בגרות באזרחות 34281 - חורף 2020

מה נדרש: "ציין והצג" – לזהות את העיקרון הדמוקרטי ולהגדיר אותו על כל רכיביו; "הסבר" – לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לרכיב בהגדרה.

תשובה מלאה:
ציון: בהשתתפותם במשאל מימשו אזרחי בריטניה את עקרון שלטון העם.
הצגה: לפי עקרון שלטון העם, העם הוא הריבון ומקור הסמכות של השלטון. השלטון מקבל את סמכותו מהעם, והאזרחים בוחרים בבחירות חופשיות ותקופתיות את נציגיהם, שפועלים בשמם ולמענם. השלטון הנבחר מכהן לזמן קצוב שנקבע בחוק, ובסופו האזרחים שבים ובוחרים. השלטון שואב את הלגיטימיות שלו מן העם, נתון לביקורתו, ובבחירות הבאות העם יכול להחליף אותו.
משאל (משאל עם) הוא דרך שבה העם עצמו – כלל האזרחים בעלי זכות ההצבעה – מכריע ישירות בסוגיה מסוימת, בלי לתווך את ההכרעה דרך נציגיו. כך מתבטאת ריבונותו של העם באופן הישיר ביותר. (משאל עם הוא כלי שמשמש בדמוקרטיה עקיפה (ייצוגית), והוא אינו זהה לדמוקרטיה ישירה.)
ציטוט: "לאחר דיון ציבורי, נערך משאל בקרב כלל האזרחים במדינה בנוגע להמשך החברות של בריטניה באיחוד האירופי."
(ציטוט אפשרי נוסף: "במשאל זה הביעו האזרחים את רצונם לפרוש מן האיחוד ונקבע תאריך שבו הפרישה אמורה לצאת לפועל")
הסבר: לפי עקרון שלטון העם, העם הוא הריבון ומקור הסמכות של השלטון. בקטע, ההכרעה בשאלה אם בריטניה תמשיך להיות חברה באיחוד האירופי לא התקבלה רק בידי הנציגים, אלא הועברה לכלל האזרחים במשאל. האזרחים הביעו את רצונם לפרוש מן האיחוד, ורצונם הוא שקבע את המדיניות – ובעקבותיו נקבע תאריך הפרישה. כלומר העם, כריבון, הוא שהכריע בסוגיה, והשלטון פעל על פי רצונו.

טעות נפוצה: לענות "עקרון הכרעת הרוב". בקטע אין התייחסות לרוב ולמיעוט; השאלה מבקשת את העיקרון שהאזרחים מימשו עצם השתתפותם במשאל – וזו הבעת ריבונות העם. טעות נוספת: להגדיר שלטון העם רק כ"העם בוחר", בלי הרכיב שהעם הוא הריבון ומקור הסמכות של השלטון.

מה הבודק מחפש: ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה: העם הוא הריבון ומקור הסמכות; בחירות חופשיות ותקופתיות של נציגים הפועלים בשמו ולמענו; השלטון שואב את הלגיטימיות מן העם ונתון לביקורתו. בהסבר: המשאל כהכרעה של כלל האזרחים – העם כריבון קובע את המדיניות.

מה נדרש: "ציין והצג" – לזהות את סוג הזכויות ולהגדיר אותו על כל רכיביו; "הסבר" – לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לרכיב בהגדרה.

תשובה מלאה:
ציון: סוג הזכויות של הגולשים המתממש באמצעות שיתוף פוסטים הוא זכויות אדם (זכויות טבעיות). הזכות הטבעית הספציפית היא חופש הביטוי, הנגזר מן הזכות לחירות.
הצגה: זכויות אדם (זכויות טבעיות) הן זכויות יסוד אוניברסליות המוקנות לכל אדם באשר הוא אדם (או באשר הוא נברא בצלם אלוהים, או באשר הוא תכלית לעצמו). הן אינן מוענקות על ידי השלטון ואינן תלויות בו, והתפיסה הדמוקרטית מקבלת כעיקרון יסוד את אחריות השלטון לשמירה על הזכויות. מקובל למנות בין הזכויות הטבעיות את הזכות לחיים ולביטחון, לקניין, לחירות, לשוויון, לכבוד ולהליך משפטי הוגן.
חופש הביטוי הוא זכותו של כל אדם להביע ולהפיץ בפומבי את דעותיו, אמונותיו, רגשותיו וכל העדפה שירצה, בכל דרך שיבחר: בדיבור, בכתב, באמצעי התקשורת למיניהם, באמנות, בהפגנות, בתקשורת בין אישית, בצורת הלבוש ועוד. חופש הביטוי הוא אחת החירויות הנגזרות מן הזכות לחירות.
ציטוט: "אחת הדרכים להפיץ תוכן היא לשתף פוסטים, לתמוך בדעת הכותב ולהביע הזדהות עם הדברים שנכתבו בהם."
הסבר: זכויות האדם שייכות לכל אדם באשר הוא אדם, ומן הזכות הטבעית לחירות נגזר חופש הביטוי – הזכות להביע ולהפיץ בפומבי דעות ורגשות בכל דרך, ובכלל זה באמצעי התקשורת. גולש שמשתף פוסט ברשת חברתית מפיץ תוכן לציבור, מביע תמיכה בדעת הכותב ומביע הזדהות עם הדברים – כלומר הוא מביע ומפיץ את דעותיו ואת רגשותיו באמצעי תקשורת שבחר. לכן שיתוף פוסטים הוא מימוש של זכות טבעית – חופש הביטוי.
(אפשר להוסיף: פסק הדין בקטע מראה שגם לזכות טבעית יש גבולות – שיתוף פוסט פוגעני עלול לפגוע בזכויות של אחרים, ולכן בית המשפט חייב את הגולשים באחריות.)

טעות נפוצה: להגדיר רק את חופש הביטוי בלי להציג את סוג הזכויות (זכויות אדם / טבעיות – אוניברסליות, אינן תלויות בשלטון, השלטון אחראי לשמור עליהן). טעות נוספת: לענות "זכויות פוליטיות" – זכויות אלה קשורות ליחסים בין האזרח לרשויות השלטון ולשותפות בניהול המסגרת המדינית, ואילו בקטע הגולשים משתפים דעה על עיתון מקומי, ולא פועלים מול השלטון.

מה הבודק מחפש: ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה: אוניברסליות (לכל אדם באשר הוא אדם), אי־תלות בשלטון ואחריות השלטון לשמירה עליהן, ורשימת הזכויות; וכן הגדרת חופש הביטוי. בהסבר: לקשר את שיתוף הפוסט, התמיכה בדעת הכותב והבעת ההזדהות לרכיב "להביע ולהפיץ בפומבי דעות ורגשות".

