דילוג לתוכן המרכזי

סיכום המעגל: זוויות, קשתות ומיתרים

מתמטיקה כיתה י' 5 יח"ל · 12 נושאים

כל מה שצריך לדעת בהמעגל: זוויות, קשתות ומיתרים: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

מעגל ועיגול

את המעגל אנחנו מכירים מהמחוגה: נועצים את החוד בנקודה אחת ומסובבים. כל נקודה שהעיפרון מסמן נמצאת באותו מרחק מהחוד.

במדויק: מעגל הוא קבוצת כל הנקודות במישור שמרחקן מנקודה מסוימת OO שווה לאורך קבוע R>0R>0. הנקודה OO היא מרכז המעגל, והאורך RR הוא אורך הרדיוס. נקודה שמרחקה מ-OO קטן מ-RR נמצאת בתוך המעגל, ונקודה שמרחקה מ-OO גדול מ-RR נמצאת מחוץ למעגל. עיגול הוא המעגל יחד עם כל הנקודות שבתוכו.

המרכז OO עצמו אינו נקודה על המעגל: הוא בתוך המעגל. בסרטוט: AA על המעגל (OA=ROA=R), PP בתוך המעגל (OP<ROP<R), ו-QQ מחוץ למעגל (OQ>ROQ>R).

ROPQA

תזכורת: משולש שווה שוקיים

כמעט בכל חישוב במעגל מופיע משולש שווה שוקיים, כי כל הרדיוסים שווים. לכן כדאי לרענן את התכונות שלו.

במדויק: משולש שווה שוקיים הוא משולש שיש בו שתי צלעות שוות, השוקיים. הצלע השלישית היא הבסיס, והזווית שבין השוקיים היא זווית הראש. במשולש שווה שוקיים זוויות הבסיס שוות, וחוצה זווית הראש, התיכון לבסיס והגובה לבסיס הם אותו קטע. ולהפך: במשולש, מול זוויות שוות מונחות צלעות שוות.

בסרטוט AB=ACAB=AC (השוקיים), ולכן ∠B=∠C\angle B=\angle C. אם זווית הראש היא γ\gamma, כל זווית בסיס היא 180∘−γ2\frac{180^\circ-\gamma}{2}.

ABC

1. מושגי יסוד: רדיוס, מיתר, קוטר וקשת

רדיוס, מיתר, קוטר וקשת

במעגל יש כמה סוגים של קטעים וחלקים, ולכל אחד שם משלו.

במדויק:

- רדיוס: קטע שמחבר את מרכז המעגל עם נקודה על המעגל. גם האורך שלו נקרא רדיוס.

- מיתר: קטע שמחבר שתי נקודות על המעגל.

- קוטר: מיתר שעובר דרך מרכז המעגל.

- קשת: חלק מהמעגל שמוגבל על ידי שתי נקודות על המעגל. שתי נקודות על המעגל מחלקות אותו לשתי קשתות. כשהמיתר ABAB אינו קוטר, אחת מהקשתות ABAB קטנה מחצי מעגל (הקשת הקטנה), והשנייה גדולה מחצי מעגל (הקשת הגדולה). כשהמיתר ABAB הוא קוטר, כל אחת מהקשתות היא חצי מעגל.

בסרטוט: OEOE רדיוס, ABAB מיתר, ו-CDCD קוטר. הקוטר עובר דרך המרכז, ולכן הוא מורכב משני רדיוסים: CD=OC+OD=2RCD=OC+OD=2R.

לכל מיתר מתאימות שתי קשתות. כדי לדעת על איזו מהן מדברים, אומרים "הקשת הקטנה ABAB" או "הקשת ABAB שאינה מכילה את CC".

OABCDE

רדיוס וקוטר

באותו מעגל כל הרדיוסים שווים זה לזה, והקוטר שווה לשני רדיוסים: d=2Rd=2R.

משולש שקודקוד אחד שלו במרכז המעגל

משולש AOBAOB, ש-OO הוא מרכז המעגל ו-AA, BB נקודות על המעגל, הוא משולש שווה שוקיים: OA=OB=ROA=OB=R. לכן זוויות הבסיס שלו שוות: ∠OAB=∠OBA\angle OAB=\angle OBA.

שים לב

כל קוטר הוא מיתר, אבל לא כל מיתר הוא קוטר. הרדיוס אינו מיתר: קצה אחד שלו במרכז, ולא על המעגל.

שים לב

כשמחברים את המרכז לשתי נקודות על המעגל, מסמנים מיד: "רדיוסים, ולכן המשולש שווה שוקיים". זה הצעד הראשון ברוב השאלות.

דוגמה - זוויות במשולשים שנוצרים מקוטר ורדיוס

ABAB הוא קוטר במעגל שמרכזו OO. הנקודה CC נמצאת על המעגל. נתון: ∠OAC=25∘\angle OAC=25^\circ.

א. מצאו את ∠AOC\angle AOC.

ב. מצאו את ∠BOC\angle BOC ואת ∠OCB\angle OCB.

25°OABC
פתרון

נתון: ABAB קוטר, OO מרכז המעגל, CC על המעגל, ∠OAC=25∘\angle OAC=25^\circ. המטרה: ∠AOC\angle AOC, ∠BOC\angle BOC, ∠OCB\angle OCB.

1. OA=OCOA=OC (רדיוסים), ולכן המשולש AOCAOC שווה שוקיים: ∠OCA=∠OAC=25∘\angle OCA=\angle OAC=25^\circ.

2. סכום הזוויות במשולש AOCAOC: ∠AOC=180∘−25∘−25∘=130∘\angle AOC=180^\circ-25^\circ-25^\circ=130^\circ.

3. ABAB קוטר, ולכן AA, OO, BB על ישר אחד. ∠AOC\angle AOC ו-∠BOC\angle BOC זוויות צמודות: ∠BOC=180∘−130∘=50∘\angle BOC=180^\circ-130^\circ=50^\circ.

4. OB=OCOB=OC (רדיוסים), ולכן במשולש BOCBOC: ∠OCB=180∘−50∘2=65∘\angle OCB=\frac{180^\circ-50^\circ}{2}=65^\circ.

תשובה

א. ∠AOC=130∘\angle AOC=130^\circ. ב. ∠BOC=50∘\angle BOC=50^\circ, ∠OCB=65∘\angle OCB=65^\circ.

