חוקי קירכהוף ומעגלים עם כמה מקורות - שאלות ותרגילים
כיתה י"ב · חשמל ומגנטיות - פיזיקה 5 יח"ל (שאלון 036371) · מעגלי זרם ישר · 22 שאלות
השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.
שאלה 1 · קטע של מעגל: מקור ושני נגדים בין שתי נקודותקצרה · קלה
התרשים מראה קטע מתוך מעגל גדול יותר: בין הנקודות ו- מחוברים בטור נגד של , מקור אידאלי של (ההדק החיובי פונה אל ) ונגד של . בקטע זורם זרם מ- אל .

הזרם בקטע הוא . מצאו את הפרש הפוטנציאלים .
איזה זרם צריך לזרום בקטע (מ- אל ) כדי ששתי הנקודות יהיו באותו פוטנציאל?
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
מתקדמים מ- ל- ומוסיפים את שינויי הפוטנציאל:
•בנגד , בכיוון הזרם, הפוטנציאל יורד: ;
•במקור, מההדק השלילי לחיובי, הפוטנציאל עולה: ;
•בנגד , בכיוון הזרם: .
הפוטנציאל ב- גבוה מזה שב-, אף שהזרם זורם מ- ל- - המקור "מרים" את הפוטנציאל יותר ממה שהנגדים מורידים.
סעיף ב
באותה דרך, עבור זרם כללי :
שאלה 2 · מטען טוען מצבר: זרם, מתחי הדקים ולאן הולכת האנרגייהקצרה · בינונית
מטען שהכא"מ שלו וההתנגדות הפנימית שלו מחובר למצבר שהכא"מ שלו וההתנגדות הפנימית שלו . ההדק החיובי של המטען מחובר להדק החיובי של המצבר, והשלילי לשלילי. ההתנגדות הכוללת של כבלי החיבור .
מה הזרם במעגל, ומה מתח ההדקים של המצבר ושל המטען?
איזה חלק מההספק שהמטען מפיק נאגר במצבר כאנרגייה כימית?
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
; מצבר: ; מטען:
שני המקורות פונים זה נגד זה בלולאה, ולכן לפי חוק הלולאה הכא"מ השקול הוא ההפרש:
הזרם יוצא מההדק החיובי של המטען ונכנס בהדק החיובי של המצבר - המצבר נטען.
מטען (מספק זרם): .
מצבר (הזרם נכנס בהדק החיובי): .
ההפרש נופל על הכבלים.
טעות נפוצה: לכתוב למצבר . כשמקור נטען, מתח ההדקים שלו גדול מהכא"מ.
סעיף ב
ההספק שהמטען מפיק: .
ההספק שנאגר במצבר: .
השאר הופך לחום בהתנגדויות: , ואכן .
שאלה 3 · שתי סוללות במקביל: מתי הסוללה החלשה נטענת במקום לעזור?קצרה · קשה
שתי סוללות מחוברות במקביל (הדק חיובי לחיובי) ומזינות נגד דרך מפסק . לסוללה הראשונה , , ולשנייה , .

המפסק פתוח. האם עובר זרם בסוללות? אם כן - כמה, ובאיזה כיוון בכל סוללה? מה מתח ההדקים המשותף?
סוגרים את המפסק. לאיזה ערך של לא יעבור זרם בסוללה השנייה? עבור אילו ערכים של היא תעזור להזין את הנגד, ועבור אילו היא תמשיך להיטען?
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
; יוצא מההדק החיובי של ונכנס להדק החיובי של ;
כן. גם בלי הנגד שתי הסוללות יוצרות לולאה סגורה, ובה הכא"מים מנוגדים:
הזרם יוצא מההדק החיובי של הסוללה החזקה ונכנס להדק החיובי של החלשה - נטענת (והאנרגייה של מתבזבזת גם כשאין עומס).
סעיף ב
; עבור היא מזינה, עבור היא נטענת
בסוללה 2 אין זרם בדיוק כשמתח ההדקים המשותף שווה לכא"מ שלה: (אז אין מפל מתח על ).
במצב הזה כל הזרם בא מסוללה 1:
והוא כולו עובר בנגד: .
הכללה: ככל ש- קטן, הנגד מושך זרם גדול יותר, ומתח ההדקים המשותף יורד. כש- מתח ההדקים קטן מ-, ולכן הזרם יוצא מההדק החיובי של סוללה 2 - היא עוזרת. כש- מתח ההדקים גדול מ- וסוללה 2 ממשיכה להיטען (כמו במפסק פתוח, שהוא ).
(בדיקה בפוטנציאל צומת: , ו- נותן .)
טעות נפוצה: לחשוב שחיבור סוללה נוספת במקביל תמיד עוזר. עם סוללה חלשה יותר ועומס קטן (התנגדות גדולה), היא דווקא צורכת אנרגייה.
שאלה 4 · שני מקורות ונגד משותף: זרמים והפרש פוטנציאלים בשני מסלוליםביניים · בינונית
במעגל שבתרשים שני מקורות מתח אידאליים, ו- (הקו הארוך, המסומן , הוא ההדק החיובי), וחמישה נגדים שההתנגדויות שלהם רשומות בתרשים. התנגדות התילים זניחה.

מצאו את הזרם בכל אחד משלושת הענפים ואת כיוונו.
מצאו את הפרש הפוטנציאלים בשתי דרכים: לאורך מסלול שעובר דרך הצומת העליון, ולאורך מסלול שעובר דרך הצומת התחתון.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
ענף : למעלה; נגד : למטה; ענף : למטה (נכנס להדק החיובי של )
נסמן את הצומת העליון ואת הצומת התחתון , ונבחר בכל ענף צדדי זרם , כלפי מעלה (לכיוון ), ובענף האמצעי כלפי מטה.
חוק הצמתים ב-: .
לולאה שמאלית (, נגדי ו-, והנגד האמצעי):
לולאה ימנית (, נגדי ו-, והנגד האמצעי):
מחסירים: , כלומר . מציבים בחוק הצמתים: , ובלולאה הימנית:
ולכן ו-.
הסימן השלילי של אומר שהזרם בענף הימני זורם בפועל כלפי מטה: הוא נכנס ל- בהדק החיובי, כלומר המקור נטען.
סעיף ב
מתקדמים מ- ל- ומוסיפים שינויי פוטנציאל: במעבר במקור מהשלילי לחיובי - ; במעבר בנגד בכיוון הזרם - , ונגד כיוון הזרם - .
דרך הצומת העליון: מ- עולים דרך (מהשלילי לחיובי): . בנגד בכיוון הזרם (): . מ- ימינה בנגד בכיוון הזרם ( מ- ל-): .
דרך הצומת התחתון: מ- יורדים לנגד שבתיל התחתון ועוברים בו נגד כיוון הזרם (הזרם בו זורם לכיוון ): . בנגד שבתיל התחתון הימני הזרם () זורם לכיוון , ואנחנו נעים נגדו: . עולים דרך מהשלילי לחיובי: .
שתי הדרכים נותנות אותה תוצאה, כי הפרש הפוטנציאלים בין שתי נקודות לא תלוי במסלול.
שאלה 5 · שלושה ענפים בין שני צמתים: מקור שנטען ומאזן הספקיםביניים · בינונית
במעגל שבתרשים שלושה ענפים מחוברים בין הצמתים ו-. בענף העליון נגדים של ושל ומקור אידאלי ; בענף האמצעי נגד של ; ובענף התחתון נגד של ומקור אידאלי . ההדקים החיוביים מסומנים .

