תזכורת: חוצה זווית במשולש
כל זווית במשולש אפשר לחצות לשתי זוויות שוות. הקטע שעושה את זה, מהקודקוד ועד הצלע שמולו, נקרא חוצה הזווית של המשולש.
במדויק: במשולש , חוצה הזווית הוא הקטע , כאשר הנקודה נמצאת על הצלע ומתקיים . זה חוצה הזווית הפנימית של המשולש, ובנושא הזה עוסקים רק בו.
הנקודה תמיד נמצאת על הצלע עצמה, בין ל-. בדרך כלל אינה אמצע הצלע: היא אמצע הצלע רק כש-, כי במשולש שווה-שוקיים חוצה זווית הראש הוא גם התיכון לבסיס. באיור , , ו- קרובה יותר ל-.
תזכורת: חלוקת קטע ביחס נתון
נקודה על קטע מחלקת אותו לשני חלקים. היחס בין החלקים אומר כמה פעמים חלק אחד גדול מהשני.
במדויק: הנקודה מחלקת את הקטע חלוקה פנימית ביחס (כאשר ) אם נמצאת על הקטע, בין ל-, ומתקיים . הסדר חשוב: היחס אינו היחס .
כשנתון , מסמנים ו-. אז . למשל אם , אז , ו-.
אותו דבר בעזרת תכונה של פרופורציה: מ- נובע . לכן מ- נובע .
תזכורת: משפט תאלס
ההוכחה של משפט חוצה הזווית נשענת על משפט תאלס, שכבר למדנו.
במדויק: אם שני ישרים מקבילים חותכים את שתי שוקי זווית, הם מקצים עליהן קטעים פרופורציוניים. בזווית , אם ו- על שוק אחת, ו- על השוק השנייה, ו-, אז .
באיור הישרים ו- מקבילים, וחותכים את שתי שוקי הזווית .
1. משפט חוצה הזווית הפנימית
משפט חוצה הזווית הפנימית
חוצה הזווית בדרך כלל לא חוצה את הצלע שמולו לשני חלקים שווים. אבל יש חוק קבוע: הוא מחלק אותה באותו יחס כמו שתי הצלעות שליד הזווית. הצלע הארוכה יותר מקבלת את החלק הארוך יותר.
במדויק: במשולש , אם חוצה את הזווית (הנקודה על הצלע ), אז . כל קטע על מתאים לצלע שיש לו איתה קודקוד משותף: ל-, ו- ל-.
למה זה נכון: מעבירים דרך ישר המקביל ל-. הוא פוגש את המשך הצלע בנקודה .
1. (זוויות מתאימות, ), ו- (זוויות מתחלפות).
2. , ולכן . המשולש שווה-שוקיים: .
3. לפי משפט תאלס בזווית (הישרים ו- מקבילים): .
באיור , , , ולכן ו-.
משפט חוצה הזווית הפנימית
במשולש , אם חוצה את הזווית ו- על הצלע , אז:
אורכי הקטעים על הצלע שמול הזווית
נסמן , , . מהמשפט ומתכונות הפרופורציה:
חישוב קטעים וצלעות בעזרת חוצה זווית
כשנתון חוצה זווית במשולש, ומחפשים קטע על הצלע שמול הזווית או צלע של המשולש:
1. מזהים את הזווית החצויה, את הצלע שמולה ואת הנקודה עליה.
2. כותבים את היחס, כל קטע מול הצלע שנוגעת בו: .
3. מסמנים נעלם (למשל , , או , ) ומציבים.
4. פותרים, ובודקים שכל האורכים חיוביים.
טעות נפוצה: . בדיקה מהירה: הקטע הארוך יותר על צמוד לצלע הארוכה יותר.
המשפט הוא על חוצה זווית בלבד. תיכון מקיים , והוא חוצה את הזווית רק כש- (במשולש שווה-שוקיים חוצה זווית הראש והתיכון לבסיס מתלכדים).
דוגמה א - מציאת שני הקטעים על הצלע שמול הזווית
במשולש נתון: , , . חוצה את הזווית , והנקודה על הצלע .
מצאו את ואת .
1. נתון: , , , חוצה את זווית . המטרה: ו-.
2. לפי משפט חוצה הזווית: .
3. מסמנים , ואז : .
4. כופלים בהצלבה: , ולכן ו-.
5. ו-. בדיקה: , והקטע הארוך צמוד לצלע הארוכה .
,
דוגמה ב - מציאת הצלעות לפי הקטעים והיקף המשולש
במשולש , חוצה את הזווית , והנקודה על הצלע . נתון: , , והיקף המשולש הוא .
מצאו את ואת .
1. נתון: , , היקף , חוצה את זווית . המטרה: ו-.
2. , ולכן .
3. לפי משפט חוצה הזווית: . מסמנים , .
4. , ולכן : , .
5. בדיקה: , ואי-שוויון המשולש מתקיים ().
,
2. המשפט ההפוך למשפט חוצה הזווית
המשפט ההפוך למשפט חוצה הזווית
משפט חוצה הזווית אומר: אם חוצה זווית, הוא מחלק את הצלע שמולו ביחס הצלעות. גם הכיוון ההפוך נכון: קטע מהקודקוד שמחלק את הצלע שמולו ביחס הזה הוא בהכרח חוצה הזווית. כך מוכיחים ששתי זוויות שוות בעזרת אורכים בלבד.
