דילוג לתוכן המרכזי

כדור מוליך טעון וחיבור כדורים מוליכים - שאלות ותרגילים

כיתה י"ב · חשמל ומגנטיות - פיזיקה 5 יח"ל (שאלון 036371) · פוטנציאל חשמלי, קיבול וקבלים · 31 שאלות

השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.

שאלה 1 · כמה מטען אפשר לאגור על כיפת מחולל?קצרה · קלה

הכיפה של מחולל מטען היא כדור מתכת שרדיוסו R=15 cmR=15\,\text{cm}. כשהשדה החשמלי בסמוך לפני הכיפה מגיע ל-3⋅106 N/C3\cdot10^{6}\,\text{N/C}, האוויר סביבה נעשה מוליך, והכיפה מתחילה להתפרק דרכו. k=9⋅109 N⋅m2/C2k=9\cdot10^{9}\,\text{N}\cdot\text{m}^2/\text{C}^2, והפוטנציאל באין־סוף נבחר להיות אפס.

א.

מה המטען המרבי שאפשר לאגור על הכיפה?

ב.

מה הפוטנציאל המרבי של הכיפה?

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

Qmax=7.5⋅10−6 CQ_{max}=7.5\cdot10^{-6}\,\text{C}

בסמוך לפני כדור מוליך טעון השדה הוא כמו של מטען נקודתי במרכזו:

E=kQR2  ⇒  Qmax=EmaxR2k=3⋅106⋅0.1529⋅109=7.5⋅10−6 CE=k\frac{Q}{R^2}\;\Rightarrow\;Q_{max}=\frac{E_{max}R^2}{k}=\frac{3\cdot10^{6}\cdot0.15^2}{9\cdot10^{9}}=7.5\cdot10^{-6}\,\text{C}

סעיף ב

תשובה:

Vmax=4.5⋅105 VV_{max}=4.5\cdot10^{5}\,\text{V}

Vmax=kQmaxR=9⋅109⋅7.5⋅10−60.15=4.5⋅105 VV_{max}=k\frac{Q_{max}}{R}=\frac{9\cdot10^{9}\cdot7.5\cdot10^{-6}}{0.15}=4.5\cdot10^{5}\,\text{V}

אפשר גם ישירות: V=kQR=ER=3⋅106⋅0.15=4.5⋅105 VV=k\frac{Q}{R}=ER=3\cdot10^{6}\cdot0.15=4.5\cdot10^{5}\,\text{V}. מכאן שכיפה גדולה יותר מגיעה לפוטנציאל גבוה יותר.

שאלה 2 · הכנסת מטען אל תוך קליפה כדורית טעונהקצרה · בינונית

קליפה כדורית מתכתית דקה, שרדיוסה R=0.4 mR=0.4\,\text{m}, טעונה בצפיפות מטען משטחית אחידה σ=+3⋅10−6 C/m2\sigma=+3\cdot10^{-6}\,\text{C/m}^2. בקליפה יש פתח קטן שדרכו אפשר להכניס מטען. הזניחו את ההשפעה של המטען המוכנס על פיזור המטען בקליפה.

א.

מה העבודה שצריך לבצע כדי להביא מטען q=+2 nCq=+2\,\text{nC} לאט ממרחק רב מאוד אל מרכז הקליפה?

ב.

מה העבודה שצריך לבצע כדי להזיז את המטען ממרכז הקליפה לנקודה במרחק 0.2 m0.2\,\text{m} מהמרכז? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

W≈2.7⋅10−4 JW\approx2.7\cdot10^{-4}\,\text{J}

המטען הכולל על הקליפה: Q=σ⋅4πR2=3⋅10−6⋅4π⋅0.42≈6.03⋅10−6 CQ=\sigma\cdot4\pi R^2=3\cdot10^{-6}\cdot4\pi\cdot0.4^2\approx6.03\cdot10^{-6}\,\text{C}.

בתוך הקליפה השדה אפס, ולכן הפוטנציאל בכל נקודה בפנים שווה לפוטנציאל על הקליפה:

V=kQR=9⋅109⋅6.03⋅10−60.4≈1.36⋅105 VV=k\frac{Q}{R}=9\cdot10^{9}\cdot\frac{6.03\cdot10^{-6}}{0.4}\approx1.36\cdot10^{5}\,\text{V}
W=q(Vcenter−V∞)=2⋅10−9⋅1.36⋅105≈2.7⋅10−4 JW=q(V_{center}-V_\infty)=2\cdot10^{-9}\cdot1.36\cdot10^{5}\approx2.7\cdot10^{-4}\,\text{J}

טעות נפוצה: להציב r=0r=0 ב-kQr\frac{kQ}{r} – הנוסחה מתאימה רק מחוץ לקליפה.

סעיף ב

תשובה:

אפס

בתוך הקליפה השדה החשמלי אפס, ולכן אין כוח חשמלי על המטען, וכל הנקודות בפנים באותו פוטנציאל. ΔV=0\Delta V=0, ולכן W=qΔV=0W=q\Delta V=0.

שאלה 3 · כדור טעון מחובר לכדור ניטרלי: רדיוס מתוך ירידת הפוטנציאל, והשדה ליד כל כדורקצרה · בינונית

כדור מתכת AA שרדיוסו RA=18 cmR_A=18\,\text{cm} טעון, והפוטנציאל על פניו 12,000 V12{,}000\,\text{V}. כדור מתכת BB ניטרלי נמצא במרחק גדול מאוד ממנו. מחברים את הכדורים בתיל מוליך דק וארוך, ולאחר זמן מה הפוטנציאל של AA ירד ל-9000 V9000\,\text{V}. הזניחו את המטען על התיל. k=9⋅109 N⋅m2/C2k=9\cdot10^{9}\,\text{N}\cdot\text{m}^2/\text{C}^2, והפוטנציאל באין־סוף אפס.

א.

מה רדיוס הכדור BB, וכמה מטען עבר אליו?

ב.

מה גודל השדה החשמלי בסמוך לפני כל אחד מהכדורים אחרי החיבור? ליד איזה כדור השדה חזק יותר, ולמה?

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

RB=6 cmR_B=6\,\text{cm}; qB=6⋅10−8 Cq_B=6\cdot10^{-8}\,\text{C}

המטען ההתחלתי של AA:

Q=V0RAk=12,000⋅0.189⋅109=2.4⋅10−7 CQ=\frac{V_0R_A}{k}=\frac{12{,}000\cdot0.18}{9\cdot10^{9}}=2.4\cdot10^{-7}\,\text{C}

אחרי החיבור הכדורים מוליך אחד, ולכן שניהם בפוטנציאל V=9000 VV=9000\,\text{V}. הכדורים רחוקים, ולכן הפוטנציאל של כל אחד נקבע רק על ידי המטען שלו: qA=VRAk=1.8⋅10−7 Cq_A=\frac{VR_A}{k}=1.8\cdot10^{-7}\,\text{C}. המטען נשמר, ולכן על BB:

qB=Q−qA=2.4⋅10−7−1.8⋅10−7=6⋅10−8 Cq_B=Q-q_A=2.4\cdot10^{-7}-1.8\cdot10^{-7}=6\cdot10^{-8}\,\text{C}
RB=kqBV=9⋅109⋅6⋅10−89000=0.06 m=6 cmR_B=\frac{kq_B}{V}=\frac{9\cdot10^{9}\cdot6\cdot10^{-8}}{9000}=0.06\,\text{m}=6\,\text{cm}

(בדרך קצרה: V0RA=V(RA+RB)V_0R_A=V(R_A+R_B), ולכן RA+RB=24 cmR_A+R_B=24\,\text{cm}.)

סעיף ב

תשובה:

EA=5⋅104 N/CE_A=5\cdot10^{4}\,\text{N/C}, EB=1.5⋅105 N/CE_B=1.5\cdot10^{5}\,\text{N/C} – ליד הכדור הקטן, פי 3

בסמוך לפני כדור מוליך E=kqR2=VRE=k\frac{q}{R^2}=\frac{V}{R}:

EA=90000.18=5⋅104 N/C,EB=90000.06=1.5⋅105 N/CE_A=\frac{9000}{0.18}=5\cdot10^{4}\,\text{N/C},\qquad E_B=\frac{9000}{0.06}=1.5\cdot10^{5}\,\text{N/C}

הפוטנציאל משותף, והשדה בפני הכדור הפוך לרדיוס: EBEA=RARB=3\frac{E_B}{E_A}=\frac{R_A}{R_B}=3. על הכדור הקטן יש פחות מטען, אבל הוא מרוכז על שטח קטן הרבה יותר. מאותה סיבה השדה חזק במיוחד ליד חלקים מחודדים של מוליך.

טעות נפוצה: לחשוב שהשדה חזק יותר ליד הכדור שיש עליו יותר מטען.

שאלה 4 · כדור מוליך שהפוטנציאל על פניו ידוע: שדה ופוטנציאל בחוץ ובפניםקצרה · בינונית

כדור מתכת שרדיוסו R=12 cmR=12\,\text{cm} טעון, והפוטנציאל על פניו הוא 6000 V6000\,\text{V} (הפוטנציאל באין־סוף נבחר להיות אפס). k=9⋅109 N⋅m2/C2k=9\cdot10^{9}\,\text{N}\cdot\text{m}^2/\text{C}^2.

א.

מהו המטען של הכדור, ומהם השדה החשמלי והפוטנציאל בנקודה שנמצאת במרחק 30 cm30\,\text{cm} ממרכזו?

ב.

מהם השדה החשמלי והפוטנציאל בנקודה שנמצאת במרחק 5 cm5\,\text{cm} ממרכז הכדור?

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

Q=8⋅10−8 CQ=8\cdot10^{-8}\,\text{C}; E=8000 N/CE=8000\,\text{N/C}, V=2400 VV=2400\,\text{V}

מחוץ לכדור מוליך טעון ועל פניו, השדה והפוטנציאל הם כמו של מטען נקודתי QQ במרכזו:

VR=kQR  ⇒  Q=VRRk=6000⋅0.129⋅109=8⋅10−8 CV_R=k\frac{Q}{R}\;\Rightarrow\;Q=\frac{V_RR}{k}=\frac{6000\cdot0.12}{9\cdot10^{9}}=8\cdot10^{-8}\,\text{C}

(kQ=720 V⋅mkQ=720\,\text{V}\cdot\text{m}.) במרחק r=0.3 mr=0.3\,\text{m}:

E=kQr2=7200.09=8000 N/C,V=kQr=7200.3=2400 VE=k\frac{Q}{r^2}=\frac{720}{0.09}=8000\,\text{N/C},\qquad V=k\frac{Q}{r}=\frac{720}{0.3}=2400\,\text{V}

השדה מכוון רדיאלית החוצה (המטען חיובי).

סעיף ב

תשובה:

E=0E=0, V=6000 VV=6000\,\text{V}

הנקודה נמצאת בתוך המוליך. במצב של שיווי משקל אלקטרוסטטי השדה בתוך מוליך הוא אפס (אחרת האלקטרונים החופשיים היו נעים), והמטען כולו נמצא על פני השטח.

כיוון שהשדה בפנים אפס, לא נעשית עבודה בתנועה בתוך הכדור, ולכן הפוטנציאל בכל נקודה בפנים שווה לפוטנציאל על פניו: V=6000 VV=6000\,\text{V}.

טעות נפוצה: להציב r=0.05 mr=0.05\,\text{m} בנוסחה kQrk\frac{Q}{r} ולקבל 14,400 V14{,}400\,\text{V}. הנוסחה של מטען נקודתי נכונה רק מחוץ לכדור.

שאלה 5 · 27 טיפות כספית מתאחדות לטיפה אחתקצרה · בינונית

27 טיפות כספית כדוריות וזהות טעונות במטענים שווים, והפוטנציאל על פני כל טיפה הוא 50 V50\,\text{V} (הפוטנציאל באין־סוף נבחר להיות אפס). הטיפות מתאחדות לטיפה כדורית אחת. התייחסו לכל טיפה ככדור מוליך.

א.

מהו הפוטנציאל על פני הטיפה הגדולה?

ב.

פי כמה גדול השדה החשמלי בסמוך לפני הטיפה הגדולה מהשדה בסמוך לפני טיפה קטנה?

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

V=450 VV=450\,\text{V}

נפח: הנפח נשמר, ולכן 43πR3=27⋅43πr3\frac43\pi R^3=27\cdot\frac43\pi r^3, ומכאן R=3rR=3r.

מטען: המטען נשמר: Q=27qQ=27q.

V=kQR=k27q3r=9⋅kqr=9⋅50=450 VV=k\frac{Q}{R}=k\frac{27q}{3r}=9\cdot k\frac{q}{r}=9\cdot50=450\,\text{V}

באופן כללי, באיחוד של NN טיפות הפוטנציאל גדל פי N2/3N^{2/3}.

טעות נפוצה: לחבר פוטנציאלים (27⋅5027\cdot50) או לחשוב שהפוטנציאל לא משתנה.

סעיף ב

תשובה:

פי 3

בסמוך לפני כדור מוליך E=kQR2E=k\frac{Q}{R^2}:

EbigEsmall=27q/(3r)2q/r2=279=3\frac{E_{big}}{E_{small}}=\frac{27q/(3r)^2}{q/r^2}=\frac{27}{9}=3

שאלה 6 · שני כדורים מוליכים במטענים מנוגדים: הפרש פוטנציאלים רחוק וקרובביניים · בינונית

שני כדורי מתכת: רדיוס הכדור הראשון R1=0.3 mR_1=0.3\,\text{m} ומטענו Q1=+4 μCQ_1=+4\,\mu\text{C}; רדיוס הכדור השני R2=0.5 mR_2=0.5\,\text{m} ומטענו Q2=−5 μCQ_2=-5\,\mu\text{C}. k=9⋅109 N⋅m2/C2k=9\cdot10^{9}\,\text{N}\cdot\text{m}^2/\text{C}^2, והפוטנציאל באין־סוף נבחר להיות אפס.

א.

הכדורים רחוקים מאוד זה מזה. מהו הפרש הפוטנציאלים V1−V2V_1-V_2 בין פני הכדור הראשון לפני הכדור השני?

ב.

מקרבים את הכדורים כך שהמרחק בין מרכזיהם 2.3 m2.3\,\text{m}. מהו הפרש הפוטנציאלים בין שתי הנקודות הקרובות ביותר זו לזו שעל פני שני הכדורים? הניחו שהמטען על כל כדור עדיין מפולג באופן אחיד.

ג.

מחזירים את הכדורים למרחק גדול מאוד זה מזה ומחברים אותם בתיל מוליך ארוך. מה המטען על כל כדור לאחר זמן רב?

