דילוג לתוכן המרכזי

סיכום דמיון משולשים

מתמטיקה כיתה י' 5 יח"ל · 11 נושאים

כל מה שצריך לדעת בדמיון משולשים: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

משולשים דומים

שני משולשים דומים כשאחד מהם הוא הגדלה או הקטנה של השני: אותה צורה בדיוק, רק בגודל אחר. כמו תמונה וההגדלה שלה.

במדויק: המשולשים ABCABC ו-DEFDEF דומים (כותבים △ABC∼△DEF\triangle ABC\sim\triangle DEF) אם יש התאמה בין הקודקודים, A↔DA\leftrightarrow D, B↔EB\leftrightarrow E, C↔FC\leftrightarrow F, שבה כל שלוש הזוויות המתאימות שוות (∠A=∠D\angle A=\angle D, ∠B=∠E\angle B=\angle E, ∠C=∠F\angle C=\angle F) וגם כל שלוש הצלעות המתאימות פרופורציוניות: ABDE=BCEF=ACDF\frac{AB}{DE}=\frac{BC}{EF}=\frac{AC}{DF}. המנה המשותפת הזאת (מספר חיובי) נקראת יחס הדמיון. סדר האותיות ברישום הוא ההתאמה.

באיור △ABC∼△DEF\triangle ABC\sim\triangle DEF: זוויות שוות מסומנות באותו מספר קשתות, וכל צלע של DEFDEF ארוכה פי 2 מהצלע המתאימה ב-ABCABC. לכן ABDE=BCEF=ACDF=12\frac{AB}{DE}=\frac{BC}{EF}=\frac{AC}{DF}=\frac12.

כשיחס הדמיון הוא 11, הצלעות המתאימות שוות והמשולשים חופפים. כלומר משולשים חופפים הם מקרה פרטי של משולשים דומים.

45681012ABCDEF

תזכורת: פרופורציה

כמעט כל חישוב בדמיון משולשים מתחיל בשוויון בין שני יחסים, כמו 23=69\frac{2}{3}=\frac{6}{9}. שוויון כזה נקרא פרופורציה.

במדויק: ארבעה מספרים חיוביים a,b,c,da,b,c,d נמצאים בפרופורציה אם ab=cd\frac{a}{b}=\frac{c}{d}. זה מתקיים בדיוק כאשר a⋅d=b⋅ca\cdot d=b\cdot c (כפל בהצלבה): כל פרופורציה נותנת שוויון מכפלות, וכל שוויון מכפלות כזה נותן פרופורציה.

מתוך פרופורציה נתונה אפשר לקבל פרופורציות חדשות. אם ab=cd\frac{a}{b}=\frac{c}{d}, אז גם:

- ac=bd\frac{a}{c}=\frac{b}{d} (החלפת האמצעיים);

- a+bb=c+dd\frac{a+b}{b}=\frac{c+d}{d} (מוסיפים 11 לשני האגפים).

למשל, אם ADDB=23\frac{AD}{DB}=\frac{2}{3}, אז AD+DBDB=53\frac{AD+DB}{DB}=\frac{5}{3}, כלומר ABDB=53\frac{AB}{DB}=\frac53.

1. משפט הדמיון ז.ז

שתי זוויות מספיקות

כדי להוכיח דמיון לא צריך לבדוק שלוש זוויות ושלושה יחסים. מספיק למצוא שתי זוויות שוות.

במדויק: משפט הדמיון ז.ז: אם שתי זוויות של משולש אחד שוות בהתאמה לשתי זוויות של משולש אחר, המשולשים דומים.

הזווית השלישית שווה ממילא, כי סכום הזוויות בכל משולש הוא 180∘180^\circ. המשפט נותן גם את מה שלא בדקנו: הצלעות המתאימות פרופורציוניות. באיור בשני המשולשים יש זוויות של 50∘50^\circ ושל 70∘70^\circ, ולכן △ABC∼△DEF\triangle ABC\sim\triangle DEF, למרות שהצלעות שונות.

ABCDEF50°50°70°70°

משפט הדמיון ז.ז

אם ∠A=∠D\angle A=\angle D וגם ∠B=∠E\angle B=\angle E, אז △ABC∼△DEF\triangle ABC\sim\triangle DEF, ולכן ABDE=BCEF=ACDF\frac{AB}{DE}=\frac{BC}{EF}=\frac{AC}{DF}.

מאיפה מגיעות זוויות שוות

מקורדוגמה
זווית משותפת לשני המשולשיםמשולש קטן בתוך משולש גדול עם קודקוד משותף
זוויות קודקודיותשני ישרים שנחתכים בנקודה
ישרים מקביליםזוויות מתאימות או מתחלפות
זווית ישרה בשני המשולשיםגבהים, ישרים מאונכים
נתון בשאלה"נתון: ∠ABD=∠C\angle ABD=\angle C"

ישר המקביל לצלע במשולש

אם DD על ABAB, EE על ACAC ו-DE∥BCDE\parallel BC, אז △ADE∼△ABC\triangle ADE\sim\triangle ABC: הזווית AA משותפת, ו-∠ADE=∠ABC\angle ADE=\angle ABC (זוויות מתאימות).

דרך הפתרון

הוכחת דמיון לפי ז.ז

כשצריך להוכיח ששני משולשים דומים:

1. כותבים מה נתון ומה צריך להוכיח, ומסמנים את שני המשולשים בסרטוט.

2. מוצאים שני זוגות של זוויות שוות, ולכל זוג כותבים נימוק.

3. כותבים את הדמיון לפי סדר הקודקודים המתאימים (קודקודי הזוויות השוות באותם מקומות), ואת שם המשפט: ז.ז.

שים לב

שלוש זוויות שוות מספיקות לדמיון, אבל לא לחפיפה. בחפיפה צריך גם צלע.

דוגמה - אלכסוני טרפז: זוויות מתחלפות וקודקודיות

בטרפז ABCDABCD (AB∥DCAB\parallel DC) האלכסונים ACAC ו-BDBD נחתכים בנקודה EE.

א. הוכיחו: △ABE∼△CDE\triangle ABE\sim\triangle CDE.

ב. נתון: AB=12AB=12, DC=8DC=8. מצאו את היחס AEEC\frac{AE}{EC}.