מצאו את הזרם בכל ענף ואת כיוונו.
מה הפרש הפוטנציאלים ?
האם כל אחד מהמקורות מספק אנרגייה או מקבל אנרגייה? הראו שההספק שמספקים המקורות שווה להספק שמתפתח בנגדים.
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
עליון: מ- ל-; אמצעי: מ- ל-; תחתון: מ- ל-
נבחר ונסמן . בכל ענף נבחר זרם בכיוון , ונחשב אותו מחוק המתחים לאורך הענף.
עליון: בדרך מ- ל- עוברים ב- מהשלילי לחיובי: , כלומר .
אמצעי: .
תחתון: גם מכוון מ- ל-: .
חוק הצמתים ב- (סכום הזרמים הנכנסים אפס):
ולכן , , : בענף העליון מ- ל-, ובשני האחרים הזרם זורם מ- ל- ( ו-). בדיקה ב-: נכנסים , יוצאים .
סעיף ב
: מ- עוברים בנגד בכיוון הזרם (), והפוטנציאל יורד: .
: מ- עוברים בנגד התחתון נגד כיוון הזרם (הזרם בו זורם לכיוון ), והפוטנציאל עולה: .
(בדיקה: מ- עוברים ב- מהשלילי לחיובי ומגיעים ל-.)
כלומר הפוטנציאל ב- גבוה מזה שב- ב-.
סעיף ג
מספק ; מקבל (נטען); בנגדים
ב- הזרם יוצא מההדק החיובי - הוא מספק .
ב- הזרם (, מ- ל-) נכנס בהדק החיובי - המקור מקבל אנרגייה (נטען): .
בנגדים: .
מאזן: .
שאלה 6 · שיטת האיפוס: מקור שני ומד זרם שמראה אפסביניים · בינונית
במעגל שבתרשים שלושה ענפים בין הצמתים ו-: בענף השמאלי מקור אידאלי ונגד של ; בענף האמצעי נגד של ; ובענף הימני מקור אידאלי שאפשר לבחור את ערכו, מד זרם אידאלי ונגד של . ההדקים החיוביים של שני המקורות פונים אל .

מה צריך להיות כדי שמד הזרם יראה אפס?
מחליפים את במקור של (באותו קיטוב). מצאו את הזרם בכל ענף ואת כיוונו. האם המקור מספק אנרגייה או מקבל?
בלי פתרון מלא: עבור אילו ערכים של המקור הזה נטען, ועבור אילו הוא מספק אנרגייה? בדקו את טענתכם עבור .
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
כשאין זרם בענף הימני, אין מתח על הנגד של , ולכן .
מצד שני, בלי זרם בענף הימני שני הענפים האחרים הם לולאה פשוטה:
ולכן . (כך אפשר למדוד מתח בלי למשוך זרם מהמעגל: מכוונים מקור ידוע עד שמד הזרם מראה אפס.)
סעיף ב
שמאלי: אל ; אמצעי: מ- ל-; ימני: מ- ל- - נטען
נבחר ונסמן . בכל ענף נבחר זרם כלפי :
חוק הצמתים ב- (סכום הזרמים הנכנסים אפס):
(אל ), - כלומר מ- ל-, - כלומר מ- ל- בענף הימני. בדיקה: .
בענף הימני הזרם נכנס ל- בהדק החיובי - המקור נטען ומקבל .
סעיף ג
נטען עבור , מספק עבור ; ב-: יוצא מההדק החיובי
בענף הימני . ב- הזרם אפס. אם קטן יותר, הוא "מפסיד" ל- והזרם נכנס להדק החיובי שלו (נטען, כמו בסעיף ב). אם גדול יותר - הזרם יוצא מההדק החיובי שלו והוא מספק.
בדיקה עבור :
הזרם יוצא מההדק החיובי - המקור מספק אנרגייה. (וגם , .)
שאלה 7 · שתי סוללות בלולאה אחת עם נורהבאורך בגרות · בדרך לבגרות
במעגל שבתרשים מחוברים בטור שני מקורות מתח אידאליים, ו־, נורה ונגד .
על הנורה רשום . הניחו שהתנגדות הנורה קבועה.

חשבו את התנגדות הנורה ואת הזרם הנקוב שלה (הזרם שעובר בה כשהיא פועלת כנדרש).
היעזרו בתרשים וקבעו אם המקורות פועלים באותו כיוון או זה נגד זה. כתבו את משוואת חוק הלולאות וחשבו את עוצמת הזרם במעגל ואת כיוונו.
חשבו את המתח על הנגד ואת המתח על הנורה.
הופכים את כיוון החיבור של המקור (מחליפים בין הדקיו). חשבו את הזרם החדש ואת ההספק בנורה, וקבעו מה צפוי לקרות לנורה. נמקו.
חזרו למעגל המקורי (כמו בתרשים). חשבו את ההספק שמספק המקור , את ההספק ש"קולט" המקור ואת ההספק הכולל בנורה ובנגד, והראו שמתקיים מאזן אנרגייה. איזה חוק של קירכהוף מבטא מאזן זה?
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
,
סעיף ב
המקורות פועלים זה נגד זה; , בכיוון השעון (כפי ש"דוחף" ).
כיוון פעולת המקורות: זרם יוצא מההדק החיובי (הלוח הארוך) של מקור. "דוחף" זרם כלפי מעלה בצד שמאל – בכיוון השעון. ההדק החיובי של פונה ימינה, והוא "דוחף" זרם ימינה בצלע התחתונה – נגד כיוון השעון. המקורות פועלים זה נגד זה.
חוק הלולאות (כיוון חיובי – בכיוון השעון):
הזרם חיובי, ולכן הוא זורם בכיוון השעון. זהו בדיוק הזרם הנקוב – הנורה פועלת כנדרש.
טעות נפוצה: לחבר את הכא"מים () בלי לבדוק את כיוון החיבור.
סעיף ג
,
בדיקה לפי חוק הלולאות: ✓.
סעיף ד
, – פי 4 מההספק הנקוב; הנורה צפויה להישרף.
כעת שני המקורות "דוחפים" בכיוון השעון, והכא"מים מצטרפים:
המתח על הנורה וההספק בה פי 4 מההספק הנקוב (). חוט הלהט יתחמם הרבה מעבר למתוכנן, והנורה צפויה להישרף.
טעות נפוצה: לחשוב שההספק גדל פי 2 "כי הזרם גדל פי 2" – ההספק יחסי לריבוע הזרם.
סעיף ה
מספק ; קולט ; נורה + נגד ; – חוק הלולאות (שימור אנרגייה).
: הזרם יוצא מההדק החיובי שלו – הוא מספק אנרגייה: .
: הזרם נכנס להדק החיובי שלו (נגד הכיוון שהוא "דוחף") – המקור קולט אנרגייה (למשל נטען, אם הוא סוללה נטענת): .
נורה ונגד: , .
מאזן: ✓.
אם מכפילים את משוואת חוק הלולאות ב־, מתקבל בדיוק המאזן הזה: . כלומר חוק הלולאות הוא ביטוי לשימור האנרגייה.
שאלה 8 · שלושה ענפים בין שתי נקודות: מתח בין הנקודות וזרם שנכנס למקור בהדק החיוביבאורך בגרות · בדרך לבגרות
במעגל שבתרשים שלושה ענפים מחוברים בין הנקודות ו־:
•ענף עליון: הנגד ;
•ענף אמצעי: מקור והנגד ;
•ענף תחתון: מקור והנגד .
ההתנגדויות הפנימיות של המקורות זניחות. בשני המקורות ההדק החיובי (הקו הארוך) פונה אל .
נסמן ב־ ו־ את הזרמים בענף התחתון ובענף האמצעי, בכיוון שבו הם יוצאים מההדק החיובי של המקור (מ־ אל בתוך הענף), וב־ את הזרם ב־ מ־ אל .

