מעגל ועיגול
את המעגל אנחנו מכירים מהמחוגה: נועצים את החוד בנקודה אחת ומסובבים. כל נקודה שהעיפרון מסמן נמצאת באותו מרחק מהחוד.
במדויק: מעגל הוא קבוצת כל הנקודות במישור שמרחקן מנקודה מסוימת שווה לאורך קבוע . הנקודה היא מרכז המעגל, והאורך הוא אורך הרדיוס. נקודה שמרחקה מ- קטן מ- נמצאת בתוך המעגל, ונקודה שמרחקה מ- גדול מ- נמצאת מחוץ למעגל. עיגול הוא המעגל יחד עם כל הנקודות שבתוכו.
המרכז עצמו אינו נקודה על המעגל: הוא בתוך המעגל. בסרטוט: על המעגל (), בתוך המעגל (), ו- מחוץ למעגל ().
תזכורת: משולש שווה שוקיים
כמעט בכל חישוב במעגל מופיע משולש שווה שוקיים, כי כל הרדיוסים שווים. לכן כדאי לרענן את התכונות שלו.
במדויק: משולש שווה שוקיים הוא משולש שיש בו שתי צלעות שוות, השוקיים. הצלע השלישית היא הבסיס, והזווית שבין השוקיים היא זווית הראש. במשולש שווה שוקיים זוויות הבסיס שוות, וחוצה זווית הראש, התיכון לבסיס והגובה לבסיס הם אותו קטע. ולהפך: במשולש, מול זוויות שוות מונחות צלעות שוות.
בסרטוט (השוקיים), ולכן . אם זווית הראש היא , כל זווית בסיס היא .
1. מושגי יסוד: רדיוס, מיתר, קוטר וקשת
רדיוס, מיתר, קוטר וקשת
במעגל יש כמה סוגים של קטעים וחלקים, ולכל אחד שם משלו.
במדויק:
- רדיוס: קטע שמחבר את מרכז המעגל עם נקודה על המעגל. גם האורך שלו נקרא רדיוס.
- מיתר: קטע שמחבר שתי נקודות על המעגל.
- קוטר: מיתר שעובר דרך מרכז המעגל.
- קשת: חלק מהמעגל שמוגבל על ידי שתי נקודות על המעגל. שתי נקודות על המעגל מחלקות אותו לשתי קשתות. כשהמיתר אינו קוטר, אחת מהקשתות קטנה מחצי מעגל (הקשת הקטנה), והשנייה גדולה מחצי מעגל (הקשת הגדולה). כשהמיתר הוא קוטר, כל אחת מהקשתות היא חצי מעגל.
בסרטוט: רדיוס, מיתר, ו- קוטר. הקוטר עובר דרך המרכז, ולכן הוא מורכב משני רדיוסים: .
לכל מיתר מתאימות שתי קשתות. כדי לדעת על איזו מהן מדברים, אומרים "הקשת הקטנה " או "הקשת שאינה מכילה את ".
רדיוס וקוטר
באותו מעגל כל הרדיוסים שווים זה לזה, והקוטר שווה לשני רדיוסים: .
משולש שקודקוד אחד שלו במרכז המעגל
משולש , ש- הוא מרכז המעגל ו-, נקודות על המעגל, הוא משולש שווה שוקיים: . לכן זוויות הבסיס שלו שוות: .
כל קוטר הוא מיתר, אבל לא כל מיתר הוא קוטר. הרדיוס אינו מיתר: קצה אחד שלו במרכז, ולא על המעגל.
כשמחברים את המרכז לשתי נקודות על המעגל, מסמנים מיד: "רדיוסים, ולכן המשולש שווה שוקיים". זה הצעד הראשון ברוב השאלות.
דוגמה - זוויות במשולשים שנוצרים מקוטר ורדיוס
הוא קוטר במעגל שמרכזו . הנקודה נמצאת על המעגל. נתון: .
א. מצאו את .
ב. מצאו את ואת .
נתון: קוטר, מרכז המעגל, על המעגל, . המטרה: , , .
1. (רדיוסים), ולכן המשולש שווה שוקיים: .
