דילוג לתוכן המרכזי

בורר מהירויות, ספקטרומטר מסות וציקלוטרון - שאלות ותרגילים

כיתה י"ב · חשמל ומגנטיות - פיזיקה 5 יח"ל (שאלון 036371) · השדה המגנטי · 22 שאלות

השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.

שאלה 1 · בורר מהירויות: המהירות שעוברת בקו ישר ושינוי השדה המגנטיקצרה · קלה

בורר מהירויות בנוי משני לוחות מקבילים שהמרחק ביניהם d=2 cmd=2\,\text{cm} והמתח ביניהם V=600 VV=600\,\text{V}, ובין הלוחות שורר גם שדה מגנטי אחיד B=0.15 TB=0.15\,\text{T}, המאונך לשדה החשמלי ולכיוון התנועה של החלקיקים.

א.

חשבו את השדה החשמלי בין הלוחות ואת המהירות של החלקיקים העוברים את הבורר בקו ישר.

ב.

רוצים שבאותו מתח יעברו בקו ישר חלקיקים שמהירותם 5⋅105 ms5\cdot10^5\,\frac{\text{m}}{\text{s}}. מה צריך להיות השדה המגנטי?

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

E=3⋅104 VmE=3\cdot10^4\,\frac{\text{V}}{\text{m}}; v=2⋅105 msv=2\cdot10^5\,\frac{\text{m}}{\text{s}}

E=Vd=6000.02=3⋅104 VmE=\frac{V}{d}=\frac{600}{0.02}=3\cdot10^4\,\frac{\text{V}}{\text{m}}

חלקיק עובר בקו ישר כשהכוח החשמלי והכוח המגנטי שווים בגודלם: qE=qvBqE=qvB, ולכן

v=EB=3⋅1040.15=2⋅105 msv=\frac{E}{B}=\frac{3\cdot10^4}{0.15}=2\cdot10^5\,\frac{\text{m}}{\text{s}}

המטען מצטמצם: התוצאה אינה תלויה במטען או במסה של החלקיק.

סעיף ב

תשובה:

B=0.06 TB=0.06\,\text{T}

B=Ev=3⋅1045⋅105=0.06 TB=\frac{E}{v}=\frac{3\cdot10^4}{5\cdot10^5}=0.06\,\text{T}

שאלה 2 · בורר מהירויות שעובד בכיוון אחד בלבדקצרה · בינונית

בין שני לוחות אופקיים שורר שדה חשמלי אחיד EE שכיוונו כלפי מטה (הלוח העליון חיובי), ושדה מגנטי אחיד BB שכיוונו לתוך הדף (ראו איור). פרוטונים הנכנסים משמאל ונעים ימינה במהירות v0=EBv_0=\frac EB עוברים בין הלוחות בקו ישר. כוח הכובד זניח.

א.

הפעם החלקיקים נכנסים מן הצד הימני של הלוחות ונעים שמאלה. קבעו לכל אחד מהם אם יעבור בקו ישר, ואם לא – לעבר איזה לוח יסטה. נמקו לפי כיווני הכוחות.

(1) פרוטונים במהירות v0v_0.

(2) אלקטרונים במהירות v0v_0.

(3) נייטרונים במהירות v0v_0.

ב.

רוצים שהבורר יעביר בקו ישר פרוטונים הנעים שמאלה במהירות v0v_0. איזה שינוי בכיווני השדות יעשה זאת? מה יקרה אז לפרוטונים הנעים ימינה במהירות v0v_0?

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

(1) סוטים אל הלוח התחתון (השלילי); (2) סוטים אל הלוח העליון (החיובי); (3) עוברים בקו ישר.

נבחר x^\hat x ימינה, y^\hat y למעלה ו־z^\hat z החוצה מן הדף; B→=−Bz^\vec B=-B\hat z, E→=−Ey^\vec E=-E\hat y, והמהירות −v0x^-v_0\hat x.

לפרוטון שנע ימינה הכוח המגנטי (x^×(−z^)=+y^\hat x\times(-\hat z)=+\hat y) כלפי מעלה ומאזן את החשמלי. כשהמהירות מתהפכת, הכוח המגנטי מתהפך, והכוח החשמלי – שאינו תלוי במהירות – לא.

(1) פרוטון שמאלה: הכוח החשמלי eEeE כלפי מטה; הכוח המגנטי (−x^)×(−z^)=−y^(-\hat x)\times(-\hat z)=-\hat y – גם הוא כלפי מטה. השקול 2eE2eE כלפי מטה – סוטה אל הלוח התחתון.

(2) אלקטרון שמאלה: המטען שלילי, ולכן שני הכוחות של הפרוטון מתהפכים: החשמלי כלפי מעלה והמגנטי כלפי מעלה – סוטה אל הלוח העליון.

(3) נייטרון: אין לו מטען, ואין עליו כוח חשמלי או מגנטי – עובר בקו ישר (בכל מהירות ובכל כיוון).

בתנועה שמאלה שני הכוחות באותו כיוון לכל חלקיק טעון, ולכן אף מהירות לא עוברת: בורר מהירויות עובד רק בכיוון שבו תוכנן.

טעות נפוצה: לחשוב שאם v=EBv=\frac EB החלקיק עובר תמיד – התנאי כולל גם את כיוון התנועה.

סעיף ב

תשובה:

להפוך את כיוונו של אחד השדות בלבד (החשמלי או המגנטי). אז פרוטונים הנעים ימינה יסטו: אם הפכו את EE – אל הלוח העליון; אם הפכו את BB – אל הלוח התחתון.

לפרוטון שנע שמאלה שני הכוחות כלפי מטה. כדי שיתאזנו, צריך להפוך אחד מהם – כלומר להפוך את כיוון אחד השדות. הגדלים לא השתנו, ולכן ev0B=eEev_0B=eE ושוב יש איזון. (הפיכת שני השדות יחד הופכת את שני הכוחות, והם נשארים באותו כיוון – לא עוזר.)

פרוטון הנע ימינה:

•אם הפכו את EE (עכשיו כלפי מעלה): הכוח החשמלי כלפי מעלה, והמגנטי – כמו קודם – כלפי מעלה: סוטה אל הלוח העליון.

•אם הפכו את BB (עכשיו החוצה מן הדף): x^×z^=−y^\hat x\times\hat z=-\hat y – הכוח המגנטי כלפי מטה, יחד עם החשמלי: סוטה אל הלוח התחתון.

שאלה 3 · ספקטרומטר מסות אחרי בורר מהירויות: אילו יונים נוחתים באותה נקודהקצרה · בינונית

אלומה שעברה בורר מהירויות מכילה ארבעה סוגי יונים, כולם במהירות v=4⋅105 msv=4\cdot10^5\,\frac{\text{m}}{\text{s}}: 12C+^{12}\text{C}^{+}, 12C2+^{12}\text{C}^{2+}, 24Mg2+^{24}\text{Mg}^{2+} ו-4He+^{4}\text{He}^{+}. האלומה נכנסת בניצב לשדה מגנטי אחיד B=0.5 TB=0.5\,\text{T}, כל יון מבצע חצי מעגל ופוגע בלוח גלאי שעובר דרך נקודת הכניסה. מסת יון היא מספר המסה כפול 1 u=1.66⋅10−27 kg1\,\text{u}=1.66\cdot10^{-27}\,\text{kg} (מסת האלקטרונים זניחה). e=1.6⋅10−19 Ce=1.6\cdot10^{-19}\,\text{C}.

א.

הראו שהמרחק בין נקודת הכניסה לנקודת הפגיעה תלוי רק ביחס mq\frac mq, וחשבו אותו עבור כל אחד מארבעת היונים.

ב.

אילו יונים אי אפשר להבחין ביניהם בספקטרומטר הזה? האם שינוי של BB או של המהירות הנבחרת בבורר יעזור? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

x=2mvqBx=\frac{2mv}{qB}; 12C+^{12}\text{C}^{+}: 19.9 cm19.9\,\text{cm}; 12C2+^{12}\text{C}^{2+}: 9.96 cm9.96\,\text{cm}; 24Mg2+^{24}\text{Mg}^{2+}: 19.9 cm19.9\,\text{cm}; 4He+^{4}\text{He}^{+}: 6.64 cm6.64\,\text{cm}

הכוח המגנטי הוא הכוח הצנטריפטלי: qvB=mv2rqvB=\frac{mv^2}{r}, ולכן r=mvqBr=\frac{mv}{qB}, ונקודת הפגיעה נמצאת קוטר אחד מן הכניסה:

x=2r=2vB⋅mqx=2r=\frac{2v}{B}\cdot\frac mq

vv ו-BB משותפים לכל היונים, ולכן xx תלוי רק ב-mq\frac mq. עבור 12C+^{12}\text{C}^{+}:

x=2⋅12⋅1.66⋅10−27⋅4⋅1051.6⋅10−19⋅0.5≈0.199 mx=\frac{2\cdot12\cdot1.66\cdot10^{-27}\cdot4\cdot10^5}{1.6\cdot10^{-19}\cdot0.5}\approx0.199\,\text{m}

ליתר היונים לפי היחס An\frac{A}{n} (מספר מסה חלקי מספר המטענים): 12C2+^{12}\text{C}^{2+} – 66, חצי מן הפחמן החד-מטעני: 9.96 cm9.96\,\text{cm}; 24Mg2+^{24}\text{Mg}^{2+} – 1212, כמו 12C+^{12}\text{C}^{+}: 19.9 cm19.9\,\text{cm}; 4He+^{4}\text{He}^{+} – 44: 6.64 cm6.64\,\text{cm}.

סעיף ב

תשובה:

12C+^{12}\text{C}^{+} ו-24Mg2+^{24}\text{Mg}^{2+}; לא – לשניהם אותו mq\frac mq, וכל שינוי של vv או BB משנה את המרחק של שניהם באותו יחס.

ל-12C+^{12}\text{C}^{+} ול-24Mg2+^{24}\text{Mg}^{2+} אותו יחס mq\frac mq, ולכן הם פוגעים באותה נקודה. מכיוון ש-x=2vB⋅mqx=\frac{2v}{B}\cdot\frac mq, שינוי של vv או של BB מכפיל את המרחק של כל היונים באותו מספר – השניים יפגעו שוב זה בזה. ספקטרומטר כזה מודד mq\frac mq ולא מסה.

טעות נפוצה: להניח שיון כבד יותר נוחת תמיד רחוק יותר – 24Mg2+^{24}\text{Mg}^{2+} כבד פי שניים מ-12C+^{12}\text{C}^{+} ונוחת באותה נקודה.

שאלה 4 · ציקלוטרון: מדויטרונים לחלקיקי אלפא באותו מכשירקצרה · בינונית

ציקלוטרון בעל שדה מגנטי B=1.5 TB=1.5\,\text{T} ורדיוס שימושי R=0.4 mR=0.4\,\text{m} מאיץ דויטרונים (מטען ee, מסה md=3.34⋅10−27 kgm_d=3.34\cdot10^{-27}\,\text{kg}). e=1.6⋅10−19 Ce=1.6\cdot10^{-19}\,\text{C}, 1 MeV=1.6⋅10−13 J1\,\text{MeV}=1.6\cdot10^{-13}\,\text{J}.

א.

חשבו את התדירות של המתח החילופין שצריך להפעיל בין שתי האלקטרודות דמויות ה-D, ואת האנרגייה הקינטית המרבית של הדויטרונים (ב-MeV).

ב.

מעבירים את המכשיר להאצת חלקיקי אלפא (מטען 2e2e, מסה mα=6.64⋅10−27 kgm_\alpha=6.64\cdot10^{-27}\,\text{kg}), בלי לשנות את BB. האם צריך לשנות את תדירות המתח? מה תהיה האנרגייה הקינטית המרבית של חלקיקי האלפא? נמקו בלי חישוב מלא מחדש.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

f≈11.4 MHzf\approx11.4\,\text{MHz}; Ek,max⁡≈8.6 MeVE_{k,\max}\approx8.6\,\text{MeV}

המתח צריך להתהפך פעמיים בכל הקפה, כלומר תדירותו שווה לתדירות הסיבוב, שאינה תלויה במהירות:

f=qB2πm=1.6⋅10−19⋅1.52π⋅3.34⋅10−27≈1.14⋅107 Hzf=\frac{qB}{2\pi m}=\frac{1.6\cdot10^{-19}\cdot1.5}{2\pi\cdot3.34\cdot10^{-27}}\approx1.14\cdot10^7\,\text{Hz}

החלקיק יוצא כשרדיוס מסלולו הגיע ל-RR: vmax⁡=qBRmv_{\max}=\frac{qBR}{m}, ולכן

Ek,max⁡=q2B2R22m=(1.6⋅10−19⋅1.5⋅0.4)22⋅3.34⋅10−27≈1.38⋅10−12 J≈8.6 MeVE_{k,\max}=\frac{q^2B^2R^2}{2m}=\frac{(1.6\cdot10^{-19}\cdot1.5\cdot0.4)^2}{2\cdot3.34\cdot10^{-27}}\approx1.38\cdot10^{-12}\,\text{J}\approx8.6\,\text{MeV}

האנרגייה המרבית אינה תלויה במתח בין הדים – מתח גדול יותר רק מקצר את מספר ההקפות.

סעיף ב

תשובה:

כמעט שלא (fα≈11.5 MHzf_\alpha\approx11.5\,\text{MHz}, שינוי של כ-0.6%0.6\%); Ek,max⁡≈17.3 MeVE_{k,\max}\approx17.3\,\text{MeV} – בערך פי 2.

התדירות תלויה ביחס qm\frac qm. לחלקיק אלפא 2e6.64⋅10−27\frac{2e}{6.64\cdot10^{-27}}, וזה כמעט בדיוק e3.34⋅10−27\frac{e}{3.34\cdot10^{-27}} של הדויטרון (המסה כמעט כפולה, והמטען כפול). לכן fα≈1.15⋅107 Hzf_\alpha\approx1.15\cdot10^7\,\text{Hz} – אותו מתח חילופין כמעט, בכוונון קל.

האנרגייה המרבית תלויה ב־q2m\frac{q^2}{m} (אותם BB ו־RR):

Ek,max⁡,αEk,max⁡,d=(2e)2/mαe2/md=4mdmα=4⋅3.346.64≈2.01\frac{E_{k,\max,\alpha}}{E_{k,\max,d}}=\frac{(2e)^2/m_\alpha}{e^2/m_d}=\frac{4m_d}{m_\alpha}=\frac{4\cdot3.34}{6.64}\approx2.01

המטען כפול (פי 4 ב־q2q^2) והמסה כפולה בקירוב, ולכן Ek,max⁡,α≈2.01⋅8.6≈17.3 MeVE_{k,\max,\alpha}\approx2.01\cdot8.6\approx17.3\,\text{MeV}.

טעות נפוצה: לחשוב שאותה תדירות פירושה אותה אנרגייה – האנרגייה תלויה ב־q2/mq^2/m, לא ב־q/mq/m.

שאלה 5 · ספקטרומטר סורק: איזה מתח מביא כל איזוטופ של אורניום אל הקולטביניים · בינונית

בספקטרומטר מסות יונים חד-מטעניים יוצאים ממקור כמעט ממנוחה, מואצים במתח VV שאפשר לכוונן, ונכנסים דרך חריר בניצב לשדה מגנטי אחיד B=0.40 TB=0.40\,\text{T}. כל יון מבצע חצי מעגל. במישור החריר, במרחק קבוע DD ממנו, יש קולט צר אחד, ונאספים בו רק יונים שנוחתים בדיוק במרחק DD. מודדים את הזרם בקולט תוך שינוי VV. מסת יון היא מספר המסה כפול 1 u=1.66⋅10−27 kg1\,\text{u}=1.66\cdot10^{-27}\,\text{kg}. e=1.6⋅10−19 Ce=1.6\cdot10^{-19}\,\text{C}.

א.

יוני 238U+^{238}\text{U}^{+} מגיעים אל הקולט כשהמתח V=18.0 kVV=18.0\,\text{kV}. חשבו את מהירותם בכניסה לשדה ואת המרחק DD.

ב.

הראו שכשהשדה והמרחק DD קבועים, המתח שמביא יון אל הקולט מקיים V=qB2D28mV=\frac{qB^2D^2}{8m}. באיזה מתח יגיעו אל הקולט יוני 235U+^{235}\text{U}^{+}?

ג.

במקום לשנות את המתח משאירים V=18.0 kVV=18.0\,\text{kV} ומשנים את השדה המגנטי. מה צריך להיות BB כדי שיוני 235U+^{235}\text{U}^{+} יגיעו אל הקולט? באיזה אחוז צריך לשנות כל אחד מן הגדלים, VV או BB, כדי לעבור מאיזוטופ לאיזוטופ?

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

v≈1.21⋅105 msv\approx1.21\cdot10^5\,\frac{\text{m}}{\text{s}}; D≈1.49 mD\approx1.49\,\text{m}

עבודת השדה החשמלי הופכת לאנרגייה קינטית: eV=12mv2eV=\frac12mv^2, עם m=238⋅1.66⋅10−27≈3.95⋅10−25 kgm=238\cdot1.66\cdot10^{-27}\approx3.95\cdot10^{-25}\,\text{kg}:

v=2eVm=2⋅1.6⋅10−19⋅1.8⋅1043.95⋅10−25≈1.21⋅105 msv=\sqrt{\frac{2eV}{m}}=\sqrt{\frac{2\cdot1.6\cdot10^{-19}\cdot1.8\cdot10^4}{3.95\cdot10^{-25}}}\approx1.21\cdot10^5\,\frac{\text{m}}{\text{s}}
r=mveB=3.95⋅10−25⋅1.21⋅1051.6⋅10−19⋅0.40≈0.745 mr=\frac{mv}{eB}=\frac{3.95\cdot10^{-25}\cdot1.21\cdot10^5}{1.6\cdot10^{-19}\cdot0.40}\approx0.745\,\text{m}

היון נוחת קוטר אחד מן החריר: D=2r≈1.49 mD=2r\approx1.49\,\text{m}.

