דילוג לתוכן המרכזי

קבל לוחות, קיבול וחיבור קבלים - שאלות ותרגילים

כיתה י"ב · חשמל ומגנטיות - פיזיקה 5 יח"ל (שאלון 036371) · פוטנציאל חשמלי, קיבול וקבלים · 49 שאלות

השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.

שאלה 1 · לוח זכוכית בין לוחות טעונים: השדה באוויר ובתוך החומרקצרה · קלה

שני לוחות מתכת מקבילים וגדולים מאוד טעונים בצפיפות מטען משטחית שווה בגודלה: הלוח העליון בצפיפות +σ+\sigma והלוח התחתון בצפיפות −σ-\sigma, כאשר σ=1.77⋅10−5 C/m2\sigma=1.77\cdot10^{-5}\,\text{C/m}^2. בין הלוחות, במקביל אליהם, מונח לוח זכוכית רחב שמקדם הדיאלקטריות שלו εr=5\varepsilon_r=5. לוח הזכוכית אינו נוגע בלוחות המתכת, ובין הזכוכית ללוחות יש אוויר (שמקדם הדיאלקטריות שלו 11). הנקודה AA נמצאת באוויר, והנקודה BB בתוך הזכוכית.

א.

מה גודל השדה החשמלי בנקודה AA, ומה כיוונו?

ב.

מה גודל השדה החשמלי בנקודה BB, ומה כיוונו? הסבירו מדוע השדה בתוך הזכוכית שונה מהשדה באוויר.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

EA=2⋅106 N/CE_A=2\cdot10^{6}\,\text{N/C}, כלפי מטה

כל לוח יוצר שדה σ2ε0\frac{\sigma}{2\varepsilon_0}. בין הלוחות שני השדות באותו כיוון - מהלוח החיובי (העליון) אל הלוח השלילי (התחתון) - ולכן:

EA=σε0=1.77⋅10−58.85⋅10−12=2⋅106 N/CE_A=\frac{\sigma}{\varepsilon_0}=\frac{1.77\cdot10^{-5}}{8.85\cdot10^{-12}}=2\cdot10^{6}\,\text{N/C}

כיוון השדה: כלפי מטה.

סעיף ב

תשובה:

EB=4⋅105 N/CE_B=4\cdot10^{5}\,\text{N/C}, כלפי מטה (קטן פי 5)

השדה החיצוני מקטב את מולקולות הזכוכית: על פני הזכוכית הפונים ללוח החיובי מצטבר מטען קיטוב שלילי, ועל הפנים הפונים ללוח השלילי - מטען קיטוב חיובי. מטעני הקיטוב יוצרים בתוך הזכוכית שדה בכיוון הפוך לשדה של הלוחות, ולכן השדה בתוך החומר קטן פי εr\varepsilon_r:

EB=σεrε0=2⋅1065=4⋅105 N/CE_B=\frac{\sigma}{\varepsilon_r\varepsilon_0}=\frac{2\cdot10^{6}}{5}=4\cdot10^{5}\,\text{N/C}

הכיוון לא משתנה - כלפי מטה. השדה רק נחלש, ולא מתהפך.

טעות נפוצה: לכפול ב-εr\varepsilon_r במקום לחלק - החומר הדיאלקטרי מחליש את השדה בתוכו.

שאלה 2 · קבל טעון שנפרק חלקית: קיבול ומתחקצרה · קלה

קבל טעון נמצא על שולחן המעבדה, מנותק מכל מעגל. על כל אחד מלוחותיו מטען שגודלו 12 μC12\,\mu\text{C}. מחברים מד מתח אידיאלי להדקי הקבל, ומד המתח מראה 4 V4\,\text{V}.

א.

חשבו את קיבול הקבל.

ב.

מחברים לרגע את הדקי הקבל בתיל בעל התנגדות גדולה ומנתקים אותו, כך שגודל המטען על כל לוח קטן ב-3 μC3\,\mu\text{C}. מה יראה עכשיו מד המתח?

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

C=3 μFC=3\,\mu\text{F}

מהגדרת הקיבול:

C=QV=12⋅10−64=3⋅10−6 F=3 μFC=\frac{Q}{V}=\frac{12\cdot10^{-6}}{4}=3\cdot10^{-6}\,\text{F}=3\,\mu\text{F}

QQ הוא גודל המטען על כל אחד מהלוחות (ולא סכום המטענים של שני הלוחות, שהוא אפס).

סעיף ב

תשובה:

3 V3\,\text{V}

הקיבול תלוי רק במבנה הקבל (שטח הלוחות, המרחק ביניהם והחומר שביניהם), ולכן לא השתנה: C=3 μFC=3\,\mu\text{F}.

המטען החדש על כל לוח: Q′=12−3=9 μCQ'=12-3=9\,\mu\text{C}, ולכן:

V′=Q′C=9⋅10−63⋅10−6=3 VV'=\frac{Q'}{C}=\frac{9\cdot10^{-6}}{3\cdot10^{-6}}=3\,\text{V}

טעות נפוצה: לחשוב שהמתח נשאר 4 V4\,\text{V} כי "הקבל לא השתנה". הקבל לא השתנה – לכן הקיבול קבוע, והמתח יורד ביחס ישר למטען.

שאלה 3 · מקש במקלדת קיבולית: קיבול ומטעןקצרה · קלה

במקלדת קיבולית מתחת לכל מקש יש קבל לוחות קטן. בקבל של מקש אחד שטח כל לוח 10 cm210\,\text{cm}^2, והמרחק בין הלוחות 0.25 mm0.25\,\text{mm}. בין הלוחות יש אוויר. נתון ε0=8.85⋅10−12 C2/(N⋅m2)\varepsilon_0=8.85\cdot10^{-12}\,\text{C}^2/(\text{N}\cdot\text{m}^2).

א.

חשבו את קיבול הקבל.

ב.

כשלוחצים על המקש, הלוח העליון יורד והמרחק בין הלוחות קטן. המקלדת מזהה לחיצה כשקיבול הקבל מגיע ל-59 pF59\,\text{pF}. לאיזה מרחק בין הלוחות צריך להגיע, ובכמה צריך המקש לרדת?

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

C≈3.54⋅10−11 F=35.4 pFC\approx3.54\cdot10^{-11}\,\text{F}=35.4\,\text{pF}

קיבול של קבל לוחות (באוויר εr=1\varepsilon_r=1):

C=ε0εrAdC=\frac{\varepsilon_0\varepsilon_rA}{d}

המרה ליחידות SI: A=10 cm2=10⋅10−4 m2=10−3 m2A=10\,\text{cm}^2=10\cdot10^{-4}\,\text{m}^2=10^{-3}\,\text{m}^2, d=0.25 mm=2.5⋅10−4 md=0.25\,\text{mm}=2.5\cdot10^{-4}\,\text{m}.

C=8.85⋅10−12⋅10−32.5⋅10−4=3.54⋅10−11 F=35.4 pFC=\frac{8.85\cdot10^{-12}\cdot10^{-3}}{2.5\cdot10^{-4}}=3.54\cdot10^{-11}\,\text{F}=35.4\,\text{pF}

טעות נפוצה: להמיר cm2\text{cm}^2 ל-m2\text{m}^2 בחלוקה ב-100 במקום ב-10410^4.

סעיף ב

תשובה:

d′=0.15 mmd'=0.15\,\text{mm}; המקש יורד ב-0.1 mm0.1\,\text{mm}

מהנוסחה של קבל לוחות:

d′=ε0AC′=8.85⋅10−12⋅10−359⋅10−12=1.5⋅10−4 m=0.15 mmd'=\frac{\varepsilon_0A}{C'}=\frac{8.85\cdot10^{-12}\cdot10^{-3}}{59\cdot10^{-12}}=1.5\cdot10^{-4}\,\text{m}=0.15\,\text{mm}

המקש צריך לרדת ב-0.25−0.15=0.1 mm0.25-0.15=0.1\,\text{mm}.

(בדיקה: הקיבול גדל פי 5935.4≈1.67\frac{59}{35.4}\approx1.67, והמרחק קטן פי 0.250.15≈1.67\frac{0.25}{0.15}\approx1.67 – הקיבול הפוך למרחק.)

שאלה 4 · אנרגייה האגורה בקבל לוחות קטןקצרה · קלה

קבל לוחות בנוי משני לוחות זהים שטח כל אחד 6 cm26\,\text{cm}^2, והמרחק ביניהם 1.2 mm1.2\,\text{mm} (אוויר). טוענים את הקבל במקור מתח של 10 V10\,\text{V} עד הסוף. נתון ε0=8.85⋅10−12 C2/(N⋅m2)\varepsilon_0=8.85\cdot10^{-12}\,\text{C}^2/(\text{N}\cdot\text{m}^2).

א.

חשבו את קיבול הקבל.

ב.