פתרון

1. נתון: AB∥DCAB\parallel DC, האלכסונים נחתכים ב-EE. המטרה: דמיון המשולשים ABEABE ו-CDECDE, ואחר כך היחס AEEC\frac{AE}{EC}.

2. ∠BAE=∠DCE\angle BAE=\angle DCE: זוויות מתחלפות בין המקבילים ABAB ו-DCDC, והחותך ACAC.

3. ∠ABE=∠CDE\angle ABE=\angle CDE: זוויות מתחלפות בין אותם מקבילים, והחותך BDBD.

4. לכן △ABE∼△CDE\triangle ABE\sim\triangle CDE לפי ז.ז. (A↔CA\leftrightarrow C, B↔DB\leftrightarrow D, E↔EE\leftrightarrow E.)

5. ב: מהדמיון AECE=ABCD=128=32\frac{AE}{CE}=\frac{AB}{CD}=\frac{12}{8}=\frac32.

128ABCDE
תשובה

א. △ABE∼△CDE\triangle ABE\sim\triangle CDE (ז.ז). ב. AEEC=32\frac{AE}{EC}=\frac32.

שאלות פתוחות על משפט הדמיון ז.ז

2. משפט הדמיון צ.ז.צ

שני יחסים וזווית ביניהם

לפעמים יודעים רק זווית אחת שווה, אבל יודעים גם אורכים. אז אפשר להשוות את היחסים של הצלעות שליד הזווית.

במדויק: משפט הדמיון צ.ז.צ: אם שתי צלעות של משולש אחד פרופורציוניות לשתי צלעות של משולש אחר, והזוויות הכלואות ביניהן שוות, המשולשים דומים.

באיור ABDE=48=12\frac{AB}{DE}=\frac48=\frac12 ו-ACDF=36=12\frac{AC}{DF}=\frac36=\frac12, והזווית AA (שבין ABAB ל-ACAC) שווה לזווית DD (שבין DEDE ל-DFDF). לכן △ABC∼△DEF\triangle ABC\sim\triangle DEF ביחס 12\frac12, וגם הצלע השלישית מקיימת BCEF=12\frac{BC}{EF}=\frac12.

4386ABCDEF

משפט הדמיון צ.ז.צ

אם ABDE=ACDF\frac{AB}{DE}=\frac{AC}{DF} וגם ∠A=∠D\angle A=\angle D, אז △ABC∼△DEF\triangle ABC\sim\triangle DEF. מכאן גם BCEF=ABDE\frac{BC}{EF}=\frac{AB}{DE}, ושתי הזוויות האחרות שוות: ∠B=∠E\angle B=\angle E, ∠C=∠F\angle C=\angle F.

דרך הפתרון

בדיקת צ.ז.צ

כשנתונה זווית שווה (או משותפת) בשני משולשים, ואורכי הצלעות שליד הזווית:

1. בכל משולש לוקחים את שתי הצלעות שיוצאות מקודקוד הזווית.

2. מחלקים קצרה בקצרה וארוכה בארוכה.

3. אם שתי המנות שוות, המשולשים דומים לפי צ.ז.צ. אם הן שונות, צ.ז.צ לא מתקיים.

4. ההתאמה: הקצרה מתאימה לקצרה, ולכן הקודקוד שבקצה הקצרה מתאים לקודקוד שבקצה הקצרה.

שים לב

הזווית חייבת להיות בין שתי הצלעות. שני יחסים שווים וזווית שאינה כלואה ביניהן לא מספיקים לדמיון.

שים לב

בזווית משותפת המשולש הקטן יכול להיות "הפוך": ההתאמה נקבעת לפי היחסים, לא לפי המראה. למשל, אם AD=3AD=3, AE=4AE=4, AC=6AC=6, AB=8AB=8, אז ADAD מתאימה ל-ACAC, ולא ל-ABAB.

דוגמה - זווית משותפת והתאמה הפוכה

במשולש ABCABC הנקודה DD על הצלע ABAB והנקודה EE על הצלע ACAC. נתון: AD=3AD=3, DB=5DB=5, AE=4AE=4, EC=2EC=2.

א. הוכיחו: △ADE∼△ACB\triangle ADE\sim\triangle ACB.

ב. נתון: DE=3.5DE=3.5. מצאו את BCBC.

פתרון

1. נתון: AB=3+5=8AB=3+5=8, AC=4+2=6AC=4+2=6. המטרה: דמיון, ואחר כך BCBC.

2. הזווית AA משותפת לשני המשולשים.

3. במשולש ADEADE הצלעות שליד AA הן AD=3AD=3 ו-AE=4AE=4. במשולש ACBACB הן AC=6AC=6 ו-AB=8AB=8.

4. קצרה בקצרה: ADAC=36=12\frac{AD}{AC}=\frac36=\frac12. ארוכה בארוכה: AEAB=48=12\frac{AE}{AB}=\frac48=\frac12. המנות שוות.

5. לכן △ADE∼△ACB\triangle ADE\sim\triangle ACB לפי צ.ז.צ, ביחס 12\frac12 (D↔CD\leftrightarrow C, E↔BE\leftrightarrow B).

6. ב: DEDE מתאימה ל-CBCB, ולכן DECB=12\frac{DE}{CB}=\frac12, כלומר BC=2⋅3.5=7BC=2\cdot3.5=7.

7. מהדמיון גם ∠ADE=∠ACB\angle ADE=\angle ACB (מסומנות באיור). במשולש ABCABC מתקיים AB≠ACAB\ne AC (8≠68\ne6), ולכן ∠ACB≠∠ABC\angle ACB\ne\angle ABC. מכאן ∠ADE≠∠ABC\angle ADE\ne\angle ABC, כלומר DEDE אינו מקביל ל-BCBC.

3542ABCDE
תשובה

א. △ADE∼△ACB\triangle ADE\sim\triangle ACB (צ.ז.צ, יחס 12\frac12). ב. BC=7BC=7.

שאלות פתוחות על משפט הדמיון צ.ז.צ

3. משפט הדמיון צ.צ.צ

שלושה יחסים שווים

כשיודעים את אורכי כל הצלעות בשני המשולשים, לא צריך זוויות בכלל: מספיק לבדוק שכל הצלעות גדלו פי אותו מספר.

