מרובע: צלעות, זוויות ואלכסונים
בנושא הזה נחזור על המרובעים שהכרתם בחטיבת הביניים ונשלים כמה כלים חדשים. נתחיל מהשפה שבה מדברים על מרובע.
במדויק: מרובע הוא מצולע עם ארבעה קודקודים , , , , שמסודרים לפי הסדר לאורך ההיקף, וארבע צלעות: , , , .
- צלעות סמוכות: צלעות עם קודקוד משותף, למשל ו-.
- צלעות נגדיות: צלעות בלי קודקוד משותף: ו-, וגם ו-.
- זוויות נגדיות: ו-, וגם ו-.
- אלכסון: קטע שמחבר שני קודקודים שאינם סמוכים. במרובע יש שני אלכסונים: ו-.
סכום הזוויות של כל מרובע הוא .
סדר האותיות בשם המרובע חשוב: ו- הם מרובעים שונים. בשרטוט הצלעות הן הקו המלא, והאלכסונים הם הקווים המקווקווים. אלכסון שנמצא בתוך המרובע מחלק אותו לשני משולשים, ולכן סכום הזוויות הוא .
תזכורת: ישרים מקבילים וזוויות
כמעט כל הוכחה בנושא הזה משתמשת בזוויות שנוצרות כשישר חותך שני ישרים מקבילים.
במדויק: אם שני ישרים מקבילים נחתכים על ידי ישר שלישי, אז כל שתי זוויות מתאימות שוות, כל שתי זוויות מתחלפות שוות, וסכום כל שתי זוויות חד-צדדיות הוא . גם ההפך נכון: אם שני ישרים נחתכים על ידי ישר שלישי, ויש זוג זוויות מתאימות שוות, או זוג זוויות מתחלפות שוות, או זוג זוויות חד-צדדיות שסכומן , אז הישרים מקבילים.
בשרטוט הישרים המסומנים בחץ מקבילים, והזוויות שמסומנות הן זוויות מתחלפות. בהוכחה כותבים תמיד איזה זוג ישרים מקבילים, למשל: "זוויות מתחלפות בין המקבילים ו-".
תכונה ומשפט זיהוי
על כל מרובע מיוחד נלמד שני סוגים של משפטים. תכונה אומרת מה נכון במרובע שכבר ידוע לנו מה הוא: "במקבילית האלכסונים חוצים זה את זה". משפט זיהוי עובד בכיוון ההפוך: הוא אומר מה מספיק לבדוק כדי לדעת שמרובע הוא מקבילית: "מרובע שבו האלכסונים חוצים זה את זה הוא מקבילית".
במדויק: המשפט ההפוך למשפט "אם אז " הוא "אם אז ": מחליפים בין הנתון ובין המסקנה. משפט נכון לא מבטיח שהמשפט ההפוך לו נכון, ולכן כל משפט הפוך צריך הוכחה משלו. כדי להראות שטענה לא נכונה, מספיקה דוגמה נגדית אחת.
דוגמה: "בריבוע האלכסונים מאונכים זה לזה" נכון. המשפט ההפוך, "מרובע שבו האלכסונים מאונכים זה לזה הוא ריבוע", לא נכון: גם בדלתון האלכסונים מאונכים. לכן כשמוכיחים שמרובע הוא מקבילית, מלבן, מעוין או ריבוע, משתמשים רק במשפטי הזיהוי, לא בתכונות.
1. קטע אמצעים במשולש
קטע אמצעים במשולש
כשמחברים את האמצעים של שתי צלעות במשולש מקבלים קטע מיוחד מאוד: הוא תמיד מקביל לצלע השלישית, ואורכו בדיוק חצי ממנה.
במדויק: קטע אמצעים במשולש הוא קטע שקצותיו הם האמצעים של שתי צלעות של המשולש. בכל משולש יש שלושה קטעי אמצעים.