מה נדרש: "הצג, על פי הכרזת העצמאות, את שתי ההצדקות" – להציג כל הצדקה: הכללה (מהי ההצדקה) ודוגמה או ציטוט מתוך הכרזת העצמאות. שניים–שלושה משפטים לפחות לכל הצדקה.

תשובה מלאה – הצדקה טבעית (אוניברסלית):
הכללה: הצדקה להקמת מדינה יהודית שנשענת על הזכות הטבעית של כל עם להגדרה עצמית – כלומר להיות עם עצמאי, השולט בעצמו במדינה ריבונית משלו. זו זכות אוניברסלית: היא שייכת לכל העמים, ולכן גם לעם היהודי, באותה מידה כמו לכל עם אחר.
מן ההכרזה: "זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית."
כלומר ההכרזה טוענת שאין צורך בהצדקה מיוחדת לעם היהודי: כמו כל עם, גם הוא זכאי למדינה משלו.

מה הבודק מחפש: הכללה (זכות טבעית ואוניברסלית של כל עם להגדרה עצמית במדינה ריבונית) + הקשר לעם היהודי "ככל עם ועם".

מה נדרש: "הצג שתי דרכים" – שתי דרכים שונות שבאמצעותן הכנסת מבקרת את הממשלה ומפקחת עליה. כל דרך מוצגת ומוסברת (מהי וכיצד היא משמשת לפיקוח), ולא רק בשמה.

רקע: הפיקוח והביקורת של הכנסת הם מנגנון פיקוח פורמלי (מוסדי): הכנסת מפקחת על מדיניותה ועל פעולותיה של הרשות המבצעת – הממשלה – ומבקרת אותן. (הממשלה אחראית בפני הכנסת.)

תשובה מלאה:
דרך ראשונה – שאילתות: חבר כנסת רשאי להגיש לשר שאילתה – שאלה על עניין שבתחום משרדו – והשר חייב להשיב עליה. כך חברי הכנסת דורשים מן השרים דין וחשבון על פעולותיהם, חושפים ליקויים ומעוררים דיון ציבורי.
דרך שנייה – ועדות הכנסת: הוועדות הקבועות של הכנסת דנות בנושאים שבתחומן, ובהם בפעולות משרדי הממשלה. הן מזמנות לדיונים שרים ונציגי משרדי הממשלה, דורשות מהם מידע והסברים, ובוחנות כיצד מתבצעת מדיניות הממשלה. (למשל הוועדה לענייני ביקורת המדינה דנה בדוחות מבקר המדינה על משרדי הממשלה.)
דרכים נוספות שאפשר להציג:
– הצעת אי־אמון: הכנסת יכולה להביע אי־אמון בממשלה ולהפיל אותה. בישראל זו הצעת אי־אמון קונסטרוקטיבית – היא מתקבלת רק ברוב של חברי הכנסת (61 לפחות) המביעים אמון בממשלה חלופית. גם הדיון בהצעה, כשאינה מתקבלת, משמש במה לביקורת על הממשלה.
– אישור התקציב: הממשלה מגישה לכנסת את הצעת חוק התקציב, והכנסת דנה בה ומאשרת אותה. כך הכנסת מפקחת על סדרי העדיפויות של הממשלה ועל השימוש בכספי הציבור.
– האופוזיציה: סיעות האופוזיציה מבקרות את מדיניות הממשלה, חושפות את חולשותיה ומציגות חלופות לה.
– הצעות לסדר היום: חברי כנסת מעלים לדיון במליאה נושא שעל סדר היום הציבורי, ובהם מחדלים של הממשלה.
– ועדת חקירה פרלמנטרית: הכנסת רשאית להקים ועדת חקירה לבדיקת נושא מסוים, ובכלל זה פעולות של הממשלה.

טעות נפוצה: לכתוב את תפקיד החקיקה – חקיקה אינה דרך לפקח על הממשלה. טעות נוספת: לכתוב רק את שמות הדרכים ("שאילתות, ועדות") בלי להסביר כיצד כל דרך משמשת לפיקוח. שימו לב גם ש־61 חברי כנסת נדרשים להצבעת אי־אמון קונסטרוקטיבית, ולא לכל החלטה של הכנסת.

מה הבודק מחפש: שתי דרכים שונות של פיקוח וביקורת של הכנסת על הממשלה, כל אחת מוצגת ומוסברת: מה הכלי, ומה הוא מאפשר לכנסת לעשות מול הממשלה.

מה נדרש: "הצג את המושג" – הגדרה מלאה: מהי פקודה בלתי חוקית בעליל, מה דינה (אסור לציית לה), על מי חל האיסור ומה דינו של מי שמבצע אותה. שניים–שלושה משפטים לפחות.

תשובה מלאה:
– תוכן הפקודה: פקודה בלתי חוקית בעליל היא פקודה לבצע מעשה שגם אינו מעוגן בחוק וגם בלתי מוסרי באופן מובהק. אי־החוקיות בה בולטת לעין כל, כמו "דגל שחור" שמתנוסס מעליה (ביטוי שנטבע בפסק הדין בעניין כפר קאסם).
– התנהגות מקבל הפקודה: אסור לבצע פקודה בלתי חוקית בעליל. מי שמקבל אותה חייב לסרב לה.
– על מי חל האיסור: האיסור לציית חל על כולם – על אנשי כוחות הביטחון וגם על אזרחים – בגלל חוסר המוסריות הבוטה שבה.
– ענישה: מי שנתן את הפקודה וגם מי שביצע אותה ייענשו. מבצע הפקודה אינו יכול להתגונן בטענה שרק מילא פקודה.
הפקודה הבלתי חוקית בעליל קשורה לעקרון שלטון החוק: החוק והמוסר הבסיסי גוברים על חובת הציות לפקודה.

טעות נפוצה: לבלבל עם פקודה בלתי חוקית (שאינה "בעליל"). פקודה בלתי חוקית היא פקודה לבצע מעשה שאינו מעוגן בחוק, אך אינה בלתי מוסרית באופן מובהק – ואותה איש כוחות הביטחון חייב לבצע (ואם לא יבצע – ייענש). רק פקודה בלתי חוקית בעליל אסורה בביצוע.

מה הבודק מחפש: הגדרה עם הרכיבים: מעשה שאינו מעוגן בחוק וגם בלתי מוסרי באופן מובהק ("דגל שחור"); חובה לסרב / אסור לציית; (ורכיבים משלימים: האיסור חל על כולם; ענישה של נותן הפקודה ושל מבצעה).