במדויק: במשולש , אם הנקודה נמצאת על הצלע , בין ל-, ומתקיים , אז חוצה את הזווית : .
למה זה נכון: על הצלע יש נקודה אחת בלבד שמחלקת אותה חלוקה פנימית ביחס . חוצה הזווית פוגש את בנקודה כזאת (לפי משפט חוצה הזווית), ולכן הוא עובר דרך .
באיור ו-. היחסים שווים, ולכן חוצה את הזווית .
המשפט ההפוך למשפט חוצה הזווית
במשולש , אם על הצלע ו-, אז חוצה את הזווית .
היחס בצורת מכפלה
השוויון שקול ל-. לכן מספיק להוכיח את שוויון המכפלות (למשל מתוך דמיון משולשים), ואז להסיק לפי המשפט ההפוך.
הוכחה שקטע הוא חוצה זווית
כשצריך להוכיח ש- חוצה את הזווית במשולש , ו- על הצלע :
1. מוצאים (או מוכיחים) את היחס .
2. מוצאים (או מוכיחים) את היחס .
3. מראים ששני היחסים שווים, או ש-.
4. מסיקים לפי המשפט ההפוך למשפט חוצה הזווית: חוצה את הזווית .
אם היחסים לא שווים, אינו חוצה זווית (לפי משפט חוצה הזווית עצמו). למשל, תיכון במשולש שבו אינו חוצה זווית: .
במשפט ההפוך חייבת להיות על הצלע עצמה, בין ל-. אם על המשך הצלע, אי אפשר להשתמש בו.
דוגמה - הוכחה שקטע הוא חוצה זווית, ואז חישוב זווית
במשולש נתון: , . הנקודה נמצאת על הניצב , כך ש-.
א. הוכיחו: חוצה את הזווית .
ב. חשבו את הזווית .
1. נתון: , , על , . המטרה: להוכיח ש- חוצה את זווית , ולחשב את .
2. א: במשולש ישר-הזווית , הניצב מונח מול הזווית , ולכן . מכאן .
3. מהנתון .
4. ו- על הצלע . לפי המשפט ההפוך למשפט חוצה הזווית, חוצה את הזווית .
5. ב: , ולכן .
6. במשולש : .
א. , ולכן חוצה את הזווית. ב. .
3. חוצה זווית בשילוב דמיון ומעגל
חוצה זווית במשולש החסום במעגל
הרבה שאלות משלבות חוצה זווית עם מעגל ועם דמיון משולשים. חוצה הזווית נותן זוג זוויות שוות, והמעגל נותן עוד זוג: זוויות היקפיות. שני זוגות כאלה מספיקים לדמיון לפי ז.ז.
במדויק: משולש חסום במעגל, וחוצה הזווית פוגש את הצלע בנקודה . ממשיכים אותו עד שהוא פוגש את המעגל שוב, בנקודה . אז , ומתקיים וגם .
למה : הזוויות ההיקפיות ו- שוות, ולכן המיתרים שעליהם הן נשענות, ו-, שווים. כלומר היא אמצע הקשת שאין עליה את .
חוצה הזווית פוגש את המעגל באמצע הקשת
במשולש החסום במעגל, אם חוצה הזווית פוגש את המעגל שוב בנקודה , אז (לזוויות היקפיות שוות מיתרים שווים).
שני זוגות של משולשים דומים
חוצה את הזווית במשולש החסום במעגל, ו- על :
מכל אחד משני הזוגות נובע , כלומר .
שילוב חוצה זווית ודמיון משולשים
כשבשאלה יש חוצה זווית וגם מעגל (או ישרים מקבילים):
1. מסמנים את שתי הזוויות השוות שנותן חוצה הזווית.
2. מחפשים זוג זוויות שוות נוסף: זוויות היקפיות הנשענות על אותה קשת, זוויות קודקודיות, או זוויות מתחלפות ומתאימות.
3. מוכיחים דמיון לפי ז.ז, וכותבים את הקודקודים בסדר ההתאמה.
4. כותבים את יחס הצלעות המתאימות, ואם צריך עוברים למכפלה.
5. משלבים עם משפט חוצה הזווית כדי למצוא את האורכים.
מכפלה כמו אינה משפט שמצטטים. בכל שאלה מוכיחים את הדמיון מחדש, ורק ממנו מסיקים את היחס.
גם בכיוון ההפוך: אם מדמיון משולשים יוצא , ו- על הצלע , אז לפי המשפט ההפוך חוצה את הזווית .
דוגמה - דמיון, יחס הקטעים ואורכי המיתרים במעגל
משולש חסום במעגל. חוצה הזווית חותך את הצלע בנקודה ואת המעגל בנקודה . נתון: , , , .
א. הוכיחו: .
ב. מצאו את ואת .
ג. מצאו את ואת .
ד. מצאו את , והסבירו מדוע .
1. נתון: המשולש חסום במעגל, חוצה את זווית , , , , . המטרה: דמיון, ואחר כך האורכים , , , , .
2. א: (חוצה זווית). (זוויות היקפיות הנשענות על הקשת ). לפי ז.ז: .
3. ב: לפי משפט חוצה הזווית . מסמנים , : , ולכן , .
4. ג: מהדמיון , כלומר .
5. .
6. ד: מהדמיון , ולכן .
7. , ולזוויות היקפיות שוות מיתרים שווים: .
א. ז.ז. ב. , . ג. , . ד. .