טעינה ופריקה של קבל - שאלות ותרגילים
כיתה י"ב · חשמל ומגנטיות - פיזיקה 5 יח"ל (שאלון 036371) · מעגלי זרם ישר · 20 שאלות
השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.
שאלה 1 · קבל וסוללה: מה קורה לאחר זמן רב?קצרה · קלה
קבל שקיבולו , ריק בהתחלה, מחובר בטור לסוללה אידיאלית של ולמפסק S, כמתואר בתרשים. A ו-B הם לוחות הקבל. סוגרים את המפסק ומחכים זמן רב.

מה הזרם במעגל, מה המתח בין לוחות הקבל ומה המטען עליו? איזה לוח טעון במטען חיובי?
מוסיפים למעגל נגד של בטור, פורקים את הקבל וחוזרים על הניסוי. אילו מהתשובות לסעיף א משתנות? מה כן משתנה?
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
, , ; הלוח A חיובי
מיד אחרי סגירת המפסק זורם זרם שטוען את הקבל. ככל שהקבל נטען, המתח עליו גדל ומתנגד למתח הסוללה, והזרם קטן. לאחר זמן רב המתח על הקבל שווה למתח הסוללה והזרם מתאפס: , .
הלוח A מחובר לקוטב החיובי של הסוללה (הקו הארוך, למעלה), ולכן הוא טעון ב-, והלוח B ב-.
סעיף ב
שום תשובה לא משתנה; הטעינה איטית יותר ()
לאחר זמן רב שוב אין זרם, ולכן אין מתח על הנגד (). כל מתח הסוללה נמצא על הקבל: , , והלוח A חיובי – כמו קודם.
מה שמשתנה הוא קצב הטעינה: הנגד מגביל את הזרם, והקבל נטען בהדרגה עם קבוע זמן
(אחרי כמה קבועי זמן הקבל כמעט מלא).
טעות נפוצה: לחשוב שחלק מהמתח "נשאר" על הנגד לאחר זמן רב. מתח על נגד יש רק כשזורם בו זרם.
שאלה 2 · טעינת קבל: מטען ומתח אחרי חצי קבוע זמן ואחרי חמישהקצרה · קלה
במעגל שבתרשים סוללה אידיאלית שהכא"מ שלה , נגד וקבל לא טעון . ברגע סוגרים את המפסק .

מה המתח על הקבל והמטען עליו ברגע ?
מה המתח והמטען ברגע ? מה אפשר לומר על מצב הקבל ברגע זה?
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
,
קבוע הזמן: .
סעיף ב
, ; הקבל כמעט טעון במלואו
:
זה יותר מ- מהמטען המרבי – אחרי כחמישה קבועי זמן הקבל נחשב טעון במלואו.
שאלה 3 · כמה זמן נחשב "זמן רב"? קבל אחרי 15 קבועי זמןקצרה · קלה
קבל שקיבולו , שאינו טעון, מחובר בטור לנגד , למפסק ולסוללה אידיאלית של . ברגע סוגרים את המפסק.
מה המטען על הקבל והמתח עליו ברגע ? הסבירו למה אפשר לענות כמעט בלי חישוב.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
פתרון
,
קבוע הזמן: . הזמן הוא , ו- – זניח. לכן הקבל טעון במלואו: אין זרם, אין מתח על הנגד, וכל מתח הסוללה על הקבל:
טעות נפוצה: להציב בלי לחלק ב-, או לחשוב שהקבל ממשיך להיטען "לנצח" באופן מורגש.
שאלה 4 · זרם והספק בנגד במהלך טעינת קבלקצרה · קלה
במעגל שבתרשים סוללה אידיאלית שהכא"מ שלה , נגד וקבל לא טעון . ברגע סוגרים את המפסק .

מה עוצמת הזרם במעגל ברגע ?
מה ההספק המתפתח בנגד באותו רגע?
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
. הזרם ההתחלתי .
סעיף ב
(ברגע ההספק היה ; ההספק דועך פי בכל חצי קבוע זמן, כי הוא תלוי ב-.)
שאלה 5 · טעינת קבל דרך שני נגדים בטורקצרה · בינונית
במעגל שבתרשים סוללה אידיאלית שהכא"מ שלה , נגדים ו- בטור, וקבל לא טעון . ברגע סוגרים את המפסק .

מהו קבוע הזמן של המעגל?
מצאו את המתח על הקבל, את הזרם ואת המתח על ברגע , ואת המתח על הקבל והזרם ברגע .
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
הקבל נטען דרך שני הנגדים, וההתנגדות הכוללת היא :
סעיף ב
ב-: , , ; ב-: ,
בדיקה: , ו-.
ב- הקבל טעון במלואו: ו- (בערך ).
שאלה 6 · טעינה של שני קבלים מקבילים דרך נגד אחדקצרה · בינונית
במעגל שבתרשים סוללה אידיאלית שהכא"מ שלה , נגד , ושני קבלים לא טעונים במקביל: ו-. ברגע סוגרים את המפסק .

מהו קבוע הזמן של המעגל?
מה המתח והמטען על כל קבל ברגעים ו-?
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
הקבלים במקביל: .
סעיף ב
ב-: , , ; ב-: , ,
לשני הקבלים אותו מתח בכל רגע (הם במקביל):
בכל רגע , כמו היחס בין הקיבולים.
שאלה 7 · זרם ברגע סגירת המפסק ואחרי זמן רב בשלושה מעגליםקצרה · בינונית
בשלושת המעגלים שבתרשים הסוללה אידיאלית והכא"מ שלה , והקבלים אינם טעונים לפני סגירת המפסק. במעגל (1): , ושני קבלים, כולם בטור. במעגל (2): בטור עם צירוף מקבילי של וקבל. במעגל (3): נגד במקביל לקבל, מחוברים ישירות לסוללה.