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

V1−V2=2.1⋅105 VV_1-V_2=2.1\cdot10^{5}\,\text{V}

כשהכדורים רחוקים, הפוטנציאל של כל כדור נקבע רק על ידי המטען שלו:

V1=kQ1R1=9⋅109⋅4⋅10−60.3=1.2⋅105 VV_1=k\frac{Q_1}{R_1}=\frac{9\cdot10^{9}\cdot4\cdot10^{-6}}{0.3}=1.2\cdot10^{5}\,\text{V}
V2=kQ2R2=9⋅109⋅(−5⋅10−6)0.5=−0.9⋅105 VV_2=k\frac{Q_2}{R_2}=\frac{9\cdot10^{9}\cdot(-5\cdot10^{-6})}{0.5}=-0.9\cdot10^{5}\,\text{V}
V1−V2=1.2⋅105−(−0.9⋅105)=2.1⋅105 VV_1-V_2=1.2\cdot10^{5}-(-0.9\cdot10^{5})=2.1\cdot10^{5}\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

≈1.68⋅105 V\approx1.68\cdot10^{5}\,\text{V} (97,500 V97{,}500\,\text{V} לעומת −70,000 V-70{,}000\,\text{V})

בכל נקודה הפוטנציאל הוא סכום הפוטנציאלים של שני הכדורים. כל כדור שמטענו מפולג אחיד פועל מחוץ לו כמו מטען נקודתי במרכזו.

הנקודה על כדור 1: במרחק R1=0.3 mR_1=0.3\,\text{m} ממרכז 1 ובמרחק 2.3−0.3=2.0 m2.3-0.3=2.0\,\text{m} ממרכז 2:

Va=1.2⋅105+9⋅109⋅(−5⋅10−6)2.0=120,000−22,500=97,500 VV_a=1.2\cdot10^{5}+\frac{9\cdot10^{9}\cdot(-5\cdot10^{-6})}{2.0}=120{,}000-22{,}500=97{,}500\,\text{V}

הנקודה על כדור 2: במרחק R2=0.5 mR_2=0.5\,\text{m} ממרכז 2 ובמרחק 2.3−0.5=1.8 m2.3-0.5=1.8\,\text{m} ממרכז 1:

Vb=−90,000+9⋅109⋅4⋅10−61.8=−90,000+20,000=−70,000 VV_b=-90{,}000+\frac{9\cdot10^{9}\cdot4\cdot10^{-6}}{1.8}=-90{,}000+20{,}000=-70{,}000\,\text{V}
Va−Vb=167,500 V≈1.68⋅105 VV_a-V_b=167{,}500\,\text{V}\approx1.68\cdot10^{5}\,\text{V}

ההפרש קטן מבסעיף א: כל כדור "מושך" את הפוטנציאל ליד הכדור האחר לכיוון הסימן שלו.

סעיף ג

תשובה:

q1′=−0.375 μCq_1'=-0.375\,\mu\text{C}, q2′=−0.625 μCq_2'=-0.625\,\mu\text{C}

המטען הכולל נשמר: 4−5=−1 μC4-5=-1\,\mu\text{C}. אחרי החיבור הפוטנציאלים שווים, ולכן המטען מתחלק ביחס לרדיוסים:

q1′q2′=R1R2=0.30.5=35\frac{q_1'}{q_2'}=\frac{R_1}{R_2}=\frac{0.3}{0.5}=\frac35
q1′=−1⋅38=−0.375 μC,q2′=−1⋅58=−0.625 μCq_1'=-1\cdot\frac{3}{8}=-0.375\,\mu\text{C},\qquad q_2'=-1\cdot\frac58=-0.625\,\mu\text{C}

שני הכדורים שליליים עכשיו – גם הכדור שהיה חיובי.

שאלה 7 · טעינת כדור גדול במנות בעזרת כדור קטןביניים · קשה

כדור מתכת קטן שרדיוסו r=5 cmr=5\,\text{cm} וכדור מתכת גדול שרדיוסו R=15 cmR=15\,\text{cm} נמצאים במרחק גדול מאוד זה מזה. בהתחלה הכדור הגדול ניטרלי. חוזרים על המחזור הבא כמה פעמים:

1. מחברים את הכדור הקטן למקור מתח שמביא אותו לפוטנציאל V0=9000 VV_0=9000\,\text{V}, ומנתקים.

2. מחברים את הכדור הקטן לכדור הגדול בתיל מוליך דק וארוך, מחכים, ומנתקים את התיל.

הזניחו את המטען על התיל. k=9⋅109 N⋅m2/C2k=9\cdot10^{9}\,\text{N}\cdot\text{m}^2/\text{C}^2, והפוטנציאל באין־סוף נבחר להיות אפס.

א.

מה המטען על הכדור הקטן אחרי השלב הראשון של המחזור הראשון? מה המטען על כל כדור ומה הפוטנציאל המשותף שלהם בסוף המחזור הראשון?

ב.

הראו שאם VnV_n הוא הפוטנציאל של הכדור הגדול בסוף המחזור ה-nn, אז בסוף המחזור הבא Vn+1=34Vn+14V0V_{n+1}=\frac34V_n+\frac14V_0. מה הפוטנציאל של הכדור הגדול בסוף המחזור השני?

ג.

תלמיד טוען שאם יחזרו על המחזור מספיק פעמים, אפשר להביא את הכדור הגדול לכל פוטנציאל שרוצים. האם הוא צודק? מה המטען המרבי שהכדור הגדול יכול לקבל בשיטה הזאת? נמקו.

ד.

כמה מחזורים לפחות צריך כדי שהפוטנציאל של הכדור הגדול יגיע לפחות ל-80%80\% מ-V0V_0?

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

q=5⋅10−8 Cq=5\cdot10^{-8}\,\text{C}; בסוף המחזור: Q1=3.75⋅10−8 CQ_1=3.75\cdot10^{-8}\,\text{C} על הגדול, 1.25⋅10−8 C1.25\cdot10^{-8}\,\text{C} על הקטן, V1=2250 VV_1=2250\,\text{V}

q=V0rk=9000⋅0.059⋅109=5⋅10−8 Cq=\frac{V_0r}{k}=\frac{9000\cdot0.05}{9\cdot10^{9}}=5\cdot10^{-8}\,\text{C}

כשהכדורים מחוברים בתיל, הפוטנציאלים שלהם שווים, וכיוון שהם רחוקים זה מזה – kQR=kq′rk\frac{Q}{R}=k\frac{q'}{r}, כלומר המטען מתחלק ביחס לרדיוסים, 3:13:1. המטען הכולל 5⋅10−8 C5\cdot10^{-8}\,\text{C} נשמר:

Q1=RR+r⋅5⋅10−8=34⋅5⋅10−8=3.75⋅10−8 C,q′=1.25⋅10−8 CQ_1=\frac{R}{R+r}\cdot5\cdot10^{-8}=\frac34\cdot5\cdot10^{-8}=3.75\cdot10^{-8}\,\text{C},\qquad q'=1.25\cdot10^{-8}\,\text{C}
V1=kQ1R=9⋅109⋅3.75⋅10−80.15=2250 VV_1=k\frac{Q_1}{R}=\frac{9\cdot10^{9}\cdot3.75\cdot10^{-8}}{0.15}=2250\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

V2=3937.5 VV_2=3937.5\,\text{V}

בתחילת המחזור ה-(n+1)(n+1) על הכדור הגדול מטען Qn=VnRkQ_n=\frac{V_nR}{k}, ועל הכדור הקטן – אחרי הטעינה – q=V0rkq=\frac{V_0r}{k} (המטען שנשאר עליו מהמחזור הקודם לא משנה: המקור מביא אותו בכל מקרה לפוטנציאל V0V_0). בחיבור המטען הכולל מתחלק ביחס 3:13:1:

Qn+1=34(Qn+q)  ⇒  Vn+1=kQn+1R=34Vn+34⋅kqR=34Vn+34⋅rRV0=34Vn+14V0Q_{n+1}=\frac34(Q_n+q)\;\Rightarrow\;V_{n+1}=\frac{kQ_{n+1}}{R}=\frac34V_n+\frac34\cdot\frac{kq}{R}=\frac34V_n+\frac34\cdot\frac{r}{R}V_0=\frac34V_n+\frac14V_0

במחזור השני:

V2=34⋅2250+14⋅9000=1687.5+2250=3937.5 VV_2=\frac34\cdot2250+\frac14\cdot9000=1687.5+2250=3937.5\,\text{V}

סעיף ג

תשובה:

לא. הפוטנציאל שואף ל-V0=9000 VV_0=9000\,\text{V} ולא עובר אותו; המטען שואף ל-1.5⋅10−7 C1.5\cdot10^{-7}\,\text{C}.

מטען עובר בתיל רק כל עוד יש הפרש פוטנציאלים בין הכדורים. ברגע החיבור הכדור הקטן בפוטנציאל V0V_0. אם הכדור הגדול כבר בפוטנציאל V0V_0, אין הפרש פוטנציאלים, ושום מטען לא עובר – המחזור לא מוסיף כלום. לכן הפוטנציאל של הכדור הגדול לא יכול לעבור את V0V_0.

מהקשר בסעיף ב: V0−Vn+1=34(V0−Vn)V_0-V_{n+1}=\frac34(V_0-V_n), כלומר הפער מ-V0V_0 קטן פי 34\frac34 בכל מחזור, ושואף לאפס, אבל לא מתאפס.

המטען המרבי:

Qmax=V0Rk=9000⋅0.159⋅109=1.5⋅10−7 CQ_{max}=\frac{V_0R}{k}=\frac{9000\cdot0.15}{9\cdot10^{9}}=1.5\cdot10^{-7}\,\text{C}

טעות נפוצה: לחשוב שכל מחזור מוסיף לכדור הגדול כמות קבועה של מטען. כל מחזור מוסיף פחות מקודמו, כי הכדור הגדול "מחזיר" לכדור הקטן חלק גדל והולך מהמטען.

סעיף ד

תשובה:

6 מחזורים

מהקשר בסעיף ג, ומכיוון שבהתחלה הפוטנציאל של הכדור הגדול אפס:

V0−Vn=(34)nV0  ⇒  VnV0=1−(34)nV_0-V_n=\left(\tfrac34\right)^nV_0\;\Rightarrow\;\frac{V_n}{V_0}=1-\left(\tfrac34\right)^n

צריך (34)n≤0.2\left(\tfrac34\right)^n\le0.2:

(34)5≈0.237\left(\tfrac34\right)^5\approx0.237 – לא מספיק (V5≈6864 VV_5\approx6864\,\text{V}, כ-76%76\%); (34)6≈0.178\left(\tfrac34\right)^6\approx0.178 – מספיק (V6≈7398 VV_6\approx7398\,\text{V}, כ-82%82\%).

לכן צריך 6 מחזורים לפחות.

שאלה 8 · כדור מתכת טעון: פוטנציאל, עבודה וחיבור לכדור זההבאורך בגרות · בדרך לבגרות

כדור מתכתי מבודד שרדיוסו R=20 cmR=20\,\text{cm} טעון במטען Q=+40 nCQ=+40\,\text{nC} המפוזר באחידות על פניו. הנקודה PP נמצאת במרחק 60 cm60\,\text{cm} ממרכז הכדור OO (ראו תרשים).

נתון: הפוטנציאל באין־סוף הוא אפס.

א.

חשבו את הפוטנציאל החשמלי על פני הכדור ובנקודה PP.

ב.

חשבו את העבודה שיש להשקיע כדי להביא מטען נקודתי q=+2 nCq=+2\,\text{nC} לאט (במהירות זניחה) ממרחק גדול מאוד אל פני הכדור.

ג.

מחברים את הכדור בתיל מוליך ארוך לכדור מתכתי זהה שאינו טעון, הנמצא במרחק גדול מאוד ממנו. הסבירו מדוע בסוף התהליך המטען מתחלק שווה בשווה בין שני הכדורים, וחשבו את המטען על כל אחד מהם.

ד.

חשבו את הפוטנציאל של הכדור הראשון לאחר החיבור, ואת הפוטנציאל במרכזו OO.

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

על פני הכדור 1800 V1800\,\text{V}; בנקודה PP: 600 V600\,\text{V}.

מחוץ לכדור ועל פניו הפוטנציאל זהה לזה של מטען נקודתי במרכז:

V=kQrV=k\frac{Q}{r}

על פני הכדור (r=R=0.20 mr=R=0.20\,\text{m}):

VR=9⋅109⋅40⋅10−90.20=1800 VV_R=\frac{9\cdot 10^9\cdot 40\cdot 10^{-9}}{0.20}=1800\,\text{V}

בנקודה PP (r=0.60 mr=0.60\,\text{m}):

VP=9⋅109⋅40⋅10−90.60=600 VV_P=\frac{9\cdot 10^9\cdot 40\cdot 10^{-9}}{0.60}=600\,\text{V}

המרחק גדל פי 33, ולכן הפוטנציאל קטן פי 33.

סעיף ב

תשובה:

W=3.6⋅10−6 JW=3.6\cdot 10^{-6}\,\text{J}

המטען מובא לאט, ולכן האנרגייה הקינטית שלו לא משתנה, וכל העבודה של הכוח החיצוני הופכת לאנרגייה פוטנציאלית חשמלית. מדף הנוסחאות UE=qVU_E=qV:

W=ΔUE=q(VR−0)=2⋅10−9⋅1800=3.6⋅10−6 JW=\Delta U_E=q(V_R-0)=2\cdot 10^{-9}\cdot 1800=3.6\cdot 10^{-6}\,\text{J}

העבודה חיובית: הכדור והמטען חיוביים ודוחים זה את זה, ולכן יש "לדחוף" את המטען אל הכדור.

סעיף ג

תשובה:

הכדורים מחוברים, ולכן בסוף התהליך הפוטנציאלים שלהם שווים; לכדורים זהים (V=kQRV=k\frac{Q}{R} עם אותו RR) זה מחייב מטענים שווים: 20 nC20\,\text{nC} על כל כדור.

לאחר החיבור נעים מטענים בתיל כל עוד יש הפרש פוטנציאלים בין הכדורים. התנועה נפסקת כאשר שני הכדורים (והתיל) באותו פוטנציאל. הכדורים רחוקים זה מזה, ולכן הפוטנציאל של כל אחד הוא V=kQRV=k\frac{Q}{R}:

kQ1′R=kQ2′R  ⇒  Q1′=Q2′k\frac{Q_1'}{R}=k\frac{Q_2'}{R}\;\Rightarrow\;Q_1'=Q_2'

לפי שימור המטען:

Q1′+Q2′=40 nC  ⇒  Q1′=Q2′=20 nCQ_1'+Q_2'=40\,\text{nC}\;\Rightarrow\;Q_1'=Q_2'=20\,\text{nC}

החלוקה שווה רק משום שהכדורים זהים – לכדורים ברדיוסים שונים המטען מתחלק ביחס הרדיוסים.