2. סכום הזוויות במשולש : .
3. קוטר, ולכן , , על ישר אחד. ו- זוויות צמודות: .
4. (רדיוסים), ולכן במשולש : .
א. . ב. , .
2. זווית מרכזית וזווית היקפית: הגדרות וזיהוי
זווית מרכזית וזווית היקפית
יש שני מקומות חשובים לקודקוד של זווית במעגל: במרכז המעגל, או על המעגל עצמו.
במדויק: זווית מרכזית היא זווית שהקודקוד שלה במרכז המעגל ושתי השוקיים שלה רדיוסים. זווית היקפית היא זווית שהקודקוד שלה על המעגל ושתי השוקיים שלה מיתרים, כלומר כל שוק חותכת את המעגל בנקודה נוספת. זווית נשענת על הקשת שנמצאת בתוכה: הזווית המרכזית נשענת על הקשת שבין השוקיים, והזווית ההיקפית נשענת על הקשת שאינה מכילה את .
בסרטוט: היא זווית מרכזית ו- היא זווית היקפית. שתיהן נשענות על הקשת המודגשת, שאינה מכילה את .
זווית שהקודקוד שלה בתוך המעגל, אבל לא במרכז, אינה מרכזית ואינה היקפית.
מידה של קשת
מידה של קשת במעלות שווה לזווית המרכזית שנשענת עליה. למיתר שאינו קוטר:
המעגל כולו , וחצי מעגל .
זיהוי זווית במעגל
כשנתונה זווית בסרטוט של מעגל:
1. בודקים איפה הקודקוד: במרכז, על המעגל, או במקום אחר.
2. קודקוד במרכז ושתי השוקיים רדיוסים: זווית מרכזית.
3. קודקוד על המעגל ושתי השוקיים מיתרים: זווית היקפית.
4. מסמנים את הקשת שהזווית נשענת עליה. לזווית היקפית זו הקשת שבין השוקיים, שאינה מכילה את הקודקוד.
זווית היקפית שהקודקוד שלה על הקשת הקטנה נשענת על הקשת הגדולה . בודקים תמיד איפה הקודקוד.
דוגמה - שלוש זוויות בסרטוט ומידות שתי הקשתות
הנקודות , , , נמצאות על מעגל שמרכזו . המיתרים ו- נחתכים בנקודה .
א. קבעו לגבי כל אחת מהזוויות , , אם היא מרכזית, היקפית או אף אחת מהן. לזווית מרכזית ולזווית היקפית ציינו על איזו קשת היא נשענת.
ב. נתון: . מצאו את המידות של שתי הקשתות .
נתון: מרכז המעגל, , , , על המעגל, נקודת החיתוך של ו-, . המטרה: סוג כל זווית, ומידות הקשתות .
1. : הקודקוד במרכז, והשוקיים , רדיוסים. זווית מרכזית, שנשענת על הקשת שבתוכה (הקשת הקטנה ).
2. : הקודקוד על המעגל, והשוקיים , מיתרים. זווית היקפית, שנשענת על הקשת שאינה מכילה את .
3. : הקודקוד בתוך המעגל, ולא במרכז. היא לא מרכזית ולא היקפית.
4. מידת הקשת הקטנה שווה לזווית המרכזית: . הקשת הגדולה: .
א. מרכזית ו- היקפית, ושתיהן נשענות על הקשת הקטנה . אף אחת מהן. ב. ו-.
3. זוויות מרכזיות שוות, קשתות שוות ומיתרים שווים
זווית מרכזית, קשת ומיתר מתאימים
לכל מיתר במעגל יש "משפחה": הזווית המרכזית שלו והקשת שלו. כשמשווים שני מיתרים, אפשר להשוות במקומם את בני המשפחה.
במדויק: למיתר שאינו קוטר מתאימה הזווית המרכזית , ומתאימה הקשת שהזווית הזאת נשענת עליה (הקשת הקטנה ). שתי קשתות שוות כשהן באותו מעגל ויש להן אותה מידה במעלות.
למה זה נכון: במשולשים ו- יש ו- (רדיוסים). אם , המשולשים חופפים (צ.ז.צ), ולכן . ולהפך: אם , המשולשים חופפים (צ.צ.צ), ולכן .