סעיף ב

תשובה:

V235≈18.23 kVV_{235}\approx18.23\,\text{kV}

מן ההאצה v=2qVmv=\sqrt{\frac{2qV}{m}}, ולכן

D2=r=mvqB=1B2mVq  ⇒  V=qB2D28m\frac D2=r=\frac{mv}{qB}=\frac1B\sqrt{\frac{2mV}{q}}\;\Rightarrow\;V=\frac{qB^2D^2}{8m}

ל־qq, BB ו־DD קבועים V∝1mV\propto\frac1m:

V235=V238⋅238235=18.0⋅1.0128≈18.23 kVV_{235}=V_{238}\cdot\frac{238}{235}=18.0\cdot1.0128\approx18.23\,\text{kV}

היון הקל צריך מתח גדול יותר: באותו מתח הוא היה מקבל אותה אנרגייה קינטית אבל תנע קטן יותר, mv=2mqVmv=\sqrt{2mqV}, ולכן רדיוס קטן יותר.

טעות נפוצה: להניח V∝mV\propto m ולקבל מתח קטן יותר ל־235U+^{235}\text{U}^{+}.

סעיף ג

תשובה:

B≈0.3975 TB\approx0.3975\,\text{T}; המתח משתנה בכ־1.3%1.3\%, השדה רק בכ־0.64%0.64\%.

מ־V=qB2D28mV=\frac{qB^2D^2}{8m} עם VV, qq, DD קבועים: B2∝mB^2\propto m, כלומר B∝mB\propto\sqrt m:

B235=0.40⋅235238≈0.3975 TB_{235}=0.40\cdot\sqrt{\frac{235}{238}}\approx0.3975\,\text{T}

המסות שונות ב־3235≈1.3%\frac{3}{235}\approx1.3\%. V∝1mV\propto\frac1m – המתח משתנה בכ־1.3%1.3\%; B∝mB\propto\sqrt m – השדה משתנה רק בכחצי מזה, כ־0.64%0.64\%. לכן בסריקה בעזרת BB צריך לכוונן את השדה בדיוק רב יותר.

שאלה 6 · דויטרונים: בורר מהירויות, חצי מעגל ועצירה בקבלביניים · קשה

ממקור SS יוצאים דויטרונים (מטען q=e=1.6⋅10−19 Cq=e=1.6\cdot10^{-19}\,\text{C}, מסה m=3.34⋅10−27 kgm=3.34\cdot10^{-27}\,\text{kg}) במהירויות שונות, ונכנסים ימינה אל בין שני לוחות אופקיים של קבל. בין הלוחות שורר שדה חשמלי אחיד E=5⋅105 VmE=5\cdot10^5\,\frac{\text{V}}{\text{m}} שכיוונו כלפי מטה. בכל האזור – גם בין הלוחות וגם אחרי היציאה מהם – שורר שדה מגנטי אחיד B=0.5 TB=0.5\,\text{T} שכיוונו לתוך הדף.

דויטרונים שנעים בין הלוחות בקו ישר יוצאים מן הקבל בנקודה PP, מבצעים חצי מעגל ומגיעים לנקב קטן HH בלוח הימני של קבל שני, שלוחותיו אנכיים. בתוך הקבל השני אין שדה מגנטי, והמרחק בין לוחותיו L=3 cmL=3\,\text{cm} (ראו איור). כוח הכובד זניח.

א.

באיזו מהירות יוצאים הדויטרונים מן הקבל הראשון בנקודה PP? נמקו.

ב.

חשבו את המרחק dd בין PP לבין הנקב HH, ואת הזמן שבו הדויטרון משלים את חצי המעגל.

ג.

הדויטרונים נכנסים לקבל השני דרך HH כשהם נעים שמאלה. איזה לוח של הקבל השני צריך להיות חיובי, ומה המתח המזערי בין הלוחות שבו כל הדויטרונים ייעצרו בתוכו?

ד.

מחברים את הקבל השני למתח V=12.5 kVV=12.5\,\text{kV}. באיזה מרחק מן הנקב HH ייעצר הדויטרון, וכמה זמן יעבור מרגע כניסתו לקבל עד שייעצר?

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

u=1⋅106 msu=1\cdot10^6\,\frac{\text{m}}{\text{s}}

על דויטרון בין הלוחות פועלים כוח חשמלי qEqE כלפי מטה (מטען חיובי, השדה מטה) וכוח מגנטי quBquB. לכוח המגנטי: x^×(−z^)=y^\hat x\times(-\hat z)=\hat y – כלפי מעלה. דויטרון נע בקו ישר רק אם שני הכוחות מאזנים זה את זה:

qE=quB  ⇒  u=EB=5⋅1050.5=1⋅106 msqE=quB\;\Rightarrow\;u=\frac{E}{B}=\frac{5\cdot10^5}{0.5}=1\cdot10^6\,\frac{\text{m}}{\text{s}}

דויטרונים מהירים יותר סוטים כלפי מעלה ואיטיים יותר כלפי מטה, ופוגעים בלוחות.

סעיף ב

תשובה:

d≈8.35 cmd\approx8.35\,\text{cm}; t≈1.31⋅10−7 st\approx1.31\cdot10^{-7}\,\text{s}

אחרי PP פועל רק הכוח המגנטי, והוא רדיאלי:

quB=mu2r  ⇒  r=muqB=3.34⋅10−27⋅1⋅1061.6⋅10−19⋅0.5≈4.18⋅10−2 mquB=m\frac{u^2}{r}\;\Rightarrow\;r=\frac{mu}{qB}=\frac{3.34\cdot10^{-27}\cdot1\cdot10^6}{1.6\cdot10^{-19}\cdot0.5}\approx4.18\cdot10^{-2}\,\text{m}

הדויטרון משלים חצי מעגל, ולכן HH נמצא קוטר אחד מעל PP: d=2r≈8.35 cmd=2r\approx8.35\,\text{cm}.

t=T2=πmqB=π⋅3.34⋅10−271.6⋅10−19⋅0.5≈1.31⋅10−7 st=\frac{T}{2}=\frac{\pi m}{qB}=\frac{\pi\cdot3.34\cdot10^{-27}}{1.6\cdot10^{-19}\cdot0.5}\approx1.31\cdot10^{-7}\,\text{s}

סעיף ג

תשובה:

הלוח השמאלי חיובי; Vmin⁡≈1.04⋅104 VV_{\min}\approx1.04\cdot10^4\,\text{V}

כדי לעצור את הדויטרונים, הכוח החשמלי עליהם צריך להיות ימינה, נגד תנועתם – כלומר השדה מכוון ימינה, מן הלוח השמאלי (החיובי) אל הלוח הימני.

הכוח המגנטי אינו מבצע עבודה, ולכן הדויטרון מגיע ל־HH במהירות uu. הוא נעצר לכל המאוחר בלוח השמאלי אם העבודה של הכוח החשמלי לאורך כל הקבל מבטלת את האנרגייה הקינטית:

qVmin⁡=12mu2  ⇒  Vmin⁡=mu22q=3.34⋅10−27⋅(1⋅106)22⋅1.6⋅10−19≈1.04⋅104 VqV_{\min}=\tfrac12mu^2\;\Rightarrow\;V_{\min}=\frac{mu^2}{2q}=\frac{3.34\cdot10^{-27}\cdot(1\cdot10^6)^2}{2\cdot1.6\cdot10^{-19}}\approx1.04\cdot10^4\,\text{V}

סעיף ד

תשובה:

x≈2.5 cmx\approx2.5\,\text{cm}; t≈5.0⋅10−8 st\approx5.0\cdot10^{-8}\,\text{s}

השדה בקבל: E2=VL=125000.03≈4.17⋅105 VmE_2=\frac{V}{L}=\frac{12500}{0.03}\approx4.17\cdot10^5\,\frac{\text{V}}{\text{m}}. לפי משפט עבודה–אנרגייה:

qE2x=12mu2  ⇒  x=mu22qE2=L⋅Vmin⁡V=0.03⋅1.04⋅1041.25⋅104≈2.5⋅10−2 mqE_2x=\tfrac12mu^2\;\Rightarrow\;x=\frac{mu^2}{2qE_2}=L\cdot\frac{V_{\min}}{V}=0.03\cdot\frac{1.04\cdot10^4}{1.25\cdot10^4}\approx2.5\cdot10^{-2}\,\text{m}

הכוח קבוע, ולכן התאוטה קצובה והמהירות הממוצעת היא u+02\frac{u+0}{2}:

t=xu/2=2⋅0.0251⋅106≈5.0⋅10−8 st=\frac{x}{u/2}=\frac{2\cdot0.025}{1\cdot10^6}\approx5.0\cdot10^{-8}\,\text{s}

טעות נפוצה: להשתמש ב־t=xut=\frac{x}{u}, כאילו המהירות קבועה.

שאלה 7 · אלקטרון בשדה מגנטי: כוח, רדיוס, זמן מחזור ובורר מהירויותבאורך בגרות · בדרך לבגרות

אלקטרון נכנס במהירות v=3⋅106 msv=3\cdot 10^{6}\,\frac{\text{m}}{\text{s}}, שכיוונה אופקי ימינה, לאזור שבו שדה מגנטי אחיד B=0.5 mTB=0.5\,\text{mT} המכוון לתוך הדף (ראו תרשים). התנועה בריק.

השפעת כוח הכבידה ניתנת להזנחה.

א.

חשבו את גודל הכוח המגנטי הפועל על האלקטרון עם כניסתו לשדה, וקבעו את כיוונו.

ב.

הסבירו מדוע האלקטרון נע בשדה בתנועה מעגלית, וחשבו את רדיוס המסלול.

ג.
(1)

חשבו את זמן המחזור של תנועת האלקטרון.

(2)

אלקטרון שני נכנס לאותו שדה במהירות 2v2v. קבעו פי כמה משתנים רדיוס המסלול שלו וזמן המחזור שלו, לעומת האלקטרון הראשון. נמקו.

ד.

מוסיפים באזור השדה המגנטי שדה חשמלי אחיד, כך שהאלקטרון הראשון (במהירות vv) נע בקו ישר. חשבו את גודל השדה החשמלי וקבעו את כיוונו.

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

F=2.4⋅10−16 NF=2.4\cdot 10^{-16}\,\text{N}, כלפי מטה (במישור הדף).

גודל – כוח לורנץ, המהירות ניצבת לשדה (α=90∘\alpha=90^\circ):

F=∣q∣vBsin⁡α=1.6⋅10−19⋅3⋅106⋅5⋅10−4=2.4⋅10−16 NF=|q|vB\sin\alpha=1.6\cdot 10^{-19}\cdot 3\cdot 10^{6}\cdot 5\cdot 10^{-4}=2.4\cdot 10^{-16}\,\text{N}

כיוון – כלל יד ימין נותן את כיוון הכוח על מטען חיובי: אצבעות בכיוון המהירות (ימינה), מכופפות לכיוון השדה (לתוך הדף) – האגודל מצביע כלפי מעלה. מטען האלקטרון שלילי, ולכן הכוח עליו בכיוון ההפוך – כלפי מטה במישור הדף.

טעות נפוצה: לשכוח להפוך את הכיוון עבור מטען שלילי.

סעיף ב

תשובה:

הכוח ניצב תמיד למהירות וקבוע בגודלו; R≈3.4⋅10−2 mR\approx 3.4\cdot 10^{-2}\,\text{m} (כ־3.4 cm3.4\,\text{cm}).

כוח לורנץ ניצב תמיד למהירות, ולכן אינו משנה את גודלה – רק את כיוונה. גודל הכוח ∣q∣vB|q|vB קבוע, ולכן האלקטרון נע בתנועה מעגלית קצובה, וכוח לורנץ משמש ככוח הרדיאלי:

∣q∣vB=mev2R  ⇒  R=mev∣q∣B|q|vB=m_e\frac{v^2}{R}\;\Rightarrow\;R=\frac{m_ev}{|q|B}
R=9.11⋅10−31⋅3⋅1061.6⋅10−19⋅5⋅10−4≈3.4⋅10−2 mR=\frac{9.11\cdot 10^{-31}\cdot 3\cdot 10^{6}}{1.6\cdot 10^{-19}\cdot 5\cdot 10^{-4}}\approx 3.4\cdot 10^{-2}\,\text{m}

סעיף ג(1)

תשובה:

T≈7.2⋅10−8 sT\approx 7.2\cdot 10^{-8}\,\text{s}

T=2πRv=2π⋅0.03423⋅106≈7.2⋅10−8 sT=\frac{2\pi R}{v}=\frac{2\pi\cdot 0.0342}{3\cdot 10^{6}}\approx 7.2\cdot 10^{-8}\,\text{s}

(או ישירות: T=2πme∣q∣B=2π⋅9.11⋅10−311.6⋅10−19⋅5⋅10−4≈7.2⋅10−8 sT=\frac{2\pi m_e}{|q|B}=\frac{2\pi\cdot 9.11\cdot 10^{-31}}{1.6\cdot 10^{-19}\cdot 5\cdot 10^{-4}}\approx 7.2\cdot 10^{-8}\,\text{s}.)

סעיף ג(2)

תשובה:

הרדיוס גדל פי 22; זמן המחזור לא משתנה.

לפי R=mev∣q∣BR=\frac{m_ev}{|q|B}, הרדיוס יחסי ישר למהירות – הוא גדל פי 22 (כ־6.8 cm6.8\,\text{cm}).

זמן המחזור:

T=2πRv=2πv⋅mev∣q∣B=2πme∣q∣BT=\frac{2\pi R}{v}=\frac{2\pi}{v}\cdot\frac{m_ev}{|q|B}=\frac{2\pi m_e}{|q|B}

המהירות מצטמצמת – זמן המחזור אינו תלוי במהירות, ולכן לא משתנה. האלקטרון המהיר עובר מסלול ארוך פי 22, אבל במהירות כפולה.

סעיף ד

תשובה:

E=1.5⋅103 VmE=1.5\cdot 10^{3}\,\frac{\text{V}}{\text{m}}, כלפי מטה (במישור הדף).

כדי שהאלקטרון ינוע בקו ישר במהירות קבועה, שקול הכוחות עליו צריך להיות אפס: הכוח החשמלי מאזן את הכוח המגנטי.

∣q∣E=∣q∣vB  ⇒  E=vB=3⋅106⋅5⋅10−4=1.5⋅103 Vm|q|E=|q|vB\;\Rightarrow\;E=vB=3\cdot 10^{6}\cdot 5\cdot 10^{-4}=1.5\cdot 10^{3}\,\frac{\text{V}}{\text{m}}

הכוח המגנטי מכוון כלפי מטה (סעיף א), ולכן הכוח החשמלי צריך להיות כלפי מעלה. האלקטרון שלילי – הכוח החשמלי עליו מנוגד לכיוון השדה, ולכן השדה החשמלי מכוון כלפי מטה.

(מעניין: פרוטון באותה מהירות היה עובר בשדות אלה בקו ישר גם הוא – לשני הכוחות עליו הכיוונים ההפוכים, והתנאי E=vBE=vB אינו תלוי במטען ובמסה.)

שאלה 8 · פרוטון בחצי מעגל בשדה מגנטי ובבורר מהירויותבאורך בגרות · בדרך לבגרות

פרוטון (מסה 1.67⋅10−27 kg1.67\cdot 10^{-27}\,\text{kg}, מטען 1.6⋅10−19 C1.6\cdot 10^{-19}\,\text{C}) נע במהירות v=2.0⋅106 msv=2.0\cdot 10^{6}\,\frac{\text{m}}{\text{s}} ונכנס בנקודה AA, במאונך לגבול, לאזור שבו שורר שדה מגנטי אחיד B→\vec B המאונך לדף.

הפרוטון נע בשדה בחצי מעגל ויוצא ממנו בנקודה CC, כמתואר בתרשים. המרחק ACAC הוא 20 cm20\,\text{cm}. הזניחו את כוח הכבידה.

א.

קבעו את כיוון השדה המגנטי B→\vec B. נמקו.

ב.

חשבו את גודל השדה המגנטי.

ג.

חשבו את זמן השהייה של הפרוטון בשדה. אילו מהירות הפרוטון הייתה גדולה פי 2 – כיצד היו משתנים המרחק ACAC וזמן השהייה? נמקו.

ד.

לפני הכניסה לשדה, הפרוטונים עוברים בבורר מהירויות: בין שני לוחות מקבילים ואופקיים יש שדה חשמלי אחיד, ושדה מגנטי אחיד B0=0.05 TB_0=0.05\,\text{T} המכוון אל תוך הדף. הפרוטונים נעים ימינה, במקביל ללוחות. חשבו את עוצמת השדה החשמלי הדרושה כדי שפרוטונים במהירות vv ינועו בבורר בקו ישר, וקבעו את כיוונו.

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

B→\vec B נכנס אל הדף.

הכוח המגנטי הוא הכוח הרדיאלי ומכוון אל מרכז המסלול. בנקודה AA הפרוטון נע ימינה, והמסלול מתעקם כלפי מעלה (לעבר CC), ולכן הכוח ב־AA מכוון כלפי מעלה.

לפי כלל יד ימין למטען חיובי: מהירות ימינה וכוח כלפי מעלה – השדה נכנס אל הדף.

סעיף ב

תשובה:

B≈0.21 TB\approx 0.21\,\text{T}

ACAC הוא קוטר חצי המעגל (הפרוטון נכנס ויוצא בניצב לגבול), ולכן r=AC2=10 cm=0.10 mr=\frac{AC}{2}=10\,\text{cm}=0.10\,\text{m}.

כוח לורנץ הוא הכוח הרדיאלי (F=qvBF=qvB, המהירות ניצבת לשדה):

qvB=mv2r  ⇒  B=mvqr=1.67⋅10−27⋅2.0⋅1061.6⋅10−19⋅0.10≈0.21 TqvB=\frac{mv^2}{r}\;\Rightarrow\;B=\frac{mv}{qr}=\frac{1.67\cdot 10^{-27}\cdot 2.0\cdot 10^6}{1.6\cdot 10^{-19}\cdot 0.10}\approx 0.21\,\text{T}

טעות נפוצה: להציב ACAC כרדיוס.