סעיף ד

תשובה:

900 V900\,\text{V} – גם על פני הכדור וגם במרכזו.

על פני הכדור:

V′=kQ1′R=9⋅109⋅20⋅10−90.20=900 VV'=k\frac{Q_1'}{R}=\frac{9\cdot 10^9\cdot 20\cdot 10^{-9}}{0.20}=900\,\text{V}

במרכז הכדור: בתוך מוליך בשיווי משקל השדה החשמלי אפס (אחרת המטענים החופשיים היו נעים). כאשר השדה אפס, הפוטנציאל אינו משתנה ממקום למקום, ולכן הפוטנציאל בכל נקודה בתוך הכדור – גם במרכז – שווה לפוטנציאל על פניו:

VO=900 VV_O=900\,\text{V}

טעות נפוצה: להציב r=0r=0 בנוסחה kQrk\frac{Q}{r} ולקבל פוטנציאל אינסופי – הנוסחה נכונה רק מחוץ לכדור ועל פניו.

שאלה 9 · כדור מוליך טעון: פוטנציאל, שדה ומהירות של חרוז טעוןבאורך בגרות · בדרך לבגרות

כדור מתכת שרדיוסו R=15 cmR=15\,\text{cm} טעון במטען Q=+1.5⋅10−6 CQ=+1.5\cdot 10^{-6}\,\text{C} המפולג על פניו באופן אחיד. הנקודה OO היא מרכז הכדור. הנקודות PP, AA ו־BB נמצאות על קו ישר אחד היוצא מ־OO: הנקודה PP במרחק 5 cm5\,\text{cm} מ־OO, הנקודה AA במרחק 30 cm30\,\text{cm} מ־OO והנקודה BB במרחק 60 cm60\,\text{cm} מ־OO (ראו תרשים). הפוטנציאל באין־סוף נבחר להיות אפס, וכוח הכבידה זניח בשאלה כולה.

א.

חשבו את הפוטנציאל על פני הכדור ואת הפוטנציאל בנקודה AA.

ב.

חשבו את גודל השדה החשמלי בנקודה AA וקבעו את כיוונו.

ג.

מהו גודל השדה החשמלי בנקודה PP, ומהו הפוטנציאל בה? נמקו.

ד.

חרוז קטן שמסתו m=2⋅10−4 kgm=2\cdot 10^{-4}\,\text{kg} ומטענו q=+2⋅10−8 Cq=+2\cdot 10^{-8}\,\text{C} מוחזק במנוחה בנקודה AA ומשוחרר. החרוז נע לאורך הקו OABOAB ומתרחק מן הכדור.

היעזרו בשימור האנרגייה וחשבו את גודל המהירות של החרוז כשהוא חולף בנקודה BB.

ה.

תלמיד טוען: "כשהחרוז יגיע רחוק מאוד מן הכדור, גודל מהירותו יהיה פי 22 מגודל מהירותו ב־BB, כי הוא יעבור פי 22 הפרש פוטנציאלים". חשבו את גודל מהירות החרוז במרחק רב מאוד מן הכדור, וקבעו אם הטענה נכונה.

◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

על פני הכדור 90,000 V90{,}000\,\text{V}; בנקודה AA: 45,000 V45{,}000\,\text{V}.

מחוץ לכדור מוליך טעון ועל פניו הפוטנציאל הוא כמו של מטען נקודתי במרכזו. מדף הנוסחאות:

V=kqrV=k\frac{q}{r}

על פני הכדור (r=0.15 mr=0.15\,\text{m}):

VR=9⋅109⋅1.5⋅10−60.15=13,5000.15=90,000 VV_R=\frac{9\cdot 10^9\cdot 1.5\cdot 10^{-6}}{0.15}=\frac{13{,}500}{0.15}=90{,}000\,\text{V}

בנקודה AA (r=0.3 mr=0.3\,\text{m}):

VA=13,5000.3=45,000 VV_A=\frac{13{,}500}{0.3}=45{,}000\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

EA=1.5⋅105 N/CE_A=1.5\cdot 10^{5}\,\text{N/C}, מכוון מן הכדור החוצה (מ־OO לכיוון AA).

מדף הנוסחאות, שדה של מטען נקודתי (מחוץ לכדור):

E=kqr2=9⋅109⋅1.5⋅10−60.32=13,5000.09=1.5⋅105 N/CE=k\frac{q}{r^2}=\frac{9\cdot 10^9\cdot 1.5\cdot 10^{-6}}{0.3^2}=\frac{13{,}500}{0.09}=1.5\cdot 10^{5}\,\text{N/C}

המטען חיובי, ולכן השדה מכוון רדיאלית החוצה מן הכדור – בנקודה AA הוא מכוון מ־OO אל AA והלאה.

סעיף ג

תשובה:

EP=0E_P=0, VP=90,000 VV_P=90{,}000\,\text{V}

הנקודה PP נמצאת בתוך הכדור המוליך (5 cm<15 cm5\,\text{cm}<15\,\text{cm}).

- שדה: במוליך במצב שיווי משקל אלקטרוסטטי השדה בתוכו אפס – אחרת האלקטרונים החופשיים היו נעים. לכן EP=0E_P=0.

- פוטנציאל: לפי E=−ΔVΔxE=-\frac{\Delta V}{\Delta x}, כשהשדה אפס הפוטנציאל לא משתנה. לכן בכל נקודה בתוך הכדור הפוטנציאל שווה לפוטנציאל על פניו: VP=90,000 VV_P=90{,}000\,\text{V}.

טעות נפוצה: לחשב kQ0.05=270,000 Vk\frac{Q}{0.05}=270{,}000\,\text{V} – הנוסחה של מטען נקודתי אינה תקפה בתוך הכדור.

סעיף ד

תשובה:

vB≈2.12 m/sv_B\approx 2.12\,\text{m/s}

הכוח החשמלי משמר, ולכן האנרגייה הקינטית + הפוטנציאלית החשמלית (UE=qVU_E=qV) נשמרת. החרוז מתחיל ממנוחה:

qVA=12mvB2+qVB  ⇒  12mvB2=q(VA−VB)qV_A=\tfrac12mv_B^2+qV_B\;\Rightarrow\;\tfrac12mv_B^2=q(V_A-V_B)

הפוטנציאל ב־BB: VB=13,5000.6=22,500 VV_B=\frac{13{,}500}{0.6}=22{,}500\,\text{V}.

12mvB2=2⋅10−8⋅(45,000−22,500)=4.5⋅10−4 J\tfrac12mv_B^2=2\cdot 10^{-8}\cdot(45{,}000-22{,}500)=4.5\cdot 10^{-4}\,\text{J}
vB=2⋅4.5⋅10−42⋅10−4=4.5≈2.12 m/sv_B=\sqrt{\frac{2\cdot 4.5\cdot 10^{-4}}{2\cdot 10^{-4}}}=\sqrt{4.5}\approx 2.12\,\text{m/s}

החרוז החיובי נדחה מהכדור החיובי, ולכן הוא מאיץ כשהוא מתרחק.

סעיף ה

תשובה:

v∞=3 m/sv_\infty=3\,\text{m/s}; הטענה שגויה – המהירות גדולה פי 2≈1.41\sqrt2\approx 1.41 בלבד.

במרחק רב מאוד הפוטנציאל אפס. לפי שימור אנרגייה, מ־AA (ממנוחה) עד מרחק רב:

12mv∞2=q(VA−0)=2⋅10−8⋅45,000=9⋅10−4 J\tfrac12mv_\infty^2=q(V_A-0)=2\cdot 10^{-8}\cdot 45{,}000=9\cdot 10^{-4}\,\text{J}
v∞=2⋅9⋅10−42⋅10−4=9=3 m/sv_\infty=\sqrt{\frac{2\cdot 9\cdot 10^{-4}}{2\cdot 10^{-4}}}=\sqrt{9}=3\,\text{m/s}

החלק הנכון בטענה: הפרש הפוטנציאלים מ־AA לאין־סוף (45,000 V45{,}000\,\text{V}) הוא אכן פי 22 מהפרש הפוטנציאלים מ־AA ל־BB (22,500 V22{,}500\,\text{V}), ולכן האנרגייה הקינטית גדלה פי 22.

החלק השגוי: האנרגייה הקינטית יחסית לריבוע המהירות, ולכן המהירות גדלה פי 2\sqrt2 בלבד:

v∞vB=32.12≈1.41=2\frac{v_\infty}{v_B}=\frac{3}{2.12}\approx 1.41=\sqrt2

הטענה שגויה.

שאלה 10 · מגע בין כדורים זהים וחיבור לכדור גדולבאורך בגרות · בדרך לבגרות

שני כדורי מתכת קטנים וזהים, AA ו־BB, מונחים על מעמדים מבודדים. מטען כדור AA הוא +6⋅10−8 C+6\cdot 10^{-8}\,\text{C} ומטען כדור BB הוא −2⋅10−8 C-2\cdot 10^{-8}\,\text{C}.

מקרבים את הכדורים עד שהם נוגעים זה בזה, ולאחר מכן מרחיקים אותם זה מזה. בזמן המגע עוברים בין הכדורים אלקטרונים בלבד.

א.

היעזרו בחוק שימור המטען ובכך שהכדורים זהים, וחשבו את המטען של כל כדור לאחר המגע.

ב.

חשבו כמה אלקטרונים עברו בין הכדורים בזמן המגע, וקבעו מאיזה כדור לאיזה כדור הם עברו.

ג.

רדיוס כדור AA הוא 1 cm1\,\text{cm}. כעת מחברים את כדור AA (שמטענו נקבע בסעיף א) בתיל מוליך דק וארוך לכדור מתכת CC שאינו טעון, שרדיוסו 3 cm3\,\text{cm}. המרחק בין AA ל־CC גדול מאוד ביחס לרדיוסים שלהם.

לאחר החיבור הפוטנציאלים של שני הכדורים שווים. הראו שהמטען של כדור CC גדול פי 33 מהמטען של כדור AA, וחשבו את המטען של כל אחד משני הכדורים.

ד.

חשבו את הפוטנציאל של כדור AA לפני חיבורו לכדור CC ואחרי החיבור.

ה.

בזמן החיבור בין AA ל־CC, האם אלקטרונים עברו בתיל מ־AA ל־CC או מ־CC ל־AA? נמקו בשתי דרכים: לפי השינוי במטען של AA, ולפי הפוטנציאלים של הכדורים לפני החיבור.

◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

לכל כדור +2⋅10−8 C+2\cdot 10^{-8}\,\text{C}

שימור מטען: המטען הכולל לפני המגע ואחריו שווה:

qA+qB=6⋅10−8+(−2⋅10−8)=+4⋅10−8 Cq_A+q_B=6\cdot 10^{-8}+(-2\cdot 10^{-8})=+4\cdot 10^{-8}\,\text{C}

הכדורים זהים, ולכן במגע המטען הכולל מתחלק ביניהם שווה בשווה (במצב זה הפוטנציאלים שלהם שווים):

qA′=qB′=4⋅10−82=+2⋅10−8 Cq_A'=q_B'=\frac{4\cdot 10^{-8}}{2}=+2\cdot 10^{-8}\,\text{C}

סעיף ב

תשובה:

2.5⋅10112.5\cdot 10^{11} אלקטרונים, מכדור BB לכדור AA.

השינוי במטען של כדור AA:

ΔqA=2⋅10−8−6⋅10−8=−4⋅10−8 C\Delta q_A=2\cdot 10^{-8}-6\cdot 10^{-8}=-4\cdot 10^{-8}\,\text{C}

מספר האלקטרונים:

n=∣ΔqA∣e=4⋅10−81.6⋅10−19=2.5⋅1011n=\frac{|\Delta q_A|}{e}=\frac{4\cdot 10^{-8}}{1.6\cdot 10^{-19}}=2.5\cdot 10^{11}

כיוון: המטען של AA נעשה שלילי יותר (קטן מ־+6+6 ל־+2+2), ולכן אלקטרונים נכנסו אליו – הם עברו מ־BB ל־AA. (בדיקה: מטען BB השתנה מ־−2⋅10−8-2\cdot 10^{-8} ל־+2⋅10−8 C+2\cdot 10^{-8}\,\text{C}, כלומר BB איבד אותם אלקטרונים.)

סעיף ג

תשובה:

qA′′=+0.5⋅10−8 Cq_A''=+0.5\cdot 10^{-8}\,\text{C}, qC=+1.5⋅10−8 Cq_C=+1.5\cdot 10^{-8}\,\text{C}

הכדורים רחוקים זה מזה, ולכן הפוטנציאל של כל כדור נקבע רק על ידי מטענו (V=kqrV=k\frac{q}{r}). פוטנציאלים שווים:

kqA′′rA=kqCrC  ⇒  qCqA′′=rCrA=3 cm1 cm=3k\frac{q_A''}{r_A}=k\frac{q_C}{r_C}\;\Rightarrow\;\frac{q_C}{q_A''}=\frac{r_C}{r_A}=\frac{3\,\text{cm}}{1\,\text{cm}}=3

שימור מטען: לפני החיבור המטען הכולל של AA ו־CC הוא +2⋅10−8+0+2\cdot 10^{-8}+0:

qA′′+3qA′′=2⋅10−8  ⇒  qA′′=0.5⋅10−8 C,qC=1.5⋅10−8 Cq_A''+3q_A''=2\cdot 10^{-8}\;\Rightarrow\;q_A''=0.5\cdot 10^{-8}\,\text{C},\qquad q_C=1.5\cdot 10^{-8}\,\text{C}

סעיף ד

תשובה:

לפני: 1.8⋅104 V1.8\cdot 10^{4}\,\text{V}; אחרי: 4.5⋅103 V4.5\cdot 10^{3}\,\text{V}

מדף הנוסחאות V=kqrV=k\frac{q}{r}.

לפני החיבור:

VA=9⋅109⋅2⋅10−80.01=1.8⋅104 VV_A=\frac{9\cdot 10^{9}\cdot 2\cdot 10^{-8}}{0.01}=1.8\cdot 10^{4}\,\text{V}

אחרי החיבור:

VA′′=9⋅109⋅0.5⋅10−80.01=4.5⋅103 VV_A''=\frac{9\cdot 10^{9}\cdot 0.5\cdot 10^{-8}}{0.01}=4.5\cdot 10^{3}\,\text{V}

(בדיקה: VC=9⋅109⋅1.5⋅10−80.03=4.5⋅103 VV_C=\frac{9\cdot 10^{9}\cdot 1.5\cdot 10^{-8}}{0.03}=4.5\cdot 10^{3}\,\text{V} – הפוטנציאלים שווים, כנדרש.)

סעיף ה

תשובה:

מכדור CC לכדור AA.

לפי המטען: המטען של AA קטן מ־+2⋅10−8+2\cdot 10^{-8} ל־+0.5⋅10−8 C+0.5\cdot 10^{-8}\,\text{C} – הוא נעשה שלילי יותר, כלומר אלקטרונים נכנסו אליו, מ־CC.

