1R_1 וב־R3R_3:

I=I1+I3=4.5+3=7.5 AI=I_1+I_3=4.5+3=7.5\,\text{A}
RT=247.5=3.2 ΩR_T=\frac{24}{7.5}=3.2\,\Omega

ההתנגדות קטנה בהשוואה למפסק פתוח, כי נפתח מסלול נוסף לזרם.

טעות נפוצה: לנסות לחבר את R5R_5 "במקביל" או "בטור" לאחד הנגדים. אין כאן אף זוג נגדים בטור או במקביל, ולכן חייבים את חוקי קירכהוף.

שאלה 17 · גשר סימטרי עם נגד מקשר: איך משתנים הזרמים כשסוגרים את המפסקבאורך בגרות · ברמת בגרות

ברשת שבתרשים הנקודה העליונה מחוברת להדק החיובי של ספק מתח שהכא"מ שלו 60 V60\,\text{V} והתנגדותו הפנימית זניחה, והנקודה התחתונה מוארקת.

R1=4 Ω,R2=12 Ω,R3=12 Ω,R4=4 Ω,R5=24 ΩR_1=4\,\Omega,\quad R_2=12\,\Omega,\quad R_3=12\,\Omega,\quad R_4=4\,\Omega,\quad R_5=24\,\Omega

R1R_1 ו־R2R_2 בענף השמאלי (הנקודה aa ביניהם), R3R_3 ו־R4R_4 בענף הימני (הנקודה bb ביניהם), ו־R5R_5 בטור עם המפסק SS בין aa ל־bb.

א.

המפסק פתוח. מהו VabV_{ab}, ואיזו נקודה בפוטנציאל גבוה יותר?

ב.

סוגרים את המפסק. מהו הזרם במפסק (גודל וכיוון), ומהו הזרם בכל אחד מהנגדים R1R_1 עד R4R_4? מהו עכשיו VabV_{ab}?

ג.

מהי ההתנגדות השקולה של הרשת כשהמפסק פתוח?

ד.

מהי ההתנגדות השקולה של הרשת כשהמפסק סגור?

◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א

תשובה:

Vab=30 VV_{ab}=30\,\text{V}; aa גבוהה יותר

אין זרם ב־R5R_5. בכל ענף זרם של

I=604+12=3.75 AI=\frac{60}{4+12}=3.75\,\text{A}
Va=IR2=3.75⋅12=45 V,Vb=IR4=3.75⋅4=15 VV_a=I R_2=3.75\cdot12=45\,\text{V},\qquad V_b=IR_4=3.75\cdot4=15\,\text{V}
Vab=45−15=30 VV_{ab}=45-15=30\,\text{V}

aa בפוטנציאל גבוה יותר: בענף השמאלי הנגד הגדול נמצא למטה, ולכן רוב המתח "נופל" מתחת ל־aa.

סעיף ב

תשובה:

במפסק 1 A1\,\text{A} מ־aa אל bb; I1=I4=4.5 AI_1=I_4=4.5\,\text{A}, I2=I3=3.5 AI_2=I_3=3.5\,\text{A}; Vab=24 VV_{ab}=24\,\text{V}

סימטרייה: אם מסובבים את המעגל בחצי סיבוב (הנקודה העליונה מתחלפת עם ההארקה ו־aa עם bb), R1R_1 מתחלף עם R4R_4 ו־R2R_2 עם R3R_3, וערכיהם שווים. לכן I1=I4I_1=I_4 ו־I2=I3I_2=I_3, ו־Vb=60−VaV_b=60-V_a.