מה עוצמת הזרם דרך הסוללה בכל מעגל ברגע סגירת המפסק?
מה עוצמת הזרם דרך הסוללה בכל מעגל זמן רב אחרי סגירת המפסק?
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
(1) ; (2) ; (3) גדול מאוד (אינסופי באידיאליזציה)
ברגע הסגירה הקבלים לא טעונים, ולכן אין עליהם מתח – כל קבל מתנהג כמו תיל.
- (1): נשארים רק הנגדים בטור: .
- (2): הקבל מקצר את , ונשאר רק : .
- (3): הקבל מקצר את הסוללה ישירות, בלי שום נגד בדרך – באידיאליזציה הזרם אינסופי; במציאות הוא מוגבל רק בהתנגדות הפנימית של הסוללה ובהתנגדות התילים, והוא גדול מאוד לרגע קצר.
סעיף ב
(1) ; (2) ; (3)
אחרי זמן רב הקבלים טעונים, ואין זרם בענף של קבל – כל קבל מתנהג כמו נתק.
- (1): הקבלים בטור עם כל המעגל, ולכן .
- (2): הזרם עובר דרך ו- בטור: .
- (3): הזרם עובר דרך : .
שאלה 8 · קבל במקביל לנגד: מטען במצב יציב, מציאת נגד טורי וזרם ברגע הסגירהביניים · בינונית
קבל שקיבולו מחובר במקביל לנגד . הצירוף מחובר לסוללה אידיאלית שהכא"מ שלה דרך מפסק S, כמתואר בתרשים הראשון. סוגרים את המפסק ומחכים זמן רב.

חשבו את המתח ואת המטען על הקבל, ואת הזרם בנגד ובענף של הקבל.
פורקים את הקבל ומוסיפים בטור לסוללה נגד , כמתואר בתרשים השני. סוגרים את המפסק, ולאחר זמן רב המטען על הקבל הוא . מצאו את ואת הזרם בסוללה.

במעגל של סעיף ב (הקבל ריק בהתחלה): מה הזרם בסוללה וב- מיד אחרי סגירת המפסק? תארו במילים איך משתנה הזרם ב- עם הזמן.
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
, ; , בענף הקבל
הקבל והנגד מחוברים ישירות להדקי הסוללה, ולכן על שניהם :
לאחר זמן רב הקבל טעון, ובענף שלו אין זרם. כל הזרם עובר בנגד:
סעיף ב
,
הקבל במקביל ל-, ולכן המתח עליו שווה למתח על :
לאחר זמן רב אין זרם בענף הקבל, והזרם בסוללה עובר ב- וב-:
על נשאר :
טעות נפוצה: לחשוב שהמתח על הקבל הוא מתח הסוללה כי "בענף שלו אין זרם". הקבל מחובר במקביל ל- ולא להדקי הסוללה, ולכן הוא "רואה" רק את המתח של .
סעיף ג
בסוללה, ב-; הזרם ב- עולה בהדרגה מאפס ל-
מיד אחרי הסגירה הקבל ריק, ואין עליו מתח – הוא מתנהג כמו תיל ומקצר את . המתח על הוא אפס, ולכן אין בו זרם, וכל הזרם עובר דרך והקבל:
ככל שהקבל נטען, המתח עליו – וגם על המחובר אליו במקביל – עולה. לכן הזרם ב- עולה בהדרגה מאפס ל-, והזרם בסוללה יורד מ- ל-, עד שאין זרם בענף הקבל.
שאלה 9 · מפסק מתחלף: טעינה דרך נגד אחד ופריקה דרך נגד אחרביניים · בינונית
במעגל שבתרשים סוללה אידיאלית שהכא"מ שלה , נגדים ו-, וקבל , שבהתחלה אינו טעון. מעבירים את המפסק המתחלף למצב ומחכים זמן רב.

כתבו ביטוי למתח על הקבל כפונקציה של הזמן בזמן הטעינה, ותארו את הגרף שלו. כמה זמן הוא בערך "זמן רב" במעגל זה?
עכשיו מעבירים את המפסק למצב (נגדיר את הרגע הזה ). כתבו ביטוי למתח על הקבל כפונקציה של , ומצאו אחרי כמה זמן המתח יורד ל-.
מה עוצמת הזרם בנגד מייד אחרי העברת המפסק ל-?
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
; כ- ומעלה
הקבל נטען דרך : .
הגרף עולה מאפס, תלול בהתחלה ומתמתן, ומתקרב אסימפטוטית ל-:
"זמן רב" – כמה קבועי זמן; אחרי הקבל טעון ביותר מ-.
סעיף ב
; אחרי כ-
הקבל מתפרק דרך : .
הפריקה איטית פי 3 מהטעינה, כי .
סעיף ג
ברגע המעבר המתח על הקבל עדיין , וכולו על :
כיוון הזרם בקבל הפוך לכיוונו בזמן הטעינה.
שאלה 10 · שלושה ענפים עם קבלים ונגדים: ברגע הסגירה ובמצב יציבביניים · בינונית
במעגל שבתרשים סוללה אידיאלית שהכא"מ שלה ונגד , ואחריהם שלושה ענפים במקביל: קבל בטור עם ; נגדים ו- בטור; קבל בטור עם . לפני סגירת המפסק הקבלים אינם טעונים.

מה הזרם בכל אחד מהנגדים ברגע סגירת המפסק?
מה הזרם בכל אחד מהנגדים זמן רב אחרי סגירת המפסק?
מה המטען על כל קבל זמן רב אחרי סגירת המפסק?
◂ פתרון מלא לשאלה 10
סעיף א
, , ,
ברגע הסגירה הקבלים לא טעונים ומתנהגים כמו תיל. שלושת הענפים הם אז , ו- במקביל:
בדיקה: .
סעיף ב
,
אחרי זמן רב הקבלים טעונים, ואין זרם בענפים שלהם: . הזרם עובר רק דרך , ו-:
סעיף ג
,
המתח על כל ענף שווה למתח על הענף האמצעי:
בענפי הקבלים אין זרם, ולכן אין מתח על ועל , וכל על הקבל:
טעות נפוצה: לחלק את המתח בין הקבל לנגד שבענף שלו – במצב יציב אין זרם בענף, ולכן אין מתח על הנגד.
שאלה 11 · טעינה שנקטעת באמצע ופריקה: מתח, מטען והיפוך הזרםביניים · קשה
במעגל שבתרשים סוללה אידיאלית שהכא"מ שלה , נגדים ו-, וקבל , שבהתחלה אינו טעון. ברגע מעבירים את המפסק המתחלף למצב , וברגע מעבירים אותו למצב .

