דילוג לתוכן המרכזי

סיכום מרובעים וקטע אמצעים: השלמות מחט"ב

מתמטיקה כיתה י' 5 יח"ל · 6 נושאים

כל מה שצריך לדעת במרובעים וקטע אמצעים: השלמות מחט"ב: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

מרובע: צלעות, זוויות ואלכסונים

בנושא הזה נחזור על המרובעים שהכרתם בחטיבת הביניים ונשלים כמה כלים חדשים. נתחיל מהשפה שבה מדברים על מרובע.

במדויק: מרובע ABCDABCD הוא מצולע עם ארבעה קודקודים AA, BB, CC, DD, שמסודרים לפי הסדר לאורך ההיקף, וארבע צלעות: ABAB, BCBC, CDCD, DADA.

- צלעות סמוכות: צלעות עם קודקוד משותף, למשל ABAB ו-BCBC.

- צלעות נגדיות: צלעות בלי קודקוד משותף: ABAB ו-CDCD, וגם BCBC ו-DADA.

- זוויות נגדיות: ∠A\angle A ו-∠C\angle C, וגם ∠B\angle B ו-∠D\angle D.

- אלכסון: קטע שמחבר שני קודקודים שאינם סמוכים. במרובע יש שני אלכסונים: ACAC ו-BDBD.

סכום הזוויות של כל מרובע הוא 360∘360^\circ.

סדר האותיות בשם המרובע חשוב: ABCDABCD ו-ABDCABDC הם מרובעים שונים. בשרטוט הצלעות הן הקו המלא, והאלכסונים הם הקווים המקווקווים. אלכסון שנמצא בתוך המרובע מחלק אותו לשני משולשים, ולכן סכום הזוויות הוא 2⋅180∘=360∘2\cdot180^\circ=360^\circ.

ABCD

תזכורת: ישרים מקבילים וזוויות

כמעט כל הוכחה בנושא הזה משתמשת בזוויות שנוצרות כשישר חותך שני ישרים מקבילים.

במדויק: אם שני ישרים מקבילים נחתכים על ידי ישר שלישי, אז כל שתי זוויות מתאימות שוות, כל שתי זוויות מתחלפות שוות, וסכום כל שתי זוויות חד-צדדיות הוא 180∘180^\circ. גם ההפך נכון: אם שני ישרים נחתכים על ידי ישר שלישי, ויש זוג זוויות מתאימות שוות, או זוג זוויות מתחלפות שוות, או זוג זוויות חד-צדדיות שסכומן 180∘180^\circ, אז הישרים מקבילים.

בשרטוט הישרים המסומנים בחץ מקבילים, והזוויות שמסומנות α\alpha הן זוויות מתחלפות. בהוכחה כותבים תמיד איזה זוג ישרים מקבילים, למשל: "זוויות מתחלפות בין המקבילים ABAB ו-DCDC".

αα

תכונה ומשפט זיהוי

על כל מרובע מיוחד נלמד שני סוגים של משפטים. תכונה אומרת מה נכון במרובע שכבר ידוע לנו מה הוא: "במקבילית האלכסונים חוצים זה את זה". משפט זיהוי עובד בכיוון ההפוך: הוא אומר מה מספיק לבדוק כדי לדעת שמרובע הוא מקבילית: "מרובע שבו האלכסונים חוצים זה את זה הוא מקבילית".

במדויק: המשפט ההפוך למשפט "אם PP אז QQ" הוא "אם QQ אז PP": מחליפים בין הנתון ובין המסקנה. משפט נכון לא מבטיח שהמשפט ההפוך לו נכון, ולכן כל משפט הפוך צריך הוכחה משלו. כדי להראות שטענה לא נכונה, מספיקה דוגמה נגדית אחת.

דוגמה: "בריבוע האלכסונים מאונכים זה לזה" נכון. המשפט ההפוך, "מרובע שבו האלכסונים מאונכים זה לזה הוא ריבוע", לא נכון: גם בדלתון האלכסונים מאונכים. לכן כשמוכיחים שמרובע הוא מקבילית, מלבן, מעוין או ריבוע, משתמשים רק במשפטי הזיהוי, לא בתכונות.

