דילוג לתוכן המרכזי

סיכום כללי גזירה

מתמטיקה כיתה י' 5 יח"ל · 6 נושאים

כל מה שצריך לדעת בכללי גזירה: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: פונקציית הנגזרת

בנושא "מושג הנגזרת" ראינו שהנגזרת מודדת כמה מהר הפונקציה משתנה: בכל נקודה היא שיפוע המשיק לגרף. כשמחשבים את הנגזרת בכל נקודה, מקבלים פונקציה חדשה - פונקציית הנגזרת f′(x)f'(x).

במדויק: הנגזרת של ff בנקודה xx היא המספר שאליו שואפת מנת ההפרשים f(x+h)−f(x)h\frac{f(x+h)-f(x)}{h} כאשר h→0h\to0, אם מנת ההפרשים אכן שואפת למספר אחד. פונקציית הנגזרת f′(x)f'(x) מתאימה לכל xx שבו הנגזרת קיימת את המספר הזה. לפולינום יש נגזרת בכל xx.

הנגזרת בנקודה היא שיפוע המשיק. ל-f(x)=x2f(x)=x^2 ראינו מההגדרה ש-f′(x)=2xf'(x)=2x, ולכן בנקודה (1,1)(1,1) שיפוע המשיק הוא f′(1)=2f'(1)=2. המשיק שם הוא הישר y=2x−1y=2x-1.

-2.5-2.0-1.5-1.0-0.50.51.0-3-2-112345(1,1)

כללי גזירה

לחשב כל נגזרת מההגדרה זה ארוך. לכן מוכיחים פעם אחת, מתוך ההגדרה, כמה כללים, ואחר כך משתמשים בהם בכל תרגיל.

במדויק: כלל גזירה הוא נוסחה שנותנת את הנגזרת של פונקציה שבנויה מפונקציות פשוטות יותר (כפל בקבוע, סכום, הפרש, מכפלה, הרכבה) בעזרת הנגזרות של הפונקציות הפשוטות. הכלל נכון בכל xx שבו קיימות הנגזרות שמופיעות בו (בהרכבה: הנגזרת של הפנימית ב-xx, והנגזרת של החיצונית ב-u(x)u(x)). בנושא הזה כל הפונקציות הן פולינומים, ולכן הכללים נכונים לכל xx.

סדר הכללים בנושא:

•נגזרת של xnx^n, של קבוע ושל כפל בקבוע.

•נגזרת של סכום והפרש: גוזרים כל איבר בנפרד.

•נגזרת של מכפלה.

•נגזרת של פונקציה מורכבת (כלל השרשרת).

בסוף הנושא הולכים בכיוון ההפוך: יודעים מה הנגזרת, ומחפשים את הפונקציה שגזרו.

1. נגזרת של xⁿ ושל כפל בקבוע

נגזרת של חזקה, של קבוע ושל כפל בקבוע

מההגדרה מקבלים (x2)′=2x(x^2)'=2x ו-(x3)′=3x2(x^3)'=3x^2. רואים כאן דפוס: המעריך "יורד" לפני ה-xx, והחזקה קטנה ב-1. הדפוס הזה נכון לכל חזקה טבעית.

במדויק: לכל מספר טבעי nn (n=1,2,3,…n=1,2,3,\dots) הנגזרת של f(x)=xnf(x)=x^n היא f′(x)=n⋅xn−1f'(x)=n\cdot x^{n-1} לכל xx. בפרט (x)′=1(x)'=1. הנגזרת של פונקציה קבועה f(x)=cf(x)=c היא 00 לכל xx. אם aa מספר קבוע, אז בכל xx שבו ל-ff יש נגזרת, הנגזרת של a⋅f(x)a\cdot f(x) היא a⋅f′(x)a\cdot f'(x).

למה (c)′=0(c)'=0: הגרף של y=cy=c הוא ישר אופקי, והשיפוע שלו 00 בכל נקודה.