חשבו את האנרגייה האגורה בקבל.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

C≈4.43 pFC\approx4.43\,\text{pF}

C=ε0Ad=8.85⋅10−12⋅6⋅10−41.2⋅10−3=4.425⋅10−12 F≈4.43 pFC=\frac{\varepsilon_0A}{d}=\frac{8.85\cdot10^{-12}\cdot6\cdot10^{-4}}{1.2\cdot10^{-3}}=4.425\cdot10^{-12}\,\text{F}\approx4.43\,\text{pF}

סעיף ב

תשובה:

U≈2.21⋅10−10 J=221 pJU\approx2.21\cdot10^{-10}\,\text{J}=221\,\text{pJ}

אנרגייה של קבל טעון:

U=12CV2=12⋅4.425⋅10−12⋅102=2.21⋅10−10 J≈221 pJU=\tfrac12CV^2=\tfrac12\cdot4.425\cdot10^{-12}\cdot10^2=2.21\cdot10^{-10}\,\text{J}\approx221\,\text{pJ}

שאלה 5 · קבל הבזק במצלמה: כמה מטען עובר בהבזקקצרה · קלה

במבזק של מצלמה יש קבל שקיבולו 150 μF150\,\mu\text{F}. מעגל הטעינה טוען את הקבל עד שהמתח עליו 330 V330\,\text{V}.

א.

חשבו את המטען על הקבל כשהוא טעון.

ב.

בזמן ההבזק הקבל נפרק דרך נורת ההבזק עד שהמתח עליו יורד ל-30 V30\,\text{V}, וההבזק נמשך 1.5 ms1.5\,\text{ms}. כמה מטען עבר דרך הנורה, ומה הזרם הממוצע בה בזמן ההבזק?

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

Q=4.95⋅10−2 C=49.5 mCQ=4.95\cdot10^{-2}\,\text{C}=49.5\,\text{mC}

Q=CV=150⋅10−6⋅330=4.95⋅10−2 C=49.5 mCQ=CV=150\cdot10^{-6}\cdot330=4.95\cdot10^{-2}\,\text{C}=49.5\,\text{mC}

סעיף ב

תשובה:

ΔQ=45 mC\Delta Q=45\,\text{mC}, Iˉ=30 A\bar I=30\,\text{A}

המטען שנשאר על הקבל: Q′=CV′=150⋅10−6⋅30=4.5⋅10−3 C=4.5 mCQ'=CV'=150\cdot10^{-6}\cdot30=4.5\cdot10^{-3}\,\text{C}=4.5\,\text{mC}. המטען שעבר דרך הנורה:

ΔQ=Q−Q′=C ΔV=150⋅10−6⋅(330−30)=4.5⋅10−2 C=45 mC\Delta Q=Q-Q'=C\,\Delta V=150\cdot10^{-6}\cdot(330-30)=4.5\cdot10^{-2}\,\text{C}=45\,\text{mC}

הזרם הממוצע:

Iˉ=ΔQΔt=4.5⋅10−21.5⋅10−3=30 A\bar I=\frac{\Delta Q}{\Delta t}=\frac{4.5\cdot10^{-2}}{1.5\cdot10^{-3}}=30\,\text{A}

זרם גדול מאוד לזמן קצר – בשביל זה משתמשים בקבל ולא ישירות בסוללה.

שאלה 6 · קבל לוחות עם אוויר ועם חומר מבודדקצרה · קלה

קבל לוחות בנוי משני לוחות שטח כל אחד 5 cm25\,\text{cm}^2, והמרחק ביניהם 0.5 mm0.5\,\text{mm}. נתון ε0=8.85⋅10−12 C2/(N⋅m2)\varepsilon_0=8.85\cdot10^{-12}\,\text{C}^2/(\text{N}\cdot\text{m}^2).

א.

חשבו את קיבול הקבל כשבין הלוחות אוויר, וכשכל הרווח בין הלוחות ממולא בחומר מבודד שהמקדם הדיאלקטרי שלו εr=3.2\varepsilon_r=3.2.

ב.

מחברים את הקבל למקור מתח של 9 V9\,\text{V}. מה המטען על כל לוח בכל אחד משני המקרים?

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

C0=8.85 pFC_0=8.85\,\text{pF}, C≈28.3 pFC\approx28.3\,\text{pF}

C0=ε0Ad=8.85⋅10−12⋅5⋅10−45⋅10−4=8.85⋅10−12 F=8.85 pFC_0=\frac{\varepsilon_0A}{d}=\frac{8.85\cdot10^{-12}\cdot5\cdot10^{-4}}{5\cdot10^{-4}}=8.85\cdot10^{-12}\,\text{F}=8.85\,\text{pF}

עם החומר הקיבול גדל פי εr\varepsilon_r:

C=εrC0=3.2⋅8.85=28.32 pFC=\varepsilon_rC_0=3.2\cdot8.85=28.32\,\text{pF}

סעיף ב

תשובה:

אוויר: Q0≈79.7 pCQ_0\approx79.7\,\text{pC}; חומר: Q≈255 pCQ\approx255\,\text{pC}

Q0=C0V=8.85⋅10−12⋅9=7.97⋅10−11 C≈79.7 pCQ_0=C_0V=8.85\cdot10^{-12}\cdot9=7.97\cdot10^{-11}\,\text{C}\approx79.7\,\text{pC}
Q=CV=28.32⋅10−12⋅9=2.55⋅10−10 C≈255 pCQ=CV=28.32\cdot10^{-12}\cdot9=2.55\cdot10^{-10}\,\text{C}\approx255\,\text{pC}

באותו מתח, החומר המבודד מאפשר לקבל לאגור פי 3.23.2 יותר מטען.

שאלה 7 · שני קבלים בטור לסוללה, וקבל שלישי במקביל להםקצרה · קלה

שני קבלים, C1=90 pFC_1=90\,\text{pF} ו-C2=45 pFC_2=45\,\text{pF}, מחוברים בטור לסוללה של 6 V6\,\text{V} כמתואר בתרשים. האותיות a, b, c, d מסמנות את לוחות הקבלים. לפני החיבור הקבלים ריקים.

א.

לאחר זמן רב: מה המטען והמתח על כל קבל? איזה לוח בכל קבל טעון במטען חיובי?

ב.

מחברים קבל שלישי, C3=50 pFC_3=50\,\text{pF}, בין הנקודות P ו-Q, והסוללה נשארת מחוברת. מה הקיבול השקול של שלושת הקבלים? האם המטען על C1C_1 משתנה?

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

q1=q2=180 pCq_1=q_2=180\,\text{pC}; V1=2 VV_1=2\,\text{V}, V2=4 VV_2=4\,\text{V}; הלוחות b ו-d חיוביים

קיבול שקול בטור:

1CT=190+145=390  ⇒  CT=30 pF\frac1{C_T}=\frac1{90}+\frac1{45}=\frac3{90}\;\Rightarrow\;C_T=30\,\text{pF}
Q=CTV=30⋅10−12⋅6=1.8⋅10−10 C=180 pCQ=C_TV=30\cdot10^{-12}\cdot6=1.8\cdot10^{-10}\,\text{C}=180\,\text{pC}

בטור המטען על כל קבל שווה: q1=q2=180 pCq_1=q_2=180\,\text{pC}.

V1=18090=2 V,V2=18045=4 VV_1=\frac{180}{90}=2\,\text{V},\qquad V_2=\frac{180}{45}=4\,\text{V}

הקוטב החיובי של הסוללה (הקו הארוך) בצד ימין, והוא מחובר דרך הנקודה Q ללוח d – לכן d חיובי ו-c שלילי. הלוחות b ו-c מחוברים יחד ובודדים משאר המעגל, והמטען הכולל שלהם נשאר אפס, ולכן b חיובי. a מחובר לקוטב השלילי והוא שלילי.

סעיף ב

תשובה:

CT′=80 pFC_T'=80\,\text{pF}; המטען על C1C_1 לא משתנה

C3C_3 במקביל לצירוף הטורי של C1C_1 ו-C2C_2:

CT′=30+50=80 pFC_T'=30+50=80\,\text{pF}

המתח בין P ל-Q עדיין 6 V6\,\text{V} (מתח הסוללה), ולכן הצירוף הטורי C1C_1-C2C_2 "לא מרגיש" את C3C_3: המטען על C1C_1 נשאר 180 pC180\,\text{pC}. הסוללה מעבירה מטען נוסף רק אל C3C_3: 50⋅6=300 pC50\cdot6=300\,\text{pC}.

שאלה 8 · שלושה קבלים בסידור מטעה: מה באמת מחובר למהקצרה · קלה

שלושה קבלים, C1=2 μFC_1=2\,\mu\text{F}, C2=5 μFC_2=5\,\mu\text{F} ו-C3=3 μFC_3=3\,\mu\text{F}, מחוברים בין ההדקים PP ו-QQ כמו בתרשים. התילים אידיאליים.

א.

מצאו את הקיבול השקול של המערכת בין PP ל-QQ.

ב.

מחברים את PP ו-QQ למקור מתח של 12 V12\,\text{V}. מה המתח על כל קבל, מה המטען על כל קבל ומה המטען הכולל שהמקור העביר?

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

CT=10 μFC_T=10\,\mu\text{F}

עוקבים אחרי התילים: הקודקוד העליון של המעוין מחובר בתיל ל-PP, והקודקוד התחתון מחובר בתיל ל-QQ. לכן כל אחד משלושת הקבלים מחובר בצד אחד ל-PP ובצד השני ל-QQ – שלושתם במקביל:

CT=C1+C2+C3=2+5+3=10 μFC_T=C_1+C_2+C_3=2+5+3=10\,\mu\text{F}

טעות נפוצה: לראות את הצורה של המעוין ולחבר את C1C_1 ו-C3C_3 בטור. מה שקובע הוא לאילו צמתים מחובר כל קבל, לא איך הוא מצויר.