במדויק: משפט הדמיון צ.צ.צ: אם שלוש הצלעות של משולש אחד פרופורציוניות לשלוש הצלעות של משולש אחר, כלומר ABDE=BCEF=ACDF\frac{AB}{DE}=\frac{BC}{EF}=\frac{AC}{DF}, המשולשים דומים.

באיור הצלעות של ABCABC הן 4,5,64,5,6 והצלעות של DEFDEF הן 6,7.5,96,7.5,9. בכל זוג מתאים המנה היא 1.51.5: 64=7.55=96=1.5\frac64=\frac{7.5}{5}=\frac96=1.5. לכן המשולשים דומים, ומכאן שגם הזוויות המתאימות שוות.

45667.59ABCDEF

משפט הדמיון צ.צ.צ

אם ABDE=BCEF=ACDF\frac{AB}{DE}=\frac{BC}{EF}=\frac{AC}{DF}, אז △ABC∼△DEF\triangle ABC\sim\triangle DEF, ולכן ∠A=∠D\angle A=\angle D, ∠B=∠E\angle B=\angle E, ∠C=∠F\angle C=\angle F.

דרך הפתרון

בדיקת צ.צ.צ

כשנתונים אורכי שלוש הצלעות בכל משולש:

1. מסדרים בכל משולש את הצלעות מהקצרה לארוכה.

2. מחלקים: קצרה בקצרה, בינונית בבינונית, ארוכה בארוכה.

3. אם שלוש המנות שוות, המשולשים דומים לפי צ.צ.צ. אם יש בהן שתי מנות שונות, המשולשים לא דומים.

4. ההתאמה: הקודקוד שמול הצלע הקצרה מתאים לקודקוד שמול הצלע הקצרה, וכך גם בבינונית ובארוכה.

שים לב

שתי מנות שוות לא מספיקות: צריך את שלוש הצלעות. (4,6,74,6,7 ו-8,12,158,12,15: 84=126\frac84=\frac{12}{6}, אבל 157≠2\frac{15}{7}\ne2.)

דוגמה - מציאת ההתאמה לפי סדר האורכים

במשולש ABCABC: AB=6AB=6, BC=9BC=9, AC=12AC=12. במשולש DEFDEF: EF=4EF=4, FD=6FD=6, DE=8DE=8.

א. הוכיחו שהמשולשים דומים, וכתבו את הדמיון בסדר הקודקודים הנכון.

ב. איזו זווית במשולש DEFDEF שווה לזווית BB?

פתרון

1. נתונים אורכי כל הצלעות. המטרה: לבדוק את שלוש המנות ולמצוא את ההתאמה.

2. מסדרים: ב-ABCABC: AB=6<BC=9<AC=12AB=6<BC=9<AC=12. ב-DEFDEF: EF=4<FD=6<DE=8EF=4<FD=6<DE=8.

3. מנות: ABEF=64=1.5\frac{AB}{EF}=\frac64=1.5, BCFD=96=1.5\frac{BC}{FD}=\frac96=1.5, ACDE=128=1.5\frac{AC}{DE}=\frac{12}{8}=1.5. שלושתן שוות, ולכן המשולשים דומים לפי צ.צ.צ, ביחס 1.51.5.

4. התאמת קודקודים לפי הצלע שמולם: מול ABAB (קצרה) נמצא CC, ומול EFEF נמצא DD: C↔DC\leftrightarrow D. מול BCBC (בינונית) נמצא AA, ומול FDFD נמצא EE: A↔EA\leftrightarrow E. מול ACAC (ארוכה) נמצא BB, ומול DEDE נמצא FF: B↔FB\leftrightarrow F.

5. לכן △ABC∼△EFD\triangle ABC\sim\triangle EFD, ו-∠B=∠F\angle B=\angle F (שתיהן מול הצלע הארוכה).

6912468ABCDEF
תשובה

א. △ABC∼△EFD\triangle ABC\sim\triangle EFD (צ.צ.צ, יחס 1.51.5). ב. ∠F\angle F.

שאלות פתוחות על משפט הדמיון צ.צ.צ

4. זיהוי משולשים דומים והצלעות המתאימות

צלעות מתאימות

בשאלות רבות המשולשים הדומים מסתתרים בסרטוט: אחד בתוך השני, או הפוכים זה לזה. כדי לכתוב פרופורציה נכונה צריך לדעת איזו צלע מתאימה לאיזו.

במדויק: בשני משולשים דומים, צלעות מתאימות הן צלעות שמונחות מול זוויות מתאימות, כלומר מול קודקודים שמתאימים זה לזה בהתאמה של הדמיון. אם △ABC∼△DEF\triangle ABC\sim\triangle DEF, הזוגות המתאימים הם ABAB ו-DEDE, BCBC ו-EFEF, ACAC ו-DFDF: כל צלע מתאימה לצלע שבנויה מהאותיות שבאותם מקומות ברישום.

באיור ∠ABD=∠C\angle ABD=\angle C והזווית AA משותפת, ולכן △ABD∼△ACB\triangle ABD\sim\triangle ACB (ז.ז). שימו לב שהמשולש ABDABD "הפוך": הצלע ABAB שלו מתאימה ל-ACAC, ו-ADAD מתאימה ל-ABAB. לכן הצלע ABAB מופיעה בשני היחסים: ABAC=ADAB=BDCB\frac{AB}{AC}=\frac{AD}{AB}=\frac{BD}{CB}.

ABCD

קריאת הפרופורציה מתוך הרישום

אם △ABC∼△DEF\triangle ABC\sim\triangle DEF:

מקומות ברישוםצלע ב-ABCABCצלע ב-DEFDEF
ראשון ושניABABDEDE
שני ושלישיBCBCEFEF
ראשון ושלישיACACDFDF

ולכן ABDE=BCEF=ACDF\frac{AB}{DE}=\frac{BC}{EF}=\frac{AC}{DF}.

דרך הפתרון

זיהוי משולשים דומים בסרטוט

כשצריך למצוא יחס בין קטעים או להוכיח שוויון מכפלות:

1. מחפשים שני משולשים שהקטעים מהשאלה הם צלעות שלהם.

2. מוצאים זוויות שוות ומוכיחים את הדמיון.

3. כותבים את הדמיון כך שקודקודים של זוויות שוות יהיו באותם מקומות.

