בגרות באזרחות 34281 - מועד מיוחד 2020

מה נדרש: "ציין והצג" – לזהות את העיקרון הדמוקרטי ולהגדיר אותו על כל רכיביו; "הסבר" – לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לרכיב בהגדרה.

תשובה מלאה:
ציון: בדרישה של רשות הטבע והגנים מכל המבקרים והמטיילים בא לידי ביטוי עקרון שלטון החוק.
הצגה: עקרון שלטון החוק קובע כי חובת הציות לחוק חלה על כולם: האזרחים ורשויות השלטון כפופים לחוק ושווים בפני החוק. לאדם מותר לעשות הכול כל עוד החוק לא אוסר עליו, ואילו לרשות מותר לעשות אך ורק את מה שהוסמכה לעשות בחוק.
כדי שהחוק ישלוט, הוא צריך לעמוד בכמה תנאים: הוא נחקק על ידי הרשות המחוקקת בהליך דמוקרטי, הולם את ערכי המדינה הדמוקרטית, מפורסם ומנוסח באופן ברור, מגדיר כללי התנהגות (מה מותר ומה אסור), ומאזן בין טובת הכלל ובין טובת הפרט.
ציטוט: "בכניסה לכל שמורה מוצבים שלטים שבהם נהלים וכללים שמטרתם למנוע פגיעה בחי, בצומח ובנוף, וכל המבקרים והמטיילים נדרשים לפעול על פיהם."
(ציטוט אפשרי נוסף: "הרשות מעסיקה פקחים שתפקידם לאכוף כללים אלה.")
הסבר: לפי עקרון שלטון החוק, חובת הציות לכללים חלה על כולם, וכולם שווים בפניהם. בקטע הכללים שבשמורות חלים על "כל המבקרים והמטיילים" – בלי יוצא מן הכלל – וכולם נדרשים לפעול על פיהם. הכללים מפורסמים באופן גלוי וברור – בשלטים בכניסה לכל שמורה – כך שכל מבקר יכול לדעת מה מותר ומה אסור. הם מגדירים כללי התנהגות (מה אסור: לפגוע בחי, בצומח ובנוף), ונועדו להגן על טובת הכלל – שמירת הטבע של כולם – מול רצונו של המטייל הבודד. ואכן, הרשות מעסיקה פקחים כדי לאכוף את הכללים, כלומר לוודא שכולם מצייתים להם.

טעות נפוצה: לענות "הגבלת השלטון" – בקטע הדרישה מופנית אל האזרחים (המבקרים והמטיילים), ועניינה ציות לכללים, ולא פיקוח על השלטון. טעות נוספת: להציג רק "כולם צריכים לציית לחוק" בלי שאר רכיבי ההגדרה (כולם שווים בפני החוק, ההבחנה בין המותר לאדם ובין המותר לרשות, ותנאי החוק).

מה הבודק מחפש: ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה: חובת הציות חלה על כולם (אזרחים ורשויות כפופים לחוק ושווים בפניו), ההבחנה בין המותר לאדם ובין המותר לרשות, ותנאי החוק. בהסבר: הכללים חלים על "כל המבקרים והמטיילים" = חובת הציות חלה על כולם; הכללים מפורסמים בשלטים ומגדירים את המותר והאסור.

מה נדרש: "ציין והצג" – לזהות את תפקיד הממשלה ולהגדיר אותו על כל רכיביו; "הסבר" – לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לרכיב בהגדרה.

תשובה מלאה:
ציון: בפרסום ההנחיות של משרד הבריאות בא לידי ביטוי תפקיד הממשלה בקביעת מדיניות ויישומה (ביצועה).
הצגה: הממשלה מקבלת החלטות ומתווה קווי פעולה, ומוציאה את ההחלטות לפועל (באמצעות משרדי הממשלה). היא עושה זאת בתחומים שונים – בענייני פנים ובענייני חוץ, לדוגמה: חינוך, בריאות, רווחה ועוד.
ציטוט: "בשל החמרת התחלואה, פרסם משרד הבריאות הנחיות שונות ובהן איסור על התכנסות של יותר ממאה אנשים במקום אחד וכן החובה לעטות מסכות במרחב הציבורי."
(ציטוטים אפשריים נוספים: "בחודשים האחרונים נאלץ משרד הבריאות להתמודד עם התפרצות מחלת הקורונה בישראל." או "בעקבות ההנחיות של משרד הבריאות, נאלצו בעלי אולמות אירועים לסגור אותם לפרק זמן מסוים.")
הסבר: משרד הבריאות הוא משרד ממשלתי, כלומר חלק מן הרשות המבצעת. הוא קיבל החלטות בתחום שבאחריותו – הבריאות – כיצד להתמודד עם התפרצות מחלת הקורונה, והתווה קווי פעולה: איסור על התכנסות של יותר ממאה אנשים וחובת עטיית מסכות במרחב הציבורי. את ההחלטות הוא הוציא לפועל כשפרסם אותן כהנחיות לציבור, והן הופעלו בפועל – בעקבותיהן נאלצו בעלי אולמות האירועים לסגור אותם. יש כאן קביעת מדיניות בתחום הבריאות ויישום שלה.

טעות נפוצה: להציג את התפקיד באותן מילים שבהן ציינתם אותו ("הממשלה קובעת מדיניות"), בלי לפרט את רכיביו – קבלת החלטות והתוויית קווי פעולה, הוצאת ההחלטות לפועל, בתחומים שונים בענייני פנים וחוץ. שימו לב: יש שיזהו כאן חקיקת משנה, משום שההנחיות קובעות כללי התנהגות לכל הציבור. אבל בקטע לא נאמר שהותקנו תקנות מכוח חוק, אלא שמשרד הבריאות פרסם הנחיות כדי להתמודד עם המגפה – ולכן התשובה המתאימה היא קביעת מדיניות ויישומה.

