דילוג לתוכן המרכזי

סיכום פרופורציה ומשפט תאלס

מתמטיקה כיתה י' 5 יח"ל · 5 נושאים

כל מה שצריך לדעת בפרופורציה ומשפט תאלס: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

יחס בין שני קטעים

כשאומרים שקטע אחד ארוך פי 22 מקטע אחר, משווים ביניהם בעזרת יחס.

במדויק: היחס בין הקטע ABAB לקטע CDCD הוא המנה של האורכים שלהם: AB:CD=ABCDAB:CD=\frac{AB}{CD}. זה מספר חיובי, והוא לא תלוי ביחידת המידה. כותבים AB:CD=m:nAB:CD=m:n (כאשר mm, nn חיוביים) כשמתקיים ABCD=mn\frac{AB}{CD}=\frac{m}{n}, כלומר יש מספר חיובי kk שעבורו AB=mkAB=mk ו-CD=nkCD=nk.

סדר הקטעים ביחס חשוב: אם AB:CD=2:3AB:CD=2:3, אז CD:AB=3:2CD:AB=3:2.

בשרטוט הנקודה CC נמצאת על הקטע ABAB, ו-AC:CB=3:5AC:CB=3:5. לכן אפשר לסמן AC=3kAC=3k ו-CB=5kCB=5k, ואז AB=8kAB=8k.

3k5kACB

תזכורת: ישר דרך אמצע צלע ומקביל לצלע אחרת

את המקרה הפשוט ביותר של הנושא כבר פגשתם: ישר שעובר דרך אמצע של צלע במשולש ומקביל לצלע שנייה.

במדויק: במשולש ABCABC, אם DD אמצע ABAB, והישר שעובר דרך DD ומקביל ל-BCBC חותך את ACAC בנקודה EE, אז EE אמצע ACAC. במילים: הישר מחלק את ACAC ביחס 1:11:1, בדיוק כמו שהוא מחלק את ABAB.

משפט תאלס מכליל את הכלל הזה: ישר שמקביל לצלע ומחלק צלע אחת ביחס כלשהו, מחלק גם את הצלע השנייה באותו יחס.

ABCDE

1. קטעים פרופורציוניים ותכונות של פרופורציה

קטעים פרופורציוניים

פרופורציה היא שוויון של שני יחסים, למשל 23=46\frac{2}{3}=\frac{4}{6}. בגאומטריה מדברים על פרופורציה בין אורכים של קטעים.

במדויק: ארבעה קטעים שאורכיהם aa, bb, cc, dd (בסדר הזה) הם קטעים פרופורציוניים אם ab=cd\frac{a}{b}=\frac{c}{d}. אורכים הם מספרים חיוביים, ולכן אין כאן חלוקה באפס.

בשרטוט ACCB=23\frac{AC}{CB}=\frac{2}{3} ו-DFFE=34.5=23\frac{DF}{FE}=\frac{3}{4.5}=\frac{2}{3}. לכן ACAC, CBCB, DFDF, FEFE הם קטעים פרופורציוניים: שני הקטעים ABAB ו-DEDE מחולקים באותו יחס, גם אם האורכים שלהם שונים.

2334.5ACBDFE

כפל בהצלבה

עבור מספרים b≠0b\ne0, d≠0d\ne0:

ab=cd  ⟺  a⋅d=b⋅c\frac{a}{b}=\frac{c}{d}\iff a\cdot d=b\cdot c

כך פותרים פרופורציה עם נעלם: מ-4x=69\frac{4}{x}=\frac{6}{9} מקבלים 6x=366x=36, ולכן x=6x=6.