שאלות פתוחות על מושגי יסוד: רדיוס, מיתר, קוטר וקשת

2. זווית מרכזית וזווית היקפית: הגדרות וזיהוי

זווית מרכזית וזווית היקפית

יש שני מקומות חשובים לקודקוד של זווית במעגל: במרכז המעגל, או על המעגל עצמו.

במדויק: זווית מרכזית היא זווית שהקודקוד שלה במרכז המעגל ושתי השוקיים שלה רדיוסים. זווית היקפית היא זווית שהקודקוד שלה על המעגל ושתי השוקיים שלה מיתרים, כלומר כל שוק חותכת את המעגל בנקודה נוספת. זווית נשענת על הקשת שנמצאת בתוכה: הזווית המרכזית ∠AOB\angle AOB נשענת על הקשת ABAB שבין השוקיים, והזווית ההיקפית ∠ACB\angle ACB נשענת על הקשת ABAB שאינה מכילה את CC.

בסרטוט: β\beta היא זווית מרכזית ו-α\alpha היא זווית היקפית. שתיהן נשענות על הקשת ABAB המודגשת, שאינה מכילה את CC.

זווית שהקודקוד שלה בתוך המעגל, אבל לא במרכז, אינה מרכזית ואינה היקפית.

βαOABC

מידה של קשת

מידה של קשת במעלות שווה לזווית המרכזית שנשענת עליה. למיתר ABAB שאינו קוטר:

הקשתהמידה שלה
הקשת הקטנה ABABβ=∠AOB\beta=\angle AOB
הקשת הגדולה ABAB360∘−β360^\circ-\beta

המעגל כולו 360∘360^\circ, וחצי מעגל 180∘180^\circ.

דרך הפתרון

זיהוי זווית במעגל

כשנתונה זווית בסרטוט של מעגל:

1. בודקים איפה הקודקוד: במרכז, על המעגל, או במקום אחר.

2. קודקוד במרכז ושתי השוקיים רדיוסים: זווית מרכזית.

3. קודקוד על המעגל ושתי השוקיים מיתרים: זווית היקפית.

4. מסמנים את הקשת שהזווית נשענת עליה. לזווית היקפית זו הקשת שבין השוקיים, שאינה מכילה את הקודקוד.

שים לב

זווית היקפית שהקודקוד שלה על הקשת הקטנה ABAB נשענת על הקשת הגדולה ABAB. בודקים תמיד איפה הקודקוד.

דוגמה - שלוש זוויות בסרטוט ומידות שתי הקשתות

הנקודות AA, BB, CC, DD נמצאות על מעגל שמרכזו OO. המיתרים ACAC ו-BDBD נחתכים בנקודה EE.

א. קבעו לגבי כל אחת מהזוויות ∠AOB\angle AOB, ∠ADB\angle ADB, ∠AEB\angle AEB אם היא מרכזית, היקפית או אף אחת מהן. לזווית מרכזית ולזווית היקפית ציינו על איזו קשת היא נשענת.

ב. נתון: ∠AOB=100∘\angle AOB=100^\circ. מצאו את המידות של שתי הקשתות ABAB.

OABCDE
פתרון

נתון: OO מרכז המעגל, AA, BB, CC, DD על המעגל, EE נקודת החיתוך של ACAC ו-BDBD, ∠AOB=100∘\angle AOB=100^\circ. המטרה: סוג כל זווית, ומידות הקשתות ABAB.

1. ∠AOB\angle AOB: הקודקוד OO במרכז, והשוקיים OAOA, OBOB רדיוסים. זווית מרכזית, שנשענת על הקשת ABAB שבתוכה (הקשת הקטנה ABAB).

2. ∠ADB\angle ADB: הקודקוד DD על המעגל, והשוקיים DADA, DBDB מיתרים. זווית היקפית, שנשענת על הקשת ABAB שאינה מכילה את DD.

3. ∠AEB\angle AEB: הקודקוד EE בתוך המעגל, ולא במרכז. היא לא מרכזית ולא היקפית.

4. מידת הקשת הקטנה ABAB שווה לזווית המרכזית: 100∘100^\circ. הקשת הגדולה: 360∘−100∘=260∘360^\circ-100^\circ=260^\circ.

תשובה

א. ∠AOB\angle AOB מרכזית ו-∠ADB\angle ADB היקפית, ושתיהן נשענות על הקשת הקטנה ABAB. ∠AEB\angle AEB אף אחת מהן. ב. 100∘100^\circ ו-260∘260^\circ.

שאלות פתוחות על זווית מרכזית וזווית היקפית: הגדרות וזיהוי

3. זוויות מרכזיות שוות, קשתות שוות ומיתרים שווים

זווית מרכזית, קשת ומיתר מתאימים

לכל מיתר במעגל יש "משפחה": הזווית המרכזית שלו והקשת שלו. כשמשווים שני מיתרים, אפשר להשוות במקומם את בני המשפחה.

במדויק: למיתר ABAB שאינו קוטר מתאימה הזווית המרכזית ∠AOB\angle AOB, ומתאימה הקשת ABAB שהזווית הזאת נשענת עליה (הקשת הקטנה ABAB). שתי קשתות שוות כשהן באותו מעגל ויש להן אותה מידה במעלות.

למה זה נכון: במשולשים AOBAOB ו-CODCOD יש OA=OCOA=OC ו-OB=ODOB=OD (רדיוסים). אם ∠AOB=∠COD\angle AOB=\angle COD, המשולשים חופפים (צ.ז.צ), ולכן AB=CDAB=CD. ולהפך: אם AB=CDAB=CD, המשולשים חופפים (צ.צ.צ), ולכן ∠AOB=∠COD\angle AOB=\angle COD.

OABCD

זוויות מרכזיות, קשתות ומיתרים

באותו מעגל שלושת הדברים האלה באים יחד. אם אחד מהם מתקיים, מתקיימים כולם:

- ∠AOB=∠COD\angle AOB=\angle COD (זוויות מרכזיות שוות);

•הקשת ABAB שווה לקשת CDCD (הקשתות שהזוויות נשענות עליהן);

- AB=CDAB=CD (המיתרים שווים).

שים לב

לכל מיתר שתי קשתות. כשאומרים "למיתרים שווים מתאימות קשתות שוות", משווים קשת קטנה לקשת קטנה, וקשת גדולה לקשת גדולה.