מה הבודק מחפש: ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה: קבלת החלטות והתוויית קווי פעולה, הוצאת ההחלטות לפועל, ובתחומים שונים (פנים וחוץ). בהסבר: החלטת משרד הבריאות על דרכי ההתמודדות עם המגפה (קביעת מדיניות) ופרסום ההנחיות שהופעלו בפועל (יישום).

מה נדרש: להציג שני ביטויים מתוך הכרזת העצמאות – אחד לאופי הדמוקרטי ואחד לאופי היהודי. לכל ביטוי: מה נאמר בהכרזה (במדויק או בקירוב), והסבר קצר מדוע הוא מבטא את האופי הדמוקרטי או היהודי.

תשובה מלאה:
ביטוי לאופי הדמוקרטי – שוויון זכויות: בהכרזה נאמר כי המדינה "תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין". זה ביטוי לאופייה הדמוקרטי של המדינה, משום שהשוויון בפני החוק ושוויון הזכויות של כל האזרחים, בלי אפליה, הם מעקרונות היסוד של הדמוקרטיה.
ביטוי לאופי היהודי – קיבוץ גלויות: בהכרזת העצמאות נאמר: "מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות". כלומר, המדינה מוגדרת כביתו של העם היהודי כולו, וכל יהודי מן התפוצות רשאי לעלות אליה. זה ביטוי לאופייה היהודי של המדינה, משום שהוא קובע קשר מיוחד בין המדינה לבין העם היהודי בכל מקום שבו הוא נמצא (על עיקרון זה מבוסס חוק השבות).

ביטויים נוספים שאפשר להציג:
– אופי דמוקרטי: המדינה "תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות" (זכויות האדם והאזרח); מוסדות השלטון ייקבעו בידי אספה מכוננת נבחרת ועל פי חוקה (שלטון העם); המדינה תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום; הקריאה לבני העם הערבי תושבי המדינה ליטול חלק בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה.
– אופי יהודי: ההכרזה "על הקמת מדינה יהודית בארץ־ישראל, היא מדינת ישראל"; הקשר ההיסטורי של העם היהודי לארץ ישראל ("בארץ־ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית"); זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית; הפנייה לעם היהודי בתפוצות להתלכד סביב היישוב בעלייה ובבניין.

מה הבודק מחפש: ביטוי אחד מן ההכרזה לאופי הדמוקרטי וביטוי אחד לאופי היהודי, כל אחד מוצג ומוסבר (למה הוא דמוקרטי / יהודי).
טעות נפוצה: להביא ביטויים שאינם מתוך ההכרזה, כמו חוק השבות או סמלי המדינה, במקום מה שנאמר בהכרזה עצמה. טעות נוספת: להביא שני ביטויים לאותו אופי.

מה נדרש: "הצג את המושג" – הגדרה מלאה של הגלובליזציה עם רכיביה: מהו התהליך, מה עובר בין מדינות, באיזה אופן, ועל אילו תחומים הוא משפיע. שניים–שלושה משפטים לפחות.

תשובה מלאה:
גלובליזציה היא תהליכים כלל־עולמיים המתרחשים בין מדינות, חברות ויחידים. התהליכים כוללים יכולת תנועה (מעבר, ניעות) הולכת וגדלה של סחורות, שירותים, מידע ובני אדם ממקום למקום בעולם. התנועה מתבצעת במהירות, בתדירות גבוהה ובקלות יחסית, ובהיקף שהולך וגדל. כתוצאה מכך העולם נתפס כ"כפר גלובלי", והדבר משפיע על תחומי חיים רבים: חברה, כלכלה, משפט, יחסים בין מדינות ולאומיות. (לעיתים תוצאות הגלובליזציה גורמות להחלשת מדינות הלאום, או דווקא לתהליכים הפוכים של חיזוק זהויות לאומיות ודתיות.)

טעות נפוצה: לכתוב רק "העולם הופך לכפר גלובלי" או רק דוגמה (למשל "אפשר לקנות מוצרים מחו"ל"), בלי להציג את רכיבי המושג: תהליכים כלל־עולמיים, תנועה מהירה וקלה של סחורות, מידע ובני אדם, והשפעה על תחומי חיים רבים.

מה הבודק מחפש: תהליכים כלל־עולמיים בין מדינות, חברות ויחידים; תנועה הולכת וגדלה של סחורות, שירותים, מידע ובני אדם, במהירות ובקלות יחסית; השפעה על תחומי חיים רבים ("כפר גלובלי").

מה נדרש: "הצג את עיקרי התוכן" – להציג מה החוק קובע (את רכיביו), ולא רק לחזור על שמו. כדאי גם לכתוב משפט על כך שהחוק מבטא את אופייה היהודי של המדינה. שניים–שלושה משפטים לפחות.

תשובה מלאה – חוק שעות עבודה ומנוחה (1951):
– החוק מגדיר את שעות העבודה ואת ימי העבודה והמנוחה במשק, ומחייב לתת לכל עובד מנוחה שבועית של 36 שעות רצופות לפחות.
– ליהודים נקבעה השבת כיום המנוחה השבועי; למי שאינו יהודי – יום שישי, שבת או ראשון, לפי המקובל עליו (לפי הנהוג אצלו).
– אסור להעסיק עובד ביום המנוחה השבועי שלו (אלא בהיתר מיוחד, למשל בשירותים חיוניים). לכן רוב חיי המסחר והתעשייה במדינה מושבתים בשבת.
– כך החוק מבטא את אופייה היהודי של המדינה (השבת כיום המנוחה), וגם הוא חוק סוציאלי שמבטיח לכל עובד תנאי העסקה הוגנים – יום מנוחה על פי דתו.

טעות נפוצה: לחזור על שם החוק במקום להציג את תוכנו ("חוק שקובע את שעות העבודה והמנוחה"). צריך להציג את הרכיב המרכזי במלואו: יום המנוחה ליהודים ולמי שאינם יהודים, והאיסור להעסיק עובד ביום המנוחה שלו.

מה הבודק מחפש: הגדרת שעות העבודה וימי המנוחה; השבת כיום מנוחה ליהודים, ולמי שאינם יהודים שישי, שבת או ראשון לפי המקובל עליהם; האיסור להעסיק עובד ביום המנוחה שלו.