תכונות של פרופורציה

אם aa, bb, cc, dd מספרים חיוביים ו-ab=cd\frac{a}{b}=\frac{c}{d}, אז מתקיימות גם הפרופורציות האלה:

הפעולההפרופורציה החדשה
הופכים את שני היחסיםba=dc\frac{b}{a}=\frac{d}{c}
מחליפים בין bb ל-ccac=bd\frac{a}{c}=\frac{b}{d}
מוסיפים 11 לשני האגפיםa+bb=c+dd\frac{a+b}{b}=\frac{c+d}{d}
מחסירים 11 משני האגפיםa−bb=c−dd\frac{a-b}{b}=\frac{c-d}{d}
חלק לשלםaa+b=cc+d\frac{a}{a+b}=\frac{c}{c+d}
סכום המונים חלקי סכום המכניםab=cd=a+cb+d\frac{a}{b}=\frac{c}{d}=\frac{a+c}{b+d}
דרך הפתרון

יחס חדש מתוך יחס נתון

כשנתונה פרופורציה וצריך להוכיח פרופורציה אחרת:

1. מחפשים בטבלת התכונות פעולה שמעבירה מהיחס הנתון ליחס המבוקש (למשל מוסיפים 11 לשני האגפים).

2. אם אין פעולה מתאימה, מסמנים את היחס הנתון ב-kk: a=kba=kb ו-c=kdc=kd.

3. מציבים בשני האגפים של היחס המבוקש ומפשטים. אם שני האגפים יוצאים אותו ביטוי ב-kk, הם שווים.

שים לב

הסדר קובע: מ-ab=cd\frac{a}{b}=\frac{c}{d} לא נובע ab=dc\frac{a}{b}=\frac{d}{c}. למשל 23=46\frac{2}{3}=\frac{4}{6}, אבל 23≠64\frac{2}{3}\ne\frac{6}{4}.

שים לב

את המונים והמכנים לא מחברים סתם כך: a+1b+1\frac{a+1}{b+1} בדרך כלל לא שווה ל-ab\frac{a}{b}. בתכונה "מוסיפים 11 לשני האגפים" מוסיפים לכל מונה את המכנה שלו.

דוגמה - מעבר מיחס בין חלקים ליחס חלק לשלם

הנקודה DD נמצאת על הקטע ABAB, והנקודה EE נמצאת על הקטע ACAC. נתון: ADDB=AEEC\frac{AD}{DB}=\frac{AE}{EC}.

א. הוכיחו: ADAB=AEAC\frac{AD}{AB}=\frac{AE}{AC}.

ב. נתון גם: AD=4AD=4, DB=6DB=6, AC=15AC=15. חשבו את AEAE.

פתרון

1. נתון: DD על ABAB, EE על ACAC, ADDB=AEEC\frac{AD}{DB}=\frac{AE}{EC}. המטרה: ADAB=AEAC\frac{AD}{AB}=\frac{AE}{AC}, ואחר כך AEAE.

2. לפי התכונה "חלק לשלם": ADAD+DB=AEAE+EC\frac{AD}{AD+DB}=\frac{AE}{AE+EC}.

3. DD על הקטע ABAB, ולכן AD+DB=ABAD+DB=AB. באותו אופן AE+EC=ACAE+EC=AC. מכאן ADAB=AEAC\frac{AD}{AB}=\frac{AE}{AC}.

4. ב: AB=4+6=10AB=4+6=10. מציבים: 410=AE15\frac{4}{10}=\frac{AE}{15}.

5. כפל בהצלבה: 10⋅AE=6010\cdot AE=60, ולכן AE=6AE=6. בדיקה: EC=15−6=9EC=15-6=9, ו-46=69\frac{4}{6}=\frac{6}{9}.

תשובה

א. הוכח. ב. AE=6AE=6

שאלות פתוחות על קטעים פרופורציוניים ותכונות של פרופורציה

2. חלוקת קטע ביחס נתון ול-n חלקים שווים (בנייה)

חלוקת קטע ביחס נתון

בעזרת סרגל ומחוגה אפשר לחלק כל קטע לכמה חלקים שווים, וגם לחלק אותו ביחס כמו 2:32:3, בלי למדוד אורכים.