4. כותבים את שלושת היחסים לפי הרישום, ובוחרים את השניים שצריך.

5. שוויון מכפלות, כמו AB2=AD⋅ACAB^2=AD\cdot AC, מתקבל בכפל בהצלבה של שני יחסים.

שים לב

לא מסתמכים על המראה. משולש דומה יכול להיות מסובב או הפוך, וצלע ש"נראית מקבילה" לצלע אחרת אינה בהכרח מתאימה לה. ההתאמה נקבעת רק לפי הזוויות השוות.

שים לב

בדיקה עצמית: בכל יחס שכתבתם, המונה והמכנה צריכים להיות מול זוויות שוות.

דוגמה - ישרים נחתכים בלי מקבילים

הקטעים ACAC ו-BDBD נחתכים בנקודה EE. נתון: ∠BAE=∠CDE\angle BAE=\angle CDE.

א. הוכיחו: △ABE∼△DCE\triangle ABE\sim\triangle DCE.

ב. כתבו את שלושת היחסים השווים, והוכיחו: AE⋅CE=BE⋅DEAE\cdot CE=BE\cdot DE.

ג. נתון: AE=6AE=6, DE=4DE=4, BE=9BE=9. מצאו את CECE.

פתרון

1. נתון: ∠BAE=∠CDE\angle BAE=\angle CDE. המטרה: דמיון, יחסים, ושוויון מכפלות.

2. ∠BAE=∠CDE\angle BAE=\angle CDE (נתון), ∠AEB=∠DEC\angle AEB=\angle DEC (זוויות קודקודיות).

3. לכן △ABE∼△DCE\triangle ABE\sim\triangle DCE לפי ז.ז, בהתאמה A↔DA\leftrightarrow D, B↔CB\leftrightarrow C, E↔EE\leftrightarrow E.

4. ב: לפי הרישום: ABDC=BECE=AEDE\frac{AB}{DC}=\frac{BE}{CE}=\frac{AE}{DE}.

5. מהשוויון BECE=AEDE\frac{BE}{CE}=\frac{AE}{DE}, בכפל בהצלבה: AE⋅CE=BE⋅DEAE\cdot CE=BE\cdot DE.

6. שימו לב: AEAE מתאימה ל-DEDE, ולא ל-CECE. AEAE מונחת מול ∠ABE\angle ABE, DEDE מונחת מול ∠DCE\angle DCE, והזוויות האלה שוות (מהדמיון).

7. ג: 6⋅CE=9⋅4=366\cdot CE=9\cdot4=36, ולכן CE=6CE=6.

649ABCDE
תשובה

א. △ABE∼△DCE\triangle ABE\sim\triangle DCE (ז.ז). ב. ABDC=BECE=AEDE\frac{AB}{DC}=\frac{BE}{CE}=\frac{AE}{DE}, ומכאן AE⋅CE=BE⋅DEAE\cdot CE=BE\cdot DE. ג. CE=6CE=6.

שאלות פתוחות על זיהוי משולשים דומים והצלעות המתאימות

5. יחס הדמיון: חישוב אורכים

יחס הדמיון

יחס הדמיון אומר פי כמה כל צלע במשולש אחד גדולה (או קטנה) מהצלע המתאימה במשולש השני.

במדויק: אם △ABC∼△DEF\triangle ABC\sim\triangle DEF, יחס הדמיון של ABCABC ל-DEFDEF הוא המספר k=ABDE=BCEF=ACDFk=\frac{AB}{DE}=\frac{BC}{EF}=\frac{AC}{DF}. יחס הדמיון של DEFDEF ל-ABCABC הוא 1k\frac1k. כש-k>1k>1 המשולש ABCABC גדול יותר, כש-k<1k<1 הוא קטן יותר, וכש-k=1k=1 המשולשים חופפים.

באיור △DEF∼△ABC\triangle DEF\sim\triangle ABC ביחס k=1.5k=1.5: כל צלע של DEFDEF היא 1.51.5 כפול הצלע המתאימה של ABCABC (6=1.5⋅46=1.5\cdot4, 9=1.5⋅69=1.5\cdot6, 10.5=1.5⋅710.5=1.5\cdot7). יחס הדמיון של ABCABC ל-DEFDEF הוא 11.5=23\frac{1}{1.5}=\frac23.

4676910.5ABCDEF

יחס הדמיון

אם △ABC∼△DEF\triangle ABC\sim\triangle DEF ביחס kk: ABDE=BCEF=ACDF=k\frac{AB}{DE}=\frac{BC}{EF}=\frac{AC}{DF}=k, כלומר AB=k⋅DEAB=k\cdot DE, BC=k⋅EFBC=k\cdot EF, AC=k⋅DFAC=k\cdot DF.

דרך הפתרון

חישוב אורך בעזרת דמיון

כשצריך אורך של צלע במשולש שדומה למשולש אחר:

1. מוכיחים את הדמיון וכותבים אותו בסדר הנכון.

2. מוצאים זוג צלעות מתאימות ששתיהן ידועות, ומחשבים את kk.

3. הצלע המבוקשת = kk כפול הצלע המתאימה לה (או חלקי kk, בכיוון ההפוך).

4. אם הצלע הידועה היא רק חלק מצלע (למשל AB=AD+DBAB=AD+DB), מסמנים את הלא-ידוע ב-xx ופותרים משוואה מהפרופורציה.

שים לב

כש-DE∥BCDE\parallel BC, הצלע שמתאימה ל-ADAD היא ABAB כולה, ולא DBDB. DBDB אינה צלע של אף אחד מהמשולשים הדומים.

דוגמה - צלע לא ידועה כחלק מצלע: משוואה

במשולש ABCABC הנקודה DD על ABAB והנקודה EE על ACAC, כך ש-DE∥BCDE\parallel BC. נתון: DB=6DB=6, DE=4DE=4, BC=10BC=10, AC=15AC=15.

א. מצאו את ADAD.

ב. מצאו את AEAE.

פתרון

1. נתון: DE∥BCDE\parallel BC ואורכים. המטרה: ADAD ו-AEAE.

2. ∠A\angle A משותפת, ו-∠ADE=∠ABC\angle ADE=\angle ABC (זוויות מתאימות, DE∥BCDE\parallel BC). לכן △ADE∼△ABC\triangle ADE\sim\triangle ABC (ז.ז).