לפי הפוטנציאלים: לפני החיבור VA=1.8⋅104 VV_A=1.8\cdot 10^{4}\,\text{V} ו־VC=0V_C=0 (כדור לא טעון). אלקטרונים (מטען שלילי) נעים מפוטנציאל נמוך לפוטנציאל גבוה – מ־CC אל AA – עד שהפוטנציאלים משתווים.

טעות נפוצה: לומר ש"המטען החיובי עבר מ־AA ל־CC" – במתכת נעים רק האלקטרונים; CC נעשה חיובי משום שאיבד אלקטרונים.

שאלה 11 · כדור מתכת חלול טעון: שדה בפנים ובחוץ, גרף, ועבודה להרחקת מטעןבאורך בגרות · בדרך לבגרות

כדור מתכת חלול שרדיוסו R=12 cmR=12\,\text{cm} עומד על בסיס מבודד, רחוק מגופים אחרים, וטעון במטען Q=+3⋅10−7 CQ=+3\cdot10^{-7}\,\text{C}. rr הוא המרחק ממרכז הכדור, והפוטנציאל באין־סוף הוא אפס.

נתון: k=9⋅109 N⋅m2/C2k=9\cdot10^{9}\,\text{N}\cdot\text{m}^2/\text{C}^2.

א.

היכן נמצא המטען של הכדור? חשבו את עוצמת השדה החשמלי במרחקים r=8 cmr=8\,\text{cm} (בחלל שבתוך הכדור), r=12 cmr=12\,\text{cm} (סמוך לפני הכדור, מבחוץ) ו־r=36 cmr=36\,\text{cm}.

ב.

שרטטו גרף איכותי של עוצמת השדה החשמלי EE כפונקציה של rr, מהמרכז (r=0r=0) ועד r=60 cmr=60\,\text{cm}. ציינו מה קורה ב־r=Rr=R.

ג.

מעבירים לאט מטען נקודתי קטן q=+2⋅10−9 Cq=+2\cdot10^{-9}\,\text{C} מנקודה הסמוכה לפני הכדור לנקודה במרחק r=1.2 mr=1.2\,\text{m} ממרכזו. חשבו את הפוטנציאל בשתי הנקודות ואת העבודה של הכוח החיצוני. הסבירו את סימן העבודה.

◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

המטען על פני השטח החיצוניים. E(8 cm)=0E(8\,\text{cm})=0; E(12 cm)≈1.88⋅105 N/CE(12\,\text{cm})\approx1.88\cdot10^{5}\,\text{N/C}; E(36 cm)≈2.08⋅104 N/CE(36\,\text{cm})\approx2.08\cdot10^{4}\,\text{N/C}; מחוץ לכדור השדה רדיאלי החוצה.

מיקום המטען: במוליך במצב סטטי המטענים העודפים דוחים זה את זה ומתפזרים על פני השטח החיצוניים, באופן אחיד (הכדור רחוק מגופים אחרים).

בתוך הכדור (r<Rr<R): השדה החשמלי בתוך מוליך טעון במצב סטטי – גם בחומר וגם בחלל סגור בתוכו – הוא אפס: E(8 cm)=0E(8\,\text{cm})=0.

מחוץ לכדור (r≥Rr\ge R): השדה זהה לשדה של מטען נקודתי QQ במרכז:

E(12 cm)=kQR2=9⋅109⋅3⋅10−70.122=27000.0144≈1.88⋅105 N/CE(12\,\text{cm})=\frac{kQ}{R^2}=\frac{9\cdot10^{9}\cdot3\cdot10^{-7}}{0.12^2}=\frac{2700}{0.0144}\approx1.88\cdot10^{5}\,\text{N/C}
E(36 cm)=27000.362≈2.08⋅104 N/CE(36\,\text{cm})=\frac{2700}{0.36^2}\approx2.08\cdot10^{4}\,\text{N/C}

המרחק גדל פי 3, ולכן השדה קטן פי 9. המטען חיובי, והשדה מכוון רדיאלית החוצה.

סעיף ב

תשובה:

E=0E=0 עבור r<Rr<R; ב־r=Rr=R קפיצה ל־1.88⋅105 N/C1.88\cdot10^{5}\,\text{N/C}; עבור r>Rr>R ירידה כמו 1r2\frac{1}{r^2}.

•עבור 0≤r<R0\le r<R: E=0E=0 – קו אופקי על ציר rr.

•ב־r=Rr=R: השדה קופץ בבת אחת מאפס ל־kQR2≈1.88⋅105 N/C\frac{kQ}{R^2}\approx1.88\cdot10^{5}\,\text{N/C} (המטען יושב על פני השטח).

•עבור r>Rr>R: E=kQr2E=\frac{kQ}{r^2}, ירידה הדרגתית: פי 4 ב־2R2R, פי 9 ב־3R3R וכן הלאה.

r (cm)E (10^4 N/C)0612182430364248546048121620

טעות נפוצה: לצייר שדה שגדל בהדרגה מאפס במרכז עד פני הכדור. זה המצב בכדור מבודד שהמטען מפוזר בכל נפחו, ולא בכדור מוליך.

סעיף ג

תשובה:

V(R)=22500 VV(R)=22500\,\text{V}, V(1.2 m)=2250 VV(1.2\,\text{m})=2250\,\text{V}; Wext≈−4.05⋅10−5 JW_{ext}\approx-4.05\cdot10^{-5}\,\text{J} (שלילית).

מחוץ לכדור (ועל פניו) הפוטנציאל כמו של מטען נקודתי QQ במרכז:

V(R)=kQR=27000.12=22500 V,V(1.2 m)=27001.2=2250 VV(R)=\frac{kQ}{R}=\frac{2700}{0.12}=22500\,\text{V},\qquad V(1.2\,\text{m})=\frac{2700}{1.2}=2250\,\text{V}

ההעברה איטית, ולכן העבודה החיצונית שווה לשינוי באנרגייה הפוטנציאלית:

Wext=q (Vfinal−Vinitial)=2⋅10−9⋅(2250−22500)≈−4.05⋅10−5 JW_{ext}=q\,(V_{final}-V_{initial})=2\cdot10^{-9}\cdot(2250-22500)\approx-4.05\cdot10^{-5}\,\text{J}

הסימן: הכדור דוחה את המטען החיובי, כך שהכוח החשמלי עצמו "רוצה" להרחיק אותו. כדי שהמטען ינוע לאט ולא יואץ, הכוח החיצוני צריך לבלום אותו – לפעול נגד כיוון התנועה – ולכן עבודתו שלילית.

שאלה 12 · שתי קליפות כדוריות: חיבור בתיל ואחר כך הארקה של הפנימיתבאורך בגרות · בדרך לבגרות

שתי קליפות כדוריות דקות מוליכות בעלות מרכז משותף: לקליפה הפנימית רדיוס a=10 cma=10\,\text{cm}, ולחיצונית רדיוס b=30 cmb=30\,\text{cm}. הקליפה הפנימית טעונה במטען Q=+3⋅10−9 CQ=+3\cdot10^{-9}\,\text{C}, והקליפה החיצונית אינה טעונה (ראו תרשים).

הפוטנציאל באין־סוף הוא אפס. נתון: k=9⋅109 N⋅m2/C2k=9\cdot10^9\,\text{N}\cdot\text{m}^2/\text{C}^2.

א.

מהו הפוטנציאל החשמלי של כל אחת מהקליפות?

ב.

מחברים את שתי הקליפות בתיל מוליך דק (דרך חור קטן בקליפה החיצונית) ומחכים עד שהמערכת מתייצבת. מה המטען על כל קליפה כעת, ומהו הפוטנציאל של כל אחת מהן?

ג.

מנתקים את התיל, ואחר כך מחברים את הקליפה הפנימית לאדמה (בתיל דק דרך החור, בלי לגעת בקליפה החיצונית). מהו המטען על הקליפה הפנימית אחרי שהמערכת מתייצבת, ומהו הפוטנציאל של הקליפה החיצונית?

◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

Va=270 VV_a=270\,\text{V}, Vb=90 VV_b=90\,\text{V}

לקליפה החיצונית אין מטען, ולכן רק הקליפה הפנימית תורמת.

הקליפה החיצונית (r=br=b, מחוץ לקליפה הפנימית):

Vb=kQb=9⋅109⋅3⋅10−90.3=270.3=90 VV_b=k\frac{Q}{b}=\frac{9\cdot10^9\cdot3\cdot10^{-9}}{0.3}=\frac{27}{0.3}=90\,\text{V}

הקליפה הפנימית (r=ar=a):

Va=kQa=270.1=270 VV_a=k\frac{Q}{a}=\frac{27}{0.1}=270\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

Qa=0Q_a=0, Qb=+3⋅10−9 CQ_b=+3\cdot10^{-9}\,\text{C}; Va=Vb=90 VV_a=V_b=90\,\text{V}

אחרי החיבור שתי הקליפות והתיל הם מוליך אחד, ולכן הפוטנציאל שלהן שווה. נסמן את המטען על הקליפה הפנימית qq; על החיצונית נשאר Q−qQ-q (שימור מטען).

Va=kqa+kQ−qb,Vb=kQbV_a=k\frac{q}{a}+k\frac{Q-q}{b},\qquad V_b=k\frac{Q}{b}
Va=Vb  ⇒  kqa−kqb=0  ⇒  q=0V_a=V_b\;\Rightarrow\;k\frac{q}{a}-k\frac{q}{b}=0\;\Rightarrow\;q=0

כל המטען עובר לקליפה החיצונית, וזה מתאים לעיקרון שמטען על מוליך נמצא על פניו החיצוניים. לכן:

Va=Vb=kQb=90 VV_a=V_b=k\frac{Q}{b}=90\,\text{V}

טעות נפוצה: לחלק את המטען בין הקליפות ביחס לרדיוסים, כמו בשני כדורים רחוקים זה מזה. כאן קליפה אחת בתוך השנייה, והחישוב שונה.

סעיף ג

תשובה:

q′=−1⋅10−9 Cq'=-1\cdot10^{-9}\,\text{C}, Vb=60 VV_b=60\,\text{V}

לפני ההארקה: על הקליפה הפנימית 00, ועל החיצונית +3⋅10−9 C+3\cdot10^{-9}\,\text{C}. הקליפה החיצונית מבודדת, ולכן מטענה נשאר QQ.

ההארקה קובעת שהפוטנציאל של הקליפה הפנימית הוא אפס. נסמן את מטענה q′q':

Va=kq′a+kQb=0  ⇒  q′=−Qab=−3⋅10−9⋅1030=−1⋅10−9 CV_a=k\frac{q'}{a}+k\frac{Q}{b}=0\;\Rightarrow\;q'=-Q\frac{a}{b}=-3\cdot10^{-9}\cdot\frac{10}{30}=-1\cdot10^{-9}\,\text{C}

הפוטנציאל של הקליפה החיצונית נקבע לפי המטען הכולל:

Vb=kQ+q′b=9⋅109⋅2⋅10−90.3=60 VV_b=k\frac{Q+q'}{b}=\frac{9\cdot10^9\cdot2\cdot10^{-9}}{0.3}=60\,\text{V}

שאלה 13 · כדור מוליך בתוך קליפה עבה: פוטנציאל שלילי ליד כדור חיובי, והארקהבאורך בגרות · בדרך לבגרות

כדור מתכת שרדיוסו RR נמצא במרכזה של קליפה כדורית עבה מוליכה. הרדיוס הפנימי של הקליפה 2R2R והרדיוס החיצוני שלה 4R4R. הכדור טעון במטען +Q+Q, והקליפה טעונה במטען −2Q-2Q (ראו תרשים).

הפוטנציאל באין־סוף הוא אפס. הביעו את התשובות באמצעות kk, QQ ו־RR.

א.

מהו הפוטנציאל החשמלי של הכדור, ומהו הפוטנציאל החשמלי של הקליפה?

ב.

מהו הפוטנציאל החשמלי בנקודה AA הנמצאת במרחק 1.5R1.5R ממרכז המערכת (ברווח שבין הכדור לקליפה)?

ג.

מחברים את הכדור לאדמה בתיל דק העובר דרך חור קטן בקליפה, בלי לגעת בה. מה יהיה המטען על הכדור אחרי שהמערכת מתייצבת?

◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה:

Vsphere=kQ4RV_{\text{sphere}}=\frac{kQ}{4R}, Vshell=−kQ4RV_{\text{shell}}=-\frac{kQ}{4R}

התפלגות המטען על הקליפה. בתוך החומר המוליך של הקליפה השדה אפס. לכן מעטפת כדורית שעוברת בתוך החומר מקיפה מטען כולל אפס, ועל הפנים הפנימיות של הקליפה (r=2Rr=2R) נמצא מטען −Q-Q. מהמטען הכולל −2Q-2Q נשאר על הפנים החיצוניות (r=4Rr=4R) מטען −Q-Q.

הקליפה. מחוץ לקליפה המטען הכולל הוא Q−2Q=−QQ-2Q=-Q, ולכן על הפנים החיצוניות:

Vshell=k−Q4R=−kQ4RV_{\text{shell}}=k\frac{-Q}{4R}=-\frac{kQ}{4R}

הכדור. מחברים את תרומות שלוש שכבות המטען (הכדור נמצא בתוך שתי השכבות של הקליפה):

Vsphere=kQR+k(−Q)2R+k(−Q)4R=kQR(1−12−14)=kQ4RV_{\text{sphere}}=\frac{kQ}{R}+\frac{k(-Q)}{2R}+\frac{k(-Q)}{4R}=\frac{kQ}{R}\left(1-\frac12-\frac14\right)=\frac{kQ}{4R}

סעיף ב

תשובה:

VA=−kQ12RV_A=-\frac{kQ}{12R}

הנקודה מחוץ לכדור ובתוך שתי שכבות המטען של הקליפה:

VA=kQ1.5R−kQ2R−kQ4R=kQR(23−12−14)=−kQ12RV_A=\frac{kQ}{1.5R}-\frac{kQ}{2R}-\frac{kQ}{4R}=\frac{kQ}{R}\left(\frac23-\frac12-\frac14\right)=-\frac{kQ}{12R}

הפוטנציאל שלילי אף שהנקודה קרובה לכדור החיובי: התרומה של הקליפה השלילית "מורידה" את הפוטנציאל בכל האזור שבתוכה בקבוע −3kQ4R-\frac{3kQ}{4R}.

טעות נפוצה: לחשוב שליד גוף חיובי הפוטנציאל חייב להיות חיובי. הפוטנציאל נקבע על ידי כל המטענים במערכת.

סעיף ג

תשובה:

q′=+2Q3q'=+\frac{2Q}{3}

הקליפה מבודדת, ולכן מטענה הכולל נשאר −2Q-2Q. אם על הכדור מטען q′q', על הפנים הפנימיות של הקליפה −q′-q' ועל החיצוניות −2Q+q′-2Q+q'.