במדויק: הנקודה CC מחלקת את הקטע ABAB ביחס m:nm:n (כאשר mm, nn חיוביים) אם CC נמצאת על הקטע ABAB ו-AC:CB=m:nAC:CB=m:n. חלוקת קטע ל-nn חלקים שווים היא מציאת n−1n-1 נקודות על הקטע, שמחלקות אותו ל-nn קטעים שאורכיהם שווים.

בשרטוט הקטע ABAB מחולק לשלושה חלקים שווים. על הקרן שיוצאת מ-AA סימנו שלושה קטעים שווים AP1AP_1, P1P2P_1P_2, P2P3P_2P_3. אחר כך חיברו את P3P_3 עם BB, והעבירו דרך P1P_1 ודרך P2P_2 ישרים מקבילים ל-P3BP_3B (הקווים המקווקווים). הם פוגשים את ABAB בנקודות C1C_1, C2C_2. הנימוק: לפי משפט תאלס, ישרים מקבילים שמקצים קטעים שווים על שוק אחת של זווית מקצים קטעים שווים גם על השוק השנייה.

ABP1P2P3C1C2

המקום של נקודת החלוקה

לכל יחס m:nm:n יש על הקטע ABAB נקודה אחת בלבד CC שמחלקת אותו ביחס הזה, והיא מקיימת:

AC=mm+n⋅AB,CB=nm+n⋅ABAC=\frac{m}{m+n}\cdot AB,\qquad CB=\frac{n}{m+n}\cdot AB
דרך הפתרון

חלוקת קטע ל-nn חלקים שווים בבנייה

כשנתון קטע ABAB וצריך לחלק אותו ל-nn חלקים שווים:

1. מעבירים מ-AA קרן שאינה על הישר ABAB.

2. במחוגה, בפתיחה קבועה כלשהי, מסמנים על הקרן nn קטעים שווים זה אחר זה: AP1=P1P2=⋯=Pn−1PnAP_1=P_1P_2=\dots=P_{n-1}P_n.

3. מחברים את PnP_n עם BB.

4. דרך כל אחת מהנקודות P1,…,Pn−1P_1,\dots,P_{n-1} מעבירים ישר מקביל ל-PnBP_nB (בונים זווית שווה לזווית APnBAP_nB, במצב של זוויות מתאימות).

5. נקודות החיתוך של הישרים האלה עם ABAB מחלקות אותו ל-nn חלקים שווים.

דרך הפתרון

חלוקת קטע ביחס m:nm:n בבנייה

כשנתון קטע ABAB ויחס m:nm:n (mm, nn מספרים טבעיים):

1. מעבירים מ-AA קרן שאינה על הישר ABAB, ומסמנים עליה m+nm+n קטעים שווים: P1,…,Pm+nP_1,\dots,P_{m+n}.

2. מחברים את Pm+nP_{m+n} עם BB.

3. דרך PmP_m מעבירים ישר מקביל ל-Pm+nBP_{m+n}B. הוא חותך את ABAB בנקודה CC.

4. CC היא הנקודה המבוקשת: AC:CB=m:nAC:CB=m:n. הנימוק: משפט תאלס בזווית AA.

שים לב

ביחס AC:CB=m:nAC:CB=m:n המספר mm שייך לקטע שליד AA. לכן סופרים mm קטעים מ-AA, ולא מהקצה השני.

שים לב

סופרים את כל החלקים: ביחס 2:32:3 מסמנים על הקרן 55 קטעים, לא 33.

דוגמה - חלוקת קטע ביחס 2:32:3 בבנייה

נתון קטע ABAB שאורכו 1010. תארו בנייה בסרגל ובמחוגה של נקודה CC על ABAB כך ש-AC:CB=2:3AC:CB=2:3, וחשבו את ACAC ואת CBCB.