בשרטוט אמצע ו- אמצע , ולכן קטע אמצעים. הסימונים על הצלעות מראים את החלקים השווים, והחצים מראים ש-.
שלושת קטעי האמצעים , , מחלקים את המשולש לארבעה משולשים.
קטע אמצעים במשולש
במשולש , אם אמצע ו- אמצע , אז:
-
-
ישר דרך אמצע צלע, מקביל לצלע שנייה
ישר שעובר דרך האמצע של צלע אחת במשולש ומקביל לצלע שנייה חוצה את הצלע השלישית. לכן הקטע שלו בתוך המשולש הוא קטע אמצעים.
מתי קטע הוא קטע אמצעים
קטע שקצותיו על שתי צלעות של משולש, מקביל לצלע השלישית וגם שווה למחציתה, הוא קטע אמצעים: הקצוות שלו הם אמצעי הצלעות.
שלושת קטעי האמצעים
שלושת קטעי האמצעים מחלקים את המשולש לארבעה משולשים חופפים (צ.צ.צ: כל צלע של כל אחד מהם היא חצי מצלע של המשולש הגדול).
•היקף משולש קטעי האמצעים הוא חצי מהיקף המשולש.
•שטח כל אחד מארבעת המשולשים הוא רבע משטח המשולש.
שימוש בקטע אמצעים בהוכחה
כשבשאלה נתונים אמצעים של צלעות:
1. מחפשים משולש ששתיים מצלעותיו עוברות דרך שני אמצעים נתונים. אם אין, בונים קטע עזר (למשל אלכסון) שיוצר משולש כזה.
2. מסיקים שהקטע שמחבר את האמצעים מקביל לצלע השלישית ושווה למחציתה.
3. נתון אמצע אחד וישר מקביל? משתמשים בכלל של ישר דרך אמצע צלע, ומקבלים אמצע שני.
4. בכל צעד כותבים את הנימוק: "קטע אמצעים במשולש ".
רק "שווה למחצית הצלע השלישית" לא מספיק כדי לקבוע שקטע הוא קטע אמצעים. צריך גם שהוא יהיה מקביל לצלע השלישית.
קטע האמצעים מקביל לצלע השלישית, זו שאין עליה אף אחד מהקצוות שלו.
דוגמה - ישר מקביל דרך אמצע צלע
במשולש הנקודה היא אמצע הצלע . דרך העבירו ישר המקביל ל-, והוא חותך את בנקודה .
נתון: , .
א. חשבו את .
ב. חשבו את .
1. נתון: אמצע , , , . המטרה: ו-.
2. הישר עובר דרך אמצע הצלע ומקביל לצלע , ולכן הוא חוצה את הצלע השלישית : אמצע .
3. עכשיו ו- הם אמצעי שתי צלעות, ולכן קטע אמצעים: .
4. אמצע , ולכן .
א. . ב. .
2. קטע אמצעים בטרפז
קטע האמצעים בטרפז
גם בטרפז יש קטע אמצעים, והוא מתנהג כמו "ממוצע" של שני הבסיסים: הוא מקביל להם, ואורכו בדיוק באמצע בין האורכים שלהם.
במדויק: קטע האמצעים של טרפז הוא הקטע שמחבר את האמצעים של שתי השוקיים (הצלעות שאינן מקבילות). לכל טרפז יש קטע אמצעים אחד.
בטרפז () הנקודה אמצע השוק והנקודה אמצע השוק . הקטע מקביל לשני הבסיסים.
קטע האמצעים בטרפז
בטרפז (), אם אמצע ו- אמצע , אז:
-
-
ישר דרך אמצע שוק, מקביל לבסיסים
בטרפז, ישר שעובר דרך האמצע של שוק אחת ומקביל לבסיסים חוצה את השוק השנייה. לכן הקטע שלו בין השוקיים הוא קטע האמצעים.