סעיף ב

תשובה:

על כל קבל 12 V12\,\text{V}; q1=24 μCq_1=24\,\mu\text{C}, q2=60 μCq_2=60\,\mu\text{C}, q3=36 μCq_3=36\,\mu\text{C}; סך הכול 120 μC120\,\mu\text{C}

בחיבור מקביל המתח על כל קבל שווה למתח המקור, V=12 VV=12\,\text{V}. לפי q=CVq=CV:

q1=2⋅10−6⋅12=24 μC,q2=5⋅10−6⋅12=60 μC,q3=3⋅10−6⋅12=36 μCq_1=2\cdot10^{-6}\cdot12=24\,\mu\text{C},\quad q_2=5\cdot10^{-6}\cdot12=60\,\mu\text{C},\quad q_3=3\cdot10^{-6}\cdot12=36\,\mu\text{C}

המטען הכולל: Q=CTV=10⋅10−6⋅12=120 μCQ=C_TV=10\cdot10^{-6}\cdot12=120\,\mu\text{C}, וזה גם סכום שלושת המטענים.

שאלה 9 · שני קבלים במקביל, בטור עם קבל שקיבולו לא ידועקצרה · בינונית

במעגל שבתרשים שלושה קבלים ריקים מחוברים לסוללה אידיאלית שמתחה 9 V9\,\text{V}: הקבלים C1=1 μFC_1=1\,\mu\text{F} ו-C2=5 μFC_2=5\,\mu\text{F} מחוברים זה לזה במקביל, והצירוף שלהם מחובר בטור לקבל C3C_3 שקיבולו לא ידוע. אחרי שהקבלים נטענו עד הסוף, נמדד המטען על C2C_2: q2=15 μCq_2=15\,\mu\text{C}.

א.

מה המתח על C1C_1 ועל C2C_2, ומה המטען על C1C_1 ועל C3C_3?

ב.

מצאו את הקיבול C3C_3 ואת הקיבול השקול של שלושת הקבלים.

◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

V1=V2=3 VV_1=V_2=3\,\text{V}, q1=3 μCq_1=3\,\mu\text{C}, q3=18 μCq_3=18\,\mu\text{C}

V2=q2C2=155=3 VV_2=\frac{q_2}{C_2}=\frac{15}{5}=3\,\text{V}

C1C_1 במקביל ל-C2C_2, ולכן גם עליו 3 V3\,\text{V}: q1=C1V1=1⋅3=3 μCq_1=C_1V_1=1\cdot3=3\,\mu\text{C}.

C3C_3 בטור עם הצירוף C1∥C2C_1\parallel C_2, ולכן המטען עליו שווה למטען הכולל של הצירוף:

q3=q1+q2=3+15=18 μCq_3=q_1+q_2=3+15=18\,\mu\text{C}

טעות נפוצה: לקחת q3=q2=15 μCq_3=q_2=15\,\mu\text{C}. בטור, המטען על C3C_3 שווה למטען של כל הצירוף המקבילי, לא של אחד הקבלים שבו.

סעיף ב

תשובה:

C3=3 μFC_3=3\,\mu\text{F}, CT=2 μFC_T=2\,\mu\text{F}

המתח על C3C_3 הוא מה שנשאר ממתח הסוללה:

V3=9−3=6 V,C3=q3V3=186=3 μFV_3=9-3=6\,\text{V},\qquad C_3=\frac{q_3}{V_3}=\frac{18}{6}=3\,\mu\text{F}

הקיבול השקול: המטען שהסוללה העבירה חלקי מתחה:

CT=18 μC9 V=2 μFC_T=\frac{18\,\mu\text{C}}{9\,\text{V}}=2\,\mu\text{F}

(בדיקה: C12=6 μFC_{12}=6\,\mu\text{F}, ו-1CT=16+13=12\frac{1}{C_T}=\frac16+\frac13=\frac12.)

שאלה 10 · קבל שחציו ממולא בחומר מבודד לאורכוקצרה · בינונית

קבל לוחות בנוי משני לוחות מלבניים זהים במידות 5 cm×4 cm5\,\text{cm}\times4\,\text{cm}, והמרחק ביניהם 1 mm1\,\text{mm}. ממלאים חצי מהרווח שבין הלוחות – החצי השמאלי, לכל הגובה שבין הלוחות – בחומר מבודד שהמקדם הדיאלקטרי שלו εr=4\varepsilon_r=4. החצי הימני נשאר ריק (אוויר). נתון ε0=8.85⋅10−12 C2/(N⋅m2)\varepsilon_0=8.85\cdot10^{-12}\,\text{C}^2/(\text{N}\cdot\text{m}^2).

א.

חשבו את קיבול הקבל לפני הכנסת החומר ואחריה.

ב.

מחברים את הקבל (עם החומר) למקור מתח של 6 V6\,\text{V}. חשבו את המטען על כל לוח ואת האנרגייה בקבל.

◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

C0=17.7 pFC_0=17.7\,\text{pF}, C=44.25 pFC=44.25\,\text{pF}

לפני הכנסת החומר, A=5⋅4=20 cm2=2⋅10−3 m2A=5\cdot4=20\,\text{cm}^2=2\cdot10^{-3}\,\text{m}^2:

C0=ε0Ad=8.85⋅10−12⋅2⋅10−310−3=1.77⋅10−11 F=17.7 pFC_0=\frac{\varepsilon_0A}{d}=\frac{8.85\cdot10^{-12}\cdot2\cdot10^{-3}}{10^{-3}}=1.77\cdot10^{-11}\,\text{F}=17.7\,\text{pF}

אחרי ההכנסה שני החצאים מחוברים לאותם לוחות, ולכן על שניהם אותו מתח: אלה שני קבלים במקביל, כל אחד בשטח A/2A/2:

C=ε0⋅4⋅A2d+ε0A2d=4+12C0=2.5C0=44.25 pFC=\frac{\varepsilon_0\cdot4\cdot\frac A2}{d}+\frac{\varepsilon_0\frac A2}{d}=\frac{4+1}{2}C_0=2.5C_0=44.25\,\text{pF}

טעות נפוצה: לחבר את שני החלקים בטור. בטור מחברים שכבות זו מעל זו (המרחק מתחלק); כאן השטח מתחלק.

סעיף ב

תשובה:

Q≈266 pCQ\approx266\,\text{pC}, U≈797 pJU\approx797\,\text{pJ}

Q=CV=44.25⋅10−12⋅6=2.655⋅10−10 C≈266 pCQ=CV=44.25\cdot10^{-12}\cdot6=2.655\cdot10^{-10}\,\text{C}\approx266\,\text{pC}
U=12QV=12⋅2.655⋅10−10⋅6=7.97⋅10−10 J≈797 pJU=\tfrac12QV=\tfrac12\cdot2.655\cdot10^{-10}\cdot6=7.97\cdot10^{-10}\,\text{J}\approx797\,\text{pJ}

שאלה 11 · שתי קבוצות של קבלים מקבילים בטור: מתח מרבי לפני פריצהקצרה · בינונית

במערכת שבתרשים חמישה קבלים בין ההדקים A ו-B: C1=2 μFC_1=2\,\mu\text{F}, C2=3 μFC_2=3\,\mu\text{F}, C3=7 μFC_3=7\,\mu\text{F} ו-C4=2 μFC_4=2\,\mu\text{F}, C5=4 μFC_5=4\,\mu\text{F}. כל הקבלים ריקים בהתחלה.

א.

חשבו את הקיבול השקול בין A ל-B.

ב.

כל אחד מחמשת הקבלים עומד במתח של 10 V10\,\text{V} לכל היותר; במתח גבוה יותר הוא נפרץ. מה המתח המרבי שמותר לחבר בין A ל-B? מה יהיה אז המטען על C3C_3 ועל C5C_5?

◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

CAB=4 μFC_{AB}=4\,\mu\text{F}

C1,C2,C3C_1,C_2,C_3 במקביל: C123=2+3+7=12 μFC_{123}=2+3+7=12\,\mu\text{F}.

C4,C5C_4,C_5 במקביל: C45=2+4=6 μFC_{45}=2+4=6\,\mu\text{F}.