מה המתח על הקבל והמטען עליו ברגע ?
כתבו ביטוי למתח על הקבל עבור , ומצאו את המטען על הקבל ברגע .
מה עוצמת הזרם בקבל רגע לפני העברת המפסק ורגע אחריה? מה קורה לכיוון הזרם?
◂ פתרון מלא לשאלה 11
סעיף א
,
.
הטעינה נקטעה אחרי , לפני שהקבל הגיע ל-.
סעיף ב
;
הפריקה דרך : , והיא מתחילה ב- מ-:
ב- עברו :
הגרף של המתח לאורך כל התהליך:
טעות נפוצה: לכתוב במקום – הפריקה מתחילה ב- ולא באפס.
סעיף ג
לפני: ; אחרי: ; הכיוון מתהפך
רגע לפני – טעינה, המתח על הוא :
רגע אחרי – המתח על הקבל לא משתנה בקפיצה (המטען לא יכול להשתנות ברגע), וכולו על :
בטעינה המטען זרם אל הלוח החיובי, ובפריקה הוא זורם ממנו – כיוון הזרם בקבל מתהפך, והזרם גדל בקפיצה: עכשיו כל המתח של הקבל () נמצא על נגד, ולא רק ההפרש .
זה ההבדל בין הגרפים: גרף המתח על הקבל רציף, וגרף הזרם קופץ ומשנה סימן ב-.
שאלה 12 · קבל במקביל לנגד במעגל טורי: מצב יציב ופריקהבאורך בגרות · בדרך לבגרות
במעגל שבתרשים מקור מתח שהכא"מ שלו והתנגדותו הפנימית זניחה, מפסק , שני נגדים ו־ המחוברים בטור, וקבל שקיבולו המחובר במקביל לנגד . התילים אידיאליים.
המפסק סגור זמן רב, והמעגל הגיע למצב יציב.

הסבירו מדוע במצב היציב אין זרם בענף של הקבל, וחשבו את עוצמת הזרם בנגד .
חשבו את המתח על הקבל ואת המטען שעליו.
חשבו את האנרגייה האגורה בקבל.
ברגע פותחים את המפסק . הסבירו דרך אילו רכיבים מתפרק הקבל, וחשבו את קבוע הזמן של הפריקה ואת עוצמת הזרם ב־ מיד לאחר פתיחת המפסק.
מחליפים את בנגד שהתנגדותו וחוזרים על הניסוי (המפסק סגור זמן רב, ואחר כך נפתח). קבעו לגבי כל אחד מהגדלים – המטען על הקבל במצב היציב וקבוע הזמן של הפריקה – אם הוא גדל, קטן או אינו משתנה. נמקו.
◂ פתרון מלא לשאלה 12
סעיף א
במצב יציב המטען על הקבל כבר אינו משתנה, ולכן אין זרם בענף שלו – הקבל מתנהג כענף פתוח. כל הזרם עובר דרך ו־ שבטור:
סעיף ב
,
הקבל מחובר במקביל ל־, ולכן המתח עליו שווה למתח על :
טעות נפוצה: להציב את כל הכא"מ () על הקבל – הקבל "רואה" רק את המתח של הנגד שאליו הוא מחובר במקביל.
סעיף ג
סעיף ד
הקבל מתפרק דרך בלבד; ;
כשהמפסק פתוח, הענף של המקור ושל מנותק – אין דרכו מסלול סגור. הלולאה הסגורה היחידה היא הקבל ו־, ולכן הקבל מתפרק דרך בלבד:
מיד לאחר הפתיחה המתח על הקבל עדיין , והוא מונח על :
(מעניין: הזרם ב־ אינו משתנה ברגע הפתיחה – לפני כן הוא הגיע מהמקור, ועכשיו הוא מגיע מהקבל – אבל מכאן והלאה הוא דועך.)
סעיף ה
המטען קטן (ל־); קבוע הזמן אינו משתנה ().
- המטען: הזרם במצב היציב , המתח על ועל הקבל , ולכן – קטן.
- קבוע הזמן: הפריקה עוברת דרך בלבד, ו־ אינו בלולאת הפריקה. לכן אינו משתנה.
טעות נפוצה: לחשב את קבוע הזמן עם – יש לבדוק דרך אילו נגדים זורם זרם הפריקה בפועל.
שאלה 13 · פריקת קבל דרך נגד: מטען, זרם ואנרגיהבאורך בגרות · בדרך לבגרות
קבל שקיבולו נטען למתח ונותק מן המקור. ברגע סוגרים את המפסק , והקבל מתחיל להתפרק דרך נגד (ראו תרשים).

חשבו את המטען על הקבל לפני סגירת המפסק.
חשבו את עוצמת הזרם במעגל מיד לאחר סגירת המפסק.
חשבו את קבוע הזמן של המעגל.
חשבו את המתח על הקבל ואת עוצמת הזרם ברגע .
תלמיד טוען: "ברגע נותרו בקבל כ־ מהאנרגיה ההתחלתית שלו". חשבו את האנרגיה ההתחלתית ואת האנרגיה ברגע , וקבעו אם הטענה נכונה.
◂ פתרון מלא לשאלה 13
סעיף א
מדף הנוסחאות, הגדרת הקיבול:
הצבה:
סעיף ב
מיד לאחר סגירת המפסק, המתח על הקבל עדיין , וזהו גם המתח על הנגד (הם מחוברים זה לזה). לפי חוק אוהם:
סעיף ג
מדף הנוסחאות:
טעות נפוצה: לטעות בהמרות – ו־.
סעיף ד
;
מדף הנוסחאות, בפריקת קבל:
ברגע : .
סעיף ה
; – כ־, הטענה שגויה.
מדף הנוסחאות, אנרגיה של קבל טעון:
ברגע : המתח ירד ל־:
היחס:
הטענה שגויה: המתח (והמטען) יורדים ל־, אבל האנרגיה תלויה בריבוע המתח, ולכן היא יורדת ל־.
שאלה 14 · טעינת קבל דרך נגד – חישובים ברגע t=τבאורך בגרות · בדרך לבגרות
קבל שקיבולו , שאינו טעון, מחובר בטור לנגד שהתנגדותו , למפסק ולסוללה שהכא"מ שלה והתנגדותה הפנימית זניחה (ראו תרשים). ברגע סוגרים את המפסק.