מה נדרש: להציג את המאפיין "יחסית" – להסביר מה פירושו בשיטת הבחירות לכנסת, ולא רק לחזור על שמו.

תשובה מלאה:
– שיטת הבחירות בישראל היא יחסית: כל רשימת מועמדים מקבלת מספר מושבים (מנדטים) בכנסת, מתוך 120, ביחס לשיעור הקולות שקיבלה בבחירות. למשל, רשימה שקיבלה כרבע מן הקולות תקבל כרבע מן המושבים – כ־30 מנדטים.
– רק רשימה שעברה את אחוז החסימה – שיעור מסוים מקולות המצביעים, כיום 3.25% מן הקולות הכשרים – זוכה בייצוג בכנסת. המושבים מחולקים בין הרשימות שעברו את אחוז החסימה, ביחס למספר הקולות שקיבלה כל אחת מהן.
– הבחירות בישראל ארציות: כל המדינה היא אזור בחירה אחד, ולכן כל הקולות של כל רשימה, מכל רחבי הארץ, נספרים יחד.
– כך הכנסת משקפת במידה רבה את מגוון הדעות והקבוצות בציבור.

טעות נפוצה: לכתוב ש"כל אחד מקבל קול שווה" – זה המאפיין "שוות", ולא "יחסית". המאפיין "יחסית" עוסק ביחס בין מספר הקולות שקיבלה רשימה לבין מספר המושבים שהיא מקבלת בכנסת.

מה הבודק מחפש: היחס בין שיעור הקולות שקיבלה רשימה לבין מספר המושבים שלה בכנסת; אחוז החסימה כתנאי לייצוג (רכיב משלים).

מה נדרש: "הצג נקודת דמיון אחת והבדל אחד" – שאלת השוואה. נקודת הדמיון צריכה להיות נכונה לשני סוגי הלאומיות יחד; ההבדל צריך להיות לפי קריטריון אחד, ושני המושגים מוצגים זה מול זה ("ואילו", "לעומת").

תשובה מלאה:
נקודת דמיון: גם הלאומיות האתנית־תרבותית וגם הלאומיות האזרחית הן שאיפה משותפת של בני לאום לשלטון עצמי – במסגרת מדינה ריבונית, או בניהול עצמי בתוך מדינה. (נקודת דמיון אפשרית נוספת: בשני הסוגים בני הלאום חשים שייכות וזהות משותפת ומתלכדים סביב יסודות משותפים, אף שהיסודות עצמם שונים.)
הבדל – היסודות שסביבם מתלכדים בני הלאום: בלאומיות אתנית־תרבותית בני הלאום מתלכדים סביב יסודות אתניים־תרבותיים משותפים: מוצא, שפה, תרבות, היסטוריה, ולפעמים גם דת; ואילו בלאומיות אזרחית (פוליטית/מדינתית) בני הלאום מתלכדים סביב יסודות פוליטיים משותפים: אזרחות משותפת במדינה, ערכים, חוקים ומוסדות משותפים.
(הבדל אפשרי נוסף – הקשר בין לאום לאזרחות: בלאומיות אתנית־תרבותית אין בהכרח חפיפה בין ההשתייכות הלאומית ובין האזרחות, והלאום קודם למדינה; ואילו בלאומיות אזרחית יש חפיפה בין הלאום ובין האזרחות – כל מי שמקבל את אזרחות המדינה הוא חלק מן הלאום.)

טעות נפוצה: להציג את ההגדרה של כל סוג לאומיות בנפרד בלי להשוות ביניהם. טעות נוספת היא נקודת דמיון שנכונה רק לאחד מן הסוגים (למשל "בשניהם הלאום מבוסס על מוצא משותף").

מה הבודק מחפש: נקודת דמיון אחת שנכונה לשני הסוגים (שאיפה לשלטון עצמי / זהות ושייכות משותפת), והבדל אחד לפי אותו קריטריון בשני הסוגים (יסודות ההתלכדות / הקשר בין לאום לאזרחות), עם מילות השוואה.

מה נדרש: "הצג את המחלוקת" – להסביר מה המצב היום, ולהציג את עמדתו ואת נימוקו של כל אחד מן הצדדים.

תשובה מלאה:
המצב בישראל: לפי הסדר הסטטוס קוו ולפי החוק, נישואין וגירושין של יהודים בישראל נעשים על פי ההלכה, ובסמכותם הבלעדית של בתי הדין הרבניים. בישראל אין נישואים אזרחיים (נישואים שנערכים בחו"ל נרשמים במרשם האוכלוסין).
הצד התומך במצב הקיים (בעיקר הציבור הדתי והחרדי): לדעתם, נישואין וגירושין לפי ההלכה שומרים על אחדות העם היהודי ועל זהותו היהודית, ומונעים פיצול לשני עמים – מי שנישואיו כשרים לפי ההלכה ומי שלא. הם רואים בכך גם חלק מעיצוב אופייה היהודי של המדינה ומהסדר הסטטוס קוו, שמאפשר חיים משותפים.
הצד המתנגד (בעיקר הציבור החילוני): לדעתם, המצב הקיים הוא כפייה דתית. הוא פוגע במי שאינם יכולים להינשא לפי ההלכה – למשל עולים שאינם מוכרים כיהודים לפי ההלכה, או זוגות שההלכה אוסרת את נישואיהם – ובמי שאינם רוצים להינשא בטקס דתי. הם טוענים גם שהדין הדתי פוגע בשוויון, למשל במצבן של נשים שבעליהן מסרבים לתת להן גט. לכן הם תומכים באפשרות של נישואים אזרחיים בישראל לצד הנישואים הדתיים.

מה הבודק מחפש: תיאור המצב (נישואין וגירושין לפי ההלכה בבתי הדין הרבניים, אין נישואים אזרחיים) ועמדה מנומקת של כל אחד משני הצדדים.

מה נדרש: "הצג את החוק" – להסביר מהי בעלות צולבת, מה החוק קובע לגביה ומה מטרתו.

תשובה מלאה: בעלות צולבת היא מצב שבו אדם (או גוף אחד) מחזיק בשני גופי תקשורת שונים, למשל כשבעליו של עיתון הוא גם בעלים של תחנת שידור. החוק בישראל מגביל מצב כזה – כלומר מגביל את האפשרות שאותו אדם יהיה בעליהם של עיתון וגם של תחנת שידור. מטרת החוק היא למנוע ריכוז של כוח תקשורתי רב בידי גורם אחד, שיכול לשלוט בכמה מקורות מידע ולהשפיע במידה רבה על דעת הקהל.

