תזכורת: משולשים דומים
שני משולשים דומים כשיש להם אותה צורה, אבל לא בהכרח אותו גודל: אחד מהם הוא הגדלה או הקטנה של השני.
במדויק: המשולשים ו- דומים, ורושמים , אם הזוויות המתאימות שוות (, , ) וגם הצלעות המתאימות פרופורציוניות: . היחס הקבוע הזה הוא יחס הדמיון. סדר האותיות ברישום קובע אילו קודקודים מתאימים זה לזה.
בנושא הזה מוכיחים דמיון כמעט תמיד לפי משפט הדמיון ז.ז: אם שתי זוויות של משולש אחד שוות לשתי זוויות של משולש אחר, המשולשים דומים. במעגל יש הרבה זוויות שוות (זוויות היקפיות, זווית בין משיק למיתר), ולכן ז.ז הוא הכלי המרכזי.
בסרטוט: ו-, ולכן . כאן : המשולש הוא הגדלה פי של המשולש .
חותך, חלקו החיצוני ומשיק מנקודה
מנקודה שמחוץ למעגל אפשר להעביר ישרים שחותכים את המעגל בשתי נקודות, וגם שני ישרים שמשיקים לו. בנושא הזה נמדוד קטעים על הישרים האלה.
במדויק: נניח שישר דרך חותך את המעגל בנקודות ו-, ו- נמצאת בין ל-. הקטע נקרא החותך מ-, והקטע נקרא החלק החיצוני של החותך (החלק שמחוץ למעגל). הקטע הוא מיתר, ולכן . אם ישר דרך משיק למעגל בנקודה , הקטע נקרא המשיק מ-.
בסרטוט: החותך , החלק החיצוני שלו , והמשיק . שים לב שהחלק החיצוני הוא הקטע הקצר, מ- עד נקודת החיתוך הקרובה.
1. מיתרים נחתכים
קטעי מיתרים נחתכים
כששני מיתרים במעגל נחתכים, נקודת החיתוך מחלקת כל מיתר לשני קטעים. מתברר שיש קשר קבוע בין ארבעת הקטעים, ומוצאים אותו בעזרת דמיון משולשים.
במדויק: שני מיתרים שונים ו- נחתכים בנקודה כאשר נמצאת על שני המיתרים ואינה קצה של אף אחד מהם. אז נמצאת בתוך המעגל, המיתר מתחלק לקטעים ו-, והמיתר מתחלק לקטעים ו-.
מאיפה בא הקשר: מחברים ו- ומקבלים את המשולשים ו-. הזוויות ו- הן זוויות היקפיות שנשענות על אותה קשת (מסומנות בקשת אחת), והזוויות שליד הן זוויות קודקודיות (מסומנות בשתי קשתות). לכן המשולשים דומים לפי ז.ז.
מיתרים נחתכים
אם במעגל שני מיתרים ו- נחתכים בנקודה , אז מכפלת קטעי מיתר אחד שווה למכפלת קטעי המיתר השני:
הוכחת הקשר בדמיון משולשים
כשנתונים מיתרים ו- שנחתכים בנקודה :
1. מחברים ו-.
2. : זוויות היקפיות שנשענות על אותה קשת .
3. : זוויות קודקודיות.
4. לפי ז.ז: .
5. מהדמיון: . כופלים בהצלבה ומקבלים .
בתכנית הקשר בין הקטעים נלמד כמסקנה מהתרגול, ולא כמשפט שמבססים עליו פתרון. לכן בפתרון כותבים קודם את הדמיון, ורק ממנו מסיקים את הקשר.
כופלים את שני הקטעים של אותו מיתר: . טעות נפוצה: לכתוב .
מקרה מיוחד: אם קוטר ו-, אז היא אמצע (האנך ממרכז המעגל למיתר חוצה אותו), והקשר נעשה .
דוגמה - מציאת קטעי מיתר כשאורך המיתר ידוע
במעגל המיתרים ו- נחתכים בנקודה . נתון: , , , .
א. הוכיחו: .
ב. חשבו את ואת .
ג. נתון גם: . חשבו את אורך המיתר .
1. נתון: המיתרים ו- נחתכים ב-, , , , , . המטרה: להוכיח דמיון, ואז למצוא את , את ואת .
2. א. , כי אלה זוויות היקפיות שנשענות על אותה קשת . , כי אלה זוויות קודקודיות. לכן לפי ז.ז: .
3. ב. מהדמיון: , ולכן .
4. מסמנים , ואז . מציבים: , כלומר .
5. מפרקים: , ולכן או . לפי הנתון , ולכן ו-.