חשבו את קבוע הזמן של המעגל ואת המטען המרבי שיצטבר על הקבל.
הסבירו מדוע ברגע סגירת המפסק המתח על הקבל הוא אפס, וחשבו את עוצמת הזרם במעגל ברגע זה.
לאחר זמן השווה לקבוע הזמן, המטען על הקבל הוא כ־ מהמטען המרבי. חשבו את המטען על הקבל ואת המתח עליו ברגע .
היעזרו בחוק המתחים של קירכהוף וחשבו את עוצמת הזרם במעגל ברגע .
מחליפים את הנגד בנגד שהתנגדותו , ומשחזרים את הניסוי (הקבל שוב אינו טעון בהתחלה). קבעו לגבי כל אחד מהגדלים – קבוע הזמן, הזרם ההתחלתי, המטען המרבי על הקבל – אם הוא גדל, קטן או אינו משתנה. נמקו.
◂ פתרון מלא לשאלה 14
סעיף א
;
מדף הנוסחאות:
בסוף הטעינה הזרם אפס, אין מתח על הנגד, והמתח על הקבל שווה לכא"מ. מ־:
סעיף ב
הקבל אינו טעון (, ולכן ); .
ברגע סגירת המפסק עוד לא הצטבר מטען על הקבל (), ולכן המתח עליו . לפי חוק המתחים של קירכהוף, כל הכא"מ נמצא על הנגד:
סעיף ג
;
(בדיקה מדף הנוסחאות: .)
סעיף ד
לפי חוק המתחים של קירכהוף:
לפי חוק אוהם:
(בהתאם לדף הנוסחאות: – כ־ מהזרם ההתחלתי.)
סעיף ה
קבוע הזמן גדל (ל־); הזרם ההתחלתי קטן (ל־); המטען המרבי אינו משתנה ().
- קבוע הזמן – יחסי ל־, ולכן גדל פי 2: . הקבל נטען לאט יותר.
- הזרם ההתחלתי – קטן פי 2: .
- המטען המרבי – אינו תלוי ב־: בסוף הטעינה הזרם אפס, והמתח על הקבל שווה לכא"מ בכל מקרה. .
טעות נפוצה: לחשוב שנגד גדול יותר "מגביל" את המטען הסופי – הנגד משפיע רק על קצב הטעינה.
שאלה 15 · טעינת קבל דרך נגד ושינוי מרחק הלוחותבאורך בגרות · בדרך לבגרות
במעגל שבתרשים מחוברים בטור סוללה אידאלית שהכא"מ שלה , מפסק , נגד וקבל לוחות שבין לוחותיו אוויר.
בתחילה הקבל אינו טעון. ברגע סוגרים את המפסק.

חשבו את קבוע הזמן של המעגל.
חשבו את עוצמת הזרם במעגל מיד לאחר סגירת המפסק. הסבירו מדוע זהו הזרם המרבי.
חשבו את המטען שעל הקבל ואת האנרגייה האגורה בו לאחר זמן רב.
חשבו את המתח על הקבל ואת המתח על הנגד ברגע .
לאחר זמן רב פותחים את המפסק, ומרחיקים את לוחות הקבל זה מזה עד שהמרחק ביניהם גדל פי 2.
חשבו את המתח על הקבל ואת האנרגייה האגורה בו לאחר ההרחקה. האנרגייה גדלה – הסבירו מהו מקור האנרגייה הנוספת.
◂ פתרון מלא לשאלה 15
סעיף א
מדף הנוסחאות:
סעיף ב
ברגע הקבל אינו טעון, והמתח עליו אפס. לפי חוק הלולאות כל מתח הסוללה נמצא על הנגד:
ככל שהקבל נטען, המתח עליו גדל, המתח על הנגד () קטן – ולכן הזרם קטן. הזרם המרבי הוא ברגע הראשון: .
סעיף ג
;
לאחר זמן רב הזרם אפס, אין מתח על הנגד, והמתח על הקבל שווה לכא"מ: .
סעיף ד
,
מדף הנוסחאות, המתח על קבל בטעינה:
לפי חוק הלולאות:
(בדיקה: .)
סעיף ה
, (פי 2); מקור התוספת – העבודה שעשה מי שהרחיק את הלוחות.
המטען נשמר: המפסק פתוח, ואין למטען לאן לזרום: .
קיבול חדש: – המרחק גדל פי 2, הקיבול קטן פי 2: .
מקור האנרגייה: הלוחות טעונים במטענים מנוגדים ולכן נמשכים זה אל זה. כדי להרחיק אותם צריך להפעיל כוח נגד המשיכה ולעשות עבודה חיובית – העבודה הזו () נאגרה כאנרגייה חשמלית נוספת בקבל.
טעות נפוצה: לחשב לפי עם המתח הישן () ולקבל שהאנרגייה קטנה – המתח השתנה, ומה שנשמר הוא המטען.
שאלה 16 · קבל המחובר במקביל לנגד העליוןבאורך בגרות · ברמת בגרות
נתון מעגל המורכב ממקור מתח שהכא"מ שלו והתנגדותו הפנימית זניחה, שני נגדים שהתנגדויותיהם ו־, קבל שקיבולו , שני מפסקים ו־ ותילים אידיאליים (ראו תרשים).

שני המפסקים פתוחים והקבל אינו טעון. ברגע סוגרים את מפסק .
חשבו את המתח בין קצות הנגד .
ברגע () סוגרים גם את מפסק וממתינים זמן רב.
חשבו את , מטען הקבל.
קבעו איזה מן התרשימים 1-4 שלפניכם מתאר נכון את עוצמת הזרם בנגד כפונקציה של הזמן. נמקו את קביעתכם.