מה נדרש: "הצג אחד משני סוגי העבריינות" – לבחור סוג אחד ולהציג אותו עם כל רכיביו: מי מבצע את העבירה, איך, ולשם מה (המניע). שניים–שלושה משפטים לפחות.

תשובה מלאה (עונים על סוג אחד; להלן הצגה של כל אחד מהם):

אפשרות א – עבריינות שלטונית אישית:
עבריינות שלטונית היא הפרת החוק בידי נושאי משרות ציבוריות – נבחרי ציבור (כמו שרים, חברי כנסת וראשי רשויות מקומיות) או עובדי ציבור – במסגרת מילוי תפקידם, תוך ניצול לרעה של כוחם, מעמדם וסמכויותיהם. עבריינות שלטונית אישית היא עבריינות שמטרתה להשיג טובת הנאה אישית לעבריין עצמו או למקורביו, למשל לקיחת שוחד, מעילה בכספי ציבור או מינויים פוליטיים פסולים. (לעומתה, עבריינות שלטונית ציבורית נעשית כדי לקדם מטרה ציבורית או אידיאולוגית שהעבריין מאמין בה, ולא כדי להתעשר.) עבריינות שלטונית מסוכנת במיוחד, משום שהיא פוגעת באמון הציבור בשלטון ובעקרון שלטון החוק.

אפשרות ב – עבריינות אידאולוגית פוליטית:
עבריינות אידאולוגית פוליטית היא הפרת חוק בידי אדם או קבוצה מתוך מניעים אידאולוגיים־פוליטיים – לא לשם רווח אישי – במטרה לשנות חוק, מדיניות או את הסדר הקיים, או למנוע החלטה של השלטון. העבריין משוכנע בצדקת דרכו, ורואה את האידאולוגיה שלו כעליונה על החוק ועל הכרעת הרוב. עבריינות כזו יכולה לכלול גם שימוש באלימות פוליטית, ובמקרה הקיצוני – רצח פוליטי (כמו רצח ראש הממשלה יצחק רבין). היא מסוכנת במיוחד למשטר הדמוקרטי, משום שהיא מערערת את הלגיטימיות של שלטון החוק ושל ההכרעה בדרכים דמוקרטיות.

טעות נפוצה: בעבריינות שלטונית אישית – לא לכתוב שהעבריין הוא נושא משרה ציבורית שמנצל את תפקידו, או לבלבל עם עבריינות שלטונית ציבורית (שם המניע הוא קידום מטרה ציבורית ולא טובת הנאה אישית). בעבריינות אידאולוגית פוליטית – לא לכתוב את המניע האידאולוגי ואת המטרה לשנות מדיניות או חוק, או לבלבל עם סירוב מטעמי מצפון.

מה הבודק מחפש: עבריינות שלטונית אישית – מי (נבחרי ציבור או עובדי ציבור); איך (ניצול לרעה של התפקיד, המעמד והסמכויות); לשם מה (טובת הנאה אישית לעצמם או למקורביהם). עבריינות אידאולוגית פוליטית – הפרת חוק ממניעים אידאולוגיים־פוליטיים; מטרה לשנות חוק, מדיניות או את הסדר הקיים; לעיתים תוך שימוש באלימות.

מה נדרש: "הצג שני הבדלים" – זו שאלת השוואה. לכל הבדל קובעים קריטריון (במה משווים), ומעמידים את שני סוגי המשפט זה מול זה באמצעות מילות השוואה ("ואילו", "לעומת זאת").

תשובה מלאה:
הבדל ראשון – במה עוסק המשפט: המשפט האזרחי עוסק בהכרעה בסכסוכים בין אדם לחברו – בין אנשים, תאגידים וגופים שונים (למשל סכסוך על חוזה, על חוב או על נזק שנגרם). לעומת זאת, המשפט הפלילי עוסק בעבירות על החוק – מעשים שהמדינה קבעה בחוק שהם אסורים, משום שהם פוגעים בציבור, בסדר הציבורי ובערכי החברה (למשל גנבה, תקיפה או שוחד).
הבדל שני – מי התובע: במשפט אזרחי התובע הוא אדם, תאגיד או גוף (וגם המדינה או רשות מקומית יכולות לתבוע או להיתבע), והוא מגיש תביעה נגד הנתבע. ואילו במשפט פלילי המדינה היא התובעת: התביעה (הפרקליטות או התביעה המשטרתית) מגישה כתב אישום נגד הנאשם.
הבדל נוסף שאפשר לבחור – התוצאה: במשפט אזרחי אין ענישה; בית המשפט מכריע בסכסוך, ויכול לחייב את הצד שהפסיד בחיוב כספי, בקיום חוזה, בתשלום פיצוי או בחיוב לנקוט פעולה מסוימת. ואילו במשפט פלילי, אם הנאשם הורשע, בית המשפט גוזר עליו עונש – למשל מאסר, קנס או עבודות שירות.
(הבדל אפשרי נוסף – רמת ההוכחה: במשפט פלילי צריך להוכיח את אשמת הנאשם מעבר לספק סביר, ואילו במשפט אזרחי די להוכיח את התביעה במאזן ההסתברויות.)

טעות נפוצה: לכתוב את ההגדרה של כל סוג משפט בנפרד בלי להשוות ביניהם, או לכתוב הבדל בלי קריטריון ברור. טעות נוספת: לכתוב שבמשפט אזרחי "האזרח נשפט" – במשפט אזרחי אין נאשם ואין עונש, יש תובע ונתבע.

מה הבודק מחפש: שני הבדלים, לכל אחד קריטריון (במה עוסק / מי התובע / התוצאה – עונש או פיצוי), והשוואה מפורשת עם "ואילו" או "לעומת זאת".

מה נדרש: "הצג את המחלוקת" – להסביר מה המצב היום, ולהציג את עמדתו ואת נימוקו של כל אחד מן הצדדים.

