דילוג לתוכן המרכזי

סיכום דמיון משולשים במעגל

מתמטיקה כיתה י' 5 יח"ל · 4 נושאים

כל מה שצריך לדעת בדמיון משולשים במעגל: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר.

תזכורת: משולשים דומים

שני משולשים דומים כשיש להם אותה צורה, אבל לא בהכרח אותו גודל: אחד מהם הוא הגדלה או הקטנה של השני.

במדויק: המשולשים ABCABC ו-DEFDEF דומים, ורושמים △ABC∼△DEF\triangle ABC\sim\triangle DEF, אם הזוויות המתאימות שוות (∠A=∠D\angle A=\angle D, ∠B=∠E\angle B=\angle E, ∠C=∠F\angle C=\angle F) וגם הצלעות המתאימות פרופורציוניות: ABDE=BCEF=ACDF\frac{AB}{DE}=\frac{BC}{EF}=\frac{AC}{DF}. היחס הקבוע הזה הוא יחס הדמיון. סדר האותיות ברישום קובע אילו קודקודים מתאימים זה לזה.

בנושא הזה מוכיחים דמיון כמעט תמיד לפי משפט הדמיון ז.ז: אם שתי זוויות של משולש אחד שוות לשתי זוויות של משולש אחר, המשולשים דומים. במעגל יש הרבה זוויות שוות (זוויות היקפיות, זווית בין משיק למיתר), ולכן ז.ז הוא הכלי המרכזי.

בסרטוט: ∠A=∠D\angle A=\angle D ו-∠B=∠E\angle B=\angle E, ולכן △ABC∼△DEF\triangle ABC\sim\triangle DEF. כאן DEAB=EFBC=DFAC=1.5\frac{DE}{AB}=\frac{EF}{BC}=\frac{DF}{AC}=1.5: המשולש DEFDEF הוא הגדלה פי 1.51.5 של המשולש ABCABC.

ABCDEF

חותך, חלקו החיצוני ומשיק מנקודה

מנקודה PP שמחוץ למעגל אפשר להעביר ישרים שחותכים את המעגל בשתי נקודות, וגם שני ישרים שמשיקים לו. בנושא הזה נמדוד קטעים על הישרים האלה.

במדויק: נניח שישר דרך PP חותך את המעגל בנקודות AA ו-BB, ו-AA נמצאת בין PP ל-BB. הקטע PBPB נקרא החותך מ-PP, והקטע PAPA נקרא החלק החיצוני של החותך (החלק שמחוץ למעגל). הקטע ABAB הוא מיתר, ולכן PB=PA+ABPB=PA+AB. אם ישר דרך PP משיק למעגל בנקודה TT, הקטע PTPT נקרא המשיק מ-PP.

בסרטוט: החותך PBPB, החלק החיצוני שלו PAPA, והמשיק PTPT. שים לב שהחלק החיצוני הוא הקטע הקצר, מ-PP עד נקודת החיתוך הקרובה.

OPABTחלק חיצוני

1. מיתרים נחתכים

קטעי מיתרים נחתכים

כששני מיתרים במעגל נחתכים, נקודת החיתוך מחלקת כל מיתר לשני קטעים. מתברר שיש קשר קבוע בין ארבעת הקטעים, ומוצאים אותו בעזרת דמיון משולשים.

במדויק: שני מיתרים שונים ABAB ו-CDCD נחתכים בנקודה EE כאשר EE נמצאת על שני המיתרים ואינה קצה של אף אחד מהם. אז EE נמצאת בתוך המעגל, המיתר ABAB מתחלק לקטעים AEAE ו-EBEB, והמיתר CDCD מתחלק לקטעים CECE ו-EDED.

מאיפה בא הקשר: מחברים ACAC ו-DBDB ומקבלים את המשולשים AECAEC ו-DEBDEB. הזוויות ∠CAB\angle CAB ו-∠CDB\angle CDB הן זוויות היקפיות שנשענות על אותה קשת CBCB (מסומנות בקשת אחת), והזוויות שליד EE הן זוויות קודקודיות (מסומנות בשתי קשתות). לכן המשולשים דומים לפי ז.ז.