סעיף ג

תשובה:

t≈1.57⋅10−7 st\approx 1.57\cdot 10^{-7}\,\text{s}; ACAC גדל פי 2 (40 cm40\,\text{cm}), זמן השהייה לא משתנה.

חצי מעגל באורך πr\pi r במהירות קבועה בגודלה:

t=πrv=π⋅0.102.0⋅106≈1.57⋅10−7 st=\frac{\pi r}{v}=\frac{\pi\cdot 0.10}{2.0\cdot 10^6}\approx 1.57\cdot 10^{-7}\,\text{s}

מהירות כפולה: r=mvqBr=\frac{mv}{qB} גדל פי 2, ולכן AC=2rAC=2r גדל פי 2 – 40 cm40\,\text{cm}.

זמן השהייה הוא חצי זמן מחזור:

t=T2=πmqBt=\frac{T}{2}=\frac{\pi m}{qB}

והוא אינו תלוי במהירות: המסלול ארוך פי 2, אבל הפרוטון נע מהר פי 2. זמן השהייה לא משתנה.

סעיף ד

תשובה:

E=1.0⋅105 N/CE=1.0\cdot 10^{5}\,\text{N/C}, מכוון כלפי מטה.

בקו ישר במהירות קבועה שקול הכוחות אפס – הכוח החשמלי מאזן את הכוח המגנטי.

כיוון הכוח המגנטי: מהירות ימינה ושדה נכנס לדף – לפי כלל יד ימין למטען חיובי הכוח המגנטי כלפי מעלה. לכן הכוח החשמלי צריך להיות כלפי מטה, והשדה החשמלי (מטען חיובי) מכוון כלפי מטה.

הגודל:

qE=qvB0  ⇒  E=vB0=2.0⋅106⋅0.05=1.0⋅105 N/CqE=qvB_0\;\Rightarrow\;E=vB_0=2.0\cdot 10^6\cdot 0.05=1.0\cdot 10^{5}\,\text{N/C}

שאלה 9 · חלקיק אלפא בשדה מגנטי ובבורר מהירויותבאורך בגרות · בדרך לבגרות

חלקיק אלפא (גרעין הליום: מטען q=+2e=3.2⋅10−19 Cq=+2e=3.2\cdot 10^{-19}\,\text{C}, מסה m=6.64⋅10−27 kgm=6.64\cdot 10^{-27}\,\text{kg}) נע במהירות v=1.0⋅106 msv=1.0\cdot 10^6\,\frac{\text{m}}{\text{s}} ונכנס בניצב לגבול של אזור שבו שורר שדה מגנטי אחיד B=0.5 TB=0.5\,\text{T} שכיוונו לתוך הדף (ראו תרשים). המהירות ניצבת לשדה. כוח הכבידה זניח, והתנועה בריק.

א.

קבעו מהו כיוון הכוח המגנטי הפועל על החלקיק ברגע כניסתו לשדה, ולאיזה צד יתעקם מסלולו. הסבירו מדוע גודל מהירות החלקיק אינו משתנה בשדה.

ב.

חשבו את רדיוס המסלול של החלקיק בשדה.

ג.

החלקיק יוצא מן השדה דרך אותו גבול שדרכו נכנס. חשבו את המרחק בין נקודת הכניסה לנקודת היציאה, ואת הזמן שהחלקיק שוהה בשדה.

ד.

חלקיקי אלפא באותה מהירות נכנסים כעת לבורר מהירויות: שני לוחות מקבילים שהמרחק ביניהם d=2 cmd=2\,\text{cm}, הלוח העליון חיובי, ובין הלוחות גם שדה מגנטי אחיד B=0.5 TB=0.5\,\text{T} לתוך הדף (ראו תרשים). החלקיקים נכנסים במקביל ללוחות.

חשבו את המתח שיש לחבר בין הלוחות כדי שחלקיקי אלפא שמהירותם 1.0⋅106 ms1.0\cdot 10^6\,\frac{\text{m}}{\text{s}} ינועו ביניהם בקו ישר.

ה.

חלקיק אלפא שמהירותו 1.5⋅106 ms1.5\cdot 10^6\,\frac{\text{m}}{\text{s}} נכנס לבורר (המתח מסעיף ד). קבעו לאיזה לוח הוא יסטה, וקבעו אם בזמן הסטייה גודל מהירותו גדל, קטן או נשאר קבוע. נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

הכוח כלפי מעלה (בתרשים); המסלול מתעקם כלפי מעלה. הכוח ניצב למהירות ולכן אינו מבצע עבודה.

לפי F→=qv→×B→\vec F=q\vec v\times\vec B (מטען חיובי): v→\vec v ימינה, B→\vec B לתוך הדף. לפי כלל יד ימין, ימינה ×\times לתוך הדף = כלפי מעלה. לכן החלקיק מתעקם כלפי מעלה.

הכוח המגנטי ניצב תמיד למהירות, ולכן העבודה שלו אפס. לפי משפט עבודה–אנרגייה האנרגייה הקינטית לא משתנה – גודל המהירות קבוע, ורק כיוונה משתנה. לכן התנועה היא תנועה מעגלית קצובה.

סעיף ב

תשובה:

r≈4.2⋅10−2 mr\approx 4.2\cdot 10^{-2}\,\text{m} (4.15 cm4.15\,\text{cm})

הכוח המגנטי הוא הכוח השקול הרדיאלי. לפי החוק השני של ניוטון, עם F=qvBF=qvB ו־aR=v2ra_R=\frac{v^2}{r}:

qvB=mv2r  ⇒  r=mvqB=6.64⋅10−27⋅1.0⋅1063.2⋅10−19⋅0.5≈4.15⋅10−2 mqvB=m\frac{v^2}{r}\;\Rightarrow\;r=\frac{mv}{qB}=\frac{6.64\cdot 10^{-27}\cdot 1.0\cdot 10^6}{3.2\cdot 10^{-19}\cdot 0.5}\approx 4.15\cdot 10^{-2}\,\text{m}

טעות נפוצה: להציב את מטען היסוד ee במקום 2e2e.

סעיף ג

תשובה:

מרחק ≈8.3 cm\approx 8.3\,\text{cm}; זמן ≈1.3⋅10−7 s\approx 1.3\cdot 10^{-7}\,\text{s}

החלקיק נכנס בניצב לגבול, ולכן מרכז המעגל נמצא על הגבול. החלקיק מבצע חצי מעגל ויוצא בנקודה שמרחקה מנקודת הכניסה הוא קוטר המעגל:

d=2r=2⋅0.0415≈0.083 md=2r=2\cdot 0.0415\approx 0.083\,\text{m}

הזמן הוא חצי זמן מחזור. מדף הנוסחאות v=2πrTv=\frac{2\pi r}{T}:

t=T2=πrv=π⋅0.04151.0⋅106≈1.3⋅10−7 st=\frac{T}{2}=\frac{\pi r}{v}=\frac{\pi\cdot 0.0415}{1.0\cdot 10^6}\approx 1.3\cdot 10^{-7}\,\text{s}

סעיף ד

תשובה:

ΔV=1.0⋅104 V\Delta V=1.0\cdot 10^4\,\text{V}

כדי שהחלקיק ינוע בקו ישר, שקול הכוחות עליו אפס: הכוח המגנטי (כלפי מעלה, כמו בסעיף א) מאוזן על ידי הכוח החשמלי (כלפי מטה – השדה מכוון מהלוח החיובי העליון אל הלוח התחתון):

qE=qvB  ⇒  E=vB=1.0⋅106⋅0.5=5⋅105 V/mqE=qvB\;\Rightarrow\;E=vB=1.0\cdot 10^6\cdot 0.5=5\cdot 10^5\,\text{V/m}

מדף הנוסחאות, E=ΔVΔxE=\frac{\Delta V}{\Delta x}:

ΔV=Ed=5⋅105⋅0.02=1.0⋅104 V\Delta V=Ed=5\cdot 10^5\cdot 0.02=1.0\cdot 10^4\,\text{V}

(המטען מצטמצם: התנאי E=vBE=vB זהה לכל חלקיק טעון, בלי תלות במטענו ובמסתו.)

סעיף ה

תשובה:

יסטה ללוח העליון (החיובי); גודל מהירותו קטן.

לאיזה לוח: הכוח החשמלי qEqE אינו תלוי במהירות, והכוח המגנטי qvBqvB גדל עם המהירות. עבור v=1.5⋅106 m/sv=1.5\cdot 10^6\,\text{m/s}:

qvB=q⋅7.5⋅105>qE=q⋅5⋅105qvB=q\cdot 7.5\cdot 10^5>qE=q\cdot 5\cdot 10^5

הכוח המגנטי (כלפי מעלה) גדול מהכוח החשמלי (כלפי מטה), ולכן החלקיק סוטה כלפי מעלה – אל הלוח החיובי.

גודל המהירות: הכוח המגנטי אינו מבצע עבודה. הכוח החשמלי מכוון מטה, והחלקיק זז מעלה – נגד הכוח החשמלי – ולכן הכוח החשמלי מבצע עבודה שלילית (החלקיק החיובי מתקרב ללוח החיובי, לפוטנציאל גבוה יותר). לפי משפט עבודה–אנרגייה האנרגייה הקינטית קטנה – גודל המהירות קטן.

שאלה 10 · פרוטון בבורר מהירויותבאורך בגרות · בדרך לבגרות

בתרשים מתואר בורר מהירויות: בין שני לוחות מקבילים, 11 ו־22, שורר שדה חשמלי אחיד שגודלו E=2.0⋅103 V/mE=2.0\cdot 10^{3}\,\text{V/m}, ובכל האזור שורר שדה מגנטי אחיד B=0.02 TB=0.02\,\text{T} שכיוונו אל תוך הדף.

פרוטון נכנס בין הלוחות ונע ימינה בקו ישר במהירות קבועה.

הזניחו את כוח הכובד. מסת הפרוטון ומטענו נתונים בטבלת הקבועים.

א.

קבעו את כיוון הכוח המגנטי הפועל על הפרוטון. מכאן קבעו את כיוון הכוח החשמלי הפועל עליו, ואיזה לוח, 11 או 22, טעון במטען חיובי.

ב.

הראו שגודל מהירות הפרוטון הוא v=EBv=\frac{E}{B}, וחשבו אותו.

ג.

פרוטון שני נכנס לבורר באותו כיוון, אבל במהירות גדולה ממהירות הפרוטון הראשון. קבעו אם הוא ינוע בקו ישר, ואם לא – לעבר איזה לוח יוסט. נמקו.

ד.

הפרוטון הראשון יוצא מהבורר לאזור שבו שורר רק השדה המגנטי BB (באותו גודל ובאותו כיוון). שם הוא נע בתנועה מעגלית, והכוח המגנטי הוא הכוח השקול הגורם לתאוצה הרדיאלית. חשבו את רדיוס המסלול.

ה.

הפרוטון משלים חצי מעגל באזור השדה המגנטי. חשבו כמה זמן נמשכת תנועה זו.

◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

הכוח המגנטי כלפי מעלה, הכוח החשמלי כלפי מטה; הלוח 11 (העליון) חיובי.

הכוח המגנטי: לפי כלל יד ימין – מהירות ימינה, שדה לתוך הדף, מטען חיובי – הכוח מכוון כלפי מעלה (לעבר לוח 1).

הכוח החשמלי: הפרוטון נע בקו ישר במהירות קבועה, ולכן שקול הכוחות אפס, והכוח החשמלי מכוון כלפי מטה.

הלוח החיובי: על מטען חיובי הכוח החשמלי בכיוון השדה, ולכן השדה מכוון כלפי מטה – מלוח 1 אל לוח 2. השדה מכוון מהלוח החיובי לשלילי, ולכן לוח 1 חיובי.

סעיף ב

תשובה:

v=1.0⋅105 m/sv=1.0\cdot 10^{5}\,\text{m/s}

שקול הכוחות אפס, ולכן הכוח החשמלי והכוח המגנטי שווים בגודלם. מדף הנוסחאות F=qEF=qE ו־F=qvBsin⁡αF=qvB\sin\alpha עם α=90∘\alpha=90^\circ:

qE=qvB  ⇒  v=EBqE=qvB\;\Rightarrow\;v=\frac{E}{B}
v=2.0⋅1030.02=1.0⋅105 m/sv=\frac{2.0\cdot 10^{3}}{0.02}=1.0\cdot 10^{5}\,\text{m/s}

סעיף ג

תשובה:

לא; הוא יוסט כלפי מעלה – לעבר לוח 11.

קביעה: הפרוטון השני לא ינוע בקו ישר; הוא יוסט לעבר לוח 1.

נימוק: הכוח החשמלי qEqE אינו תלוי במהירות – הוא זהה לזה שפעל על הפרוטון הראשון. הכוח המגנטי qvBqvB יחסי למהירות, ולכן על הפרוטון המהיר הוא גדול מ־qEqE. השקול מכוון אפוא בכיוון הכוח המגנטי – כלפי מעלה, לעבר לוח 1.

טעות נפוצה: לחשוב שהפרוטון המהיר "ממשיך ישר" בגלל התמדה – כל עוד הכוחות אינם מאוזנים, יש לו תאוצה בכיוון השקול.

סעיף ד

תשובה:

r≈5.2⋅10−2 mr\approx 5.2\cdot 10^{-2}\,\text{m} (כ־5.2 cm5.2\,\text{cm})

הכוח המגנטי ניצב למהירות, ולכן הוא הכוח הרדיאלי. מהחוק השני של ניוטון עם aR=v2ra_R=\frac{v^2}{r} (מדף הנוסחאות):

qvB=mpv2r  ⇒  r=mpvqBqvB=m_p\frac{v^2}{r}\;\Rightarrow\;r=\frac{m_pv}{qB}
r=1.67⋅10−27⋅1.0⋅1051.6⋅10−19⋅0.02≈5.2⋅10−2 mr=\frac{1.67\cdot 10^{-27}\cdot 1.0\cdot 10^{5}}{1.6\cdot 10^{-19}\cdot 0.02}\approx 5.2\cdot 10^{-2}\,\text{m}

סעיף ה

תשובה:

t≈1.6⋅10−6 st\approx 1.6\cdot 10^{-6}\,\text{s}

גודל המהירות קבוע (הכוח המגנטי ניצב לתנועה ואינו עושה עבודה), ואורך חצי המעגל הוא πr\pi r:

t=πrv=π⋅5.22⋅10−21.0⋅105≈1.6⋅10−6 st=\frac{\pi r}{v}=\frac{\pi\cdot 5.22\cdot 10^{-2}}{1.0\cdot 10^{5}}\approx 1.6\cdot 10^{-6}\,\text{s}

(באופן כללי t=πmpqBt=\frac{\pi m_p}{qB} – הזמן אינו תלוי במהירות הפרוטון.)

שאלה 11 · בורר מהירויות ליוני נתרן: מי עובר בקו ישר ומי סוטהבאורך בגרות · בדרך לבגרות

מקור יונים פולט אלומה של יוני נתרן Na+\text{Na}^+ (מטען +e+e) במהירויות שונות. האלומה נכנסת אופקית לבורר מהירויות: שני לוחות מתכת אופקיים שהמרחק ביניהם d=1.0 cmd=1.0\,\text{cm} והמתח ביניהם V=150 VV=150\,\text{V} (הלוח העליון חיובי), ושדה מגנטי אחיד B=0.05 TB=0.05\,\text{T} שמכוון לתוך הדף (ראו תרשים).

e=1.6⋅10−19 Ce=1.6\cdot10^{-19}\,\text{C}. כוח הכובד זניח.

א.

חשבו את גודל השדה החשמלי בין הלוחות וקבעו את כיוונו.

ב.

יון Na+\text{Na}^+ נע ימינה בין הלוחות. קבעו את כיוון הכוח החשמלי ואת כיוון הכוח המגנטי הפועלים עליו. נמקו.

ג.

חשבו את מהירות היונים שעוברים בין הלוחות בקו ישר.

ד.

מחליפים את המקור, ועכשיו נכנסים לבורר באותה מהירות של סעיף ג יוני כלור Cl−\text{Cl}^- (מטען −e-e, מסה גדולה פי 1.51.5 בערך ממסת יון נתרן) ויוני מגנזיום Mg2+\text{Mg}^{2+} (מטען +2e+2e). קבעו אילו מהם עוברים בקו ישר. נמקו.

ה.

יון Na+\text{Na}^+ נכנס לבורר במהירות 4⋅105 m/s4\cdot10^{5}\,\text{m/s}. חשבו את הכוח השקול הפועל עליו ברגע הכניסה, וקבעו לאיזה לוח הוא יסטה.

◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

E=1.5⋅104 V/mE=1.5\cdot10^{4}\,\text{V/m}, כלפי מטה

השדה בין לוחות מקבילים אחיד, ומדף הנוסחאות:

E=Vd=1500.01=1.5⋅104 V/mE=\frac{V}{d}=\frac{150}{0.01}=1.5\cdot10^{4}\,\text{V/m}

השדה מכוון מהלוח החיובי לשלילי – כלפי מטה.

סעיף ב

תשובה:

הכוח החשמלי – מטה; הכוח המגנטי – מעלה.

כוח חשמלי: F→=qE→\vec F=q\vec E ו־q>0q>0, ולכן הכוח בכיוון השדה – כלפי מטה.

כוח מגנטי (לורנץ): לפי כלל יד ימין למטען חיובי: המהירות ימינה והשדה לתוך הדף, והכוח ניצב לשניהם – כלפי מעלה.

שני הכוחות מנוגדים, ולכן ייתכן שהם יתאזנו.

סעיף ג

תשובה:

v=3⋅105 m/sv=3\cdot10^{5}\,\text{m/s}

היון נע בקו ישר במהירות קבועה כשהכוח השקול עליו אפס, כלומר הכוח המגנטי שווה בגודלו לכוח החשמלי (הזווית בין v→\vec v ל־B→\vec B היא 90∘90^\circ):

qvB=qE  ⇒  v=EB=1.5⋅1040.05=3⋅105 m/sqvB=qE\;\Rightarrow\;v=\frac{E}{B}=\frac{1.5\cdot10^{4}}{0.05}=3\cdot10^{5}\,\text{m/s}

סעיף ד

תשובה:

שני הסוגים עוברים בקו ישר.