מה הבודק מחפש: הגדרת בעלות צולבת (אדם המחזיק בשני גופי תקשורת – עיתון ותחנת שידור), והחוק המגביל זאת ומטרתו.

מה נדרש: "הצג את המושג" – הגדרה מלאה: מי בוחר, את מה בוחרים, ואיך נקבע מקומו של מועמד ברשימה.

תשובה מלאה: בחירות מקדימות הן שיטה לגיבוש רשימת המועמדים של מפלגה, שבה כל חברי המפלגה הרשומים (המתפקדים) בוחרים, בבחירות פנימיות, את המועמדים לרשימת המפלגה לכנסת ואת מקומם ברשימה. כל מועמד מתמודד על קולותיהם של חברי המפלגה, ומקומו ברשימה נקבע לפי מספר הקולות שקיבל. השיטה מאפשרת לחברי המפלגה להשפיע ישירות על הרכב הרשימה, והמועמדים שנבחרו חבים את מקומם לחברי המפלגה ולא למנהיג או לגוף מצומצם. (שיטות אחרות לגיבוש רשימה: בחירה בידי מנהיג המפלגה, או בחירה בידי גוף בוחר – מרכז המפלגה או ועדה מסדרת.)

טעות נפוצה: להציג את שיטת הבחירות לכנסת (שיטה יחסית־ארצית־רשימתית) במקום את השיטה שבה המפלגה מגבשת את רשימת המועמדים שלה. בחירות מקדימות הן בחירות פנימיות בתוך המפלגה, לפני הבחירות לכנסת.

מה הבודק מחפש: חברי המפלגה הרשומים (המתפקדים) בוחרים; בבחירות פנימיות; את המועמדים ואת מקומם ברשימה לכנסת; המועמדים מתמודדים על קולות חברי המפלגה.

מה נדרש: "הצג" – שני תפקידים, או שתי סמכויות, או תפקיד אחד וסמכות אחת של הרשות המקומית. כל אחד מוצג ומוסבר במשפט או שניים, ולא רק בשמו.

תשובה מלאה:
הרשות המקומית (עירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית) היא גוף שלטוני נבחר, שמנהל את ענייני התושבים בתחומה ונותן להם שירותים. כדי לעשות זאת יש לה סמכויות שהוקנו לה בחוק.
תפקיד – מתן שירותי חינוך: הרשות המקומית מקימה ומחזיקה גני ילדים ובתי ספר בתחומה, רושמת את התלמידים למוסדות החינוך ומפעילה מחלקת חינוך – בשיתוף עם משרד החינוך.
סמכות – חקיקת חוקי עזר עירוניים: הרשות המקומית מוסמכת לחוקק חוקי עזר, שהם חקיקת משנה שחלה בתחומה בלבד – למשל בענייני חניה, שמירה על הניקיון או שעות הפתיחה של עסקים.
תפקידים וסמכויות נוספים שאפשר להציג:
– שירותי רווחה: המחלקה לשירותים חברתיים ברשות מסייעת לתושבים במצוקה, לקשישים, למשפחות ולבעלי מוגבלויות.
– תברואה ותשתיות: פינוי אשפה וניקיון, סלילה ואחזקה של רחובות ומדרכות, תאורה וגנים ציבוריים.
– תרבות, ספורט ופנאי: הפעלת מתנ"סים, ספריות, מתקני ספורט ואירועי תרבות.
– סמכות לגבות מסים ואגרות: הרשות גובה ארנונה מן המחזיקים בנכסים בתחומה, וכן אגרות והיטלים.
– סמכות לתת רישיונות עסק: ראש הרשות המקומית הוא רשות הרישוי לעסקים בתחומה.
– סמכות בתחום התכנון והבנייה: הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה מאשרת תוכניות ונותנת היתרי בנייה.

טעות נפוצה: לכתוב רק רשימה של מילים ("חינוך, רווחה") בלי להסביר מה הרשות עושה בכל תחום, או להציג שני תפקידים שהם בעצם אותו תפקיד.

מה הבודק מחפש: שני תפקידים / סמכויות שונים, כל אחד מוצג ומוסבר.

מה נדרש: "הצג את המושג" – מהם הארגונים, מה מייחד אותם, ובמה הם עוסקים.

תשובה מלאה: ארגונים חוץ־ממשלתיים הם ארגונים התנדבותיים (וולונטריים) שקמים ביוזמת אזרחים, ובישראל רובם רשומים כעמותות. הם אינם חלק מן השלטון, ואינם פועלים למטרות רווח. לכן הם מכונים "המגזר השלישי" – לצד המגזר הציבורי (המדינה ומוסדותיה) והמגזר העסקי (חברות הפועלות למטרות רווח). הארגונים פועלים לקידום מטרות ציבוריות וחברתיות, למשל:
– מתן שירותים לאזרחים בתחומי הרווחה, החינוך, הבריאות והסיוע לנזקקים, לעיתים במקום המדינה או לצידה.
– קידום זכויות ואינטרסים של קבוצות שונות בחברה והשפעה על המדיניות.
– פיקוח וביקורת על רשויות השלטון, למשל באמצעות דוחות, עתירות לבית המשפט ופעילות ציבורית.
מקורות המימון שלהם הם תרומות, דמי חבר, ולעיתים גם תמיכה של המדינה.

טעות נפוצה: לבלבל בין ארגונים חוץ־ממשלתיים ובין מפלגות – הארגונים אינם מתמודדים בבחירות ואינם מבקשים להיכנס לשלטון. טעות נוספת: להגדיר רק "ארגונים שאינם של הממשלה" בלי לפרט במה הם עוסקים ומה מייחד אותם (התנדבותיים, ללא מטרות רווח).

מה הבודק מחפש: ארגונים התנדבותיים ביוזמת אזרחים; אינם חלק מן השלטון ואינם למטרות רווח; תחומי פעולה (שירותים, קידום זכויות ואינטרסים, פיקוח על השלטון).

מה נדרש: החלק הראשון, לפי מה שלמדת: להציג את המחויבות והאחריות של מדינת ישראל כלפי יהודי התפוצות – מה היא ובאילו דרכים היא באה לידי ביטוי. החלק השני, לפי הקטע: לצטט משפט ולהסביר כיצד המחויבות באה בו לידי ביטוי.