OABCDE

מיתרים נחתכים

אם במעגל שני מיתרים ABAB ו-CDCD נחתכים בנקודה EE, אז מכפלת קטעי מיתר אחד שווה למכפלת קטעי המיתר השני:

AE⋅EB=CE⋅EDAE\cdot EB=CE\cdot ED
דרך הפתרון

הוכחת הקשר בדמיון משולשים

כשנתונים מיתרים ABAB ו-CDCD שנחתכים בנקודה EE:

1. מחברים ACAC ו-DBDB.

2. ∠CAB=∠CDB\angle CAB=\angle CDB: זוויות היקפיות שנשענות על אותה קשת CBCB.

3. ∠AEC=∠DEB\angle AEC=\angle DEB: זוויות קודקודיות.

4. לפי ז.ז: △AEC∼△DEB\triangle AEC\sim\triangle DEB.

5. מהדמיון: AEDE=CEBE\frac{AE}{DE}=\frac{CE}{BE}. כופלים בהצלבה ומקבלים AE⋅EB=CE⋅EDAE\cdot EB=CE\cdot ED.

שים לב

בתכנית הקשר בין הקטעים נלמד כמסקנה מהתרגול, ולא כמשפט שמבססים עליו פתרון. לכן בפתרון כותבים קודם את הדמיון, ורק ממנו מסיקים את הקשר.

שים לב

כופלים את שני הקטעים של אותו מיתר: AE⋅EBAE\cdot EB. טעות נפוצה: לכתוב AE⋅CE=EB⋅EDAE\cdot CE=EB\cdot ED.

שים לב

מקרה מיוחד: אם ABAB קוטר ו-AB⊥CDAB\perp CD, אז EE היא אמצע CDCD (האנך ממרכז המעגל למיתר חוצה אותו), והקשר נעשה AE⋅EB=CE2AE\cdot EB=CE^2.

דוגמה - מציאת קטעי מיתר כשאורך המיתר ידוע

במעגל המיתרים ABAB ו-CDCD נחתכים בנקודה EE. נתון: AE=6AE=6, EB=4EB=4, CD=11CD=11, CE<EDCE<ED.

א. הוכיחו: △AEC∼△DEB\triangle AEC\sim\triangle DEB.

ב. חשבו את CECE ואת EDED.

ג. נתון גם: AC=4.5AC=4.5. חשבו את אורך המיתר DBDB.

פתרון

1. נתון: המיתרים ABAB ו-CDCD נחתכים ב-EE, AE=6AE=6, EB=4EB=4, CD=11CD=11, CE<EDCE<ED, AC=4.5AC=4.5. המטרה: להוכיח דמיון, ואז למצוא את CECE, את EDED ואת DBDB.

2. א. ∠CAB=∠CDB\angle CAB=\angle CDB, כי אלה זוויות היקפיות שנשענות על אותה קשת CBCB. ∠AEC=∠DEB\angle AEC=\angle DEB, כי אלה זוויות קודקודיות. לכן לפי ז.ז: △AEC∼△DEB\triangle AEC\sim\triangle DEB.

3. ב. מהדמיון: AEDE=CEBE\frac{AE}{DE}=\frac{CE}{BE}, ולכן AE⋅EB=CE⋅EDAE\cdot EB=CE\cdot ED.

4. מסמנים CE=xCE=x, ואז ED=11−xED=11-x. מציבים: 6⋅4=x(11−x)6\cdot4=x(11-x), כלומר x2−11x+24=0x^2-11x+24=0.

5. מפרקים: (x−3)(x−8)=0(x-3)(x-8)=0, ולכן x=3x=3 או x=8x=8. לפי הנתון CE<EDCE<ED, ולכן CE=3CE=3 ו-ED=8ED=8.

6. ג. מהדמיון גם ACDB=AEDE=68\frac{AC}{DB}=\frac{AE}{DE}=\frac{6}{8}. מציבים AC=4.5AC=4.5: DB=4.5⋅86=6DB=\frac{4.5\cdot8}{6}=6.