בטאו את המתח בעזרת הגדלים של הענף האמצעי (, , ), וגם בעזרת הגדלים של כל אחד משני הענפים האחרים.
חשבו את המתח ואת הזרם (גודל וכיוון) בכל אחד משלושת הענפים.
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
הולכים מ־ אל לאורך הענף האמצעי, בכיוון של :
•על הנגד , בכיוון הזרם, הפוטנציאל יורד ב־;
•במקור עוברים מההדק השלילי לחיובי, והפוטנציאל עולה ב־.
(זה בדיוק "מתח ההדקים" מדף הנוסחאות, , כש־ ממלא את תפקיד ההתנגדות הפנימית.)
באותו אופן לענף התחתון:
ובענף העליון, שבו רק נגד והזרם זורם מ־ אל :
אם יתברר ש־ שלילי, הביטוי עדיין נכון - פשוט הזרם זורם בכיוון ההפוך.
סעיף ב
; (מ־ אל ), (מ־ אל ), בענף האמצעי מ־ אל (נכנס למקור בהדק החיובי)
מסעיף א, נבטא כל זרם בעזרת :
חוק הצמתים בנקודה (): ו־ נכנסים אליה, יוצא ממנה:
כפל ב־4:
הזרמים:
בדיקה: ✓.
הסימן השלילי של אומר שבענף האמצעי הזרם זורם מ־ אל , כלומר נכנס למקור דרך ההדק החיובי שלו. הסיבה: גדול מ־, ולכן המקור "גובר" עליו ודוחף זרם דרכו בכיוון ההפוך (כמו בטעינת סוללה).
טעות נפוצה: להניח מראש שכל מקור מספק זרם. מסמנים כיוון כלשהו, פותרים, וסימן שלילי מראה שהכיוון האמיתי הפוך.
שאלה 9 · חלוקת זרם בין ענפים מקבילים לפי חוק הצמתיםבאורך בגרות · בדרך לבגרות
מקור מתח מזין ארבעה נגדים המחוברים כמתואר בתרשים. הנגדים ו־ מחוברים זה לזה במקביל ויוצרים יחד ענף אחד.
הזרם שיוצא מהמקור הוא . במדידה נמצא שהזרם בנגד הוא והזרם בנגד הוא .
הנקודות , ו־ נמצאות על תילי החיבור, שהתנגדותם ניתנת להזנחה (ראו תרשים).

חשבו את הזרם בתיל בנקודה ואת הזרם בתיל בנקודה .
חשבו את הזרם בענף של ו־, ואת הזרם בתיל בנקודה . באיזה כיוון זורם הזרם ב־?
ידוע שהתנגדות הנגד גדולה פי 3 מהתנגדות הנגד . חשבו את הזרם בכל אחד מהנגדים ו־.
התנגדות הנגד היא . חשבו את ההתנגדות של הנגד ושל הנגד .
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
,
חוק הצמתים (מדף הנוסחאות ): סכום הזרמים הנכנסים לצומת שווה לסכום הזרמים היוצאים ממנו, כי מטען אינו נאגר בצומת.
הצומת שמעל : נכנס הזרם מהמקור, ויוצאים ממנו הזרם ב־ והזרם שממשיך בתיל העליון דרך :
הנקודה : מימין ל־ יש רק מסלול אחד - דרך הנגד . לכן כל הזרם שעובר ב־ עובר ב־:
סעיף ב
בענף של ו־ עובר ; ב־ עובר שמאלה, לכיוון המקור.
הצומת שמעל הענף של ו־: נכנס , ויוצאים הזרם לענף והזרם שממשיך ל־:
הנקודה : הזרם יוצא מההדק החיובי של המקור (הקו הארוך, למעלה), עובר בנגדים מלמעלה למטה, וחוזר למקור בתיל התחתון - שמאלה. דרך עוברים הזרמים שחוזרים מהענף של ו־ ומ־:
בדיקה: משמאל ל־ מצטרף גם הזרם של , ולמקור חוזר ✓.
סעיף ג
,
ו־ מחוברים במקביל - בין אותן שתי נקודות - ולכן המתח עליהם שווה:
לפי חוק הצמתים :
טעות נפוצה: לחלק את הזרם שווה בשווה בין שני הענפים, או לתת את הזרם הגדול לנגד הגדול. בענפים מקבילים הזרם הגדול עובר בנגד הקטן.
סעיף ד
,
כל הענפים - , הענף של ו־, ו־ - מחוברים בין התיל העליון לתיל התחתון, ולכן המתח על כולם שווה. מחוק אוהם () עבור :
ומכאן:
(ובהתאם .)
שאלה 10 · משוואות קירכהוף במעגל עם שני מקורות ונורהבאורך בגרות · בדרך לבגרות
במעגל שבתרשים שני מקורות מתח אידאליים, ו־ (הקו הארוך מסמן את ההדק החיובי), שני נגדים ו־, ונורה שהתנגדותה . התנגדות התילים ניתנת להזנחה.
בתרשים מסומנים הכיוונים שנבחרו לזרמים עד . אם בפתרון מתקבל זרם שלילי, הזרם זורם בפועל בכיוון ההפוך לחץ.

רשמו את משוואת חוק הצמתים בצומת ובצומת .
רשמו את משוואת חוק המתחים לכל אחת משלוש הלולאות הפנימיות: הלולאה של ו־, הלולאה של , הנורה ו־, והלולאה של ו־. הסבירו מדוע משוואת הלולאה החיצונית (, הנורה ו־) אינה מוסיפה מידע חדש.
נתון: , , , , . חשבו את חמשת הזרמים עד .
מה המשמעות של הסימן של ? קבעו אם הזרם במקור יוצא מההדק החיובי שלו או נכנס אליו, והסבירו מה קורה למקור.
◂ פתרון מלא לשאלה 10
סעיף א
: ; :
לפי חוק הצמתים () סכום הזרמים הנכנסים לצומת שווה לסכום הזרמים היוצאים ממנו (לפי הכיוונים שבתרשים).
צומת : נכנס (מהענף של ); יוצאים (מטה ב־) ו־ (ימינה, לנורה):
צומת : נכנסים (מהנורה) ו־ (מהענף של ); יוצא (מטה ב־):
התיל התחתון כולו הוא צומת אחד, ומשוואתו - אבל היא סכום שתי המשוואות שלמעלה, ולכן אינה מוסיפה מידע.
סעיף ב
; ; . הלולאה החיצונית: - צירוף של שלוש המשוואות.
חוק המתחים (מדף הנוסחאות): . עוברים על הלולאה בכיוון מסוים: כא"מ נספר חיובי כשעוברים בו מההדק השלילי לחיובי, ו־ נספר חיובי כשעוברים בנגד בכיוון החץ של הזרם.
לולאה של ו־ (עולים דרך ויורדים דרך ): עוברים ב־ מהשלילי לחיובי וב־ בכיוון :
לולאה של , הנורה ו־ (מ־ ימינה דרך הנורה, מטה דרך , ובחזרה למעלה דרך ). אין בה מקור:
לולאה של ו־ (עולים דרך מהשלילי לחיובי ויורדים דרך בכיוון ):
הלולאה החיצונית (עולים דרך , ימינה דרך הנורה, יורדים דרך מהחיובי לשלילי):
זו בדיוק התוצאה של הצבת המשוואות הראשונה והשלישית בשנייה: . כל לולאה חיצונית מורכבת מהלולאות הפנימיות, ולכן משוואתה תלויה בהן.
סעיף ג
, , , ,
מהלולאות הצדדיות:
מהלולאה האמצעית:
מחוקי הצמתים:
סעיף ד
הזרם במקור הוא כלפי מטה - הוא נכנס להדק החיובי. המקור קולט אנרגייה (נטען) במקום לספק אותה.
שלילי, ולכן הזרם בענף של זורם בפועל בכיוון ההפוך לחץ: כלפי מטה.
ההדק החיובי של נמצא למעלה, כך שהזרם נכנס אליו מלמעלה ועובר דרך המקור מההדק החיובי לשלילי - נגד הכיוון שבו המקור "דוחף". מקור כזה אינו מספק אנרגייה למעגל אלא קולט אותה (כך, למשל, נטען מצבר).
הסיבה: המקור מחזיק את בפוטנציאל של מעל התיל התחתון, ודרך הנורה עובר זרם של אל . הנגד "צורך" רק (כדי שהמתח עליו יהיה ), ועודף הזרם, , ממשיך דרך המקור .
טעות נפוצה: להניח שכל מקור מתח במעגל מספק זרם בכיוון שהוא דוחף.
שאלה 11 · שתי לולאות עם תיל משותףבאורך בגרות · בדרך לבגרות
במעגל שבתרשים שני מקורות מתח אידאליים: ו־ (הקו הארוך מסמן את ההדק החיובי), ושני נגדים: ו־.
הנקודות ו־ מחוברות בתיל ישר שהתנגדותו ניתנת להזנחה, והוא משותף ללולאה השמאלית וללולאה הימנית.