תשובה מלאה:
המצב בישראל: לפי הסדר הסטטוס קוו, השבת היא יום המנוחה הרשמי במדינה. חוק שעות עבודה ומנוחה קובע את השבת כיום המנוחה השבועי ליהודים (ולמי שאינם יהודים – יום שישי, שבת או ראשון, לפי המקובל עליהם), וחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי קובע ששבת ומועדי ישראל הם ימי המנוחה הקבועים במדינה. המחלוקת היא עד כמה השבת צריכה לבוא לידי ביטוי במרחב הציבורי: האם להפעיל תחבורה ציבורית בשבת, האם לפתוח בשבת בתי עסק, מרכולים, מקומות בילוי ותרבות, והאם לבצע בשבת עבודות תשתית.
הצד התומך בשמירה על צביון השבת במרחב הציבורי (בעיקר הציבור הדתי והחרדי, וחלק מן הציבור המסורתי): לדעתם, השבת היא ערך יסוד של העם היהודי ואחד הסמלים המרכזיים של אופייה היהודי של המדינה, ולכן המרחב הציבורי – שהוא מרחב משותף – צריך לשמור על צביונה: מסחר ותחבורה ציבורית מצומצמים, ומדיניות ציבורית שמכבדת את השבת. הם מוסיפים שהשבת היא גם ערך חברתי: היא מבטיחה לכל העובדים יום מנוחה, ומונעת מצב שבו עובדים ייאלצו לעבוד בשבת.
הצד התומך בצמצום ההגבלות (בעיקר הציבור החילוני): לדעתם, הגבלות על המרחב הציבורי בשבת הן כפייה דתית, ופוגעות בחירות של מי שאינם שומרי מצוות לבלות את השבת כרצונם – כלומר בחופש מדת. הם טוענים גם שהיעדר תחבורה ציבורית בשבת פוגע בעיקר במי שאין להם רכב פרטי, ולכן פוגע בשוויון. המרחב הציבורי שייך לכל האזרחים – דתיים, חילונים ומי שאינם יהודים – ולכן לדעתם יש לאפשר בו תחבורה ציבורית ופתיחה של מקומות תרבות ופנאי בשבת.
(יש גם עמדות ביניים, למשל הפעלת תחבורה ציבורית מצומצמת בשבת לצד המשך סגירת המסחר.)

מה הבודק מחפש: תיאור המצב (השבת היא יום המנוחה הרשמי; מה שנוי במחלוקת במרחב הציבורי) ועמדה מנומקת של כל אחד משני הצדדים.

מה נדרש: "הצג את הזכות" – הגדרה מלאה של חופש הביטוי.

תשובה מלאה: חופש הביטוי הוא זכותו של כל אדם להביע ולהפיץ בפומבי את דעותיו, אמונותיו, רגשותיו וכל העדפה שירצה, בכל דרך שיבחר: בדיבור, בכתב, באמצעי התקשורת למיניהם, באמנות, בהפגנות, בתקשורת בין אישית, בצורת הלבוש ועוד. חופש הביטוי הוא אחת החירויות הנגזרות מן הזכות לחירות, והוא חיוני לקיום דיון ציבורי חופשי בדמוקרטיה.

מה הבודק מחפש: הזכות להביע ולהפיץ בפומבי דעות, אמונות ורגשות; בכל דרך (דיבור, כתב, אמצעי תקשורת, אמנות, הפגנות ועוד); נגזרת מן הזכות לחירות.

מה נדרש: "הצג את שיטת" – מאפייני השיטה.

תשובה מלאה: בשיטת ממשל פרלמנטרי האזרחים בוחרים את נציגיהם לרשות המחוקקת, הפרלמנט (בישראל – הכנסת). הממשלה, שהיא הרשות המבצעת, צומחת מתוך הפרלמנט ומכהנת רק אם יש לה אמון הפרלמנט. בראשה עומד ראש הממשלה. אין בשיטה הפרדה מוחלטת בין הרשות המחוקקת ובין הרשות המבצעת: חברי הפרלמנט יכולים לכהן גם כשרים. הפרלמנט יכול להפיל את הממשלה בהצבעת אי אמון. בנוסף, ראש המדינה אינו ראש הממשלה: בישראל ראש המדינה הוא הנשיא, ותפקידו בעיקר ייצוגי.

טעות נפוצה: לבלבל עם שיטת הממשל הנשיאותי, שבה ראש הרשות המבצעת נבחר ישירות בידי האזרחים, בנפרד מן הפרלמנט, ואינו תלוי באמונו.

מה הבודק מחפש: בחירת הפרלמנט בידי האזרחים; הממשלה צומחת מהפרלמנט ותלויה באמונו; היעדר הפרדה מוחלטת בין הרשויות; הפלת הממשלה בהצבעת אי אמון; הפרדה בין ראש המדינה לראש הממשלה.

מה נדרש: "הצג את המושג" – מי ממנה, ממי מורכבת הוועדה, ומתי היא מתמנה.

תשובה מלאה: ועדה קרואה: ועדה הממונה על ידי שר הפנים ומורכבת מאנשי מקצוע שלא נבחרו בבחירות. היא מתמנה במקום הגופים הנבחרים כאשר הרשות המקומית אינה מתפקדת כנדרש – למשל במקרים של כשלים בניהול, כאשר לראש הרשות אין רוב במועצת הרשות, כאשר יש גירעונות כספיים גדולים, כאשר התקציב לא עבר בתוך שישה חודשים, כאשר תכנית ההבראה של הרשות נכשלה, או במות ראש העיר / ראש המועצה.

מה הבודק מחפש: מינוי על ידי שר הפנים; אנשי מקצוע שלא נבחרו; מתמנה במקום הגופים הנבחרים; מתי היא מתמנה (שתי דוגמאות).

מה נדרש: "הצג את המושג" – מי מקים את הוועדה, מי חבריה, מה תפקידה ומה מעמד מסקנותיה.