תשובה מלאה:
הצגה: בין מדינת ישראל ובין העם היהודי בתפוצות יש קשר של ערבות הדדית. מדינת ישראל, כמדינת הלאום של העם היהודי, רואה עצמה מחויבת ואחראית לשלומם ולעתידם של יהודים בכל העולם. מחויבות זו באה לידי ביטוי בדרכים אלה:
– זכות העלייה: חוק השבות (וכן חוק האזרחות והכרזת העצמאות, שבה נאמר שמדינת ישראל תהיה פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות) מאפשרים לכל יהודי לעלות לישראל ולקבל בה אזרחות. כך המדינה משמשת בית לכל יהודי, ובמיוחד מקלט ליהודים שנמצאים בסכנה במקום מושבם.
– התגייסות המדינה לטובת יהודים שנמצאים במצוקה ברחבי העולם: מבצעים להעלאת יהודים מארצות שונות, והסיוע למסורבי העלייה. (גם חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי קובע בסעיף 6: "המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ושל אזרחיה הנתונים בצרה ובשביה בשל יהדותם או בשל אזרחותם".)
– מוסדות מטעם המדינה מטפלים בחיזוק הזהות היהודית של יהדות התפוצות ובעלייתם לישראל – למשל ההסתדרות הציונית העולמית, שמעמדה מעוגן בחוק; כהונה של שרים לענייני התפוצות ולענייני קליטת עלייה.
– החוק הפלילי של מדינת ישראל מאפשר להעניש מי שפגע ביהודי על רקע יהדותו, גם אם עשה זאת מחוץ לשטח המדינה וגם כלפי יהודי שאינו אזרח המדינה.
– החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם מאפשר להעניש את מי שביצע פשעים נגד העם היהודי בשנות השואה.

ציטוט: "המדינה גם מַקְצָה משאבים מיוחדים לסיוע ליהודים שנשקפת להם סכנה בארצות מושבם ואף פועלת לעלייתם ארצה."
הסבר: מדינת ישראל מתגייסת לטובת יהודים שנמצאים במצוקה ברחבי העולם. לפי הקטע, היא מקצה משאבים מיוחדים כדי לסייע ליהודים שנשקפת להם סכנה בארצות שבהן הם חיים, ואף פועלת להעלות אותם לישראל – כלומר היא רואה את עצמה אחראית לשלומם גם כשאינם אזרחיה, וזה ביטוי למחויבותה כלפי יהודי התפוצות.
(ציטוט אפשרי נוסף: "מדינת ישראל מעצם היותה ביתו של העם היהודי מקבצת אליה לאורך כל השנים מאז הקמתה ועד היום יהודים מכל רחבי תבל." הסבר: המדינה היא ביתו של העם היהודי, ולכן כל יהודי זכאי לעלות אליה – זכות העלייה שמעוגנת בחוק השבות ובהכרזת העצמאות ("קיבוץ גלויות").)

טעות נפוצה: להציג את המחויבות של יהודי התפוצות כלפי ישראל (תרומות, שדולות) – השאלה מבקשת את המחויבות של מדינת ישראל כלפי יהודי התפוצות. טעות נוספת: להסתפק במילים "ערבות הדדית" בלי להציג כיצד המחויבות באה לידי ביטוי.

מה הבודק מחפש: הציטוט צריך להיות משפט ממוקד – העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע אינה ציטוט ואינה מעידה על מיומנות הציטוט. בהצגה: מחויבות המדינה לשלומם של יהודי העולם, וביטוייה (זכות העלייה, התגייסות ליהודים במצוקה, מוסדות, חקיקה). בהסבר: קישור בין הסיוע ליהודים בסכנה והפעולה לעלייתם (או קיבוץ היהודים מכל העולם) ובין ביטוי מסוים למחויבות.

מה נדרש: החלק הראשון – להציג את עקרון ההסכמיות על פי מה שלמדת (לא על פי הקטע). החלק השני – להסביר כיצד העיקרון בא לידי ביטוי בקטע: לצטט משפט ולקשר אותו לרכיב בהגדרה.

תשובה מלאה:
הצגה: הסכמיות היא הסכמה רחבה בין הקבוצות השונות בחברה על כללי משחק בסיסיים – כלומר על הדרך שבה מתנהלים ומכריעים במחלוקות – ועל אופייה הבסיסי של החברה או המדינה. ההסכמיות מחזקת את היציבות ומאפשרת קיום בצוותא על אף חילוקי הדעות.

ציטוט: "לכידות חברתית מחייבת התאגדות סביב מכנה משותף, רחב ככל שיהיה, שיכול לגבש את מגוון האוכלוסיות לכדי חברה אחת ולהבטיח קיום של חיים משותפים – כל אוכלוסייה לפי הייחוד שלה, זו בצד זו."
הסבר: הכותבת קוראת לכל הקבוצות בחברה הישראלית – שהיא מתארת כמגוונות מאוד – להתאגד סביב "מכנה משותף, רחב ככל שיהיה". מכנה משותף רחב שכל הקבוצות מסכימות עליו הוא הסכמה רחבה בין הקבוצות בחברה. לדבריה, הסכמה זו תגבש את מגוון האוכלוסיות לחברה אחת ותבטיח "קיום של חיים משותפים", כשכל אוכלוסייה שומרת על ייחודה – וזה בדיוק הרכיב שלפיו ההסכמיות מאפשרת קיום בצוותא על אף חילוקי הדעות והשונות.
(ציטוט אפשרי נוסף: "ללא ספק, ההכרה בערכים הדמוקרטיים שלאורם הוקמה מדינת ישראל היא הגרעין המאפשר את קיום החיים המשותפים שלנו כאן. מדינת ישראל תוכל להמשיך לשגשג ולפרוח רק אם כל חלקי האוכלוסייה, על אף השונות ביניהם, יתלכדו סביב ערכים אלה." הסבר: התלכדות של כל חלקי האוכלוסייה סביב הערכים הדמוקרטיים היא הסכמה רחבה על אופייה הבסיסי של המדינה, והיא שמאפשרת את החיים המשותפים ואת יציבות המדינה ("לשגשג ולפרוח") על אף השונות.)

טעות נפוצה: לבלבל בין הסכמיות ובין סובלנות או פלורליזם. בקטע מוזכרת גם "סובלנות כלפי האחר" – אבל סובלנות היא איפוק ונכונות לקבל את זכותו של האחר לדעות שונות, ואילו הסכמיות היא הסכמה רחבה על כללי המשחק ועל אופי המדינה. טעות נוספת: לצטט ואז לחזור על הציטוט במילים אחרות, בלי לקשר אותו לרכיב בהגדרה.