שים לב

הכלל נכון רק באותו מעגל. בשני מעגלים שונים, לזוויות מרכזיות שוות יכולים להתאים מיתרים באורכים שונים.

דוגמה - שלושה מיתרים שווים וזווית מרכזית נתונה

הנקודות AA, BB, CC, DD נמצאות על מעגל שמרכזו OO, בסדר הזה. נתון: AB=BC=CDAB=BC=CD, ∠AOD=105∘\angle AOD=105^\circ (הזווית שאינה מכילה את BB ו-CC).

א. מצאו את ∠AOB\angle AOB.

ב. מצאו את ∠OAB\angle OAB.

OABCD
פתרון

נתון: AB=BC=CDAB=BC=CD, ∠AOD=105∘\angle AOD=105^\circ. המטרה: ∠AOB\angle AOB, ∠OAB\angle OAB.

1. למיתרים שווים מתאימות זוויות מרכזיות שוות: ∠AOB=∠BOC=∠COD\angle AOB=\angle BOC=\angle COD. נסמן כל אחת מהן ב-xx.

2. ארבע הזוויות המרכזיות ∠AOB\angle AOB, ∠BOC\angle BOC, ∠COD\angle COD, ∠DOA\angle DOA ממלאות את כל הסיבוב סביב OO: 3x+105∘=360∘3x+105^\circ=360^\circ.

3. 3x=255∘3x=255^\circ, ולכן x=85∘x=85^\circ.

4. OA=OBOA=OB (רדיוסים), ולכן במשולש AOBAOB: ∠OAB=180∘−85∘2=47.5∘\angle OAB=\frac{180^\circ-85^\circ}{2}=47.5^\circ.

תשובה

א. ∠AOB=85∘\angle AOB=85^\circ. ב. ∠OAB=47.5∘\angle OAB=47.5^\circ.

שאלות פתוחות על זוויות מרכזיות שוות, קשתות שוות ומיתרים שווים

4. האנך ממרכז המעגל למיתר חוצה את המיתר

האנך ממרכז המעגל למיתר

מורידים אנך ממרכז המעגל אל מיתר. מתברר שהאנך פוגש את המיתר בדיוק באמצע.

במדויק: האנך ממרכז המעגל למיתר ABAB (שאינו קוטר) הוא הקטע OMOM, כאשר MM נקודה על המיתר ו-OM⊥ABOM\perp AB.

למה זה נכון: המשולש AOBAOB שווה שוקיים (OA=OBOA=OB רדיוסים), ו-OMOM הוא הגובה לבסיס. במשולש שווה שוקיים הגובה לבסיס הוא גם התיכון וגם חוצה זווית הראש. בסרטוט: AM=MBAM=MB, ∠AOM=∠MOB\angle AOM=\angle MOB, וההמשך של OMOM פוגש את המעגל בנקודה DD, אמצע הקשת ABAB.

OABMD

האנך ממרכז המעגל למיתר

האנך OMOM ממרכז המעגל למיתר ABAB:

1. חוצה את המיתר: AM=MBAM=MB.

2. חוצה את הזווית המרכזית המתאימה למיתר: ∠AOM=∠MOB\angle AOM=\angle MOB.

3. חוצה את הקשת המתאימה למיתר: אם ההמשך של OMOM פוגש את המעגל ב-DD, הקשת ADAD שווה לקשת DBDB.

האנך האמצעי של מיתר

האנך האמצעי של כל מיתר עובר דרך מרכז המעגל, כי OA=OBOA=OB: המרכז נמצא באותו מרחק משני קצות המיתר.

שים לב

בהוכחה כותבים את הנימוק במלואו: "האנך ממרכז המעגל למיתר חוצה את המיתר". לא מספיק "כי זה נראה באמצע".

דוגמה - שני מעגלים בעלי אותו מרכז וישר החותך אותם

שני מעגלים שמרכזם המשותף הוא OO. ישר חותך את המעגל הגדול בנקודות AA ו-BB, ואת המעגל הקטן בנקודות CC ו-DD, כך שהסדר על הישר הוא AA, CC, DD, BB.

הוכיחו: AC=DBAC=DB.

OACDBM
פתרון

נתון: OO מרכז שני המעגלים. ABAB מיתר במעגל הגדול, CDCD מיתר במעגל הקטן, ושניהם על אותו ישר. המטרה: AC=DBAC=DB.

1. מורידים מ-OO אנך לישר, ומסמנים את נקודת החיתוך ב-MM. OM⊥ABOM\perp AB, וגם OM⊥CDOM\perp CD (אותו ישר).

2. OMOM הוא אנך ממרכז המעגל הגדול למיתר ABAB, ולכן הוא חוצה את המיתר: AM=MBAM=MB.

3. OMOM הוא גם אנך ממרכז המעגל הקטן למיתר CDCD, ולכן CM=MDCM=MD.

4. מחסרים: AC=AM−CM=MB−MD=DBAC=AM-CM=MB-MD=DB.

תשובה

הוכח: AC=DBAC=DB.

שאלות פתוחות על האנך ממרכז המעגל למיתר חוצה את המיתר

5. המשפט ההפוך: קטע מהמרכז החוצה מיתר מאונך לו

משפט ומשפט הפוך: קטע מהמרכז לאמצע מיתר

האנך ממרכז המעגל למיתר חוצה את המיתר. עכשיו נלך בכיוון ההפוך: נתחיל מאמצע המיתר, ונחבר אותו למרכז.

במדויק: המשפט ההפוך לכלל "אם א, אז ב" הוא הכלל "אם ב, אז א". משפט הפוך לא נכון תמיד, וצריך להוכיח אותו בנפרד. כאן הכלל ההפוך הוא: אם MM אמצע המיתר ABAB, ו-ABAB אינו קוטר, אז הקטע OMOM מאונך למיתר.

למה זה נכון: במשולשים OAMOAM ו-OBMOBM: OA=OBOA=OB (רדיוסים), AM=MBAM=MB (נתון), ו-OMOM צלע משותפת. המשולשים חופפים (צ.צ.צ), ולכן ∠OMA=∠OMB\angle OMA=\angle OMB. אלה זוויות צמודות, שסכומן 180∘180^\circ, ולכן כל אחת מהן 90∘90^\circ.

OABM

קטע ממרכז המעגל החוצה את המיתר

קטע ממרכז המעגל החוצה מיתר (שאינו קוטר) מאונך למיתר: אם MM אמצע ABAB, אז OM⊥ABOM\perp AB.