תשובה מלאה: ועדת חקירה פרלמנטרית היא ועדה של הכנסת שתפקידה לחקור נושא בעל חשיבות ציבורית מיוחדת. לפי חוק יסוד: הכנסת, הכנסת רשאית למנות ועדות חקירה – על ידי בחירת ועדה מיוחדת לכך או על ידי הטלת התפקיד על אחת מוועדותיה הקבועות. חבריה של ועדת חקירה פרלמנטרית הם חברי כנסת מסיעות שונות – מן הקואליציה ומן האופוזיציה. הוועדה היא אחד הכלים שבאמצעותם הכנסת ממלאת את תפקידה בפיקוח ובביקורת על הרשות המבצעת, ולכן היא חלק ממנגנון הפיקוח הפורמלי (המוסדי). הוועדה יכולה להזמין לפניה שרים, בעלי תפקידים ומומחים ולבקש מהם מידע ומסמכים. בסיום עבודתה היא מגישה דוח עם ממצאים ומסקנות, שהם המלצות ואינם מחייבים את הממשלה.

טעות נפוצה: לבלבל בין ועדת חקירה פרלמנטרית ובין ועדת חקירה ממלכתית. ועדת חקירה ממלכתית מוקמת בהחלטת הממשלה, נשיא בית המשפט העליון ממנה את חבריה ובראשה עומד שופט; ועדת חקירה פרלמנטרית היא ועדה של הכנסת, וחבריה חברי כנסת.

מה הבודק מחפש: ועדה של הכנסת; חבריה חברי כנסת מסיעות שונות (קואליציה ואופוזיציה); חקירת נושא בעל חשיבות ציבורית ופיקוח על הרשות המבצעת; מסקנות שהן המלצות.

מה נדרש: החלק הראשון – "הצג את סוג הלאומיות", לפי מה שלמדת (לא מן הקטע). החלק השני – "הסבר כיצד": לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לרכיב בהגדרה.

תשובה מלאה:
הצגה:
– לאומיות היא השאיפה המשותפת לבני לאום לשלטון עצמי במסגרת מדינה ריבונית, או לניהול עצמי בתוך מדינה.
– בלאומיות האתנית־תרבותית בני הלאום מתלכדים סביב יסודות אתניים־תרבותיים משותפים: מוצא, שפה, תרבות, היסטוריה, ולפעמים גם דת.
– אין בהכרח חפיפה בין ההשתייכות הלאומית ובין האזרחות, והלאום קודם למדינה.

ציטוט: "מדינת ישראל היא אבן שואבת למיליוני יהודים מכל העולם, שהחליטו לעלות לישראל כדי לחיות בה ולהחיות את שפתם העתיקה."
(ציטוט אפשרי נוסף: "בכך הפכו אותה למרכז היהודי הגדול ביותר בתבל, המהווה מרחב טריטוריאלי שבו הם מממשים את זכותם להיות עַם עצמאי האחראי לגורלו.")

הסבר: לפי הכותב, מיליוני יהודים מכל העולם עלו לישראל כדי לחיות בה "ולהחיות את שפתם העתיקה". שפה משותפת – וכן ההיסטוריה והמורשת שהיא נושאת – היא אחד היסודות האתניים־תרבותיים שסביבם מתלכדים בני הלאום בלאומיות האתנית־תרבותית. היהודים שעלו הגיעו "מכל העולם": הם ראו עצמם חלק מן העם היהודי עוד לפני שהיו אזרחי המדינה – ביטוי לכך שהלאום קודם למדינה ושאין בהכרח חפיפה בין ההשתייכות הלאומית ובין האזרחות. ובמדינה הם מממשים "את זכותם להיות עַם עצמאי האחראי לגורלו" – זו השאיפה המשותפת של בני הלאום לשלטון עצמי במדינה ריבונית.

שימו לב: בהצגה חשוב להדגיש שבלאומיות בני הלאום מתלכדים סביב יסודות משותפים – ובלאומיות אתנית־תרבותית אלה יסודות אתניים־תרבותיים (בשונה מלאומיות אזרחית, שבה ההתלכדות היא סביב יסודות פוליטיים משותפים).

טעות נפוצה: לצטט את המשפט "חילוניים, דתיים, יהודים וערבים – כולם אזרחי המדינה וזכאים לזכויות שוות" ולהסביר אותו כלאומיות אתנית־תרבותית. משפט זה עוסק באזרחות המשותפת ובשוויון הזכויות של כל האזרחים, ולא ביסודות אתניים־תרבותיים משותפים. טעות נוספת: לחזור על הציטוט במילים אחרות בלי לקשר לרכיב בהגדרה.

מה הבודק מחפש: הציטוט צריך להיות משפט ממוקד – העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע אינה ציטוט ואינה מעידה על מיומנות הציטוט. בהצגה: השאיפה לשלטון עצמי, היסודות האתניים־תרבותיים המשותפים, והלאום קודם למדינה / אין חפיפה בין לאום לאזרחות. בהסבר: הקישור בין "להחיות את שפתם העתיקה" ובין היסודות האתניים־תרבותיים, ובין "עַם עצמאי האחראי לגורלו" ובין השאיפה לשלטון עצמי.

מה נדרש: החלק הראשון – "הצג את עקרון הגבלת השלטון", לפי מה שלמדת. החלק השני – "הסבר את טענת הכותב בנוגע למימוש עיקרון זה": להראות, לפי הקטע, מה הכותב טוען על מידת המימוש של העיקרון בישראל ומדוע, עם ציטוט וקישור לרכיב בהגדרה.

הצגה: עקרון הגבלת השלטון מבוסס על שלושה רכיבים:
1. עוצמת השלטון: השלטון מחזיק באמצעים כלכליים, אנושיים, מקורות מידע ומנגנוני אכיפה, שמעניקים לו עוצמה רבה.
2. הסכנה: קיימת סכנה שהשלטון ינצל לרעה את כוחו, ויפגע בזכויות האדם והאזרח או בזכויות של קבוצות.
3. האמצעים: לכן יש להגביל את השלטון. הפרדת הרשויות, אמצעים מוסדיים (פורמליים) ואמצעים לא מוסדיים (בלתי פורמליים) נועדו למנוע את עריצות השלטון.