3. יחס הדמיון של ADEADE ל-ABCABC: k=DEBC=410=25k=\frac{DE}{BC}=\frac{4}{10}=\frac25.

4. א: מסמנים AD=xAD=x. אז AB=x+6AB=x+6, ו-ADAB=25\frac{AD}{AB}=\frac25, כלומר xx+6=25\frac{x}{x+6}=\frac25.

5. כפל בהצלבה: 5x=2x+125x=2x+12, ולכן x=4x=4.

6. ב: AE=k⋅AC=25⋅15=6AE=k\cdot AC=\frac25\cdot15=6.

x6410ABCDE
תשובה

א. AD=4AD=4. ב. AE=6AE=6.

שאלות פתוחות על יחס הדמיון: חישוב אורכים

6. יחס גבהים, תיכונים וחוצי זוויות במשולשים דומים

קטעים מתאימים

כשמגדילים משולש פי kk, לא רק הצלעות גדלות פי kk. גם הגובה, התיכון וחוצה הזווית גדלים פי kk.

במדויק: בשני משולשים דומים, גבהים מתאימים הם גבהים לצלעות מתאימות, תיכונים מתאימים הם תיכונים לצלעות מתאימות, וחוצי זוויות מתאימים הם חוצי זוויות של זוויות מתאימות (עד הצלע שמולן).

למה זה נכון, בגבהים: באיור AHAH גובה ב-△ABC\triangle ABC ו-DGDG הגובה המתאים ב-△DEF\triangle DEF. המשולשים ABHABH ו-DEGDEG הם ישרי-זווית, ו-∠B=∠E\angle B=\angle E. לכן △ABH∼△DEG\triangle ABH\sim\triangle DEG (ז.ז), ומכאן AHDG=ABDE=k\frac{AH}{DG}=\frac{AB}{DE}=k. בתיכונים ובחוצי זוויות ההוכחה דומה.

ABCHDEFG

יחס קטעים מתאימים

במשולשים דומים ביחס kk:

•יחס גבהים מתאימים =k=k;

•יחס תיכונים מתאימים =k=k;

•יחס חוצי זוויות מתאימים =k=k.

שים לב

הגובה לצלע הקצרה במשולש אחד מתאים לגובה לצלע הקצרה במשולש השני. גובה לצלע שאינה מתאימה נותן יחס אחר.

שים לב

גם חוצה זווית נמדד מהקודקוד עד הצלע שמולו, ושני חוצי הזוויות צריכים לצאת מזוויות שוות.

דוגמה - תיכון וגובה מתאימים לפי יחס הדמיון

נתון: △ABC∼△DEF\triangle ABC\sim\triangle DEF, AB=12AB=12, DE=8DE=8.

א. התיכון מ-CC לצלע ABAB שווה 99. מצאו את התיכון המתאים במשולש DEFDEF.

ב. הגובה מ-DD לצלע EFEF שווה 55. מצאו את הגובה המתאים במשולש ABCABC.

פתרון

1. נתון: הדמיון ו-ABAB, DEDE. המטרה: שני קטעים מתאימים.

2. ABAB ו-DEDE צלעות מתאימות (ראשון ושני ברישום), ולכן יחס הדמיון של ABCABC ל-DEFDEF הוא k=128=32k=\frac{12}{8}=\frac32.

3. א: התיכון מ-CC ל-ABAB מתאים לתיכון מ-FF ל-DEDE (C↔FC\leftrightarrow F, AB↔DEAB\leftrightarrow DE). לכן התיכון ב-DEFDEF הוא 9k=9⋅23=6\frac{9}{k}=9\cdot\frac23=6.

4. ב: הגובה מ-DD ל-EFEF מתאים לגובה מ-AA ל-BCBC. לכן הגובה ב-ABCABC הוא 5⋅k=5⋅32=7.55\cdot k=5\cdot\frac32=7.5.

תשובה

א. התיכון מ-FF ל-DEDE: 66. ב. הגובה מ-AA ל-BCBC: 7.57.5.

שאלות פתוחות על יחס גבהים, תיכונים וחוצי זוויות במשולשים דומים

7. יחס רדיוסי המעגלים החוסמים והחסומים במשולשים דומים

רדיוסים במשולשים דומים

גם המעגלים שקשורים למשולש גדלים יחד איתו: כשמגדילים משולש פי kk, המעגל החוסם והמעגל החסום גדלים פי kk.

במדויק: המעגל החוסם משולש הוא המעגל שעובר דרך שלושת קודקודי המשולש (נסמן את הרדיוס שלו RR). המעגל החסום במשולש הוא המעגל שמשיק לשלוש צלעות המשולש (נסמן את הרדיוס שלו rr). בשני משולשים דומים, היחס בין הרדיוסים של המעגלים החוסמים שווה ליחס הדמיון, וגם היחס בין הרדיוסים של המעגלים החסומים שווה ליחס הדמיון.

בשני האיורים המשולש הגדול (DEFDEF) הוא הגדלה של המשולש הקטן (ABCABC) פי 1.51.5. גם המעגל החוסם וגם המעגל החסום של המשולש הגדול גדולים פי 1.51.5 מהמעגלים המתאימים של המשולש הקטן.

ABCDEF

יחס הרדיוסים

אם △ABC∼△DEF\triangle ABC\sim\triangle DEF ביחס kk, אז RABCRDEF=k\frac{R_{ABC}}{R_{DEF}}=k ו-rABCrDEF=k\frac{r_{ABC}}{r_{DEF}}=k.

שים לב

במשולש ישר-זווית מרכז המעגל החוסם הוא אמצע היתר, ולכן RR שווה למחצית היתר.

דוגמה - משולשים ישרי-זווית: חוסם וחסום

במשולש ABCABC (∠C=90∘\angle C=90^\circ) הניצבים הם AC=6AC=6 ו-BC=8BC=8, ורדיוס המעגל החסום בו הוא 22. המשולש DEFDEF דומה למשולש ABCABC (△DEF∼△ABC\triangle DEF\sim\triangle ABC), והיתר שלו הוא DE=15DE=15.

מצאו את רדיוס המעגל החוסם ואת רדיוס המעגל החסום של המשולש DEFDEF.