6. ג. מהדמיון גם . מציבים : .
ב. , . ג. .
2. שני חותכים מנקודה אחת
שני חותכים שיוצאים מאותה נקודה
כשמנקודה שמחוץ למעגל יוצאים שני חותכים, כל חותך מתחלק לחלק חיצוני ולמיתר. גם כאן יש קשר קבוע בין הקטעים, והוא בא מדמיון משולשים.
במדויק: מהנקודה שמחוץ למעגל יוצאים שני ישרים שונים. האחד חותך את המעגל בנקודות ו-, והשני בנקודות ו-, כאשר בין ל- ו- בין ל-. החותכים הם ו-, והחלקים החיצוניים שלהם הם ו-.
מאיפה בא הקשר: מחברים ו-. במשולשים ו- הזווית משותפת (קשת אחת), והזוויות ו- הן זוויות היקפיות שנשענות על אותה קשת (שתי קשתות). לכן המשולשים דומים לפי ז.ז.
שני חותכים מנקודה אחת
אם מנקודה שמחוץ למעגל יוצאים שני חותכים ו-, שהחלקים החיצוניים שלהם ו-, אז מכפלת חותך אחד בחלקו החיצוני שווה למכפלת החותך השני בחלקו החיצוני:
הוכחת הקשר בדמיון משולשים
כשנתונים שני חותכים ו- שיוצאים מהנקודה :
1. מחברים ו-.
2. הזווית משותפת למשולשים ו-.
3. : זוויות היקפיות שנשענות על אותה קשת .
4. לפי ז.ז: .
5. מהדמיון: . כופלים בהצלבה ומקבלים .
כופלים את כל החותך בחלק החיצוני שלו: , ולא . כשנתונים ו-, מחשבים קודם .
יש עוד זוג משולשים דומים באותו סרטוט: . הזווית משותפת, ו-, כי המרובע חסום במעגל, ולכן .
דוגמה - חותך שנחצה על ידי המעגל
מהנקודה שמחוץ למעגל יוצאים שני חותכים. האחד חותך את המעגל בנקודות ו-, והשני בנקודות ו- ( בין ל-, בין ל-). נתון: , , והנקודה היא אמצע הקטע .
א. הוכיחו: .
ב. חשבו את .
ג. נתון גם: . חשבו את .
1. נתון: שני חותכים מ-, , , , . המטרה: להוכיח דמיון, ואז למצוא את ואת .
2. א. הזווית משותפת למשולשים ו-. , כי אלה זוויות היקפיות שנשענות על אותה קשת . לכן לפי ז.ז: .
3. ב. מהדמיון: , ולכן .
4. מחשבים את כל החותך: .
5. מסמנים . אמצע , ולכן . מציבים: , כלומר , ולכן ו- (אורך חיובי).
6. ג. מהדמיון גם . מציבים : .
ב. . ג. .
3. משיק וחותך מנקודה אחת
משיק וחותך שיוצאים מאותה נקודה
עכשיו אחד הישרים שיוצאים מהנקודה הוא משיק. המשיק נוגע במעגל בנקודה אחת בלבד, ולכן במקום שני קטעים יש לו קטע אחד: הקטע מ- עד נקודת ההשקה.
במדויק: מהנקודה שמחוץ למעגל יוצאים משיק, שמשיק למעגל בנקודה , וחותך, שחותך את המעגל בנקודות ו-, כאשר בין ל-. הקטעים שמשתתפים בקשר הם המשיק , החותך והחלק החיצוני שלו .
מאיפה בא הקשר: מחברים ו-. במשולשים ו- הזווית משותפת (קשת אחת). הזווית היא זווית בין המשיק למיתר , ולכן היא שווה לזווית ההיקפית שנשענת על המיתר מצדו השני (שתי קשתות). לכן המשולשים דומים לפי ז.ז.
משיק וחותך מנקודה אחת
אם מנקודה שמחוץ למעגל יוצאים משיק וחותך , שהחלק החיצוני שלו , אז מכפלת החותך בחלקו החיצוני שווה לריבוע המשיק:
הוכחת הקשר בדמיון משולשים
כשנתונים משיק וחותך שיוצאים מהנקודה :
1. מחברים ו-.
2. הזווית משותפת למשולשים ו-.
3. : זווית בין משיק למיתר שווה לזווית ההיקפית הנשענת על המיתר הזה מצדו השני.
4. לפי ז.ז: .
5. מהדמיון: . כופלים בהצלבה ומקבלים .
המשיק מופיע בריבוע, והחותך הוא כל הקטע . טעות נפוצה: לכתוב .