למה (a⋅f(x))′=a⋅f′(x)(a\cdot f(x))'=a\cdot f'(x): כש-a>0a>0, כפל ב-aa מותח (או מכווץ) את הגרף בכיוון ציר ה-yy פי aa, וכל השיפועים גדלים (או קטנים) פי aa. למשל ב-x=1x=1: שיפוע המשיק ל-y=x2y=x^2 הוא 22, ושיפוע המשיק ל-y=3x2y=3x^2 הוא 3⋅2=63\cdot2=6.

-1.0-0.50.51.0-2-112345(1,1)(1,3)

נגזרת של חזקה

(xn)′=n⋅xn−1(x^n)'=n\cdot x^{n-1} לכל nn טבעי.

למשל: (x5)′=5x4(x^5)'=5x^4, (x2)′=2x(x^2)'=2x, (x)′=1(x)'=1.

נגזרת של קבוע

(c)′=0(c)'=0 לכל מספר קבוע cc. למשל (7)′=0(7)'=0.

נגזרת של כפל בקבוע

[a⋅f(x)]′=a⋅f′(x)[a\cdot f(x)]'=a\cdot f'(x): הקבוע נשאר, וגוזרים רק את הפונקציה.

למשל: (4x3)′=4⋅3x2=12x2(4x^3)'=4\cdot3x^2=12x^2.

דרך הפתרון

גזירת איבר a⋅xna\cdot x^n

כשנתון איבר מהצורה a⋅xna\cdot x^n (aa מספר, nn טבעי):

1. כופלים את המקדם aa במעריך nn.

2. מקטינים את המעריך ב-1.

3. התוצאה: (a⋅xn)′=a⋅n⋅xn−1(a\cdot x^n)'=a\cdot n\cdot x^{n-1}.

איבר שכתוב כשבר, כמו x48\frac{x^4}{8}, כותבים קודם כ-18x4\frac18x^4.

שים לב

המעריך יורד ב-1: (x3)′=3x2(x^3)'=3x^2, ולא 3x33x^3. ומספר לבד נגזר ל-00, לא לעצמו: (5)′=0(5)'=0.

שים לב

(7x)′=7(7x)'=7, כי (x)′=1(x)'=1. ה-xx נעלם, והמקדם נשאר.

דוגמה - גזירת איברים בודדים: חזקה, שבר, קבוע

גזרו את הפונקציות:

א. f(x)=−3x5f(x)=-3x^5

ב. g(x)=x48g(x)=\frac{x^4}{8}

ג. h(x)=7h(x)=7

ד. k(x)=−xk(x)=-x

פתרון

1. א: כפל בקבוע וחזקה: f′(x)=−3⋅5x4=−15x4f'(x)=-3\cdot5x^4=-15x^4.

2. ב: כותבים g(x)=18x4g(x)=\frac18x^4. אז g′(x)=18⋅4x3=12x3g'(x)=\frac18\cdot4x^3=\frac12x^3.

3. ג: hh היא פונקציה קבועה, ולכן h′(x)=0h'(x)=0.

4. ד: k(x)=−1⋅xk(x)=-1\cdot x, ולכן k′(x)=−1⋅1=−1k'(x)=-1\cdot1=-1.

תשובה

א. f′(x)=−15x4f'(x)=-15x^4. ב. g′(x)=12x3g'(x)=\frac12x^3. ג. h′(x)=0h'(x)=0. ד. k′(x)=−1k'(x)=-1.

שאלות פתוחות על נגזרת של xⁿ ושל כפל בקבוע

2. נגזרת של סכום והפרש

נגזרת של סכום והפרש

פולינום הוא סכום של איברים, כמו 2x3−5x+12x^3-5x+1. כדי לגזור אותו לא צריך כלל חדש לכל פולינום: גוזרים כל איבר בנפרד, ומחברים.