שני הכיוונים יחד

מה נתון על הקטע OMOMמה מסיקים
OM⊥ABOM\perp ABMM אמצע ABAB
MM אמצע ABAB, ו-ABAB אינו קוטרOM⊥ABOM\perp AB
שים לב

כשהמיתר הוא קוטר, האמצע שלו הוא המרכז OO עצמו, ואין קטע OMOM. לכן הכלל רק למיתר שאינו קוטר.

שים לב

בהוכחה מציינים באיזה כיוון משתמשים: "האנך ממרכז המעגל חוצה את המיתר" (נתון ניצב, מסיקים אמצע) או "קטע מהמרכז החוצה את המיתר מאונך לו" (נתון אמצע, מסיקים ניצב).

דוגמה - שני מיתרים מאותה נקודה ואמצעיהם

המשולש ABCABC חסום במעגל שמרכזו OO (המרכז בתוך המשולש). הנקודה MM היא אמצע הצלע ABAB, והנקודה NN היא אמצע הצלע ACAC. נתון: ∠BAC=50∘\angle BAC=50^\circ.

מצאו את ∠MON\angle MON.

50°OABCMN
פתרון

נתון: MM אמצע המיתר ABAB, NN אמצע המיתר ACAC, ∠BAC=50∘\angle BAC=50^\circ. המטרה: ∠MON\angle MON.

1. OMOM קטע ממרכז המעגל החוצה את המיתר ABAB, ולכן OM⊥ABOM\perp AB: ∠AMO=90∘\angle AMO=90^\circ.

2. מאותה סיבה ON⊥ACON\perp AC: ∠ANO=90∘\angle ANO=90^\circ.

3. סכום הזוויות במרובע AMONAMON הוא 360∘360^\circ: ∠MON=360∘−90∘−90∘−50∘=130∘\angle MON=360^\circ-90^\circ-90^\circ-50^\circ=130^\circ.

תשובה

∠MON=130∘\angle MON=130^\circ

שאלות פתוחות על המשפט ההפוך: קטע מהמרכז החוצה מיתר מאונך לו

6. מיתרים ומרחקם ממרכז המעגל

מרחק של מיתר ממרכז המעגל

יש מיתרים ארוכים שעוברים קרוב למרכז, ויש מיתרים קצרים שרחוקים ממנו. כדי להשוות, מודדים את המרחק של כל מיתר מהמרכז.

במדויק: המרחק של מיתר ABAB ממרכז המעגל הוא אורך האנך OMOM ממרכז המעגל אל המיתר (MM על המיתר, OM⊥ABOM\perp AB). המרחק של קוטר מהמרכז הוא 00.

בסרטוט: המיתר ABAB קרוב למרכז (OMOM קצר) והוא ארוך, והמיתר CDCD רחוק מהמרכז (ONON ארוך) והוא קצר. המיתר הארוך ביותר הוא הקוטר, שעובר דרך המרכז עצמו.

OABCDMN

מיתרים שווים ומרחקים שווים

באותו מעגל: מיתרים שווים נמצאים במרחקים שווים ממרכז המעגל. ולהפך: מיתרים שנמצאים במרחקים שווים מהמרכז שווים זה לזה.

מיתר ארוך יותר קרוב יותר למרכז

באותו מעגל: ככל שמיתר גדול יותר, מרחקו מהמרכז קטן יותר. ולהפך: אם המרחק של מיתר מהמרכז קטן מהמרחק של מיתר אחר, הוא ארוך ממנו. הקוטר (מרחק 00) הוא המיתר הארוך ביותר.

שים לב

המרחק של מיתר מהמרכז נמדד בניצב למיתר. קטע מהמרכז לנקודה כלשהי על המיתר, שאינו מאונך לו, ארוך מהמרחק.

דוגמה - מרחקים שווים מהמרכז לשני מיתרים מאותה נקודה

ABAB ו-ACAC הם מיתרים במעגל שמרכזו OO. OM⊥ABOM\perp AB ו-ON⊥ACON\perp AC (הנקודות MM ו-NN על המיתרים). נתון: OM=ONOM=ON.

א. הוכיחו: AB=ACAB=AC.

ב. הוכיחו: AOAO חוצה את הזווית ∠BAC\angle BAC.

OABCMN
פתרון

נתון: OM⊥ABOM\perp AB, ON⊥ACON\perp AC, OM=ONOM=ON. המטרה: AB=ACAB=AC, ו-∠MAO=∠NAO\angle MAO=\angle NAO.

1. OMOM ו-ONON הם המרחקים של המיתרים ABAB ו-ACAC מהמרכז, והם שווים. מיתרים שנמצאים במרחקים שווים מהמרכז שווים זה לזה: AB=ACAB=AC.

2. האנך ממרכז המעגל למיתר חוצה את המיתר: AM=AB2AM=\frac{AB}{2} ו-AN=AC2AN=\frac{AC}{2}. לכן AM=ANAM=AN.

3. במשולשים AMOAMO ו-ANOANO: AM=ANAM=AN, OM=ONOM=ON (נתון), ו-AOAO צלע משותפת. המשולשים חופפים (צ.צ.צ).

4. מהחפיפה: ∠MAO=∠NAO\angle MAO=\angle NAO, כלומר AOAO חוצה את ∠BAC\angle BAC.

תשובה

א. הוכח: AB=ACAB=AC. ב. הוכח: AOAO חוצה את ∠BAC\angle BAC.

שאלות פתוחות על מיתרים ומרחקם ממרכז המעגל

7. זווית היקפית שווה למחצית הזווית המרכזית

זווית היקפית וזווית מרכזית על אותה קשת

על אותה קשת ABAB אפשר "להישען" משני מקומות: מהמרכז OO (זווית מרכזית) ומנקודה CC על המעגל (זווית היקפית). יש ביניהן קשר קבוע: ההיקפית היא תמיד חצי מהמרכזית.

במדויק: זווית היקפית ∠ACB\angle ACB וזווית מרכזית ∠AOB\angle AOB נשענות על אותה קשת כשהקשת ABAB שעליה נשענת ∠ACB\angle ACB (זו שאינה מכילה את CC) היא הקשת שבתוך ∠AOB\angle AOB.