פתרון

1. נתון: ניצבי ABCABC, רדיוס המעגל החסום בו, והיתר של DEFDEF. המטרה: RR ו-rr של DEFDEF.

2. היתר של ABCABC לפי משפט פיתגורס: AB=62+82=10AB=\sqrt{6^2+8^2}=10.

3. DEDE מתאים ל-ABAB (ראשון ושני ברישום), ולכן יחס הדמיון של DEFDEF ל-ABCABC הוא k=1510=1.5k=\frac{15}{10}=1.5.

4. המעגל החוסם של ABCABC: המרכז באמצע היתר, ולכן RABC=102=5R_{ABC}=\frac{10}{2}=5. אז RDEF=1.5⋅5=7.5R_{DEF}=1.5\cdot5=7.5.

5. המעגל החסום: rDEF=1.5⋅2=3r_{DEF}=1.5\cdot2=3.

6815ABCDEF
תשובה

RDEF=7.5R_{DEF}=7.5, rDEF=3r_{DEF}=3.

שאלות פתוחות על יחס רדיוסי המעגלים החוסמים והחסומים במשולשים דומים

8. יחס ההיקפים במצולעים דומים

מצולעים דומים

גם מרובעים ומצולעים אחרים יכולים להיות דומים: הגדלה או הקטנה של אותה צורה.

במדויק: שני מצולעים עם אותו מספר צלעות דומים אם יש התאמה בין הקודקודים לפי הסדר, שבה כל הזוויות המתאימות שוות וגם כל הצלעות המתאימות פרופורציוניות, באותו יחס kk (יחס הדמיון).

באיור המרובע EFGHEFGH הוא הגדלה של ABCDABCD פי 1.51.5: הזוויות המתאימות שוות, וכל צלע גדלה פי 1.51.5.

ABCDEFGH

במרובע, בשונה ממשולש, זוויות שוות לבד לא מספיקות לדמיון. בריבוע ABCDABCD ובמלבן EFGHEFGH כל הזוויות ישרות, אבל EFAB=63=2\frac{EF}{AB}=\frac63=2 ו-FGBC=33=1\frac{FG}{BC}=\frac33=1, ולכן הם לא דומים.

3363ABCDEFGH

יחס ההיקפים

במצולעים דומים ביחס kk (גם במשולשים), היחס בין ההיקפים שווה ליחס הדמיון: P1P2=k\frac{P_1}{P_2}=k.

שים לב

הסיבה: כל צלע במצולע הראשון היא kk כפול הצלע המתאימה, ולכן גם הסכום שלהן הוא kk כפול הסכום.

שים לב

כשנתונים ההיקפים, יחס הדמיון הוא k=P1P2k=\frac{P_1}{P_2}, וממנו מוצאים כל צלע.

דוגמה - מציאת הצלעות מתוך יחס ההיקפים

המרובע ABCDABCD דומה למרובע EFGHEFGH. הצלעות של ABCDABCD הן AB=4AB=4, BC=5BC=5, CD=6CD=6, DA=7DA=7. היקף המרובע EFGHEFGH הוא 3333. מצאו את צלעות המרובע EFGHEFGH.

פתרון

1. נתון: הצלעות של ABCDABCD והיקף EFGHEFGH. המטרה: צלעות EFGHEFGH.

2. היקף ABCDABCD: 4+5+6+7=224+5+6+7=22.

3. יחס הדמיון של EFGHEFGH ל-ABCDABCD: k=3322=32k=\frac{33}{22}=\frac32.

4. כל צלע של EFGHEFGH היא 32\frac32 כפול הצלע המתאימה: EF=32⋅4=6EF=\frac32\cdot4=6, FG=32⋅5=7.5FG=\frac32\cdot5=7.5, GH=32⋅6=9GH=\frac32\cdot6=9, HE=32⋅7=10.5HE=\frac32\cdot7=10.5.

5. בדיקה: 6+7.5+9+10.5=336+7.5+9+10.5=33.

תשובה

EF=6EF=6, FG=7.5FG=7.5, GH=9GH=9, HE=10.5HE=10.5.

שאלות פתוחות על יחס ההיקפים במצולעים דומים

9. יחס השטחים במצולעים דומים

יחס השטחים

כשמגדילים צורה פי kk, האורך גדל פי kk וגם הרוחב גדל פי kk. לכן השטח גדל פי k⋅k=k2k\cdot k=k^2, ולא פי kk.

במדויק: יחס השטחים של שני מצולעים הוא המנה בין השטחים שלהם, S1S2\frac{S_1}{S_2}. כששני המצולעים דומים ביחס הדמיון kk (של הראשון לשני), המנה הזאת שווה ל-k2k^2, כלומר לריבוע יחס הדמיון.

באיור MM, NN ו-KK הם אמצעי הצלעות. ארבעת המשולשים הקטנים חופפים (צ.צ.צ, כל צלע היא מחצית מצלע של ABCABC), וכל אחד מהם דומה ל-ABCABC ביחס 12\frac12. המשולש ABCABC מכיל ארבעה כאלה, ולכן השטח שלו גדול פי 4=224=2^2, למרות שהצלעות גדולות רק פי 22.

ABCMNK

יחס השטחים

במצולעים דומים ביחס kk (גם במשולשים): S1S2=k2\frac{S_1}{S_2}=k^2. בכיוון ההפוך: אם S1S2\frac{S_1}{S_2} ידוע, אז k=S1S2k=\sqrt{\frac{S_1}{S_2}}.

דרך הפתרון

שטח של חלק מהמשולש

כשנתון שטח של משולש קטן ויחס בין קטעים, וצריך שטח של משולש גדול או של חלק ממנו:

1. מוכיחים דמיון ומוצאים את kk (לפעמים דרך a+bb\frac{a+b}{b}, למשל AB=AD+DBAB=AD+DB).

2. שטח המשולש הגדול = k2k^2 כפול שטח המשולש הקטן.

3. שטח החלק שנשאר (למשל טרפז) = ההפרש בין שני השטחים.

שים לב

יחס השטחים הוא k2k^2, לא kk. ויחס ההיקפים הוא kk, לא k2k^2.