שתי הקבוצות בטור:

CAB=12⋅612+6=4 μFC_{AB}=\frac{12\cdot6}{12+6}=4\,\mu\text{F}

סעיף ב

תשובה:

Vmax=15 VV_{max}=15\,\text{V}; q3=35 μCq_3=35\,\mu\text{C}, q5=40 μCq_5=40\,\mu\text{C}

שתי הקבוצות בטור, ולכן על שתיהן אותו מטען QQ:

V123=Q12,V45=Q6=2V123V_{123}=\frac{Q}{12},\qquad V_{45}=\frac{Q}{6}=2V_{123}

על הקבוצה שקיבולה קטן יותר (C45C_{45}) המתח כפול, ולכן היא מגיעה ראשונה ל-10 V10\,\text{V}. במצב הגבולי:

V45=10 V,V123=5 V,Vmax=5+10=15 VV_{45}=10\,\text{V},\qquad V_{123}=5\,\text{V},\qquad V_{max}=5+10=15\,\text{V}

(בדיקה: Q=CABVmax=4⋅15=60 μCQ=C_{AB}V_{max}=4\cdot15=60\,\mu\text{C}, ו-606=10 V\frac{60}{6}=10\,\text{V}.)

q3=C3V123=7⋅5=35 μC,q5=C5V45=4⋅10=40 μCq_3=C_3V_{123}=7\cdot5=35\,\mu\text{C},\qquad q_5=C_5V_{45}=4\cdot10=40\,\mu\text{C}

טעות נפוצה: לענות 20 V20\,\text{V} (עשרה וולט לכל קבוצה). המתח מתחלק בין הקבוצות ביחס הפוך לקיבול, ולא שווה בשווה.

שאלה 12 · רשת של שישה קבלים: לזהות טור ומקבילקצרה · בינונית

שישה קבלים מחוברים בין ההדקים PP ו-QQ כמו בתרשים: C1=1 μFC_1=1\,\mu\text{F}, C2=2 μFC_2=2\,\mu\text{F}, C3=5 μFC_3=5\,\mu\text{F}, C4=4 μFC_4=4\,\mu\text{F}, C5=7 μFC_5=7\,\mu\text{F}, C6=3 μFC_6=3\,\mu\text{F}.

א.

מצאו את הקיבול השקול בין PP ל-QQ.

ב.

מחברים את PP ו-QQ למקור של 12 V12\,\text{V}. מה המטען על C3C_3?

◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

CT=8 μFC_T=8\,\mu\text{F}

מסמנים צמתים: הצד השמאלי (מחובר ל-PP), הצד הימני (מחובר ל-QQ), והתיל האנכי באמצע – נקרא לו MM.

- C1C_1 ו-C6C_6 מחוברים בין הצד השמאלי לצד הימני – כל אחד מהם ישירות בין PP ל-QQ.

- C2C_2 ו-C4C_4 מחוברים שניהם בין PP ל-MM – במקביל: 2+4=6 μF2+4=6\,\mu\text{F}.

- C3C_3 ו-C5C_5 מחוברים שניהם בין MM ל-QQ – במקביל: 5+7=12 μF5+7=12\,\mu\text{F}.

•שני הצירופים האלה בטור: 6⋅126+12=4 μF\frac{6\cdot12}{6+12}=4\,\mu\text{F}.

הכול במקביל:

CT=C1+C6+4=1+3+4=8 μFC_T=C_1+C_6+4=1+3+4=8\,\mu\text{F}

סעיף ב

תשובה:

q3=20 μCq_3=20\,\mu\text{C}

על הצירוף הטורי (של 6 μF6\,\mu\text{F} ו-12 μF12\,\mu\text{F}) יש 12 V12\,\text{V}, והמטען עליו:

q=4⋅10−6⋅12=48 μCq=4\cdot10^{-6}\cdot12=48\,\mu\text{C}

המתח בין MM ל-QQ: VMQ=4812=4 VV_{MQ}=\frac{48}{12}=4\,\text{V}, ולכן

q3=C3VMQ=5⋅10−6⋅4=20 μCq_3=C_3V_{MQ}=5\cdot10^{-6}\cdot4=20\,\mu\text{C}

שאלה 13 · זוג קבלים טורי טעון מחובר לקבל ריקקצרה · קשה

קבלים C1=6 μFC_1=6\,\mu\text{F} ו-C2=3 μFC_2=3\,\mu\text{F} מחוברים בטור לסוללה של 12 V12\,\text{V}, והמערכת התייצבה. מנתקים את הסוללה, ובמקומה מחברים לשני קצות הזוג (הקצוות שהיו מחוברים לסוללה) קבל שלישי C3=4 μFC_3=4\,\mu\text{F}, שאינו טעון.

א.

מה המטען על C1C_1 ועל C2C_2 לפני ניתוק הסוללה?

ב.

אחרי שהמערכת מתייצבת: מה המתח על C3C_3, מה המטען עליו ומה האנרגייה האגורה בו?

◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה:

q1=q2=24 μCq_1=q_2=24\,\mu\text{C}

בטור: C12=6⋅36+3=2 μFC_{12}=\frac{6\cdot3}{6+3}=2\,\mu\text{F}, ולכן q1=q2=C12ε=2⋅10−6⋅12=24 μCq_1=q_2=C_{12}\varepsilon=2\cdot10^{-6}\cdot12=24\,\mu\text{C}.

סעיף ב

תשובה:

V3=4 VV_3=4\,\text{V}, q3=16 μCq_3=16\,\mu\text{C}, U3=32 μJU_3=32\,\mu\text{J}

הצומת שבין C1C_1 ל-C2C_2 מבודד, ולכן המטען הכולל עליו נשאר אפס, ושני הקבלים ממשיכים לשאת מטענים שווים. לכן הזוג מתנהג כמו קבל אחד שקיבולו 2 μF2\,\mu\text{F} ועליו 24 μC24\,\mu\text{C}.

מחברים אותו במקביל ל-C3C_3; המטען הכולל על הלוחות החיצוניים נשמר ומתחלק כך שהמתח שווה:

V=QC12+C3=242+4=4 VV=\frac{Q}{C_{12}+C_3}=\frac{24}{2+4}=4\,\text{V}
q3=C3V=4⋅10−6⋅4=16 μC,U3=12C3V2=12⋅4⋅10−6⋅16=32 μJq_3=C_3V=4\cdot10^{-6}\cdot4=16\,\mu\text{C},\qquad U_3=\tfrac12C_3V^2=\tfrac12\cdot4\cdot10^{-6}\cdot16=32\,\mu\text{J}

(על הזוג נשארו 8 μC8\,\mu\text{C}: 2⋅4=82\cdot4=8, ו-8+16=248+16=24.)

טעות נפוצה: לחלק את המטען בין שלושה קבלים "במקביל" – C1C_1 ו-C2C_2 נשארים בטור זה לזה.

שאלה 14 · חמישה קבלים: קבל בטור עם ענף ושרשרתביניים · בינונית

במעגל שבתרשים חמישה קבלים מחוברים לסוללה אידיאלית שמתחה 12 V12\,\text{V}. הקבל C1C_1 מחובר בטור לשאר המערכת; הקבל C2C_2 מחובר במקביל לשרשרת של שלושה קבלים בטור, C3C_3, C4C_4 ו-C5C_5.

הקיבולים: C1=3 μFC_1=3\,\mu\text{F}, C2=4.5 μFC_2=4.5\,\mu\text{F}, C3=3 μFC_3=3\,\mu\text{F}, C4=C5=6 μFC_4=C_5=6\,\mu\text{F}. לפני החיבור כל הקבלים ריקים, והם נטענים עד הסוף.

א.

חשבו את הקיבול השקול של המערכת.

ב.

חשבו את המטען ואת המתח על הקבל C1C_1.

ג.

חשבו את המתח ואת המטען על C2C_2, ועל כל אחד מהקבלים C3C_3, C4C_4, C5C_5.

◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א

תשובה:

CT=2 μFC_T=2\,\mu\text{F}

השרשרת C3,C4,C5C_3,C_4,C_5 בטור:

1C345=13+16+16=23  ⇒  C345=1.5 μF\frac{1}{C_{345}}=\frac13+\frac16+\frac16=\frac23\;\Rightarrow\;C_{345}=1.5\,\mu\text{F}

השרשרת במקביל ל-C2C_2:

Cp=C2+C345=4.5+1.5=6 μFC_p=C_2+C_{345}=4.5+1.5=6\,\mu\text{F}

ובטור עם C1C_1:

1CT=13+16=12  ⇒  CT=2 μF\frac{1}{C_T}=\frac13+\frac16=\frac12\;\Rightarrow\;C_T=2\,\mu\text{F}

סעיף ב

תשובה:

q1=24 μCq_1=24\,\mu\text{C}, V1=8 VV_1=8\,\text{V}

C1C_1 בטור עם כל השאר, ולכן המטען עליו שווה למטען הכולל:

q1=Q=CTV=2⋅10−6⋅12=24 μCq_1=Q=C_TV=2\cdot10^{-6}\cdot12=24\,\mu\text{C}
V1=q1C1=243=8 VV_1=\frac{q_1}{C_1}=\frac{24}{3}=8\,\text{V}

סעיף ג

תשובה:

V2=4 VV_2=4\,\text{V}, q2=18 μCq_2=18\,\mu\text{C}; q3=q4=q5=6 μCq_3=q_4=q_5=6\,\mu\text{C}, V3=2 VV_3=2\,\text{V}, V4=V5=1 VV_4=V_5=1\,\text{V}

המתח על החלק המקבילי הוא מה שנשאר ממתח הסוללה:

Vp=12−8=4 VV_p=12-8=4\,\text{V}

(או: Vp=Q/Cp=24/6=4 VV_p=Q/C_p=24/6=4\,\text{V}).

C2C_2 מחובר ישירות על המתח הזה: V2=4 VV_2=4\,\text{V}, q2=4.5⋅4=18 μCq_2=4.5\cdot4=18\,\mu\text{C}.