חוק הצמתים בנקודה aa:

60−Va4=Va12+Va−Vb24\frac{60-V_a}{4}=\frac{V_a}{12}+\frac{V_a-V_b}{24}

עם Vb=60−VaV_b=60-V_a, כלומר Va−Vb=2Va−60V_a-V_b=2V_a-60; כפל ב־24:

360−6Va=2Va+2Va−60  ⇒  10Va=420  ⇒  Va=42 V,Vb=18 V360-6V_a=2V_a+2V_a-60\;\Rightarrow\;10V_a=420\;\Rightarrow\;V_a=42\,\text{V},\quad V_b=18\,\text{V}

הזרמים:

I5=42−1824=1 A(a→b)I_5=\frac{42-18}{24}=1\,\text{A}\quad(\text{a}\to\text{b})
I1=60−424=4.5 A,I2=4212=3.5 AI_1=\frac{60-42}{4}=4.5\,\text{A},\qquad I_2=\frac{42}{12}=3.5\,\text{A}

ומהסימטרייה I4=4.5 AI_4=4.5\,\text{A}, I3=3.5 AI_3=3.5\,\text{A}. בדיקה בצומת aa: 4.5=3.5+14.5=3.5+1 ✓.

Vab=42−18=24 VV_{ab}=42-18=24\,\text{V}

הפרש הפוטנציאלים קטן מ־30 V30\,\text{V}: הזרם שעובר ב־R5R_5 "משווה" חלקית בין שתי הנקודות.

טעות נפוצה: לחשב את הזרם במפסק כ־3024\frac{30}{24}, לפי VabV_{ab} של המפסק הפתוח. אחרי הסגירה הפוטנציאלים של aa ו־bb משתנים.

סעיף ג

תשובה:

RT=8 ΩR_T=8\,\Omega

שני ענפים מקבילים של 4+12=16 Ω4+12=16\,\Omega כל אחד:

1RT=116+116  ⇒  RT=8 Ω\frac{1}{R_T}=\frac1{16}+\frac1{16}\;\Rightarrow\;R_T=8\,\Omega

סעיף ד

תשובה:

RT=7.5 ΩR_T=7.5\,\Omega

הזרם הכולל שיוצא מהנקודה העליונה:

I=I1+I3=4.5+3.5=8 AI=I_1+I_3=4.5+3.5=8\,\text{A}
RT=608=7.5 ΩR_T=\frac{60}{8}=7.5\,\Omega

ההתנגדות ירדה רק מעט, כי R5R_5 גדול והזרם בו קטן.

שאלה 18 · שני מקורות מנוגדים, נגד וקבל עם מפסק מקצרבאורך בגרות · ברמת בגרות

במעגל שבתרשים שני מקורות מתח (הקו הארוך מסמן את ההדק החיובי):

- ε1=24 V\varepsilon_1=24\,\text{V} עם התנגדות פנימית r1=0.5 Ωr_1=0.5\,\Omega (בצד השמאלי);

- ε2=4 V\varepsilon_2=4\,\text{V} עם התנגדות פנימית r2=0.5 Ωr_2=0.5\,\Omega (בתיל התחתון).

בין הנקודות aa ו־bb מחוברים שני ענפים: הנגד R1=4 ΩR_1=4\,\Omega, וענף שבו קבל שקיבולו C=25 μFC=25\,\mu\text{F} בטור עם הנגד R2=12 ΩR_2=12\,\Omega. המפסק SS מחובר במקביל לקבל.

בהתחלה המפסק SS סגור.

א.

מהו הזרם (גודל וכיוון) בכל אחד מהנגדים R1R_1 ו־R2R_2?

ב.

מהו המתח VabV_{ab}?

ג.

פותחים את המפסק SS. מהו הזרם בכל אחד מהנגדים זמן רב אחרי הפתיחה?

ד.

מהו המטען על לוחות הקבל זמן רב אחרי פתיחת המפסק?

◂ פתרון מלא לשאלה 18

סעיף א

תשובה:

I1=3.75 AI_1=3.75\,\text{A}, I2=1.25 AI_2=1.25\,\text{A}, בשניהם מ־aa אל bb

המפסק הסגור מקצר את הקבל, ולכן ענף הקבל הוא פשוט הנגד R2R_2. שני הנגדים מחוברים במקביל בין aa ל־bb:

R12=4⋅124+12=3 ΩR_{12}=\frac{4\cdot12}{4+12}=3\,\Omega

כיווני המקורות: בלולאה החיצונית ε1\varepsilon_1 דוחף זרם כלפי מעלה בצד השמאלי ומשם ימינה אל aa. ההדק החיובי של ε2\varepsilon_2 פונה אל bb, ולכן הוא דוחף זרם בכיוון ההפוך - המקורות מנוגדים.