במדויק: אם לפונקציות ff ו-gg יש נגזרת בנקודה xx, אז גם ל-f+gf+g ול-f−gf-g יש נגזרת בנקודה זו, ו-[f(x)+g(x)]′=f′(x)+g′(x)[f(x)+g(x)]'=f'(x)+g'(x), [f(x)−g(x)]′=f′(x)−g′(x)[f(x)-g(x)]'=f'(x)-g'(x). לכן הנגזרת של פולינום ממעלה n≥1n\ge1 היא פולינום ממעלה n−1n-1, והנגזרת של פולינום קבוע היא 00.

מקרה פרטי חשוב: הוספת קבוע. [f(x)+c]′=f′(x)+0=f′(x)[f(x)+c]'=f'(x)+0=f'(x). הגרף של f(x)+cf(x)+c הוא הגרף של ff מוזז למעלה או למטה, וההזזה לא משנה אף שיפוע. ב-x=1x=1 המשיקים ל-y=x2y=x^2 ול-y=x2+3y=x^2+3 מקבילים, ולשניהם שיפוע 22.

-1.5-1.0-0.50.51.0-2246(1,1)(1,4)

נגזרת של סכום והפרש

[f(x)±g(x)]′=f′(x)±g′(x)[f(x)\pm g(x)]'=f'(x)\pm g'(x).

כך גם לסכום של כמה איברים: גוזרים כל איבר, והסימנים נשארים.

הוספת קבוע

[f(x)+c]′=f′(x)[f(x)+c]'=f'(x): האיבר החופשי של פולינום נעלם בגזירה.

דרך הפתרון

גזירת פולינום

כשנתון פולינום:

1. אם יש סוגריים (מכפלה), פותחים אותם. אפשר גם להשתמש בכלל המכפלה.

2. כותבים איבר שהוא שבר בצורה a⋅xna\cdot x^n.

3. גוזרים כל איבר לפי (a⋅xn)′=a⋅n⋅xn−1(a\cdot x^n)'=a\cdot n\cdot x^{n-1}. האיבר החופשי נותן 00.

4. מסדרים את התוצאה.

שים לב

מכפלה לא גוזרים "איבר איבר": [(2x−1)(x+3)]′[(2x-1)(x+3)]' אינו 2⋅12\cdot1. קודם פותחים סוגריים, או משתמשים בכלל המכפלה.

שים לב

בדיקה עצמית: בפולינום שאינו קבוע, המעלה של הנגזרת קטנה ב-1 מהמעלה של הפולינום.

דוגמה - פולינום פתוח ופולינום עם סוגריים

גזרו את הפונקציות:

א. f(x)=x42−3x3+5x−8f(x)=\frac{x^4}{2}-3x^3+5x-8

ב. g(x)=(2x−1)(x+3)g(x)=(2x-1)(x+3)

פתרון

1. א: גוזרים כל איבר: (12x4)′=2x3(\frac12x^4)'=2x^3, (−3x3)′=−9x2(-3x^3)'=-9x^2, (5x)′=5(5x)'=5, (−8)′=0(-8)'=0.

2. לכן f′(x)=2x3−9x2+5f'(x)=2x^3-9x^2+5.

3. ב: פותחים סוגריים: g(x)=2x2+6x−x−3=2x2+5x−3g(x)=2x^2+6x-x-3=2x^2+5x-3.

4. גוזרים כל איבר: g′(x)=4x+5g'(x)=4x+5.

תשובה

א. f′(x)=2x3−9x2+5f'(x)=2x^3-9x^2+5. ב. g′(x)=4x+5g'(x)=4x+5.

שאלות פתוחות על נגזרת של סכום והפרש

3. נגזרת של מכפלת פונקציות

נגזרת של מכפלת פונקציות

לפעמים הפונקציה נתונה כמכפלה, כמו f(x)=(x2−4)(3x+1)f(x)=(x^2-4)(3x+1). אפשר לפתוח סוגריים, אבל כשהגורמים ארוכים זה מסורבל. כלל המכפלה גוזר מכפלה בלי לפתוח סוגריים.