438ABCDE6
תשובה

ב. CE=3CE=3, ED=8ED=8. ג. DB=6DB=6.

שאלות פתוחות על מיתרים נחתכים

2. שני חותכים מנקודה אחת

שני חותכים שיוצאים מאותה נקודה

כשמנקודה שמחוץ למעגל יוצאים שני חותכים, כל חותך מתחלק לחלק חיצוני ולמיתר. גם כאן יש קשר קבוע בין הקטעים, והוא בא מדמיון משולשים.

במדויק: מהנקודה PP שמחוץ למעגל יוצאים שני ישרים שונים. האחד חותך את המעגל בנקודות AA ו-BB, והשני בנקודות CC ו-DD, כאשר AA בין PP ל-BB ו-CC בין PP ל-DD. החותכים הם PBPB ו-PDPD, והחלקים החיצוניים שלהם הם PAPA ו-PCPC.

מאיפה בא הקשר: מחברים ADAD ו-CBCB. במשולשים PADPAD ו-PCBPCB הזווית PP משותפת (קשת אחת), והזוויות ∠PDA\angle PDA ו-∠PBC\angle PBC הן זוויות היקפיות שנשענות על אותה קשת ACAC (שתי קשתות). לכן המשולשים דומים לפי ז.ז.

OPABCD

שני חותכים מנקודה אחת

אם מנקודה PP שמחוץ למעגל יוצאים שני חותכים PBPB ו-PDPD, שהחלקים החיצוניים שלהם PAPA ו-PCPC, אז מכפלת חותך אחד בחלקו החיצוני שווה למכפלת החותך השני בחלקו החיצוני:

PA⋅PB=PC⋅PDPA\cdot PB=PC\cdot PD
דרך הפתרון

הוכחת הקשר בדמיון משולשים

כשנתונים שני חותכים PABPAB ו-PCDPCD שיוצאים מהנקודה PP:

1. מחברים ADAD ו-CBCB.

2. הזווית PP משותפת למשולשים PADPAD ו-PCBPCB.

3. ∠PDA=∠PBC\angle PDA=\angle PBC: זוויות היקפיות שנשענות על אותה קשת ACAC.

4. לפי ז.ז: △PAD∼△PCB\triangle PAD\sim\triangle PCB.

5. מהדמיון: PAPC=PDPB\frac{PA}{PC}=\frac{PD}{PB}. כופלים בהצלבה ומקבלים PA⋅PB=PC⋅PDPA\cdot PB=PC\cdot PD.

שים לב

כופלים את כל החותך בחלק החיצוני שלו: PA⋅PBPA\cdot PB, ולא PA⋅ABPA\cdot AB. כשנתונים PAPA ו-ABAB, מחשבים קודם PB=PA+ABPB=PA+AB.

שים לב

יש עוד זוג משולשים דומים באותו סרטוט: △PAC∼△PDB\triangle PAC\sim\triangle PDB. הזווית PP משותפת, ו-∠PAC=∠PDB\angle PAC=\angle PDB, כי המרובע ABDCABDC חסום במעגל, ולכן ∠PAC=180∘−∠BAC=∠BDC\angle PAC=180^\circ-\angle BAC=\angle BDC.

דוגמה - חותך שנחצה על ידי המעגל

מהנקודה PP שמחוץ למעגל יוצאים שני חותכים. האחד חותך את המעגל בנקודות AA ו-BB, והשני בנקודות CC ו-DD (AA בין PP ל-BB, CC בין PP ל-DD). נתון: PA=4PA=4, AB=14AB=14, והנקודה CC היא אמצע הקטע PDPD.

א. הוכיחו: △PAD∼△PCB\triangle PAD\sim\triangle PCB.

ב. חשבו את PCPC.

ג. נתון גם: BC=15BC=15. חשבו את ADAD.