פתרון

1. נתון: הקטע AB=10AB=10. המטרה: לבנות את CC על ABAB עם AC:CB=2:3AC:CB=2:3, ולחשב את האורכים.

2. ביחס 2:32:3 יש 2+3=52+3=5 חלקים. מעבירים מ-AA קרן, ומסמנים עליה במחוגה 55 קטעים שווים. הנקודות: P1,…,P5P_1,\dots,P_5.

3. מחברים את P5P_5 עם BB.

4. דרך P2P_2 מעבירים ישר מקביל ל-P5BP_5B. נקודת החיתוך שלו עם ABAB היא CC.

5. נימוק: בזווית AA הישרים P2CP_2C ו-P5BP_5B מקבילים, ולפי משפט תאלס ACCB=AP2P2P5=23\frac{AC}{CB}=\frac{AP_2}{P_2P_5}=\frac{2}{3}.

6. חישוב: AC=25⋅10=4AC=\frac{2}{5}\cdot10=4, CB=35⋅10=6CB=\frac{3}{5}\cdot10=6.

ABP2P5C
תשובה

AC=4AC=4, CB=6CB=6

שאלות פתוחות על חלוקת קטע ביחס נתון ול-n חלקים שווים (בנייה)

3. משפט תאלס

משפט תאלס

ניקח זווית, ונחתוך את שתי השוקיים שלה בשני ישרים מקבילים. מתברר שהישרים המקבילים "מעתיקים" יחס משוק אחת לשוק השנייה: אם על שוק אחת החלק הראשון קטן פי 22 מהשני, כך גם על השוק השנייה.

במדויק: משפט תאלס: אם שני ישרים מקבילים חותכים את שתי השוקיים של זווית בנקודות שאינן הקודקוד, אז הם מקצים על השוקיים קטעים פרופורציוניים. בסימונים: בזווית AA, הנקודות BB ו-DD על שוק אחת, CC ו-EE על השוק השנייה, ו-BC∥DEBC\parallel DE. אז ABBD=ACCE\frac{AB}{BD}=\frac{AC}{CE}.

בשרטוט BB בין AA ל-DD, ו-CC בין AA ל-EE. הקטעים ABAB ו-BDBD על שוק אחת מתאימים לקטעים ACAC ו-CECE על השוק השנייה.

משפט תאלס הוא הבסיס להוכחה של משפטי הדמיון, ולכן ההוכחה שלו לא משתמשת בדמיון משולשים.

ABDCE

משפט תאלס: היחסים

בזווית AA, אם BC∥DEBC\parallel DE (BB, DD על שוק אחת, CC, EE על השוק השנייה), אז:

- ABBD=ACCE\frac{AB}{BD}=\frac{AC}{CE} (חלק לחלק)

- ABAD=ACAE\frac{AB}{AD}=\frac{AC}{AE} (חלק לשלם, מהקודקוד)

- BDAD=CEAE\frac{BD}{AD}=\frac{CE}{AE}

את שני היחסים האחרונים מקבלים מהראשון בעזרת תכונות הפרופורציה.

כמה ישרים מקבילים וקטעים שווים

אם כמה ישרים מקבילים חותכים את שתי השוקיים של זווית, ועל שוק אחת הם מקצים קטעים שווים זה לזה, אז גם על השוק השנייה הם מקצים קטעים שווים זה לזה. (המקרה של שני חלקים הוא הכלל של ישר שעובר דרך אמצע צלע ומקביל לצלע אחרת.)

דרך הפתרון

חישוב אורך במשפט תאלס

כשנתונה זווית ושני ישרים מקבילים שחותכים את השוקיים שלה:

1. מזהים את הקודקוד של הזווית ואת שני הישרים המקבילים, וכותבים נימוק: "משפט תאלס, BC∥DEBC\parallel DE".

2. כותבים פרופורציה: בצד אחד קטעים על שוק אחת, ובצד השני הקטעים המתאימים על השוק השנייה, באותו סדר.