זוויות מרכזיות, קשתות ומיתרים
באותו מעגל שלושת הדברים האלה באים יחד. אם אחד מהם מתקיים, מתקיימים כולם:
- (זוויות מרכזיות שוות);
•הקשת שווה לקשת (הקשתות שהזוויות נשענות עליהן);
- (המיתרים שווים).
לכל מיתר שתי קשתות. כשאומרים "למיתרים שווים מתאימות קשתות שוות", משווים קשת קטנה לקשת קטנה, וקשת גדולה לקשת גדולה.
הכלל נכון רק באותו מעגל. בשני מעגלים שונים, לזוויות מרכזיות שוות יכולים להתאים מיתרים באורכים שונים.
דוגמה - שלושה מיתרים שווים וזווית מרכזית נתונה
הנקודות , , , נמצאות על מעגל שמרכזו , בסדר הזה. נתון: , (הזווית שאינה מכילה את ו-).
א. מצאו את .
ב. מצאו את .
נתון: , . המטרה: , .
1. למיתרים שווים מתאימות זוויות מרכזיות שוות: . נסמן כל אחת מהן ב-.
2. ארבע הזוויות המרכזיות , , , ממלאות את כל הסיבוב סביב : .
3. , ולכן .
4. (רדיוסים), ולכן במשולש : .
א. . ב. .
4. האנך ממרכז המעגל למיתר חוצה את המיתר
האנך ממרכז המעגל למיתר
מורידים אנך ממרכז המעגל אל מיתר. מתברר שהאנך פוגש את המיתר בדיוק באמצע.
במדויק: האנך ממרכז המעגל למיתר (שאינו קוטר) הוא הקטע , כאשר נקודה על המיתר ו-.
למה זה נכון: המשולש שווה שוקיים ( רדיוסים), ו- הוא הגובה לבסיס. במשולש שווה שוקיים הגובה לבסיס הוא גם התיכון וגם חוצה זווית הראש. בסרטוט: , , וההמשך של פוגש את המעגל בנקודה , אמצע הקשת .
האנך ממרכז המעגל למיתר
האנך ממרכז המעגל למיתר :
1. חוצה את המיתר: .
2. חוצה את הזווית המרכזית המתאימה למיתר: .
3. חוצה את הקשת המתאימה למיתר: אם ההמשך של פוגש את המעגל ב-, הקשת שווה לקשת .
האנך האמצעי של מיתר
האנך האמצעי של כל מיתר עובר דרך מרכז המעגל, כי : המרכז נמצא באותו מרחק משני קצות המיתר.
בהוכחה כותבים את הנימוק במלואו: "האנך ממרכז המעגל למיתר חוצה את המיתר". לא מספיק "כי זה נראה באמצע".
דוגמה - שני מעגלים בעלי אותו מרכז וישר החותך אותם
שני מעגלים שמרכזם המשותף הוא . ישר חותך את המעגל הגדול בנקודות ו-, ואת המעגל הקטן בנקודות ו-, כך שהסדר על הישר הוא , , , .
הוכיחו: .
נתון: מרכז שני המעגלים. מיתר במעגל הגדול, מיתר במעגל הקטן, ושניהם על אותו ישר. המטרה: .
1. מורידים מ- אנך לישר, ומסמנים את נקודת החיתוך ב-. , וגם (אותו ישר).
2. הוא אנך ממרכז המעגל הגדול למיתר , ולכן הוא חוצה את המיתר: .
3. הוא גם אנך ממרכז המעגל הקטן למיתר , ולכן .
4. מחסרים: .
הוכח: .
5. המשפט ההפוך: קטע מהמרכז החוצה מיתר מאונך לו
משפט ומשפט הפוך: קטע מהמרכז לאמצע מיתר
האנך ממרכז המעגל למיתר חוצה את המיתר. עכשיו נלך בכיוון ההפוך: נתחיל מאמצע המיתר, ונחבר אותו למרכז.