חוק המתחים (Σε=ΣIR\Sigma\varepsilon=\Sigma IR) ללולאה, בכיוון הזרם (מעלה בצד שמאל, דרך aa, הנגדים, bb, שמאלה בתיל התחתון):

ε1−ε2=I(r1+r2+R12)  ⇒  24−4=I(0.5+0.5+3)  ⇒  I=5 A\varepsilon_1-\varepsilon_2=I(r_1+r_2+R_{12})\;\Rightarrow\;24-4=I(0.5+0.5+3)\;\Rightarrow\;I=5\,\text{A}

המתח על הצירוף: Vab=IR12=5⋅3=15 VV_{ab}=IR_{12}=5\cdot3=15\,\text{V}, ולכן:

I1=154=3.75 A,I2=1512=1.25 AI_1=\frac{15}{4}=3.75\,\text{A},\qquad I_2=\frac{15}{12}=1.25\,\text{A}

בשני הנגדים הזרם זורם מ־aa אל bb.

טעות נפוצה: לחבר את הכא"מים (24+424+4) בלי לבדוק את כיוון ההדקים.

סעיף ב

תשובה:

Vab=15 VV_{ab}=15\,\text{V}

מהסעיף הקודם: Vab=I1R1=3.75⋅4=15 VV_{ab}=I_1R_1=3.75\cdot4=15\,\text{V}.

בדיקה במסלול דרך המקורות, מ־bb שמאלה דרך ε2\varepsilon_2 ואז מעלה דרך ε1\varepsilon_1 אל aa:

•ב־ε2\varepsilon_2 עוברים מההדק החיובי לשלילי, ובכיוון הזרם (r2r_2): −4−5⋅0.5=−6.5 V-4-5\cdot0.5=-6.5\,\text{V};

•ב־ε1\varepsilon_1 עוברים מההדק השלילי לחיובי, ובכיוון הזרם (r1r_1): +24−5⋅0.5=+21.5 V+24-5\cdot0.5=+21.5\,\text{V}.

Va−Vb=−6.5+21.5=15 VV_a-V_b=-6.5+21.5=15\,\text{V}

✓

סעיף ג

תשובה:

I1=4 AI_1=4\,\text{A} (מ־aa אל bb), I2=0I_2=0

אחרי זמן רב הקבל טעון ולא עובר זרם בענף שלו: I2=0I_2=0. הלולאה כוללת עכשיו רק את R1R_1:

I1=ε1−ε2r1+r2+R1=200.5+0.5+4=4 AI_1=\frac{\varepsilon_1-\varepsilon_2}{r_1+r_2+R_1}=\frac{20}{0.5+0.5+4}=4\,\text{A}

הזרם גדל לעומת הסעיף הקודם, כי ההתנגדות החיצונית גדלה מ־3 Ω3\,\Omega ל־4 Ω4\,\Omega - והזרם הכולל קטן מ־5 A5\,\text{A} ל־4 A4\,\text{A}, אבל כולו עובר עכשיו ב־R1R_1.

סעיף ד

תשובה:

Q=400 μCQ=400\,\mu\text{C}

ב־R2R_2 אין זרם, ולכן אין עליו מתח, והמתח על הקבל שווה ל־VabV_{ab}:

Vab=I1R1=4⋅4=16 VV_{ab}=I_1R_1=4\cdot4=16\,\text{V}

מהגדרת הקיבול:

Q=CVab=25⋅10−6⋅16=400⋅10−6 C=400 μCQ=CV_{ab}=25\cdot10^{-6}\cdot16=400\cdot10^{-6}\,\text{C}=400\,\mu\text{C}

שאלה 19 · רשת עם שלושה מקורות, שני קבלים ומפסקבאורך בגרות · ברמת בגרות

במעגל שבתרשים שלושה מקורות מתח שהתנגדותם הפנימית זניחה (הקו הארוך מסמן את ההדק החיובי), שישה נגדים ושני קבלים:

ε1=12 V,ε2=6 V,ε3=20 V\varepsilon_1=12\,\text{V},\quad\varepsilon_2=6\,\text{V},\quad\varepsilon_3=20\,\text{V}
R1=R2=R3=R4=R5=R6=4 Ω,C1=5 μF,C2=3 μFR_1=R_2=R_3=R_4=R_5=R_6=4\,\Omega,\qquad C_1=5\,\mu\text{F},\quad C_2=3\,\mu\text{F}

המקורות ε1\varepsilon_1 ו־ε2\varepsilon_2 מחוברים בטור בענף האמצעי, ביניהם יוצא תיל אל הקבל C1C_1. ההדק החיובי של ε1\varepsilon_1 פונה למעלה (אל R3R_3), ההדק החיובי של ε2\varepsilon_2 פונה למטה, וההדק החיובי של ε3\varepsilon_3 פונה שמאלה (אל R6R_6).

בכל סעיף מניחים שהמעגל התייצב.

א.

המפסק SS פתוח. מהו הזרם בכל אחד מהנגדים?

ב.

המפסק SS פתוח. מהו המטען על כל אחד מהקבלים?

ג.

סוגרים את המפסק SS. מהו הזרם (גודל וכיוון) בכל אחד מהנגדים?

◂ פתרון מלא לשאלה 19

סעיף א

תשובה:

I3=I4=I5=0.5 AI_3=I_4=I_5=0.5\,\text{A}; ב־R1R_1, R2R_2, R6R_6 אין זרם

איפה אין זרם:

•ב־R1R_1 - הוא בטור עם הקבל C2C_2, ובמצב יציב אין זרם דרך קבל.

•ב־R2R_2 - המפסק פתוח.

•ב־R6R_6 ו־ε3\varepsilon_3 - הענף הזה מוביל אל הצד השמאלי של המעגל, ומשם אפשר להמשיך רק דרך C2C_2 או דרך המפסק הפתוח. אין מסלול סגור.

•בענף של C1C_1 - קבל.

הלולאה שבה עובר זרם: R3R_3, ε1\varepsilon_1, ε2\varepsilon_2, והנגדים R4R_4 ו־R5R_5 בצד הימני. נלך בה מלמטה למעלה בענף האמצעי:

•ב־ε2\varepsilon_2 עוברים מההדק החיובי (למטה) לשלילי: −6 V-6\,\text{V};

•ב־ε1\varepsilon_1 עוברים מההדק השלילי לחיובי (למעלה): +12 V+12\,\text{V}.

הכא"מ השקול 12−6=6 V12-6=6\,\text{V} דוחף זרם כלפי מעלה בענף האמצעי. לפי Σε=ΣIR\Sigma\varepsilon=\Sigma IR:

I=ε1−ε2R3+R4+R5=612=0.5 AI=\frac{\varepsilon_1-\varepsilon_2}{R_3+R_4+R_5}=\frac{6}{12}=0.5\,\text{A}

הזרם עולה ב־R3R_3 ויורד ב־R4R_4 וב־R5R_5.

סעיף ב

תשובה:

Q1=40 μCQ_1=40\,\mu\text{C}, Q2=48 μCQ_2=48\,\mu\text{C}

נבחר את הנקודה התחתונה של הענף האמצעי (המחוברת לתיל התחתון) כנקודת ייחוס, V=0V=0.

C1C_1 - בין הנקודה שבין המקורות לבין הנקודה שבין R4R_4 ל־R5R_5:

•הנקודה שבין המקורות: עולים מהתיל התחתון דרך ε2\varepsilon_2 מההדק החיובי לשלילי, ולכן V=0−6=−6 VV=0-6=-6\,\text{V}.

•הנקודה שבין R4R_4 ל־R5R_5: הזרם יורד ב־R5R_5 אל התיל התחתון, ולכן V=IR5=0.5⋅4=2 VV=IR_5=0.5\cdot4=2\,\text{V}.

VC1=2−(−6)=8 V,Q1=C1VC1=5⋅8=40 μCV_{C_1}=2-(-6)=8\,\text{V},\qquad Q_1=C_1V_{C_1}=5\cdot8=40\,\mu\text{C}

C2C_2 - בין הצד השמאלי של המעגל לבין הצומת העליון של R3R_3:

•הצד השמאלי: ב־R6R_6 אין זרם, ומ־ε3\varepsilon_3 עוברים מההדק השלילי לחיובי: V=0+20=20 VV=0+20=20\,\text{V} (ב־R1R_1 אין זרם, ולכן גם הלוח השמאלי של C2C_2 בפוטנציאל זה).