שים לב

משולשים עם גובה משותף (קודקוד משותף ובסיסים על אותו ישר) אינם בהכרח דומים. היחס בין השטחים שלהם הוא היחס בין הבסיסים, בלי ריבוע.

דוגמה א - משולש קטן ידוע: שטח המשולש והטרפז

במשולש ABCABC הנקודה DD על ABAB והנקודה EE על ACAC, כך ש-DE∥BCDE\parallel BC. נתון: AD:DB=2:3AD:DB=2:3, ושטח המשולש ADEADE הוא 88.

מצאו את שטח המשולש ABCABC ואת שטח הטרפז DBCEDBCE.

פתרון

1. נתון: DE∥BCDE\parallel BC, AD:DB=2:3AD:DB=2:3, SADE=8S_{ADE}=8. המטרה: SABCS_{ABC} ו-SDBCES_{DBCE}.

2. △ADE∼△ABC\triangle ADE\sim\triangle ABC (ז.ז: ∠A\angle A משותפת, ∠ADE=∠ABC\angle ADE=\angle ABC מתאימות).

3. נסמן AD=2tAD=2t, DB=3tDB=3t. אז AB=5tAB=5t, ויחס הדמיון של ABCABC ל-ADEADE הוא k=ABAD=5t2t=52k=\frac{AB}{AD}=\frac{5t}{2t}=\frac52.

4. SABC=k2⋅SADE=254⋅8=50S_{ABC}=k^2\cdot S_{ADE}=\frac{25}{4}\cdot8=50.

5. SDBCE=50−8=42S_{DBCE}=50-8=42.

2t3tABCDE
תשובה

SABC=50S_{ABC}=50, SDBCE=42S_{DBCE}=42.

דוגמה ב - מיחס השטחים ליחס הצלעות

נתון: △ABC∼△DEF\triangle ABC\sim\triangle DEF. שטח המשולש ABCABC הוא 4545, ושטח המשולש DEFDEF הוא 2020. נתון: BC=9BC=9. מצאו את EFEF ואת היחס בין ההיקפים.

פתרון

1. נתון: השטחים ו-BCBC. המטרה: EFEF ויחס ההיקפים.

2. k2=SABCSDEF=4520=94k^2=\frac{S_{ABC}}{S_{DEF}}=\frac{45}{20}=\frac94, ולכן k=32k=\frac32 (kk חיובי).

3. BCBC ו-EFEF מתאימות (שני ושלישי ברישום): BCEF=32\frac{BC}{EF}=\frac32, ולכן EF=9⋅23=6EF=9\cdot\frac23=6.

4. יחס ההיקפים שווה ל-kk: PABCPDEF=32\frac{P_{ABC}}{P_{DEF}}=\frac32.

תשובה

EF=6EF=6, PABCPDEF=32\frac{P_{ABC}}{P_{DEF}}=\frac32.

שאלות פתוחות על יחס השטחים במצולעים דומים

10. פרופורציות במשולש ישר-זווית

הגובה ליתר והיטלי הניצבים

הגובה ליתר מחלק משולש ישר-זווית לשני משולשים ישרי-זווית קטנים. מתברר ששלושת המשולשים דומים זה לזה, ומזה מקבלים קשרים יפים בין הקטעים.

במדויק: במשולש ABCABC שבו ∠C=90∘\angle C=90^\circ, הקטע CDCD הוא הגובה ליתר (DD על ABAB). הקטע ADAD הוא ההיטל של הניצב ACAC על היתר, והקטע DBDB הוא ההיטל של הניצב BCBC על היתר. ממוצע הנדסי של שני מספרים חיוביים pp ו-qq הוא p⋅q\sqrt{p\cdot q}.

באיור זוויות שוות מסומנות באותו מספר קשתות. △ACB∼△ADC\triangle ACB\sim\triangle ADC (ז.ז: זווית ישרה, ∠A\angle A משותפת), △ACB∼△CDB\triangle ACB\sim\triangle CDB (ז.ז: זווית ישרה, ∠B\angle B משותפת), ולכן גם △ADC∼△CDB\triangle ADC\sim\triangle CDB.

ABCD

הקשרים במשולש ישר-זווית

במשולש ABCABC (∠C=90∘\angle C=90^\circ) עם הגובה ליתר CDCD:

- AC2=AB⋅ADAC^2=AB\cdot AD ו-BC2=AB⋅DBBC^2=AB\cdot DB: כל ניצב הוא ממוצע הנדסי של היתר ושל ההיטל שלו על היתר.

- CD2=AD⋅DBCD^2=AD\cdot DB: הגובה ליתר הוא ממוצע הנדסי של שני ההיטלים.

דרך הפתרון

שימוש בקשרים

כשנתון משולש ישר-זווית עם הגובה ליתר:

1. מוכיחים את הדמיון שצריך, לפי ז.ז (זווית ישרה וזווית משותפת).

2. כותבים את הפרופורציה מתוך הרישום.

3. כפל בהצלבה נותן את שוויון המכפלות, וממנו מחשבים את הקטע.

שים לב

הקשרים האלה אינם משפט שמצטטים בהוכחה. בפתרון מוכיחים קודם את דמיון המשולשים, ורק אחר כך משתמשים בפרופורציה.

שים לב

ההיטל של ACAC הוא ADAD (הקטע שצמוד ל-AA), לא DBDB.

דוגמה - גובה וניצבים מתוך שני ההיטלים

במשולש ABCABC הזווית CC ישרה, ו-CDCD הוא הגובה ליתר. נתון: AD=4AD=4, DB=9DB=9. מצאו את CDCD, ACAC ו-BCBC.

פתרון

1. נתון: ∠ACB=90∘\angle ACB=90^\circ, CD⊥ABCD\perp AB, AD=4AD=4, DB=9DB=9. המטרה: CDCD, ACAC, BCBC.

2. △ADC∼△CDB\triangle ADC\sim\triangle CDB: ∠ADC=∠CDB=90∘\angle ADC=\angle CDB=90^\circ, ו-∠CAD=∠BCD\angle CAD=\angle BCD (שתיהן משלימות את ∠ACD\angle ACD ל-90∘90^\circ). ז.ז.

3. מהדמיון ADCD=CDDB\frac{AD}{CD}=\frac{CD}{DB}, ולכן CD2=AD⋅DB=4⋅9=36CD^2=AD\cdot DB=4\cdot9=36, כלומר CD=6CD=6.