גם על השרשרת יש 4 V4\,\text{V}, והמטען על כל אחד משלושת הקבלים שבטור שווה:

q3=q4=q5=C345Vp=1.5⋅4=6 μCq_3=q_4=q_5=C_{345}V_p=1.5\cdot4=6\,\mu\text{C}
V3=63=2 V,V4=V5=66=1 VV_3=\frac63=2\,\text{V},\qquad V_4=V_5=\frac66=1\,\text{V}

בדיקות: 2+1+1=4 V2+1+1=4\,\text{V}, ו-q2+q3=18+6=24 μC=q1q_2+q_3=18+6=24\,\mu\text{C}=q_1.

טעות נפוצה: לחלק את 4 V4\,\text{V} שווה בשווה בין שלושת הקבלים שבשרשרת. בטור המטען שווה, והמתח גדול יותר על הקבל שקיבולו קטן.

שאלה 15 · הרחקת לוחות: עם מקור מתח ובלעדיוביניים · בינונית

קבל לוחות שבין לוחותיו אוויר בנוי משני לוחות זהים שטח כל אחד 12 cm212\,\text{cm}^2, והמרחק ביניהם 0.6 mm0.6\,\text{mm}. מחברים את הקבל למקור מתח של 6 V6\,\text{V} ומחכים זמן רב. נתון ε0=8.85⋅10−12 C2/(N⋅m2)\varepsilon_0=8.85\cdot10^{-12}\,\text{C}^2/(\text{N}\cdot\text{m}^2).

א.

חשבו את קיבול הקבל ואת המטען על כל לוח.

ב.

מנתקים את הקבל ממקור המתח, ואחר כך מרחיקים את הלוחות עד שהמרחק ביניהם 1.8 mm1.8\,\text{mm}. חשבו את הקיבול, המטען והמתח החדשים.

ג.

נניח שבמקום זאת מרחיקים את הלוחות מ-0.6 mm0.6\,\text{mm} ל-1.8 mm1.8\,\text{mm} כשהקבל נשאר מחובר למקור המתח. מה יהיו הקיבול, המתח והמטען לאחר זמן רב? לאן "נעלם" חלק מהמטען?

◂ פתרון מלא לשאלה 15

סעיף א

תשובה:

C=17.7 pFC=17.7\,\text{pF}, Q≈106 pCQ\approx106\,\text{pC}

C=ε0Ad=8.85⋅10−12⋅12⋅10−40.6⋅10−3=1.77⋅10−11 F=17.7 pFC=\frac{\varepsilon_0A}{d}=\frac{8.85\cdot10^{-12}\cdot12\cdot10^{-4}}{0.6\cdot10^{-3}}=1.77\cdot10^{-11}\,\text{F}=17.7\,\text{pF}
Q=CV=1.77⋅10−11⋅6=1.062⋅10−10 C≈106 pCQ=CV=1.77\cdot10^{-11}\cdot6=1.062\cdot10^{-10}\,\text{C}\approx106\,\text{pC}

סעיף ב

תשובה:

C′=5.9 pFC'=5.9\,\text{pF}, Q′≈106 pCQ'\approx106\,\text{pC}, V′=18 VV'=18\,\text{V}

המרחק גדל פי 3, ולכן הקיבול קטן פי 3:

C′=C3=5.9 pFC'=\frac{C}{3}=5.9\,\text{pF}

הקבל מנותק – למטען אין לאן לזרום, ולכן הוא נשמר: Q′=Q≈106 pCQ'=Q\approx106\,\text{pC}.

V′=Q′C′=1.062⋅10−105.9⋅10−12=18 VV'=\frac{Q'}{C'}=\frac{1.062\cdot10^{-10}}{5.9\cdot10^{-12}}=18\,\text{V}

המתח גדל פי 3.

סעיף ג

תשובה:

C′=5.9 pFC'=5.9\,\text{pF}, V′=6 VV'=6\,\text{V}, Q′≈35.4 pCQ'\approx35.4\,\text{pC}

הקיבול תלוי רק בגאומטריה, ולכן שוב C′=5.9 pFC'=5.9\,\text{pF}.

הקבל מחובר למקור, ולכן לאחר זמן רב המתח עליו שווה למתח המקור: V′=6 VV'=6\,\text{V}.

Q′=C′V′=5.9⋅10−12⋅6=3.54⋅10−11 C≈35.4 pCQ'=C'V'=5.9\cdot10^{-12}\cdot6=3.54\cdot10^{-11}\,\text{C}\approx35.4\,\text{pC}

שני שלישים מהמטען זרמו בחזרה דרך התילים אל המקור בזמן ההרחקה.

טעות נפוצה: לחשוב שהמטען נשמר גם כשהקבל מחובר. מה שקבוע כשהקבל מחובר למקור הוא המתח; מה שקבוע כשהוא מנותק הוא המטען.

שאלה 16 · קירוב לוחות: שינוי האנרגייה במתח קבוע ובמטען קבועביניים · בינונית

קבל לוחות בנוי משני לוחות זהים שטח כל אחד 8 cm28\,\text{cm}^2, והמרחק ביניהם 4 mm4\,\text{mm} (אוויר). מחברים את הקבל לסוללה של 12 V12\,\text{V} ומחכים זמן רב. נתון ε0=8.85⋅10−12 C2/(N⋅m2)\varepsilon_0=8.85\cdot10^{-12}\,\text{C}^2/(\text{N}\cdot\text{m}^2).

א.

חשבו את קיבול הקבל ואת האנרגייה האגורה בו.

ב.

כשהקבל מחובר לסוללה, מקרבים את הלוחות עד מרחק 2 mm2\,\text{mm}. חשבו את האנרגייה החדשה בקבל ואת השינוי באנרגייה.

ג.

נניח שבמקום זאת מנתקים קודם את הקבל מהסוללה, ורק אחר כך מקרבים את הלוחות מ-4 mm4\,\text{mm} ל-2 mm2\,\text{mm}. חשבו את האנרגייה החדשה ואת השינוי באנרגייה, והסבירו את סימן השינוי.

◂ פתרון מלא לשאלה 16

סעיף א

תשובה:

C=1.77 pFC=1.77\,\text{pF}, U≈127 pJU\approx127\,\text{pJ}

C=ε0Ad=8.85⋅10−12⋅8⋅10−44⋅10−3=1.77⋅10−12 FC=\frac{\varepsilon_0A}{d}=\frac{8.85\cdot10^{-12}\cdot8\cdot10^{-4}}{4\cdot10^{-3}}=1.77\cdot10^{-12}\,\text{F}
U=12CV2=12⋅1.77⋅10−12⋅144=1.274⋅10−10 J≈127 pJU=\tfrac12CV^2=\tfrac12\cdot1.77\cdot10^{-12}\cdot144=1.274\cdot10^{-10}\,\text{J}\approx127\,\text{pJ}

סעיף ב

תשובה:

U′≈255 pJU'\approx255\,\text{pJ}, ΔU≈+127 pJ\Delta U\approx+127\,\text{pJ}

המרחק קטן פי 2, ולכן הקיבול גדל פי 2: C′=3.54 pFC'=3.54\,\text{pF}. המתח נשאר 12 V12\,\text{V}:

U′=12C′V2=12⋅3.54⋅10−12⋅144=2.55⋅10−10 JU'=\tfrac12C'V^2=\tfrac12\cdot3.54\cdot10^{-12}\cdot144=2.55\cdot10^{-10}\,\text{J}
ΔU=U′−U≈+127 pJ\Delta U=U'-U\approx+127\,\text{pJ}

האנרגייה גדלה פי 2 (במתח קבוע U∝CU\propto C).

סעיף ג

תשובה:

U′≈63.7 pJU'\approx63.7\,\text{pJ}, ΔU≈−63.7 pJ\Delta U\approx-63.7\,\text{pJ}

הקבל מנותק, ולכן המטען נשמר. לכן נוח להשתמש ב-U=Q22CU=\frac{Q^2}{2C}: הקיבול גדל פי 2, והאנרגייה קטנה פי 2:

U′=U2=1.274⋅10−102=6.37⋅10−11 J≈63.7 pJU'=\frac{U}{2}=\frac{1.274\cdot10^{-10}}{2}=6.37\cdot10^{-11}\,\text{J}\approx63.7\,\text{pJ}
ΔU≈−63.7 pJ\Delta U\approx-63.7\,\text{pJ}

הלוחות טעונים במטענים מנוגדים ומושכים זה את זה. כשמקרבים אותם, כוח המשיכה החשמלי עושה עבודה חיובית, ולכן האנרגייה החשמלית האגורה קטנה.

טעות נפוצה: להשתמש ב-12CV2\tfrac12CV^2 עם V=12 VV=12\,\text{V} גם כאן. אחרי הניתוק המתח כבר אינו 12 V12\,\text{V} – הוא ירד ל-6 V6\,\text{V}.

שאלה 17 · הכנסת חומר מבודד לקבל: מחובר או מנותקביניים · בינונית

קבל שקיבולו 4 μF4\,\mu\text{F} (אוויר בין הלוחות) מחובר לספק מתח של 10 V10\,\text{V} זמן רב. אחר כך ממלאים את כל הרווח בין הלוחות בחומר מבודד שהמקדם הדיאלקטרי שלו εr=2.5\varepsilon_r=2.5.