•הצומת העליון: מהתיל התחתון −6+12=6 V-6+12=6\,\text{V} בראש ε1\varepsilon_1, ואז בכיוון הזרם דרך R3R_3: 6−0.5⋅4=4 V6-0.5\cdot4=4\,\text{V}. (בדיקה דרך הצד הימני: 0.5⋅(4+4)=4 V0.5\cdot(4+4)=4\,\text{V} ✓.)

VC2=20−4=16 V,Q2=C2VC2=3⋅16=48 μCV_{C_2}=20-4=16\,\text{V},\qquad Q_2=C_2V_{C_2}=3\cdot16=48\,\mu\text{C}

טעות נפוצה: לחשוב שעל C2C_2 אין מתח כי "אין זרם בענף שלו". אין זרם - אבל יש הפרש פוטנציאלים בין קצות הענף.

סעיף ג

תשובה:

I2=I6=1.5 AI_2=I_6=1.5\,\text{A} (ב־R6R_6 שמאלה, ב־R2R_2 ימינה); I4=I5=1 AI_4=I_5=1\,\text{A} (כלפי מטה); ב־R3R_3 0.5 A0.5\,\text{A} כלפי מטה (הפוך מבסעיף א); ב־R1R_1 אין זרם

ב־R1R_1 עדיין אין זרם (קבל בטור). עכשיו נוצר מסלול נוסף: ε3→R6→\varepsilon_3\to R_6\to הצד השמאלי →S→R2→\to S\to R_2\to הצומת העליון. נגדיר את הנעלמים:

- II - הזרם במסלול ε3\varepsilon_3, R6R_6, R2R_2 (מהצד השמאלי אל הצומת העליון);

- I3I_3 - הזרם ב־R3R_3 כלפי מעלה (אל הצומת העליון);

- I4I_4 - הזרם בצד הימני כלפי מטה (ב־R4R_4 וב־R5R_5, שמחוברים בטור כי בענף C1C_1 אין זרם).

חוק הצמתים בצומת העליון: I4=I+I3I_4=I+I_3.

חוק המתחים, לולאה 1 (ε3\varepsilon_3, R6R_6, R2R_2, R4R_4, R5R_5, חזרה בתיל התחתון):

20=4I+4I+8I4=8I+8I420=4I+4I+8I_4=8I+8I_4

לולאה 2 (הענף האמצעי והצד הימני):

12−6=4I3+8I412-6=4I_3+8I_4

הצבת I4=I+I3I_4=I+I_3:

20=16I+8I3,6=8I+12I320=16I+8I_3,\qquad 6=8I+12I_3

מהראשונה: I3=2.5−2II_3=2.5-2I. הצבה בשנייה: 6=8I+30−24I⇒16I=24⇒I=1.5 A6=8I+30-24I\Rightarrow16I=24\Rightarrow I=1.5\,\text{A}.

I3=2.5−3=−0.5 A,I4=1.5−0.5=1 AI_3=2.5-3=-0.5\,\text{A},\qquad I_4=1.5-0.5=1\,\text{A}

פירוש:

•ב־R6R_6 וב־R2R_2: 1.5 A1.5\,\text{A}. הזרם יוצא מההדק החיובי של ε3\varepsilon_3, עובר ב־R6R_6 שמאלה, עולה בצד השמאלי, ועובר דרך SS ב־R2R_2 ימינה אל הצומת העליון.

•ב־R4R_4 וב־R5R_5: 1 A1\,\text{A} כלפי מטה.

•ב־R3R_3: 0.5 A0.5\,\text{A} כלפי מטה - הסימן השלילי מראה שהכיוון הפוך לזה שהנחנו. המקור ε3\varepsilon_3 מעלה את הפוטנציאל של הצומת העליון ל־8 V8\,\text{V} (בדיקה: 1⋅8=8 V1\cdot8=8\,\text{V} בצד הימני), יותר מ־6 V6\,\text{V} שבראש ε1\varepsilon_1, ולכן הזרם ב־R3R_3 מתהפך.