במדויק: המשפט ההפוך לכלל "אם א, אז ב" הוא הכלל "אם ב, אז א". משפט הפוך לא נכון תמיד, וצריך להוכיח אותו בנפרד. כאן הכלל ההפוך הוא: אם אמצע המיתר , ו- אינו קוטר, אז הקטע מאונך למיתר.
למה זה נכון: במשולשים ו-: (רדיוסים), (נתון), ו- צלע משותפת. המשולשים חופפים (צ.צ.צ), ולכן . אלה זוויות צמודות, שסכומן , ולכן כל אחת מהן .
קטע ממרכז המעגל החוצה את המיתר
קטע ממרכז המעגל החוצה מיתר (שאינו קוטר) מאונך למיתר: אם אמצע , אז .
שני הכיוונים יחד
כשהמיתר הוא קוטר, האמצע שלו הוא המרכז עצמו, ואין קטע . לכן הכלל רק למיתר שאינו קוטר.
בהוכחה מציינים באיזה כיוון משתמשים: "האנך ממרכז המעגל חוצה את המיתר" (נתון ניצב, מסיקים אמצע) או "קטע מהמרכז החוצה את המיתר מאונך לו" (נתון אמצע, מסיקים ניצב).
דוגמה - שני מיתרים מאותה נקודה ואמצעיהם
המשולש חסום במעגל שמרכזו (המרכז בתוך המשולש). הנקודה היא אמצע הצלע , והנקודה היא אמצע הצלע . נתון: .
מצאו את .
נתון: אמצע המיתר , אמצע המיתר , . המטרה: .
1. קטע ממרכז המעגל החוצה את המיתר , ולכן : .
2. מאותה סיבה : .
3. סכום הזוויות במרובע הוא : .
6. מיתרים ומרחקם ממרכז המעגל
מרחק של מיתר ממרכז המעגל
יש מיתרים ארוכים שעוברים קרוב למרכז, ויש מיתרים קצרים שרחוקים ממנו. כדי להשוות, מודדים את המרחק של כל מיתר מהמרכז.
במדויק: המרחק של מיתר ממרכז המעגל הוא אורך האנך ממרכז המעגל אל המיתר ( על המיתר, ). המרחק של קוטר מהמרכז הוא .
בסרטוט: המיתר קרוב למרכז ( קצר) והוא ארוך, והמיתר רחוק מהמרכז ( ארוך) והוא קצר. המיתר הארוך ביותר הוא הקוטר, שעובר דרך המרכז עצמו.
מיתרים שווים ומרחקים שווים
באותו מעגל: מיתרים שווים נמצאים במרחקים שווים ממרכז המעגל. ולהפך: מיתרים שנמצאים במרחקים שווים מהמרכז שווים זה לזה.
מיתר ארוך יותר קרוב יותר למרכז
באותו מעגל: ככל שמיתר גדול יותר, מרחקו מהמרכז קטן יותר. ולהפך: אם המרחק של מיתר מהמרכז קטן מהמרחק של מיתר אחר, הוא ארוך ממנו. הקוטר (מרחק ) הוא המיתר הארוך ביותר.
המרחק של מיתר מהמרכז נמדד בניצב למיתר. קטע מהמרכז לנקודה כלשהי על המיתר, שאינו מאונך לו, ארוך מהמרחק.
דוגמה - מרחקים שווים מהמרכז לשני מיתרים מאותה נקודה
ו- הם מיתרים במעגל שמרכזו . ו- (הנקודות ו- על המיתרים). נתון: .
א. הוכיחו: .
ב. הוכיחו: חוצה את הזווית .
נתון: , , . המטרה: , ו-.
1. ו- הם המרחקים של המיתרים ו- מהמרכז, והם שווים. מיתרים שנמצאים במרחקים שווים מהמרכז שווים זה לזה: .
2. האנך ממרכז המעגל למיתר חוצה את המיתר: ו-. לכן .
3. במשולשים ו-: , (נתון), ו- צלע משותפת. המשולשים חופפים (צ.צ.צ).
4. מהחפיפה: , כלומר חוצה את .
א. הוכח: . ב. הוכח: חוצה את .