קטע האמצעים והאלכסונים
בטרפז (, ) קטע האמצעים חותך את האלכסון בנקודה ואת האלכסון בנקודה . אז:
- אמצע ו- אמצע : קטע האמצעים חוצה את שני האלכסונים.
- ו- (קטעי אמצעים במשולשים , , , ).
- : הקטע שבין האלכסונים שווה למחצית ההפרש של הבסיסים.
קטע האמצעים מחבר את אמצעי השוקיים, לא את אמצעי הבסיסים.
בדיקה מהירה: אורך קטע האמצעים תמיד בין אורכי שני הבסיסים. אם יצא ארוך מהבסיס הגדול, יש טעות.
דוגמה - קטע האמצעים והקטע שבין האלכסונים
בטרפז () הקטע הוא קטע אמצעים ( על , על ). הקטע חותך את האלכסון בנקודה ואת האלכסון בנקודה .
נתון: , .
א. חשבו את אורך הבסיס .
ב. חשבו את , ו-.
1. נתון: , ו- אמצעי השוקיים, , . המטרה: , , , .
2. קטע האמצעים בטרפז: , כלומר , ולכן .
3. במשולש : אמצע , ו- (כי ). ישר דרך אמצע צלע ומקביל לצלע שנייה חוצה את השלישית, ולכן אמצע ו- קטע אמצעים: .
4. במשולש : אמצע ו-. באותו אופן אמצע , ו-.
5. ו- על הקטע ו-, ולכן בין ל-. לכן . בדיקה: .
א. . ב. , , .
3. מקבילית: תכונות ומשפטי זיהוי
מקבילית
המקבילית היא המרובע המיוחד הבסיסי ביותר: המלבן, המעוין והריבוע הם כולם מקביליות, ולכן כל מה שנלמד כאן נכון גם להם.
במדויק: מקבילית היא מרובע שבו כל שתי צלעות נגדיות מקבילות זו לזו (שני זוגות של צלעות מקבילות).
במקבילית האלכסונים נפגשים בנקודה , והיא האמצע של שניהם. הצלעות הנגדיות שוות, והזוויות הנגדיות שוות.
תכונות המקבילית
במקבילית :
•כל שתי צלעות נגדיות שוות: , .
•כל שתי זוויות נגדיות שוות: , .
•סכום כל שתי זוויות סמוכות הוא .
•האלכסונים חוצים זה את זה: , .
•כל אלכסון מחלק את המקבילית לשני משולשים חופפים.
משפטי זיהוי של מקבילית
מרובע הוא מקבילית אם מתקיים בו אחד מאלה:
•כל שתי צלעות נגדיות מקבילות (ההגדרה).
•כל שתי צלעות נגדיות שוות.
•זוג אחד של צלעות נגדיות מקבילות ושוות.
•כל שתי זוויות נגדיות שוות (שני הזוגות).
•האלכסונים חוצים זה את זה.
הוכחה שמרובע הוא מקבילית
כשצריך להוכיח שמרובע הוא מקבילית:
1. מסמנים בשרטוט את כל הנתונים.
2. בוחרים משפט זיהוי שהנתונים קרובים אליו: נתונים על הצלעות, על הזוויות או על האלכסונים.
3. מוכיחים את התנאי של המשפט, בדרך כלל בעזרת משולשים חופפים, זוויות בין מקבילים או קטע אמצעים.
4. מסיימים במשפט הזיהוי עצמו, למשל: "לכן מקבילית (מרובע שבו זוג צלעות מקבילות ושוות)".
שטח מקבילית
שטח מקבילית שווה למכפלת צלע בגובה לצלע הזאת: . הגובה הוא המרחק בין הצלע ובין הצלע שמקבילה לה.
זוג צלעות מקבילות וזוג אחר של צלעות שוות לא מספיק: כך נראה גם טרפז שווה-שוקיים. המקבילות והשוות חייבות להיות אותו זוג.