הסבירו מדוע הפרש הפוטנציאלים בין ל־ הוא אפס, ומה נובע מכך לגבי הזרם בכל אחת מהלולאות.
חשבו את הזרם בכל אחד מהנגדים, וקבעו את כיוונו בנגד (כלפי מעלה או כלפי מטה).
חשבו את המתח על כל אחד מהנגדים.
חשבו את גודל הזרם בתיל וקבעו את כיוונו.
◂ פתרון מלא לשאלה 11
סעיף א
כי התנגדות התיל אפס; לכן חוק המתחים בכל לולאה כולל רק את הרכיבים שלה, וכל לולאה מתנהגת כמעגל נפרד.
לפי חוק אוהם, המתח על התיל הוא . ההתנגדות של התיל אפס, ולכן - יהיה הזרם בו אשר יהיה.
כשכותבים את חוק המתחים () ללולאה השמאלית, התיל אינו תורם לסכום. במשוואה נשארים רק והזרם ב־, וכך גם בלולאה הימנית: רק והזרם ב־. כל לולאה מתנהגת כאילו היא מעגל נפרד, והתיל המשותף רק מוביל את ההפרש בין הזרמים.
סעיף ב
כלפי מעלה ב־; כלפי מטה ב־.
לולאה שמאלית: ההדק החיובי של בצד ימין, ולכן הזרם יוצא ממנו ימינה אל , יורד בתיל , ממשיך שמאלה בתיל התחתון ועולה דרך :
בנגד הזרם זורם כלפי מעלה.
לולאה ימנית: ההדק החיובי של בצד שמאל, ולכן הזרם יוצא ממנו שמאלה אל , עולה בתיל , ממשיך ימינה בתיל העליון ויורד דרך :
בנגד הזרם זורם כלפי מטה.
סעיף ג
,
כצפוי, המתח על כל נגד שווה לכא"מ של המקור שבלולאה שלו, כי בלולאה אין רכיב נוסף שיש עליו מתח.
סעיף ד
, מ־ אל (כלפי מטה).
חוק הצמתים בנקודה : נכנס אליה מצד שמאל, בתיל העליון, הזרם של הלולאה השמאלית, . יוצא ממנה ימינה, בתיל העליון, הזרם של הלולאה הימנית, . ההפרש יוצא מ־ דרך התיל :
מ־ אל , כלומר כלפי מטה.
בדיקה בנקודה : נכנסים מ־ ו־ מהמקור , ויוצאים שמאלה - בדיוק הזרם שעולה ב־ ✓.
טעות נפוצה: לחשוב שבתיל בלי התנגדות אין זרם. בתיל אין מתח, אבל יש בו זרם.
שאלה 12 · שני מקורות זהים בארבעה ענפים מקביליםבאורך בגרות · בדרך לבגרות
במעגל שבתרשים ארבעה ענפים מחוברים בין התיל העליון לתיל התחתון. בשניים מהם יש מקורות מתח זהים: , ולכל אחד התנגדות פנימית (הקו הארוך מסמן את ההדק החיובי). שלושת הנגדים זהים: ; הנגד מחובר בטור למקור .
סמנו ב־ את הפרש הפוטנציאלים בין התיל העליון לתיל התחתון.

בטאו בעזרת את הזרם בכל אחד מארבעת הענפים, ורשמו את משוואת חוק הצמתים בתיל העליון.
חשבו את ואת הזרם בכל ענף.
חשבו את המתח על כל אחד משלושת הנגדים.
חשבו את מתח ההדקים של כל אחד מהמקורות. הסבירו מדוע מתח ההדקים של שונה מ־.
◂ פתרון מלא לשאלה 12
סעיף א
, (כלפי מעלה), (כלפי מטה);
נניח שהתיל העליון בפוטנציאל גבוה יותר (שני המקורות דוחפים זרם כלפי מעלה). אז בנגדים ו־ הזרם יורד, ובענפי המקורות הוא עולה.
ענף וענף : המתח על כל אחד הוא :
ענף : מתח ההדקים שווה ל־, ולפי :
ענף ו־: הכא"מ פחות המתח על ועל שווה ל־:
חוק הצמתים (מה שעולה לתיל העליון יורד ממנו):
סעיף ב
; , (כלפי מעלה); (כלפי מטה)
מכפילים את משוואת הצמתים ב־12:
בדיקה: ✓. חיובי, ולכן ההנחה על כיווני הזרמים נכונה.
סעיף ג
,
ו־ מחוברים ישירות בין שני התילים: .
ב־ עובר הזרם של ענף :
טעות נפוצה: לחשוב שהמתח על הוא כמו על הנגדים האחרים. אינו מחובר לבדו בין שני התילים - הוא בטור עם מקור.
סעיף ד
,
מדף הנוסחאות (בשני המקורות הזרם יוצא מההדק החיובי):
הדקי מחוברים ישירות לשני התילים, ולכן מתח ההדקים שלו הוא . בין הדקי לתיל התחתון יש גם את , שעליו "נופלים" : ✓. הזרם ב־ קטן יותר, ולכן מפל המתח הפנימי שלו קטן ומתח ההדקים שלו גדול יותר.
שאלה 13 · עמעם לנורה: מקור מתח, נגד משתנה ונורה המחוברת למגע הניידבאורך בגרות · ברמת בגרות
תלמידים בנו עמעם (דימר) לנורת רכב. הרכיבים שעמדו לרשותם:
•מקור מתח בעל כא"מ והתנגדות פנימית לא ידועה.
•נורה שהתנגדותה קבועה, .
•שני מדי מתח אידיאליים.
•תילים מוליכים בעלי התנגדות זניחה.
•נגד משתנה עם מגע נייד .
תחילה חיברו התלמידים את הנורה ישירות להדקי מקור המתח, ומדדו את מתח ההדקים באמצעות אחד ממדי המתח. הוריית מד המתח הייתה .
סרטטו תרשים של המעגל שהרכיבו התלמידים.
חשבו את ההתנגדות הפנימית של מקור המתח.
בשלב הבא הרכיבו התלמידים את המעגל המתואר בתרשים 1.

התלמידים הציבו את המגע הנייד בדיוק באמצע הנגד המשתנה , והתבוננו בהוריות מדי המתח ו־.
קבעו אם גדול מ־, קטן ממנו, או שווה לו. נמקו את קביעתכם.
התלמידים הציבו את המגע הנייד בנקודה חדשה.
עבור נקודה זו הוריית מד המתח הייתה והוריית מד המתח הייתה .
חשבו את התנגדות הקטע בנגד המשתנה, .
חשבו את ההתנגדות של הנגד המשתנה כולו, .
התלמידים החליפו את הנורה במפסק (ראו תרשים 2).
הם הזיזו באיטיות את המגע הנייד לעבר הנקודה , כך שהמגע הנייד נותר מחובר לנגד המשתנה לכל אורך התהליך, והתבוננו בהוריות מדי המתח ו־.