7. זווית היקפית שווה למחצית הזווית המרכזית
זווית היקפית וזווית מרכזית על אותה קשת
על אותה קשת אפשר "להישען" משני מקומות: מהמרכז (זווית מרכזית) ומנקודה על המעגל (זווית היקפית). יש ביניהן קשר קבוע: ההיקפית היא תמיד חצי מהמרכזית.
במדויק: זווית היקפית וזווית מרכזית נשענות על אותה קשת כשהקשת שעליה נשענת (זו שאינה מכילה את ) היא הקשת שבתוך .
הכלל נכון בכל מקום של הקודקוד על הקשת השנייה: כשהמרכז בתוך הזווית ההיקפית, כשהוא על אחת השוקיים, וכשהוא מחוץ לה. בסרטוטים: המרכז בתוך הזווית ( ו-), והמרכז על השוק ( ו-). כשהמרכז על השוק : המשולש שווה שוקיים, ו- היא זווית חיצונית שלו, ולכן היא שווה לסכום שתי זוויות הבסיס, . בשני המקרים האחרים מעבירים קוטר מ- ומשתמשים במקרה הזה.
זווית היקפית וזווית מרכזית על אותה קשת
זווית היקפית שווה למחצית הזווית המרכזית הנשענת על אותה קשת:
זווית היקפית ומידת הקשת
זווית היקפית שווה למחצית מידת הקשת שעליה היא נשענת. למיתר שאינו קוטר, כשהקשת הקטנה היא :
מציאת זווית היקפית או מרכזית
כשנתונה זווית היקפית או מרכזית ומחפשים את השנייה:
1. מזהים את הקשת שעליה נשענת הזווית ההיקפית: הקשת שאינה מכילה את הקודקוד.
2. בודקים שהזווית המרכזית נשענת על אותה קשת.
3. היקפית מרכזית, או מרכזית היקפית.
4. כשצריך זוויות במשולש שקודקודו במרכז: שתי הצלעות שיוצאות מהמרכז רדיוסים, והמשולש שווה שוקיים.
לפני שמכפילים או מחלקים ב-, בודקים על איזו קשת נשענת כל זווית. זווית היקפית שהקודקוד שלה על הקשת הקטנה נשענת על הקשת הגדולה.
דוגמה - מזווית בסיס במשולש רדיוסים לזוויות היקפיות
הנקודות , , , נמצאות על מעגל שמרכזו . על הקשת הגדולה , ו- על הקשת הקטנה . נתון: .
א. מצאו את .
ב. מצאו את .
ג. מצאו את .
נתון: , על הקשת הגדולה , על הקשת הקטנה . המטרה: , , .
1. (רדיוסים), ולכן , ו-. זו מידת הקשת הקטנה .
2. על הקשת הגדולה, ולכן נשענת על הקשת הקטנה , כמו : .
3. על הקשת הקטנה, ולכן נשענת על הקשת הגדולה , שמידתה .
4. .
א. . ב. . ג. .
8. זוויות היקפיות על אותה קשת ועל קשתות שוות
זוויות היקפיות על אותה קשת
על קשת אחת אפשר לבנות הרבה זוויות היקפיות: כל נקודה על הקשת השנייה יכולה להיות קודקוד. מסתבר שכל הזוויות האלה שוות.
במדויק: הזוויות ההיקפיות ו- נשענות על אותה קשת כשהקודקודים ו- נמצאים שניהם על אותה קשת , כלומר באותו צד של המיתר .
למה זה נכון: כל אחת מהזוויות שווה למחצית אותה זווית מרכזית , ולכן הן שוות זו לזו. בסרטוט שתי הזוויות נשענות על הקשת המודגשת .
זוויות היקפיות על אותה קשת
במעגל, זוויות היקפיות הנשענות על אותה קשת שוות זו לזו: אם ו- באותו צד של המיתר , אז .
לקשתות שוות מתאימות זוויות היקפיות שוות
במעגל, אם הקשת שווה לקשת , הזוויות ההיקפיות הנשענות עליהן שוות.
לזוויות היקפיות שוות מתאימות קשתות שוות ומיתרים שווים
במעגל, אם (זוויות היקפיות), אז הקשת שווה לקשת (הקשתות שהזוויות נשענות עליהן), וגם .