זוג אחד של זוויות נגדיות שוות לא מספיק: בדלתון זוויות הצד שוות, והוא לא מקבילית. צריך את שני הזוגות.
דוגמה - אמצעי הצלעות של מרובע כלשהו
הוא מרובע כלשהו. הנקודות , , , הן האמצעים של הצלעות , , , בהתאמה.
הוכיחו שהמרובע הוא מקבילית.
1. נתון: , , , אמצעי הצלעות של . המטרה: מקבילית.
2. אין בשרטוט משולש שמכיל את כקטע אמצעים, ולכן מעבירים את האלכסון כקטע עזר.
3. במשולש : אמצע ו- אמצע , ולכן קטע אמצעים: ו-.
4. במשולש : אמצע ו- אמצע , ולכן קטע אמצעים: ו-.
5. מצעדים 3 ו-4: (שניהם מקבילים ל-) וגם .
6. ו- הן צלעות נגדיות במרובע . מרובע שבו זוג צלעות נגדיות מקבילות ושוות הוא מקבילית.
מקבילית, כי ו-.
4. מעוין, מלבן וריבוע
מלבן, מעוין וריבוע
שלושת המרובעים האלה הם מקביליות מיוחדות. במלבן כל הזוויות ישרות, במעוין כל הצלעות שוות, והריבוע הוא גם וגם.
במדויק:
- מלבן הוא מרובע שבו כל הזוויות ישרות.
- מעוין הוא מרובע שבו כל הצלעות שוות.
- ריבוע הוא מרובע שבו כל הצלעות שוות וכל הזוויות ישרות.
כל מלבן וכל מעוין הם מקביליות. כל ריבוע הוא גם מלבן וגם מעוין, אבל לא כל מלבן הוא ריבוע ולא כל מעוין הוא ריבוע.
במלבן האלכסונים שווים, ולכן ארבעת החצאים שלהם שווים. במעוין האלכסונים מאונכים, והאלכסון חוצה את הזווית .
תכונות המלבן
•מלבן הוא מקבילית, ולכן כל תכונות המקבילית מתקיימות בו.
•האלכסונים במלבן שווים זה לזה. יחד עם "האלכסונים חוצים זה את זה": ארבעת חצאי האלכסונים שווים.
משפטי זיהוי של מלבן
מרובע הוא מלבן אם מתקיים בו אחד מאלה:
•יש בו שלוש זוויות ישרות.
•הוא מקבילית שיש בה זווית ישרה.
•הוא מקבילית שבה האלכסונים שווים זה לזה.
תכונות המעוין
•מעוין הוא מקבילית, ולכן כל תכונות המקבילית מתקיימות בו.
•האלכסונים במעוין מאונכים זה לזה.
•האלכסונים במעוין חוצים את הזוויות.
משפטי זיהוי של מעוין
מרובע הוא מעוין אם מתקיים בו אחד מאלה:
•ארבע הצלעות שלו שוות.
•הוא מקבילית שבה שתי צלעות סמוכות שוות.
•הוא מקבילית שבה האלכסונים מאונכים זה לזה.
•הוא מקבילית שבה אלכסון חוצה את זווית המקבילית.
ריבוע
•ריבוע הוא מלבן וגם מעוין, ולכן כל התכונות של שניהם מתקיימות בו: האלכסונים שווים, מאונכים, חוצים זה את זה וחוצים את הזוויות (כל חצי זווית ).
•כדי להראות שמרובע הוא ריבוע, מראים שהוא גם מלבן וגם מעוין. למשל: מלבן שיש בו שתי צלעות סמוכות שוות הוא ריבוע.
האלכסונים במקביליות המיוחדות
משפטי הזיהוי לפי האלכסונים מתחילים ב"מקבילית שבה". מרובע שהאלכסונים שלו מאונכים יכול להיות דלתון, ומרובע שהאלכסונים שלו שווים יכול להיות טרפז שווה-שוקיים. קודם מוכיחים שהוא מקבילית.