1. קטע אמצעים במשולש

קטע אמצעים במשולש

כשמחברים את האמצעים של שתי צלעות במשולש מקבלים קטע מיוחד מאוד: הוא תמיד מקביל לצלע השלישית, ואורכו בדיוק חצי ממנה.

במדויק: קטע אמצעים במשולש הוא קטע שקצותיו הם האמצעים של שתי צלעות של המשולש. בכל משולש יש שלושה קטעי אמצעים.

בשרטוט DD אמצע ABAB ו-EE אמצע ACAC, ולכן DEDE קטע אמצעים. הסימונים על הצלעות מראים את החלקים השווים, והחצים מראים ש-DE∥BCDE\parallel BC.

ABCDE

שלושת קטעי האמצעים DEDE, EFEF, FDFD מחלקים את המשולש ABCABC לארבעה משולשים.

ABCDEF

קטע אמצעים במשולש

במשולש ABCABC, אם DD אמצע ABAB ו-EE אמצע ACAC, אז:

- DE∥BCDE\parallel BC

- DE=12BCDE=\frac12BC

ישר דרך אמצע צלע, מקביל לצלע שנייה

ישר שעובר דרך האמצע של צלע אחת במשולש ומקביל לצלע שנייה חוצה את הצלע השלישית. לכן הקטע שלו בתוך המשולש הוא קטע אמצעים.

מתי קטע הוא קטע אמצעים

קטע שקצותיו על שתי צלעות של משולש, מקביל לצלע השלישית וגם שווה למחציתה, הוא קטע אמצעים: הקצוות שלו הם אמצעי הצלעות.

שלושת קטעי האמצעים

שלושת קטעי האמצעים מחלקים את המשולש לארבעה משולשים חופפים (צ.צ.צ: כל צלע של כל אחד מהם היא חצי מצלע של המשולש הגדול).

•היקף משולש קטעי האמצעים הוא חצי מהיקף המשולש.

•שטח כל אחד מארבעת המשולשים הוא רבע משטח המשולש.

דרך הפתרון

שימוש בקטע אמצעים בהוכחה

כשבשאלה נתונים אמצעים של צלעות:

1. מחפשים משולש ששתיים מצלעותיו עוברות דרך שני אמצעים נתונים. אם אין, בונים קטע עזר (למשל אלכסון) שיוצר משולש כזה.

2. מסיקים שהקטע שמחבר את האמצעים מקביל לצלע השלישית ושווה למחציתה.

3. נתון אמצע אחד וישר מקביל? משתמשים בכלל של ישר דרך אמצע צלע, ומקבלים אמצע שני.

4. בכל צעד כותבים את הנימוק: "קטע אמצעים במשולש ABCABC".

שים לב

רק "שווה למחצית הצלע השלישית" לא מספיק כדי לקבוע שקטע הוא קטע אמצעים. צריך גם שהוא יהיה מקביל לצלע השלישית.

שים לב

קטע האמצעים מקביל לצלע השלישית, זו שאין עליה אף אחד מהקצוות שלו.

דוגמה - ישר מקביל דרך אמצע צלע

במשולש ABCABC הנקודה DD היא אמצע הצלע ABAB. דרך DD העבירו ישר המקביל ל-BCBC, והוא חותך את ACAC בנקודה EE.

נתון: BC=12BC=12, AE=5AE=5.

א. חשבו את DEDE.

ב. חשבו את ACAC.

125ABCDE
פתרון

1. נתון: DD אמצע ABAB, DE∥BCDE\parallel BC, BC=12BC=12, AE=5AE=5. המטרה: DEDE ו-ACAC.

2. הישר DEDE עובר דרך אמצע הצלע ABAB ומקביל לצלע BCBC, ולכן הוא חוצה את הצלע השלישית ACAC: EE אמצע ACAC.

3. עכשיו DD ו-EE הם אמצעי שתי צלעות, ולכן DEDE קטע אמצעים: DE=12BC=12⋅12=6DE=\frac12BC=\frac12\cdot12=6.