ציטוט: "מכיוון שהמשטר במדינת ישראל אינו מעוגן בכללים חוקתיים, רוב רגיל בכנסת עלול לפגוע בסמכויות של רשויות השלטון האחרות ובראשן בית המשפט."
(ציטוטים אפשריים נוספים: "משמעות הדבר היא שרוב קואליציוני – מימין או משמאל – יוכל לחוקק חוקים כאוות נפשו ולפגוע אפילו בכללי היסוד של הדמוקרטיה." או "אחת התוצאות של חוסר ההסכמה בין הקבוצות בחברה היא שלמדינת ישראל אין חוקה, והיעדר חוקה עלול להיות מסוכן לזכויות האדם בכלל ולזכויות המיעוטים בפרט.")

הסבר: לפי הרכיב השלישי בהגדרה, כדי למנוע ניצול לרעה של כוח השלטון יש להגביל אותו באמצעים מוסדיים – למשל הפרדת רשויות וביקורת של רשות אחת על רעותה. הכותב טוען שבישראל מימוש העיקרון חלש ואף נתון בסכנה: מכיוון שלמדינה אין חוקה והמשטר אינו מעוגן בכללים חוקתיים, די ברוב רגיל בכנסת כדי לפגוע בסמכויות של רשויות השלטון האחרות, ובראשן בית המשפט. לדבריו, ההצעה לבטל את סמכותו של בית המשפט העליון לפסול חוקים שהתקבלו בכנסת (ביקורת שיפוטית) תסיר את אחד האמצעים המוסדיים העיקריים שמגבילים את הרשות המחוקקת ואת הרוב הקואליציוני. כך, לטענתו, רוב קואליציוני – "מימין או משמאל" – יוכל "לחוקק חוקים כאוות נפשו": זו בדיוק עוצמת השלטון שאינה מוגבלת (הרכיב הראשון). התוצאה שהכותב חושש ממנה היא פגיעה בזכויות האדם, ובמיוחד בזכויות המיעוטים, ואף ב"כללי היסוד של הדמוקרטיה" – הסכנה שבניצול לרעה של כוח השלטון (הרכיב השני).

שימו לב: השאלה מבקשת להסביר את טענת הכותב, ולא להכריע במחלוקת על סמכויות בית המשפט. הכותב עצמו מציין שההצעה "עוררה מחלוקת חריפה בציבור". מספיק להראות מה לדעתו נחלש במימוש העיקרון ומדוע.

טעות נפוצה: להציג את עקרון הפרדת הרשויות במקום את עקרון הגבלת השלטון. הפרדת הרשויות, כמו חוקה, ביקורת שיפוטית ומוסדות ביקורת פורמליים ובלתי פורמליים, היא רק אחד האמצעים להגבלת השלטון. טעות נוספת: לצטט את המשפט על ההצעה ("בעת האחרונה הועלתה הצעה...") בלי להסביר את טענת הכותב – מה יקרה לדעתו לעוצמת הרוב ולזכויות האדם אם ההצעה תתקבל.

מה הבודק מחפש: הציטוט צריך להיות משפט ממוקד – העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע אינה ציטוט ואינה מעידה על מיומנות הציטוט. בהצגה: שלושת הרכיבים (עוצמה, סכנת ניצול לרעה ואמצעים למניעת עריצות). בהסבר: טענת הכותב שמימוש העיקרון בישראל חלש / בסכנה – אין חוקה, רוב רגיל יכול לפגוע בסמכויות בית המשפט, וביטול הביקורת השיפוטית יאפשר לרוב לפגוע בזכויות ובכללי היסוד של הדמוקרטיה – מקושרת לרכיבי ההגדרה.

מה נדרש: החלק הראשון – להציג את עקרון הסובלנות על פי מה שלמדת (לא על פי הקטע). החלק השני – להסביר על פי הקטע כיצד העיקרון בא בו לידי ביטוי: לצטט משפט ולקשר אותו לרכיב בהגדרה.

תשובה מלאה:
הצגה: סובלנות היא נכונות לקבל את זכותו של האחר להחזיק בדעות, באמונות ובאורח חיים שונים משלנו ולפעול לפיהם, גם כאשר הם מנוגדים לדעותינו, אינם נעימים לנו ואף מכעיסים אותנו. הסובלנות מתבטאת באיפוק: נמנעים מלפגוע באחר או בזכותו להביע את דעתו, ומתייחסים אליו בכבוד. סובלנות אינה מחייבת לקבל את דעותיו של האחר או לוותר על דעותינו: אפשר להתווכח איתו ולנסות לשכנע אותו. לסובלנות יש גבולות – אין לסבול אלימות, הסתה ופגיעה בזכויות של אחרים או במשטר הדמוקרטי.

ציטוט: "אומנם מחלוקת זו ואחרות, המתנהלות לעיתים בכוחניות וללא ריסון, יוצרות קיטוב בחברה, אך למרות זאת, אני חושב שלא צריך לחתור להכרעה בין הצדדים אלא ללמוד לחיות יחדיו ולנהל שיח המאפשר לכל אחד להביע את דעתו ללא חשש."
הסבר: הכותב מתאר מחלוקות עמוקות שיוצרות קיטוב בחברה – כלומר דעות מנוגדות שמעוררות כעס. הוא מבקר את ניהול המחלוקות "בכוחניות וללא ריסון", וקורא לנהל "שיח המאפשר לכל אחד להביע את דעתו ללא חשש". זה רכיב האיפוק בסובלנות: נמנעים מלפגוע במי שחושב אחרת ובזכותו להביע את דעתו. הכותב אינו דורש מאף צד לוותר על עמדותיו, אלא "ללמוד לחיות יחדיו" – כלומר לקבל את זכותו של האחר להחזיק בדעה שונה ולפעול לפיה, גם כשהיא מנוגדת לדעותינו.