עבור כל אחד ממדי המתח ו־, קבעו אם הערך שהוא יורה יקטן בעת ביצוע פעולה זו, יגדל או לא ישתנה בכל אחד משני המצבים (1)–(2) שלפניכם. נמקו את קביעותיכם.
המפסק פתוח.
המפסק סגור.
◂ פתרון מלא לשאלה 13
סעיף א(1)
לולאה אחת: מקור המתח והנורה בטור; מד המתח מחובר במקביל להדקי המקור.
המעגל הוא לולאה אחת: הדק אחד של מקור המתח () מחובר בתיל לקצה אחד של הנורה, והקצה השני של הנורה מחובר להדק השני של המקור. דרך המקור ודרך הנורה עובר אותו זרם .
מד המתח מחובר במקביל למקור – בין שני הדקיו (ובאותו אופן בין שני קצות הנורה, כי התילים חסרי התנגדות). מד המתח אידאלי, ולכן לא עובר בו זרם.
סעיף א(2)
מתח ההדקים הוא המתח על הנורה. לפי חוק אוהם :
מתח ההדקים מדף הנוסחאות:
(בדיקה: ✓.)
טעות נפוצה: לחשב את הזרם כ־ – הזרם נקבע גם על ידי ההתנגדות הפנימית.
סעיף ב
מבנה המעגל (תרשים 1): הנורה מחוברת בין המגע לבין הקצה , כלומר במקביל לקטע . הצירוף המקבילי הזה מחובר בטור לקטע ולמקור. מחובר בין ל־ ומודד את המתח על הקטע ; מודד את מתח ההדקים, שהוא המתח על כל החלק החיצוני: .
קביעה: גדול מ־.
נימוק: כש־ באמצע, . ההתנגדות השקולה של צירוף מקבילי קטנה מכל אחת מההתנגדויות שבו:
דרך ודרך הצירוף המקבילי עובר אותו זרם (חיבור בטור), ולכן לפי חוק אוהם:
מאחר ש־ ו־, מתקבל , כלומר
טעות נפוצה: לטעון שהמתח מתחלק שווה בשווה "כי המגע באמצע" – הנורה המחוברת במקביל מקטינה את ההתנגדות של החצי .
סעיף ג
הזרם הכולל. הוא מתח ההדקים:
המתח על הצירוף המקבילי (חוק המתחים של קירכהוף – מתח ההדקים מתחלק בין לבין הצירוף המקבילי):
הזרם דרך . לפי חוק הזרמים של קירכהוף ( בצומת ), הזרם הכולל מתפצל בין הנורה לבין הקטע :
טעות נפוצה: להניח שכל הזרם עובר דרך ולקבל – זו ההתנגדות השקולה של והנורה יחד.
סעיף ד
דרך הקטע עובר כל הזרם , והמתח עליו :
הנגד המשתנה כולו הוא שני הקטעים בטור:
סעיף ה(1)
יקטן; לא ישתנה.
כשהמפסק פתוח לא עובר זרם בענף של המפסק, ומד המתח אידאלי – כך שגם בו לא עובר זרם. לכן הזרם עובר דרך הנגד המשתנה כולו ( עד ), והזזת אינה משנה את ההתנגדות במעגל:
– לא ישתנה: , ו־ קבוע (נשאר ).
– יקטן: מודד את המתח על הקטע :
כש־ זז לעבר הקטע מתקצר, קטן ו־ קטן (עד כש־ מגיע ל־).
סעיף ה(2)
יקטן ו־ יקטן (ובכל רגע ).
כשהמפסק סגור, הוא מחבר בתיל חסר התנגדות את ל־ – הקטע מקוצר. ההתנגדות החיצונית היא בלבד.
– יקטן: כש־ זז לעבר , קטן, ולכן הזרם גדל ומתח ההדקים
קטן (בקצה, כש־ מגיע ל־, המקור מקוצר ו־).
– יקטן: המתח על הקטע המקוצר הוא , ולכן כל מתח ההדקים נמצא על הקטע :
שווה בכל רגע ל־, ולכן גם הוא קטן.
טעות נפוצה: לחשוב שכשהזרם גדל גם המתחים גדלים – הוא מתח ההדקים, והוא קטן כשהזרם גדל בגלל המפל על ההתנגדות הפנימית.
שאלה 14 · נגד משתנה כמחלק מתח, שני מפסקים ומקור מתח נוסףבאורך בגרות · ברמת בגרות
בתרשים שלפניכם מתואר מעגל חשמלי ובו מקור מתח שהכא"מ שלו והתנגדותו הפנימית , נגד משתנה שהתנגדותו המרבית (הגררה שלו מסומנת ), נגדים קבועים ו־, שני מפסקים ו־, וולטמטר אידיאלי ותילים מוליכים אידיאליים. ההתנגדות של הנגד המשתנה מתחלקת באופן אחיד לאורכו.

סוגרים את מפסק (מפסק נשאר פתוח) ומציבים את הגררה באמצע הנגד המשתנה.
חשבו את המתח בין קצות המפסק .
מזיזים את הגררה מאמצע הנגד המשתנה אל הקצה (המפסקים נשארים במצבם).
האם במהלך הזזת הגררה הוריית הוולטמטר גדלה, קטנה או אינה משתנה? נמקו את תשובתכם.
הגררה נמצאת כעת בקצה ; מפסק פתוח ומפסק סגור.
מהו המתח בין קצות המפסק כעת? נמקו את תשובתכם.
סוגרים את מפסק (מפסק נשאר סגור), ומזיזים את הגררה מהקצה אל הקצה .
האם במהלך הזזת הגררה הוריית הוולטמטר גדלה, קטנה או אינה משתנה? נמקו את תשובתכם.
לבסוף מחליפים את מפסק במקור מתח אידיאלי שהכא"מ שלו (ההדקים שלו מסומנים ו־), משאירים את מפסק סגור ומחזירים את הגררה לאמצע הנגד המשתנה (ראו תרשים).

נתון כי בנגד לא זורם זרם.
האם ההדק החיובי של המקור חובר לנקודה או לנקודה ? נמקו את תשובתכם.
חשבו את .
◂ פתרון מלא לשאלה 14
סעיף א
מבנה המעגל: פתוח, ולכן בענף של ו־ לא עובר זרם. הזרם יוצא מההדק החיובי של המקור (הלוח הארוך, משמאל), יורד בתיל השמאלי אל , עובר לאורך כל הנגד המשתנה אל , דרך (הסגור) אל התיל הימני, דרך וחזרה אל המקור. כל הרכיבים בטור:
לפי חוק אוהם למעגל שלם:
המתח על : הקצה הימני של מחובר דרך אל הגררה . ב־ אין זרם, ולכן אין עליו מפל מתח, והקצה הזה בפוטנציאל של . הקצה השמאלי של מחובר לתיל השמאלי, כלומר הוא בפוטנציאל של . לכן המתח על שווה למתח על הקטע של הנגד המשתנה, שהתנגדותו מחצית מ־:
טעות נפוצה: לחשוב שעל מפסק פתוח המתח תמיד אפס – אין דרכו זרם, אבל בין קצותיו יכול להיות הפרש פוטנציאלים.
סעיף ב
הוריית הוולטמטר אינה משתנה ().
קביעה: ההוריה אינה משתנה.
נימוק: הזרם עובר מ־ לאורך כל הנגד המשתנה אל , וממנו דרך ו־ חזרה למקור. הגררה מחוברת רק לענף של , שבו המפסק פתוח – בענף זה אין זרם. לכן מיקום הגררה אינו משפיע על דרכו של הזרם: ההתנגדות הכוללת נשארת , והזרם נשאר
הוולטמטר מחובר להדקי המקור ומודד את מתח ההדקים, שנשאר
טעות נפוצה: להניח שכל הזזה של גררה משנה את ההתנגדות במעגל – היא משנה אותה רק כשהזרם עובר דרך הגררה.
סעיף ג
תשובה: אפס.
נימוק: בענף של ו־ אין זרם, ולכן הקצה של המחובר ל־ נמצא בפוטנציאל של הגררה . הגררה נמצאת כעת בקצה , ולכן זהו הפוטנציאל של .
הקצה האחר של מחובר לתיל השמאלי, המחובר ישירות אל (תיל אידיאלי, ללא מפל מתח) – גם הוא בפוטנציאל של .
שני קצות באותו פוטנציאל, ולכן המתח ביניהם אפס. (בהתאם לסעיף א: , ועכשיו .)
סעיף ד
הוריית הוולטמטר קטנה (מ־ ל־).
קביעה: ההוריה קטנה.
נימוק: כעת סגור, ולכן הענף של מחבר את אל – הוא מחובר במקביל לקטע של הנגד המשתנה. הזרם עובר מ־ דרך הצירוף המקבילי ( עם ) אל , ומשם בקטע , דרך ו־ חזרה למקור:
כשהגררה זזה מ־ לעבר , קטע באורך מסוים "עובר" מ־ (שבו הוא נמצא בטור) אל (שבו הוא במקביל ל־). התנגדות הצירוף המקבילי גדלה פחות ממה ש־ קטן: תוספת התנגדות לענף אחד של צירוף מקבילי מגדילה את השקולה פחות מגודל התוספת, כי חלק מהזרם עוקף אותה דרך (וממילא השקולה תמיד קטנה מ־). לכן ההתנגדות הכוללת קטנה. הזרם גדל, המפל על ההתנגדות הפנימית גדל, ומתח ההדקים שמודד הוולטמטר קטן:
מספרית: הגררה ב־ ( מקוצר): , , . הגררה ב־: , , .
טעות נפוצה: לחשוב שהוולטמטר על המקור תמיד מורה את הכא"מ – הוא מורה את מתח ההדקים, שקטן כשהזרם גדל.
סעיף ה
ההדק החיובי חובר לנקודה .
קביעה: ההדק החיובי מחובר ל־.
נימוק: ב־ אין זרם, ולכן גם במקור הראשי, בתיל הימני, ב־ ובקטע אין זרם (כולם בטור עם ). מכאן:
•אין מפל מתח על ועל , ולכן שווה לפוטנציאל ההדק החיובי של , והתיל הימני – לפוטנציאל ההדק השלילי.
•אין מפל מתח על , ולכן = פוטנציאל ההדק השלילי.
לכן , ובקטע זורם זרם מ־ אל . בגררה הזרם אינו יכול להמשיך בקטע (אין בו זרם), ולכן הוא חוזר אל דרך הענף של ו־: מ־ דרך אל , דרך המקור אל , ואל .
בענף זה הזרם עובר מנקודה בפוטנציאל נמוך () לנקודה בפוטנציאל גבוה (), ובדרך גם יורד הפוטנציאל על . רק מקור יכול להעלות את הפוטנציאל, והזרם בתוך מקור עולה בפוטנציאל כשהוא עובר מההדק השלילי אל החיובי – כלומר מ־ אל . לכן ההדק החיובי מחובר ל־.
טעות נפוצה: לחשוב ש־ חייב "להתנגד" למקור הראשי – כאן הוא המקור היחיד שמניע זרם, והוא מניע אותו בלולאה .
סעיף ו
מסעיף ה: אין זרם במקור הראשי ובקטע , ולכן .
הזרם בקטע (התנגדותו מחצית מ־):
כל הזרם הזה חוזר מ־ אל דרך ו־.
חוק המתחים של קירכהוף בלולאה (המקור אידיאלי, ולכן המתח עליו שווה לכא"מ):
(בדיקה: בין ל־ דרך הענף: ✓; והוולטמטר מורה – את הכא"מ, כי במקור הראשי אין זרם.)
טעות נפוצה: לחשב ולשכוח את המפל על – בענף של זורם זרם.
שאלה 15 · מעגל עם שני מקורות מתח וגוף חימום: חוקי קירכהוףבאורך בגרות · ברמת בגרות
לפניכם תרשים של מעגל חשמלי המורכב משני מקורות מתח אידאליים ו־, גוף חימום , שני נגדים ו־ ותילים אידאליים.