א.

חשבו את המטען על הקבל ואת האנרגייה האגורה בו לפני הכנסת החומר.

ב.

החומר מוכנס כשהקבל מחובר לספק כל הזמן. חשבו את המתח, המטען והאנרגייה בקבל לאחר זמן רב.

ג.

כמה מטען העביר הספק לקבל בזמן הכנסת החומר, ובכמה השתנתה האנרגייה האגורה?

ד.

חזרו על סעיף ב, אם מנתקים את הקבל מהספק לפני שמכניסים את החומר.

◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א

תשובה:

Q=40 μCQ=40\,\mu\text{C}, U=200 μJU=200\,\mu\text{J}

Q=CV=4⋅10−6⋅10=4⋅10−5 C=40 μCQ=CV=4\cdot10^{-6}\cdot10=4\cdot10^{-5}\,\text{C}=40\,\mu\text{C}
U=12CV2=12⋅4⋅10−6⋅100=2⋅10−4 J=200 μJU=\tfrac12CV^2=\tfrac12\cdot4\cdot10^{-6}\cdot100=2\cdot10^{-4}\,\text{J}=200\,\mu\text{J}

סעיף ב

תשובה:

V=10 VV=10\,\text{V}, Q′=100 μCQ'=100\,\mu\text{C}, U′=500 μJU'=500\,\mu\text{J}

הקיבול גדל פי εr\varepsilon_r:

C′=εrC=2.5⋅4=10 μFC'=\varepsilon_rC=2.5\cdot4=10\,\mu\text{F}

הקבל מחובר לספק, ולכן V=10 VV=10\,\text{V}:

Q′=C′V=10⋅10−6⋅10=100 μCQ'=C'V=10\cdot10^{-6}\cdot10=100\,\mu\text{C}
U′=12C′V2=12⋅10−5⋅100=500 μJU'=\tfrac12C'V^2=\tfrac12\cdot10^{-5}\cdot100=500\,\mu\text{J}

סעיף ג

תשובה:

ΔQ=60 μC\Delta Q=60\,\mu\text{C}, ΔU=+300 μJ\Delta U=+300\,\mu\text{J}

ΔQ=100−40=60 μC,ΔU=500−200=+300 μJ\Delta Q=100-40=60\,\mu\text{C},\qquad \Delta U=500-200=+300\,\mu\text{J}

סעיף ד

תשובה:

V′=4 VV'=4\,\text{V}, Q=40 μCQ=40\,\mu\text{C}, U′=80 μJU'=80\,\mu\text{J}

הקבל מנותק, ולכן המטען נשמר: Q=40 μCQ=40\,\mu\text{C}. הקיבול שוב C′=10 μFC'=10\,\mu\text{F}:

V′=QC′=4010=4 VV'=\frac{Q}{C'}=\frac{40}{10}=4\,\text{V}
U′=Q22C′=(4⋅10−5)22⋅10−5=8⋅10−5 J=80 μJU'=\frac{Q^2}{2C'}=\frac{(4\cdot10^{-5})^2}{2\cdot10^{-5}}=8\cdot10^{-5}\,\text{J}=80\,\mu\text{J}

הפעם האנרגייה קטנה (מ-200200 ל-80 μJ80\,\mu\text{J}): החומר המבודד נמשך פנימה אל בין הלוחות, והשדה עושה עליו עבודה חיובית.

טעות נפוצה: להניח שגם כאן המתח נשאר 10 V10\,\text{V}. בלי ספק אין מה שיחזיק את המתח קבוע.

שאלה 18 · שני חומרים מבודדים זה לצד זה: מאיזה רוחב לבחור?ביניים · בינונית

קבל לוחות בנוי משני לוחות מלבניים זהים: אורך כל לוח b=8 cmb=8\,\text{cm} ורוחבו (בעומק התרשים) a=5 cma=5\,\text{cm}. המרחק בין הלוחות d=2 mmd=2\,\text{mm}. את כל הרווח בין הלוחות ממלאים בשני חומרים מבודדים זה לצד זה, לכל הגובה שבין הלוחות: לאורך xx חומר שהמקדם הדיאלקטרי שלו εr1=5\varepsilon_{r1}=5, ובשאר האורך חומר שהמקדם הדיאלקטרי שלו εr2=2\varepsilon_{r2}=2 (התרשים מראה מבט מהצד). נתון ε0=8.85⋅10−12 C2/(N⋅m2)\varepsilon_0=8.85\cdot10^{-12}\,\text{C}^2/(\text{N}\cdot\text{m}^2).

א.

חשבו את קיבול הקבל כאשר x=2 cmx=2\,\text{cm}.

ב.

מחברים את הקבל (עם x=2 cmx=2\,\text{cm}) למקור מתח של 10 V10\,\text{V}. חשבו את המטען הכולל על הלוח החיובי, וכמה ממנו נמצא מול כל אחד משני החומרים.

ג.

מזיזים את הגבול בין שני החומרים (סך האורך נשאר bb). מה צריך להיות xx כדי שקיבול הקבל יהיה 61.95 pF61.95\,\text{pF}?

◂ פתרון מלא לשאלה 18

סעיף א

תשובה:

C≈48.7 pFC\approx48.7\,\text{pF}

שני החלקים בין אותם לוחות ועל שניהם אותו מתח, ולכן הם שני קבלים במקביל:

C1=ε0εr1axd=8.85⋅10−12⋅5⋅0.05⋅0.022⋅10−3=2.2125⋅10−11 FC_1=\frac{\varepsilon_0\varepsilon_{r1}ax}{d}=\frac{8.85\cdot10^{-12}\cdot5\cdot0.05\cdot0.02}{2\cdot10^{-3}}=2.2125\cdot10^{-11}\,\text{F}
C2=ε0εr2a(b−x)d=8.85⋅10−12⋅2⋅0.05⋅0.062⋅10−3=2.655⋅10−11 FC_2=\frac{\varepsilon_0\varepsilon_{r2}a(b-x)}{d}=\frac{8.85\cdot10^{-12}\cdot2\cdot0.05\cdot0.06}{2\cdot10^{-3}}=2.655\cdot10^{-11}\,\text{F}
C=C1+C2=4.87⋅10−11 F≈48.7 pFC=C_1+C_2=4.87\cdot10^{-11}\,\text{F}\approx48.7\,\text{pF}

סעיף ב

תשובה:

Q≈487 pCQ\approx487\,\text{pC}: מול εr1\varepsilon_{r1} כ-221 pC221\,\text{pC}, מול εr2\varepsilon_{r2} כ-266 pC266\,\text{pC}

Q=CV=4.87⋅10−11⋅10≈4.87⋅10−10 C=487 pCQ=CV=4.87\cdot10^{-11}\cdot10\approx4.87\cdot10^{-10}\,\text{C}=487\,\text{pC}

המתח על שני החלקים הוא 10 V10\,\text{V}:

q1=C1V=221 pC,q2=C2V≈266 pCq_1=C_1V=221\,\text{pC},\qquad q_2=C_2V\approx266\,\text{pC}

אף שהמקדם הדיאלקטרי של החומר הראשון גדול יותר, המטען מולו קטן יותר, כי השטח שלו קטן פי 3 (2 cm2\,\text{cm} מול 6 cm6\,\text{cm}), ו-5⋅2<2⋅65\cdot2<2\cdot6.

סעיף ג

תשובה:

x=4 cmx=4\,\text{cm}

באופן כללי:

C=ε0ad[εr1x+εr2(b−x)]=ε0ad(2b+3x)C=\frac{\varepsilon_0a}{d}\left[\varepsilon_{r1}x+\varepsilon_{r2}(b-x)\right]=\frac{\varepsilon_0a}{d}\left(2b+3x\right)
ε0ad=8.85⋅10−12⋅0.052⋅10−3=2.2125⋅10−10 F/m\frac{\varepsilon_0a}{d}=\frac{8.85\cdot10^{-12}\cdot0.05}{2\cdot10^{-3}}=2.2125\cdot10^{-10}\,\text{F/m}
2b+3x=61.95⋅10−122.2125⋅10−10=0.28 m  ⇒  3x=0.28−0.16=0.12  ⇒  x=0.04 m=4 cm2b+3x=\frac{61.95\cdot10^{-12}}{2.2125\cdot10^{-10}}=0.28\,\text{m}\;\Rightarrow\;3x=0.28-0.16=0.12\;\Rightarrow\;x=0.04\,\text{m}=4\,\text{cm}

שאלה 19 · שני ענפים של קבלים בטור: מתח בין נקודות האמצעביניים · בינונית

שני ענפים מחוברים במקביל לסוללה אידיאלית שהכא"מ שלה ε=24 V\varepsilon=24\,\text{V}, כמו בתרשים. בענף העליון הקבלים C1=2 μFC_1=2\,\mu\text{F} ו-C2=6 μFC_2=6\,\mu\text{F} בטור, והנקודה AA ביניהם. בענף התחתון הקבלים C3=3 μFC_3=3\,\mu\text{F} ו-C4=1 μFC_4=1\,\mu\text{F} בטור, והנקודה BB ביניהם. ההדק החיובי של הסוללה מחובר לצד השמאלי של שני הענפים. לפני החיבור הקבלים לא היו טעונים, והמערכת התייצבה.