בתנאי המעבר qvB=qEqvB=qE המטען מופיע בשני האגפים ומצטמצם: v=EBv=\frac EB. התנאי אינו תלוי בגודל המטען, בסימנו או במסה.

- Cl−\text{Cl}^-: המטען שלילי, ולכן שני הכוחות מתהפכים – החשמלי כלפי מעלה והמגנטי כלפי מטה. הם עדיין מנוגדים ושווים בגודלם, והיון עובר.

- Mg2+\text{Mg}^{2+}: שני הכוחות גדלים פי 22 יחד, ונשארים שווים.

המסה אינה משפיעה, כי הכוח השקול אפס – אין תאוצה, ולכן לא משנה מה המסה.

טעות נפוצה: לחשוב שיון שלילי יסטה כי "הכוח המגנטי עליו הפוך" – גם הכוח החשמלי הפוך.

סעיף ה

תשובה:

F=8⋅10−16 NF=8\cdot10^{-16}\,\text{N} כלפי מעלה – הוא סוטה לעבר הלוח העליון.

FE=eE=1.6⋅10−19⋅1.5⋅104=2.4⋅10−15 NF_E=eE=1.6\cdot10^{-19}\cdot1.5\cdot10^{4}=2.4\cdot10^{-15}\,\text{N}

כלפי מטה.

FB=evB=1.6⋅10−19⋅4⋅105⋅0.05=3.2⋅10−15 NF_B=evB=1.6\cdot10^{-19}\cdot4\cdot10^{5}\cdot0.05=3.2\cdot10^{-15}\,\text{N}

כלפי מעלה.

הכוח החשמלי אינו תלוי במהירות, אבל הכוח המגנטי גדל איתה. ליון מהיר מהמהירות הנבחרת הכוח המגנטי גדול יותר:

F=3.2⋅10−15−2.4⋅10−15=8⋅10−16 NF=3.2\cdot10^{-15}-2.4\cdot10^{-15}=8\cdot10^{-16}\,\text{N}

כלפי מעלה, ולכן היון סוטה לעבר הלוח העליון (החיובי).

שאלה 12 · ספקטרומטר מסות: הפרדת שני איזוטופים של ליתיוםבאורך בגרות · בדרך לבגרות

בספקטרומטר מסות בודקים דגימה של ליתיום. יוני ליתיום בעלי מטען +e+e יוצאים כמעט ממנוחה ליד לוח P1P_1 ומואצים במתח V=1500 VV=1500\,\text{V} עד ללוח P2P_2. דרך חריר SS בלוח P2P_2 הם נכנסים בניצב לאזור שבו יש שדה מגנטי אחיד B=0.25 TB=0.25\,\text{T} שמכוון מתוך הדף. גבול האזור הוא הלוח P2P_2, ועליו מותקן גלאי לאורך כל הלוח, מעל החריר ומתחתיו (הפס הכחול בתרשים).

בדגימה שני איזוטופים: 7Li^{7}\text{Li} שמסת היון שלו m7=7⋅1.66⋅10−27 kgm_7=7\cdot1.66\cdot10^{-27}\,\text{kg}, ו־6Li^{6}\text{Li} שמסת היון שלו m6=6⋅1.66⋅10−27 kgm_6=6\cdot1.66\cdot10^{-27}\,\text{kg}.

e=1.6⋅10−19 Ce=1.6\cdot10^{-19}\,\text{C}. כוח הכובד זניח.

א.

חשבו את מהירות יון 7Li^{7}\text{Li} כשהוא עובר דרך החריר SS.

ב.

קבעו אם היונים פוגעים בגלאי מעל החריר או מתחתיו. נמקו.

ג.

חשבו את רדיוס המסלול של יון 7Li^{7}\text{Li} ואת המרחק בין החריר לנקודת הפגיעה שלו בגלאי.

ד.

הראו שבמתח מאיץ נתון רדיוס המסלול יחסי לשורש המסה, r∝mr\propto\sqrt m. חשבו בעזרת זה את רדיוס המסלול של יון 6Li^{6}\text{Li}, ואת המרחק בין שתי נקודות הפגיעה בגלאי.

◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

v7≈2.03⋅105 m/sv_7\approx2.03\cdot10^{5}\,\text{m/s}

בין הלוחות עושה הכוח החשמלי עבודה W=qVW=qV, והיא הופכת לאנרגייה קינטית (היון יוצא ממנוחה):

eV=12m7v72  ⇒  v7=2eVm7=2⋅1.6⋅10−19⋅15001.162⋅10−26≈2.03⋅105 m/seV=\tfrac12m_7v_7^2\;\Rightarrow\;v_7=\sqrt{\frac{2eV}{m_7}}=\sqrt{\frac{2\cdot1.6\cdot10^{-19}\cdot1500}{1.162\cdot10^{-26}}}\approx2.03\cdot10^{5}\,\text{m/s}

סעיף ב

תשובה:

מתחת לחריר.

בשדה המגנטי פועל על היון כוח לורנץ הניצב למהירותו, והוא נע בחצי מעגל וחוזר אל הלוח P2P_2.

בחריר היון נע ימינה והשדה מכוון מתוך הדף. לפי כלל יד ימין למטען חיובי, הכוח ברגע הכניסה מכוון כלפי מטה. הכוח מכוון למרכז המעגל, ולכן המרכז מתחת לחריר, והיון פוגע בגלאי מתחת לחריר.

סעיף ג

תשובה:

r7≈5.90 cmr_7\approx5.90\,\text{cm}; המרחק ≈11.8 cm\approx11.8\,\text{cm}

כוח לורנץ הוא הכוח הצנטריפטלי (sin⁡90∘=1\sin90^\circ=1):

evB=m7v72r7  ⇒  r7=m7v7eB=1.162⋅10−26⋅2.03⋅1051.6⋅10−19⋅0.25≈0.0590 mevB=\frac{m_7v_7^2}{r_7}\;\Rightarrow\;r_7=\frac{m_7v_7}{eB}=\frac{1.162\cdot10^{-26}\cdot2.03\cdot10^{5}}{1.6\cdot10^{-19}\cdot0.25}\approx0.0590\,\text{m}

היון עובר חצי מעגל, ולכן פוגע במרחק קוטר מהחריר:

2r7≈11.8 cm2r_7\approx11.8\,\text{cm}

סעיף ד

תשובה:

r6≈5.47 cmr_6\approx5.47\,\text{cm}; המרחק בין הפגיעות ≈0.88 cm\approx0.88\,\text{cm} (יוני 6Li^{6}\text{Li} פוגעים קרוב יותר לחריר)

מציבים את המהירות מסעיף א ברדיוס:

r=mveB=meB2eVm=1B2mVer=\frac{mv}{eB}=\frac{m}{eB}\sqrt{\frac{2eV}{m}}=\frac1B\sqrt{\frac{2mV}{e}}

באותם VV, BB ו־ee הרדיוס יחסי ל־m\sqrt m. לכן:

r6=r7m6m7=5.90⋅67≈5.47 cmr_6=r_7\sqrt{\frac{m_6}{m_7}}=5.90\cdot\sqrt{\frac67}\approx5.47\,\text{cm}

המרחק בין נקודות הפגיעה הוא הפרש הקטרים:

Δx=2r7−2r6≈11.81−10.93≈0.88 cm\Delta x=2r_7-2r_6\approx11.81-10.93\approx0.88\,\text{cm}

ליון הקל יותר מהירות גדולה יותר, אבל התנע שלו (mv=2meVmv=\sqrt{2meV}) קטן יותר, ולכן הרדיוס שלו קטן יותר.

טעות נפוצה: להניח ששני האיזוטופים נכנסים לשדה באותה מהירות ולכתוב r∝mr\propto m. בלי בורר מהירויות, מתח ההאצה שווה – לא המהירות.

שאלה 13 · אלקטרון בשדה מגנטי: כוח לורנץ, מעגל, בורר מהירויות ותנועה בורגית; חיישן עם סימןבאורך בגרות · ברמת בגרות

מדענים חקרו תנועה של אלקטרונים בשדה מגנטי, בתוך שפופרת ריק. השפעת כוח הכבידה על תנועת האלקטרונים ניתנת להזנחה.

בניסוי ראשון הופעל שדה מגנטי אחיד B1B_1 שכיוונו אנכית כלפי מעלה.

אלקטרון נכנס לאזור השדה במהירות vv שכיוונה אופקי, ימינה (ראו תרשים 1).

נתונים: B1=2 mTB_1=2\,\text{mT}, v=8⋅106 msv=8\cdot 10^{6}\,\frac{\text{m}}{\text{s}}.

א.

חשבו את הכוח (גודל וכיוון) הפועל על האלקטרון עם כניסתו לשדה המגנטי.

ב.
(1)

חשבו את רדיוס הסיבוב R1R_1 של האלקטרון בשדה המגנטי.

(2)

חשבו את זמן המחזור T1T_1 של תנועת האלקטרון בשדה המגנטי.

ג.

המדענים הפעילו שדה חשמלי אחיד EE נוסף לשדה המגנטי B1B_1, והאלקטרון נע בקו ישר.

חשבו את השדה החשמלי EE (גודל וכיוון) שהפעילו המדענים.

ד.

בניסוי שני הופסקו השדות EE ו־B1B_1, והופעל שדה מגנטי אחר, B2B_2, אחיד, שקוויו מקבילים זה לזה ונטויים בזווית חדה ביחס לקרקע (תרשים 2). עוצמת השדה, זוויתו המדויקת וכיוונו (מעלה וימינה או מטה ושמאלה) אינם ידועים.

שימו לב: תרשים 2 סכמטי – הזווית שבו אינה הזווית האמיתית של השדה, וכיוון קווי השדה אינו מסומן בו.

אלקטרון נכנס לאזור השדה B2B_2 במהירות vv שכיוונה אופקי, ימינה.

לאחר כניסתו לשדה ביצע האלקטרון תנועה בורגית (תנועה מעגלית במישור הניצב לקווי השדה, יחד עם התקדמות במהירות קבועה בכיוון קווי השדה).

הסבירו מדוע ביצע האלקטרון תנועה בורגית.

רמז: פרקו את וקטור המהירות לרכיב הניצב לקווי השדה ולרכיב המקביל להם.

ה.

כדי למצוא את גודל השדה B2B_2 ואת כיוונו הציבו המדענים על הקרקע חיישן שדה מגנטי, כך שהזווית α\alpha בין ציר החיישן לקרקע ניתנת לשינוי (α\alpha נמדדת מהכיוון האופקי ימינה, כמתואר בתרשים 3).

החיישן מודד את רכיב השדה המגנטי בכיוון ציר החיישן: הקריאה חיובית כאשר הרכיב מכוון בכיוון החץ שעל ציר החיישן, ושלילית כאשר הוא מכוון בכיוון ההפוך.

המדענים מדדו את קריאת החיישן כתלות בזווית α\alpha. תוצאות המדידות מתוארות בתרשים 4.

מצאו בעזרת תרשים 4 את גודלו של השדה המגנטי B2B_2 ואת כיוונו (הזווית בין קווי השדה לקרקע, והאם השדה מכוון מעלה וימינה או מטה ושמאלה). הסבירו בקצרה את דרך הפתרון.

◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה:

F=2.56⋅10−15 NF=2.56\cdot 10^{-15}\,\text{N}, אופקי, בניצב לדף – לתוך הדף.

גודל – מדף הנוסחאות, כוח לורנץ:

F=qvBsin⁡αF=qvB\sin\alpha

המהירות אופקית והשדה אנכי, ולכן α=90∘\alpha=90^\circ:

F=1.6⋅10−19⋅8⋅106⋅2⋅10−3=2.56⋅10−15 NF=1.6\cdot 10^{-19}\cdot 8\cdot 10^{6}\cdot 2\cdot 10^{-3}=2.56\cdot 10^{-15}\,\text{N}

כיוון – F→=qv→×B→\vec F=q\vec v\times\vec B. עבור מטען חיובי: אצבעות יד ימין בכיוון המהירות (ימינה), מכופפות לכיוון השדה (מעלה) – האגודל מצביע החוצה מהדף. מטען האלקטרון שלילי, ולכן הכוח עליו בכיוון ההפוך – לתוך הדף (הרחק מהמתבונן). הכוח ניצב גם למהירות וגם לשדה.

טעות נפוצה: לשכוח שהמטען שלילי ולתת את הכיוון של מטען חיובי.

סעיף ב(1)

תשובה:

R1≈2.3⋅10−2 m=2.3 cmR_1\approx 2.3\cdot 10^{-2}\,\text{m}=2.3\,\text{cm}

המהירות ניצבת לשדה, ולכן כוח לורנץ קבוע בגודלו וניצב תמיד למהירות – האלקטרון נע בתנועה מעגלית קצובה במישור האופקי (הניצב לשדה). כוח לורנץ הוא הכוח השקול, ולפי החוק השני של ניוטון בכיוון הרדיאלי (aR=v2Ra_R=\frac{v^2}{R}):

evB1=mev2R1  ⇒  R1=meveB1evB_1=m_e\frac{v^2}{R_1}\;\Rightarrow\;R_1=\frac{m_ev}{eB_1}

הצבה:

R1=9.11⋅10−31⋅8⋅1061.6⋅10−19⋅2⋅10−3≈2.28⋅10−2 m≈2.3 cmR_1=\frac{9.11\cdot 10^{-31}\cdot 8\cdot 10^{6}}{1.6\cdot 10^{-19}\cdot 2\cdot 10^{-3}}\approx 2.28\cdot 10^{-2}\,\text{m}\approx 2.3\,\text{cm}

סעיף ב(2)

תשובה:

T1≈1.8⋅10−8 sT_1\approx 1.8\cdot 10^{-8}\,\text{s}

מדף הנוסחאות, בתנועה מעגלית קצובה v=2πRTv=\frac{2\pi R}{T}:

T1=2πR1v=2π⋅2.28⋅10−28⋅106≈1.8⋅10−8 sT_1=\frac{2\pi R_1}{v}=\frac{2\pi\cdot 2.28\cdot 10^{-2}}{8\cdot 10^{6}}\approx 1.8\cdot 10^{-8}\,\text{s}

(באופן כללי T=2πmeeBT=\frac{2\pi m_e}{eB} – זמן המחזור אינו תלוי במהירות.)

סעיף ג

תשובה:

E=1.6⋅104 VmE=1.6\cdot 10^{4}\,\frac{\text{V}}{\text{m}}, אופקי, בניצב לדף – לתוך הדף.

האלקטרון נע בקו ישר במהירות קבועה, ולכן שקול הכוחות עליו אפס: הכוח החשמלי מאזן את כוח לורנץ – שווה לו בגודלו והפוך לו בכיוונו.

גודל:

eE=evB1  ⇒  E=vB1=8⋅106⋅2⋅10−3=1.6⋅104 VmeE=evB_1\;\Rightarrow\;E=vB_1=8\cdot 10^{6}\cdot 2\cdot 10^{-3}=1.6\cdot 10^{4}\,\frac{\text{V}}{\text{m}}

כיוון: כוח לורנץ על האלקטרון מכוון לתוך הדף (סעיף א), ולכן הכוח החשמלי צריך להיות החוצה מהדף. מטען האלקטרון שלילי, ולכן הכוח החשמלי עליו הפוך לכיוון השדה: השדה החשמלי מכוון לתוך הדף.

טעות נפוצה: לכוון את השדה בכיוון הכוח החשמלי הדרוש – עבור אלקטרון השדה הפוך לכוח.

סעיף ד

תשובה:

הרכיב המקביל לשדה לא מושפע (אין עליו כוח) – התקדמות קצובה לאורך השדה; הרכיב הניצב יוצר כוח לורנץ קבוע הניצב לו – תנועה מעגלית במישור הניצב לשדה. השילוב הוא בורג.

השדה B2B_2 נטוי בזווית חדה לקרקע, והמהירות ההתחלתית אופקית – לכן המהירות אינה ניצבת לשדה ואינה מקבילה לו. מפרקים אותה (θ\theta – הזווית בין המהירות לשדה):

- רכיב מקביל לשדה, v∥=vcos⁡θv_\parallel=v\cos\theta: לפי F=qvBsin⁡αF=qvB\sin\alpha, עבור רכיב זה sin⁡0∘=0\sin 0^\circ=0 – הוא אינו יוצר כוח. כוח לורנץ תמיד ניצב לשדה, ולכן אין לו רכיב לאורך השדה, והרכיב המקביל של המהירות נשאר קבוע: התקדמות במהירות קבועה לאורך קווי השדה.

- רכיב ניצב לשדה, v⊥=vsin⁡θv_\perp=v\sin\theta: עליו פועל כוח לורנץ בגודל ev⊥B2ev_\perp B_2, הניצב גם לשדה וגם ל־v⊥v_\perp. כוח קבוע בגודלו והניצב תמיד למהירות גורם לתנועה מעגלית קצובה במישור הניצב לקווי השדה, ברדיוס R=mev⊥eB2R=\frac{m_ev_\perp}{eB_2}.

שתי התנועות מתרחשות בו־זמנית: האלקטרון מסתובב במעגל וגם מתקדם בקצב קבוע בכיוון הניצב למישור המעגל – המסלול הוא סליל (בורג) שצירו מקביל לקווי השדה.

סעיף ה

תשובה:

B2≈4 mTB_2\approx 4\,\text{mT}; השדה בזווית של כ־40∘40^\circ מעל הקרקע, מכוון מעלה וימינה.

החיישן מודד את רכיב השדה בכיוון החץ שלו. אם β\beta היא הזווית בין כיוון השדה לכיוון האופקי ימינה, הזווית בין השדה לחץ החיישן היא α−β\alpha-\beta, והחיישן מודד:

Bנמדד=B2cos⁡(α−β)B_{\text{נמדד}}=B_2\cos(\alpha-\beta)

גודל השדה: הקריאה מרבית כאשר חץ החיישן מכוון בדיוק בכיוון השדה (cos⁡0∘=1\cos 0^\circ=1) – אז החיישן מודד את השדה כולו. בתרשים 4 הערך המרבי הוא 4 mT4\,\text{mT}:

B2≈4 mT=4⋅10−3 TB_2\approx 4\,\text{mT}=4\cdot 10^{-3}\,\text{T}

כיוון השדה: המקסימום (החיובי) מתקבל ב־α≈40∘\alpha\approx 40^\circ, ולכן השדה מכוון בכיוון החץ במצב זה: בזווית של כ־40∘40^\circ מעל הקרקע, מעלה וימינה. (אילו השדה היה מכוון מטה ושמאלה, הקריאה ב־α=40∘\alpha=40^\circ הייתה −4 mT-4\,\text{mT}.)