3. בוחרים את הצורה (חלק לחלק או חלק לשלם) שבה שלושה אורכים ידועים.

4. פותרים בכפל בהצלבה.

שים לב

הקטעים על הישרים המקבילים עצמם (BCBC ו-DEDE) לא נכנסים ליחס של משפט תאלס. למשל ABBD=BCDE\frac{AB}{BD}=\frac{BC}{DE} לא נכון בדרך כלל.

שים לב

לפני שמשתמשים במשפט צריך לדעת שהישרים מקבילים. אם זה לא נתון, קודם מוכיחים את זה.

דוגמה - חלק לשלם: נתון אורך השוק כולה

בזווית AA הנקודות BB ו-DD נמצאות על שוק אחת (BB בין AA ל-DD), והנקודות CC ו-EE על השוק השנייה (CC בין AA ל-EE). נתון: BC∥DEBC\parallel DE, AB=4AB=4, BD=6BD=6, AE=15AE=15. חשבו את ACAC ואת CECE.

46ABDCE
פתרון

1. נתון: BC∥DEBC\parallel DE, AB=4AB=4, BD=6BD=6, AE=15AE=15. המטרה: ACAC ו-CECE.

2. ידוע האורך של השוק כולה AEAE, ולכן נוח להשתמש בצורה "חלק לשלם". AD=AB+BD=4+6=10AD=AB+BD=4+6=10.

3. לפי משפט תאלס (BC∥DEBC\parallel DE): ABAD=ACAE\frac{AB}{AD}=\frac{AC}{AE}, כלומר 410=AC15\frac{4}{10}=\frac{AC}{15}.

4. כפל בהצלבה: 10⋅AC=6010\cdot AC=60, ולכן AC=6AC=6.

5. CE=AE−AC=15−6=9CE=AE-AC=15-6=9. בדיקה: ABBD=46=23\frac{AB}{BD}=\frac{4}{6}=\frac{2}{3} ו-ACCE=69=23\frac{AC}{CE}=\frac{6}{9}=\frac{2}{3}.

תשובה

AC=6AC=6, CE=9CE=9

שאלות פתוחות על משפט תאלס

4. משפט תאלס המורחב

משפט תאלס המורחב

משפט תאלס עובד גם כשהישר המקביל לא חותך את הצלעות עצמן, אלא את ההמשכים שלהן: מעבר לבסיס, או מעבר לקודקוד.

במדויק: משפט תאלס המורחב: ישר שמקביל לצלע BCBC במשולש ABCABC (ושונה מהישר BCBC), וחותך את הישרים ABAB ו-ACAC בנקודות DD ו-EE (שונות מ-AA), מקצה עליהם קטעים פרופורציוניים: ADDB=AEEC\frac{AD}{DB}=\frac{AE}{EC} ו-ADAB=AEAC\frac{AD}{AB}=\frac{AE}{AC}. זה נכון כש-DD ו-EE על הצלעות עצמן, וגם כשהן על ההמשכים שלהן.

בשרטוטים רואים את שלושת המצבים. בכולם DE∥BCDE\parallel BC: פעם DEDE בתוך המשולש, פעם DEDE מחוץ למשולש מעבר לבסיס BCBC, ופעם DEDE מעבר לקודקוד AA (ואז המשולש ADEADE "הפוך"). בכל המצבים הקטעים נמדדים מהקודקוד AA.