ההארקה קובעת שהפוטנציאל של הכדור אפס:

Vsphere=kq′R+k(−q′)2R+k(−2Q+q′)4R=0V_{\text{sphere}}=\frac{kq'}{R}+\frac{k(-q')}{2R}+\frac{k(-2Q+q')}{4R}=0
q′(1−12+14)=2Q4  ⇒  34q′=Q2  ⇒  q′=2Q3q'\left(1-\frac12+\frac14\right)=\frac{2Q}{4}\;\Rightarrow\;\frac34q'=\frac{Q}{2}\;\Rightarrow\;q'=\frac{2Q}{3}

המטען על הכדור קטן אך לא התאפס: זרמו ממנו לאדמה Q3\frac{Q}{3} (בפועל זרמו אלקטרונים מהאדמה אל הכדור).

שאלה 14 · מטען נקודתי בתוך קליפה עבה ניטרלית: מה משתנה בפנים ובחוץבאורך בגרות · בדרך לבגרות

מטען נקודתי −Q-Q, כאשר Q=2 nCQ=2\,\text{nC}, נמצא בנקודה OO. הנקודה BB נמצאת במרחק 3 cm3\,\text{cm} מ-OO, והנקודה AA במרחק 15 cm15\,\text{cm} מ-OO.

מקיפים את המטען בקליפה כדורית עבה מוליכה שאינה טעונה, שמרכזה ב-OO, רדיוסה הפנימי R1=6 cmR_1=6\,\text{cm} ורדיוסה החיצוני R2=9 cmR_2=9\,\text{cm} (ראו תרשים). כך הנקודה BB נמצאת בחלל שבתוך הקליפה, והנקודה AA מחוץ לקליפה.

הפוטנציאל באין־סוף הוא אפס. k=9⋅109 N⋅m2/C2k=9\cdot10^9\,\text{N}\cdot\text{m}^2/\text{C}^2.

א.

האם הוספת הקליפה שינתה את השדה החשמלי בנקודה AA? האם שינתה את הפוטנציאל בנקודה AA? נמקו.

ב.

ענו על אותן שאלות עבור הנקודה BB. אם משהו השתנה, חשבו את השינוי.

ג.

מאריקים את הקליפה. מה קורה עכשיו לשדה החשמלי בנקודה AA? חשבו את השינוי בגודל השדה ב-AA.

◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א

תשובה:

לא ולא: השדה והפוטנציאל ב-AA לא השתנו.

המטענים המושרים. בתוך החומר המוליך השדה אפס, ולכן על השפה הפנימית (R1R_1) מושרה מטען +Q+Q, ועל השפה החיצונית (R2R_2) מטען −Q-Q (הקליפה ניטרלית). מהסימטריה הכדורית, כל מטען מושרה מפוזר באופן אחיד על כדור שמרכזו OO.

השדה ב-AA: AA מחוץ לכל המטענים. המטען הכולל בתוך הכדור שרדיוסו 15 cm15\,\text{cm} הוא −Q+Q−Q=−Q-Q+Q-Q=-Q, ולכן השדה זהה לשדה של המטען הנקודתי לבדו: EA=kQrA2E_A=k\frac{Q}{r_A^2} – לא השתנה.

הפוטנציאל ב-AA: כל שלושת המטענים בתוך rAr_A ותורמים כמו מטענים נקודתיים ב-OO:

VA=k−QrA+k+QrA+k−QrA=−kQrAV_A=k\frac{-Q}{r_A}+k\frac{+Q}{r_A}+k\frac{-Q}{r_A}=-k\frac{Q}{r_A}

לא השתנה.

סעיף ב

תשובה:

השדה ב-BB לא השתנה; הפוטנציאל עלה ב-ΔVB=100 V\Delta V_B=100\,\text{V} (מ-−600 V-600\,\text{V} ל-−500 V-500\,\text{V})

השדה: קליפה טעונה באופן אחיד אינה יוצרת שדה בתוכה. BB נמצאת בתוך שתי השפות הטעונות, ולכן השדה בה נוצר רק על ידי המטען הנקודתי – לא השתנה.

הפוטנציאל: כל שפה יוצרת בתוכה פוטנציאל קבוע kqRk\frac{q}{R} (שאינו אפס), ולכן הפוטנציאל ב-BB משתנה:

ΔVB=k+QR1+k−QR2=kQ(1R1−1R2)\Delta V_B=k\frac{+Q}{R_1}+k\frac{-Q}{R_2}=kQ\left(\frac{1}{R_1}-\frac{1}{R_2}\right)
ΔVB=9⋅109⋅2⋅10−9(10.06−10.09)=18(503−1009)=18⋅509=100 V\Delta V_B=9\cdot10^9\cdot2\cdot10^{-9}\left(\frac{1}{0.06}-\frac{1}{0.09}\right)=18\left(\frac{50}{3}-\frac{100}{9}\right)=18\cdot\frac{50}{9}=100\,\text{V}

לפני: VB=k−Q0.03=−600 VV_B=k\frac{-Q}{0.03}=-600\,\text{V}; אחרי: VB=−500 VV_B=-500\,\text{V}.

טעות נפוצה: להסיק ש"אם השדה לא השתנה, גם הפוטנציאל לא השתנה". שדה אפס של הקליפה בתוכה פירושו פוטנציאל קבוע בתוכה, לא פוטנציאל אפס.

סעיף ג

תשובה:

השדה ב-AA מתאפס; גודלו קטן ב-800 V/m800\,\text{V/m}

ההארקה: הפוטנציאל של הקליפה נעשה אפס. המטען +Q+Q שעל השפה הפנימית נשאר (הוא מוחזק על ידי המטען הנקודתי), והמטען −Q-Q שעל השפה החיצונית זורם לאדמה. אם היה נשאר מטען qq על השפה החיצונית, הפוטנציאל של הקליפה היה k−Q+Q+qR2=kqR2k\frac{-Q+Q+q}{R_2}=k\frac{q}{R_2}, ולכן V=0V=0 מחייב q=0q=0.

השדה ב-AA: המטען הכולל בתוך rAr_A הוא עכשיו −Q+Q=0-Q+Q=0, ולכן EA=0E_A=0.

השינוי: לפני ההארקה

EA=kQrA2=9⋅109⋅2⋅10−90.152=800 V/mE_A=k\frac{Q}{r_A^2}=\frac{9\cdot10^9\cdot2\cdot10^{-9}}{0.15^2}=800\,\text{V/m}

ולכן השדה קטן ב-800 V/m800\,\text{V/m} (גם הפוטנציאל ב-AA עולה מ-−120 V-120\,\text{V} לאפס).

שאלה 15 · שני כדורים רחוקים מחוברים בתיל: מטען עובר מהכדור שמטענו קטן יותרבאורך בגרות · בדרך לבגרות

שני כדורי מתכת טעונים נמצאים במרחק גדול מאוד זה מזה. לכדור 1 רדיוס R1R_1 ומטען Q1Q_1, ולכדור 2 רדיוס R2R_2 ומטען Q2Q_2.

מחברים את הכדורים בתיל מוליך דק וארוך (ראו תרשים), וממתינים עד שהמטענים מפסיקים לזרום. המטען על התיל זניח, והפוטנציאל באין־סוף הוא אפס.

א.

הביעו באמצעות Q1Q_1, Q2Q_2, R1R_1 ו-R2R_2 את המטען xx שעובר בתיל מכדור 1 לכדור 2. מהו התנאי לכך שמטען (חיובי) יעבור מכדור 1 לכדור 2?

ב.

נתון: R1=3 cmR_1=3\,\text{cm}, Q1=+5 nCQ_1=+5\,\text{nC}, R2=9 cmR_2=9\,\text{cm}, Q2=+11 nCQ_2=+11\,\text{nC}, k=9⋅109 N⋅m2/C2k=9\cdot10^9\,\text{N}\cdot\text{m}^2/\text{C}^2. כמה מטען עובר בתיל ובאיזה כיוון? מהו הפוטנציאל המשותף של הכדורים אחרי החיבור?

◂ פתרון מלא לשאלה 15

סעיף א

תשובה:

x=R2Q1−R1Q2R1+R2x=\frac{R_2Q_1-R_1Q_2}{R_1+R_2}; מטען עובר מכדור 1 לכדור 2 כאשר Q1R1>Q2R2\frac{Q_1}{R_1}>\frac{Q_2}{R_2}, כלומר כאשר הפוטנציאל של כדור 1 גבוה יותר

שני עקרונות:

1. שימור מטען: אם מכדור 1 עבר מטען xx, אז q1=Q1−xq_1=Q_1-x ו-q2=Q2+xq_2=Q_2+x.

2. שוויון פוטנציאלים: אחרי החיבור הכדורים והתיל הם מוליך אחד. הכדורים רחוקים, ולכן הפוטנציאל של כל כדור נקבע רק על ידי המטען שלו (V=kqrV=k\frac{q}{r}):

kQ1−xR1=kQ2+xR2k\frac{Q_1-x}{R_1}=k\frac{Q_2+x}{R_2}
R2Q1−R2x=R1Q2+R1x  ⇒  x=R2Q1−R1Q2R1+R2R_2Q_1-R_2x=R_1Q_2+R_1x\;\Rightarrow\;x=\frac{R_2Q_1-R_1Q_2}{R_1+R_2}

התנאי: x>0x>0 כאשר R2Q1>R1Q2R_2Q_1>R_1Q_2, כלומר Q1R1>Q2R2\frac{Q_1}{R_1}>\frac{Q_2}{R_2}, ובמילים: V1>V2V_1>V_2 לפני החיבור. מטען חיובי עובר מהכדור שהפוטנציאל שלו גבוה יותר, ולא בהכרח מהכדור שהמטען שלו גדול יותר. אם x<0x<0, המטען עובר בכיוון ההפוך.

סעיף ב

תשובה:

1 nC1\,\text{nC} עובר מכדור 1 (המטען הקטן) לכדור 2; V=1200 VV=1200\,\text{V}

לפני החיבור:

V1=kQ1R1=9⋅109⋅5⋅10−90.03=1500 V,V2=kQ2R2=9⋅109⋅11⋅10−90.09=1100 VV_1=k\frac{Q_1}{R_1}=\frac{9\cdot10^9\cdot5\cdot10^{-9}}{0.03}=1500\,\text{V},\qquad V_2=k\frac{Q_2}{R_2}=\frac{9\cdot10^9\cdot11\cdot10^{-9}}{0.09}=1100\,\text{V}

הפוטנציאל של כדור 1 גבוה יותר, ולכן מטען חיובי עובר ממנו לכדור 2, אף שהמטען של כדור 1 קטן יותר.

המטען שעובר (סעיף א, הרדיוסים בס"מ והמטענים ב-nC):

x=9⋅5−3⋅113+9=45−3312=1 nCx=\frac{9\cdot5-3\cdot11}{3+9}=\frac{45-33}{12}=1\,\text{nC}

אחרי החיבור: q1=5−1=4 nCq_1=5-1=4\,\text{nC}, q2=11+1=12 nCq_2=11+1=12\,\text{nC}.

הפוטנציאל המשותף:

V=kq1R1=9⋅109⋅4⋅10−90.03=1200 VV=k\frac{q_1}{R_1}=\frac{9\cdot10^9\cdot4\cdot10^{-9}}{0.03}=1200\,\text{V}

בדיקה: kq2R2=9⋅109⋅12⋅10−90.09=1200 Vk\frac{q_2}{R_2}=\frac{9\cdot10^9\cdot12\cdot10^{-9}}{0.09}=1200\,\text{V}. הפוטנציאל המשותף בין 1100 V1100\,\text{V} ל-1500 V1500\,\text{V}, קרוב יותר לפוטנציאל של הכדור הגדול, שקיבולו גדול יותר.

טעות נפוצה: לחשוב שהמטען עובר מהכדור "הטעון יותר" אל הכדור "הטעון פחות" עד שהמטענים משתווים. המטען זורם עד שהפוטנציאלים משתווים, ובמצב הסופי לכדור הגדול מטען גדול פי R2R1=3\frac{R_2}{R_1}=3.

שאלה 16 · שלוש קליפות כדוריות טעונות: שדה ופוטנציאל בכל אזורבאורך בגרות · בדרך לבגרות

שלוש קליפות כדוריות דקות ומבודדות, בעלות מרכז משותף, טעונות במטענים המפולגים באופן אחיד על פניהן:

•קליפה שרדיוסה RR טעונה ב־+2q+2q;

•קליפה שרדיוסה 2R2R טעונה ב־−q-q;

•קליפה שרדיוסה 4R4R טעונה ב־+3q+3q.

הקליפות מחלקות את המרחב לארבעה אזורים: אזור 1 (r<Rr<R), אזור 2 (R<r<2RR<r<2R), אזור 3 (2R<r<4R2R<r<4R) ואזור 4 (r>4Rr>4R), כאשר rr הוא המרחק מהמרכז (ראו תרשים). q>0q>0, והפוטנציאל באין־סוף הוא אפס.

הביעו את התשובות באמצעות kk, qq, RR ו־rr.

א.

מצאו את השדה החשמלי (גודל וכיוון) בכל אחד מארבעת האזורים.

ב.

מצאו את הפוטנציאל החשמלי בכל אחד מארבעת האזורים.

◂ פתרון מלא לשאלה 16

סעיף א

תשובה:

אזור 1: E=0E=0; אזור 2: E=2kqr2E=\frac{2kq}{r^2}; אזור 3: E=kqr2E=\frac{kq}{r^2}; אזור 4: E=4kqr2E=\frac{4kq}{r^2}; בכל האזורים 2-4 השדה מכוון רדיאלית החוצה.

שני כללים לקליפה כדורית טעונה באופן אחיד:

- מחוץ לקליפה – השדה שלה כמו של מטען נקודתי במרכז;

- בתוך הקליפה – השדה שלה אפס.

לכן בכל נקודה השדה נקבע רק על ידי הקליפות שבתוך המרחק rr (סכום המטענים "הפנימיים"), כאילו הוא מרוכז במרכז:

- אזור 1: אין קליפה פנימית: E=0E=0.

- אזור 2: רק +2q+2q: E=k2qr2E=k\frac{2q}{r^2}.

- אזור 3: +2q−q=+q+2q-q=+q: E=kqr2E=k\frac{q}{r^2}.

- אזור 4: +2q−q+3q=+4q+2q-q+3q=+4q: E=k4qr2E=k\frac{4q}{r^2}.

בכל האזורים 2-4 המטען הפנימי חיובי, ולכן השדה מכוון רדיאלית החוצה.

טעות נפוצה: לכלול באזור 3 את הקליפה החיצונית 4R4R. מבפנים השדה שלה אפס.

סעיף ב

תשובה:

אזור 1: V=9kq4RV=\frac{9kq}{4R}; אזור 2: V=2kqr+kq4RV=\frac{2kq}{r}+\frac{kq}{4R}; אזור 3: V=kqr+3kq4RV=\frac{kq}{r}+\frac{3kq}{4R}; אזור 4: V=4kqrV=\frac{4kq}{r}.