בדיקה בצומת העליון: 1.5+(−0.5)=1 A1.5+(-0.5)=1\,\text{A} ✓.

שאלה 20 · שתי לולאות עם מפסק ותיל משותף: התנגדות פנימית ומתח הדקיםבאורך בגרות · ברמת בגרות

במעגל שבתרשים שני מקורות מתח (הקו הארוך מסמן את ההדק החיובי):

- ε1=24 V\varepsilon_1=24\,\text{V} עם התנגדות פנימית r1r_1 שאינה ידועה;

- ε2=15 V\varepsilon_2=15\,\text{V} עם התנגדות פנימית r2=1 Ωr_2=1\,\Omega.

הנגדים: R1=4 ΩR_1=4\,\Omega, R2=6 ΩR_2=6\,\Omega, R3=4 ΩR_3=4\,\Omega. התיל האנכי שבאמצע המעגל, וכן שאר התילים, חסרי התנגדות. הנקודה AA נמצאת בין R2R_2 לתיל האמצעי, והנקודה BB - בין R3R_3 לפינה הימנית התחתונה.

בהתחלה המפסק SS פתוח, ובמצב זה המתח על הנגד R2R_2 הוא 12 V12\,\text{V}.

א.

המפסק פתוח. הסבירו מדוע אין זרם בנגד R3R_3 ובמקור ε2\varepsilon_2, וחשבו את הזרם בלולאה השמאלית.

ב.

חשבו את ההתנגדות הפנימית r1r_1.

ג.

סוגרים את המפסק. חשבו את הזרם בכל אחד מהנגדים R1R_1, R2R_2, R3R_3, ואת גודל הזרם בתיל האמצעי ואת כיוונו. הסבירו מדוע הזרם בלולאה השמאלית לא השתנה.

ד.

חשבו את מתח ההדקים של כל אחד מהמקורות כשהמפסק סגור. מה היה מתח ההדקים של ε2\varepsilon_2 כשהמפסק היה פתוח?

ה.

המפסק סגור. חשבו את VAB=VA−VBV_{AB}=V_A-V_B.

◂ פתרון מלא לשאלה 20

סעיף א

תשובה:

הלולאה הימנית אינה סגורה; I=2 AI=2\,\text{A}.

כשהמפסק פתוח, הענף של ε2\varepsilon_2 והענף של R3R_3 מסתיימים במפסק הפתוח: אין מסלול סגור שעובר דרכם, ולכן אין בהם זרם.

בלולאה השמאלית (ε1\varepsilon_1, R1R_1, התיל האמצעי ו־R2R_2) כל הרכיבים בטור ועובר בהם אותו זרם. מחוק אוהם עבור R2R_2:

I=V2R2=126=2 AI=\frac{V_2}{R_2}=\frac{12}{6}=2\,\text{A}

סעיף ב

תשובה:

r1=2 Ωr_1=2\,\Omega

חוק המתחים ללולאה השמאלית (Σε=ΣIR\Sigma\varepsilon=\Sigma IR; התיל האמצעי אינו תורם):

ε1=I(R1+R2+r1)  ⇒  24=2(4+6+r1)  ⇒  r1=2 Ω\varepsilon_1=I(R_1+R_2+r_1)\;\Rightarrow\;24=2(4+6+r_1)\;\Rightarrow\;r_1=2\,\Omega

סעיף ג

תשובה:

I1=I2=2 AI_1=I_2=2\,\text{A} (ללא שינוי), I3=3 AI_3=3\,\text{A}; בתיל האמצעי 1 A1\,\text{A} כלפי מעלה.