במדויק: אם לפונקציות ff ו-gg יש נגזרת בנקודה xx, אז גם למכפלה f⋅gf\cdot g יש נגזרת בנקודה זו, ו-[f(x)⋅g(x)]′=f′(x)⋅g(x)+f(x)⋅g′(x)[f(x)\cdot g(x)]'=f'(x)\cdot g(x)+f(x)\cdot g'(x). הנגזרת של מכפלה אינה מכפלת הנגזרות.

איך זוכרים: גוזרים כל פעם גורם אחד, משאירים את השני כמו שהוא, ומחברים את שתי התוצאות.

הכללים מתאימים זה לזה. אם f(x)=af(x)=a קבוע, כלל המכפלה נותן 0⋅g(x)+a⋅g′(x)=a⋅g′(x)0\cdot g(x)+a\cdot g'(x)=a\cdot g'(x) - בדיוק כלל הכפל בקבוע. ול-x⋅x=x2x\cdot x=x^2 הוא נותן 1⋅x+x⋅1=2x1\cdot x+x\cdot1=2x, כמו כלל החזקה.

נגזרת של מכפלה

[f(x)⋅g(x)]′=f′(x)⋅g(x)+f(x)⋅g′(x)[f(x)\cdot g(x)]'=f'(x)\cdot g(x)+f(x)\cdot g'(x)

דרך הפתרון

גזירת מכפלה

כשנתונה פונקציה שהיא מכפלה של שני גורמים:

1. מסמנים את הגורמים: f(x)f(x) ו-g(x)g(x).

2. גוזרים כל גורם לבד: f′(x)f'(x) ו-g′(x)g'(x).

3. מציבים בכלל: f′(x)⋅g(x)+f(x)⋅g′(x)f'(x)\cdot g(x)+f(x)\cdot g'(x).

4. מפשטים: פותחים סוגריים, או מוציאים גורם משותף כשרוצים לפתור אחר כך f′(x)=0f'(x)=0.

שים לב

(f⋅g)′≠f′⋅g′(f\cdot g)'\ne f'\cdot g'. בדיקה: (x⋅x)′=(x2)′=2x(x\cdot x)'=(x^2)'=2x, אבל 1⋅1=11\cdot1=1.

שים לב

כפל במספר אינו מכפלת פונקציות שצריך בשבילה את הכלל: (5x3)′=15x2(5x^3)'=15x^2 ישירות.

דוגמה - כלל המכפלה ובדיקה בפתיחת סוגריים

גזרו את הפונקציה f(x)=(x2−4)(3x+1)f(x)=(x^2-4)(3x+1) בעזרת כלל המכפלה, ובדקו את התשובה בפתיחת סוגריים.

פתרון

1. הגורמים: u(x)=x2−4u(x)=x^2-4 ו-v(x)=3x+1v(x)=3x+1. הנגזרות: u′(x)=2xu'(x)=2x, v′(x)=3v'(x)=3.

2. כלל המכפלה: f′(x)=2x(3x+1)+(x2−4)⋅3f'(x)=2x(3x+1)+(x^2-4)\cdot3.

3. מפשטים: 6x2+2x+3x2−12=9x2+2x−126x^2+2x+3x^2-12=9x^2+2x-12.

4. בדיקה: f(x)=3x3+x2−12x−4f(x)=3x^3+x^2-12x-4, ולכן f′(x)=9x2+2x−12f'(x)=9x^2+2x-12. אותה תוצאה.