פתרון

1. נתון: שני חותכים מ-PP, PA=4PA=4, AB=14AB=14, PC=CDPC=CD, BC=15BC=15. המטרה: להוכיח דמיון, ואז למצוא את PCPC ואת ADAD.

2. א. הזווית PP משותפת למשולשים PADPAD ו-PCBPCB. ∠PDA=∠PBC\angle PDA=\angle PBC, כי אלה זוויות היקפיות שנשענות על אותה קשת ACAC. לכן לפי ז.ז: △PAD∼△PCB\triangle PAD\sim\triangle PCB.

3. ב. מהדמיון: PAPC=PDPB\frac{PA}{PC}=\frac{PD}{PB}, ולכן PA⋅PB=PC⋅PDPA\cdot PB=PC\cdot PD.

4. מחשבים את כל החותך: PB=PA+AB=4+14=18PB=PA+AB=4+14=18.

5. מסמנים PC=xPC=x. CC אמצע PDPD, ולכן PD=2xPD=2x. מציבים: 4⋅18=x⋅2x4\cdot18=x\cdot2x, כלומר 2x2=722x^2=72, ולכן x2=36x^2=36 ו-x=6x=6 (אורך חיובי).

6. ג. מהדמיון גם ADCB=PAPC=46\frac{AD}{CB}=\frac{PA}{PC}=\frac{4}{6}. מציבים BC=15BC=15: AD=4⋅156=10AD=\frac{4\cdot15}{6}=10.

414PABCD
תשובה

ב. PC=6PC=6. ג. AD=10AD=10.

שאלות פתוחות על שני חותכים מנקודה אחת

3. משיק וחותך מנקודה אחת

משיק וחותך שיוצאים מאותה נקודה

עכשיו אחד הישרים שיוצאים מהנקודה PP הוא משיק. המשיק נוגע במעגל בנקודה אחת בלבד, ולכן במקום שני קטעים יש לו קטע אחד: הקטע מ-PP עד נקודת ההשקה.

במדויק: מהנקודה PP שמחוץ למעגל יוצאים משיק, שמשיק למעגל בנקודה TT, וחותך, שחותך את המעגל בנקודות AA ו-BB, כאשר AA בין PP ל-BB. הקטעים שמשתתפים בקשר הם המשיק PTPT, החותך PBPB והחלק החיצוני שלו PAPA.

מאיפה בא הקשר: מחברים TATA ו-TBTB. במשולשים PTAPTA ו-PBTPBT הזווית PP משותפת (קשת אחת). הזווית ∠PTA\angle PTA היא זווית בין המשיק למיתר TATA, ולכן היא שווה לזווית ההיקפית ∠TBA\angle TBA שנשענת על המיתר TATA מצדו השני (שתי קשתות). לכן המשולשים דומים לפי ז.ז.

OPTAB

משיק וחותך מנקודה אחת

אם מנקודה PP שמחוץ למעגל יוצאים משיק PTPT וחותך PBPB, שהחלק החיצוני שלו PAPA, אז מכפלת החותך בחלקו החיצוני שווה לריבוע המשיק:

PT2=PA⋅PBPT^2=PA\cdot PB
דרך הפתרון

הוכחת הקשר בדמיון משולשים

כשנתונים משיק PTPT וחותך PABPAB שיוצאים מהנקודה PP:

1. מחברים TATA ו-TBTB.

2. הזווית PP משותפת למשולשים PTAPTA ו-PBTPBT.

3. ∠PTA=∠TBA\angle PTA=\angle TBA: זווית בין משיק למיתר TATA שווה לזווית ההיקפית הנשענת על המיתר הזה מצדו השני.

4. לפי ז.ז: △PTA∼△PBT\triangle PTA\sim\triangle PBT.

5. מהדמיון: PTPB=PAPT\frac{PT}{PB}=\frac{PA}{PT}. כופלים בהצלבה ומקבלים PT2=PA⋅PBPT^2=PA\cdot PB.

שים לב

המשיק מופיע בריבוע, והחותך הוא כל הקטע PBPB. טעות נפוצה: לכתוב PT2=PA⋅ABPT^2=PA\cdot AB.