כשמאותה נקודה יוצאים משיק ושני חותכים, כל המכפלות שוות: .
דוגמה - חותך שעובר דרך מרכז המעגל
מהנקודה שמחוץ למעגל שמרכזו יוצאים משיק, שמשיק למעגל בנקודה , וחותך שעובר דרך המרכז וחותך את המעגל בנקודות ו- ( בין ל-). נתון: , .
א. הוכיחו: .
ב. חשבו את רדיוס המעגל.
ג. חשבו את היחס .
1. נתון: משיק, חותך שעובר דרך , , . המטרה: להוכיח דמיון, ואז למצוא את הרדיוס ואת .
2. א. הזווית משותפת למשולשים ו-. , כי זווית בין משיק למיתר שווה לזווית ההיקפית הנשענת על המיתר מצדו השני. לכן לפי ז.ז: .
3. ב. מהדמיון: , ולכן . מציבים: , ולכן .
4. החותך עובר דרך המרכז, ולכן קוטר: , והרדיוס .
5. בדיקה: . המשיק מאונך לרדיוס בנקודת ההשקה, ובאמת .
6. ג. מהדמיון: .
ב. הרדיוס . ג. .
4. זיהוי משולשים דומים במעגל לפי זוויות היקפיות
זוויות היקפיות שוות כמפתח לדמיון
ברוב שאלות הדמיון במעגל הקושי הוא למצוא את שני זוגות הזוויות השוות. הכלי העיקרי הוא הזוויות ההיקפיות: זוויות שונות לגמרי בסרטוט יכולות להיות שוות, כי הן נשענות על אותה קשת.
במדויק: זווית היקפית היא זווית שהקודקוד שלה על המעגל ושתי השוקיים שלה מיתרים. כל הזוויות ההיקפיות שנשענות על אותו מיתר מאותו צד שלו שוות זו לזו. כדי להוכיח דמיון לפי ז.ז מספיק למצוא שני זוגות של זוויות שוות, וזוג אחד מהם הוא לרוב זווית משותפת או זוויות קודקודיות.
בסרטוט: הזוויות ו- נשענות על המיתר , והקודקודים ו- נמצאים מאותו צד שלו. לכן . זווית היקפית שהקודקוד שלה בצד השני של המיתר משלימה אותן ל-, ולא שווה להן.
מקורות לזוויות שוות במעגל
זיהוי משולשים דומים במעגל
כשמבקשים להוכיח שני משולשים דומים במעגל, או לחשב קטע בעזרת דמיון:
1. מסמנים בסרטוט את כל הנתונים: קשתות שוות, משיקים, קטרים, מיתרים מקבילים.
2. מחפשים זוג זוויות שוות פשוט: זווית משותפת או זוויות קודקודיות.
3. מחפשים זוג שני מבין מקורות הזוויות השוות במעגל: בדרך כלל זוויות היקפיות שנשענות על אותה קשת או על קשתות שוות.
4. כותבים את הדמיון לפי ז.ז, כך שהקודקודים של הזוויות השוות באותו מקום ברישום.
5. כותבים יחס של צלעות מתאימות, מציבים את הנתונים ומחשבים.
צלעות מתאימות הן הצלעות שמול זוויות שוות. אם הדמיון רשום בסדר נכון, הצלע שבין האות הראשונה לשנייה במשולש אחד מתאימה לצלע שבין האות הראשונה לשנייה במשולש השני.
אמצע הקשת פירושו שהקשתות ו- שוות. לכן , וכל זוג זוויות היקפיות שנשענות על הקשתות האלה שוות. זה נתון שכמעט תמיד מוביל לדמיון.
דוגמה - אמצע קשת ומיתר שחוצה זווית
המשולש חסום במעגל. הנקודה היא אמצע הקשת שאינה מכילה את . המיתר חותך את הצלע בנקודה . נתון: , .
א. הוכיחו: .
ב. חשבו את .
ג. נתון גם: . חשבו את .
1. נתון: אמצע הקשת , , , . המטרה: להוכיח דמיון, ואז למצוא את ואת .
2. א. הקשתות ו- שוות, ולכן הזוויות ההיקפיות שנשענות עליהן שוות: .
3. , כי שתיהן זוויות היקפיות שנשענות על אותה קשת .
4. משני הצעדים: . בנוסף, הזווית משותפת למשולשים ו-. לכן לפי ז.ז: .
5. ב. מהדמיון: , ולכן . מחשבים , ולכן ו-.
6. ג. מהדמיון גם . מציבים : .
ב. . ג. .