4. EE אמצע ACAC, ולכן AC=2⋅AE=2⋅5=10AC=2\cdot AE=2\cdot5=10.

תשובה

א. DE=6DE=6. ב. AC=10AC=10.

שאלות פתוחות על קטע אמצעים במשולש

2. קטע אמצעים בטרפז

קטע האמצעים בטרפז

גם בטרפז יש קטע אמצעים, והוא מתנהג כמו "ממוצע" של שני הבסיסים: הוא מקביל להם, ואורכו בדיוק באמצע בין האורכים שלהם.

במדויק: קטע האמצעים של טרפז הוא הקטע שמחבר את האמצעים של שתי השוקיים (הצלעות שאינן מקבילות). לכל טרפז יש קטע אמצעים אחד.

בטרפז ABCDABCD (AB∥DCAB\parallel DC) הנקודה EE אמצע השוק ADAD והנקודה FF אמצע השוק BCBC. הקטע EFEF מקביל לשני הבסיסים.

DCABEF

קטע האמצעים בטרפז

בטרפז ABCDABCD (AB∥DCAB\parallel DC), אם EE אמצע ADAD ו-FF אמצע BCBC, אז:

- EF∥AB∥DCEF\parallel AB\parallel DC

- EF=AB+DC2EF=\frac{AB+DC}{2}

ישר דרך אמצע שוק, מקביל לבסיסים

בטרפז, ישר שעובר דרך האמצע של שוק אחת ומקביל לבסיסים חוצה את השוק השנייה. לכן הקטע שלו בין השוקיים הוא קטע האמצעים.

קטע האמצעים והאלכסונים

בטרפז ABCDABCD (AB∥DCAB\parallel DC, DC>ABDC>AB) קטע האמצעים EFEF חותך את האלכסון BDBD בנקודה GG ואת האלכסון ACAC בנקודה HH. אז:

- GG אמצע BDBD ו-HH אמצע ACAC: קטע האמצעים חוצה את שני האלכסונים.

- EG=HF=AB2EG=HF=\frac{AB}{2} ו-EH=GF=DC2EH=GF=\frac{DC}{2} (קטעי אמצעים במשולשים ABDABD, ABCABC, ADCADC, BDCBDC).

- GH=DC−AB2GH=\frac{DC-AB}{2}: הקטע שבין האלכסונים שווה למחצית ההפרש של הבסיסים.

שים לב

קטע האמצעים מחבר את אמצעי השוקיים, לא את אמצעי הבסיסים.

שים לב

בדיקה מהירה: אורך קטע האמצעים תמיד בין אורכי שני הבסיסים. אם יצא ארוך מהבסיס הגדול, יש טעות.

דוגמה - קטע האמצעים והקטע שבין האלכסונים

בטרפז ABCDABCD (AB∥DCAB\parallel DC) הקטע EFEF הוא קטע אמצעים (EE על ADAD, FF על BCBC). הקטע EFEF חותך את האלכסון BDBD בנקודה GG ואת האלכסון ACAC בנקודה HH.

נתון: AB=6AB=6, EF=10EF=10.

א. חשבו את אורך הבסיס DCDC.

ב. חשבו את EGEG, EHEH ו-GHGH.

6DCABEFGH
פתרון

1. נתון: AB∥DCAB\parallel DC, EE ו-FF אמצעי השוקיים, AB=6AB=6, EF=10EF=10. המטרה: DCDC, EGEG, EHEH, GHGH.

2. קטע האמצעים בטרפז: EF=AB+DC2EF=\frac{AB+DC}{2}, כלומר 10=6+DC210=\frac{6+DC}{2}, ולכן DC=14DC=14.

3. במשולש ABDABD: EE אמצע ADAD, ו-EG∥ABEG\parallel AB (כי EF∥ABEF\parallel AB). ישר דרך אמצע צלע ומקביל לצלע שנייה חוצה את השלישית, ולכן GG אמצע BDBD ו-EGEG קטע אמצעים: EG=AB2=3EG=\frac{AB}{2}=3.