בדיקות:

•הקריאה מתאפסת ב־α≈130∘=40∘+90∘\alpha\approx 130^\circ=40^\circ+90^\circ – כשהחיישן ניצב לשדה.

•ב־α=0∘\alpha=0^\circ (חיישן אופקי) הקריאה כ־3.1 mT3.1\,\text{mT}, ואכן 4cos⁡40∘≈3.06 mT4\cos 40^\circ\approx 3.06\,\text{mT}; ב־α=180∘\alpha=180^\circ היא כ־−3.1 mT-3.1\,\text{mT} – החץ מכוון שמאלה, נגד הרכיב האופקי של השדה.

טעות נפוצה: לקחת את הזווית שבה הקריאה מתאפסת (130∘130^\circ) ככיוון השדה – באפס החיישן ניצב לשדה.

שאלה 14 · חלקיק אלפא בשני אזורי שדה מגנטי ובבורר מהירויותבאורך בגרות · ברמת בגרות

חלקיק בעל מסה mm ומטען חיובי qq נכנס לאזור ריבועי GHJKGHJK שבו שורר שדה מגנטי אחיד B→1\vec B_1 שכיוונו מאונך לדף.

החלקיק נכנס לשדה המגנטי בנקודה MM במאונך לצלע GHGH, ויוצא ממנו בנקודה NN במאונך לצלע GKGK, כמתואר בתרשים 1.

בשאלה כולה יש להזניח את השפעת כוח הכבידה.

נתון: מהירות הכניסה של החלקיק לשדה המגנטי: v0=1.5⋅106 msv_0=1.5\cdot 10^6\,\frac{\text{m}}{\text{s}}, מטען החלקיק: q=3.2⋅10−19 Cq=3.2\cdot 10^{-19}\,\text{C},

גודל השדה המגנטי: B1=0.10 TB_1=0.10\,\text{T}, זמן השהייה של החלקיק בשדה המגנטי: t1=3.26⋅10−7 st_1=3.26\cdot 10^{-7}\,\text{s}.

א.

מצאו את כיוון השדה המגנטי B→1\vec B_1, פרטו את שיקוליכם.

ב.

חשבו את מסת החלקיק mm.

ג.

יוצרים שדה מגנטי אחר, B→2\vec B_2, גם הוא אחיד ומאונך לדף, באזור המלבני FGKDFGKD שנמצא משמאל לאזור הריבועי, כמתואר בתרשים 2. מעניקים לחלקיק שוב את אותה המהירות ההתחלתית v0v_0 (שוב בנקודה MM), והוא נע במסלול המתואר בתרשים 2.

הוא יוצא מן המלבן FGKDFGKD בנקודה PP במאונך לצלע GKGK.

נתון כי המרחק GPGP הוא 56.0 cm56.0\,\text{cm}.

חשבו את השדה המגנטי B→2\vec B_2 (גודל וכיוון).

ד.

מוסיפים לאזור GHJKGHJK שני לוחות טעונים שביניהם יש שדה חשמלי אחיד E→\vec E (בורר מהירויות).

לאחר שהחלקיק עובר בנקודה PP ונכנס שוב לאזור GHJKGHJK, הוא נע בקו ישר בין שני הלוחות ויוצא מן האזור בנקודה ZZ, כמתואר בתרשים 3.

חשבו את השדה החשמלי E→\vec E (גודל וכיוון). פרטו את שלבי הפתרון.

ה.

מעניקים לאותו החלקיק (m , q)(m\,,\,q) את אותה המהירות ההתחלתית, v0=1.5⋅106 msv_0=1.5\cdot 10^6\,\frac{\text{m}}{\text{s}}.

הפעם החלקיק נכנס במאונך לצלע HJHJ, בנקודה ZZ (ראו תרשים 3), נע בכיוון ההפוך במסלול M←N←P←ZM\leftarrow N\leftarrow P\leftarrow Z ויוצא במאונך לצלע GHGH, בנקודה MM.

קבעו אם בניסוי זה הפכו את הכיוון של אחד (או יותר) מן השדות B→1\vec B_1, B→2\vec B_2, E→\vec E.

נמקו את קביעתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א

תשובה:

B→1\vec B_1 יוצא מן הדף.

בשדה מגנטי אחיד, כאשר המהירות ניצבת לשדה, החלקיק נע במסלול מעגלי, וכוח לורנץ F→=qv→×B→\vec F=q\vec v\times\vec B מכוון בכל רגע אל מרכז המעגל.

בנקודה MM החלקיק נע כלפי מטה, והמסלול מתעקם שמאלה (לעבר NN). לכן בנקודה MM הכוח המגנטי מכוון שמאלה.

לפי כלל יד ימין (עבור מטען חיובי): מהירות כלפי מטה וכוח שמאלה – השדה חייב להיות מכוון אל מחוץ לדף (לעבר המתבונן).

(בדיקה בנקודה NN: המהירות שמאלה, ומרכז המסלול מעל NN; עם שדה יוצא מהדף הכוח אכן כלפי מעלה.)

טעות נפוצה: להפעיל את כלל היד כאילו המטען שלילי, או לבלבל בין כיוון הכוח לכיוון המהירות.

סעיף ב

תשובה:

m≈6.64⋅10−27 kgm\approx 6.64\cdot 10^{-27}\,\text{kg} (מסת חלקיק אלפא)

צורת המסלול: מרכז המעגל נמצא על הישר הניצב למהירות. ב־MM המהירות ניצבת ל־GHGH, ולכן המרכז נמצא על הישר GHGH; ב־NN המהירות ניצבת ל־GKGK, ולכן המרכז נמצא על הישר GKGK. המרכז הוא נקודת החיתוך – הקדקוד GG. כיווני המהירות ב־MM וב־NN ניצבים זה לזה, ולכן החלקיק עבר רבע מעגל:

t1=T4t_1=\frac{T}{4}

זמן המחזור: כוח לורנץ הוא הכוח הרדיאלי (מדף הנוסחאות F=qvBsin⁡αF=qvB\sin\alpha, עם α=90∘\alpha=90^\circ):

qv0B1=mv02r  ⇒  r=mv0qB1,T=2πrv0=2πmqB1qv_0B_1=\frac{mv_0^2}{r}\;\Rightarrow\;r=\frac{mv_0}{qB_1},\qquad T=\frac{2\pi r}{v_0}=\frac{2\pi m}{qB_1}

לכן

t1=14⋅2πmqB1=πm2qB1  ⇒  m=2qB1t1πt_1=\frac{1}{4}\cdot\frac{2\pi m}{qB_1}=\frac{\pi m}{2qB_1}\;\Rightarrow\;m=\frac{2qB_1t_1}{\pi}

הצבה:

m=2⋅3.2⋅10−19⋅0.10⋅3.26⋅10−7π≈6.64⋅10−27 kgm=\frac{2\cdot 3.2\cdot 10^{-19}\cdot 0.10\cdot 3.26\cdot 10^{-7}}{\pi}\approx 6.64\cdot 10^{-27}\,\text{kg}

(זו מסת חלקיק אלפא – גרעין הליום, שמטענו 2e2e.)

סעיף ג

תשובה:

B2≈0.25 TB_2\approx 0.25\,\text{T}, נכנס אל הדף.

רדיוס המסלול באזור B1B_1:

r1=mv0qB1=6.64⋅10−27⋅1.5⋅1063.2⋅10−19⋅0.10≈0.311 mr_1=\frac{mv_0}{qB_1}=\frac{6.64\cdot 10^{-27}\cdot 1.5\cdot 10^6}{3.2\cdot 10^{-19}\cdot 0.10}\approx 0.311\,\text{m}

מרכז רבע המעגל ב־GG, ולכן GN=r1=31.1 cmGN=r_1=31.1\,\text{cm}.

המסלול באזור B2B_2: החלקיק נכנס ב־NN ויוצא ב־PP, בשתי הנקודות במאונך לצלע GKGK – ולכן הוא עובר חצי מעגל, ו־NPNP הוא קוטר:

NP=GP−GN=56.0−31.1=24.9 cm  ⇒  r2=NP2≈12.4 cm=0.124 mNP=GP-GN=56.0-31.1=24.9\,\text{cm}\;\Rightarrow\;r_2=\frac{NP}{2}\approx 12.4\,\text{cm}=0.124\,\text{m}

הגודל: גודל המהירות לא השתנה (כוח מגנטי אינו עושה עבודה):

r2=mv0qB2  ⇒  B2=mv0qr2=6.64⋅10−27⋅1.5⋅1063.2⋅10−19⋅0.124≈0.25 Tr_2=\frac{mv_0}{qB_2}\;\Rightarrow\;B_2=\frac{mv_0}{qr_2}=\frac{6.64\cdot 10^{-27}\cdot 1.5\cdot 10^6}{3.2\cdot 10^{-19}\cdot 0.124}\approx 0.25\,\text{T}

(שקול: B2=B1r1r2=0.10⋅31.112.4≈0.25 TB_2=B_1\frac{r_1}{r_2}=0.10\cdot\frac{31.1}{12.4}\approx 0.25\,\text{T}.)

הכיוון: ב־NN החלקיק נע שמאלה, והמסלול מתעקם כלפי מטה (לעבר PP) – מרכז חצי המעגל מתחת ל־NN, והכוח ב־NN מכוון מטה. לפי כלל יד ימין למטען חיובי: מהירות שמאלה וכוח מטה – השדה נכנס אל הדף.

טעות נפוצה: לקחת את GPGP כקוטר – המסלול באזור השני מתחיל ב־NN, לא ב־GG.

סעיף ד

תשובה:

E=1.5⋅105 N/CE=1.5\cdot 10^{5}\,\text{N/C}, מכוון כלפי מעלה (לעבר הצלע GHGH).

בין הלוחות החלקיק נע בקו ישר במהירות קבועה v0v_0, ולכן שקול הכוחות עליו אפס: הכוח החשמלי מאזן את הכוח המגנטי.

כיוון הכוח המגנטי: בין הלוחות החלקיק נע ימינה (מ־PP ל־ZZ), והשדה B→1\vec B_1 יוצא מהדף. לפי כלל יד ימין למטען חיובי, הכוח המגנטי מכוון כלפי מטה.

הגודל:

qE=qv0B1  ⇒  E=v0B1=1.5⋅106⋅0.10=1.5⋅105 N/CqE=qv_0B_1\;\Rightarrow\;E=v_0B_1=1.5\cdot 10^6\cdot 0.10=1.5\cdot 10^{5}\,\text{N/C}

הכיוון: הכוח החשמלי צריך להיות כלפי מעלה, ומאחר שהמטען חיובי, F→=qE→\vec F=q\vec E בכיוון E→\vec E – השדה החשמלי מכוון כלפי מעלה (בניצב ללוחות).

טעות נפוצה: לקבוע את כיוון הכוח המגנטי לפי כיוון התנועה בכניסה (MM, כלפי מטה) – בין הלוחות החלקיק נע ימינה.

סעיף ה

תשובה:

הפכו את B→1\vec B_1 ואת B→2\vec B_2; את E→\vec E לא הפכו.

קביעה: הפכו את כיווני B→1\vec B_1 ו־B→2\vec B_2, ואת כיוון E→\vec E לא הפכו.

נימוק: הכוח המגנטי F→=qv→×B→\vec F=q\vec v\times\vec B תלוי בכיוון המהירות: אם הופכים את כיוון המהירות ואת השדה לא משנים – הכוח המגנטי מתהפך. הכוח החשמלי qE→q\vec E אינו תלוי במהירות.

- בקטעים המעגליים (P→NP\to N באזור B2B_2, ו־N→MN\to M באזור B1B_1): כדי לנוע באותו מסלול בכיוון ההפוך, הכוח בכל נקודה צריך להיות מכוון אל אותו מרכז כמו קודם – כלומר באותו כיוון כמו קודם. המהירות התהפכה, ולכן הכוח יישאר באותו כיוון רק אם גם השדה יתהפך. לכן הפכו את B→2\vec B_2 ואת B→1\vec B_1.

(בדיקה: ב־PP החלקיק נע שמאלה והמרכז מעליו – כוח כלפי מעלה; עם מהירות שמאלה זה מחייב שדה יוצא מהדף, הפוך מ־B→2\vec B_2 המקורי.)

- בבורר המהירויות: המהירות שמאלה והשדה B→1\vec B_1 הפוך (נכנס לדף) – שני ההיפוכים מבטלים זה את זה, והכוח המגנטי מכוון כלפי מטה, כמו בסעיף ד. לכן הכוח החשמלי צריך להישאר כלפי מעלה, כלומר את E→\vec E לא הופכים. (גודלי השדות נשארים זהים, ו־qE=qv0B1qE=qv_0B_1 עדיין מתקיים.)

טעות נפוצה: לחשוב שיש להפוך את כל השדות, או שאין להפוך אף שדה "כי המסלול זהה".

שאלה 15 · אלומת חלקיקי אלפא במאיץ: סטייה מגנטית, בורר מהירויות וגלאיבאורך בגרות · ברמת בגרות

במעבדה של מאיץ חלקיקים מכוונים אלומה של חלקיקי אלפא אל גלאי. בתרשים שלפניכם מתואר מסלול האלומה עד לפגיעתה בגלאי בנקודה MM.

חלקיק אלפא הוא גרעין של אטום הליום: מטענו q=+2e=3.2⋅10−19 Cq=+2e=3.2\cdot 10^{-19}\,\text{C} ומסתו m=6.64⋅10−27 kgm=6.64\cdot 10^{-27}\,\text{kg}.

בתחילת המסלול האלומה נכנסת במהירות שגודלה v=2.0⋅106 msv=2.0\cdot 10^{6}\,\frac{\text{m}}{\text{s}} לאזור שבו שורר שדה מגנטי אחיד B→1\vec B_1 שעוצמתו 0.25 T0.25\,\text{T} וכיוונו ניצב למישור הדף. כיוון המהירות מאונך לכיוון השדה המגנטי. האלומה יוצאת מן האזור שבו שורר השדה המגנטי בזווית כלשהי ביחס לכיוון כניסתה (ראו תרשים).

לאחר מכן האלומה עוברת בין שני לוחות מתכת מקבילים CC ו־DD המחוברים לספק מתח. בין שני הלוחות שוררים שדה חשמלי אחיד E→\vec E ושדה מגנטי אחיד B→2\vec B_2. האלומה עוברת בין הלוחות בלי לשנות את כיוונה, והיא ממשיכה לנוע בקו ישר עד שהיא פוגעת בגלאי בנקודה MM. משטח הגלאי ניצב לכיוון מסלול התנועה של האלומה ביציאתה מן השדה המגנטי B→1\vec B_1.

המערכת כולה נמצאת בריק. בשאלה כולה יש להזניח את כוח הכבידה.

א.
(1)

קבעו מהו הכיוון של השדה המגנטי B→1\vec B_1 – לתוך הדף או החוצה מן הדף.

(2)

חשבו את רדיוס מסלול התנועה של חלקיקי האלפא באזור שבו שורר השדה B→1\vec B_1.

ב.

נתון: הפרש הפוטנציאלים בין הלוחות המקבילים CC ו־DD הוא ΔV=1500 V\Delta V=1500\,\text{V}, והמרחק בין הלוחות הוא Δx=3 cm\Delta x=3\,\text{cm}.

כיוון השדה המגנטי B→2\vec B_2 זהה לכיוון השדה המגנטי B→1\vec B_1.

חשבו את הגודל של השדה החשמלי E→\vec E בין שני הלוחות, וקבעו איזה מן הלוחות, CC או DD, נמצא בפוטנציאל הגבוה יותר.

ג.

חשבו את הגודל של השדה המגנטי B→2\vec B_2.

ד.

מפסיקים את פעולת השדה המגנטי B→2\vec B_2 ובעקבות זאת אלומת חלקיקי האלפא משנה את כיוון מסלולה. היא יוצאת מבין הלוחות בלי לפגוע בהם, ופוגעת בגלאי בנקודה אחרת ולא בנקודה MM.

קבעו אם כעת האנרגייה הקינטית של חלקיקי האלפא ברגע פגיעתם בגלאי קטנה מן האנרגייה הקינטית שלהם ברגע פגיעתם בגלאי בנקודה MM, גדולה ממנה או שווה לה. נמקו את קביעתכם.

ה.

קבעו אם לאחר הפסקת הפעולה של השדה המגנטי B→2\vec B_2, זמן התנועה של חלקיקי האלפא מן הכניסה לאזור B→1\vec B_1 ועד הגלאי קטן מזמן התנועה כאשר השדה פעל, גדול ממנו או שווה לו. נמקו את קביעתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 15

סעיף א(1)

תשובה:

B→1\vec B_1 מכוון לתוך הדף.

האלומה נכנסת לאזור B→1\vec B_1 כשהיא נעה כלפי מעלה (בתרשים), ומסלולה מתעקם שמאלה. לכן ברגע הכניסה הכוח המגנטי על החלקיקים מכוון שמאלה – אל מרכז המעגל.

הכוח המגנטי על מטען: F→=qv→×B→\vec F=q\vec v\times\vec B. מטען חלקיק האלפא חיובי, ולכן הכוח בכיוון v→×B→\vec v\times\vec B. לפי כלל יד ימין: מהירות כלפי מעלה ×\times שדה לתוך הדף = כוח שמאלה. לכן השדה מכוון לתוך הדף.

טעות נפוצה: לבחור את כיוון הכוח לפי הכיוון שאליו האלומה "ממשיכה" (כלפי מעלה) – הכוח המגנטי ניצב למהירות ומכוון אל מרכז הקשת.