הכלל נכון בכל מקום של הקודקוד CC על הקשת השנייה: כשהמרכז OO בתוך הזווית ההיקפית, כשהוא על אחת השוקיים, וכשהוא מחוץ לה. בסרטוטים: המרכז בתוך הזווית (70∘70^\circ ו-140∘140^\circ), והמרכז על השוק CBCB (45∘45^\circ ו-90∘90^\circ). כשהמרכז על השוק CBCB: המשולש AOCAOC שווה שוקיים, ו-∠AOB\angle AOB היא זווית חיצונית שלו, ולכן היא שווה לסכום שתי זוויות הבסיס, 2⋅∠ACB2\cdot\angle ACB. בשני המקרים האחרים מעבירים קוטר מ-CC ומשתמשים במקרה הזה.

70°140°ABCO
45°90°ABCO

זווית היקפית וזווית מרכזית על אותה קשת

זווית היקפית שווה למחצית הזווית המרכזית הנשענת על אותה קשת:

∠ACB=12∠AOB\angle ACB=\frac{1}{2}\angle AOB

זווית היקפית ומידת הקשת

זווית היקפית שווה למחצית מידת הקשת שעליה היא נשענת. למיתר ABAB שאינו קוטר, כשהקשת הקטנה ABAB היא β\beta:

הקשת שהזווית נשענת עליההזווית ההיקפית
הקשת הקטנה ABABβ2\frac{\beta}{2} (זווית חדה)
הקשת הגדולה ABAB360∘−β2=180∘−β2\frac{360^\circ-\beta}{2}=180^\circ-\frac{\beta}{2} (זווית קהה)
דרך הפתרון

מציאת זווית היקפית או מרכזית

כשנתונה זווית היקפית או מרכזית ומחפשים את השנייה:

1. מזהים את הקשת שעליה נשענת הזווית ההיקפית: הקשת שאינה מכילה את הקודקוד.

2. בודקים שהזווית המרכזית נשענת על אותה קשת.

3. היקפית =12⋅=\frac12\cdot מרכזית, או מרכזית =2⋅=2\cdot היקפית.

4. כשצריך זוויות במשולש שקודקודו במרכז: שתי הצלעות שיוצאות מהמרכז רדיוסים, והמשולש שווה שוקיים.

שים לב

לפני שמכפילים או מחלקים ב-22, בודקים על איזו קשת נשענת כל זווית. זווית היקפית שהקודקוד שלה על הקשת הקטנה נשענת על הקשת הגדולה.

דוגמה - מזווית בסיס במשולש רדיוסים לזוויות היקפיות

הנקודות AA, BB, CC, DD נמצאות על מעגל שמרכזו OO. CC על הקשת הגדולה ABAB, ו-DD על הקשת הקטנה ABAB. נתון: ∠OAB=28∘\angle OAB=28^\circ.

א. מצאו את ∠AOB\angle AOB.

ב. מצאו את ∠ACB\angle ACB.

ג. מצאו את ∠ADB\angle ADB.

28°OABCD
פתרון

נתון: ∠OAB=28∘\angle OAB=28^\circ, CC על הקשת הגדולה ABAB, DD על הקשת הקטנה ABAB. המטרה: ∠AOB\angle AOB, ∠ACB\angle ACB, ∠ADB\angle ADB.

1. OA=OBOA=OB (רדיוסים), ולכן ∠OBA=28∘\angle OBA=28^\circ, ו-∠AOB=180∘−2⋅28∘=124∘\angle AOB=180^\circ-2\cdot28^\circ=124^\circ. זו מידת הקשת הקטנה ABAB.

2. CC על הקשת הגדולה, ולכן ∠ACB\angle ACB נשענת על הקשת הקטנה ABAB, כמו ∠AOB\angle AOB: ∠ACB=124∘2=62∘\angle ACB=\frac{124^\circ}{2}=62^\circ.

3. DD על הקשת הקטנה, ולכן ∠ADB\angle ADB נשענת על הקשת הגדולה ABAB, שמידתה 360∘−124∘=236∘360^\circ-124^\circ=236^\circ.

4. ∠ADB=236∘2=118∘\angle ADB=\frac{236^\circ}{2}=118^\circ.

תשובה

א. ∠AOB=124∘\angle AOB=124^\circ. ב. ∠ACB=62∘\angle ACB=62^\circ. ג. ∠ADB=118∘\angle ADB=118^\circ.

שאלות פתוחות על זווית היקפית שווה למחצית הזווית המרכזית

8. זוויות היקפיות על אותה קשת ועל קשתות שוות

זוויות היקפיות על אותה קשת

על קשת ABAB אחת אפשר לבנות הרבה זוויות היקפיות: כל נקודה על הקשת השנייה יכולה להיות קודקוד. מסתבר שכל הזוויות האלה שוות.

במדויק: הזוויות ההיקפיות ∠ACB\angle ACB ו-∠ADB\angle ADB נשענות על אותה קשת כשהקודקודים CC ו-DD נמצאים שניהם על אותה קשת ABAB, כלומר באותו צד של המיתר ABAB.

למה זה נכון: כל אחת מהזוויות שווה למחצית אותה זווית מרכזית ∠AOB\angle AOB, ולכן הן שוות זו לזו. בסרטוט שתי הזוויות α\alpha נשענות על הקשת המודגשת ABAB.

ααOABCD

זוויות היקפיות על אותה קשת

במעגל, זוויות היקפיות הנשענות על אותה קשת שוות זו לזו: אם CC ו-DD באותו צד של המיתר ABAB, אז ∠ACB=∠ADB\angle ACB=\angle ADB.

לקשתות שוות מתאימות זוויות היקפיות שוות

במעגל, אם הקשת ABAB שווה לקשת CDCD, הזוויות ההיקפיות הנשענות עליהן שוות.

לזוויות היקפיות שוות מתאימות קשתות שוות ומיתרים שווים

במעגל, אם ∠APB=∠CQD\angle APB=\angle CQD (זוויות היקפיות), אז הקשת ABAB שווה לקשת CDCD (הקשתות שהזוויות נשענות עליהן), וגם AB=CDAB=CD.

שים לב

שתי זוויות היקפיות על המיתר ABAB שהקודקודים שלהן משני צדי המיתר נשענות על קשתות שונות (קטנה וגדולה), ולכן בדרך כלל הן לא שוות.