מוסיפים למעגל מד־זרם שמודד את הזרם העובר דרך מקור המתח , ומד־מתח שמודד את המתח על הנגד .
שני מכשירי המדידה אידאליים.
העתיקו את התרשים למחברתכם. הוסיפו לתרשים שבמחברתכם את מד־הזרם ואת מד־המתח.
נתון: , , , . על גוף החימום רשום .
חשבו את ההתנגדות של גוף החימום, .
כל אחד משני חוקי קירכהוף נובע מחוק שימור.
נסחו במילים את חוק הצמתים של קירכהוף, וציינו מאיזה חוק שימור הוא נובע. הסבירו בקצרה את הקשר.
נסחו במילים את חוק הלולאות (המתחים) של קירכהוף, וציינו מאיזה חוק שימור הוא נובע. הסבירו בקצרה את הקשר.
כתבו משוואות שאפשר לחשב לפיהן את עוצמת הזרם שזורם דרך גוף החימום. אין צורך לחשב.
הוריית מד־הזרם היא והוריית מד־המתח היא .
חשבו את עוצמת הזרם שעובר בגוף החימום.
◂ פתרון מלא לשאלה 15
סעיף א
מד־הזרם בטור בענף השמאלי (עם ו־); מד־המתח במקביל לנגד (מחובר לשני קצותיו).
מד־הזרם מודד את הזרם העובר דרכו, ולכן מחברים אותו בטור בענף שבו נמצא – בכל מקום בענף השמאלי (למשל בין ל־). כל הזרם של הענף עובר דרכו. מד־זרם אידאלי – התנגדותו אפס, ולכן הוא אינו משנה את הזרמים.
מד־המתח מודד הפרש פוטנציאלים בין שתי נקודות, ולכן מחברים אותו במקביל לנגד – הדק אחד בכל קצה של הנגד. מד־מתח אידאלי – התנגדותו אינסופית ולא זורם בו זרם.
טעות נפוצה: לחבר את מד־המתח בטור עם (הוא היה "מנתק" את הענף), או לחבר את מד־הזרם במקביל לאחד הרכיבים.
סעיף ב
הנתונים הנקובים מתארים את פעולת גוף החימום במתח , שבו ההספק . מ־ ו־ מתקבל :
(הזרם הנקוב: , ו־.) מניחים שההתנגדות אינה תלויה במתח שעליו.
סעיף ג(1)
סכום הזרמים הנכנסים לצומת שווה לסכום הזרמים היוצאים ממנו; נובע משימור המטען.
חוק הצמתים (הזרמים): סכום הזרמים הנכנסים לצומת שווה לסכום הזרמים היוצאים ממנו (או: הסכום האלגברי של הזרמים בצומת הוא אפס, ).
חוק השימור: שימור המטען החשמלי. מטען אינו נוצר ואינו נעלם, ואינו מצטבר בצומת – לכן כל המטען שנכנס לצומת בכל שנייה חייב לצאת ממנו באותה שנייה.
סעיף ג(2)
סכום השינויים בפוטנציאל לאורך כל מסלול סגור הוא אפס; נובע משימור האנרגייה.
חוק הלולאות (המתחים): סכום השינויים בפוטנציאל לאורך כל מסלול סגור במעגל הוא אפס; כלומר סכום הכא"מים בלולאה שווה לסכום מפלי המתח על הנגדים בה ().
חוק השימור: שימור האנרגייה. מטען שמשלים מסלול סגור חוזר לאותה נקודה, עם אותה אנרגייה פוטנציאלית חשמלית – האנרגייה שקיבל ממקורות המתח שווה בדיוק לאנרגייה שמסר לנגדים.
סעיף ד
; ;
יש שלושה זרמים לא ידועים (, , ), ולכן צריך שלוש משוואות בלתי תלויות. הכיוונים לפי החצים בתרשים.
חוק הצמתים בצומת העליון: נכנסים ו־, יוצא :
חוק הלולאות בלולאה השמאלית (, , ):
חוק הלולאות בלולאה הימנית (, , ):
(שלוש משוואות בשלושה נעלמים. הלולאה החיצונית אינה נותנת מידע חדש.)
סעיף ה
מד־הזרם מורה את הזרם בענף השמאלי: . לפי חוק הלולאות בלולאה השמאלית:
בדיקה עם מד־המתח: הזרם ב־: , ולפי חוק הצמתים ✓. וגם בלולאה הימנית: ✓.
טעות נפוצה: להניח שהמתח על גוף החימום הוא (הערך הנקוב) – המתח בפועל הוא בלבד.
שאלה 16 · גשר לא מאוזן עם נגד ומפסק: הפרש פוטנציאלים, זרמים והתנגדות שקולהבאורך בגרות · ברמת בגרות
הנקודה העליונה של המעגל שבתרשים מחוברת להדק החיובי של סוללה שהכא"מ שלה והתנגדותה הפנימית זניחה. הנקודה התחתונה (וגם ההדק השלילי של הסוללה) מוארקת.
•בענף השמאלי: למעלה ו־ למטה, והנקודה ביניהם;
•בענף הימני: למעלה ו־ למטה, והנקודה ביניהם;
•בין ל־ מחוברים בטור הנגד והמפסק .