4. △ACB∼△ADC\triangle ACB\sim\triangle ADC (ז.ז: זווית ישרה, ∠A\angle A משותפת). מכאן ACAD=ABAC\frac{AC}{AD}=\frac{AB}{AC}, ולכן AC2=AB⋅AD=13⋅4=52AC^2=AB\cdot AD=13\cdot4=52, כלומר AC=52=213AC=\sqrt{52}=2\sqrt{13}.

5. באותו אופן (△ACB∼△CDB\triangle ACB\sim\triangle CDB): BC2=AB⋅DB=13⋅9=117BC^2=AB\cdot DB=13\cdot9=117, כלומר BC=313BC=3\sqrt{13}.

6. בדיקה בפיתגורס: AC2+BC2=52+117=169=132=AB2AC^2+BC^2=52+117=169=13^2=AB^2.

49ABCD
תשובה

CD=6CD=6, AC=213AC=2\sqrt{13}, BC=313BC=3\sqrt{13}.

שאלות פתוחות על פרופורציות במשולש ישר-זווית

11. דמיון בהוכחות משולבות: מרובעים, קטע אמצעים וחפיפה

דמיון כשלב בהוכחה

בשאלות בגרות הדמיון הוא בדרך כלל שלב אחד מתוך כמה. התכונות של מקבילית, טרפז, קטע אמצעים או משולשים חופפים נותנות את הזוויות השוות, והדמיון נותן יחסים בין קטעים ובין שטחים.

במדויק: בהוכחה משולבת מוכיחים דמיון בעזרת עובדות מנושאים אחרים (למשל: צלעות נגדיות במקבילית מקבילות ושוות; קטע אמצעים במשולש מקביל לצלע השלישית ושווה למחציתה; צלעות וזוויות מתאימות במשולשים חופפים שוות), ומהדמיון מסיקים את המבוקש.

דוגמה חשובה: באיור MM ו-NN הם אמצעי ABAB ו-ACAC. קטע האמצעים MNMN מקביל ל-BCBC, ולכן △AMN∼△ABC\triangle AMN\sim\triangle ABC ביחס 12\frac12. מכאן ששטח AMNAMN הוא (12)2=14\left(\frac12\right)^2=\frac14 משטח ABCABC.

ABCMN

מה כל צורה נותנת לדמיון

צורה או עובדהמה היא נותנת
מקביליתצלעות נגדיות מקבילות (זוויות מתחלפות) ושוות (יחס בין קטעים)
טרפזהבסיסים מקבילים: האלכסונים יוצרים משולשים דומים ביחס הבסיסים
קטע אמצעים במשולשמשולש דומה ביחס 12\frac12
משולשים חופפיםזוויות שוות וצלעות שוות להמשך ההוכחה
דרך הפתרון

תכנון הוכחה משולבת

כשנתונה צורה מורכבת וצריך להוכיח יחס או לחשב שטח:

1. כותבים מה נתון ומה המטרה.

2. הולכים מהמטרה אחורה: באילו משולשים נמצאים הקטעים מהיחס המבוקש?

3. מחפשים בתכונות הצורה (מקבילים, אמצעים, צלעות שוות) את הזוויות השוות ומוכיחים דמיון.

4. מהדמיון: יחס קטעים =k=k, יחס שטחים =k2=k^2.

5. שטחים של משולשים עם גובה משותף: יחס הבסיסים.

שים לב

בגלל ש-MN=12BCMN=\frac12BC, הטרפז MBCNMBCN הוא 34\frac34 משטח המשולש ABCABC, ולא 12\frac12.

דוגמה - מקבילית עם אמצע צלע: יחסי קטעים ושטחים

ABCDABCD מקבילית. EE אמצע הצלע CDCD. הקטע AEAE חותך את האלכסון BDBD בנקודה FF.

א. הוכיחו: △ABF∼△EDF\triangle ABF\sim\triangle EDF.

ב. מצאו את היחס BFFD\frac{BF}{FD}.

ג. נסמן את שטח המשולש DEFDEF ב-SS. הביעו באמצעות SS את שטח המשולש ABFABF, את שטח המשולש ADFADF ואת שטח המקבילית.

פתרון

1. נתון: ABCDABCD מקבילית, DE=ECDE=EC. המטרה: דמיון, יחס, ושטחים.

2. במקבילית AB∥DCAB\parallel DC. לכן ∠BAF=∠DEF\angle BAF=\angle DEF (מתחלפות, החותך AEAE), ו-∠ABF=∠EDF\angle ABF=\angle EDF (מתחלפות, החותך BDBD).

3. לכן △ABF∼△EDF\triangle ABF\sim\triangle EDF (ז.ז), בהתאמה A↔EA\leftrightarrow E, B↔DB\leftrightarrow D, F↔FF\leftrightarrow F.

4. ב: AB=DCAB=DC (צלעות נגדיות במקבילית) ו-DE=12DCDE=\frac12DC, ולכן ABED=2\frac{AB}{ED}=2. זה יחס הדמיון, ולכן BFDF=2\frac{BF}{DF}=2, וגם AFEF=2\frac{AF}{EF}=2.

5. ג: SABF=22⋅S=4SS_{ABF}=2^2\cdot S=4S.

6. למשולשים ADFADF ו-EDFEDF יש גובה משותף מ-DD לישר AEAE. לכן SADFSEDF=AFFE=2\frac{S_{ADF}}{S_{EDF}}=\frac{AF}{FE}=2, כלומר SADF=2SS_{ADF}=2S.

7. SABD=SABF+SADF=6SS_{ABD}=S_{ABF}+S_{ADF}=6S. האלכסון BDBD מחלק את המקבילית לשני משולשים חופפים, ולכן שטח המקבילית הוא 2⋅6S=12S2\cdot6S=12S.

ABCDEF
תשובה

א. △ABF∼△EDF\triangle ABF\sim\triangle EDF (ז.ז). ב. BFFD=2\frac{BF}{FD}=2. ג. SABF=4SS_{ABF}=4S, SADF=2SS_{ADF}=2S, SABCD=12SS_{ABCD}=12S.

שאלות פתוחות על דמיון בהוכחות משולבות: מרובעים, קטע אמצעים וחפיפה

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.