מה הבודק מחפש: הציטוט צריך להיות משפט ממוקד – העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע אינה ציטוט ואינה מעידה על מיומנות הציטוט. בהצגה: הסכמה רחבה בין קבוצות, על כללי משחק בסיסיים / על אופי החברה, ותרומתה ליציבות ולקיום בצוותא. בהסבר: "מכנה משותף רחב" / "יתלכדו סביב ערכים אלה" = הסכמה רחבה, שמאפשרת חיים משותפים על אף השונות.

מה נדרש: החלק הראשון – להציג את מעמד המיעוטים במדינת ישראל על פי מה שלמדת: מעמדם כאזרחים, והזכויות והביטויים המעגנים את מעמדם (לא על פי הקטע). החלק השני – לצטט משפט מן הקטע ולהסביר כיצד מעמד המיעוטים בא בו לידי ביטוי.

תשובה מלאה:
הצגה: בני המיעוטים במדינת ישראל (ערבים – מוסלמים ונוצרים, דרוזים, צ'רקסים ועוד) הם אזרחי המדינה, ומעמדם בא לידי ביטוי בשני מישורים:
– שוויון זכויות אזרחי: בהכרזת העצמאות נקבע שמדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה, בלי הבדל דת, גזע ומין, ותבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות. בהכרזה יש גם פנייה לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל, לשמור על השלום וליטול חלקם בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה.
– זכויות קבוצתיות־תרבותיות וביטויים במרחב הציבורי:

ציטוט: "ואכן המחוקק הכיר למשל בצורך באוטונומיה במערכת החינוך, ועיגן זאת בחוק שעל פיו כל קבוצה המבקשת לשמור על דתה ועל שפתה יכולה לקיים מערכת חינוך נפרדת ותוכנית לימודים הייחודית לה."
הסבר: אחד הביטויים למעמד המיעוטים בישראל הוא הזכות הקבוצתית־תרבותית לקיים מערכת חינוך נפרדת, בשפתם ובהתאם לתרבותם ולמורשתם. הכותבת מתארת בדיוק זאת: המחוקק עיגן בחוק את האפשרות של כל קבוצה המבקשת לשמור על דתה ועל שפתה לקיים מערכת חינוך נפרדת ותוכנית לימודים ייחודית לה. כך בני המיעוטים יכולים לשמור על זהותם הייחודית בתוך המדינה.
(ציטוט אפשרי נוסף: "האבות המייסדים של מדינת ישראל הדגישו במגילת העצמאות את החשיבות של הערכים: חירות, חופש דת, חופש מצפון, צדק ושוויון זכויות חברתי ומדיני לכל אזרחי המדינה ללא הבדל דת, גזע ומין." הסבר: לפי הכרזת העצמאות, בני המיעוטים הם אזרחים שווי זכויות – שוויון זכויות חברתי ומדיני לכל האזרחים, בלי הבדל דת או גזע, וחופש דת ומצפון.)
(ציטוט אפשרי נוסף: "בצד אלה יש בישראל גם אוכלוסיות לא יהודיות הנמנות עם אזרחיה ובהן: מוסלמים, נוצרים, דרוזים, צ'רקסים ועוד." – בני המיעוטים הם אזרחי המדינה.)

טעות נפוצה: לכתוב על "מיעוטים" חברתיים כמו חרדים או עולים – בשאלה הכוונה למיעוטים הלאומיים והדתיים במדינה. טעות נוספת: להציג רק את ההכרזה או רק דוגמה אחת, בלי להסביר מהו מעמד המיעוטים (אזרחים שווי זכויות, עם זכויות קבוצתיות־תרבותיות).

מה הבודק מחפש: הציטוט צריך להיות משפט ממוקד – העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע אינה ציטוט ואינה מעידה על מיומנות הציטוט. בהצגה: שוויון זכויות אזרחי לבני המיעוטים (הכרזת העצמאות) וזכויות קבוצתיות־תרבותיות וביטויים במרחב הציבורי (שפה, מעמד אישי, חינוך, חגים, מקומות קדושים). בהסבר: קישור בין מערכת החינוך הנפרדת שעוגנה בחוק (או שוויון הזכויות בהכרזה) ובין ביטוי מסוים למעמד המיעוטים.

מה נדרש: "ציין והצג" – לזהות את העמדה (החלום) בנוגע לזהות הדתית של המדינה ולהציג אותה על כל רכיביה; "הסבר" – לצטט מדברי הדובר ולקשר לרכיב בהגדרה.

תשובה מלאה:
ציון: העמדה הרצויה בעיניו של דובר המפלגה היא מדינה המשלבת חקיקה דתית בהיקף חלקי.
הצגה:
– מקור הסמכות במדינה הוא ציבור האזרחים (המדינה דמוקרטית).
– למדינה יש ערך דתי, ולכן עליה לשאוף לשלב מרכיבים הלכתיים בחקיקה ובמרחב הציבורי משיקולים דתיים – בעיקר בענייני שבת, כשרות, נישואין וגיור, ובשילוב המשפט העברי בחקיקה ובפסיקה.
– בין היסוד הדתי לבין היסוד הדמוקרטי עשוי להיווצר מתח, ולכן יש לחתור לפתרונות ביניים ולפשרות.
ציטוט: "הפעלת תחבורה ציבורית בשבת פוגעת בערכים אלה ומנוגדת למצוות התורה המחייבות כל יהודי."
(ציטוט אפשרי נוסף: "דובר של אחת המפלגות אמר שמפלגתו מתנגדת להפעלת תחבורה ציבורית בשבת, משום שמדינת ישראל היא מדינה יהודית ולכן היא חייבת להתבסס על ערכי היסוד של היהדות.")
הסבר: לפי עמדה זו, למדינה יש ערך דתי, ולכן יש לשלב מרכיבים הלכתיים במרחב הציבורי משיקולים דתיים – ובראשם שמירת השבת. הדובר מתנגד להפעלת תחבורה ציבורית בשבת, כלומר דורש שהשבת תישמר במרחב הציבורי, ומנמק זאת בשיקול דתי מפורש: הפעלת התחבורה "מנוגדת למצוות התורה המחייבות כל יהודי". הוא אינו דורש שכל חוקי המדינה ייקבעו על פי ההלכה, אלא מקדם הסדר דתי בתחום מסוים – וזאת כמפלגה שמתמודדת בבחירות, כלומר בדרך דמוקרטית שבה ציבור האזרחים הוא מקור הסמכות.