הפוטנציאל של קליפה שמטענה QiQ_i ורדיוסה RiR_i:

•מחוץ לה (r≥Rir\ge R_i): kQirk\frac{Q_i}{r}, כמו מטען נקודתי (מדף הנוסחאות V=kqrV=k\frac qr);

•בתוכה (r≤Rir\le R_i): קבוע ושווה לערך על פניה, kQiRik\frac{Q_i}{R_i} (השדה שלה בתוכה אפס, ולכן הפוטנציאל אינו משתנה).

מחברים את שלוש התרומות (פוטנציאל הוא סקלר):

- אזור 4 (מחוץ לכולן):

V=k2qr+k−qr+k3qr=4kqrV=k\frac{2q}{r}+k\frac{-q}{r}+k\frac{3q}{r}=\frac{4kq}{r}

- אזור 3 (מחוץ ל־RR ול־2R2R, בתוך 4R4R):

V=k2qr−kqr+k3q4R=kqr+3kq4RV=k\frac{2q}{r}-k\frac{q}{r}+k\frac{3q}{4R}=\frac{kq}{r}+\frac{3kq}{4R}

- אזור 2 (מחוץ ל־RR, בתוך 2R2R ו־4R4R):

V=k2qr−kq2R+k3q4R=2kqr+kq4RV=k\frac{2q}{r}-k\frac{q}{2R}+k\frac{3q}{4R}=\frac{2kq}{r}+\frac{kq}{4R}

- אזור 1 (בתוך כולן):

V=k2qR−kq2R+k3q4R=kqR(2−12+34)=9kq4RV=k\frac{2q}{R}-k\frac{q}{2R}+k\frac{3q}{4R}=\frac{kq}{R}\left(2-\tfrac12+\tfrac34\right)=\frac{9kq}{4R}

בדיקת רציפות: ב־r=4Rr=4R אזורים 3 ו־4 נותנים kqR\frac{kq}{R}; ב־r=2Rr=2R אזורים 2 ו־3 נותנים 5kq4R\frac{5kq}{4R}; ב־r=Rr=R אזורים 1 ו־2 נותנים 9kq4R\frac{9kq}{4R}. הפוטנציאל רציף, כנדרש.

טעות נפוצה: לחשוב שבאזור 1, שבו השדה אפס, גם הפוטנציאל אפס.

שאלה 17 · שני כדורי מתכת רחוקים מחוברים בתיל: חלוקת מטעןבאורך בגרות · בדרך לבגרות

שני כדורי מתכת נמצאים במרחק גדול מאוד זה מזה. לכדור הקטן רדיוס rr ומטען qq, ולכדור הגדול רדיוס RR ומטען QQ. מחברים את הכדורים בתיל מוליך דק וארוך (ראו תרשים), וממתינים עד שהמטענים מפסיקים לזרום.

המטען על התיל זניח, והכדורים רחוקים מספיק כדי שהשפעתו של כל כדור על הפוטנציאל של השני תהיה זניחה.

א.

הביעו את המטען שיהיה על כל כדור לאחר החיבור באמצעות qq, QQ, rr ו־RR.

ב.

נתון: r=2 cmr=2\,\text{cm}, R=6 cmR=6\,\text{cm}, q=+6 nCq=+6\,\text{nC}, Q=−2 nCQ=-2\,\text{nC}. חשבו את המטען על כל כדור לאחר החיבור ואת הפוטנציאל המשותף של הכדורים.

ג.

באיזה כיוון נעו אלקטרונים בתיל בזמן החיבור? כמה אלקטרונים עברו?

◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א

תשובה:

q′=(q+Q) rr+Rq'=\frac{(q+Q)\,r}{r+R} (כדור קטן), Q′=(q+Q) Rr+RQ'=\frac{(q+Q)\,R}{r+R} (כדור גדול)

שני עקרונות:

1. שימור מטען: המערכת מבודדת, ולכן q′+Q′=q+Qq'+Q'=q+Q.

2. שוויון פוטנציאלים: שני הכדורים והתיל הם מוליך אחד. המטען זורם עד שאין שדה לאורך התיל, כלומר עד שהפוטנציאלים שווים. הפוטנציאל של כדור מוליך שווה לזה של מטען נקודתי במרכזו, במרחק הרדיוס (מדף הנוסחאות V=kqrV=k\frac qr):

kq′r=kQ′R  ⇒  q′Q′=rRk\frac{q'}{r}=k\frac{Q'}{R}\;\Rightarrow\;\frac{q'}{Q'}=\frac{r}{R}

כלומר המטען מתחלק ביחס הרדיוסים. מציבים בשימור המטען:

q′=(q+Q) rr+R,Q′=(q+Q) Rr+Rq'=\frac{(q+Q)\,r}{r+R},\qquad Q'=\frac{(q+Q)\,R}{r+R}

טעות נפוצה: לחלק את המטען הכולל שווה בשווה. זה נכון רק לכדורים זהים.

סעיף ב

תשובה:

q′=+1 nCq'=+1\,\text{nC}, Q′=+3 nCQ'=+3\,\text{nC}, V=450 VV=450\,\text{V}

המטען הכולל: q+Q=6−2=+4 nCq+Q=6-2=+4\,\text{nC}. לפי סעיף א:

q′=4⋅22+6=1 nC,Q′=4⋅62+6=3 nCq'=4\cdot\frac{2}{2+6}=1\,\text{nC},\qquad Q'=4\cdot\frac{6}{2+6}=3\,\text{nC}

(ביחסי רדיוסים מותר להציב סנטימטרים, כי היחידות מצטמצמות.)

הפוטנציאל המשותף, בעזרת הכדור הקטן:

V=kq′r=9⋅109⋅1⋅10−90.02=450 VV=k\frac{q'}{r}=9\cdot10^9\cdot\frac{1\cdot10^{-9}}{0.02}=450\,\text{V}

בדיקה בעזרת הכדור הגדול: 9⋅109⋅3⋅10−90.06=450 V9\cdot10^9\cdot\frac{3\cdot10^{-9}}{0.06}=450\,\text{V}.

סעיף ג

תשובה:

מהכדור הגדול אל הכדור הקטן; כ־3.1⋅10103.1\cdot10^{10} אלקטרונים.

לפני החיבור: Vsmall=kqr=9⋅109⋅6⋅10−90.02=2700 VV_{small}=k\frac{q}{r}=9\cdot10^9\cdot\frac{6\cdot10^{-9}}{0.02}=2700\,\text{V}, ו־Vlarge=9⋅109⋅−2⋅10−90.06=−300 VV_{large}=9\cdot10^9\cdot\frac{-2\cdot10^{-9}}{0.06}=-300\,\text{V}. אלקטרונים (מטען שלילי) נעים מפוטנציאל נמוך לפוטנציאל גבוה, כלומר מהכדור הגדול אל הקטן.

אפשר לראות זאת גם מהמטענים: מטען הכדור הקטן ירד מ־+6 nC+6\,\text{nC} ל־+1 nC+1\,\text{nC}, כלומר הוא קיבל אלקטרונים שמטענם הכולל 5 nC5\,\text{nC}.

N=5⋅10−91.6⋅10−19≈3.1⋅1010N=\frac{5\cdot10^{-9}}{1.6\cdot10^{-19}}\approx3.1\cdot10^{10}

טעות נפוצה: לומר ש"מטען חיובי זרם מהכדור הקטן לגדול". במתכת רק האלקטרונים נעים.

שאלה 18 · כיפת מחולל טעונה שלילית: מטען מפוטנציאל, אלקטרון הנפלט מהכיפה וחיבור לכדור רחוקבאורך בגרות · ברמת בגרות

כיפה כדורית מתכתית של מחולל מטען אלקטרוסטטי, שרדיוסה R1=15 cmR_1=15\,\text{cm}, טעונה במטען חשמלי Q1Q_1 המפוזר באחידות על פניה. גודלו וסימנו של המטען אינם ידועים.

בעזרת גשש פוטנציאל מצאו התלמידים כי הפוטנציאל על המשטח שווה הפוטנציאל המתואר בתרשים 1 – במרחק 15 cm15\,\text{cm} מפני הכיפה – הוא V=−6 kVV=-6\,\text{kV}.

נתון: הפוטנציאל באין־סוף הוא אפס. השפעת כוח הכבידה ניתנת להזנחה.

שימו לב: התרשימים בשאלה זו איכותיים ואינם בקנה מידה.

א.

חשבו את המטען החשמלי Q1Q_1 (גודל וסימן) שבו טעונה הכיפה.

ב.

אור אולטרה־סגול הפוגע בכיפה משחרר מפניה אלקטרון במהירות זניחה. האלקטרון נע הרחק מהכיפה לאורך קו ישר היוצא ממרכזה.

חשבו את גודל המהירות של האלקטרון כאשר הוא נמצא במרחק גדול מאוד מהכיפה.

ג.

כדור מתכתי ב' נמצא במרחק גדול מאוד מהכיפה. רדיוסו R2=45 cmR_2=45\,\text{cm}, והוא טעון במטען חשמלי Q2=−500 nCQ_2=-500\,\text{nC} המפוזר באחידות על פניו.

מחברים את הכיפה ואת כדור ב' בתיל מוליך ארוך שהתנגדותו זניחה, כמתואר בתרשים 2.

חשבו את המטען (גודל וסימן) על הכיפה ועל כדור ב' זמן רב לאחר החיבור.

ד.

החיבור גרם לתנועת אלקטרונים בין הכיפה לכדור ב'.

ציינו אם עברו אלקטרונים מהכיפה אל כדור ב' או להפך, וחשבו את מספרם.

ה.

בחישוב בסעיף ג הנחנו שהכיפה וכדור ב' רחוקים מאוד זה מזה. הסבירו מה היה משתנה בחישוב אילו היו קרובים זה לזה, ומדוע.

◂ פתרון מלא לשאלה 18

סעיף א

תשובה:

Q1=−2⋅10−7 C=−200 nCQ_1=-2\cdot 10^{-7}\,\text{C}=-200\,\text{nC} (שלילי)

מחוץ לכדור מוליך שהמטען מפוזר על פניו באחידות, הפוטנציאל זהה לזה של מטען נקודתי Q1Q_1 הנמצא במרכזו (עם V=0V=0 באין־סוף):

V=kQ1rV=k\frac{Q_1}{r}

המשטח שווה הפוטנציאל נמצא 15 cm15\,\text{cm} מחוץ לכיפה, כלומר במרחק r=R1+15 cm=30 cm=0.30 mr=R_1+15\,\text{cm}=30\,\text{cm}=0.30\,\text{m} מהמרכז:

Q1=Vrk=−6000⋅0.309⋅109=−2⋅10−7 CQ_1=\frac{Vr}{k}=\frac{-6000\cdot 0.30}{9\cdot 10^9}=-2\cdot 10^{-7}\,\text{C}

הפוטנציאל שלילי, ולכן המטען שלילי: Q1=−200 nCQ_1=-200\,\text{nC}.

טעות נפוצה: להציב r=15 cmr=15\,\text{cm} – זה המרחק מפני הכיפה, ולא מהמרכז.

סעיף ב

תשובה:

v≈6.5⋅107 m/sv\approx 6.5\cdot 10^{7}\,\text{m/s}

הפוטנציאל על פני הכיפה (r=R1=0.15 mr=R_1=0.15\,\text{m}):

V1=kQ1R1=9⋅109⋅(−2⋅10−7)0.15=−12,000 V=−12 kVV_1=k\frac{Q_1}{R_1}=\frac{9\cdot 10^9\cdot(-2\cdot 10^{-7})}{0.15}=-12{,}000\,\text{V}=-12\,\text{kV}

הכיפה והאלקטרון טעונים שניהם במטען שלילי – הכוח החשמלי דוחה את האלקטרון מהכיפה ומאיץ אותו בדרכו החוצה.

שימור אנרגייה (רק הכוח החשמלי, שהוא כוח משמר, פועל). מדף הנוסחאות UE=qVU_E=qV, ומטען האלקטרון q=−eq=-e. מצב התחלתי – על פני הכיפה, במנוחה; מצב סופי – רחוק מאוד, שם V=0V=0:

0+(−e)V1=12mev2+(−e)⋅0  ⇒  v=−2eV1me=2e∣V1∣me0+(-e)V_1=\tfrac12m_ev^2+(-e)\cdot 0\;\Rightarrow\;v=\sqrt{\frac{-2eV_1}{m_e}}=\sqrt{\frac{2e|V_1|}{m_e}}

(−eV1=+1.92⋅10−15 J-eV_1=+1.92\cdot 10^{-15}\,\text{J} – האנרגייה הפוטנציאלית ההתחלתית חיובית, והיא כולה הופכת לאנרגייה קינטית.)

הצבה:

v=2⋅1.6⋅10−19⋅12,0009.11⋅10−31=4.22⋅1015≈6.5⋅107 msv=\sqrt{\frac{2\cdot 1.6\cdot 10^{-19}\cdot 12{,}000}{9.11\cdot 10^{-31}}}=\sqrt{4.22\cdot 10^{15}}\approx 6.5\cdot 10^{7}\,\frac{\text{m}}{\text{s}}

טעות נפוצה: להשתמש ב־−6 kV-6\,\text{kV} – זה הפוטנציאל במרחק 30 cm30\,\text{cm} מהמרכז, ולא על פני הכיפה.

סעיף ג

תשובה:

Q1′=−175 nCQ_1'=-175\,\text{nC}, Q2′=−525 nCQ_2'=-525\,\text{nC} (שניהם שליליים)

שימור מטען: המערכת מבודדת, ולכן המטען הכולל נשמר:

Q1′+Q2′=Q1+Q2=−200+(−500)=−700 nCQ_1'+Q_2'=Q_1+Q_2=-200+(-500)=-700\,\text{nC}

שוויון פוטנציאלים: לאחר זמן רב המטענים מפסיקים לנוע. הכיפה, התיל והכדור הם מוליך אחד בשיווי משקל, ולכן כולם באותו פוטנציאל. הגופים רחוקים מאוד זה מזה, ולכן הפוטנציאל של כל אחד נקבע רק על ידי המטען שלו, V=kQRV=k\frac{Q}{R}:

kQ1′R1=kQ2′R2  ⇒  Q1′Q2′=R1R2=1545=13k\frac{Q_1'}{R_1}=k\frac{Q_2'}{R_2}\;\Rightarrow\;\frac{Q_1'}{Q_2'}=\frac{R_1}{R_2}=\frac{15}{45}=\frac13

פתרון שתי המשוואות:

Q1′=−7004=−175 nC,Q2′=3⋅(−700)4=−525 nCQ_1'=\frac{-700}{4}=-175\,\text{nC},\qquad Q_2'=\frac{3\cdot(-700)}{4}=-525\,\text{nC}

שני המטענים שליליים. בדיקה: V1′=9⋅109⋅(−175⋅10−9)0.15=−10.5 kVV_1'=\frac{9\cdot 10^9\cdot(-175\cdot 10^{-9})}{0.15}=-10.5\,\text{kV} ו־V2′=9⋅109⋅(−525⋅10−9)0.45=−10.5 kVV_2'=\frac{9\cdot 10^9\cdot(-525\cdot 10^{-9})}{0.45}=-10.5\,\text{kV} – שווים.