ABCDE
ABCDE
ABCDE

שלושת המצבים

איפה DD ו-EEהפרופורציה
על הצלעות ABAB ו-ACACADDB=AEEC\frac{AD}{DB}=\frac{AE}{EC}, ADAB=AEAC\frac{AD}{AB}=\frac{AE}{AC}
על ההמשכים מעבר ל-BB ול-CCABBD=ACCE\frac{AB}{BD}=\frac{AC}{CE}, ABAD=ACAE\frac{AB}{AD}=\frac{AC}{AE}
על ההמשכים מעבר ל-AAADAB=AEAC\frac{AD}{AB}=\frac{AE}{AC}, ADDB=AEEC\frac{AD}{DB}=\frac{AE}{EC}

שני ישרים נחתכים ושני ישרים מקבילים

אם הישרים ACAC ו-BDBD נחתכים בנקודה OO, ו-AB∥CDAB\parallel CD (כאשר AA ו-CC משני הצדדים של OO), אז:

OAOC=OBOD\frac{OA}{OC}=\frac{OB}{OD}

זה המצב של המשכים מעבר לקודקוד, במשולש OCDOCD. למשל, האלכסונים של טרפז מחלקים זה את זה באותו יחס.

דרך הפתרון

שימוש במשפט תאלס המורחב

כשישר מקביל לצלע של משולש חותך את הישרים של שתי הצלעות האחרות:

1. מוצאים את הנקודה שבה שני הישרים (שאינם המקבילים) נפגשים. היא "הקודקוד".

2. על כל אחד משני הישרים כותבים את הקטעים מהקודקוד עד הנקודות שעליו.

3. כותבים פרופורציה בין הקטעים על ישר אחד לקטעים המתאימים על הישר השני, ופותרים.

שים לב

כשהנקודות על ההמשכים, קודם בודקים את הסדר של הנקודות על כל ישר, ורק אז מחשבים קטעים. למשל כש-DD על ההמשך מעבר ל-AA: DB=DA+ABDB=DA+AB, ולא AB−ADAB-AD.

דוגמה - האלכסונים של טרפז נחתכים

בטרפז ABCDABCD (AB∥DCAB\parallel DC) האלכסונים ACAC ו-BDBD נחתכים בנקודה OO. נתון: AO=6AO=6, OC=9OC=9, BD=20BD=20. חשבו את BOBO ואת ODOD.

69ABCDO
פתרון

1. נתון: AB∥DCAB\parallel DC, AO=6AO=6, OC=9OC=9, BD=20BD=20. המטרה: BOBO ו-ODOD.

2. הישרים ACAC ו-BDBD נפגשים ב-OO, והישרים ABAB ו-DCDC מקבילים. AA ו-CC משני הצדדים של OO, ולכן זה המצב של המשכים מעבר לקודקוד OO.

3. לפי משפט תאלס המורחב: OAOC=OBOD\frac{OA}{OC}=\frac{OB}{OD}, כלומר OBOD=69=23\frac{OB}{OD}=\frac{6}{9}=\frac{2}{3}.

4. נסמן OB=2kOB=2k, OD=3kOD=3k. OO על BDBD, ולכן 2k+3k=202k+3k=20, k=4k=4.

5. BO=8BO=8, OD=12OD=12.

תשובה

BO=8BO=8, OD=12OD=12

שאלות פתוחות על משפט תאלס המורחב

5. המשפט ההפוך למשפט תאלס

המשפט ההפוך למשפט תאלס

במשפט תאלס יודעים שהישרים מקבילים, ומקבלים פרופורציה. המשפט ההפוך עובד בכיוון השני: מפרופורציה מסיקים שהישרים מקבילים. כך אפשר להוכיח מקבילות בעזרת אורכים בלבד.

במדויק: המשפט ההפוך למשפט תאלס: בזווית AA, הנקודות BB ו-DD על שוק אחת, והנקודות CC ו-EE על השוק השנייה (כולן שונות מ-AA, ו-D≠BD\ne B). אם ABAD=ACAE\frac{AB}{AD}=\frac{AC}{AE}, אז BC∥DEBC\parallel DE.

בשרטוט הישרים BCBC ו-DEDE מקווקווים: לא ידוע מראש שהם מקבילים. אם האורכים מקיימים ABAD=ACAE\frac{AB}{AD}=\frac{AC}{AE}, הם מקבילים.