פותחים את מפסק .
קבעו בנוגע לכל אחד משלושת הגדלים (1)-(3) שלפניכם אם הוא גדל, קטן או לא משתנה בפרק הזמן החל מן הרגע שלאחר פתיחת מפסק ועד שחלף זמן רב. נמקו את כל קביעותיכם.
, מטען הקבל.
עוצמת הזרם בנגד .
קבוע הזמן, .
◂ פתרון מלא לשאלה 16
סעיף א
פתוח, ולכן הקבל מנותק, והזרם עובר מהמקור דרך ו־ המחוברים בטור:
המתח על :
סעיף ב
לאחר זמן רב הקבל טעון במלואו ולא זורם דרכו זרם. לכן הזרם שוב עובר רק דרך ו־ בטור, , והמתח על הוא (כמו בסעיף א).
הקבל מחובר (דרך ) במקביל ל־, ולכן המתח עליו . מהגדרת הקיבול:
טעות נפוצה: להציב את הכא"מ () כמתח הקבל – הקבל מחובר במקביל ל־ בלבד.
סעיף ג
קביעה: תרשים 4.
- בין ל־: פתוח, ו־ בטור, והזרם ב־ קבוע: . (זה פוסל את תרשים 2, שבו הזרם משתנה כבר מ־.)
- ברגע : סוגרים את . הקבל אינו טעון, ולכן המתח עליו אפס – ברגע הראשון הוא מתנהג כמו תיל ו"מקצר" את . המתח על קופץ לאפס, וכל הכא"מ נמצא על , כך שהזרם ב־ קופץ ל־
- לאחר : הקבל נטען, המתח עליו (ועל ) עולה, המתח על יורד, והזרם ב־ קטן בהדרגה. לאחר זמן רב הקבל טעון, אין דרכו זרם, והזרם ב־ חוזר ל־.
זה בדיוק תרשים 4. בתרשים 1 הזרם ב־ צונח לאפס ברגע – אבל הקבל הריק מקצר את , לא את . בתרשים 3 הזרם דועך לאפס – אבל לאחר הטעינה הזרם ממשיך לעבור ב־ וב־.
טעות נפוצה: לחשוב שהקבל "לוקח" זרם מ־ – כל הזרם של הקבל עובר גם דרך , שנמצא בטור עם הקבל.
סעיף ד(1)
קטן (מ־ עד אפס).
קביעה: מטען הקבל קטן.
נימוק: לאחר פתיחת המקור מנותק, וגם מנותק (קצהו התחתון מחובר רק למפסק הפתוח, ולכן אין בו זרם). הקבל הטעון () נשאר במעגל סגור עם בלבד, ולכן הוא נפרק דרכו. המטען יורד מ־ ושואף לאפס:
סעיף ד(2)
עוצמת הזרם ב־ קטנה (מ־ עד אפס).
קביעה: קטנה.
נימוק: הזרם ב־ הוא כעת זרם הפריקה של הקבל. מיד לאחר פתיחת המתח על הקבל עדיין , והוא מחובר במקביל ל־, ולכן הזרם ההתחלתי:
(אותו ערך ואותו כיוון כמו לפני פתיחת המפסק – הלוח המחובר לקצה העליון של חיובי.)
ככל שהקבל נפרק המתח עליו יורד, ולכן גם הזרם קטן ושואף לאפס:
סעיף ד(3)
לא משתנה: לאורך כל הפריקה.
קביעה: קבוע הזמן אינו משתנה.
נימוק: קבוע הזמן של מעגל הפריקה תלוי רק בהתנגדות שדרכה הקבל נפרק ובקיבול:
ו־ קבועים, ולכן קבוע – הוא אינו תלוי במטען או בזרם הרגעיים.
טעות נפוצה: לחשב את קבוע הזמן עם – מנותק ואינו חלק ממעגל הפריקה.
שאלה 17 · מעגל השהיה: טעינת קבל, גרפים של זרם ומתחבאורך בגרות · ברמת בגרות
תלמידה בונה מודל של מעגל השהיה, כמו זה המשמש לכיבוי מושהה של תאורה בחדר מדרגות. בתרשים א שלפניכם מתואר המעגל: הקבל ריק בתחילה, והמתג מועבר למצב – והקבל נטען. לאחר זמן רב מעבירים את המתג למצב , וכך פורקים את הקבל.
מכשירי המדידה — הוולטמטר והאמפרמטר — אידיאליים, וקריאותיהם מועברות ישירות למחשב.
הזניחו את ההתנגדות הפנימית של הסוללה.

בתרשים ב שלפניכם מוצג גרף של הזרם (ב־) כפונקציה של הזמן (ב־), כפי שנמדד באמפרמטר.

קבעו אם הגרף בתרשים ב נמדד בזמן טעינת הקבל, בזמן פריקתו, או שאי אפשר לדעת זאת מן הגרף. נמקו.
בתרשים ג שלפניכם מוצג גרף של המתח שמודד הוולטמטר כפונקציה של הזרם שמודד האמפרמטר, באחד משני השלבים.