4. במשולש ADCADC: EE אמצע ADAD ו-EH∥DCEH\parallel DC. באותו אופן HH אמצע ACAC, ו-EH=DC2=7EH=\frac{DC}{2}=7.

5. GG ו-HH על הקטע EFEF ו-EG<EHEG<EH, ולכן GG בין EE ל-HH. לכן GH=EH−EG=7−3=4GH=EH-EG=7-3=4. בדיקה: DC−AB2=14−62=4\frac{DC-AB}{2}=\frac{14-6}{2}=4.

תשובה

א. DC=14DC=14. ב. EG=3EG=3, EH=7EH=7, GH=4GH=4.

שאלות פתוחות על קטע אמצעים בטרפז

3. מקבילית: תכונות ומשפטי זיהוי

מקבילית

המקבילית היא המרובע המיוחד הבסיסי ביותר: המלבן, המעוין והריבוע הם כולם מקביליות, ולכן כל מה שנלמד כאן נכון גם להם.

במדויק: מקבילית היא מרובע שבו כל שתי צלעות נגדיות מקבילות זו לזו (שני זוגות של צלעות מקבילות).

במקבילית ABCDABCD האלכסונים נפגשים בנקודה OO, והיא האמצע של שניהם. הצלעות הנגדיות שוות, והזוויות הנגדיות שוות.

ABCDO
ABCD

תכונות המקבילית

במקבילית ABCDABCD:

•כל שתי צלעות נגדיות שוות: AB=DCAB=DC, AD=BCAD=BC.

•כל שתי זוויות נגדיות שוות: ∠A=∠C\angle A=\angle C, ∠B=∠D\angle B=\angle D.

•סכום כל שתי זוויות סמוכות הוא 180∘180^\circ.

•האלכסונים חוצים זה את זה: AO=OCAO=OC, BO=ODBO=OD.

•כל אלכסון מחלק את המקבילית לשני משולשים חופפים.

משפטי זיהוי של מקבילית

מרובע הוא מקבילית אם מתקיים בו אחד מאלה:

•כל שתי צלעות נגדיות מקבילות (ההגדרה).

•כל שתי צלעות נגדיות שוות.

•זוג אחד של צלעות נגדיות מקבילות ושוות.

•כל שתי זוויות נגדיות שוות (שני הזוגות).

•האלכסונים חוצים זה את זה.

דרך הפתרון

הוכחה שמרובע הוא מקבילית

כשצריך להוכיח שמרובע הוא מקבילית:

1. מסמנים בשרטוט את כל הנתונים.

2. בוחרים משפט זיהוי שהנתונים קרובים אליו: נתונים על הצלעות, על הזוויות או על האלכסונים.

3. מוכיחים את התנאי של המשפט, בדרך כלל בעזרת משולשים חופפים, זוויות בין מקבילים או קטע אמצעים.

4. מסיימים במשפט הזיהוי עצמו, למשל: "לכן ABCDABCD מקבילית (מרובע שבו זוג צלעות מקבילות ושוות)".

שטח מקבילית

שטח מקבילית שווה למכפלת צלע בגובה לצלע הזאת: S=a⋅haS=a\cdot h_a. הגובה הוא המרחק בין הצלע aa ובין הצלע שמקבילה לה.

שים לב

זוג צלעות מקבילות וזוג אחר של צלעות שוות לא מספיק: כך נראה גם טרפז שווה-שוקיים. המקבילות והשוות חייבות להיות אותו זוג.

שים לב

זוג אחד של זוויות נגדיות שוות לא מספיק: בדלתון זוויות הצד שוות, והוא לא מקבילית. צריך את שני הזוגות.

דוגמה - אמצעי הצלעות של מרובע כלשהו

ABCDABCD הוא מרובע כלשהו. הנקודות KK, LL, MM, NN הן האמצעים של הצלעות ABAB, BCBC, CDCD, DADA בהתאמה.

הוכיחו שהמרובע KLMNKLMN הוא מקבילית.

ABCDKLMN
פתרון

1. נתון: KK, LL, MM, NN אמצעי הצלעות של ABCDABCD. המטרה: KLMNKLMN מקבילית.