סעיף א(2)

תשובה:

r≈0.166 mr\approx 0.166\,\text{m} (כ־16.6 cm16.6\,\text{cm})

המהירות ניצבת לשדה, ולכן הכוח המגנטי ניצב למהירות וגודלו קבוע – החלקיקים נעים בתנועה מעגלית קצובה, והכוח המגנטי הוא הכוח השקול הרדיאלי. מדף הנוסחאות F=qvBsin⁡αF=qvB\sin\alpha (עם α=90∘\alpha=90^\circ) ו־aR=v2ra_R=\frac{v^2}{r}. לפי החוק השני של ניוטון:

qvB1=mv2r  ⇒  r=mvqB1qvB_1=m\frac{v^2}{r}\;\Rightarrow\;r=\frac{mv}{qB_1}
r=6.64⋅10−27⋅2.0⋅1063.2⋅10−19⋅0.25≈0.166 mr=\frac{6.64\cdot 10^{-27}\cdot 2.0\cdot 10^{6}}{3.2\cdot 10^{-19}\cdot 0.25}\approx 0.166\,\text{m}

טעות נפוצה: להציב את מטען היסוד ee במקום 2e2e ולקבל רדיוס כפול.

סעיף ב

תשובה:

E=5.0⋅104 V/mE=5.0\cdot 10^{4}\,\text{V/m}; הלוח CC בפוטנציאל הגבוה יותר (השדה מכוון מ־CC ל־DD).

גודל: מדף הנוסחאות, הקשר בין שדה חשמלי אחיד להפרש פוטנציאלים:

E=ΔVΔx=15000.03=5.0⋅104 V/mE=\frac{\Delta V}{\Delta x}=\frac{1500}{0.03}=5.0\cdot 10^{4}\,\text{V/m}

כיוון: בין הלוחות האלומה נעה בקו ישר במהירות קבועה, ולכן הכוח החשמלי מאזן את הכוח המגנטי.

•הכוח המגנטי: B→2\vec B_2 מכוון לתוך הדף, כמו B→1\vec B_1, ולכן גם כאן הכוח המגנטי על החלקיקים ניצב לתנועה ופונה לאותו "צד" שאליו התעקם המסלול באזור B→1\vec B_1 – שמאלה מכיוון התנועה, כלומר בניצב ללוחות לכיוון הלוח CC.

•לכן הכוח החשמלי מכוון לכיוון הלוח DD. המטען חיובי, ולכן השדה החשמלי בכיוון הכוח: מן הלוח CC אל הלוח DD. שדה חשמלי מכוון מפוטנציאל גבוה לפוטנציאל נמוך, ולכן הלוח CC בפוטנציאל הגבוה יותר.

טעות נפוצה: לקבוע שהלוח שאליו "נמשכים" החלקיקים חיובי – מטען חיובי נדחה מן הלוח החיובי; או להציב Δx=3\Delta x=3 בסנטימטרים.

סעיף ג

תשובה:

B2=2.5⋅10−2 TB_2=2.5\cdot 10^{-2}\,\text{T}

גודל המהירות לא השתנה באזור B→1\vec B_1 (הכוח המגנטי ניצב למהירות ואינו מבצע עבודה), ולכן החלקיקים נכנסים בין הלוחות במהירות v=2.0⋅106 m/sv=2.0\cdot 10^{6}\,\text{m/s}.

הם נעים בקו ישר, ולכן שקול הכוחות אפס – הכוח החשמלי והכוח המגנטי שווים בגודלם (v→\vec v ניצב ל־B→2\vec B_2):

qE=qvB2  ⇒  B2=EvqE=qvB_2\;\Rightarrow\;B_2=\frac{E}{v}

הצבה:

B2=5.0⋅1042.0⋅106=2.5⋅10−2 TB_2=\frac{5.0\cdot 10^{4}}{2.0\cdot 10^{6}}=2.5\cdot 10^{-2}\,\text{T}

(התוצאה אינה תלויה במטען החלקיק או במסתו.)

סעיף ד

תשובה:

האנרגייה הקינטית כעת גדולה יותר.

קביעה: האנרגייה הקינטית בפגיעה גדולה יותר מאשר בפגיעה בנקודה MM.

נימוק:

- כשהשדה B→2\vec B_2 פעל: החלקיקים נעו בקו ישר לאורך הלוחות, בניצב לשדה החשמלי, ולכן הכוח החשמלי לא ביצע עבודה (והכוח המגנטי אינו מבצע עבודה לעולם). האנרגייה הקינטית בפגיעה ב־MM שווה לאנרגייה הקינטית ההתחלתית.

- ללא B→2\vec B_2: פועל בין הלוחות רק הכוח החשמלי, המכוון לעבר הלוח DD. האלומה מתעקמת לכיוון DD – בכיוון הכוח – ולכן הכוח החשמלי מבצע עליה עבודה חיובית. (בשפת הפוטנציאל: מטען חיובי עובר מאזור קרוב ללוח CC, שהפוטנציאל שלו גבוה, לאזור שהפוטנציאל בו נמוך יותר, ולכן W=q(Vהתחלה−Vסוף)>0W=q(V_{\text{התחלה}}-V_{\text{סוף}})>0.)

לפי משפט עבודה–אנרגייה, האנרגייה הקינטית של החלקיקים גדלה. אחרי היציאה מבין הלוחות לא פועלים כוחות, והאנרגייה הקינטית נשארת קבועה עד הגלאי.

סעיף ה

תשובה:

זמן התנועה שווה.

קביעה: זמן התנועה שווה.

נימוק: התנועה באזור B→1\vec B_1 זהה בשני המקרים. מן היציאה מ־B→1\vec B_1 נפרק את המהירות לשני רכיבים: רכיב לאורך כיוון התנועה המקורי (המקביל ללוחות) ורכיב ניצב לו.

•הכוח החשמלי בין הלוחות ניצב ללוחות, כלומר ניצב לכיוון התנועה המקורי. לכן הוא משנה רק את הרכיב הניצב, ואילו הרכיב לאורך הכיוון המקורי נשאר 2.0⋅106 m/s2.0\cdot 10^{6}\,\text{m/s} – גם בין הלוחות וגם אחריהם (שם לא פועל כוח).

•משטח הגלאי ניצב לכיוון התנועה המקורי, ולכן המרחק שהחלקיקים צריכים לעבור בכיוון זה עד הגלאי זהה בשני המקרים, גם כשהם פוגעים בנקודה אחרת.

הזמן נקבע על ידי t=מרחק בכיוון המקורירכיב המהירות בכיוון זהt=\frac{\text{מרחק בכיוון המקורי}}{\text{רכיב המהירות בכיוון זה}}, ושני הגדלים זהים – לכן זמן התנועה שווה.

טעות נפוצה: לטעון שהזמן קצר יותר "כי המהירות גדלה" – הגידול הוא רק ברכיב הניצב, שאינו מקרב את החלקיקים אל הגלאי.

שאלה 16 · ספקטרומטר פרוטונים: האצה בשדה חשמלי וחצי מעגל בשדה מגנטיבאורך בגרות · ברמת בגרות

בתרשים 1 מתוארת מערכת לזיהוי חלקיקים טעונים. פרוטון יוצא ממנוחה (בקירוב) מנקודה הסמוכה ללוח התחתון, ומואץ בין שני לוחות מקבילים על ידי שדה חשמלי אחיד E→\vec E שגודלו קבוע, המכוון כלפי מעלה. הפרוטון יוצא דרך סדק בלוח העליון ונכנס, במהירות המכוונת כלפי מעלה, לאזור שבו שורר שדה מגנטי אחיד B→\vec B שגודלו קבוע. כיוון השדה המגנטי לתוך הדף, והוא ניצב למהירות הפרוטון. הפרוטון נע באזור השדה המגנטי עד שהוא פוגע בגלאי, המונח לאורך הגבול התחתון של אזור השדה המגנטי, משני צדי הסדק. כוח הכובד זניח בשאלה כולה.

א.
(1)

הסבירו מדוע תנועת הפרוטון באזור השדה המגנטי היא תנועה מעגלית קצובה (בקירוב), ומדוע הרדיוס של המסלול גדול יותר כאשר השדה החשמלי בין הלוחות חזק יותר.

(2)

קבעו אם הפרוטון נע בשדה המגנטי בכיוון השעון או נגד כיוון השעון, וקבעו אם הוא פוגע בגלאי משמאל לסדק או מימינו.

ב.

הוכיחו כי זמן התנועה של הפרוטון באזור השדה המגנטי (מן הסדק ועד הגלאי) אינו תלוי בגודל השדה החשמלי שבין הלוחות.

ג.

באחד הניסויים מדדו חוקרים את מהירות הפרוטון כפונקצייה של הזמן, מרגע יציאתו ממנוחה ועד לפגיעתו בגלאי.

מנתוני המדידות סרטטו החוקרים גרף המתאר את גודל מהירות הפרוטון כפונקצייה של הזמן, כמתואר בתרשים 2 (שימו לב ליחידות המידה בשני הצירים).

נתון: מסת פרוטון היא mp=1.67⋅10−27 kgm_p=1.67\cdot 10^{-27}\,\text{kg}.

חשבו באמצעות הגרף את הגודל של השדה המגנטי B→\vec B.

ד.

חשבו באמצעות הגרף את הגודל של השדה החשמלי E→\vec E.

ה.

F1F_1 הוא גודל הכוח הרדיאלי שפעל על הפרוטון ברגע כניסתו לאזור השדה המגנטי.

מחליפים את הפרוטון בדויטרון (גרעין של איזוטופ המימן), שמטענו שווה למטען הפרוטון ומסתו גדולה בקירוב פי 2 ממסת הפרוטון. הדויטרון יוצא ממנוחה מאותה נקודה, באותה מערכת ובאותם שדות.

F2F_2 הוא גודל הכוח הרדיאלי שפעל על הדויטרון ברגע כניסתו לאזור השדה המגנטי.

קבעו אם F1F_1 גדול מ־F2F_2, קטן ממנו או שווה לו. נמקו את קביעתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 16

סעיף א(1)

תשובה:

הכוח המגנטי evBevB קבוע בגודלו וניצב תמיד למהירות – תנועה מעגלית קצובה ברדיוס r=mpveBr=\frac{m_pv}{eB}; שדה חשמלי חזק יותר ← מהירות כניסה גדולה יותר ← רדיוס גדול יותר.

תנועה מעגלית. באזור השדה המגנטי פועל על הפרוטון רק הכוח המגנטי (כוח לורנץ). מדף הנוסחאות:

F=qvBsin⁡αF=qvB\sin\alpha

המהירות ניצבת לשדה (α=90∘\alpha=90^\circ), ולכן F=evBF=evB. הכוח ניצב תמיד למהירות, ולכן אינו מבצע עבודה ואינו משנה את גודל המהירות – vv קבוע. כוח שגודלו קבוע וכיוונו ניצב תמיד למהירות גורם לתנועה מעגלית קצובה, והוא משמש ככוח רדיאלי:

evB=mpv2r  ⇒  r=mpveBevB=m_p\frac{v^2}{r}\;\Rightarrow\;r=\frac{m_pv}{eB}

הרדיוס. בין הלוחות השדה החשמלי מבצע על הפרוטון עבודה W=eEdW=eEd (כאשר dd המרחק בין הלוחות), ולכן האנרגייה הקינטית שלו בכניסה לשדה המגנטי 12mpv2=eEd\tfrac12m_pv^2=eEd. שדה חשמלי חזק יותר ← אנרגייה קינטית ומהירות גדולות יותר. לפי r=mpveBr=\frac{m_pv}{eB}, כש־mpm_p, ee ו־BB קבועים הרדיוס יחסי למהירות – ולכן הוא גדול יותר.

סעיף א(2)

תשובה:

נגד כיוון השעון, והוא פוגע בגלאי משמאל לסדק.

ברגע הכניסה מהירות הפרוטון מכוונת כלפי מעלה, והשדה המגנטי לתוך הדף. לפי כלל יד ימין לכוח לורנץ (F→=qv→×B→\vec F=q\vec v\times\vec B, מטען חיובי): מהירות כלפי מעלה ושדה לתוך הדף נותנים כוח שמאלה.

הכוח הרדיאלי מכוון אל מרכז המעגל, ולכן מרכז המסלול נמצא משמאל לסדק, על הגבול התחתון של אזור השדה. הפרוטון עולה ומתעקל שמאלה – זהו סיבוב נגד כיוון השעון. אחרי חצי מעגל הוא חוזר אל הגבול התחתון, במרחק 2r2r משמאל לסדק, ופוגע שם בגלאי.

טעות נפוצה: להפעיל את כלל היד כאילו החלקיק שלילי – עבור אלקטרון הכיוון היה הפוך.

סעיף ב

תשובה:

t=πmpeBt=\frac{\pi m_p}{eB} – אינו תלוי במהירות הכניסה, ולכן אינו תלוי ב־EE.

באזור השדה המגנטי הפרוטון עובר חצי מעגל, שאורכו πr\pi r, במהירות קבועה vv. לכן זמן התנועה:

t=πrvt=\frac{\pi r}{v}

מסעיף א: r=mpveBr=\frac{m_pv}{eB}. מציבים:

t=πv⋅mpveB=πmpeBt=\frac{\pi}{v}\cdot\frac{m_pv}{eB}=\frac{\pi m_p}{eB}

הביטוי תלוי רק במסת הפרוטון, במטענו ובגודל השדה המגנטי – לא במהירות הכניסה. השדה החשמלי משפיע רק על מהירות הכניסה, ולכן אינו משפיע על זמן התנועה בשדה המגנטי.

כאשר EE גדל, הפרוטון מהיר יותר, אבל גם עובר חצי מעגל ארוך יותר (רדיוס גדול יותר) – והשניים מתקזזים בדיוק.

סעיף ג

תשובה:

B≈0.55 TB\approx 0.55\,\text{T}

קריאה מן הגרף. בין הלוחות הכוח החשמלי קבוע ובכיוון התנועה, ולכן המהירות גדלה באופן קווי; באזור השדה המגנטי גודל המהירות קבוע (סעיף א). לכן:

- 0<t<40 ns0<t<40\,\text{ns}: המהירות גדלה – ההאצה בין הלוחות.

- 40<t<100 ns40<t<100\,\text{ns}: מהירות קבועה 4⋅105 ms4\cdot 10^5\,\frac{\text{m}}{\text{s}} – התנועה בשדה המגנטי, עד הפגיעה בגלאי.

זמן התנועה בחצי המעגל: t=100−40=60 ns=6⋅10−8 st=100-40=60\,\text{ns}=6\cdot 10^{-8}\,\text{s}.

חישוב. מסעיף ב:

t=πmpeB  ⇒  B=πmpe tt=\frac{\pi m_p}{eB}\;\Rightarrow\;B=\frac{\pi m_p}{e\,t}

הצבה:

B=π⋅1.67⋅10−271.6⋅10−19⋅6⋅10−8≈0.55 TB=\frac{\pi\cdot 1.67\cdot 10^{-27}}{1.6\cdot 10^{-19}\cdot 6\cdot 10^{-8}}\approx 0.55\,\text{T}

טעות נפוצה: להשתמש בכל משך הגרף (100 ns100\,\text{ns}), או ב־2πmqB\frac{2\pi m}{qB} (זמן מחזור שלם) במקום בזמן של חצי הקפה.

סעיף ד

תשובה:

E≈1.0⋅105 VmE\approx 1.0\cdot 10^{5}\,\frac{\text{V}}{\text{m}} (כ־1.04⋅1051.04\cdot 10^5)

בין הלוחות (0<t<40 ns0<t<40\,\text{ns}) פועל על הפרוטון רק הכוח החשמלי, שכיוונו בכיוון התנועה, ולכן הגרף בתחום זה קו ישר – תאוצה קבועה.

התאוצה – שיפוע הגרף:

a=ΔvΔt=(4−0)⋅105(40−0)⋅10−9=1.0⋅1013 ms2a=\frac{\Delta v}{\Delta t}=\frac{(4-0)\cdot 10^5}{(40-0)\cdot 10^{-9}}=1.0\cdot 10^{13}\,\frac{\text{m}}{\text{s}^2}

השדה. מדף הנוסחאות F=qEF=qE, ולפי החוק השני של ניוטון F=mpaF=m_pa:

eE=mpa  ⇒  E=mpaeeE=m_pa\;\Rightarrow\;E=\frac{m_pa}{e}

הצבה:

E=1.67⋅10−27⋅1.0⋅10131.6⋅10−19≈1.04⋅105 VmE=\frac{1.67\cdot 10^{-27}\cdot 1.0\cdot 10^{13}}{1.6\cdot 10^{-19}}\approx 1.04\cdot 10^{5}\,\frac{\text{V}}{\text{m}}

טעות נפוצה: לחשב את השיפוע בלי להמיר את יחידות הצירים (105 ms10^5\,\frac{\text{m}}{\text{s}} ו־10−9 s10^{-9}\,\text{s}).

סעיף ה

תשובה:

F1F_1 גדול מ־F2F_2 (F2=F12F_2=\frac{F_1}{\sqrt2}).

קביעה: F1>F2F_1>F_2.

נימוק: באזור השדה המגנטי הכוח הרדיאלי הוא הכוח המגנטי:

F=qvBF=qvB

לשני החלקיקים אותו מטען ee ואותו שדה BB, ולכן הכוח יחסי למהירות הכניסה.

שני החלקיקים מואצים ממנוחה על ידי אותו שדה חשמלי לאורך אותה דרך, ולכן השדה מבצע על שניהם אותה עבודה W=eEdW=eEd – האנרגייה הקינטית שלהם בכניסה שווה:

12mpvp2=12(2mp)vd2  ⇒  vd=vp2\tfrac12m_pv_p^2=\tfrac12(2m_p)v_d^2\;\Rightarrow\;v_d=\frac{v_p}{\sqrt2}

הדויטרון איטי יותר, ולכן:

F2=evB=F12<F1F_2=evB=\frac{F_1}{\sqrt2}<F_1

(F1=1.6⋅10−19⋅4⋅105⋅0.55≈3.5⋅10−14 NF_1=1.6\cdot 10^{-19}\cdot 4\cdot 10^5\cdot 0.55\approx 3.5\cdot 10^{-14}\,\text{N}, F2≈2.5⋅10−14 NF_2\approx 2.5\cdot 10^{-14}\,\text{N}.)