טעות נפוצה: לחלק את המטען שווה בשווה – מה שמשתווה הוא הפוטנציאל, לא המטען.

סעיף ד

תשובה:

אלקטרונים עברו מהכיפה אל כדור ב'; מספרם N≈1.56⋅1011N\approx 1.56\cdot 10^{11}.

כיוון המעבר: לפני החיבור:

V1=−12 kV,V2=kQ2R2=9⋅109⋅(−500⋅10−9)0.45=−10 kVV_1=-12\,\text{kV},\qquad V_2=k\frac{Q_2}{R_2}=\frac{9\cdot 10^9\cdot(-500\cdot 10^{-9})}{0.45}=-10\,\text{kV}

אלקטרונים (מטען שלילי) נעים מפוטנציאל נמוך לפוטנציאל גבוה, כלומר מהכיפה (−12 kV-12\,\text{kV}) אל כדור ב' (−10 kV-10\,\text{kV}). בהתאם, המטען השלילי של הכיפה קטן בגודלו מ־200 nC200\,\text{nC} ל־175 nC175\,\text{nC} – אלקטרונים יצאו ממנה – ושל כדור ב' גדל.

מספר האלקטרונים: השינוי במטען הכיפה:

∣ΔQ1∣=200−175=25 nC=2.5⋅10−8 C|\Delta Q_1|=200-175=25\,\text{nC}=2.5\cdot 10^{-8}\,\text{C}
N=∣ΔQ1∣e=2.5⋅10−81.6⋅10−19≈1.56⋅1011N=\frac{|\Delta Q_1|}{e}=\frac{2.5\cdot 10^{-8}}{1.6\cdot 10^{-19}}\approx 1.56\cdot 10^{11}

טעות נפוצה: לקבוע את הכיוון לפי גודל המטען ("בכדור ב' יש יותר אלקטרונים עודפים, ולכן הם עוברים ממנו לכיפה") – הכיוון נקבע לפי הפוטנציאלים, וכאן האלקטרונים עוברים דווקא אל הגוף שמטענו גדול יותר.

סעיף ה

תשובה:

הפוטנציאל של כל גוף כבר לא היה נקבע רק על ידי המטען שלו (kQRk\frac{Q}{R}): המטען של הגוף השני היה תורם לו, והמטען על כל גוף לא היה מפוזר באחידות. לכן לא היה נכון ש־Q1′Q2′=R1R2\frac{Q_1'}{Q_2'}=\frac{R_1}{R_2}.

בסעיף ג השתמשנו בביטוי V=kQRV=k\frac{Q}{R} לפוטנציאל של כל גוף, וממנו קיבלנו שהמטענים מתחלקים ביחס הרדיוסים. ביטוי זה נכון רק לכדור מבודד. אילו הגופים היו קרובים:

- תרומת הגוף השני לפוטנציאל: הפוטנציאל בנקודה הוא סכום הפוטנציאלים של כל המטענים. המטען של כדור ב' היה מוסיף לפוטנציאל של הכיפה איבר בגודל kQ2′dk\frac{Q_2'}{d} (dd – המרחק בין המרכזים), ולהפך. רק כאשר dd גדול מאוד איבר זה זניח.

- פיזור לא אחיד של המטען: המטענים על כל גוף היו נדחים מהמטענים על הגוף השני, והפיזור על פני כל כדור כבר לא היה אחיד – לא ניתן היה להתייחס לכל גוף כאל מטען נקודתי במרכזו.

לכן תנאי שוויון הפוטנציאלים לא היה מקבל את הצורה הפשוטה Q1′R1=Q2′R2\frac{Q_1'}{R_1}=\frac{Q_2'}{R_2}, והמטענים שחישבנו היו שגויים.

שאלה 19 · כיפה של מחולל ואן דה גראף טעונה במטען שלילי: קווים שווי פוטנציאלבאורך בגרות · ברמת בגרות

כיפת המתכת של מחולל ואן דה גראף היא כדור מוליך חלול שרדיוסו R=20 cmR=20\,\text{cm}. הכיפה טעונה במטען שלילי QQ, והפוטנציאל על פניה הוא −60,000 V-60{,}000\,\text{V}. הפוטנציאל באין־סוף נבחר להיות אפס. בתרשים שלפניכם מוצגים הכיפה וכמה קווים שווי פוטנציאל, ועל כל אחד מהם רשום ערך הפוטנציאל המתאים לו.

בשאלה כולה יש להניח כי השפעת כוח הכבידה זניחה, כי המטען מפולג על פני הכיפה באופן אחיד, וכי ההשפעה של גוף המחולל ושל האוויר זניחה.

הנקודה OO היא מרכז הכיפה, הנקודה PP נמצאת במרחק 8 cm8\,\text{cm} מימין למרכז הכיפה, הנקודה AA נמצאת על הקו שערכו −30,000 V-30{,}000\,\text{V}, והנקודה BB נמצאת על הקו שערכו −20,000 V-20{,}000\,\text{V} (ראו תרשים).

א.

חשבו את המרחק AOAO.

ב.

חשבו את השדה החשמלי בנקודה AA (גודל וכיוון).

ג.
(1)

מהו גודל השדה החשמלי בנקודה PP?

(2)

מהו הפוטנציאל בנקודה PP?

ד.

גוף קטן 11 שמסתו m1m_1 ומטענו q1q_1 מוחזק במנוחה בנקודה AA. מעניקים לגוף מהירות שגודלה v=2 msv=2\,\frac{\text{m}}{\text{s}} וכיוונה שמאלה.

במהלך התנועה של גוף 11 שמאלה הוא חולף בנקודה BB.

נתון: m1=5⋅10−4 kgm_1=5\cdot 10^{-4}\,\text{kg}, q1=+2⋅10−8 Cq_1=+2\cdot 10^{-8}\,\text{C}.

חשבו את גודל המהירות של גוף 11 בנקודה BB.

ה.

גוף קטן 22 שמסתו m2m_2 ומטענו q2q_2 מוחזק במנוחה בנקודה AA. מעניקים גם לגוף 22 מהירות שגודלה v=2 msv=2\,\frac{\text{m}}{\text{s}} אך הפעם כיוונה ימינה. במהלך התנועה של גוף 22 ימינה הוא חולף בנקודה CC (שאינה מסומנת בתרשים) במהירות שגודלה שווה לגודל המהירות שחישבתם בסעיף ד.

נתון: m2=m1m_2=m_1, q2=−q1q_2=-q_1.

קבעו אם המרחק ACAC שווה למרחק ABAB, קטן ממנו או גדול ממנו. נמקו את קביעתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 19

סעיף א

תשובה:

AO=0.4 mAO=0.4\,\text{m} (40 cm40\,\text{cm})

שלב 1 – מטען הכיפה. מחוץ לכדור מוליך טעון (ועל פניו) הפוטנציאל הוא כמו של מטען נקודתי QQ הנמצא במרכזו. מדף הנוסחאות:

V=kqrV=k\frac{q}{r}

על פני הכיפה r=R=0.2 mr=R=0.2\,\text{m} ו־V=−60,000 VV=-60{,}000\,\text{V}:

Q=VRk=−60,000⋅0.29⋅109≈−1.33⋅10−6 CQ=\frac{VR}{k}=\frac{-60{,}000\cdot 0.2}{9\cdot 10^9}\approx -1.33\cdot 10^{-6}\,\text{C}

(נוח לעבוד עם המכפלה kQ=VR=−12,000 V⋅mkQ=VR=-12{,}000\,\text{V}\cdot\text{m}.)

שלב 2 – המרחק של הקו −30 kV-30\,\text{kV}. הנקודה AA נמצאת על הקו שערכו VA=−30,000 VV_A=-30{,}000\,\text{V}:

VA=kQrA  ⇒  rA=kQVA=−12,000−30,000=0.4 mV_A=k\frac{Q}{r_A}\;\Rightarrow\;r_A=\frac{kQ}{V_A}=\frac{-12{,}000}{-30{,}000}=0.4\,\text{m}
AO=0.4 mAO=0.4\,\text{m}

(בדרך קצרה: V∝1rV\propto\frac1r, ולכן rA=R⋅6030=0.2⋅2=0.4 mr_A=R\cdot\frac{60}{30}=0.2\cdot 2=0.4\,\text{m}.)

טעות נפוצה: להציב R=20R=20 בסנטימטרים יחד עם kk ביחידות SI.

סעיף ב

תשובה:

EA=7.5⋅104 N/CE_A=7.5\cdot 10^{4}\,\text{N/C}, מכוון אל מרכז הכיפה (ימינה, מ־AA לכיוון OO).

מחוץ לכיפה השדה הוא כמו של מטען נקודתי QQ במרכזה. מדף הנוסחאות:

E=k∣q∣r2E=k\frac{|q|}{r^2}

הצבה, עם ∣kQ∣=12,000 V⋅m|kQ|=12{,}000\,\text{V}\cdot\text{m} ו־rA=0.4 mr_A=0.4\,\text{m}:

EA=12,0000.42=12,0000.16=7.5⋅104 N/CE_A=\frac{12{,}000}{0.4^2}=\frac{12{,}000}{0.16}=7.5\cdot 10^{4}\,\text{N/C}

(בדיקה: לשדה של מטען נקודתי E=∣V∣r=30,0000.4=7.5⋅104 N/CE=\frac{|V|}{r}=\frac{30{,}000}{0.4}=7.5\cdot 10^4\,\text{N/C}.)

כיוון: המטען QQ שלילי, ולכן השדה מכוון רדיאלית פנימה, אל מרכז הכיפה. הנקודה AA נמצאת משמאל למרכז, ולכן השדה בה מכוון ימינה (מ־AA אל OO). זה מתאים לכלל שהשדה מכוון מפוטנציאל גבוה לנמוך: ככל שמתקרבים לכיפה הפוטנציאל יורד (נעשה שלילי יותר).

טעות נפוצה: לסמן את השדה החוצה מהכיפה, מתוך הרגל ממטען חיובי.

סעיף ג(1)

תשובה:

EP=0E_P=0

הנקודה PP נמצאת 8 cm8\,\text{cm} מהמרכז, כלומר בתוך הכיפה המוליכה (8 cm<20 cm8\,\text{cm}<20\,\text{cm}).

במוליך במצב שיווי משקל אלקטרוסטטי המטען כולו נמצא על פני השטח החיצוניים, והשדה החשמלי בתוכו הוא אפס (אילו היה שם שדה, הוא היה מניע את האלקטרונים החופשיים, והמצב לא היה סטטי).

EP=0E_P=0

סעיף ג(2)

תשובה:

VP=−60,000 VV_P=-60{,}000\,\text{V}

מהקשר בין שדה לפוטנציאל, E=−ΔVΔxE=-\frac{\Delta V}{\Delta x}: בתוך הכיפה E=0E=0, ולכן הפוטנציאל אינו משתנה בתוכה – הוא קבוע ושווה לפוטנציאל על פניה:

VP=−60,000 VV_P=-60{,}000\,\text{V}

טעות נפוצה: לחשב V=kQ0.08=−150,000 VV=k\frac{Q}{0.08}=-150{,}000\,\text{V} – הנוסחה של מטען נקודתי תקפה רק מחוץ לכדור (ועל פניו).

סעיף ד

תשובה:

vB≈1.79 m/sv_B\approx 1.79\,\text{m/s}

על הגוף פועל רק הכוח החשמלי (הכבידה זניחה), שהוא כוח משמר, ולכן האנרגייה הכוללת (קינטית + פוטנציאלית חשמלית) נשמרת. מדף הנוסחאות UE=qVU_E=qV:

12m1vA2+q1VA=12m1vB2+q1VB\tfrac12m_1v_A^2+q_1V_A=\tfrac12m_1v_B^2+q_1V_B
⇒  12m1vB2=12m1vA2+q1(VA−VB)\Rightarrow\;\tfrac12m_1v_B^2=\tfrac12m_1v_A^2+q_1(V_A-V_B)

הצבה:

- 12m1vA2=12⋅5⋅10−4⋅22=1⋅10−3 J\tfrac12m_1v_A^2=\tfrac12\cdot 5\cdot 10^{-4}\cdot 2^2=1\cdot 10^{-3}\,\text{J}

- q1(VA−VB)=2⋅10−8⋅(−30,000−(−20,000))=2⋅10−8⋅(−10,000)=−2⋅10−4 Jq_1(V_A-V_B)=2\cdot 10^{-8}\cdot\big(-30{,}000-(-20{,}000)\big)=2\cdot 10^{-8}\cdot(-10{,}000)=-2\cdot 10^{-4}\,\text{J}

12m1vB2=1⋅10−3−2⋅10−4=8⋅10−4 J\tfrac12m_1v_B^2=1\cdot 10^{-3}-2\cdot 10^{-4}=8\cdot 10^{-4}\,\text{J}
vB=2⋅8⋅10−45⋅10−4=3.2≈1.79 m/sv_B=\sqrt{\frac{2\cdot 8\cdot 10^{-4}}{5\cdot 10^{-4}}}=\sqrt{3.2}\approx 1.79\,\text{m/s}

המהירות קטנה, כמצופה: גוף 11 טעון במטען חיובי והוא נמשך אל הכיפה השלילית; כשהוא מתרחק ממנה הכוח החשמלי מכוון נגד תנועתו ומאט אותו.

טעות נפוצה: לטעות בסימן של הפרש הפוטנציאלים (VA−VB=−10,000 VV_A-V_B=-10{,}000\,\text{V}, כי AA קרובה יותר לכיפה השלילית) ולקבל שהמהירות גדלה.

סעיף ה

תשובה:

ACAC קטן מ־ABAB (AC=10 cmAC=10\,\text{cm}, AB=20 cmAB=20\,\text{cm}).

קביעה: AC<ABAC<AB.

נימוק: גוף 22 טעון במטען שלילי q2=−2⋅10−8 Cq_2=-2\cdot 10^{-8}\,\text{C} ונע ימינה – לעבר הכיפה השלילית, שדוחה אותו – ולכן מהירותו קטנה. לפי שימור אנרגייה, השינוי באנרגייה הקינטית הוא −qΔV-q\Delta V. שני הגופים בעלי אותה מסה ואותה מהירות התחלתית, וגוף 22 מגיע ל־CC באותה מהירות שבה גוף 11 הגיע ל־BB – ולכן אותו שינוי באנרגייה הקינטית:

−q2(VC−VA)=−q1(VB−VA)-q_2(V_C-V_A)=-q_1(V_B-V_A)

ומאחר ש־q2=−q1q_2=-q_1:

VC−VA=−(VB−VA)=VA−VB=−10,000 VV_C-V_A=-(V_B-V_A)=V_A-V_B=-10{,}000\,\text{V}

כלומר CC נמצאת על הקו שווה הפוטנציאל −40,000 V-40{,}000\,\text{V} – קו אחד פנימה מהקו של AA.