התיל האמצעי חסר התנגדות, ולכן המתח עליו אפס, והוא אינו מופיע במשוואת אף לולאה. משוואת הלולאה השמאלית נשארת בדיוק כמו קודם, ולכן הזרם בה לא משתנה:

I1=I2=2 AI_1=I_2=2\,\text{A}

לולאה ימנית (ε2\varepsilon_2, r2r_2, המפסק הסגור, R3R_3 והתיל האמצעי):

ε2=I3(R3+r2)  ⇒  I3=154+1=3 A\varepsilon_2=I_3(R_3+r_2)\;\Rightarrow\;I_3=\frac{15}{4+1}=3\,\text{A}

התיל האמצעי: בלולאה השמאלית הזרם יוצא מההדק החיובי של ε1\varepsilon_1 (למעלה), עובר ימינה דרך R1R_1 ויורד בתיל האמצעי - 2 A2\,\text{A} כלפי מטה. בלולאה הימנית הזרם יוצא מההדק החיובי של ε2\varepsilon_2 (מימין), יורד דרך המפסק, עובר שמאלה דרך R3R_3 ועולה בתיל האמצעי - 3 A3\,\text{A} כלפי מעלה. לפי חוק הצמתים בצומת העליון:

Imid=3−2=1 AI_{mid}=3-2=1\,\text{A}

כלפי מעלה.

סעיף ד

תשובה:

V1=20 VV_1=20\,\text{V}, V2=12 VV_2=12\,\text{V}; כשהמפסק פתוח V2=15 VV_2=15\,\text{V}.

מדף הנוסחאות: Vab=ε−rIV_{ab}=\varepsilon-rI (שני המקורות מספקים זרם - הזרם יוצא מההדק החיובי של כל אחד מהם):

V1=24−2⋅2=20 V,V2=15−1⋅3=12 VV_1=24-2\cdot2=20\,\text{V},\qquad V_2=15-1\cdot3=12\,\text{V}

כשהמפסק פתוח לא עובר זרם ב־ε2\varepsilon_2, אין מפל מתח על r2r_2, ולכן V2=ε2=15 VV_2=\varepsilon_2=15\,\text{V}.

סעיף ה

תשובה:

VAB=−12 VV_{AB}=-12\,\text{V} (הפוטנציאל ב־BB גבוה ב־12 V12\,\text{V}).

הנקודה AA נמצאת על אותו תיל חסר התנגדות שמגיע לקצה התחתון של התיל האמצעי, ולכן הפוטנציאל שלה שווה לפוטנציאל של הצומת התחתון.

מ־BB הזרם I3I_3 זורם שמאלה דרך R3R_3 אל הצומת התחתון. זרם זורם בנגד מפוטנציאל גבוה לנמוך, ולכן:

VB−VA=I3R3=3⋅4=12 V  ⇒  VAB=−12 VV_B-V_A=I_3R_3=3\cdot4=12\,\text{V}\;\Rightarrow\;V_{AB}=-12\,\text{V}

בדיקה במסלול האחר: מהצומת התחתון עולים בתיל האמצעי (שינוי אפס), עוברים ב־ε2\varepsilon_2 מההדק השלילי לחיובי (עלייה של V2=12 VV_2=12\,\text{V}) ויורדים דרך המפסק הסגור אל BB (שינוי אפס). גם כך VB−VA=12 VV_B-V_A=12\,\text{V} ✓.

טעות נפוצה: להתעלם מהסימן. VABV_{AB} מוגדר כ־VA−VBV_A-V_B, והוא שלילי כאן.

עוד 2 שאלות על חוקי קירכהוף ומעגלים עם כמה מקורות

השאלות המלאות, עם הפתרונות, במחולל המבחנים.

  1. שלושה מקורות בשלושה ענפים בין שני צמתים (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    במעגל שבתרשים שלושה מקורות מתח ושלושה נגדים. הנקודות AA ו־BB הן צמתים, וביניהם שלושה ענפים (הקו הארוך מסמן את ההדק החיובי של כל מקור).…

  2. מציאת התנגדות לא ידועה במעגל עם שני מקורות (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    במעגל שבתרשים שני מקורות מתח וחמישה נגדים (הקו הארוך מסמן את ההדק החיובי). הנתונים: ε1=6 V\varepsilon_1=6\,\text{V}, r1=1 Ωr_1=1\,\Omega;…

שאלות מבחינות הבגרות על השיעור

השאלה המלאה, עם פתרון מלא לכל סעיף, בדף של כל בחינה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.