תשובה

f′(x)=9x2+2x−12f'(x)=9x^2+2x-12

שאלות פתוחות על נגזרת של מכפלת פונקציות

4. נגזרת של פונקציה מורכבת (כלל השרשרת)

פונקציה מורכבת וכלל השרשרת

בפונקציה h(x)=(3x−1)5h(x)=(3x-1)^5 עושים שתי פעולות בזו אחר זו: קודם מחשבים 3x−13x-1, ואז מעלים את התוצאה בחזקת 5. פונקציה כזאת נקראת פונקציה מורכבת. הפונקציה שמחשבים קודם, u(x)=3x−1u(x)=3x-1, היא הפונקציה הפנימית. הפעולה שעושים על התוצאה, f(u)=u5f(u)=u^5, היא הפונקציה החיצונית.

במדויק: h(x)=f(u(x))h(x)=f(u(x)). אם ל-uu יש נגזרת בנקודה xx, ול-ff יש נגזרת בנקודה u(x)u(x), אז ל-hh יש נגזרת בנקודה xx, ו-h′(x)=f′(u(x))⋅u′(x)h'(x)=f'(u(x))\cdot u'(x): הנגזרת של החיצונית, כשבתוכה נשארת הפנימית, כפול הנגזרת של הפנימית.

מקרה פרטי: g(x)=f(2x)g(x)=f(2x). הגרף של gg הוא הגרף של ff מכווץ פי 2 בכיוון ציר ה-xx, וערכי הפונקציה לא משתנים. אותו גובה מגיע פי 2 מהר יותר, ולכן השיפועים גדלים פי 2: g′(x)=2f′(2x)g'(x)=2f'(2x). ל-f(x)=x2f(x)=x^2: בנקודה (−2,4)(-2,4) שיפוע המשיק לגרף של ff הוא f′(−2)=−4f'(-2)=-4, ובנקודה המתאימה (−1,4)(-1,4) שיפוע המשיק לגרף של gg הוא g′(−1)=2f′(−2)=−8g'(-1)=2f'(-2)=-8.

-3-2-11232468(-2,4)(-1,4)

כלל השרשרת

[f(u(x))]′=f′(u)⋅u′(x)[f(u(x))]'=f'(u)\cdot u'(x)

f′(u)f'(u) - נגזרת חיצונית (לפי uu), u′(x)u'(x) - נגזרת פנימית (לפי xx).

חזקה של פונקציה

[(u(x))n]′=n⋅(u(x))n−1⋅u′(x)[(u(x))^n]'=n\cdot(u(x))^{n-1}\cdot u'(x)

ובפרט, כשהפנימית לינארית: [(ax+b)n]′=n⋅a⋅(ax+b)n−1[(ax+b)^n]'=n\cdot a\cdot(ax+b)^{n-1}.

כיווץ או מתיחה אופקיים

אם g(x)=f(ax)g(x)=f(ax), אז g′(x)=a⋅f′(ax)g'(x)=a\cdot f'(ax).

דרך הפתרון

גזירת פונקציה מורכבת

כשנתונה פונקציה שבה מבצעים פעולה על ביטוי שלם, כמו (x2−3x)4(x^2-3x)^4:

1. מזהים את הפנימית u(x)u(x) (הביטוי בסוגריים) ואת החיצונית (הפעולה על הסוגריים).

2. גוזרים את החיצונית כאילו uu הוא משתנה אחד, ומשאירים את הסוגריים בפנים בלי שינוי.

3. כופלים בנגזרת של הפנימית u′(x)u'(x).

4. מפשטים. כשיש גם מכפלה, משתמשים בכלל המכפלה, ובתוכו בכלל השרשרת.

שים לב

לא לשכוח את הנגזרת הפנימית: [(2x+1)3]′=3(2x+1)2⋅2=6(2x+1)2[(2x+1)^3]'=3(2x+1)^2\cdot2=6(2x+1)^2, ולא 3(2x+1)23(2x+1)^2.

שים לב

אפשר גם לפתוח סוגריים ולגזור, וזו בדיקה טובה בחזקה קטנה. בחזקה גבוהה כלל השרשרת קצר הרבה יותר.