דוגמה - אמצעי הצלעות של מלבן יוצרים מעוין
הוא מלבן. הנקודות , , , הן האמצעים של הצלעות , , , בהתאמה.
א. הוכיחו שהמרובע הוא מעוין.
ב. נתון: . חשבו את ההיקף של .
1. נתון: מלבן, , , , אמצעי הצלעות. המטרה: מעוין, וההיקף שלו כש-.
2. מעבירים את שני האלכסונים ו-. בכל אחד מהמשולשים , , , יש קטע אמצעים:
- (משולש ), (משולש ).
- (משולש ), (משולש ).
3. במלבן האלכסונים שווים: . לכן .
4. מרובע שבו כל הצלעות שוות הוא מעוין, ולכן מעוין.
5. ב: כל צלע של שווה , וההיקף .
א. מעוין, כי כל צלעותיו שוות למחצית האלכסון. ב. ההיקף .
5. טרפז וטרפז שווה-שוקיים
טרפז וטרפז שווה-שוקיים
בטרפז יש רק זוג אחד של צלעות מקבילות. הן נקראות בסיסים, ושתי הצלעות האחרות נקראות שוקיים. גובה הטרפז הוא המרחק בין הבסיסים.
במדויק: טרפז הוא מרובע שבו יש זוג יחיד של צלעות נגדיות מקבילות (מקבילית אינה טרפז). טרפז שווה-שוקיים הוא טרפז ששתי השוקיים שלו שוות.
בטרפז שווה-שוקיים (, ) הזוויות שליד כל בסיס שוות, והאלכסונים ו- שווים.
בניית העזר הנפוצה: מורידים גבהים ו- מקצות הבסיס הקטן. מלבן, והמשולשים ו- ישרי-זווית וחופפים.
זוויות ליד שוק
בכל טרפז (): סכום שתי הזוויות שליד אותה שוק הוא (זוויות חד-צדדיות בין הבסיסים המקבילים):
, .
תכונות הטרפז שווה-השוקיים
בטרפז שווה-שוקיים:
•הזוויות שליד אותו בסיס שוות: ו-.
•האלכסונים שווים זה לזה: .
•האנך האמצעי לבסיסים הוא ציר סימטריה.
זיהוי טרפז שווה-שוקיים
טרפז הוא טרפז שווה-שוקיים אם מתקיים בו אחד מאלה:
•הזוויות שליד אותו בסיס שוות.
•האלכסונים שווים זה לזה.
בניות עזר בטרפז
כשצריך לחשב אורכים בטרפז:
1. מורידים גבהים מקצות הבסיס הקטן לבסיס הגדול. כששתי הזוויות שליד הבסיס הגדול חדות (למשל בטרפז שווה-שוקיים), נוצרים מלבן ושני משולשים ישרי-זווית.
2. בטרפז שווה-שוקיים שני המשולשים חופפים, ולכן כל קטע שנחתך מהבסיס הגדול מחוץ למלבן שווה למחצית ההפרש בין הבסיסים: , כאשר הבסיס הגדול ו- הבסיס הקטן.
3. מחשבים את הגובה במשפט פיתגורס במשולש ישר-הזווית.
4. דרך נוספת: מעבירים דרך קודקוד של הבסיס הקטן ישר המקביל לשוק השנייה. נוצרים מקבילית ומשולש.
שטח טרפז
, כאשר , הבסיסים ו- הגובה. כי הוא קטע האמצעים, השטח הוא גם קטע האמצעים כפול הגובה.
כדי להוכיח שמרובע הוא טרפז, צריך להראות שזוג צלעות נגדיות מקבילות, וגם שהזוג השני לא מקביל. אחרת זו מקבילית.
הכלל שהקטע שמחוץ לגובה שווה למחצית ההפרש בין הבסיסים נכון רק בטרפז שווה-שוקיים.