שתי זוויות היקפיות על המיתר שהקודקודים שלהן משני צדי המיתר נשענות על קשתות שונות (קטנה וגדולה), ולכן בדרך כלל הן לא שוות.
דוגמה - קשתות שוות נותנות משולש שווה שוקיים
הנקודות , , , נמצאות על מעגל בסדר הזה. הקשת שאינה מכילה את שווה לקשת שאינה מכילה את . המיתרים ו- נחתכים בנקודה .
הוכיחו: המשולש שווה שוקיים.
נתון: הקשת שווה לקשת , נקודת החיתוך של ו-. המטרה: .
1. היא זווית היקפית שנשענת על הקשת שאינה מכילה את .
2. היא זווית היקפית שנשענת על הקשת שאינה מכילה את .
3. הקשתות שוות, ולקשתות שוות מתאימות זוויות היקפיות שוות: , כלומר .
4. במשולש , מול זוויות שוות מונחות צלעות שוות: .
הוכח: , והמשולש שווה שוקיים.
9. זווית היקפית הנשענת על קוטר
זווית היקפית הנשענת על קוטר
מה קורה כשהמיתר הוא קוטר? כל זווית היקפית עליו היא זווית ישרה, לא משנה איפה הקודקוד על המעגל.
במדויק: הזווית ההיקפית נשענת על הקוטר כש- קוטר ו- נקודה על המעגל, שונה מ- ומ-. הקשת שהזווית נשענת עליה היא חצי מעגל, .
למה זה נכון: הזווית המרכזית על חצי מעגל היא זווית שטוחה, , והזווית ההיקפית היא חצי ממנה: . בסרטוט: גם וגם ישרות.
זווית היקפית הנשענת על קוטר
זווית היקפית הנשענת על קוטר היא זווית ישרה: אם קוטר ו- על המעגל, אז .
המשפט ההפוך: זווית היקפית של
זווית היקפית של נשענת על קוטר: אם , , על המעגל ו-, אז קוטר.
כשיש קוטר או זווית ישרה במעגל
כשבשאלה יש קוטר, או כשצריך להוכיח שמיתר הוא קוטר:
1. יש קוטר : מחברים נקודה על המעגל לשני קצות הקוטר. המשולש ישר זווית ב-, והקוטר הוא היתר.
2. צריך להוכיח ש- קוטר: מוצאים נקודה על המעגל, ומראים ש-.
3. ממשיכים עם כלים של משולש ישר זווית: סכום זוויות, משפט פיתגורס, ניצב מול זווית של .
במשולש ישר זווית שקודקודיו על מעגל, היתר הוא קוטר. לכן מרכז המעגל הוא אמצע היתר, והרדיוס שווה לחצי היתר.
דוגמה - קוטר ויחס בין הזוויות במשולש
הוא קוטר במעגל שמרכזו , ואורכו ס"מ. הנקודה נמצאת על המעגל, ונתון: .
א. מצאו את זוויות המשולש .
ב. מצאו את האורכים ו-.
נתון: קוטר, , על המעגל, . המטרה: זוויות המשולש, , .
1. היא זווית היקפית הנשענת על הקוטר , ולכן .
2. נסמן . אז , וסכום הזוויות במשולש: , ולכן .
3. ו-.
4. במשולש ישר זווית, הניצב מול זווית של שווה למחצית היתר: .
5. משפט פיתגורס: , ולכן .
א. , , . ב. ס"מ, ס"מ.
10. חישובי זוויות במעגל
ארגז הכלים לחישוב זוויות במעגל
בשאלות חישוב במעגל כמעט אף פעם לא מספיק כלל אחד. עוברים מזווית לזווית בשרשרת, ובכל צעד משתמשים בכלל אחר.
במדויק: חישוב זווית במעגל הוא שרשרת של צעדים. כל צעד נשען על נתון או על אחד מהכללים האלה, והנימוק נכתב בכל צעד:
•רדיוסים שווים: משולש שקודקודו במרכז הוא שווה שוקיים.
•זווית היקפית שווה למחצית הזווית המרכזית הנשענת על אותה קשת.