ציטוט אפשרי נוסף: "האתגר שהחברה במדינת ישראל מתמודדת איתו כיום הוא קבלת אחריות – עלינו להתוות מדיניות ולהחליט החלטות מתוך הבנה שיש בחברה בעלי השקפות מגוונות שצריכים להמשיך לחיות זה בצד זה בכבוד הדדי."
הסבר: לפי הכותב, יש להחליט החלטות מתוך הבנה שבחברה יש בעלי השקפות שונות, שצריכים לחיות "זה בצד זה בכבוד הדדי". זו נכונות לקבל את זכותם של אחרים להחזיק בדעות ובאורח חיים שונים, ולהתייחס אליהם בכבוד – רכיבי הסובלנות.

טעות נפוצה: לבלבל בין סובלנות ובין פלורליזם או הסכמיות. המשפט "מחלוקות רעיוניות תורמות לחברה הישראלית ומעשירות אותה" מבטא בעיקר הכרה בערך של ריבוי הדעות – פלורליזם. סובלנות היא איפוק ונכונות לקבל את זכותו של האחר לדעותיו, גם כשהן מנוגדות לדעותינו ואף מכעיסות אותנו. אם בוחרים במשפט זה, צריך לקשר אותו במפורש לרכיב בהגדרת הסובלנות.

מה הבודק מחפש: הציטוט צריך להיות משפט ממוקד – העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע אינה ציטוט ואינה מעידה על מיומנות הציטוט. בהצגה: נכונות לקבל את זכותו של האחר לדעות ולהתנהגות שונות, גם כשהן מנוגדות לדעותינו ומכעיסות אותנו; איפוק והימנעות מפגיעה; אין ויתור על עמדותינו. בהסבר: קישור בין "לנהל שיח המאפשר לכל אחד להביע את דעתו ללא חשש" / "לחיות זה בצד זה בכבוד הדדי" ובין רכיב האיפוק והנכונות לקבל את זכות האחר.

מה נדרש: "ציין והצג" – לזהות את התנאי לקיום בחירות דמוקרטיות שנפגע ולהגדיר אותו; "הסבר" – לצטט מן הקטע ולקשר לרכיב בהגדרה.

תשובה מלאה:
ציון: בעקבות הודעת הנשיא נפגע התנאי של בחירות מחזוריות (תקופתיות).
הצגה: בחירות מחזוריות (תקופתיות) הן בחירות שחוזרות ונערכות בפרקי זמן קבועים שנקבעו בחוק (בישראל הבחירות לכנסת מתקיימות, ככלל, אחת לארבע שנים). כך השלטון נבחר לזמן קצוב, ובסוף התקופה האזרחים שבים ובוחרים: הם יכולים להביע את דעתם על מעשי נציגיהם, לחדש את אמונם בהם או להחליף אותם. המחזוריות מונעת מן השלטון להנציח את עצמו.
ציטוט: "בשנה מסוימת הודיע הנשיא כי הבחירות יידחו למועד בלתי ידוע."
(ציטוט אפשרי נוסף, שמתאר את המצב שקדם להודעה: "באחת המדינות הדמוקרטיות באפריקה, שבראשה עומד נשיא, הבחירות נערכות פעם בחמש שנים.")
הסבר: במדינה נקבע שהבחירות נערכות פעם בחמש שנים – פרק זמן קבוע. כשהנשיא מודיע שהבחירות יידחו "למועד בלתי ידוע", הבחירות כבר אינן נערכות בפרקי הזמן הקבועים, והשלטון הנבחר ממשיך לכהן מעבר לזמן הקצוב בלי שהאזרחים יכולים לחדש את אמונם בו או להחליף אותו. לכן נפגע התנאי של מחזוריות הבחירות – ולכן ההודעה עוררה מחאה בקרב האזרחים.

טעות נפוצה: לענות "בחירות חופשיות" או "בחירות כלליות". בקטע אין לחץ על הבוחרים ואין מניעה של אזרחים מסוימים מלהצביע; הבעיה היא שהבחירות אינן נערכות במועד הקבוע. טעות נוספת: לכתוב רק "הבחירות צריכות להתקיים כל כמה שנים" בלי להציג את משמעות התנאי – שלטון לזמן קצוב שהאזרחים יכולים להחליף.

מה הבודק מחפש: ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה: בחירות בפרקי זמן קבועים בחוק; שלטון לזמן קצוב; האזרחים שבים ובוחרים ויכולים להחליף את השלטון. בהסבר: דחיית הבחירות "למועד בלתי ידוע" במקום פעם בחמש שנים = פגיעה בעריכת בחירות בפרקי זמן קבועים.

מה נדרש: "ציין והצג" – לציין את שם חוק היסוד ולהציג את עיקרי התוכן שלו; "הסבר" – לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לרכיב בחוק.

תשובה מלאה:
ציון: האזרחים התבססו בפנייתם על חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
הצגה:
– החוק נחקק בשנת 1992. מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו, כדי לעגן בחוק יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. בחוק נקבע גם שזכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן־חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל.
– הזכויות שהחוק מגן עליהן: אין פוגעים בחייו, בגופו או בכבודו של אדם באשר הוא אדם, וכל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו; אין פוגעים בקניינו של אדם; אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת; כל אדם חופשי לצאת מישראל, וכל אזרח ישראלי הנמצא בחוץ לארץ זכאי להיכנס לישראל; כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו.
– פסקת ההגבלה: אין פוגעים בזכויות שלפי חוק היסוד אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש (או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו).
– כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את הזכויות שלפי חוק היסוד.
ציטוט: "בגלל סגירת המעבר הזה נִמנעה מאזרחים ישראלים האפשרות לצאת מישראל לסיני במשך יותר משלושה חודשים."
(ציטוט אפשרי נוסף: "לטענתם, סגירת הגבול פוגעת בזכויות אדם יסודיות ולכן היא מנוגדת לאחד מחוקי היסוד של מדינת ישראל.")
הסבר: חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו קובע ש"כל אדם חופשי לצאת מישראל" – זהו חופש התנועה, אחת הזכויות שהחוק מגן עליהן – וכל רשות שלטונית חייבת לכבד זכות זו. סגירת מעבר הגבול לסיני מנעה מאזרחים ישראלים את האפשרות לצאת מישראל דרכו במשך יותר משלושה חודשים, ולכן הם טוענים שהיא פוגעת בזכויות אדם יסודיות המעוגנות בחוק היסוד. (לפי פסקת ההגבלה, אפשר לפגוע בזכות זו רק בחוק ההולם את ערכי המדינה, לתכלית ראויה – למשל הגנה על בריאות הציבור – ובמידה שאינה עולה על הנדרש; השאלה אם סגירת המעבר עומדת בתנאים אלה היא בדיוק הוויכוח בין האזרחים ובין המדינה.)