קבעו אם הגרף בתרשים ג נמדד בזמן טעינת הקבל, בזמן פריקתו, או שאי אפשר לדעת זאת מן הגרף. נמקו.
חשבו את ההתנגדות בעזרת גרף אחד או בעזרת שני הגרפים, והסבירו את דרך החישוב.
חשבו את קבוע הזמן של המעגל בעזרת אחד הגרפים.
מה המשמעות הפיזיקלית של קבוע הזמן? הסבירו.
מצאו את הקיבול של הקבל.
◂ פתרון מלא לשאלה 17
סעיף א
קביעה: אי אפשר לקבוע מגרף זה.
נימוק: גם בטעינה וגם בפריקה הזרם במעגל מתחיל מערך מרבי ודועך באופן מעריכי לאפס, לפי אותה נוסחה מדף הנוסחאות:
- בטעינה: בהתחלה הקבל ריק, כל מתח הסוללה נופל על הנגד והזרם מרבי (); ככל שהקבל נטען, המתח עליו גדל, המתח על הנגד קטן – והזרם דועך.
- בפריקה: בהתחלה מתח הקבל מרבי (, כי הוא נטען זמן רב) והזרם מרבי (); ככל שהקבל מתרוקן, המתח עליו – והזרם – דועכים.
בשני המקרים אותו נגד ואותו קבל (הזרם עובר דרך בשני המצבים), ולכן אותו ואותו קבוע זמן – הגרף של גודל הזרם זהה. (בפריקה כיוון הזרם הפוך, אבל הגרף מציג ערכים חיוביים בלבד.)
סעיף ב
בשלב הטעינה.
קביעה: הגרף התקבל בשלב הטעינה.
נימוק: הוולטמטר מודד את המתח על הקבל, . לפי חוק המתחים של קירכהוף:
- בטעינה (מצב ): הסוללה, הנגד והקבל בטור, ולכן
המתח על הקבל קטן ככל שהזרם גדל – גרף קווי יורד, שחותך את ציר המתח ב־ (כשהזרם אפס) – בדיוק כמו בתרשים ג.
- בפריקה (מצב ): הקבל מחובר רק לנגד (ולאמפרמטר האידיאלי), ולכן – גרף קווי עולה שעובר דרך הראשית.
לכן תרשים ג מתאים לטעינה.
טעות נפוצה: לחשוב שבטעינה המתח על הקבל "גדל עם הזרם" – בטעינה הזרם הגדול ביותר הוא בהתחלה, כשהקבל עדיין ריק.
סעיף ג
מסעיף ב, הגרף בתרשים ג מתאר את הטעינה, שבה . זו משוואת קו ישר ששיפועו , ולכן גודל השיפוע של הגרף הוא ההתנגדות:
משתי נקודות על הקו: ו־:
(דרך נוספת: מתרשים ג, החיתוך עם ציר המתח הוא ; מתרשים ב, , ובתחילת הטעינה כל המתח על הנגד: .)
טעות נפוצה: לשכוח להמיר מיליאמפר לאמפר, ולקבל .
סעיף ד
מדף הנוסחאות: . ברגע :
מתרשים ב: , ולכן מחפשים את הרגע שבו
בגרף, הזרם מתקבל ברגע . לכן
(בדיקה בדרך אחרת: הזרם יורד למחצית, , ברגע , ו־ נותן .)
סעיף ה
קבוע הזמן הוא הזמן שבו הזרם יורד ל־ מערכו ההתחלתי (ובטעינה המתח על הקבל מגיע לכ־ מהמתח הסופי); הוא מאפיין את קצב הטעינה/הפריקה ().
קבוע הזמן מאפיין את קצב הטעינה והפריקה של הקבל:
- בטעינה – זהו הזמן שבו הזרם יורד ל־ (כ־) מערכו ההתחלתי, והמתח על הקבל מגיע לכ־ מהמתח הסופי ().
- בפריקה – זהו הזמן שבו הזרם, המתח על הקבל והמטען שעליו יורדים לכ־ מערכם ההתחלתי.
ככל שקבוע הזמן גדול יותר (התנגדות גדולה יותר או קיבול גדול יותר), הטעינה והפריקה איטיות יותר – במעגל השהיה, זמן ההשהיה ארוך יותר. בפועל, אחרי זמן של כ־ הקבל נחשב טעון (או פרוק) כמעט לגמרי.
סעיף ו
מדף הנוסחאות, קבוע הזמן האופייני:
הצבה ( מסעיף ד, מסעיף ג):
שאלה 18 · טעינת קבל: גרף הזרם כפונקציה של הזמןבאורך בגרות · ברמת בגרות
תלמידה טענה קבל במעגל חשמלי טורי. המעגל מורכב מן הקבל שקיבולו , סוללה שהכא"מ שלה והתנגדותה הפנימית ניתנת להזנחה, נגד שהתנגדותו , מפסק, חיישן זרם (אמפרמטר אידיאלי) המחובר למחשב, ותילי הולכה אידיאליים. לפני סגירת המפסק הקבל לא היה טעון.
סרטטו את המעגל החשמלי.
ברגע סגרה התלמידה את המפסק. המחשב הציג את עוצמת הזרם במעגל כפונקציה של הזמן, כמתואר בגרף שלפניכם.

אפשר לראות בגרף שעוצמת הזרם במעגל הולכת וקטנה עם הזמן.
מהי המשמעות הפיזיקלית של השטח הכלוא בין הגרף לבין ציר הזמן (בפרק זמן מסוים)?
מהי הסיבה הפיזיקלית לכך שעוצמת הזרם הולכת וקטנה?
הנוסחה המתארת את עוצמת הזרם במעגל במהלך טעינת הקבל היא:
– עוצמת הזרם ברגע סגירת המפסק, – קבוע הזמן.
הוכיחו על פי הנוסחה כי לאחר שחלף מסגירת המפסק פרק זמן השווה לקבוע הזמן , עוצמת הזרם במעגל היא כ־ מעוצמת הזרם ההתחלתית.
מהו ערכו של קבוע הזמן בניסוי שערכה התלמידה? הסבירו.
חשבו את קיבול הקבל.
חשבו את הכא"מ של הסוללה.
◂ פתרון מלא לשאלה 18
סעיף א
מעגל טורי אחד: סוללה , מפסק, נגד , קבל וחיישן זרם מחוברים זה אחר זה בלולאה סגורה.
המעגל טורי – כל הרכיבים מחוברים זה אחר זה בלולאה אחת, ואותו זרם עובר בכולם:
•מההדק החיובי של הסוללה () יוצא תיל אל המפסק;
•מהמפסק אל הנגד ;
•מהנגד אל חיישן הזרם (אמפרמטר, מסומן כעיגול ובו );
•מהחיישן אל לוח אחד של הקבל ;
•מהלוח השני של הקבל חוזר תיל אל ההדק השלילי של הסוללה.
אין ענפים מקבילים, וסדר הרכיבים בלולאה אינו משנה. חיישן הזרם מחובר בטור (כמו אמפרמטר). מסמנים ליד כל רכיב את שמו.
טעות נפוצה: לחבר את חיישן הזרם במקביל לנגד או לקבל, כמו וולטמטר.
סעיף ב(1)
השטח שווה למטען שעבר במעגל בפרק הזמן – כלומר למטען שהצטבר על הקבל ().
מהגדרת הזרם , ולכן המטען שעובר בפרק זמן קצר הוא – שטח של רצועה צרה מתחת לגרף. סכום כל הרצועות:
כלומר השטח בין הגרף לציר הזמן הוא המטען שעבר במעגל בפרק הזמן – והוא המטען שהצטבר על הקבל באותו פרק זמן. (יחידות: .) השטח הכולל מתחת לגרף כולו הוא המטען הסופי על הקבל, .
סעיף ב(2)
המטען על הקבל גדל ולכן המתח עליו גדל; המתח על הנגד קטן, ולפי חוק אוהם הזרם קטן.
ככל שהקבל נטען, מצטבר על לוחותיו מטען רב יותר, ולכן המתח עליו גדל: .
לפי חוק המתחים של קירכהוף בלולאה (התנגדות הסוללה זניחה):
הכא"מ קבוע, ולכן כשהמתח על הקבל גדל – המתח על הנגד קטן, ולפי חוק אוהם הזרם קטן.
במילים אחרות: המטען שכבר הצטבר על הלוח דוחה מטענים נוספים בעלי אותו סימן. כשהקבל טעון במלואו , והזרם מתאפס.
סעיף ג
מציבים בנוסחה:
היחס לזרם ההתחלתי:
כלומר לאחר זמן הזרם הוא כ־ מהזרם ההתחלתי.
סעיף ד
מהגרף, הזרם ההתחלתי (ב־) הוא . לפי סעיף ג, ברגע הזרם הוא ממנו:
קוראים בגרף את הזמן שבו הזרם יורד ל־: . לכן
(בדיקה: המשיק לגרף ב־ חותך את ציר הזמן ברגע . השיפוע ההתחלתי הוא כ־, ו־.)
טעות נפוצה: לקרוא את הזמן שבו הזרם "כמעט מתאפס" (כ־–) כקבוע הזמן, או את הזמן שבו הזרם יורד למחצית.
סעיף ה
מדף הנוסחאות, קבוע הזמן האופייני:
סעיף ו
ברגע סגירת המפסק הקבל אינו טעון, ולכן המתח עליו אפס (). לפי חוק המתחים של קירכהוף, כל הכא"מ נמצא אז על הנגד:
מהגרף :
(בדיקה: המטען הסופי – בקירוב השטח מתחת לגרף, .)
שאלה 19 · טעינת קבל: קבוע זמן מגרף מתח, קירוב לוחות ודיאלקטריבאורך בגרות · ברמת בגרות
במהלך ניסוי הרכיב תלמיד מעגל חשמלי טורי מן הרכיבים האלה:
סוללה, מפסק, נגד , קבל , תילי חיבור ומכשירי מדידה – מד־זרם ושלושה מדי־מתח, המודדים את המתח בין הדקי הסוללה , את המתח על הנגד ואת המתח על הקבל . הקבל הוא קבל לוחות שבין לוחותיו אוויר .
הסוללה, תילי החיבור ומכשירי המדידה אידאליים.
סרטטו במחברתכם את המעגל החשמלי המתואר.
רשמו משוואה המקשרת בין שלושת ערכי המתח הנמדדים , ו־.
ברגע , כאשר הקבל לא היה טעון, סגר התלמיד את המפסק.
הגרף שלפניכם מתאר את המתח על הקבל כפונקציה של הזמן מרגע .