טעות נפוצה: לענות "מדינה מסורתית (מורשתית־תרבותית)" – בעמדה זו המדינה נותנת ביטוי למורשת היהודית במובן התרבותי והלאומי, ללא מחויבות להלכה, ואילו הדובר מנמק במפורש ב"מצוות התורה המחייבות כל יהודי", כלומר בשיקול דתי. "מדינת הלכה" היא תשובה פחות מדויקת: במדינת הלכה מקור הסמכות הוא ההלכה ולא ציבור האזרחים, והמדינה מתנהלת על פי דיני התורה בכל תחומי החיים; בקטע הדרישה נוגעת לסוגיה אחת במרחב הציבורי (השבת), והיא מועלית במסגרת מערכת בחירות דמוקרטית.

מה הבודק מחפש: ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה: מקור הסמכות – ציבור האזרחים; למדינה ערך דתי ולכן משלבים מרכיבים הלכתיים בחקיקה ובמרחב הציבורי משיקולים דתיים (שבת, כשרות, נישואין, גיור, משפט עברי); מתח בין היסוד הדתי ליסוד הדמוקרטי ופתרונות ביניים. בהסבר: ההתנגדות לתחבורה ציבורית בשבת = שילוב מרכיב הלכתי במרחב הציבורי; "מצוות התורה המחייבות כל יהודי" = שיקול דתי.

מה נדרש: "ציין והצג" – לזהות את העמדה (החלום) בנוגע לזהות הלאומית הרצויה של המדינה ולהציג אותה על כל רכיביה; "הסבר" – לצטט מדברי נציג הארגון ולקשר לרכיבים בהגדרה.

תשובה מלאה:
ציון: העמדה הרצויה בעיניו של נציג הארגון היא מדינת לאום יהודית אתנית־תרבותית דמוקרטית.
הצגה:
– המדינה היא מדינת הלאום של העם היהודי: היא מממשת את זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית במדינה ריבונית משלו, ככל עם ועם.
– הלאום מוגדר על בסיס אתני־תרבותי: בני הלאום מתלכדים סביב יסודות משותפים של מוצא, היסטוריה, תרבות, שפה ולעיתים גם דת. לכן אין חפיפה בין ההשתייכות ללאום ובין האזרחות – יהודי התפוצות הם חלק מן הלאום, ואילו אזרחים בני המיעוטים אינם חלק ממנו.
– אופייה היהודי של המדינה בא לידי ביטוי במרחב הציבורי ובחקיקה: בסמלי המדינה, בשפה העברית, בלוח השנה העברי ובחגים, בחוק השבות ובזיקה ליהודי התפוצות. לפי עמדה זו יש לשמור על רוב יהודי במדינה, כדי שאופייה היהודי יישמר בדרך דמוקרטית.
– המדינה היא גם דמוקרטית: כל אזרחיה, ובהם בני המיעוטים, זכאים לשוויון מלא בזכויות האזרח והאדם. בני המיעוטים זכאים גם לזכויות קבוצתיות־תרבותיות – לשמור על שפתם, דתם, תרבותם ומערכת החינוך שלהם – אבל המדינה אינה מדינת הלאום שלהם, ואין להם בה זכות להגדרה עצמית לאומית.
ציטוט: "לדבריו, החלטה זו מבטאת את מחויבותה של מדינת ישראל היהודית לקדם את היישובים הערביים ולאפשר לתושביהם לעסוק בתחום ההייטק באופן שוויוני – כפי שמתאפשר לכל אזרח אחר במדינה."
הסבר: הנציג מתאר את המדינה כ"מדינת ישראל היהודית" – כלומר מדינת הלאום של העם היהודי. בה בעת הוא רואה בה מדינה שמחויבת לקדם את היישובים הערביים ולאפשר לתושביהם לעסוק בהייטק "באופן שוויוני – כפי שמתאפשר לכל אזרח אחר במדינה". זה הרכיב הדמוקרטי של העמדה: המדינה היא מדינת הלאום של העם היהודי, ובה בעת כל אזרחיה, ובהם בני המיעוט הערבי, זכאים לשוויון מלא בזכויות. השילוב של "מדינה יהודית" עם מחויבות לשוויון לכל אזרחיה הוא בדיוק עמדת מדינת לאום יהודית אתנית־תרבותית דמוקרטית.

טעות נפוצה: לענות "מדינת כל אזרחיה" (מדינת לאום אזרחית) – בעמדה זו הלאום מוגדר על פי האזרחות ואין למדינה זיקה מיוחדת לעם היהודי, ואילו הנציג מדבר במפורש על "מדינת ישראל היהודית". טעות נוספת: להציג רק את הצד היהודי בלי הרכיב הדמוקרטי – שוויון זכויות לבני המיעוטים – שהוא עיקר הציטוט.

מה הבודק מחפש: ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה: מדינת הלאום של העם היהודי (זכות להגדרה עצמית, לאומיות אתנית־תרבותית); ביטויים לאופייה היהודי ושמירה על רוב יהודי; שוויון זכויות אזרחי לכל אזרחיה וזכויות קבוצתיות־תרבותיות לבני המיעוטים. בהסבר: "מדינת ישראל היהודית" + "באופן שוויוני – כפי שמתאפשר לכל אזרח אחר".

מה נדרש: "ציין והצג" – לזהות את הזכות ולהגדיר אותה על כל רכיביה; "הסבר" – לצטט מדברי השופט ולקשר לרכיב בהגדרה.

תשובה מלאה:
ציון: השופט ביקש להגן על הזכות להליך הוגן.
הצגה: הזכות להליך הוגן היא זכותו של אדם שבעת הליך משפטי (חקירה, מעצר ומשפט) תינתן לו הגנה מפני פגיעה בזכויותיו מעבר לנדרש, כלומר מפני פגיעה לא מוצדקת ולא מידתית. אדם שעומד מול רשויות האכיפה והמשפט נמצא בעמדה חלשה מולן, ולכן נקבעו אמצעים שנועדו להבטיח שההליך יהיה הוגן.
אמצעים להבטחת הזכות, למשל: חזקת החפות – אדם נחשב חף מפשע עד שהוכחה אשמתו בבית המשפט; הזכות לייצוג משפטי – לנאשם יש זכות להיות מיוצג בידי עורך דין, שיגן על זכויותיו לאורך ההליך. אמצעים נוספים: אין עונש בלא חוק; אין לערוך חיפוש בלא צו; שופטים בלתי תלויים; זכות לדעת במה אדם מואשם ולראות את הראיות נגדו; זכות ערעור; משפט פומבי; ככלל, אין לעצור אדם יותר מ־24 שעות בלי להביאו לפני שופט.
ציטוט: "לדבריו קִרבה זו עלולה לפגוע בזכות יסוד של הצדדים במשפט, ולכן ראוי ששופט אחר ישפוט במקומו."
(ציטוט אפשרי נוסף: "אחד השופטים שהיה אמור לדון במקרה ביקש לפסול את עצמו ולא להיות בהרכב השופטים, משום שיש קִרבה משפחתית בינו לבין אחד ממנהלי החברה הנתבעת.")
הסבר: אחד האמצעים להבטחת הליך הוגן הוא שופטים בלתי תלויים, שמכריעים לפי החוק בלבד, בלי משוא פנים ובלי לחץ או השפעה של אינטרס זר. לשופט בקטע יש קרבה משפחתית לאחד ממנהלי החברה הנתבעת, ולכן קיים חשש שלא יוכל לשפוט באופן נטול פניות – שיעדיף, ולו שלא במודע, את הצד שקרוב אליו. השופט עצמו אומר שהקרבה "עלולה לפגוע בזכות יסוד של הצדדים במשפט", ולכן הוא פוסל את עצמו ומבקש ששופט אחר ישפוט במקומו. כך הוא מבטיח ששני הצדדים – התובע והחברה הנתבעת – יזכו להכרעה של שופט בלתי תלוי, כלומר להליך הוגן.