דוגמה - שרשרת לבד, ושרשרת בתוך מכפלה

גזרו את הפונקציות:

א. f(x)=(x2−3x)4f(x)=(x^2-3x)^4

ב. g(x)=x(2x−1)3g(x)=x(2x-1)^3

פתרון

1. א: הפנימית u(x)=x2−3xu(x)=x^2-3x, u′(x)=2x−3u'(x)=2x-3. החיצונית u4u^4, ונגזרתה 4u34u^3.

2. לכן f′(x)=4(x2−3x)3⋅(2x−3)f'(x)=4(x^2-3x)^3\cdot(2x-3).

3. ב: זו מכפלה של xx ושל (2x−1)3(2x-1)^3. לפי כלל השרשרת: [(2x−1)3]′=3(2x−1)2⋅2=6(2x−1)2[(2x-1)^3]'=3(2x-1)^2\cdot2=6(2x-1)^2.

4. כלל המכפלה: g′(x)=1⋅(2x−1)3+x⋅6(2x−1)2g'(x)=1\cdot(2x-1)^3+x\cdot6(2x-1)^2.

5. מוציאים גורם משותף (2x−1)2(2x-1)^2: g′(x)=(2x−1)2(2x−1+6x)=(2x−1)2(8x−1)g'(x)=(2x-1)^2(2x-1+6x)=(2x-1)^2(8x-1).

תשובה

א. f′(x)=4(x2−3x)3(2x−3)f'(x)=4(x^2-3x)^3(2x-3). ב. g′(x)=(2x−1)2(8x−1)g'(x)=(2x-1)^2(8x-1).

שאלות פתוחות על נגזרת של פונקציה מורכבת (כלל השרשרת)

5. ערך הנגזרת בנקודה

ערך הנגזרת בנקודה

פונקציית הנגזרת f′(x)f'(x) נותנת שיפוע בכל נקודה. כשרוצים את השיפוע בנקודה אחת מסוימת, מציבים בה את ה-xx של הנקודה.

במדויק: ערך הנגזרת בנקודה x=ax=a הוא המספר f′(a)f'(a), שמתקבל מהצבת x=ax=a בפונקציית הנגזרת f′(x)f'(x). זהו שיפוע המשיק לגרף של ff בנקודה (a,f(a))(a,f(a)). זה מספר אחר מ-f(a)f(a), שהוא גובה הנקודה.

ל-f(x)=x3−3xf(x)=x^3-3x הנגזרת היא f′(x)=3x2−3f'(x)=3x^2-3. בשלוש נקודות על הגרף:

- f′(−1)=0f'(-1)=0: המשיק ב-(−1,2)(-1,2) אופקי.

- f′(0)=−3f'(0)=-3: המשיק ב-(0,0)(0,0) יורד.

- f′(2)=9f'(2)=9: המשיק ב-(2,2)(2,2) עולה, ותלול.

-2-112-4-224(0,0)(-1,2)(2,2)
דרך הפתרון

חישוב f′(a)f'(a)

כשמבקשים את ערך הנגזרת בנקודה x=ax=a:

1. גוזרים ומוצאים f′(x)f'(x) לפי כללי הגזירה.

2. מציבים x=ax=a ב-f′(x)f'(x) - לא ב-f(x)f(x).

3. בפונקציה מורכבת או במכפלה אפשר להציב גם לפני פישוט.

ערך הנגזרת של מכפלה ושל הרכבה בנקודה

כשידועים רק ערכים של ff, gg ונגזרותיהן (בלי הביטוי של הפונקציות):

- (f⋅g)′(a)=f′(a)⋅g(a)+f(a)⋅g′(a)(f\cdot g)'(a)=f'(a)\cdot g(a)+f(a)\cdot g'(a).

•אם k(x)=f(u(x))k(x)=f(u(x)), אז k′(a)=f′(u(a))⋅u′(a)k'(a)=f'(u(a))\cdot u'(a).