דוגמה - קשתות שוות נותנות משולש שווה שוקיים

הנקודות AA, BB, CC, DD נמצאות על מעגל בסדר הזה. הקשת ABAB שאינה מכילה את CC שווה לקשת CDCD שאינה מכילה את BB. המיתרים ACAC ו-BDBD נחתכים בנקודה EE.

הוכיחו: המשולש EBCEBC שווה שוקיים.

OABCDE
פתרון

נתון: הקשת ABAB שווה לקשת CDCD, EE נקודת החיתוך של ACAC ו-BDBD. המטרה: EB=ECEB=EC.

1. ∠ACB\angle ACB היא זווית היקפית שנשענת על הקשת ABAB שאינה מכילה את CC.

2. ∠DBC\angle DBC היא זווית היקפית שנשענת על הקשת CDCD שאינה מכילה את BB.

3. הקשתות שוות, ולקשתות שוות מתאימות זוויות היקפיות שוות: ∠ACB=∠DBC\angle ACB=\angle DBC, כלומר ∠ECB=∠EBC\angle ECB=\angle EBC.

4. במשולש EBCEBC, מול זוויות שוות מונחות צלעות שוות: EB=ECEB=EC.

תשובה

הוכח: EB=ECEB=EC, והמשולש EBCEBC שווה שוקיים.

שאלות פתוחות על זוויות היקפיות על אותה קשת ועל קשתות שוות

9. זווית היקפית הנשענת על קוטר

זווית היקפית הנשענת על קוטר

מה קורה כשהמיתר ABAB הוא קוטר? כל זווית היקפית עליו היא זווית ישרה, לא משנה איפה הקודקוד על המעגל.

במדויק: הזווית ההיקפית ∠ACB\angle ACB נשענת על הקוטר ABAB כש-ABAB קוטר ו-CC נקודה על המעגל, שונה מ-AA ומ-BB. הקשת שהזווית נשענת עליה היא חצי מעגל, 180∘180^\circ.

למה זה נכון: הזווית המרכזית על חצי מעגל היא זווית שטוחה, 180∘180^\circ, והזווית ההיקפית היא חצי ממנה: 90∘90^\circ. בסרטוט: גם ∠ACB\angle ACB וגם ∠ADB\angle ADB ישרות.

OABCD

זווית היקפית הנשענת על קוטר

זווית היקפית הנשענת על קוטר היא זווית ישרה: אם ABAB קוטר ו-CC על המעגל, אז ∠ACB=90∘\angle ACB=90^\circ.

המשפט ההפוך: זווית היקפית של 90∘90^\circ

זווית היקפית של 90∘90^\circ נשענת על קוטר: אם AA, BB, CC על המעגל ו-∠ACB=90∘\angle ACB=90^\circ, אז ABAB קוטר.

דרך הפתרון

כשיש קוטר או זווית ישרה במעגל

כשבשאלה יש קוטר, או כשצריך להוכיח שמיתר הוא קוטר:

1. יש קוטר ABAB: מחברים נקודה CC על המעגל לשני קצות הקוטר. המשולש ABCABC ישר זווית ב-CC, והקוטר הוא היתר.

2. צריך להוכיח ש-ABAB קוטר: מוצאים נקודה CC על המעגל, ומראים ש-∠ACB=90∘\angle ACB=90^\circ.

3. ממשיכים עם כלים של משולש ישר זווית: סכום זוויות, משפט פיתגורס, ניצב מול זווית של 30∘30^\circ.

שים לב

במשולש ישר זווית שקודקודיו על מעגל, היתר הוא קוטר. לכן מרכז המעגל הוא אמצע היתר, והרדיוס שווה לחצי היתר.

דוגמה - קוטר ויחס בין הזוויות במשולש

ABAB הוא קוטר במעגל שמרכזו OO, ואורכו 1010 ס"מ. הנקודה CC נמצאת על המעגל, ונתון: ∠CAB=2⋅∠CBA\angle CAB=2\cdot\angle CBA.

א. מצאו את זוויות המשולש ABCABC.

ב. מצאו את האורכים ACAC ו-BCBC.

OABC
פתרון

נתון: ABAB קוטר, AB=10AB=10, CC על המעגל, ∠CAB=2⋅∠CBA\angle CAB=2\cdot\angle CBA. המטרה: זוויות המשולש, ACAC, BCBC.

1. ∠ACB\angle ACB היא זווית היקפית הנשענת על הקוטר ABAB, ולכן ∠ACB=90∘\angle ACB=90^\circ.

2. נסמן ∠CBA=x\angle CBA=x. אז ∠CAB=2x\angle CAB=2x, וסכום הזוויות במשולש: x+2x+90∘=180∘x+2x+90^\circ=180^\circ, ולכן x=30∘x=30^\circ.

3. ∠CBA=30∘\angle CBA=30^\circ ו-∠CAB=60∘\angle CAB=60^\circ.

4. במשולש ישר זווית, הניצב מול זווית של 30∘30^\circ שווה למחצית היתר: AC=102=5AC=\frac{10}{2}=5.

5. משפט פיתגורס: BC2=AB2−AC2=100−25=75BC^2=AB^2-AC^2=100-25=75, ולכן BC=75=53≈8.66BC=\sqrt{75}=5\sqrt3\approx8.66.

תשובה

א. ∠ACB=90∘\angle ACB=90^\circ, ∠CAB=60∘\angle CAB=60^\circ, ∠CBA=30∘\angle CBA=30^\circ. ב. AC=5AC=5 ס"מ, BC=53BC=5\sqrt3 ס"מ.

שאלות פתוחות על זווית היקפית הנשענת על קוטר

10. חישובי זוויות במעגל

ארגז הכלים לחישוב זוויות במעגל

בשאלות חישוב במעגל כמעט אף פעם לא מספיק כלל אחד. עוברים מזווית לזווית בשרשרת, ובכל צעד משתמשים בכלל אחר.

במדויק: חישוב זווית במעגל הוא שרשרת של צעדים. כל צעד נשען על נתון או על אחד מהכללים האלה, והנימוק נכתב בכל צעד:

•רדיוסים שווים: משולש שקודקודו במרכז הוא שווה שוקיים.

•זווית היקפית שווה למחצית הזווית המרכזית הנשענת על אותה קשת.

•זוויות היקפיות על אותה קשת, או על קשתות שוות, שוות זו לזו.

•זווית היקפית הנשענת על קוטר היא 90∘90^\circ.