טעות נפוצה: לענות "חוק השבות" או "חוק יסוד: חופש העיסוק" – האזרחים מדברים על זכותם לצאת מישראל, שמעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. טעות נוספת: להציג רק את שם החוק, בלי הזכויות שהוא מגן עליהן ובלי פסקת ההגבלה.

מה הבודק מחפש: ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה: מטרת החוק, הזכויות שהוא מגן עליהן (ובהן החופש לצאת מישראל והזכות של אזרח להיכנס אליה), פסקת ההגבלה וחובת הרשויות לכבד את הזכויות. בהסבר: סגירת המעבר מנעה מאזרחים לצאת מישראל = פגיעה בזכות "כל אדם חופשי לצאת מישראל".

מה נדרש: "ציין והצג" – לזהות את תפקיד הכנסת ולהגדיר אותו על כל רכיביו; "הסבר" – לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לרכיב בהגדרה.

תשובה מלאה:
ציון: בדרישת הכנסת בא לידי ביטוי תפקיד הכנסת בפיקוח ובביקורת על הממשלה (על הרשות המבצעת).
הצגה:
– הפיקוח והביקורת של הכנסת הם מנגנון פיקוח פורמלי (מוסדי): הכנסת מפקחת על מדיניותה ועל פעולותיה של הרשות המבצעת – הממשלה – ומבקרת אותן. (הממשלה אחראית בפני הכנסת.)
– לכנסת יש אמצעים שונים לשם כך: האופוזיציה, ועדות הכנסת, אישור התקציב, וכלים פרלמנטריים כמו הצעת אי־אמון, שאילתות והצעות לסדר היום.
ציטוט: "בעקבות הממצאים האלה, דרשה הכנֶסת משר החקלאות, הממונה על הנושא, להשתתף בוועדת הבריאות של הכנסת כדי להסביר את הממצאים החמורים ולהציג תוכנית לצמצום השימוש בחומרי הדברה בחקלאות בישראל."
הסבר: ועדות הכנסת הן אחד האמצעים שבהם הכנסת מפקחת על הרשות המבצעת: הכנסת וכל אחת מוועדותיה רשאיות לחייב שר להופיע לפניהן, והממשלה חייבת למסור להן מידע. בקטע הכנסת דורשת משר החקלאות – שר בממשלה, האחראי על התחום – להופיע בוועדת הבריאות, להסביר את הממצאים החמורים על חומרי ההדברה ולהציג תוכנית לצמצום השימוש בהם. כלומר השר נדרש לתת לכנסת דין וחשבון על פעולות משרדו ועל מדיניותו, והכנסת בוחנת אותן ומבקרת אותן. זה פיקוח וביקורת של הכנסת על הרשות המבצעת.

טעות נפוצה: לענות "חקיקה" – בקטע אין הצעת חוק; הכנסת דורשת משר הסבר ותוכנית. טעות נוספת: לענות "ייצוג" בלי לקשר לרכיב בהגדרה, או לכתוב רק "השר הוזמן לוועדה" בלי להסביר שזה אחד מכלי הפיקוח של הכנסת על הממשלה.

מה הבודק מחפש: ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה: מנגנון פיקוח פורמלי של הכנסת על מדיניות הממשלה ופעולותיה, והאמצעים (ובהם ועדות הכנסת). בהסבר: הדרישה משר להופיע בוועדה, להסביר את הממצאים ולהציג תוכנית = פיקוח וביקורת של הכנסת על הרשות המבצעת באמצעות ועדותיה.

מה נדרש: טענה – משפט אחד שמבטא עמדה ברורה (תומך או מתנגד) וכותב את הסוגיה במלואה.

תשובה מלאה: (זו דוגמה לתשובה אחת. אפשר לבחור גם בעמדה ההפוכה – הניקוד אינו תלוי בעמדה, אלא באיכות הנימוקים.)
אני תומך/ת בהצעת השר להוציא צו מניעה האוסר על לוחמי האש לנקוט עיצומים או לשבות בשעת משבר.

מה הבודק מחפש: בשאלת עמדה: בטענה (א) מציגים עמדה ברורה (תומך/מתנגד) וכותבים את הסוגיה במלואה (טענה: עמדה ברורה 50%, כתיבת הסוגיה במלואה 50%). הניקוד אינו תלוי בעמדה שנבחרה.

מה נדרש: טענה – משפט אחד שמבטא עמדה ברורה (תומך או מתנגד) וכותב את הסוגיה במלואה.

תשובה מלאה: (זו דוגמה לתשובה אחת. אפשר לבחור גם בעמדה ההפוכה – הניקוד אינו תלוי בעמדה, אלא באיכות הנימוקים.)
אני מתנגד/ת להחלטת הממשלה שעסקים ועובדים ביישובים המרוחקים ממרכז הארץ (בפריפריה) יזכו להקלות של ממש בגובה המיסים שעליהם לשלם, ביחס למיסים ששאר אזרחי המדינה חייבים לשלם.

מה הבודק מחפש: בשאלת עמדה: בטענה (א) מציגים עמדה ברורה (תומך/מתנגד) וכותבים את הסוגיה במלואה (טענה: עמדה ברורה 50%, כתיבת הסוגיה במלואה 50%). הניקוד אינו תלוי בעמדה שנבחרה.