שים לב

f′(a)f'(a) ו-f(a)f(a) הם מספרים שונים: f(a)f(a) הוא גובה הנקודה, f′(a)f'(a) הוא שיפוע המשיק בה.

שים לב

f′(a)=0f'(a)=0: המשיק בנקודה (a,f(a))(a,f(a)) אופקי.

דוגמה א - פונקציה נתונה בביטוי

נתונה הפונקציה f(x)=x(x−3)2f(x)=x(x-3)^2.

א. חשבו את f′(0)f'(0), f′(2)f'(2) ו-f′(3)f'(3).

ב. מה אפשר לומר על המשיק לגרף בנקודה שבה x=3x=3?

פתרון

1. גוזרים בכלל המכפלה, ובתוכו בכלל השרשרת: f′(x)=1⋅(x−3)2+x⋅2(x−3)f'(x)=1\cdot(x-3)^2+x\cdot2(x-3).

2. מוציאים גורם משותף: f′(x)=(x−3)(x−3+2x)=(x−3)(3x−3)=3(x−3)(x−1)f'(x)=(x-3)(x-3+2x)=(x-3)(3x-3)=3(x-3)(x-1).

3. מציבים: f′(0)=3(−3)(−1)=9f'(0)=3(-3)(-1)=9, f′(2)=3(−1)(1)=−3f'(2)=3(-1)(1)=-3, f′(3)=3⋅0⋅2=0f'(3)=3\cdot0\cdot2=0.

4. ב: f(3)=3⋅02=0f(3)=3\cdot0^2=0, ולכן הנקודה היא (3,0)(3,0). שם f′(3)=0f'(3)=0, כלומר המשיק אופקי.

תשובה

א. f′(0)=9f'(0)=9, f′(2)=−3f'(2)=-3, f′(3)=0f'(3)=0. ב. המשיק בנקודה (3,0)(3,0) אופקי (שיפועו 00).

דוגמה ב - רק ערכים נתונים: מכפלה והרכבה

על הפונקציות ff ו-gg ידוע:

xxf(x)f(x)f′(x)f'(x)g(x)g(x)g′(x)g'(x)
1122−3-34455
336644−1-122

א. נתון h(x)=f(x)⋅g(x)h(x)=f(x)\cdot g(x). חשבו את h′(1)h'(1).

ב. נתון k(x)=f(2x+1)k(x)=f(2x+1). חשבו את k′(1)k'(1).

פתרון

1. נתון: ערכי ff, gg ונגזרותיהן ב-x=1x=1 וב-x=3x=3. המטרה: h′(1)h'(1) ו-k′(1)k'(1).

2. א: כלל המכפלה בנקודה: h′(1)=f′(1)⋅g(1)+f(1)⋅g′(1)=(−3)⋅4+2⋅5=−12+10=−2h'(1)=f'(1)\cdot g(1)+f(1)\cdot g'(1)=(-3)\cdot4+2\cdot5=-12+10=-2.

3. ב: הפנימית u(x)=2x+1u(x)=2x+1, ולכן u′(x)=2u'(x)=2 ו-u(1)=3u(1)=3.

4. כלל השרשרת: k′(1)=f′(u(1))⋅u′(1)=f′(3)⋅2=4⋅2=8k'(1)=f'(u(1))\cdot u'(1)=f'(3)\cdot2=4\cdot2=8.

תשובה

א. h′(1)=−2h'(1)=-2. ב. k′(1)=8k'(1)=8.

שאלות פתוחות על ערך הנגזרת בנקודה

6. פונקציה קדומה של פולינום (האנטי-נגזרת, ללא סימון אינטגרל)

פונקציה קדומה

עד עכשיו גזרנו: מפונקציה קיבלנו את הנגזרת שלה. עכשיו הולכים בכיוון ההפוך. נתונה נגזרת, למשל 3x23x^2, ושואלים: איזו פונקציה גזרנו? x3x^3 מתאימה, כי (x3)′=3x2(x^3)'=3x^2. אבל גם x3+2x^3+2 ו-x3−7x^3-7 מתאימות.