טעות נפוצה: לחשב לפי F=mv2rF=\frac{mv^2}{r} ולהסיק שלחלקיק הכבד כוח גדול יותר – גם vv וגם rr משתנים; הדרך הישירה היא F=qvBF=qvB.

שאלה 17 · הפרדת יונים: בורר מהירויות ושדה מגנטיבאורך בגרות · ברמת בגרות

מכשיר להפרדת יונים (ספקטרומטר מסות) בנוי משני חלקים. בחלק הראשון, "בורר מהירויות", שוררים שדה חשמלי ושדה מגנטי המאונכים זה לזה. בחלק השני שורר שדה מגנטי בלבד.

תרשים 1 שלפניכם מתאר את בורר המהירויות.

בבורר שורר שדה מגנטי אחיד BB שכיוונו אל מחוץ לדף (אל הקורא), כמתואר בתרשים.

בין הלוחות KK ו־LL שורר שדה חשמלי אחיד EE המקביל למישור הדף ומאונך ללוחות.

אחד הלוחות טעון במטען חיובי והאחר במטען שלילי.

הזניחו את כוח הכובד ואת התנגדות האוויר.

יון חיובי +q+q נע ימינה בין שני הלוחות, בקו ישר AOAO המקביל ללוחות.

א.

סרטטו את תרשים הכוחות הפועלים על היון, וסמנו את השם של כל אחד מן הכוחות.

ב.

קבעו איזה לוח, KK או LL, טעון במטען חיובי. הסבירו את קביעתכם.

ג.

פַּתחו ביטוי לגודל המהירות vv שבה נע היון לאורך הקו AOAO.

ד.

מחליפים את היון החיובי באלקטרון, הנע ימינה באותה מהירות, בלי לשנות את השדה החשמלי ואת השדה המגנטי.

קבעו אם האלקטרון ינוע לאורך הקו AOAO, או שיוסט לעבר אחד הלוחות.

פרטו את שיקוליכם.

ה.

שלושה יונים, 11, 22, 33, נכנסים לספקטרומטר. הם נעים בזה אחר זה בתוך בורר המהירויות לאורך הקו AOAO באותה מהירות vv. מן הנקודה OO הם עוברים לאזור שיש בו רק שדה מגנטי, שהוא באותה עוצמה ובאותו כיוון כמו השדה השורר בבורר המהירויות. בהשפעת השדה המגנטי כל יון נע באחד מן המסלולים א, ב או ג. הצורה של כל אחד מן המסלולים היא חצי מעגל, כמתואר בתרשים 2.

בטבלה שלפניכם מוצגים נתונים על המסה והמטען של שלושת היונים.

היוןהמסההמטען
11M1=2mM_1=2mQ1=qQ_1=q
22M2=mM_2=mQ2=qQ_2=q
33M3=3mM_3=3mQ3=2qQ_3=2q

קבעו באיזה מן המסלולים א, ב או ג נע כל אחד משלושת היונים 11, 22, 33. פרטו את שיקוליכם.

ו.

נתון: q=1.6⋅10−19 Cq=1.6\cdot 10^{-19}\,\text{C}, m=1.0⋅10−26 kgm=1.0\cdot 10^{-26}\,\text{kg}, B=0.2 TB=0.2\,\text{T}, E=4.0⋅104 VmE=4.0\cdot 10^{4}\,\frac{\text{V}}{\text{m}}

חשבו את המרחק OPOP.

◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א

תשובה:

שני כוחות: הכוח המגנטי (כוח לורנץ) qvBqvB כלפי מטה (לעבר LL), והכוח החשמלי qEqE כלפי מעלה (לעבר KK); שווים בגודלם.

כוח הכובד זניח, ולכן פועלים על היון שני כוחות בלבד:

1. הכוח המגנטי (כוח לורנץ) FB=qvBF_B=qvB – מופעל על ידי השדה המגנטי, ניצב למהירות. כיוונו לפי כלל יד ימין: המהירות ימינה, השדה מחוץ לדף, המטען חיובי – הכוח מכוון כלפי מטה (לעבר הלוח LL).

2. הכוח החשמלי FE=qEF_E=qE – מופעל על ידי השדה החשמלי שבין הלוחות, כיוונו כלפי מעלה (לעבר הלוח KK).

היון נע בקו ישר במהירות קבועה, ולכן לפי החוק הראשון של ניוטון שקול הכוחות אפס: שני הכוחות שווים בגודלם ומנוגדים בכיוונם.

טעות נפוצה: להפעיל את כלל יד ימין כאילו השדה לתוך הדף, ולקבל כוח מגנטי כלפי מעלה.

סעיף ב

תשובה:

הלוח LL (התחתון) טעון במטען חיובי.

קביעה: LL חיובי.

הסבר: הכוח המגנטי על היון החיובי מכוון כלפי מטה (סעיף א). כדי שהיון ינוע בקו ישר, הכוח החשמלי חייב להיות כלפי מעלה. על מטען חיובי הכוח החשמלי פועל בכיוון השדה (F→=qE→\vec F=q\vec E), ולכן השדה החשמלי מכוון כלפי מעלה – מ־LL אל KK. שדה חשמלי מכוון מהלוח החיובי אל הלוח השלילי, ולכן LL הוא הלוח החיובי (היון החיובי נדחה ממנו כלפי מעלה).

סעיף ג

תשובה:

v=EBv=\frac{E}{B}

היון נע בקו ישר במהירות קבועה, ולכן שקול הכוחות עליו אפס – הכוח החשמלי והכוח המגנטי שווים בגודלם.

מדף הנוסחאות: F→=qE→\vec F=q\vec E ו־F=qvBsin⁡αF=qvB\sin\alpha, כאשר α=90∘\alpha=90^\circ (המהירות ניצבת לשדה המגנטי):

qE=qvB  ⇒  v=EBqE=qvB\;\Rightarrow\;v=\frac{E}{B}

המהירות אינה תלויה במטען ובמסה של היון – רק חלקיקים שזו מהירותם עוברים את הבורר בקו ישר.

סעיף ד

תשובה:

האלקטרון ינוע לאורך AOAO בקו ישר.

קביעה: האלקטרון ינוע בקו ישר לאורך AOAO.

שיקולים: כשמחליפים את סימן המטען, שני הכוחות מתהפכים:

•הכוח המגנטי על האלקטרון, הנע ימינה, מכוון כלפי מעלה (הפוך מהיון החיובי).

•הכוח החשמלי על מטען שלילי מכוון נגד השדה – כלומר כלפי מטה.

שני הכוחות עדיין מנוגדים זה לזה. גודלם: eEeE ו־evBevB, והמהירות זהה – לכן evB=eEevB=eE והם שווים בגודלם (התנאי v=EBv=\frac EB אינו תלוי בסימן המטען, בגודלו או במסה). שקול הכוחות אפס, והאלקטרון ינוע ימינה בקו ישר.

טעות נפוצה: להפוך רק את הכוח החשמלי ולהסיק שהאלקטרון יוסט – גם הכוח המגנטי תלוי בסימן המטען.

סעיף ה

תשובה:

יון 2 – מסלול א; יון 3 – מסלול ב; יון 1 – מסלול ג.

רדיוס המסלול. באזור שיש בו רק שדה מגנטי, הכוח המגנטי ניצב תמיד למהירות, ולכן גודל המהירות קבוע והיון נע בתנועה מעגלית. הכוח המגנטי הוא הכוח השקול, והוא גורם לתאוצה הרדיאלית (aR=v2ra_R=\frac{v^2}{r}):

QvB=Mv2r  ⇒  r=MvQBQvB=M\frac{v^2}{r}\;\Rightarrow\;r=\frac{Mv}{QB}

(ביטוי זה אינו מופיע בדף הנוסחאות – הוא נובע מ־F=qvBsin⁡αF=qvB\sin\alpha ומהחוק השני של ניוטון בתנועה מעגלית.)

כל היונים עברו את בורר המהירויות, ולכן לכולם אותה מהירות v=EBv=\frac EB, והשדה המגנטי זהה. לכן r∝MQr\propto\frac{M}{Q}:

•יון 1: M1Q1=2mq\frac{M_1}{Q_1}=\frac{2m}{q} ⟸ r1=2r0r_1=2r_0, כאשר r0=mvqBr_0=\frac{mv}{qB}

•יון 2: M2Q2=mq\frac{M_2}{Q_2}=\frac{m}{q} ⟸ r2=r0r_2=r_0

•יון 3: M3Q3=3m2q\frac{M_3}{Q_3}=\frac{3m}{2q} ⟸ r3=1.5r0r_3=1.5r_0

כלומר r2<r3<r1r_2<r_3<r_1, ביחס 1:1.5:21:1.5:2. בתרשים 2 מסלול א הוא הקטן ביותר, ב – הבינוני, ו־ג – הגדול ביותר. לכן:

- יון 2 נע במסלול א;

- יון 3 נע במסלול ב;

- יון 1 נע במסלול ג.

(כל היונים חיוביים, ולכן כולם מוסטים כלפי מטה, בהתאם לתרשים.)

טעות נפוצה: לקבוע שהיון הכבד ביותר (יון 3) נע במסלול הגדול ביותר – הרדיוס תלוי ביחס בין המסה למטען, ומטענו של יון 3 כפול.

סעיף ו

תשובה:

OP=0.25 mOP=0.25\,\text{m} (25 cm25\,\text{cm})

הנקודה PP היא קצה מסלול ג – מסלול היון 1 (סעיף ה). המסלול הוא חצי מעגל, ולכן OPOP הוא קוטר המעגל: OP=2r1OP=2r_1.

מהירות היונים (סעיף ג):

v=EB=4.0⋅1040.2=2.0⋅105 m/sv=\frac{E}{B}=\frac{4.0\cdot 10^{4}}{0.2}=2.0\cdot 10^{5}\,\text{m/s}

רדיוס מסלול ג (יון 1: M1=2mM_1=2m, Q1=qQ_1=q):

r1=M1vQ1B=2⋅1.0⋅10−26⋅2.0⋅1051.6⋅10−19⋅0.2=0.125 mr_1=\frac{M_1v}{Q_1B}=\frac{2\cdot 1.0\cdot 10^{-26}\cdot 2.0\cdot 10^{5}}{1.6\cdot 10^{-19}\cdot 0.2}=0.125\,\text{m}

המרחק:

OP=2r1=0.25 m=25 cmOP=2r_1=0.25\,\text{m}=25\,\text{cm}

טעות נפוצה: לענות OP=rOP=r – המסלול הוא חצי מעגל, ולכן OPOP הוא הקוטר. טעות נוספת: להציב mm במקום 2m2m של יון 1.

שאלה 18 · פרוטון בין לוחות קבל: בורר מהירויות ומה קורה כשמכבים את השדה המגנטיבאורך בגרות · ברמת בגרות

פרוטון נכנס במהירות אופקית v0=2⋅105 m/sv_0=2\cdot10^{5}\,\text{m/s} לאמצע המרווח שבין שני לוחות אופקיים של קבל. המתח בין הלוחות V=200 VV=200\,\text{V}, המרחק ביניהם d=2 cmd=2\,\text{cm}, ואורכם L=4 cmL=4\,\text{cm}. הלוח התחתון חיובי והעליון שלילי (ראו תרשים).

e=1.6⋅10−19 Ce=1.6\cdot10^{-19}\,\text{C}, mp=1.67⋅10−27 kgm_p=1.67\cdot10^{-27}\,\text{kg}. כוח הכובד זניח.

א.

חשבו את גודל השדה החשמלי בין הלוחות, וקבעו את כיוונו.

ב.

מפעילים בין הלוחות שדה מגנטי אחיד, כך שהפרוטון נע בקו ישר. מצאו את גודל השדה המגנטי ואת כיוונו.

ג.

מנתקים את השדה המגנטי (השדה החשמלי נשאר). חשבו את תאוצת הפרוטון בין הלוחות, וקבעו את כיוונה.

ד.

האם הפרוטון יפגע באחד הלוחות? אם כן – באיזה לוח, ובאיזה מרחק אופקי מקצה הלוחות שבו נכנס?

◂ פתרון מלא לשאלה 18

סעיף א

תשובה:

E=1⋅104 V/mE=1\cdot10^{4}\,\text{V/m}, כלפי מעלה.

השדה בין לוחות קבל אחיד. מדף הנוסחאות:

E=Vd=2000.02=1⋅104 V/mE=\frac{V}{d}=\frac{200}{0.02}=1\cdot10^{4}\,\text{V/m}

השדה מכוון מהלוח החיובי אל השלילי – כלפי מעלה.

סעיף ב

תשובה:

B=0.05 TB=0.05\,\text{T}, אל מחוץ לדף.

הכוח החשמלי על הפרוטון, eEeE, כלפי מעלה. כדי שינוע בקו ישר הכוח המגנטי צריך להיות שווה לו בגודלו וכלפי מטה:

ev0B=eE  ⇒  B=Ev0=1042⋅105=0.05 Tev_0B=eE\;\Rightarrow\;B=\frac{E}{v_0}=\frac{10^{4}}{2\cdot10^{5}}=0.05\,\text{T}

כיוון: מהירות ימינה, כוח כלפי מטה, מטען חיובי. לפי כלל יד ימין, אצבעות ימינה המכופפות אל מחוץ לדף נותנות אגודל כלפי מטה – השדה אל מחוץ לדף.

טעות נפוצה: לחשוב שהתוצאה תלויה במטען או במסה – B=E/v0B=E/v_0, ובורר כזה מעביר בקו ישר כל חלקיק טעון שמהירותו v0v_0.

סעיף ג

תשובה:

a≈9.6⋅1011 m/s2a\approx9.6\cdot10^{11}\,\text{m/s}^2, כלפי מעלה.

עכשיו פועל רק הכוח החשמלי, F=eEF=eE כלפי מעלה. מהחוק השני של ניוטון:

a=eEmp=1.6⋅10−19⋅1041.67⋅10−27≈9.58⋅1011 m/s2a=\frac{eE}{m_p}=\frac{1.6\cdot10^{-19}\cdot10^{4}}{1.67\cdot10^{-27}}\approx9.58\cdot10^{11}\,\text{m/s}^2

כלפי מעלה, לעבר הלוח השלילי.

סעיף ד

תשובה:

כן, בלוח העליון (השלילי), כ־2.9 cm2.9\,\text{cm} מקצה הכניסה.

בציר האופקי אין כוח, והתנועה קצובה. זמן המעבר לאורך כל הלוחות:

t=Lv0=0.042⋅105=2⋅10−7 st=\frac{L}{v_0}=\frac{0.04}{2\cdot10^{5}}=2\cdot10^{-7}\,\text{s}

בציר האנכי תנועה שוות־תאוצה ממנוחה. ההסטה בזמן הזה הייתה:

y=12at2=12⋅9.58⋅1011⋅(2⋅10−7)2≈1.9⋅10−2 my=\tfrac12at^2=\tfrac12\cdot9.58\cdot10^{11}\cdot(2\cdot10^{-7})^2\approx1.9\cdot10^{-2}\,\text{m}

זה יותר מ־d2=1 cm\tfrac d2=1\,\text{cm}, ולכן הפרוטון פוגע בלוח העליון לפני שהוא יוצא.

זמן ההגעה ללוח:

d2=12at12  ⇒  t1=da=0.029.58⋅1011≈1.44⋅10−7 s\tfrac d2=\tfrac12at_1^2\;\Rightarrow\;t_1=\sqrt{\frac{d}{a}}=\sqrt{\frac{0.02}{9.58\cdot10^{11}}}\approx1.44\cdot10^{-7}\,\text{s}

המרחק האופקי: x=v0t1=2⋅105⋅1.44⋅10−7≈2.9⋅10−2 mx=v_0t_1=2\cdot10^{5}\cdot1.44\cdot10^{-7}\approx2.9\cdot10^{-2}\,\text{m}.

שאלה 19 · תכנון ציקלוטרון לפרוטונים: שדה ורדיוס לתדירות נתונה, ומסלולים ליד השפהבאורך בגרות · ברמת בגרות

מתכננים ציקלוטרון שיאיץ פרוטונים לאנרגייה קינטית של 5 MeV5\,\text{MeV}. הציקלוטרון בנוי משני חצאי תיבה מתכתיים בצורת האות D ("דיס") ומרווח צר ביניהם, וניצב למישור הדיס פועל שדה מגנטי אחיד BB (ראו תרשים). בתוך הדיס אין שדה חשמלי.

בין הדיס מחובר מקור מתח חילופין שהתדירות שלו קבועה: f=1.5⋅107 Hzf=1.5\cdot10^{7}\,\text{Hz}. בכל מעבר של הפרוטון במרווח המתח בין הדיס הוא U=10 kVU=10\,\text{kV}, בכיוון שמאיץ אותו (זמן המעבר במרווח זניח).

הפרוטונים יוצאים ממקור SS שבמרכז, כמעט ממנוחה, ויוצאים מהציקלוטרון כשרדיוס המסלול שלהם שווה לרדיוס הדיס RR.

e=1.6⋅10−19 Ce=1.6\cdot10^{-19}\,\text{C}, mp=1.67⋅10−27 kgm_p=1.67\cdot10^{-27}\,\text{kg}, 1 MeV=1.6⋅10−13 J1\,\text{MeV}=1.6\cdot10^{-13}\,\text{J}. התנועה אינה יחסותית.

א.

הראו שזמן ההקפה של פרוטון בתוך הדיס אינו תלוי במהירותו. חשבו מה צריך להיות גודל השדה המגנטי BB כדי שהפרוטון יואץ בכל מעבר במרווח.

ב.

חשבו את מהירות הפרוטונים ביציאה, ואת הרדיוס RR שצריך להיות לדיס.

ג.

חשבו את רדיוס חצי המעגל הראשון של הפרוטון (אחרי המעבר הראשון במרווח). הראו שאחרי nn מעברים במרווח רדיוס המסלול הוא rn=r1nr_n=r_1\sqrt n.