•סכום הזוויות במשולש 180∘180^\circ, וזוויות צמודות משלימות ל-180∘180^\circ.

דוגמה לשרשרת קצרה: נתון ∠ACB=50∘\angle ACB=50^\circ. הזווית המרכזית על אותה קשת היא ∠AOB=100∘\angle AOB=100^\circ, והמשולש AOBAOB שווה שוקיים, ולכן ∠OAB=180∘−100∘2=40∘\angle OAB=\frac{180^\circ-100^\circ}{2}=40^\circ.

50°100°40°OABC
דרך הפתרון

חישוב זוויות במעגל

כשמחפשים זווית בסרטוט של מעגל:

1. מסמנים בסרטוט את כל הנתונים.

2. מחפשים רדיוסים: כל משולש שקודקודו במרכז ושני קודקודיו על המעגל הוא שווה שוקיים.

3. מחפשים קוטר: כל זווית היקפית עליו היא 90∘90^\circ.

4. לכל זווית היקפית מזהים את הקשת שהיא נשענת עליה, ומחפשים זוויות אחרות על אותה קשת: היקפיות שוות לה, והמרכזית כפולה ממנה.

5. משלימים בעזרת סכום הזוויות במשולש וזוויות צמודות.

6. בכל צעד כותבים את הנימוק.

שים לב

לא מניחים שקטע הוא קוטר, או שנקודה היא אמצע קשת, רק כי זה נראה כך בסרטוט. משתמשים רק במה שנתון או שהוכח.

דוגמה - קוטר ונקודה באמצע חצי המעגל

ABAB הוא קוטר במעגל שמרכזו OO. הנקודות CC ו-DD נמצאות על המעגל משני צדי הקוטר, כך ש-AD=DBAD=DB. נתון: ∠CAB=40∘\angle CAB=40^\circ.

א. מצאו את ∠ACD\angle ACD.

ב. מצאו את ∠CDB\angle CDB.

ג. מצאו את ∠CBD\angle CBD.

40°OABCD
פתרון

נתון: ABAB קוטר, AD=DBAD=DB, ∠CAB=40∘\angle CAB=40^\circ. המטרה: ∠ACD\angle ACD, ∠CDB\angle CDB, ∠CBD\angle CBD.

1. ∠ADB\angle ADB נשענת על הקוטר, ולכן ∠ADB=90∘\angle ADB=90^\circ. המשולש ADBADB ישר זווית ושווה שוקיים (AD=DBAD=DB), ולכן ∠ABD=∠BAD=45∘\angle ABD=\angle BAD=45^\circ.

2. ∠ACD\angle ACD ו-∠ABD\angle ABD הן זוויות היקפיות הנשענות על אותה קשת ADAD (שאינה מכילה את CC ואת BB). לכן ∠ACD=45∘\angle ACD=45^\circ.

3. ∠CDB\angle CDB ו-∠CAB\angle CAB הן זוויות היקפיות הנשענות על אותה קשת CBCB (שאינה מכילה את AA ואת DD). לכן ∠CDB=40∘\angle CDB=40^\circ.

4. ∠ACB\angle ACB נשענת על הקוטר, ולכן ∠ACB=90∘\angle ACB=90^\circ, ו-∠BCD=90∘−45∘=45∘\angle BCD=90^\circ-45^\circ=45^\circ.

5. סכום הזוויות במשולש CBDCBD: ∠CBD=180∘−40∘−45∘=95∘\angle CBD=180^\circ-40^\circ-45^\circ=95^\circ.

תשובה

א. ∠ACD=45∘\angle ACD=45^\circ. ב. ∠CDB=40∘\angle CDB=40^\circ. ג. ∠CBD=95∘\angle CBD=95^\circ.

שאלות פתוחות על חישובי זוויות במעגל

11. חישובי אורכים במעגל בעזרת משפט פיתגורס

משולשים ישרי זווית במעגל

כדי לחשב אורכים במעגל, מחפשים משולש ישר זווית ומשתמשים במשפט פיתגורס. במעגל יש שני מקומות קבועים שבהם משולש כזה מופיע.

במדויק: משפט פיתגורס: במשולש ישר זווית סכום ריבועי הניצבים שווה לריבוע היתר. במעגל נוצר משולש ישר זווית:

- מאנך ממרכז המעגל למיתר: המשולש OMAOMA, שבו MM אמצע המיתר ABAB. היתר הוא הרדיוס OA=ROA=R, והניצבים הם המרחק OM=dOM=d וחצי המיתר AM=a2AM=\frac{a}{2} (aa אורך המיתר).

- מזווית היקפית הנשענת על קוטר: המשולש ABCABC, שבו ABAB קוטר ו-CC על המעגל. היתר הוא הקוטר AB=2RAB=2R.

בסרטוט: RR, dd ו-a2\frac{a}{2} הן צלעות המשולש OMAOMA. כששניים מהם ידועים, השלישי מתקבל ממשפט פיתגורס.

Rda/2OABM

רדיוס, מיתר ומרחק מהמרכז

במיתר שאורכו aa ומרחקו מהמרכז dd, במעגל שרדיוסו RR:

R2=d2+(a2)2R^2=d^2+\left(\frac{a}{2}\right)^2

משולש הנשען על קוטר

אם ABAB קוטר ו-CC על המעגל: AC2+BC2=AB2=(2R)2AC^2+BC^2=AB^2=(2R)^2.

דרך הפתרון

חישוב אורך במעגל

כשמחפשים רדיוס, אורך מיתר או מרחק של מיתר מהמרכז:

1. מורידים אנך מהמרכז למיתר (או מחברים נקודה על המעגל לקצות קוטר).

2. מסמנים את המשולש ישר הזווית ואת אורכי הצלעות הידועות. במשולש OMAOMA: AMAM הוא חצי מהמיתר.

3. כותבים משפט פיתגורס ופותרים.

4. אם צריך את המיתר כולו, מכפילים את חצי המיתר ב-22.

שים לב

כשיש שני מיתרים מקבילים והסרטוט לא קובע איך הם ממוקמים, בודקים שני מקרים: המרכז בין המיתרים (המרחקים מתחברים), או שני המיתרים באותו צד של המרכז (המרחקים מתחסרים).

דוגמה - שני מיתרים מקבילים: בין המיתרים או באותו צד

במעגל שרדיוסו 1010 ס"מ יש שני מיתרים מקבילים, AB=16AB=16 ס"מ ו-CD=12CD=12 ס"מ. מצאו את המרחק בין המיתרים.