המפסק פתוח. מהו הפרש הפוטנציאלים ? איזו מהנקודות נמצאת בפוטנציאל גבוה יותר?
סוגרים את המפסק . מהו הזרם העובר במפסק, ובאיזה כיוון? מהו הזרם בכל אחד מהנגדים עד ?
מהי ההתנגדות השקולה של המעגל (בין הנקודה העליונה להארקה) כשהמפסק פתוח?
מהי ההתנגדות השקולה של המעגל כשהמפסק סגור?
◂ פתרון מלא לשאלה 16
סעיף א
; הנקודה בפוטנציאל גבוה יותר
כשהמפסק פתוח אין זרם ב־, וכל ענף הוא מחלק מתח עצמאי על .
הנקודה בפוטנציאל גבוה יותר.
סעיף ב
במפסק מ־ אל ; , , ,
נסמן את הפוטנציאלים של ו־ (ביחס להארקה) ב־ ו־, ונכתוב את חוק הצמתים () לכל אחת מהן. הזרם בכל נגד לפי , מהפוטנציאל הגבוה לנמוך.
צומת : הזרם שנכנס דרך שווה לזרם שיוצא דרך ודרך :
צומת : הזרם שנכנס דרך ודרך שווה לזרם שיוצא דרך :
כפל המשוואה הראשונה ב־10 והשנייה ב־4:
פתרון: כופלים את המשוואה השנייה ב־2 ומחסירים אותה מהראשונה: , ואז .
בדיקה בצומת : ✓; בצומת : ✓.
כיוון הזרם במפסק: מ־ אל , כי - בהתאם לסעיף א.
אפשר גם לפתור בעזרת חוק המתחים () בשלוש לולאות, ומקבלים אותן תוצאות.
טעות נפוצה: לחשב את הזרם במפסק כ־ לפי של המפסק הפתוח. אחרי הסגירה הפוטנציאלים של ו־ משתנים.
סעיף ג
כשהמפסק פתוח שני הענפים מקבילים, וכל אחד מהם הוא שני נגדים בטור:
(בדיקה: הזרם הכולל , ו־ ✓.)
סעיף ד
כשהמפסק סגור הרשת אינה מורכבת רק מחיבורי טור ומקביל, ולכן מחשבים את ההתנגדות השקולה מהזרם הכולל שהסוללה מספקת. הזרם שיוצא מהנקודה העליונה עובר ב־ וב־:
ההתנגדות קטנה בהשוואה למפסק פתוח, כי נפתח מסלול נוסף לזרם.
טעות נפוצה: לנסות לחבר את "במקביל" או "בטור" לאחד הנגדים. אין כאן אף זוג נגדים בטור או במקביל, ולכן חייבים את חוקי קירכהוף.
שאלה 17 · גשר סימטרי עם נגד מקשר: איך משתנים הזרמים כשסוגרים את המפסקבאורך בגרות · ברמת בגרות
ברשת שבתרשים הנקודה העליונה מחוברת להדק החיובי של ספק מתח שהכא"מ שלו והתנגדותו הפנימית זניחה, והנקודה התחתונה מוארקת.
ו־ בענף השמאלי (הנקודה ביניהם), ו־ בענף הימני (הנקודה ביניהם), ו־ בטור עם המפסק בין ל־.

המפסק פתוח. מהו , ואיזו נקודה בפוטנציאל גבוה יותר?
סוגרים את המפסק. מהו הזרם במפסק (גודל וכיוון), ומהו הזרם בכל אחד מהנגדים עד ? מהו עכשיו ?
מהי ההתנגדות השקולה של הרשת כשהמפסק פתוח?
מהי ההתנגדות השקולה של הרשת כשהמפסק סגור?
◂ פתרון מלא לשאלה 17
סעיף א
; גבוהה יותר
אין זרם ב־. בכל ענף זרם של
בפוטנציאל גבוה יותר: בענף השמאלי הנגד הגדול נמצא למטה, ולכן רוב המתח "נופל" מתחת ל־.
סעיף ב
במפסק מ־ אל ; , ;
סימטרייה: אם מסובבים את המעגל בחצי סיבוב (הנקודה העליונה מתחלפת עם ההארקה ו־ עם ), מתחלף עם ו־ עם , וערכיהם שווים. לכן ו־, ו־.
עם , כלומר ; כפל ב־24:
ומהסימטרייה , . בדיקה בצומת : ✓.
הפרש הפוטנציאלים קטן מ־: הזרם שעובר ב־ "משווה" חלקית בין שתי הנקודות.
טעות נפוצה: לחשב את הזרם במפסק כ־, לפי של המפסק הפתוח. אחרי הסגירה הפוטנציאלים של ו־ משתנים.
סעיף ג
שני ענפים מקבילים של כל אחד:
סעיף ד
הזרם הכולל שיוצא מהנקודה העליונה:
ההתנגדות ירדה רק מעט, כי גדול והזרם בו קטן.
שאלה 18 · שני מקורות מנוגדים, נגד וקבל עם מפסק מקצרבאורך בגרות · ברמת בגרות
במעגל שבתרשים שני מקורות מתח (הקו הארוך מסמן את ההדק החיובי):
- עם התנגדות פנימית (בצד השמאלי);
- עם התנגדות פנימית (בתיל התחתון).
בין הנקודות ו־ מחוברים שני ענפים: הנגד , וענף שבו קבל שקיבולו בטור עם הנגד . המפסק מחובר במקביל לקבל.
בהתחלה המפסק סגור.

מהו הזרם (גודל וכיוון) בכל אחד מהנגדים ו־?
מהו המתח ?
פותחים את המפסק . מהו הזרם בכל אחד מהנגדים זמן רב אחרי הפתיחה?
מהו המטען על לוחות הקבל זמן רב אחרי פתיחת המפסק?
◂ פתרון מלא לשאלה 18
סעיף א
, , בשניהם מ־ אל
המפסק הסגור מקצר את הקבל, ולכן ענף הקבל הוא פשוט הנגד . שני הנגדים מחוברים במקביל בין ל־:
כיווני המקורות: בלולאה החיצונית דוחף זרם כלפי מעלה בצד השמאלי ומשם ימינה אל . ההדק החיובי של פונה אל , ולכן הוא דוחף זרם בכיוון ההפוך - המקורות מנוגדים.
חוק המתחים () ללולאה, בכיוון הזרם (מעלה בצד שמאל, דרך , הנגדים, , שמאלה בתיל התחתון):
המתח על הצירוף: , ולכן:
בשני הנגדים הזרם זורם מ־ אל .
טעות נפוצה: לחבר את הכא"מים () בלי לבדוק את כיוון ההדקים.
סעיף ב
מהסעיף הקודם: .
בדיקה במסלול דרך המקורות, מ־ שמאלה דרך ואז מעלה דרך אל :
•ב־ עוברים מההדק החיובי לשלילי, ובכיוון הזרם (): ;
•ב־ עוברים מההדק השלילי לחיובי, ובכיוון הזרם (): .
✓
סעיף ג
(מ־ אל ),
אחרי זמן רב הקבל טעון ולא עובר זרם בענף שלו: . הלולאה כוללת עכשיו רק את :
הזרם גדל לעומת הסעיף הקודם, כי ההתנגדות החיצונית גדלה מ־ ל־ - והזרם הכולל קטן מ־ ל־, אבל כולו עובר עכשיו ב־.
סעיף ד
ב־ אין זרם, ולכן אין עליו מתח, והמתח על הקבל שווה ל־:
מהגדרת הקיבול:
שאלה 19 · רשת עם שלושה מקורות, שני קבלים ומפסקבאורך בגרות · ברמת בגרות
במעגל שבתרשים שלושה מקורות מתח שהתנגדותם הפנימית זניחה (הקו הארוך מסמן את ההדק החיובי), שישה נגדים ושני קבלים:
המקורות ו־ מחוברים בטור בענף האמצעי, ביניהם יוצא תיל אל הקבל . ההדק החיובי של פונה למעלה (אל ), ההדק החיובי של פונה למטה, וההדק החיובי של פונה שמאלה (אל ).
בכל סעיף מניחים שהמעגל התייצב.