טעות נפוצה: לענות "אי־תלות הרשות השופטת" – זהו עיקרון שנוגע למעמד הרשות השופטת מול הרשויות האחרות, ואילו השאלה שואלת על הזכות של הצדדים במשפט. טעות נוספת: לענות "הזכות לשוויון" בלי לקשר לרכיב של שופט נטול פניות כאמצעי להבטחת הליך משפטי הוגן.

מה הבודק מחפש: ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה: הגנה על אדם בהליך משפטי מפני פגיעה בזכויותיו מעבר לנדרש, ואמצעים להבטחתה (ובהם שופטים בלתי תלויים). בהסבר: הקרבה המשפחתית עלולה לפגוע בניטרליות של השופט, ולכן פסילתו מבטיחה לצדדים הכרעה של שופט נטול פניות.

מה נדרש: "ציין והצג" – לזהות את סוג המנגנון ולהגדיר אותו על כל רכיביו; "הסבר" – לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לרכיב בהגדרה.

תשובה מלאה:
ציון: בפעולה שנקטו ההורים בא לידי ביטוי מנגנון פיקוח וביקורת בלתי פורמלי (לא מוסדי).
הצגה: מנגנון פיקוח וביקורת בלתי פורמלי הוא ביקורת על השלטון שמקיימים אזרחים, ארגונים או גופים שונים. הביקורת נעשית מיוזמתם של האזרחים או הקבוצות ובהתנדבות, בלי שהחוק מחייב אותה. היא מתבצעת באמצעים כמו הפגנות, שביתות, עצרות, עצומות, יצירות אומנות, הופעה וכתיבה באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות. מטרתה להגביל את השלטון: לפקח עליו ועל חוקיות פעולותיו, להפעיל לחץ על קובעי המדיניות, להעביר ביקורת פוליטית וחברתית ולקיים דיון ציבורי.
ציטוט: "בעקבות מקרים אלה החלה מחאה של קבוצת הורים ברשתות החברתיות ובכלי התקשורת. כמו כן הפגינו הורים רבים מול בית ראש הממשלה ומול משרדי הממשלה."
(ציטוט אפשרי נוסף: "המפגינים נשאו שלטי מחאה וקראו לממשלה לפעול לשינוי המצב.")
הסבר: הרכיב בהגדרה הוא ביקורת שמקיימים אזרחים מיוזמתם, בלי חיוב בחוק, באמצעים כמו הפגנות וכתיבה ברשתות החברתיות ובתקשורת, כדי ללחוץ על השלטון. בקטע ההורים – אזרחים שאיש לא חייב אותם בחוק לפעול – יוצאים במחאה ברשתות החברתיות ובכלי התקשורת, ומפגינים מול בית ראש הממשלה ומול משרדי הממשלה. הם מבקרים את מחדלי הפיקוח על גני הילדים ודורשים מן הממשלה לשנות את המדיניות – פיקוח על תנאי הקבלה וההסמכה והחמרה בענישה. כך הם מפעילים לחץ על קובעי המדיניות. לכן זהו מנגנון פיקוח וביקורת בלתי פורמלי.

טעות נפוצה: לענות מנגנון פיקוח פורמלי (כמו מבקר המדינה, בית המשפט או ועדות הכנסת) – בקטע אין גוף שהוסמך בחוק לבקר; הביקורת היא של אזרחים מיוזמתם. טעות נוספת: לצטט את משפט ההפגנות ולחזור עליו במילים אחרות, בלי לקשר אותו לרכיב בהגדרה.

מה הבודק מחפש: ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה: מי מבקר, ללא חיוב בחוק, באילו אמצעים ולשם מה. בהסבר: קישור מפורש בין המחאה וההפגנות של ההורים ובין הרכיב "ביקורת אזרחים מיוזמתם באמצעות הפגנות ותקשורת, כדי ללחוץ על השלטון".

מה נדרש: טענה – משפט אחד שמבטא עמדה ברורה (תומך או מתנגד) וכותב את הסוגיה במלואה.

תשובה לדוגמה (בעד): אני תומך/ת בכך שמשרד החינוך יאפשר לבתי ספר לגבות מהורי התלמידים תשלום מיוחד בעבור לימודי העשרה שהם מוסיפים לתוכנית הלימודים.

(אפשר באותה מידה לטעון נגד, למשל: "אני מתנגד/ת לגביית תשלום מהורים בעבור לימודי העשרה בבתי הספר". כל עמדה מתקבלת, אם היא מנומקת היטב.)

מה הבודק מחפש (טענה: עמדה ברורה 50%, כתיבת הסוגיה במלואה 50%): עמדה ברורה וחד־משמעית שמתייחסת לסוגיה שבמחלוקת. הניקוד אינו תלוי בעמדה שנבחרה.

מה נדרש: טענה – משפט אחד שמבטא עמדה ברורה (תומך או מתנגד) וכותב את הסוגיה במלואה.

תשובה לדוגמה (בעד): אני תומך/ת בדרישה להגביל את מכירת הנשק במדינה ולקבוע כללים ברורים בנוגע להרשאות לרכישת נשק ולהחזקתו.

(אפשר באותה מידה לטעון נגד הדרישה. כל עמדה מתקבלת, אם היא מנומקת היטב.)

מה הבודק מחפש (טענה: עמדה ברורה 50%, כתיבת הסוגיה במלואה 50%): עמדה ברורה וחד־משמעית שמתייחסת לסוגיה שבמחלוקת. הניקוד אינו תלוי בעמדה שנבחרה.