נתון: .
הסתמכו על הגרף וחשבו את:
התנגדות הנגד .
עוצמת הזרם במעגל ברגע .
כעבור זמן רב מאוד פתח התלמיד את המפסק, והקטין פי את המרחק בין לוחות הקבל.
חשבו את המתח על הקבל לאחר השינוי.
קבעו אם לאחר השינוי עוצמת השדה החשמלי בין הלוחות גדלה, קטנה או לא השתנתה. הסבירו את קביעתכם.
התלמיד פרק את הקבל לחלוטין והחזיר אותו למצב ההתחלתי כפי שהיה ברגע בשלב א (לא טעון, במרחק המקורי בין הלוחות).
הוא מילא את כל הנפח שבין הלוחות בחומר שהמקדם הדיאלקטרי שלו , סגר את המפסק וחיכה זמן רב.
בתרשים 2 שלפניכם מוצגים ארבעה גרפים המתארים את המתח על הקבל כפונקציה של הזמן. הקו הרציף מתאר את המתח לפני הוספת החומר הדיאלקטרי (כמתואר בתרשים 1), והקו המקווקו מתאר את המתח לאחר הוספת החומר הדיאלקטרי.

קבעו איזה מבין ארבעת הגרפים 4-1 מתאר נכונה את המתח על הקבל כפונקציה של הזמן בשני המצבים. נמקו את קביעתכם.
◂ פתרון מלא לשאלה 19
סעיף א
סוללה, מפסק, נגד , קבל ומד־זרם – כולם בטור בלולאה אחת; במקביל לסוללה, במקביל לנגד, במקביל לקבל.
המעגל טורי: לולאה אחת שבה מחוברים בזה אחר זה הסוללה, המפסק, הנגד , הקבל ומד־הזרם (סדרם בלולאה אינו משנה – אותו זרם עובר בכולם).
מדי־המתח מחוברים במקביל, כל אחד לשני קצות הרכיב שעליו הוא מודד:
- – בין שני הדקי הסוללה;
- – בין שני קצות הנגד;
- – בין שני לוחות הקבל.
טעות נפוצה: לחבר מד־מתח בטור בלולאה – מד־מתח אידאלי (התנגדות אינסופית) היה מנתק את המעגל.
סעיף ב
לפי חוק הלולאות של קירכהוף (הנגד והקבל בטור, מחוברים להדקי הסוללה):
סעיף ג(1)
מדף הנוסחאות, המתח על קבל בטעינה:
הכא"מ מהגרף: לאחר זמן רב המתח על הקבל מתייצב על – אז הזרם אפס, אין מתח על הנגד, וכל מתח הסוללה על הקבל: .
ברגע :
מהגרף, המתח על הקבל מגיע ל־ ברגע . לכן .
טעות נפוצה: לקרוא את בנקודה שבה המתח הגיע לחצי מערכו הסופי () – זה הזמן , לא . טעות נוספת: לשכוח להמיר מיקרו־פרד לפרד.
סעיף ג(2)
()
ברגע הקבל אינו טעון (, ניתן לראות זאת בגרף), ולכן לפי כל מתח הסוללה נמצא על הנגד: . לפי חוק אוהם:
סעיף ד
לפני השינוי: לאחר זמן רב הקבל טעון במלואו, , והמטען שעליו:
המטען נשמר: המפסק פתוח – המעגל מנותק ואין למטען לאן לזרום. לכן המטען על הלוחות נשאר .
הקיבול החדש: מדף הנוסחאות . המרחק קטן פי 2, ולכן הקיבול גדל פי 2: .
טעות נפוצה: להניח שהמתח נשאר "כי הסוללה קובעת את המתח" – הסוללה מנותקת, ומה שנשמר הוא המטען.
סעיף ה
עוצמת השדה לא השתנתה.
קביעה: עוצמת השדה לא השתנתה.
הסבר: מדף הנוסחאות, השדה בין לוחות הקבל:
המטען נשמר (המעגל מנותק) ושטח הלוחות לא השתנה, ולכן צפיפות המטען וגם השדה לא השתנו.
בדיקה בדרך שנייה: . המתח קטן פי 2 (סעיף ד) והמרחק קטן פי 2 – היחס לא השתנה.
טעות נפוצה: לפי לטעון שהשדה גדל "כי קטן" – ולשכוח שגם קטן.
סעיף ו
קביעה: גרף 3.
- המתח הסופי לא משתנה: לאחר זמן רב הזרם במעגל אפס, אין מתח על הנגד, ולכן – בלי קשר לקיבול. כך נפסלים גרפים 2 ו־4, שבהם הקו המקווקו מתייצב על . (הקיבול הגדול גורם לכך שעל הקבל יצטבר מטען כפול, , אך לא למתח שונה.)
- הטעינה איטית יותר: הקיבול גדל פי 2 (), ולכן קבוע הזמן גדל פי 2: . הקו המקווקו צריך לעלות לאט יותר מהקו הרציף. בגרף 1 הוא עולה מהר יותר – נפסל.
•בגרף 3 הקו המקווקו עולה לאט יותר ושואף ל־; ואכן ב־ הוא קרוב ל־, בהתאם ל־.
טעות נפוצה: לחשוב שקיבול גדול יותר נותן מתח סופי קטן יותר () – כשהסוללה מחוברת, היא זו שקובעת את המתח הסופי, והמטען הוא שגדל.
שאלה 20 · טעינה ופריקה דרך נגדים שונים – מגרף המתחבאורך בגרות · מעל רמת בגרות
במעגל שבתרשים סוללה שהכא"מ שלה והתנגדותה הפנימית זניחה, שני נגדים ו־, קבל שקיבולו , מפסק דו־מצבי , וחיישן מתח (וולטמטר אידיאלי) המחובר לקצות הקבל ולמחשב.
ברגע , כשהקבל אינו טעון, מעבירים את המפסק למצב 1. ברגע מעבירים את המפסק למצב 2.
הגרף שלפניכם מציג את המתח על הקבל, , כפונקציה של הזמן.