2. אין בשרטוט משולש שמכיל את KLKL כקטע אמצעים, ולכן מעבירים את האלכסון ACAC כקטע עזר.

3. במשולש ABCABC: KK אמצע ABAB ו-LL אמצע BCBC, ולכן KLKL קטע אמצעים: KL∥ACKL\parallel AC ו-KL=12ACKL=\frac12AC.

4. במשולש ADCADC: NN אמצע ADAD ו-MM אמצע DCDC, ולכן NMNM קטע אמצעים: NM∥ACNM\parallel AC ו-NM=12ACNM=\frac12AC.

5. מצעדים 3 ו-4: KL∥NMKL\parallel NM (שניהם מקבילים ל-ACAC) וגם KL=NMKL=NM.

6. KLKL ו-NMNM הן צלעות נגדיות במרובע KLMNKLMN. מרובע שבו זוג צלעות נגדיות מקבילות ושוות הוא מקבילית.

תשובה

KLMNKLMN מקבילית, כי KL∥NMKL\parallel NM ו-KL=NM=12ACKL=NM=\frac12AC.

שאלות בנושא בבונה המבחנים

4. מעוין, מלבן וריבוע

מלבן, מעוין וריבוע

שלושת המרובעים האלה הם מקביליות מיוחדות. במלבן כל הזוויות ישרות, במעוין כל הצלעות שוות, והריבוע הוא גם וגם.

במדויק:

- מלבן הוא מרובע שבו כל הזוויות ישרות.

- מעוין הוא מרובע שבו כל הצלעות שוות.

- ריבוע הוא מרובע שבו כל הצלעות שוות וכל הזוויות ישרות.

כל מלבן וכל מעוין הם מקביליות. כל ריבוע הוא גם מלבן וגם מעוין, אבל לא כל מלבן הוא ריבוע ולא כל מעוין הוא ריבוע.

במלבן ABCDABCD האלכסונים שווים, ולכן ארבעת החצאים שלהם שווים. במעוין ABCDABCD האלכסונים מאונכים, והאלכסון ACAC חוצה את הזווית AA.

ABCDO
ABCDO

תכונות המלבן

•מלבן הוא מקבילית, ולכן כל תכונות המקבילית מתקיימות בו.

•האלכסונים במלבן שווים זה לזה. יחד עם "האלכסונים חוצים זה את זה": ארבעת חצאי האלכסונים שווים.

משפטי זיהוי של מלבן

מרובע הוא מלבן אם מתקיים בו אחד מאלה:

•יש בו שלוש זוויות ישרות.

•הוא מקבילית שיש בה זווית ישרה.

•הוא מקבילית שבה האלכסונים שווים זה לזה.

תכונות המעוין

•מעוין הוא מקבילית, ולכן כל תכונות המקבילית מתקיימות בו.

•האלכסונים במעוין מאונכים זה לזה.

•האלכסונים במעוין חוצים את הזוויות.

משפטי זיהוי של מעוין

מרובע הוא מעוין אם מתקיים בו אחד מאלה:

•ארבע הצלעות שלו שוות.

•הוא מקבילית שבה שתי צלעות סמוכות שוות.

•הוא מקבילית שבה האלכסונים מאונכים זה לזה.

•הוא מקבילית שבה אלכסון חוצה את זווית המקבילית.

ריבוע

•ריבוע הוא מלבן וגם מעוין, ולכן כל התכונות של שניהם מתקיימות בו: האלכסונים שווים, מאונכים, חוצים זה את זה וחוצים את הזוויות (כל חצי זווית 45∘45^\circ).

•כדי להראות שמרובע הוא ריבוע, מראים שהוא גם מלבן וגם מעוין. למשל: מלבן שיש בו שתי צלעות סמוכות שוות הוא ריבוע.