בין AA ל־BB וגם בין AA ל־CC הפרש הפוטנציאלים זהה בגודלו (10 kV10\,\text{kV}), אבל השדה החשמלי חזק יותר ככל שמתקרבים לכיפה (E=k∣Q∣r2E=k\frac{|Q|}{r^2}). מאחר ש־∣ΔV∣≈E Δx|\Delta V|\approx E\,\Delta x, באזור שבו השדה חזק יותר אותו הפרש פוטנציאלים מתקבל במרחק קצר יותר. רואים זאת גם בתרשים: הקווים שווי הפוטנציאל צפופים יותר קרוב לכיפה.

חישוב: rC=kQVC=−12,000−40,000=0.3 mr_C=\frac{kQ}{V_C}=\frac{-12{,}000}{-40{,}000}=0.3\,\text{m}, rB=−12,000−20,000=0.6 mr_B=\frac{-12{,}000}{-20{,}000}=0.6\,\text{m}, ולכן

AC=0.4−0.3=0.1 m,AB=0.6−0.4=0.2 mAC=0.4-0.3=0.1\,\text{m},\qquad AB=0.6-0.4=0.2\,\text{m}

שאלה 20 · שני כדורי מתכת מחוברים בתיל ארוךבאורך בגרות · ברמת בגרות

שני כדורי מתכת קטנים, KK ו־LL, מונחים על מעמדים מבודדים. הרדיוס של כדור LL גדול פי 22 מהרדיוס של כדור KK.

המרחק בין הכדורים גדול מאוד ביחס לרדיוסים שלהם.

המטען של כדור KK הוא −6⋅10−8 C-6\cdot 10^{-8}\,\text{C}.

מחברים את הכדורים זה לזה בתיל מוליך דק וארוך. לאחר החיבור השתנה המטען של כדור KK, וכעת הוא −1⋅10−8 C-1\cdot 10^{-8}\,\text{C}.

הניחו שכל החלקיקים שעוברים בתיל הם אלקטרונים בלבד.

א.

חשבו את מספר האלקטרונים שעברו בין הכדורים.

ב.

האם האלקטרונים עברו מכדור KK לכדור LL, או מכדור LL לכדור KK? נמקו.

ג.

מהו המטען של כדור LL לאחר החיבור בין הכדורים? הסבירו.

ד.

האם לפני החיבור בין הכדורים היה כדור LL טעון? אם לא – נמקו; אם כן – חשבו את מטענו.

ה.

מנתקים את הכדורים זה מזה ומניחים אותם על משטח אופקי וחלק, העשוי חומר מבודד.

משגרים את כדור KK אל עבר כדור LL, המוחזק קבוע במקומו.

לפניכם ארבעה גרפים. הניחו כי כדור KK אינו פוגע בכדור LL, וקבעו איזה מבין הגרפים I-IV מתאר נכונה את גודל המהירות vv של כדור KK כפונקציה של המרחק rr בין הכדורים. נמקו את קביעתכם.

◂ פתרון מלא לשאלה 20

סעיף א

תשובה:

n≈3.1⋅1011n\approx 3.1\cdot 10^{11} אלקטרונים (3.125⋅10113.125\cdot 10^{11})

השינוי במטען של כדור KK:

ΔqK=(−1⋅10−8)−(−6⋅10−8)=+5⋅10−8 C\Delta q_K=(-1\cdot 10^{-8})-(-6\cdot 10^{-8})=+5\cdot 10^{-8}\,\text{C}

השינוי נגרם רק ממעבר אלקטרונים, שמטען כל אחד מהם −e-e (e=1.60⋅10−19 Ce=1.60\cdot 10^{-19}\,\text{C} מטבלת הקבועים). לכן

n=∣ΔqK∣e=5⋅10−81.6⋅10−19=3.125⋅1011n=\frac{|\Delta q_K|}{e}=\frac{5\cdot 10^{-8}}{1.6\cdot 10^{-19}}=3.125\cdot 10^{11}

כלומר עברו כ־3.1⋅10113.1\cdot 10^{11} אלקטרונים.

סעיף ב

תשובה:

מכדור KK לכדור LL.

קביעה: האלקטרונים עברו מ־KK ל־LL.

נימוק: המטען של KK השתנה מ־−6⋅10−8 C-6\cdot 10^{-8}\,\text{C} ל־−1⋅10−8 C-1\cdot 10^{-8}\,\text{C} – המטען השלילי שלו קטן, כלומר השינוי במטענו חיובי (+5⋅10−8 C+5\cdot 10^{-8}\,\text{C}). מאחר שרק אלקטרונים (מטען שלילי) עוברים בתיל, שינוי חיובי במטען של KK אפשרי רק אם אלקטרונים יצאו ממנו – ועברו אל LL.

טעות נפוצה: להסיק ש"המטען גדל מ־−6-6 ל־−1-1" ולכן אלקטרונים נכנסו ל־KK – כניסת אלקטרונים הייתה הופכת את המטען לשלילי יותר.

סעיף ג

תשובה:

qL′=−2⋅10−8 Cq_L'=-2\cdot 10^{-8}\,\text{C}

לאחר החיבור בתיל מוליך, במצב יציב (כאשר אין עוד זרם בתיל) הפוטנציאלים של שני הכדורים שווים; אילו היה הבדל פוטנציאלים, אלקטרונים היו ממשיכים לעבור בתיל.

המרחק בין הכדורים גדול מאוד, ולכן הפוטנציאל של כל כדור נקבע רק על ידי מטענו שלו, כמו של מטען נקודתי במרכזו. מדף הנוסחאות V=kqrV=k\frac{q}{r}:

kqK′rK=kqL′rL  ⇒  qL′=qK′ rLrKk\frac{q_K'}{r_K}=k\frac{q_L'}{r_L}\;\Rightarrow\;q_L'=q_K'\,\frac{r_L}{r_K}

הרדיוס של LL גדול פי 2: rLrK=2\frac{r_L}{r_K}=2. הצבה:

qL′=(−1⋅10−8)⋅2=−2⋅10−8 Cq_L'=(-1\cdot 10^{-8})\cdot 2=-2\cdot 10^{-8}\,\text{C}

כלומר, בכדורים מחוברים המטען מתחלק ביחס ישר לרדיוסים, ושני הכדורים טעונים באותו סימן.

טעות נפוצה: להניח שהמטען מתחלק שווה בשווה – זה נכון רק לכדורים זהים.

סעיף ד

תשובה:

כן – לפני החיבור מטענו של LL היה +3⋅10−8 C+3\cdot 10^{-8}\,\text{C}.

קביעה: כדור LL היה טעון, במטען חיובי.

חישוב: המערכת של שני הכדורים והתיל מבודדת, ולכן לפי חוק שימור המטען המטען הכולל לפני החיבור שווה למטען הכולל אחריו:

qK+qL=qK′+qL′q_K+q_L=q_K'+q_L'
−6⋅10−8+qL=−1⋅10−8+(−2⋅10−8)=−3⋅10−8  ⇒  qL=+3⋅10−8 C-6\cdot 10^{-8}+q_L=-1\cdot 10^{-8}+(-2\cdot 10^{-8})=-3\cdot 10^{-8}\;\Rightarrow\;q_L=+3\cdot 10^{-8}\,\text{C}

(באופן שקול: LL קיבל 3.125⋅10113.125\cdot 10^{11} אלקטרונים, כלומר מטען −5⋅10−8 C-5\cdot 10^{-8}\,\text{C}, והגיע ל־−2⋅10−8 C-2\cdot 10^{-8}\,\text{C} – לכן לפני כן מטענו היה −2⋅10−8−(−5⋅10−8)=+3⋅10−8 C-2\cdot 10^{-8}-(-5\cdot 10^{-8})=+3\cdot 10^{-8}\,\text{C}.)

טעות נפוצה: להניח ש־LL היה נייטרלי בלי לבדוק את שימור המטען.

סעיף ה

תשובה:

גרף I.

קביעה: גרף I.

נימוק: אחרי הניתוק מטען KK הוא −1⋅10−8 C-1\cdot 10^{-8}\,\text{C} ומטען LL הוא −2⋅10−8 C-2\cdot 10^{-8}\,\text{C} – שניהם שליליים (כדורים מחוברים תמיד מקבלים מטען באותו סימן), ולכן LL דוחה את KK. כשהכדור KK מתקרב ל־LL (rr קטן) הכוח החשמלי פועל נגד כיוון תנועתו ומאט אותו, עד שבמרחק מזערי rmin⁡>0r_{\min}>0 הוא נעצר – הוא אינו פוגע ב־LL.

המשטח חלק והכוח החשמלי משמר, ולכן האנרגייה נשמרת. מדף הנוסחאות UE=kqKqLrU_E=k\frac{q_Kq_L}{r} (מכפלת המטענים חיובית):

12mv2+kqKqLr=const  ⇒  v=v∞2−2kqKqLm r\tfrac12mv^2+k\frac{q_Kq_L}{r}=\text{const}\;\Rightarrow\;v=\sqrt{v_\infty^2-\frac{2kq_Kq_L}{m\,r}}

מכאן צורת הגרף:

•ב־r=rmin⁡r=r_{\min} המהירות אפס; ככל ש־rr גדל, המהירות גדלה.

•ליד rmin⁡r_{\min} המהירות משתנה בחדות (הגרף כמעט אנכי), כי הכוח שם גדול.

•במרחקים גדולים הכוח (∝1r2\propto\frac1{r^2}) זניח, והגרף מתקרב לקו אופקי.

זה גרף I. גרף II מתאר מהירות שגדלה ככל שהכדורים מתקרבים (משיכה); בגרף III המהירות גדלה בקצב הולך וגדל דווקא במרחקים גדולים, שם הכוח זניח; בגרף IV המהירות מתאפסת רק ב־r=0r=0, כלומר הכדור מגיע עד ל־LL – בסתירה לנתון שאינו פוגע בו.

טעות נפוצה: לבחור גרף שבו המהירות "יורדת" (II) משום שהכדור מאט במהלך התנועה – אך הציר האופקי הוא המרחק rr, ו־rr קטן במהלך ההתקרבות.

עוד 11 שאלות על כדור מוליך טעון וחיבור כדורים מוליכים

השאלות המלאות, עם הפתרונות, במחולל המבחנים.

  1. כדור מוליך בתוך קליפה מוליכה: מטענים מושרים משדות נתונים, פוטנציאל והארקה (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    כדור מתכת קטן שרדיוסו R1=2 cmR_1=2\,\text{cm} נמצא במרכזה של קליפה כדורית עבה ממתכת, שרדיוסה הפנימי R2=6 cmR_2=6\,\text{cm} ורדיוסה החיצוני…

  2. כדור מוליך טעון בתוך קליפה מוארקת: מטען מושרה, פוטנציאל ועבודה (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    כדור מתכת מלא שרדיוסו a=3 cma=3\,\text{cm} טעון במטען Q=+6⋅10−9 CQ=+6\cdot10^{-9}\,\text{C}. סביבו, במרכז משותף, קליפה כדורית דקה מוליכה שרדיוסה…

  3. קליפה טעונה סביב כדור מוארק: מטען מושרה על הכדור, פוטנציאל ועבודה (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    קליפה כדורית דקה מוליכה שרדיוסה b=12 cmb=12\,\text{cm} טעונה במטען Q=+9⋅10−9 CQ=+9\cdot10^{-9}\,\text{C}. בתוכה, במרכז משותף, כדור מתכת קטן שרדיוסו…

  4. כדור בתוך קליפה מחובר לכדור רחוק: חלוקת מטען ופוטנציאלים (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    קליפה כדורית דקה מוליכה AA שרדיוסה RR נמצאת בתוך קליפה כדורית דקה מוליכה BB שרדיוסה 2R2R, ולשתיהן מרכז משותף. קליפה כדורית דקה מוליכה…

  5. שתי קליפות עם מרכז משותף וכדור רחוק המחובר לחיצונית, והארקת הפנימית (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    שתי קליפות כדוריות דקות מוליכות, AA ו-BB, בעלות מרכז משותף. רדיוס הקליפה הפנימית AA הוא RR, ורדיוס הקליפה החיצונית BB הוא 3R3R. במרחק…

  6. מטען נקודתי ושתי קליפות: שדה, פוטנציאל ועבודה בין הקליפות (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    במרכז OO של מערכת צירים נמצא מטען נקודתי +2Q+2Q. סביבו שתי קליפות כדוריות דקות מוליכות שמרכזן ב-OO: - קליפה שרדיוסה 2R2R, הטעונה במטען…

  7. שני כדורים מחוברים בתיל, וקליפה מוארקת סביב אחד מהם (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    שני כדורי מתכת קטנים נמצאים במרחק גדול מאוד זה מזה ומחוברים בתיל מוליך ארוך ודק (ראו תרשים). רדיוס הכדור aa הוא 2 cm2\,\text{cm}, ורדיוס…

  8. שתי מערכות כדור וקליפה: הארקה שונה בכל מערכת והכוח על מטען באמצע (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    שתי מערכות זהות, AA ו-BB, בנויות כל אחת מכדור מתכת דק שרדיוסו rr ומקליפה כדורית דקה מוליכה שרדיוסה RR, בעלי מרכז משותף. מרכזי המערכות…

  9. כדור בתוך קליפה עבה: מטען על השפות, שדה, הארקת הכדור ומגע בקליפה (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    כדור מתכת שרדיוסו RR טעון במטען +2Q+2Q. סביבו קליפה כדורית עבה מוליכה בעלת אותו מרכז, שרדיוסה הפנימי 3R3R ורדיוסה החיצוני 6R6R. המטען הכולל…

  10. שלוש קליפות כדוריות: שדה, פוטנציאל, אלקטרון שנמשך פנימה והארקה (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    שלוש קליפות כדוריות דקות מוליכות בעלות מרכז משותף: - קליפה שרדיוסה RR טעונה ב־+2Q+2Q; - קליפה שרדיוסה 2R2R טעונה ב־+Q+Q; - קליפה שרדיוסה…

  11. ארבע קליפות כדוריות: הארקה של קליפה אחת וחיבור של שתיים אחרות (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    ארבע קליפות כדוריות דקות מוליכות בעלות מרכז משותף: - קליפה שרדיוסה RR טעונה ב־+2Q+2Q; - קליפה שרדיוסה 2R2R טעונה ב־+4Q+4Q; - קליפה שרדיוסה…

שאלות מבחינות הבגרות על השיעור

השאלה המלאה, עם פתרון מלא לכל סעיף, בדף של כל בחינה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.