מצאו את ואת .
מצאו את , ואת עוצמת הזרם בנגד מיד לאחר העברת המפסק למצב 2.
חשבו את העבודה שעשתה הסוללה במהלך טעינת הקבל, ואת האנרגייה שהתפתחה בנגד במהלך הטעינה.
תלמיד מציע להחליף את בנגד קטן יותר, "כדי שפחות אנרגייה תאבד בנגד בזמן הטעינה". קבעו אם ההצעה תקטין את האנרגייה המתפתחת בנגד במהלך טעינה מלאה של הקבל. נמקו, וציינו מה כן ישתנה.
◂ פתרון מלא לשאלה 20
סעיף א
;
הכא"מ. במצב 1 הקבל נטען דרך . בסוף הטעינה (לפני ) הזרם אפס, אין מתח על , והמתח על הקבל שווה לכא"מ. מהגרף:
קבוע הזמן של הטעינה. מדף הנוסחאות, . ברגע :
מהגרף, המתח מגיע ל־ ב־, ולכן .
סעיף ב
;
במצב 2 הסוללה מנותקת, והקבל נפרק דרך . מדף הנוסחאות, (הזמן נמדד מרגע ההעברה). אחרי זמן המתח יורד ל־:
מהגרף, המתח יורד ל־ ב־, ולכן .
הזרם מיד לאחר ההעברה. המתח על הקבל אינו יכול להשתנות בבת אחת (המטען עליו לא הספיק להשתנות), ולכן מיד אחרי ההעברה , וזה המתח על :
טעות נפוצה: למדוד את מ־ ולא מרגע ההעברה ().
סעיף ג
; בנגד :
עד (יותר מ־) הקבל נטען במלואו.
עבודת הסוללה: הסוללה העבירה מטען דרך הפרש פוטנציאל קבוע :
האנרגייה האגורה בקבל (מדף הנוסחאות):
האנרגייה שהתפתחה בנגד (שימור אנרגייה – אין רכיבים אחרים שבהם אנרגייה מתבזבזת):
בדיוק מחצית מעבודת הסוללה הפכה לחום בנגד.
טעות נפוצה: לחשוב שכל עבודת הסוללה נאגרת בקבל – המתח על הקבל עולה בהדרגה מאפס, ולכן הוא אוגר רק .
סעיף ד
לא. בכל טעינה מלאה האנרגייה בנגד היא , ללא תלות בהתנגדות; רק קצב הטעינה ישתנה (τ קטן, זרם התחלתי גדול).
קביעה: ההצעה לא תקטין את האנרגייה המתפתחת בנגד.
נימוק: החישוב בסעיף ג אינו תלוי ב־:
בכל טעינה מלאה עובר דרך הסוללה אותו מטען , הקבל אוגר אותה אנרגייה, ולכן בנגד מתפתחת תמיד אותה אנרגייה – – בכל התנגדות.
מה כן משתנה: נגד קטן יותר מקטין את קבוע הזמן – הטעינה מהירה יותר, והזרם ההתחלתי גדול יותר. ההספק בנגד גדול יותר ( עם זרם גדול), אבל הוא פועל זמן קצר יותר, והאנרגייה הכוללת לא משתנה.
(גבול: גם כאשר האנרגייה "האבודה" אינה מתאפסת – בפועל היא מתבזבזת בהתנגדות התילים ובקרינה.)
שאלות מבחינות הבגרות על השיעור
השאלה המלאה, עם פתרון מלא לכל סעיף, בדף של כל בחינה.
- קבל במעגל עם שני נגדים ושני מפסקים · קיץ 2020, שאלה 5
- פריקת קבל דרך נגד: גרפים של זרם ומתח · קיץ 2020 מועד מיוחד, שאלה 5
- טעינת קבל במעגל RC · קיץ 2019, שאלה 5
- טעינת קבל במעגל RC: קבוע זמן, הרחקת לוחות ודיאלקטרי · קיץ 2018, שאלה 5