האלכסונים במקביליות המיוחדות

המרובעחוצים זה את זהשוויםמאונכיםחוצים את הזוויות
מקביליתכןלא בהכרחלא בהכרחלא בהכרח
מלבןכןכןלא בהכרחלא בהכרח
מעויןכןלא בהכרחכןכן
ריבועכןכןכןכן
שים לב

משפטי הזיהוי לפי האלכסונים מתחילים ב"מקבילית שבה". מרובע שהאלכסונים שלו מאונכים יכול להיות דלתון, ומרובע שהאלכסונים שלו שווים יכול להיות טרפז שווה-שוקיים. קודם מוכיחים שהוא מקבילית.

דוגמה - אמצעי הצלעות של מלבן יוצרים מעוין

ABCDABCD הוא מלבן. הנקודות KK, LL, MM, NN הן האמצעים של הצלעות ABAB, BCBC, CDCD, DADA בהתאמה.

א. הוכיחו שהמרובע KLMNKLMN הוא מעוין.

ב. נתון: AC=10AC=10. חשבו את ההיקף של KLMNKLMN.

ABCDKLMN
פתרון

1. נתון: ABCDABCD מלבן, KK, LL, MM, NN אמצעי הצלעות. המטרה: KLMNKLMN מעוין, וההיקף שלו כש-AC=10AC=10.

2. מעבירים את שני האלכסונים ACAC ו-BDBD. בכל אחד מהמשולשים ABCABC, BCDBCD, CDACDA, DABDAB יש קטע אמצעים:

- KL=12ACKL=\frac12AC (משולש ABCABC), MN=12ACMN=\frac12AC (משולש CDACDA).

- LM=12BDLM=\frac12BD (משולש BCDBCD), NK=12BDNK=\frac12BD (משולש DABDAB).

3. במלבן האלכסונים שווים: AC=BDAC=BD. לכן KL=LM=MN=NKKL=LM=MN=NK.

4. מרובע שבו כל הצלעות שוות הוא מעוין, ולכן KLMNKLMN מעוין.

5. ב: כל צלע של KLMNKLMN שווה 12AC=5\frac12AC=5, וההיקף 4⋅5=204\cdot5=20.

תשובה

א. KLMNKLMN מעוין, כי כל צלעותיו שוות למחצית האלכסון. ב. ההיקף 2020.

שאלות פתוחות על מעוין, מלבן וריבוע

5. טרפז וטרפז שווה-שוקיים

טרפז וטרפז שווה-שוקיים

בטרפז יש רק זוג אחד של צלעות מקבילות. הן נקראות בסיסים, ושתי הצלעות האחרות נקראות שוקיים. גובה הטרפז הוא המרחק בין הבסיסים.

במדויק: טרפז הוא מרובע שבו יש זוג יחיד של צלעות נגדיות מקבילות (מקבילית אינה טרפז). טרפז שווה-שוקיים הוא טרפז ששתי השוקיים שלו שוות.

בטרפז שווה-שוקיים ABCDABCD (AB∥DCAB\parallel DC, AD=BCAD=BC) הזוויות שליד כל בסיס שוות, והאלכסונים ACAC ו-BDBD שווים.

DCAB

בניית העזר הנפוצה: מורידים גבהים AEAE ו-BFBF מקצות הבסיס הקטן. ABFEABFE מלבן, והמשולשים ADEADE ו-BCFBCF ישרי-זווית וחופפים.

DCABEF

זוויות ליד שוק

בכל טרפז ABCDABCD (AB∥DCAB\parallel DC): סכום שתי הזוויות שליד אותה שוק הוא 180∘180^\circ (זוויות חד-צדדיות בין הבסיסים המקבילים):

∠A+∠D=180∘\angle A+\angle D=180^\circ, ∠B+∠C=180∘\angle B+\angle C=180^\circ.

תכונות הטרפז שווה-השוקיים

בטרפז שווה-שוקיים:

•הזוויות שליד אותו בסיס שוות: ∠D=∠C\angle D=\angle C ו-∠A=∠B\angle A=\angle B.

•האלכסונים שווים זה לזה: AC=BDAC=BD.

•האנך האמצעי לבסיסים הוא ציר סימטריה.

זיהוי טרפז שווה-שוקיים

טרפז הוא טרפז שווה-שוקיים אם מתקיים בו אחד מאלה:

•הזוויות שליד אותו בסיס שוות.