אם היחסים לא שווים, הישרים לא מקבילים: אילו היו מקבילים, לפי משפט תאלס היחסים היו שווים.

ABDCE

המשפט ההפוך: שתי הצורות

בזווית AA, BB ו-DD על שוק אחת, CC ו-EE על השוק השנייה:

•אם ABAD=ACAE\frac{AB}{AD}=\frac{AC}{AE}, אז BC∥DEBC\parallel DE.

•אם BB בין AA ל-DD, CC בין AA ל-EE, ו-ABBD=ACCE\frac{AB}{BD}=\frac{AC}{CE}, אז BC∥DEBC\parallel DE.

דרך הפתרון

הוכחה שישרים מקבילים

כשצריך להוכיח ששני ישרים שחותכים את שוקי זווית מקבילים, ונתונים אורכים:

1. מזהים את הזווית ואת ארבעת הקטעים מהקודקוד: שניים על כל שוק.

2. מחשבים את היחס על שוק אחת ואת היחס המתאים על השוק השנייה, באותה צורה (למשל שניהם חלק לשלם).

3. אם היחסים שווים: לפי המשפט ההפוך למשפט תאלס הישרים מקבילים. אם הם שונים: הישרים לא מקבילים.

4. מהמקבילות אפשר להמשיך: זוויות מתאימות שוות, זוויות מתחלפות שוות.

שים לב

בצורה ABBD=ACCE\frac{AB}{BD}=\frac{AC}{CE} צריך שהנקודות יהיו באותו סדר על שתי השוקיים. בלי זה השוויון לא מבטיח מקבילות. הצורה ABAD=ACAE\frac{AB}{AD}=\frac{AC}{AE} (הכול מהקודקוד) בטוחה תמיד.

שים לב

המשפט ההפוך מדבר על שוקי זווית: BB ו-DD על קרן אחת שיוצאת מ-AA, ו-CC ו-EE על קרן שנייה שיוצאת מ-AA. לפני ההשוואה בודקים איפה כל נקודה, ומחשבים את ADAD ו-AEAE בהתאם.

דוגמה - הוכחת מקבילות ומציאת זווית

בזווית AA הנקודות BB ו-DD על שוק אחת (BB בין AA ל-DD), והנקודות CC ו-EE על השוק השנייה (CC בין AA ל-EE). נתון: AB=6AB=6, BD=3BD=3, AC=8AC=8, CE=4CE=4, ∠ABC=70∘\angle ABC=70^\circ.

א. הוכיחו: BC∥DEBC\parallel DE.

ב. חשבו את ∠ADE\angle ADE.

6384ABDCE
פתרון

1. נתון: AB=6AB=6, BD=3BD=3, AC=8AC=8, CE=4CE=4, ∠ABC=70∘\angle ABC=70^\circ. המטרה: להוכיח BC∥DEBC\parallel DE, ולחשב ∠ADE\angle ADE.

2. מהקודקוד: AD=AB+BD=9AD=AB+BD=9, AE=AC+CE=12AE=AC+CE=12.

3. ABAD=69=23\frac{AB}{AD}=\frac{6}{9}=\frac{2}{3}, וגם ACAE=812=23\frac{AC}{AE}=\frac{8}{12}=\frac{2}{3}. היחסים שווים.

4. לפי המשפט ההפוך למשפט תאלס: BC∥DEBC\parallel DE.

5. ב: ∠ADE\angle ADE ו-∠ABC\angle ABC הן זוויות מתאימות בין המקבילים BCBC ו-DEDE (החותך הוא ADAD), ולכן ∠ADE=∠ABC=70∘\angle ADE=\angle ABC=70^\circ.

תשובה

א. הוכח. ב. ∠ADE=70∘\angle ADE=70^\circ

שאלות פתוחות על המשפט ההפוך למשפט תאלס

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.