שים לב

כשמאותה נקודה PP יוצאים משיק ושני חותכים, כל המכפלות שוות: PT2=PA⋅PB=PC⋅PDPT^2=PA\cdot PB=PC\cdot PD.

דוגמה - חותך שעובר דרך מרכז המעגל

מהנקודה PP שמחוץ למעגל שמרכזו OO יוצאים משיק, שמשיק למעגל בנקודה TT, וחותך שעובר דרך המרכז OO וחותך את המעגל בנקודות AA ו-BB (AA בין PP ל-BB). נתון: PT=8PT=8, PA=4PA=4.

א. הוכיחו: △PTA∼△PBT\triangle PTA\sim\triangle PBT.

ב. חשבו את רדיוס המעגל.

ג. חשבו את היחס TATB\frac{TA}{TB}.

פתרון

1. נתון: PTPT משיק, PABPAB חותך שעובר דרך OO, PT=8PT=8, PA=4PA=4. המטרה: להוכיח דמיון, ואז למצוא את הרדיוס ואת TATB\frac{TA}{TB}.

2. א. הזווית PP משותפת למשולשים PTAPTA ו-PBTPBT. ∠PTA=∠TBA\angle PTA=\angle TBA, כי זווית בין משיק למיתר TATA שווה לזווית ההיקפית הנשענת על המיתר מצדו השני. לכן לפי ז.ז: △PTA∼△PBT\triangle PTA\sim\triangle PBT.

3. ב. מהדמיון: PTPB=PAPT\frac{PT}{PB}=\frac{PA}{PT}, ולכן PT2=PA⋅PBPT^2=PA\cdot PB. מציבים: 64=4⋅PB64=4\cdot PB, ולכן PB=16PB=16.

4. החותך עובר דרך המרכז, ולכן ABAB קוטר: AB=PB−PA=16−4=12AB=PB-PA=16-4=12, והרדיוס 66.

5. בדיקה: OP=PA+AO=4+6=10OP=PA+AO=4+6=10. המשיק מאונך לרדיוס בנקודת ההשקה, ובאמת OT2+PT2=36+64=100=OP2OT^2+PT^2=36+64=100=OP^2.

6. ג. מהדמיון: TABT=PTPB=816=12\frac{TA}{BT}=\frac{PT}{PB}=\frac{8}{16}=\frac12.

84OPTAB
תשובה

ב. הרדיוס 66. ג. TATB=12\frac{TA}{TB}=\frac12.

שאלות פתוחות על משיק וחותך מנקודה אחת

4. זיהוי משולשים דומים במעגל לפי זוויות היקפיות

זוויות היקפיות שוות כמפתח לדמיון

ברוב שאלות הדמיון במעגל הקושי הוא למצוא את שני זוגות הזוויות השוות. הכלי העיקרי הוא הזוויות ההיקפיות: זוויות שונות לגמרי בסרטוט יכולות להיות שוות, כי הן נשענות על אותה קשת.

במדויק: זווית היקפית היא זווית שהקודקוד שלה על המעגל ושתי השוקיים שלה מיתרים. כל הזוויות ההיקפיות שנשענות על אותו מיתר מאותו צד שלו שוות זו לזו. כדי להוכיח דמיון לפי ז.ז מספיק למצוא שני זוגות של זוויות שוות, וזוג אחד מהם הוא לרוב זווית משותפת או זוויות קודקודיות.

בסרטוט: הזוויות ∠ACB\angle ACB ו-∠ADB\angle ADB נשענות על המיתר ABAB, והקודקודים CC ו-DD נמצאים מאותו צד שלו. לכן ∠ACB=∠ADB\angle ACB=\angle ADB. זווית היקפית שהקודקוד שלה בצד השני של המיתר משלימה אותן ל-180∘180^\circ, ולא שווה להן.