ד.

חשבו כמה מעברים במרווח וכמה הקפות עושה פרוטון עד שהוא יוצא. השוו את הגידול ברדיוס בין שני חצאי המעגל הראשונים לגידול ברדיוס בין שני חצאי המעגל האחרונים, והסבירו מדוע המסלולים צפופים יותר ליד שפת הדיס.

ה.

מכניסים למרכז הציקלוטרון, בלי לשנות דבר, חלקיקי אלפא (מטען 2e2e, מסה 4mp4m_p בקירוב). הסבירו מדוע הם לא יואצו. לאיזו תדירות צריך לכוון את המקור (באותו BB) כדי שיואצו, ומה תהיה אז האנרגייה הקינטית שלהם ביציאה?

◂ פתרון מלא לשאלה 19

סעיף א

תשובה:

T=2πmpeBT=\dfrac{2\pi m_p}{eB} – אינו תלוי ב־vv; B≈0.98 TB\approx0.98\,\text{T}

בתוך הדיס פועל רק כוח לורנץ, הניצב למהירות, והוא הכוח הצנטריפטלי:

evB=mpv2r  ⇒  r=mpveBevB=\frac{m_pv^2}{r}\;\Rightarrow\;r=\frac{m_pv}{eB}
T=2πrv=2πmpeBT=\frac{2\pi r}{v}=\frac{2\pi m_p}{eB}

המהירות מצטמצמת: פרוטון מהיר יותר נע במעגל גדול יותר, ומשך ההקפה זהה.

הפרוטון מגיע למרווח כל חצי הקפה, והמתח צריך להתהפך בדיוק כל חצי הקפה. לכן זמן המחזור של המקור שווה לזמן ההקפה, T=1fT=\frac1f:

2πmpeB=1f  ⇒  B=2πmpfe=2π⋅1.67⋅10−27⋅1.5⋅1071.6⋅10−19≈0.98 T\frac{2\pi m_p}{eB}=\frac1f\;\Rightarrow\;B=\frac{2\pi m_pf}{e}=\frac{2\pi\cdot1.67\cdot10^{-27}\cdot1.5\cdot10^{7}}{1.6\cdot10^{-19}}\approx0.98\,\text{T}

סעיף ב

תשובה:

v≈3.10⋅107 m/sv\approx3.10\cdot10^{7}\,\text{m/s}; R≈0.33 mR\approx0.33\,\text{m}

Ek=5⋅1.6⋅10−13=8⋅10−13 JE_k=5\cdot1.6\cdot10^{-13}=8\cdot10^{-13}\,\text{J}
Ek=12mpv2  ⇒  v=2Ekmp=2⋅8⋅10−131.67⋅10−27≈3.10⋅107 m/sE_k=\tfrac12m_pv^2\;\Rightarrow\;v=\sqrt{\frac{2E_k}{m_p}}=\sqrt{\frac{2\cdot8\cdot10^{-13}}{1.67\cdot10^{-27}}}\approx3.10\cdot10^{7}\,\text{m/s}

(כ־10%10\% ממהירות האור, ולכן החישוב הלא־יחסותי סביר.)

בהקפה האחרונה הפרוטון עובר מעגל ברדיוס RR בזמן T=1fT=\frac1f, ולכן v=2πRfv=2\pi Rf:

R=v2πf=3.10⋅1072π⋅1.5⋅107≈0.33 mR=\frac{v}{2\pi f}=\frac{3.10\cdot10^{7}}{2\pi\cdot1.5\cdot10^{7}}\approx0.33\,\text{m}

(אותה תוצאה מתקבלת מ־R=mpveBR=\frac{m_pv}{eB}.)

סעיף ג

תשובה:

r1≈1.47 cmr_1\approx1.47\,\text{cm}; rn=r1nr_n=r_1\sqrt n

בכל מעבר במרווח הכוח החשמלי עושה עבודה W=qU=eUW=qU=eU, ובתוך הדיס האנרגייה הקינטית לא משתנה (הכוח המגנטי ניצב למהירות). אחרי nn מעברים:

Ek,n=neU  ⇒  vn=2neUmpE_{k,n}=neU\;\Rightarrow\;v_n=\sqrt{\frac{2neU}{m_p}}

אחרי המעבר הראשון:

v1=2⋅1.6⋅10−19⋅1041.67⋅10−27≈1.38⋅106 m/sv_1=\sqrt{\frac{2\cdot1.6\cdot10^{-19}\cdot10^{4}}{1.67\cdot10^{-27}}}\approx1.38\cdot10^{6}\,\text{m/s}
r1=v12πf=1.38⋅1062π⋅1.5⋅107≈1.47⋅10−2 m=1.47 cmr_1=\frac{v_1}{2\pi f}=\frac{1.38\cdot10^{6}}{2\pi\cdot1.5\cdot10^{7}}\approx1.47\cdot10^{-2}\,\text{m}=1.47\,\text{cm}

הרדיוס יחסי למהירות (r=mpveBr=\frac{m_pv}{eB}), והמהירות יחסית ל־n\sqrt n, ולכן:

rn=r1nr_n=r_1\sqrt n

סעיף ד

תשובה:

500500 מעברים, 250250 הקפות; בהתחלה r2−r1≈0.61 cmr_2-r_1\approx0.61\,\text{cm}, ובסוף r500−r499≈0.033 cmr_{500}-r_{499}\approx0.033\,\text{cm} – פי 1818 בערך פחות.

בכל מעבר הפרוטון מקבל eUeU, כלומר 10 keV10\,\text{keV}:

N=EkeU=5 MeV10 keV=500N=\frac{E_k}{eU}=\frac{5\,\text{MeV}}{10\,\text{keV}}=500

בכל הקפה יש שני מעברים, ולכן 250250 הקפות. (בדיקה: r500=1.47⋅500≈32.8 cm=Rr_{500}=1.47\cdot\sqrt{500}\approx32.8\,\text{cm}=R, כמו בסעיף ב.)

הגידול ברדיוס:

r2−r1=r1(2−1)≈1.47⋅0.414≈0.61 cmr_2-r_1=r_1(\sqrt2-1)\approx1.47\cdot0.414\approx0.61\,\text{cm}
r500−r499=r1(500−499)≈1.47⋅0.0224≈0.033 cmr_{500}-r_{499}=r_1(\sqrt{500}-\sqrt{499})\approx1.47\cdot0.0224\approx0.033\,\text{cm}

כל מעבר מוסיף לפרוטון אותה אנרגייה, אבל הרדיוס יחסי למהירות, והמהירות יחסית לשורש האנרגייה. כשהאנרגייה כבר גדולה, תוספת קבועה שלה מגדילה את המהירות (ואת הרדיוס) מעט מאוד, ולכן המסלולים ליד השפה צפופים.

טעות נפוצה: לחשוב שהרדיוס גדל באותו שיעור בכל מעבר, כי בכל מעבר מתקבלת אותה תוספת אנרגייה.

סעיף ה

תשובה:

זמן ההקפה של חלקיק אלפא כפול, ולכן הוא מגיע למרווח כשהמתח בכיוון שמאט אותו. צריך fα=7.5⋅106 Hzf_\alpha=7.5\cdot10^{6}\,\text{Hz}, והאנרגייה ביציאה תהיה אותה – 5 MeV5\,\text{MeV}.

זמן ההקפה של חלקיק אלפא:

Tα=2π⋅4mp2eB=2⋅2πmpeB=2TT_\alpha=\frac{2\pi\cdot4m_p}{2eB}=2\cdot\frac{2\pi m_p}{eB}=2T

חצי הקפה של חלקיק אלפא נמשך TT – מחזור שלם של המקור. אם הוא עבר במרווח בכיוון מסוים והואץ, הוא מגיע למרווח שוב כשהמתח באותו כיוון כמו קודם, אבל עכשיו הוא חוצה את המרווח בכיוון ההפוך – ולכן הכוח החשמלי מאט אותו. החלקיק לא יואץ.

כדי שיואץ, מחזור המקור צריך להיות שווה ל־TαT_\alpha:

fα=1Tα=f2=7.5⋅106 Hzf_\alpha=\frac{1}{T_\alpha}=\frac f2=7.5\cdot10^{6}\,\text{Hz}

אנרגייה ביציאה: ברדיוס RR, v=qBRmv=\frac{qBR}{m}, ולכן:

Ek=12mv2=q2B2R22mE_k=\tfrac12mv^2=\frac{q^2B^2R^2}{2m}

לחלקיק אלפא q2q^2 גדל פי 44 וגם mm גדלה פי 44, ולכן q2m\frac{q^2}{m} זהה לזה של הפרוטון: האנרגייה ביציאה היא אותם 5 MeV5\,\text{MeV} (אבל המהירות קטנה פי 22).

שאלה 20 · ספקטרומטר מסות: האצה, בורר מהירויות וזיהוי יוןבאורך בגרות · מעל רמת בגרות

בתרשים מתואר ספקטרומטר מסות. יונים חיוביים יוצאים ממקור יונים כמעט ממנוחה ומואצים בין שני לוחות שביניהם מתח UU. לאחר ההאצה הם נכנסים לבורר מהירויות: בין שני לוחות אופקיים שורר שדה חשמלי אחיד E=2.0⋅104 VmE=2.0\cdot 10^4\,\frac{\text{V}}{\text{m}} (הלוח העליון חיובי), ובאותו אזור שדה מגנטי אחיד B=0.10 TB=0.10\,\text{T} שכיוונו לתוך הדף. יונים שעוברים את הבורר בקו ישר נכנסים דרך החריץ SS לאזור שבו שורר שדה מגנטי אחיד B′=0.20 TB'=0.20\,\text{T}, ניצב לדף. שם הם נעים בחצי מעגל ופוגעים בגלאי שנמצא לאורך הגבול של האזור, מעל החריץ.

כל התנועה בריק, וכוח הכבידה זניח. מטענו של יון חד־ערכי הוא +e+e.

א.

הראו שיון עובר את בורר המהירויות בקו ישר רק אם מהירותו v=EBv=\frac{E}{B}, וחשבו מהירות זו. הסבירו מדוע התנאי אינו תלוי במסת היון ובמטענו.

ב.

כשמתח ההאצה הוא U=4150 VU=4150\,\text{V}, יונים חד־ערכיים מסוג מסוים עוברים את הבורר בקו ישר. חשבו את מסת היונים.

ג.

קבעו מהו כיוון השדה B′B' (לתוך הדף או החוצה ממנו), וחשבו באיזה מרחק מן החריץ SS פוגעים היונים בגלאי.

ד.

מאותו מקור יוצאים גם יונים דו־ערכיים (מטען +2e+2e) בעלי אותה מסה. מתח ההאצה נשאר U=4150 VU=4150\,\text{V}. קבעו אם יונים אלה עוברים את הבורר בקו ישר. אם לא – קבעו לאיזה לוח הם סוטים. נמקו.

ה.

לאיזה ערך יש לשנות את מתח ההאצה כדי שהיונים הדו־ערכיים יעברו את הבורר בקו ישר? באיזה מרחק מן החריץ SS הם יפגעו אז בגלאי?

◂ פתרון מלא לשאלה 20

סעיף א

תשובה:

v=2.0⋅105 m/sv=2.0\cdot 10^5\,\text{m/s}; גם qEqE וגם qvBqvB יחסיים ל־qq, והמסה אינה מופיעה בשוויון הכוחות.

על יון חיובי הנע ימינה בבורר פועלים:

•כוח חשמלי qEqE כלפי מטה (השדה מכוון מהלוח החיובי העליון כלפי מטה).

•כוח מגנטי qvBqvB: לפי כלל יד ימין, ימינה ×\times לתוך הדף = כלפי מעלה.

תנועה בקו ישר במהירות קבועה מחייבת שקול כוחות אפס:

qE=qvB  ⇒  v=EB=2.0⋅1040.10=2.0⋅105 m/sqE=qvB\;\Rightarrow\;v=\frac{E}{B}=\frac{2.0\cdot 10^4}{0.10}=2.0\cdot 10^5\,\text{m/s}

המטען qq מצטמצם, והמסה אינה מופיעה כלל (כששקול הכוחות אפס אין תאוצה, בלי קשר למסה). גם עבור מטען שלילי שני הכוחות מתהפכים יחד, והתנאי זהה. כל יון שמהירותו שונה מ־EB\frac{E}{B} סוטה.

סעיף ב

תשובה:

m≈3.32⋅10−26 kgm\approx 3.32\cdot 10^{-26}\,\text{kg}

בהאצה, לפי משפט עבודה–אנרגייה, עבודת הכוח החשמלי W=qUW=qU שווה לאנרגייה הקינטית (היונים מתחילים כמעט ממנוחה):

eU=12mv2eU=\tfrac12mv^2

היונים עוברים את הבורר, ולכן מהירותם v=2.0⋅105 m/sv=2.0\cdot 10^5\,\text{m/s} (סעיף א):

m=2eUv2=2⋅1.6⋅10−19⋅4150(2.0⋅105)2=1.328⋅10−154⋅1010≈3.32⋅10−26 kgm=\frac{2eU}{v^2}=\frac{2\cdot 1.6\cdot 10^{-19}\cdot 4150}{(2.0\cdot 10^5)^2}=\frac{1.328\cdot 10^{-15}}{4\cdot 10^{10}}\approx 3.32\cdot 10^{-26}\,\text{kg}

(בערך פי 2020 ממסת פרוטון.)

סעיף ג

תשובה:

B′B' לתוך הדף; מרחק D≈0.415 mD\approx 0.415\,\text{m}.

כיוון: היונים נכנסים דרך SS כשהם נעים ימינה, וצריכים להתעקם כלפי מעלה כדי להגיע לגלאי שמעל החריץ. הכוח בכניסה כלפי מעלה; לפי F→=qv→×B→′\vec F=q\vec v\times\vec B' עם q>0q>0: ימינה ×\times לתוך הדף = מעלה. לכן B′B' לתוך הדף.

מרחק: הכוח המגנטי הוא הכוח הרדיאלי:

qvB′=mv2r  ⇒  r=mveB′=3.32⋅10−26⋅2.0⋅1051.6⋅10−19⋅0.20≈0.2075 mqvB'=m\frac{v^2}{r}\;\Rightarrow\;r=\frac{mv}{eB'}=\frac{3.32\cdot 10^{-26}\cdot 2.0\cdot 10^5}{1.6\cdot 10^{-19}\cdot 0.20}\approx 0.2075\,\text{m}

היונים נכנסים בניצב לגבול, מבצעים חצי מעגל ופוגעים בגבול במרחק קוטר מהחריץ:

D=2r≈0.415 mD=2r\approx 0.415\,\text{m}

סעיף ד

תשובה:

לא עוברים; מהירותם 2 v≈2.83⋅105 m/s\sqrt2\,v\approx 2.83\cdot 10^5\,\text{m/s} והם סוטים אל הלוח העליון (החיובי).

באותו מתח האצה היון הדו־ערכי מקבל אנרגייה קינטית כפולה:

12mv′2=2eU=2⋅12mv2  ⇒  v′=2 v≈2.83⋅105 m/s\tfrac12mv'^2=2eU=2\cdot\tfrac12mv^2\;\Rightarrow\;v'=\sqrt2\,v\approx 2.83\cdot 10^5\,\text{m/s}

המהירות שונה מ־EB\frac{E}{B}, ולכן לפי סעיף א היונים אינם עוברים בקו ישר. השוואת הכוחות:

2ev′B>2eE⟺v′>EB2ev'B>2eE\quad\Longleftrightarrow\quad v'>\frac{E}{B}

הכוח המגנטי (כלפי מעלה) גדול מהכוח החשמלי (כלפי מטה), ולכן היונים סוטים כלפי מעלה – אל הלוח החיובי.

טעות נפוצה: לנמק "התנאי v=EBv=\frac EB אינו תלוי במטען, ולכן גם היונים האלה עוברים" – התנאי אינו תלוי במטען, אבל המהירות שהיון מקבל בהאצה תלויה במטען.

סעיף ה

תשובה:

U′=2075 VU'=2075\,\text{V}; מרחק ≈0.21 m\approx 0.21\,\text{m} (מחצית מ־DD).

המתח: כדי לעבור, היונים צריכים את אותה מהירות v=2.0⋅105 m/sv=2.0\cdot 10^5\,\text{m/s}, כלומר אותה אנרגייה קינטית כמו היונים החד־ערכיים בסעיף ב:

2eU′=12mv2=eU  ⇒  U′=U2=2075 V2eU'=\tfrac12mv^2=eU\;\Rightarrow\;U'=\frac{U}{2}=2075\,\text{V}

מקום הפגיעה: באותה מהירות ובאותה מסה, עם מטען כפול:

r′=mv2eB′=r2≈0.104 m  ⇒  D′=2r′≈0.21 mr'=\frac{mv}{2eB'}=\frac{r}{2}\approx 0.104\,\text{m}\;\Rightarrow\;D'=2r'\approx 0.21\,\text{m}

היונים הדו־ערכיים פוגעים במחצית המרחק – כך הספקטרומטר מבחין בין יחסי מטען למסה שונים.

עוד 2 שאלות על בורר מהירויות, ספקטרומטר מסות וציקלוטרון

השאלות המלאות, עם הפתרונות, במחולל המבחנים.

  1. ציקלוטרון: תדירות, אנרגייה מרבית, מספר הקפות ודויטרונים (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    בתרשים מתואר ציקלוטרון – מאיץ חלקיקים המורכב משני חצאי תיבה מתכתיים בצורת חצי עיגול (ה"דיז"), שרדיוסם R=0.40 mR=0.40\,\text{m}, המופרדים במרווח…

  2. מאיץ, בורר מהירויות וזיהוי יונים (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    יונים חיוביים יוצאים ממקור כמעט ממנוחה ומואצים במתח UU בין שני לוחות (מאיץ). לאחר מכן הם נכנסים לבורר מהירויות, ובו שדה חשמלי $E=5.0\cdot…

שאלות מבחינות הבגרות על השיעור

השאלה המלאה, עם פתרון מלא לכל סעיף, בדף של כל בחינה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.