א.

מצאו את המטען ואת המתח על כל אחד מארבעת הקבלים.

ב.

באיזה לוח (שמאלי או ימני) של כל קבל נמצא המטען החיובי? נמקו.

ג.

מצאו את הפרש הפוטנציאלים VAB=VA−VBV_{AB}=V_A-V_B.

◂ פתרון מלא לשאלה 19

סעיף א

תשובה:

q1=q2=36 μCq_1=q_2=36\,\mu\text{C}, V1=18 VV_1=18\,\text{V}, V2=6 VV_2=6\,\text{V}; q3=q4=18 μCq_3=q_4=18\,\mu\text{C}, V3=6 VV_3=6\,\text{V}, V4=18 VV_4=18\,\text{V}

כל ענף מחובר ישירות לסוללה, ולכן על כל ענף 24 V24\,\text{V}. בכל ענף הקבלים בטור, ולכן יש עליהם אותו מטען.

ענף עליון:

C12=C1C2C1+C2=2⋅68=1.5 μF,q1=q2=1.5⋅10−6⋅24=36 μCC_{12}=\frac{C_1C_2}{C_1+C_2}=\frac{2\cdot6}{8}=1.5\,\mu\text{F},\qquad q_1=q_2=1.5\cdot10^{-6}\cdot24=36\,\mu\text{C}
V1=362=18 V,V2=366=6 VV_1=\frac{36}{2}=18\,\text{V},\qquad V_2=\frac{36}{6}=6\,\text{V}

ענף תחתון:

C34=3⋅14=0.75 μF,q3=q4=0.75⋅10−6⋅24=18 μCC_{34}=\frac{3\cdot1}{4}=0.75\,\mu\text{F},\qquad q_3=q_4=0.75\cdot10^{-6}\cdot24=18\,\mu\text{C}
V3=183=6 V,V4=181=18 VV_3=\frac{18}{3}=6\,\text{V},\qquad V_4=\frac{18}{1}=18\,\text{V}

בדיקה: בכל ענף סכום המתחים 24 V24\,\text{V}. שימו לב: על הקבל הקטן בטור נופל המתח הגדול.

סעיף ב

תשובה:

בכל ארבעת הקבלים – בלוח השמאלי

הלוח השמאלי של C1C_1 ושל C3C_3 מחובר להדק החיובי, ולכן הוא טעון חיובית, והלוח הימני שלהם שלילית. הלוח הימני של C1C_1 והלוח השמאלי של C2C_2 (סביב AA) הם קטע מבודד שהיה ניטרלי, ולכן המטען הכולל שלו נשאר אפס: אם הלוח הימני של C1C_1 טעון −36 μC-36\,\mu\text{C}, הלוח השמאלי של C2C_2 טעון +36 μC+36\,\mu\text{C}. אותו דבר סביב BB. לכן בכל הקבלים הלוח החיובי הוא השמאלי, הקרוב להדק החיובי.

סעיף ג

תשובה:

VAB=−12 VV_{AB}=-12\,\text{V}

נבחר פוטנציאל אפס בהדק השלילי, כך שהצד השמאלי של הענפים בפוטנציאל 24 V24\,\text{V}. בכל קבל הפוטנציאל יורד מהלוח החיובי (שמאל) ללוח השלילי (ימין):

VA=24−V1=24−18=6 V,VB=24−V3=24−6=18 VV_A=24-V_1=24-18=6\,\text{V},\qquad V_B=24-V_3=24-6=18\,\text{V}
VAB=VA−VB=6−18=−12 VV_{AB}=V_A-V_B=6-18=-12\,\text{V}

כלומר הנקודה BB בפוטנציאל גבוה ב-12 V12\,\text{V} מ-AA. בדיקה מהצד הימני: VA=0+V2=6 VV_A=0+V_2=6\,\text{V} ו-VB=0+V4=18 VV_B=0+V_4=18\,\text{V} – מתאים.

טעות נפוצה: לחסר את המתחים בלי לשים לב מאיזה צד מודדים, ולקבל +12 V+12\,\text{V}.

שאלה 20 · שני קבלים טעונים בחיבור הפוך: מציאת המתח ההתחלתי ואובדן אנרגייהביניים · בינונית

קבל שקיבולו C1=20 μFC_1=20\,\mu\text{F} נטען למתח 12 V12\,\text{V}, וקבל שקיבולו C2=5 μFC_2=5\,\mu\text{F} נטען בנפרד למתח לא ידוע V2V_2. מנתקים את שני הקבלים ממקורות הטעינה, ומחברים אותם זה לזה כך שהלוח החיובי של כל קבל מחובר ללוח השלילי של הקבל האחר. אחרי החיבור המתח המשותף על הקבלים הוא 8 V8\,\text{V}, והלוח שהיה חיובי ב-C1C_1 נשאר חיובי.

א.

מצאו את V2V_2.

ב.

מה היה המתח המשותף אילו היו מחברים את הקבלים (עם אותם מטענים התחלתיים) כך שלוח חיובי מחובר ללוח חיובי?

ג.

כמה אנרגייה "אבדה" בחיבור ההפוך (המקרה שבתחילת השאלה)? לאן היא הלכה?

◂ פתרון מלא לשאלה 20

סעיף א

תשובה:

V2=8 VV_2=8\,\text{V}

המטענים לפני החיבור: Q1=C1⋅12=240 μCQ_1=C_1\cdot12=240\,\mu\text{C} ו-Q2=5V2Q_2=5V_2 (ב-μC\mu\text{C}, כש-V2V_2 בוולט).

בחיבור הפוך כל צומת מקבל לוח חיובי של קבל אחד ולוח שלילי של השני, ולכן המטען הכולל שנשאר הוא ההפרש. אחרי החיבור הקבלים במקביל, עם מתח משותף V=8 VV=8\,\text{V}:

Q1−Q2=(C1+C2)V  ⇒  240−5V2=25⋅8=200  ⇒  V2=8 VQ_1-Q_2=(C_1+C_2)V\;\Rightarrow\;240-5V_2=25\cdot8=200\;\Rightarrow\;V_2=8\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

V=11.2 VV=11.2\,\text{V}

עכשיו המטענים מתחברים:

V=Q1+Q2C1+C2=240+4025=11.2 VV=\frac{Q_1+Q_2}{C_1+C_2}=\frac{240+40}{25}=11.2\,\text{V}

סעיף ג

תשובה:

800 μJ800\,\mu\text{J} (חצי מהאנרגייה ההתחלתית); לחום בתילים ולקרינה

לפני החיבור:

Ui=12C1V12+12C2V22=12⋅20⋅10−6⋅144+12⋅5⋅10−6⋅64=1440+160=1600 μJU_i=\tfrac12C_1V_1^2+\tfrac12C_2V_2^2=\tfrac12\cdot20\cdot10^{-6}\cdot144+\tfrac12\cdot5\cdot10^{-6}\cdot64=1440+160=1600\,\mu\text{J}

אחרי החיבור:

Uf=12(C1+C2)V2=12⋅25⋅10−6⋅64=800 μJU_f=\tfrac12(C_1+C_2)V^2=\tfrac12\cdot25\cdot10^{-6}\cdot64=800\,\mu\text{J}
ΔU=1600−800=800 μJ\Delta U=1600-800=800\,\mu\text{J}

בזמן החיבור זורם זרם בתילים, והאנרגייה הופכת לחום בהתנגדות התילים (וחלק קטן נפלט כקרינה). המטען נשמר, אבל האנרגייה החשמלית לא.

עוד 29 שאלות על קבל לוחות, קיבול וחיבור קבלים

השאלות המלאות, עם הפתרונות, במחולל המבחנים.

  1. הרחקת לוחות של קבל מנותק: מהמתח אל המרחק, ועבודה (ביניים · בינונית)

    קבל לוחות אוויר בנוי משני לוחות ריבועיים שאורך צלעם 6 cm6\,\text{cm}, והמרחק ביניהם 1.5 mm1.5\,\text{mm}. מחברים אותו לסוללה של 10 V10\,\text{V} עד…

  2. מכניסים חומר מבודד, מנתקים ומוציאים (ביניים · קשה)

    קבל שקיבולו 5 μF5\,\mu\text{F} (אוויר בין הלוחות) מחובר לסוללה של 10 V10\,\text{V} זמן רב. התהליך נעשה בשלושה שלבים: 1. כשהקבל מחובר לסוללה,…

  3. קבל עם שלוש שכבות: שני חומרים מבודדים ושכבת אוויר (ביניים · קשה)

    קבל לוחות בנוי משני לוחות זהים במידות 4 cm×5 cm4\,\text{cm}\times5\,\text{cm}, והמרחק ביניהם 3 mm3\,\text{mm}. הרווח בין הלוחות מחולק לשלוש שכבות…

  4. שני קבלים, שלושה נגדים ושני מפסקים: ארבעה מצבים (ביניים · קשה)