במדויק: פונקציה FF נקראת פונקציה קדומה של ff אם F′(x)=f(x)F'(x)=f(x) לכל xx בתחום ההגדרה של ff. אם FF פונקציה קדומה של פולינום ff, אז כל הפונקציות הקדומות של ff הן F(x)+CF(x)+C, כאשר CC מספר קבוע כלשהו. לכן הפונקציה הקדומה אינה יחידה.

הגרפים של x3+Cx^3+C הם אותו גרף, מוזז למעלה או למטה. לכולם אותו שיפוע בכל xx. למשל ב-x=1x=1 שיפוע המשיק לכל אחד מהם הוא 33. כדי לבחור גרף אחד מהמשפחה, צריך נתון נוסף: נקודה שהגרף עובר בה.

-1.0-0.50.51.0-6-4-2246(1,4)(1,1)(1,-2)

פונקציה קדומה של חזקה

פונקציה קדומה של xnx^n (n=0,1,2,…n=0,1,2,\dots) היא xn+1n+1\frac{x^{n+1}}{n+1}: מגדילים את המעריך ב-1, ומחלקים במעריך החדש.

למשל: ל-x2x^2 - x33\frac{x^3}{3}. למספר קבוע kk - kxkx.

פונקציה קדומה של סכום ושל כפל בקבוע

•פונקציה קדומה של a⋅f(x)a\cdot f(x) היא a⋅F(x)a\cdot F(x).

•פונקציה קדומה של f(x)±g(x)f(x)\pm g(x) היא F(x)±G(x)F(x)\pm G(x).

לכן מוצאים פונקציה קדומה לפולינום איבר איבר, ומוסיפים CC אחד בסוף.

דרך הפתרון

מציאת הפונקציה לפי הנגזרת ונקודה

כשנתונה f′(x)f'(x) (פולינום) ונקודה (x0,y0)(x_0,y_0) שהגרף של ff עובר בה:

1. אם יש סוגריים, פותחים אותם.

2. מוצאים פונקציה קדומה איבר איבר, ומוסיפים +C+C.

3. מציבים x=x0x=x_0 ומשווים ל-y0y_0. פותרים ומוצאים את CC.

4. כותבים את f(x)f(x) עם המספר CC שנמצא.

שים לב

בדיקה: גוזרים את מה שמצאתם, וצריך לקבל בדיוק את הפונקציה הנתונה.

שים לב

לא לשכוח את +C+C. ופונקציה קדומה של מספר קבוע היא לא 00: ל-44 היא 4x4x.

דוגמה - מציאת ff לפי f′(x)f'(x) ונקודה על הגרף

הנגזרת של הפונקציה ff היא f′(x)=3x2−4x+1f'(x)=3x^2-4x+1. הגרף של ff עובר בנקודה (2,5)(2,5). מצאו את f(x)f(x).

פתרון

1. נתון: f′(x)=3x2−4x+1f'(x)=3x^2-4x+1, והנקודה (2,5)(2,5) על הגרף. המטרה: הביטוי של f(x)f(x).

2. פונקציה קדומה איבר איבר: ל-3x23x^2 - x3x^3, ל-−4x-4x - −2x2-2x^2, ל-11 - xx. לכן f(x)=x3−2x2+x+Cf(x)=x^3-2x^2+x+C.

3. מציבים את הנקודה: f(2)=8−8+2+C=2+C=5f(2)=8-8+2+C=2+C=5, ולכן C=3C=3.

4. בדיקה: (x3−2x2+x+3)′=3x2−4x+1(x^3-2x^2+x+3)'=3x^2-4x+1.

תשובה

f(x)=x3−2x2+x+3f(x)=x^3-2x^2+x+3

שאלות פתוחות על פונקציה קדומה של פולינום (האנטי-נגזרת, ללא סימון אינטגרל)

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.