•האלכסונים שווים זה לזה.

דרך הפתרון

בניות עזר בטרפז

כשצריך לחשב אורכים בטרפז:

1. מורידים גבהים מקצות הבסיס הקטן לבסיס הגדול. כששתי הזוויות שליד הבסיס הגדול חדות (למשל בטרפז שווה-שוקיים), נוצרים מלבן ושני משולשים ישרי-זווית.

2. בטרפז שווה-שוקיים שני המשולשים חופפים, ולכן כל קטע שנחתך מהבסיס הגדול מחוץ למלבן שווה למחצית ההפרש בין הבסיסים: b−a2\frac{b-a}{2}, כאשר bb הבסיס הגדול ו-aa הבסיס הקטן.

3. מחשבים את הגובה במשפט פיתגורס במשולש ישר-הזווית.

4. דרך נוספת: מעבירים דרך קודקוד של הבסיס הקטן ישר המקביל לשוק השנייה. נוצרים מקבילית ומשולש.

שטח טרפז

S=(a+b)⋅h2S=\frac{(a+b)\cdot h}{2}, כאשר aa, bb הבסיסים ו-hh הגובה. כי a+b2\frac{a+b}{2} הוא קטע האמצעים, השטח הוא גם קטע האמצעים כפול הגובה.

שים לב

כדי להוכיח שמרובע הוא טרפז, צריך להראות שזוג צלעות נגדיות מקבילות, וגם שהזוג השני לא מקביל. אחרת זו מקבילית.

שים לב

הכלל שהקטע שמחוץ לגובה שווה למחצית ההפרש בין הבסיסים נכון רק בטרפז שווה-שוקיים.

דוגמה - גובה, שטח ואלכסון בטרפז שווה-שוקיים

ABCDABCD הוא טרפז שווה-שוקיים (AB∥DCAB\parallel DC). נתון: AB=7AB=7, DC=25DC=25, AD=BC=15AD=BC=15.

א. חשבו את גובה הטרפז.

ב. חשבו את שטח הטרפז.

ג. חשבו את אורך האלכסון ACAC.

7251515DCAB
פתרון

1. נתון: טרפז שווה-שוקיים, AB=7AB=7, DC=25DC=25, AD=BC=15AD=BC=15. המטרה: הגובה, השטח ו-ACAC.

2. מורידים גבהים AEAE ו-BFBF לבסיס DCDC. ABFEABFE מלבן, ולכן EF=AB=7EF=AB=7 ו-AE=BFAE=BF.

3. במשולשים ADEADE ו-BCFBCF: AD=BCAD=BC, ∠D=∠C\angle D=\angle C (זוויות בסיס בטרפז שווה-שוקיים), ∠AED=∠BFC=90∘\angle AED=\angle BFC=90^\circ, ולכן גם הזווית השלישית שווה. המשולשים חופפים (ז.צ.ז), ולכן DE=FC=25−72=9DE=FC=\frac{25-7}{2}=9.

4. פיתגורס במשולש ADEADE: AE=152−92=144=12AE=\sqrt{15^2-9^2}=\sqrt{144}=12.

5. השטח: S=(7+25)⋅122=192S=\frac{(7+25)\cdot12}{2}=192.

6. במשולש ישר-הזווית AECAEC: EC=EF+FC=7+9=16EC=EF+FC=7+9=16, ולכן AC=122+162=400=20AC=\sqrt{12^2+16^2}=\sqrt{400}=20.

799DCABEF
תשובה

א. 1212. ב. 192192. ג. AC=20AC=20.

שאלות בנושא בבונה המבחנים

6. דלתון

דלתון

דלתון נראה כמו עפיפון: יש בו זוג של צלעות סמוכות שוות, וזוג נוסף של צלעות סמוכות שוות.

במדויק: דלתון הוא מרובע שיש בו שני זוגות זרים של צלעות סמוכות השוות זו לזו (אין צלע ששייכת לשני הזוגות). בדלתון ABCDABCD עם AB=ADAB=AD ו-CB=CDCB=CD:

- AA ו-CC, הקודקודים שבהם נפגשות צלעות שוות, נקראים קודקודים ראשיים, והזוויות בהם זוויות ראש. BB ו-DD הם קודקודי הצד, והזוויות בהם זוויות צד.