    במעגל שבתרשים סוללה אידיאלית שהכא"מ שלה ε=18 V\varepsilon=18\,\text{V}, נגדים R1=20 ΩR_1=20\,\Omega, R2=40 ΩR_2=40\,\Omega, R3=30 ΩR_3=30\,\Omega, וקבלים…

  5. מחלק מתח של נגדים מול מחלק מתח של קבלים: מטען דרך מפסק (ביניים · קשה)

    במעגל שבתרשים הקצה העליון מוחזק בפוטנציאל קבוע V0=12 VV_0=12\,\text{V} והקצה התחתון מוארק. בענף השמאלי נגדים R1=2 kΩR_1=2\,\text{k}\Omega (למעלה)…

  6. לוח מתכת בתוך קבל: מחובר למקור ומנותק ממנו (ביניים · קשה)

    קבל לוחות אוויר: שטח כל לוח A=0.02 m2A=0.02\,\text{m}^2 והמרחק בין הלוחות d=3 mmd=3\,\text{mm}. מחברים אותו למקור של 9 V9\,\text{V}. אחר כך מכניסים בין…

  7. קבל לוחות: קיבול, שדה והאצת פרוטון (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    קבל לוחות מורכב משני לוחות אופקיים שהשטח של כל אחד מהם A=0.02 m2A=0.02\,\text{m}^2 והמרחק ביניהם d=4 mmd=4\,\text{mm}. בין הלוחות ריק. הקבל מחובר…

  8. קבל במקביל לנגד במעגל טורי: מצב יציב ופריקה (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    במעגל שבתרשים מקור מתח שהכא"מ שלו ε=12 V\varepsilon=12\,\text{V} והתנגדותו הפנימית זניחה, מפסק SS, שני נגדים R1=2 kΩR_1=2\,\text{k}\Omega…

  9. טעינת קבל דרך נגד ושינוי מרחק הלוחות (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    במעגל שבתרשים מחוברים בטור סוללה אידאלית שהכא"מ שלה ε=10 V\varepsilon=10\,\text{V}, מפסק SS, נגד R=5 kΩR=5\,\text{k}\Omega וקבל לוחות…

  10. קבל בטור עם שני קבלים מקבילים, וקבל שנפרץ (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    מקור מתח אידיאלי ε=18 V\varepsilon=18\,\text{V} מחובר למערכת של שלושה קבלים: C1=6 μFC_1=6\,\mu\text{F} מחובר בטור לצמד הקבלים C2=4 μFC_2=4\,\mu\text{F}…

  11. חיבור קבל טעון לקבל ריק: חלוקת מטען ואובדן אנרגייה (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    קבל שקיבולו C1=6 μFC_1=6\,\mu\text{F} נטען למתח 30 V30\,\text{V} ונותק מהמקור. מחברים אותו אל קבל שני, לא טעון, שקיבולו C2=3 μFC_2=3\,\mu\text{F}, על…

  12. שלושה קבלים זהים והכנסת חומר מבודד לאחד מהם (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    במעגל שבתרשים מקור מתח אידיאלי ε=45 V\varepsilon=45\,\text{V} ושלושה קבלי לוחות זהים, C1=C2=C3=10 μFC_1=C_2=C_3=10\,\mu\text{F} (קיבול כשבין הלוחות אוויר).…

  13. קבל כדורי: מטען, קיבול והכנסת חומר מבודד (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    קבל כדורי בנוי מכדור מתכת שרדיוסו R1=2 cmR_1=2\,\text{cm} ומקליפה כדורית דקה מוליכה שרדיוסה R2=6 cmR_2=6\,\text{cm}, בעלת אותו מרכז. מחברים את הכדור…

  14. חרוז טעון מרחף בין לוחות קבל, והרחקת הלוחות (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    שני לוחות מתכת אופקיים גדולים נמצאים במרחק d=5 cmd=5\,\text{cm} זה מזה ומחוברים למקור מתח V=2000 VV=2000\,\text{V}: הלוח התחתון להדק החיובי והעליון…

  15. מטען וקיבול של קבל: הגדרת הקיבול (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    בערכת אלקטרוניקה לתלמידים יש כמה קבלים. בשאלה זו כל מקורות המתח אידיאליים, וכל קבל טעון עד הסוף (אין זרם במעגל).

  16. שלושה קבלים במקביל לסוללה ומד מתח על אחד מהם (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    שלושה קבלים מחוברים במקביל לסוללה אידיאלית שהכא"מ שלה 9 V9\,\text{V}, כמתואר בתרשים. מד מתח אידיאלי מחובר בין הדקי הקבל C2C_2. קיבולי…

  17. קבלים במקביל: מציאת מתח המקור ממטען של קבל אחד (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    שלושה קבלים מחוברים במקביל למקור מתח אידיאלי שהכא"מ שלו ε\varepsilon אינו ידוע, כמתואר בתרשים. קיבולי הקבלים: C1=3 μFC_1=3\,\mu\text{F},…

  18. ארבעה קבלים בטור: קיבול שקול, מטען ומתחים (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    ארבעה קבלים מחוברים בטור לסוללה אידיאלית שהכא"מ שלה 12 V12\,\text{V}, כמתואר בתרשים. קיבולי הקבלים: C1=6 μFC_1=6\,\mu\text{F},…

  19. קבל, שלושה קבלים במקביל וקבל נוסף בטור, ומד מתח (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    במעגל שבתרשים סוללה אידיאלית שהכא"מ שלה 30 V30\,\text{V} מזינה חמישה קבלים: הקבל C1C_1, הקבוצה של C2C_2, C3C_3, C4C_4 המחוברים במקביל זה לזה,…

  20. רשת קבלים עם שני ענפים: קיבול שקול, מתח המקור ומתח בין שתי נקודות (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    תשעה קבלים מחוברים לסוללה אידיאלית שהכא"מ שלה ε\varepsilon, כמתואר בתרשים (הקיבול של כל קבל רשום לידו). ההדק החיובי של הסוללה מחובר לצד…

  21. קבל באלכסון: מתח המקור ואנרגייה של קבל (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    במעגל שבתרשים סוללה אידיאלית שהכא"מ שלה ε\varepsilon מזינה שלושה קבלים: C1=3 μFC_1=3\,\mu\text{F}, C2=4 μFC_2=4\,\mu\text{F} ו-C3=2 μFC_3=2\,\mu\text{F}.…

  22. חיבור שני קבלים טעונים: הדקים שווי סימן והדקים שוני סימן (באורך בגרות · בדרך לבגרות)

    קבל שקיבולו C1=6 μFC_1=6\,\mu\text{F} נטען על ידי מקור מתח של 12 V12\,\text{V}, וקבל שקיבולו C2=3 μFC_2=3\,\mu\text{F} נטען על ידי מקור מתח של…

  23. קבל לוחות אנכי: שדה מהפרש פוטנציאלים, אלקטרון נבלם וחיבור קבלים (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    קבל לוחות שקיבולו C1C_1 מורכב משני לוחות מוליכים אנכיים דקים זהים, שהמרחק ביניהם d=20 mmd=20\,\text{mm}. בין הלוחות שורר ריק…

  24. קבל המחובר במקביל לנגד העליון (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    נתון מעגל המורכב ממקור מתח שהכא"מ שלו ε=12 V\varepsilon=12\,\text{V} והתנגדותו הפנימית זניחה, שני נגדים שהתנגדויותיהם R1=300 ΩR_1=300\,\Omega…

  25. טעינת קבל: קבוע זמן מגרף מתח, קירוב לוחות ודיאלקטרי (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    קיבול במהלך ניסוי הרכיב תלמיד מעגל חשמלי טורי מן הרכיבים האלה: סוללה, מפסק, נגד RR, קבל CC, תילי חיבור ומכשירי מדידה – מד־זרם ושלושה…

  26. קבל בתוך קבל: שדה בחמישה אזורים ופרוטון המואץ דרך הלוחות (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    ארבעה לוחות מקבילים גדולים מאוד ניצבים לציר xx (ראו תרשים). שני הלוחות החיצוניים יוצרים קבל אחד: צפיפות המטען על השמאלי +σ+\sigma ועל…

  27. שני קבלים בטור במקביל לקבל שלישי: מטענים, אנרגייה והרחקת לוחות (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    במעגל שבתרשים סוללה אידיאלית שהכא"מ שלה ε=24 V\varepsilon=24\,\text{V} מזינה שלושה קבלי לוחות. הקבלים C1=30 μFC_1=30\,\mu\text{F}…

  28. חלוקת מטען בין קבלים: מדידה בעזרת פרוטון ואובדן אנרגייה (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    קבל לוחות C1C_1 שקיבולו 20 pF20\,\text{pF} והמרחק בין לוחותיו 5 mm5\,\text{mm} נטען על ידי מקור מתח של 300 V300\,\text{V}, ולאחר מכן נותק מן המקור.…

  29. שלושה לוחות: לוח אמצעי טעון ושני לוחות חיצוניים מוארקים (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    שלושה לוחות מוליכים אופקיים מקבילים, שטח כל אחד מהם AA. הלוח האמצעי טעון במטען −Q-Q. המרחק בינו לבין הלוח העליון הוא dd, והמרחק בינו לבין…

שאלות מבחינות הבגרות על השיעור

השאלה המלאה, עם פתרון מלא לכל סעיף, בדף של כל בחינה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.