המפסק פתוח. מהו הזרם בכל אחד מהנגדים?
המפסק פתוח. מהו המטען על כל אחד מהקבלים?
סוגרים את המפסק . מהו הזרם (גודל וכיוון) בכל אחד מהנגדים?
◂ פתרון מלא לשאלה 19
סעיף א
; ב־, , אין זרם
•ב־ - הוא בטור עם הקבל , ובמצב יציב אין זרם דרך קבל.
•ב־ - המפסק פתוח.
•ב־ ו־ - הענף הזה מוביל אל הצד השמאלי של המעגל, ומשם אפשר להמשיך רק דרך או דרך המפסק הפתוח. אין מסלול סגור.
•בענף של - קבל.
הלולאה שבה עובר זרם: , , , והנגדים ו־ בצד הימני. נלך בה מלמטה למעלה בענף האמצעי:
•ב־ עוברים מההדק החיובי (למטה) לשלילי: ;
•ב־ עוברים מההדק השלילי לחיובי (למעלה): .
הכא"מ השקול דוחף זרם כלפי מעלה בענף האמצעי. לפי :
הזרם עולה ב־ ויורד ב־ וב־.
סעיף ב
,
נבחר את הנקודה התחתונה של הענף האמצעי (המחוברת לתיל התחתון) כנקודת ייחוס, .
- בין הנקודה שבין המקורות לבין הנקודה שבין ל־:
•הנקודה שבין המקורות: עולים מהתיל התחתון דרך מההדק החיובי לשלילי, ולכן .
•הנקודה שבין ל־: הזרם יורד ב־ אל התיל התחתון, ולכן .
- בין הצד השמאלי של המעגל לבין הצומת העליון של :
•הצד השמאלי: ב־ אין זרם, ומ־ עוברים מההדק השלילי לחיובי: (ב־ אין זרם, ולכן גם הלוח השמאלי של בפוטנציאל זה).
•הצומת העליון: מהתיל התחתון בראש , ואז בכיוון הזרם דרך : . (בדיקה דרך הצד הימני: ✓.)
טעות נפוצה: לחשוב שעל אין מתח כי "אין זרם בענף שלו". אין זרם - אבל יש הפרש פוטנציאלים בין קצות הענף.
סעיף ג
(ב־ שמאלה, ב־ ימינה); (כלפי מטה); ב־ כלפי מטה (הפוך מבסעיף א); ב־ אין זרם
ב־ עדיין אין זרם (קבל בטור). עכשיו נוצר מסלול נוסף: הצד השמאלי הצומת העליון. נגדיר את הנעלמים:
- - הזרם במסלול , , (מהצד השמאלי אל הצומת העליון);
- - הזרם ב־ כלפי מעלה (אל הצומת העליון);
- - הזרם בצד הימני כלפי מטה (ב־ וב־, שמחוברים בטור כי בענף אין זרם).
חוק הצמתים בצומת העליון: .
חוק המתחים, לולאה 1 (, , , , , חזרה בתיל התחתון):
לולאה 2 (הענף האמצעי והצד הימני):
הצבת :
מהראשונה: . הצבה בשנייה: .
•ב־ וב־: . הזרם יוצא מההדק החיובי של , עובר ב־ שמאלה, עולה בצד השמאלי, ועובר דרך ב־ ימינה אל הצומת העליון.
•ב־ וב־: כלפי מטה.
•ב־: כלפי מטה - הסימן השלילי מראה שהכיוון הפוך לזה שהנחנו. המקור מעלה את הפוטנציאל של הצומת העליון ל־ (בדיקה: בצד הימני), יותר מ־ שבראש , ולכן הזרם ב־ מתהפך.
בדיקה בצומת העליון: ✓.
שאלה 20 · שתי לולאות עם מפסק ותיל משותף: התנגדות פנימית ומתח הדקיםבאורך בגרות · ברמת בגרות
במעגל שבתרשים שני מקורות מתח (הקו הארוך מסמן את ההדק החיובי):
- עם התנגדות פנימית שאינה ידועה;
- עם התנגדות פנימית .
הנגדים: , , . התיל האנכי שבאמצע המעגל, וכן שאר התילים, חסרי התנגדות. הנקודה נמצאת בין לתיל האמצעי, והנקודה - בין לפינה הימנית התחתונה.
בהתחלה המפסק פתוח, ובמצב זה המתח על הנגד הוא .

המפסק פתוח. הסבירו מדוע אין זרם בנגד ובמקור , וחשבו את הזרם בלולאה השמאלית.
חשבו את ההתנגדות הפנימית .
סוגרים את המפסק. חשבו את הזרם בכל אחד מהנגדים , , , ואת גודל הזרם בתיל האמצעי ואת כיוונו. הסבירו מדוע הזרם בלולאה השמאלית לא השתנה.
חשבו את מתח ההדקים של כל אחד מהמקורות כשהמפסק סגור. מה היה מתח ההדקים של כשהמפסק היה פתוח?
המפסק סגור. חשבו את .
◂ פתרון מלא לשאלה 20
סעיף א
הלולאה הימנית אינה סגורה; .
כשהמפסק פתוח, הענף של והענף של מסתיימים במפסק הפתוח: אין מסלול סגור שעובר דרכם, ולכן אין בהם זרם.
בלולאה השמאלית (, , התיל האמצעי ו־) כל הרכיבים בטור ועובר בהם אותו זרם. מחוק אוהם עבור :
סעיף ב
חוק המתחים ללולאה השמאלית (; התיל האמצעי אינו תורם):
סעיף ג
(ללא שינוי), ; בתיל האמצעי כלפי מעלה.
התיל האמצעי חסר התנגדות, ולכן המתח עליו אפס, והוא אינו מופיע במשוואת אף לולאה. משוואת הלולאה השמאלית נשארת בדיוק כמו קודם, ולכן הזרם בה לא משתנה:
לולאה ימנית (, , המפסק הסגור, והתיל האמצעי):
התיל האמצעי: בלולאה השמאלית הזרם יוצא מההדק החיובי של (למעלה), עובר ימינה דרך ויורד בתיל האמצעי - כלפי מטה. בלולאה הימנית הזרם יוצא מההדק החיובי של (מימין), יורד דרך המפסק, עובר שמאלה דרך ועולה בתיל האמצעי - כלפי מעלה. לפי חוק הצמתים בצומת העליון:
כלפי מעלה.
סעיף ד
, ; כשהמפסק פתוח .
מדף הנוסחאות: (שני המקורות מספקים זרם - הזרם יוצא מההדק החיובי של כל אחד מהם):
כשהמפסק פתוח לא עובר זרם ב־, אין מפל מתח על , ולכן .
סעיף ה
(הפוטנציאל ב־ גבוה ב־).
הנקודה נמצאת על אותו תיל חסר התנגדות שמגיע לקצה התחתון של התיל האמצעי, ולכן הפוטנציאל שלה שווה לפוטנציאל של הצומת התחתון.
מ־ הזרם זורם שמאלה דרך אל הצומת התחתון. זרם זורם בנגד מפוטנציאל גבוה לנמוך, ולכן:
בדיקה במסלול האחר: מהצומת התחתון עולים בתיל האמצעי (שינוי אפס), עוברים ב־ מההדק השלילי לחיובי (עלייה של ) ויורדים דרך המפסק הסגור אל (שינוי אפס). גם כך ✓.
טעות נפוצה: להתעלם מהסימן. מוגדר כ־, והוא שלילי כאן.
עוד 2 שאלות על חוקי קירכהוף ומעגלים עם כמה מקורות
השאלות המלאות, עם הפתרונות, במחולל המבחנים.
- שלושה מקורות בשלושה ענפים בין שני צמתים (באורך בגרות · ברמת בגרות)
במעגל שבתרשים שלושה מקורות מתח ושלושה נגדים. הנקודות ו־ הן צמתים, וביניהם שלושה ענפים (הקו הארוך מסמן את ההדק החיובי של כל מקור).…
- מציאת התנגדות לא ידועה במעגל עם שני מקורות (באורך בגרות · ברמת בגרות)
במעגל שבתרשים שני מקורות מתח וחמישה נגדים (הקו הארוך מסמן את ההדק החיובי). הנתונים: , ;…
שאלות מבחינות הבגרות על השיעור
השאלה המלאה, עם פתרון מלא לכל סעיף, בדף של כל בחינה.
- מקור מתח, נגד ונגד משתנה עם מגע נייד · קיץ 2025, שאלה 2
- מעגל עם נגד משתנה, מפסקים ומקור מתח נוסף · קיץ 2020, שאלה 2
- מעגל עם שני מקורות מתח ונורה: חוקי קירכהוף · קיץ 2018, שאלה 3