דוגמה - גובה, שטח ואלכסון בטרפז שווה-שוקיים
הוא טרפז שווה-שוקיים (). נתון: , , .
א. חשבו את גובה הטרפז.
ב. חשבו את שטח הטרפז.
ג. חשבו את אורך האלכסון .
1. נתון: טרפז שווה-שוקיים, , , . המטרה: הגובה, השטח ו-.
2. מורידים גבהים ו- לבסיס . מלבן, ולכן ו-.
3. במשולשים ו-: , (זוויות בסיס בטרפז שווה-שוקיים), , ולכן גם הזווית השלישית שווה. המשולשים חופפים (ז.צ.ז), ולכן .
4. פיתגורס במשולש : .
5. השטח: .
6. במשולש ישר-הזווית : , ולכן .
א. . ב. . ג. .
6. דלתון
דלתון
דלתון נראה כמו עפיפון: יש בו זוג של צלעות סמוכות שוות, וזוג נוסף של צלעות סמוכות שוות.
במדויק: דלתון הוא מרובע שיש בו שני זוגות זרים של צלעות סמוכות השוות זו לזו (אין צלע ששייכת לשני הזוגות). בדלתון עם ו-:
- ו-, הקודקודים שבהם נפגשות צלעות שוות, נקראים קודקודים ראשיים, והזוויות בהם זוויות ראש. ו- הם קודקודי הצד, והזוויות בהם זוויות צד.
- , שמחבר את הקודקודים הראשיים, הוא האלכסון הראשי. הוא האלכסון המשני.
דלתון יכול להיות קמור או קעור. בדלתון קעור האלכסון המשני נמצא מחוץ לדלתון, והמשך האלכסון הראשי פוגש אותו בנקודה . מעוין וריבוע הם דלתונים מיוחדים (כל ארבע הצלעות שוות).
תכונות הדלתון
בדלתון (, ), כש- נקודת המפגש של האלכסון הראשי (או המשכו) עם :
•האלכסון הראשי הוא ציר סימטריה.
•האלכסון הראשי חוצה את זוויות הראש.
•האלכסון הראשי חוצה את האלכסון המשני ומאונך לו: , .
•זוויות הצד שוות: .
דלתון ומשולשים שווי-שוקיים
דלתון קמור מורכב משני משולשים שווי-שוקיים, ו-, עם בסיס משותף . האלכסון הראשי מכיל את הגובה לבסיס בשני המשולשים, ולכן הוא גם התיכון וגם חוצה זווית הראש בשניהם.
שטח דלתון
שטח דלתון שווה למחצית מכפלת האלכסונים: . הנוסחה נכונה גם במעוין ובריבוע, כי הם דלתונים.
חישובים בדלתון
כשנתון דלתון ויש לחשב אורכים או שטח:
1. מזהים את הקודקודים הראשיים ואת האלכסון הראשי.
2. מסמנים את : זווית ישרה ב-, ו- אמצע האלכסון המשני.
3. משתמשים במשפט פיתגורס בשני המשולשים ישרי-הזווית שליד , למשל ו-.
4. בדלתון קמור . השטח: .
האלכסון המשני בדרך כלל לא חוצה את האלכסון הראשי ולא חוצה את זוויות הצד. זה קורה רק כשהדלתון הוא מעוין.
דוגמה - אלכסון ראשי ושטח של דלתון
הוא דלתון קמור, , . אורך האלכסון הוא .
א. חשבו את אורך האלכסון .
ב. חשבו את שטח הדלתון.
1. נתון: , , . המטרה: ושטח הדלתון.
2. ו- קודקודים ראשיים, ו- האלכסון הראשי. הוא חוצה את ומאונך לו. נסמן את נקודת המפגש ב-, ולכן ו-.
3. פיתגורס במשולש : .
4. פיתגורס במשולש : .
5. הדלתון קמור, ולכן .
6. השטח: .
א. . ב. .