•זוויות היקפיות על אותה קשת, או על קשתות שוות, שוות זו לזו.
•זווית היקפית הנשענת על קוטר היא .
•סכום הזוויות במשולש , וזוויות צמודות משלימות ל-.
דוגמה לשרשרת קצרה: נתון . הזווית המרכזית על אותה קשת היא , והמשולש שווה שוקיים, ולכן .
חישוב זוויות במעגל
כשמחפשים זווית בסרטוט של מעגל:
1. מסמנים בסרטוט את כל הנתונים.
2. מחפשים רדיוסים: כל משולש שקודקודו במרכז ושני קודקודיו על המעגל הוא שווה שוקיים.
3. מחפשים קוטר: כל זווית היקפית עליו היא .
4. לכל זווית היקפית מזהים את הקשת שהיא נשענת עליה, ומחפשים זוויות אחרות על אותה קשת: היקפיות שוות לה, והמרכזית כפולה ממנה.
5. משלימים בעזרת סכום הזוויות במשולש וזוויות צמודות.
6. בכל צעד כותבים את הנימוק.
לא מניחים שקטע הוא קוטר, או שנקודה היא אמצע קשת, רק כי זה נראה כך בסרטוט. משתמשים רק במה שנתון או שהוכח.
דוגמה - קוטר ונקודה באמצע חצי המעגל
הוא קוטר במעגל שמרכזו . הנקודות ו- נמצאות על המעגל משני צדי הקוטר, כך ש-. נתון: .
א. מצאו את .
ב. מצאו את .
ג. מצאו את .
נתון: קוטר, , . המטרה: , , .
1. נשענת על הקוטר, ולכן . המשולש ישר זווית ושווה שוקיים (), ולכן .
2. ו- הן זוויות היקפיות הנשענות על אותה קשת (שאינה מכילה את ואת ). לכן .
3. ו- הן זוויות היקפיות הנשענות על אותה קשת (שאינה מכילה את ואת ). לכן .
4. נשענת על הקוטר, ולכן , ו-.
5. סכום הזוויות במשולש : .
א. . ב. . ג. .
11. חישובי אורכים במעגל בעזרת משפט פיתגורס
משולשים ישרי זווית במעגל
כדי לחשב אורכים במעגל, מחפשים משולש ישר זווית ומשתמשים במשפט פיתגורס. במעגל יש שני מקומות קבועים שבהם משולש כזה מופיע.
במדויק: משפט פיתגורס: במשולש ישר זווית סכום ריבועי הניצבים שווה לריבוע היתר. במעגל נוצר משולש ישר זווית:
- מאנך ממרכז המעגל למיתר: המשולש , שבו אמצע המיתר . היתר הוא הרדיוס , והניצבים הם המרחק וחצי המיתר ( אורך המיתר).
- מזווית היקפית הנשענת על קוטר: המשולש , שבו קוטר ו- על המעגל. היתר הוא הקוטר .
בסרטוט: , ו- הן צלעות המשולש . כששניים מהם ידועים, השלישי מתקבל ממשפט פיתגורס.
רדיוס, מיתר ומרחק מהמרכז
במיתר שאורכו ומרחקו מהמרכז , במעגל שרדיוסו :
משולש הנשען על קוטר
אם קוטר ו- על המעגל: .
חישוב אורך במעגל
כשמחפשים רדיוס, אורך מיתר או מרחק של מיתר מהמרכז:
1. מורידים אנך מהמרכז למיתר (או מחברים נקודה על המעגל לקצות קוטר).
2. מסמנים את המשולש ישר הזווית ואת אורכי הצלעות הידועות. במשולש : הוא חצי מהמיתר.
3. כותבים משפט פיתגורס ופותרים.
4. אם צריך את המיתר כולו, מכפילים את חצי המיתר ב-.
כשיש שני מיתרים מקבילים והסרטוט לא קובע איך הם ממוקמים, בודקים שני מקרים: המרכז בין המיתרים (המרחקים מתחברים), או שני המיתרים באותו צד של המרכז (המרחקים מתחסרים).