פתרון

נתון: R=10R=10, AB=16AB=16, CD=12CD=12, AB∥CDAB\parallel CD. המטרה: המרחק בין המיתרים.

1. מורידים מ-OO אנך לשני המיתרים. כי המיתרים מקבילים, זה ישר אחד, והוא פוגש את ABAB ב-MM ואת CDCD ב-NN. האנך חוצה את המיתרים: MB=8MB=8, ND=6ND=6.

2. במשולש OMBOMB: OM2=102−82=36OM^2=10^2-8^2=36, ולכן OM=6OM=6.

3. במשולש ONDOND: ON2=102−62=64ON^2=10^2-6^2=64, ולכן ON=8ON=8.

4. מקרה 1, המרכז בין המיתרים: המרחק הוא OM+ON=6+8=14OM+ON=6+8=14.

OABCDMN

5. מקרה 2, שני המיתרים באותו צד של המרכז: המרחק הוא ON−OM=8−6=2ON-OM=8-6=2.

OABCDMN
תשובה

1414 ס"מ (המרכז בין המיתרים) או 22 ס"מ (המיתרים באותו צד של המרכז).

שאלות פתוחות על חישובי אורכים במעגל בעזרת משפט פיתגורס

12. היקף ושטח: עיגול, גזרה וקשת

היקף, שטח, אורך קשת וגזרה

עד עכשיו מדדנו קשת במעלות. אפשר למדוד גם את האורך שלה, כמו חוט שמניחים על המעגל. ואפשר למדוד את השטח של "פרוסה" מהעיגול.

במדויק: היקף המעגל הוא האורך של המעגל כולו. שטח העיגול הוא השטח שהמעגל תוחם. אורך קשת הוא האורך של חלק המעגל שבין קצות הקשת. גזרה היא החלק של העיגול שמוגבל על ידי שני רדיוסים ואחת משתי הקשתות שבין קצותיהם (שני רדיוסים מחלקים את העיגול לשתי גזרות). הזווית המרכזית שבין שני הרדיוסים היא זווית הגזרה.

בסרטוט: הגזרה הצבועה, עם זווית הגזרה α\alpha. גזרה של α\alpha מעלות היא החלק α360\frac{\alpha}{360} מהעיגול, ולכן גם השטח שלה וגם אורך הקשת שלה הם החלק הזה מהשלם. למשל, גזרה של 90∘90^\circ היא רבע עיגול.

αROAB

היקף מעגל ושטח עיגול

במעגל שרדיוסו RR:

•היקף המעגל: P=2πRP=2\pi R.

•שטח העיגול: S=πR2S=\pi R^2.

אורך קשת ושטח גזרה

בגזרה שזווית הגזרה שלה α\alpha מעלות, במעגל שרדיוסו RR:

•אורך הקשת: ℓ=α360⋅2πR\ell=\frac{\alpha}{360}\cdot2\pi R.

•שטח הגזרה: S=α360⋅πR2S=\frac{\alpha}{360}\cdot\pi R^2.

היחס בין אורך הקשת להיקף המעגל, וגם בין שטח הגזרה לשטח העיגול, הוא α360\frac{\alpha}{360}.

שים לב

בדף הנוסחאות הנוסחאות האלה כתובות כש-α\alpha נמדדת ברדיאנים: ℓ=αR\ell=\alpha R, S=12αR2S=\frac{1}{2}\alpha R^2. כשהזווית נתונה במעלות, משתמשים בחלק α360\frac{\alpha}{360}. שתי הדרכים נותנות אותה תשובה.

דרך הפתרון

אורך קשת ושטח גזרה מתוך זווית במעגל

כשנתונה זווית (היקפית או מרכזית) ומחפשים אורך קשת או שטח גזרה:

1. מוצאים את הזווית המרכזית α\alpha שנשענת על הקשת. אם נתונה זווית היקפית, מכפילים אותה ב-22.

2. מחשבים את החלק α360\frac{\alpha}{360}.

3. כופלים בהיקף המעגל (לאורך קשת) או בשטח העיגול (לשטח גזרה).

שים לב

α\alpha בנוסחאות היא הזווית המרכזית. טעות נפוצה: להציב את הזווית ההיקפית במקומה, ולקבל חצי מהתשובה.

שים לב

משאירים את התשובה עם π\pi (למשל 4π4\pi), אלא אם כן מבקשים קירוב עשרוני (4π≈12.574\pi\approx12.57).

דוגמה - קשת וגזרה מתוך זווית היקפית

המשולש ABCABC חסום במעגל שמרכזו OO ורדיוסו 99 ס"מ. נתון: ∠ACB=40∘\angle ACB=40^\circ.

א. מצאו את אורך הקשת ABAB שאינה מכילה את CC.

ב. מצאו את שטח הגזרה AOBAOB המתאימה לקשת הזאת.

ג. מצאו את היחס בין אורך הקשת ABAB להיקף המעגל.

40°OABC
פתרון

נתון: R=9R=9, ∠ACB=40∘\angle ACB=40^\circ. המטרה: אורך הקשת ABAB, שטח הגזרה AOBAOB, והיחס בין הקשת להיקף.

1. ∠ACB\angle ACB היא זווית היקפית שנשענת על הקשת ABAB. הזווית המרכזית על אותה קשת: α=∠AOB=2⋅40∘=80∘\alpha=\angle AOB=2\cdot40^\circ=80^\circ.

2. החלק מהמעגל: 80360=29\frac{80}{360}=\frac{2}{9}.

3. אורך הקשת: 29⋅2π⋅9=4π≈12.57\frac{2}{9}\cdot2\pi\cdot9=4\pi\approx12.57 ס"מ.

4. שטח הגזרה: 29⋅π⋅92=18π≈56.55\frac{2}{9}\cdot\pi\cdot9^2=18\pi\approx56.55 סמ"ר.

5. היחס בין אורך הקשת להיקף המעגל הוא החלק שחישבנו: 29\frac{2}{9}.

תשובה

א. 4π≈12.574\pi\approx12.57 ס"מ. ב. 18π≈56.5518\pi\approx56.55 סמ"ר. ג. 29\frac{2}{9}.

שאלות פתוחות על היקף ושטח: עיגול, גזרה וקשת

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.