- ACAC, שמחבר את הקודקודים הראשיים, הוא האלכסון הראשי. BDBD הוא האלכסון המשני.

דלתון יכול להיות קמור או קעור. בדלתון קעור האלכסון המשני BDBD נמצא מחוץ לדלתון, והמשך האלכסון הראשי פוגש אותו בנקודה OO. מעוין וריבוע הם דלתונים מיוחדים (כל ארבע הצלעות שוות).

ABCDO
ABCDO

תכונות הדלתון

בדלתון ABCDABCD (AB=ADAB=AD, CB=CDCB=CD), כש-OO נקודת המפגש של האלכסון הראשי ACAC (או המשכו) עם BDBD:

•האלכסון הראשי הוא ציר סימטריה.

•האלכסון הראשי חוצה את זוויות הראש.

•האלכסון הראשי חוצה את האלכסון המשני ומאונך לו: BO=ODBO=OD, AC⊥BDAC\perp BD.

•זוויות הצד שוות: ∠B=∠D\angle B=\angle D.

דלתון ומשולשים שווי-שוקיים

דלתון קמור מורכב משני משולשים שווי-שוקיים, ABDABD ו-CBDCBD, עם בסיס משותף BDBD. האלכסון הראשי מכיל את הגובה לבסיס בשני המשולשים, ולכן הוא גם התיכון וגם חוצה זווית הראש בשניהם.

שטח דלתון

שטח דלתון שווה למחצית מכפלת האלכסונים: S=d1⋅d22S=\frac{d_1\cdot d_2}{2}. הנוסחה נכונה גם במעוין ובריבוע, כי הם דלתונים.

דרך הפתרון

חישובים בדלתון

כשנתון דלתון ויש לחשב אורכים או שטח:

1. מזהים את הקודקודים הראשיים ואת האלכסון הראשי.

2. מסמנים את OO: זווית ישרה ב-OO, ו-OO אמצע האלכסון המשני.

3. משתמשים במשפט פיתגורס בשני המשולשים ישרי-הזווית שליד OO, למשל ABOABO ו-CBOCBO.

4. בדלתון קמור AC=AO+OCAC=AO+OC. השטח: AC⋅BD2\frac{AC\cdot BD}{2}.

שים לב

האלכסון המשני בדרך כלל לא חוצה את האלכסון הראשי ולא חוצה את זוויות הצד. זה קורה רק כשהדלתון הוא מעוין.

דוגמה - אלכסון ראשי ושטח של דלתון

ABCDABCD הוא דלתון קמור, AB=AD=13AB=AD=13, CB=CD=20CB=CD=20. אורך האלכסון BDBD הוא 2424.

א. חשבו את אורך האלכסון ACAC.

ב. חשבו את שטח הדלתון.

132024ABCD
פתרון

1. נתון: AB=AD=13AB=AD=13, CB=CD=20CB=CD=20, BD=24BD=24. המטרה: ACAC ושטח הדלתון.

2. AA ו-CC קודקודים ראשיים, ו-ACAC האלכסון הראשי. הוא חוצה את BDBD ומאונך לו. נסמן את נקודת המפגש ב-OO, ולכן BO=12BO=12 ו-∠AOB=90∘\angle AOB=90^\circ.

3. פיתגורס במשולש ABOABO: AO=132−122=25=5AO=\sqrt{13^2-12^2}=\sqrt{25}=5.

4. פיתגורס במשולש CBOCBO: CO=202−122=256=16CO=\sqrt{20^2-12^2}=\sqrt{256}=16.

5. הדלתון קמור, ולכן AC=AO+OC=5+16=21AC=AO+OC=5+16=21.

6. השטח: S=AC⋅BD2=21⋅242=252S=\frac{AC\cdot BD}{2}=\frac{21\cdot24}{2}=252.

516ABCDO
תשובה

א. AC=21AC=21. ב. 252252.

שאלות בנושא בבונה המבחנים

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.