OABCD

מקורות לזוויות שוות במעגל

המקורמה שווה
זוויות היקפיות על אותה קשתשוות זו לזו
זוויות היקפיות הנשענות על קשתות שוותשוות זו לזו
זווית בין משיק למיתרשווה לזווית ההיקפית הנשענת על המיתר מצדו השני
זווית היקפית הנשענת על קוטר90∘90^\circ
זווית חיצונית של מרובע חסוםשווה לזווית הפנימית הנגדית לה
זווית משותפת לשני המשולשים, או זוויות קודקודיותשוות זו לזו
דרך הפתרון

זיהוי משולשים דומים במעגל

כשמבקשים להוכיח שני משולשים דומים במעגל, או לחשב קטע בעזרת דמיון:

1. מסמנים בסרטוט את כל הנתונים: קשתות שוות, משיקים, קטרים, מיתרים מקבילים.

2. מחפשים זוג זוויות שוות פשוט: זווית משותפת או זוויות קודקודיות.

3. מחפשים זוג שני מבין מקורות הזוויות השוות במעגל: בדרך כלל זוויות היקפיות שנשענות על אותה קשת או על קשתות שוות.

4. כותבים את הדמיון לפי ז.ז, כך שהקודקודים של הזוויות השוות באותו מקום ברישום.

5. כותבים יחס של צלעות מתאימות, מציבים את הנתונים ומחשבים.

שים לב

צלעות מתאימות הן הצלעות שמול זוויות שוות. אם הדמיון רשום בסדר נכון, הצלע שבין האות הראשונה לשנייה במשולש אחד מתאימה לצלע שבין האות הראשונה לשנייה במשולש השני.

שים לב

EE אמצע הקשת BCBC פירושו שהקשתות BEBE ו-ECEC שוות. לכן BE=ECBE=EC, וכל זוג זוויות היקפיות שנשענות על הקשתות האלה שוות. זה נתון שכמעט תמיד מוביל לדמיון.

דוגמה - אמצע קשת ומיתר שחוצה זווית

המשולש ABCABC חסום במעגל. הנקודה EE היא אמצע הקשת BCBC שאינה מכילה את AA. המיתר AEAE חותך את הצלע BCBC בנקודה FF. נתון: EF=4EF=4, FA=5FA=5.

א. הוכיחו: △EBF∼△EAB\triangle EBF\sim\triangle EAB.

ב. חשבו את EBEB.

ג. נתון גם: AB=7.5AB=7.5. חשבו את BFBF.

פתרון

1. נתון: EE אמצע הקשת BCBC, EF=4EF=4, FA=5FA=5, AB=7.5AB=7.5. המטרה: להוכיח דמיון, ואז למצוא את EBEB ואת BFBF.

2. א. הקשתות BEBE ו-ECEC שוות, ולכן הזוויות ההיקפיות שנשענות עליהן שוות: ∠BAE=∠EAC\angle BAE=\angle EAC.

3. ∠EAC=∠EBC\angle EAC=\angle EBC, כי שתיהן זוויות היקפיות שנשענות על אותה קשת ECEC.

4. משני הצעדים: ∠EAB=∠EBF\angle EAB=\angle EBF. בנוסף, הזווית EE משותפת למשולשים EBFEBF ו-EABEAB. לכן לפי ז.ז: △EBF∼△EAB\triangle EBF\sim\triangle EAB.

5. ב. מהדמיון: EBEA=EFEB\frac{EB}{EA}=\frac{EF}{EB}, ולכן EB2=EF⋅EAEB^2=EF\cdot EA. מחשבים EA=EF+FA=9EA=EF+FA=9, ולכן EB2=4⋅9=36EB^2=4\cdot9=36 ו-EB=6EB=6.

6. ג. מהדמיון גם BFAB=EBEA=69\frac{BF}{AB}=\frac{EB}{EA}=\frac{6}{9}. מציבים AB=7.5AB=7.5: BF=7.5⋅69=5BF=\frac{7.5\cdot6}{9}=5.

45ABCEF
תשובה

ב. EB=6EB=6. ג. BF=5BF=5.

שאלות פתוחות על זיהוי משולשים דומים במעגל לפי זוויות היקפיות

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.