דוגמה - שני מיתרים מקבילים: בין המיתרים או באותו צד
במעגל שרדיוסו ס"מ יש שני מיתרים מקבילים, ס"מ ו- ס"מ. מצאו את המרחק בין המיתרים.
נתון: , , , . המטרה: המרחק בין המיתרים.
1. מורידים מ- אנך לשני המיתרים. כי המיתרים מקבילים, זה ישר אחד, והוא פוגש את ב- ואת ב-. האנך חוצה את המיתרים: , .
2. במשולש : , ולכן .
3. במשולש : , ולכן .
4. מקרה 1, המרכז בין המיתרים: המרחק הוא .
5. מקרה 2, שני המיתרים באותו צד של המרכז: המרחק הוא .
ס"מ (המרכז בין המיתרים) או ס"מ (המיתרים באותו צד של המרכז).
12. היקף ושטח: עיגול, גזרה וקשת
היקף, שטח, אורך קשת וגזרה
עד עכשיו מדדנו קשת במעלות. אפשר למדוד גם את האורך שלה, כמו חוט שמניחים על המעגל. ואפשר למדוד את השטח של "פרוסה" מהעיגול.
במדויק: היקף המעגל הוא האורך של המעגל כולו. שטח העיגול הוא השטח שהמעגל תוחם. אורך קשת הוא האורך של חלק המעגל שבין קצות הקשת. גזרה היא החלק של העיגול שמוגבל על ידי שני רדיוסים ואחת משתי הקשתות שבין קצותיהם (שני רדיוסים מחלקים את העיגול לשתי גזרות). הזווית המרכזית שבין שני הרדיוסים היא זווית הגזרה.
בסרטוט: הגזרה הצבועה, עם זווית הגזרה . גזרה של מעלות היא החלק מהעיגול, ולכן גם השטח שלה וגם אורך הקשת שלה הם החלק הזה מהשלם. למשל, גזרה של היא רבע עיגול.
היקף מעגל ושטח עיגול
במעגל שרדיוסו :
•היקף המעגל: .
•שטח העיגול: .
אורך קשת ושטח גזרה
בגזרה שזווית הגזרה שלה מעלות, במעגל שרדיוסו :
•אורך הקשת: .
•שטח הגזרה: .
היחס בין אורך הקשת להיקף המעגל, וגם בין שטח הגזרה לשטח העיגול, הוא .
בדף הנוסחאות הנוסחאות האלה כתובות כש- נמדדת ברדיאנים: , . כשהזווית נתונה במעלות, משתמשים בחלק . שתי הדרכים נותנות אותה תשובה.
אורך קשת ושטח גזרה מתוך זווית במעגל
כשנתונה זווית (היקפית או מרכזית) ומחפשים אורך קשת או שטח גזרה:
1. מוצאים את הזווית המרכזית שנשענת על הקשת. אם נתונה זווית היקפית, מכפילים אותה ב-.
2. מחשבים את החלק .
3. כופלים בהיקף המעגל (לאורך קשת) או בשטח העיגול (לשטח גזרה).
בנוסחאות היא הזווית המרכזית. טעות נפוצה: להציב את הזווית ההיקפית במקומה, ולקבל חצי מהתשובה.
משאירים את התשובה עם (למשל ), אלא אם כן מבקשים קירוב עשרוני ().
דוגמה - קשת וגזרה מתוך זווית היקפית
המשולש חסום במעגל שמרכזו ורדיוסו ס"מ. נתון: .
א. מצאו את אורך הקשת שאינה מכילה את .
ב. מצאו את שטח הגזרה המתאימה לקשת הזאת.
ג. מצאו את היחס בין אורך הקשת להיקף המעגל.
נתון: , . המטרה: אורך הקשת , שטח הגזרה , והיחס בין הקשת להיקף.
1. היא זווית היקפית שנשענת על הקשת . הזווית המרכזית על אותה קשת: .
2. החלק מהמעגל: .
3. אורך הקשת: ס"מ.
4. שטח הגזרה: סמ"ר.
5. היחס בין אורך הקשת להיקף המעגל הוא החלק שחישבנו: .
א. ס"מ. ב. סמ"ר. ג. .