דילוג לתוכן המרכזי

סיכום מושג הנגזרת

מתמטיקה כיתה י' 5 יח"ל · 7 נושאים

כל מה שצריך לדעת במושג הנגזרת: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: שיפוע של ישר

כשהולכים לאורך ישר, yy משתנה באותה מידה על כל צעד של xx. המספר שאומר בכמה yy משתנה כש-xx גדל ב-11 הוא השיפוע של הישר.

במדויק: השיפוע של ישר שעובר דרך שתי נקודות שונות (x1,y1)(x_1,y_1) ו-(x2,y2)(x_2,y_2), כאשר x1≠x2x_1\ne x_2, הוא m=y2−y1x2−x1m=\frac{y_2-y_1}{x_2-x_1}. המספר לא תלוי באילו שתי נקודות על הישר בוחרים. לישר המקביל לציר ה-yy (x1=x2x_1=x_2) אין שיפוע.

השיפוע הוא היחס בין השינוי האנכי Δy=y2−y1\Delta y=y_2-y_1 לבין השינוי האופקי Δx=x2−x1\Delta x=x_2-x_1. בישר שעובר דרך A(1,2)A(1,2) ו-B(5,4)B(5,4): Δx=4\Delta x=4, Δy=2\Delta y=2, ולכן m=24=12m=\frac{2}{4}=\frac12. על כל צעד של 11 ב-xx, הערך של yy גדל ב-12\frac12.

- m>0m>0: הישר עולה.

- m<0m<0: הישר יורד.

- m=0m=0: הישר מקביל לציר ה-xx.

-11234567-1123456A(1,2)B(5,4)

תזכורת: פונקציה עולה ופונקציה יורדת

יש פונקציות שהערכים שלהן גדלים כש-xx גדל, ויש כאלה שהערכים שלהן קטנים. הרבה פונקציות עושות את שני הדברים, כל אחד בתחום אחר.

במדויק: ff עולה בתחום אם לכל שני מספרים x1<x2x_1<x_2 בתחום מתקיים f(x1)<f(x2)f(x_1)<f(x_2). ff יורדת בתחום אם לכל שני מספרים x1<x2x_1<x_2 בתחום מתקיים f(x1)>f(x2)f(x_1)>f(x_2).

הפונקציה f(x)=x2−4x+3f(x)=x^2-4x+3 יורדת בתחום x<2x<2 ועולה בתחום x>2x>2. בנושא הזה נראה שקצב השינוי מתאר את זה: קצב שינוי חיובי מתאר פונקציה עולה, וקצב שינוי שלילי מתאר פונקציה יורדת.

-112345-2-1123456(2,-1)

1. קצב שינוי ממוצע ומנת ההפרשים (שיפוע החותך)

קצב שינוי ממוצע

בישר yy משתנה באותה מידה על כל צעד, אבל ברוב הפונקציות זה לא כך. כדי לדעת "כמה מהר" פונקציה משתנה בין שני ערכים של xx, מחלקים את השינוי ב-yy בשינוי ב-xx. כך מקבלים כמה yy השתנה בממוצע על כל יחידה של xx.

במדויק: קצב השינוי הממוצע של ff בין x=ax=a ל-x=bx=b, כאשר a≠ba\ne b ו-ff מוגדרת ב-aa וב-bb, הוא המספר f(b)−f(a)b−a\frac{f(b)-f(a)}{b-a}. הביטוי הזה נקרא מנת ההפרשים. הוא שווה לשיפוע הישר שעובר דרך הנקודות (a,f(a))(a,f(a)) ו-(b,f(b))(b,f(b)) שעל הגרף. ישר כזה נקרא חותך.

ב-f(x)=x2f(x)=x^2 בין x=−3x=-3 ל-x=−1x=-1: f(−1)−f(−3)=1−9=−8f(-1)-f(-3)=1-9=-8 ו-−1−(−3)=2-1-(-3)=2, ולכן קצב השינוי הממוצע הוא −82=−4\frac{-8}{2}=-4. זה בדיוק השיפוע של החותך שעובר דרך (−3,9)(-3,9) ו-(−1,1)(-1,1). הגרף עצמו לא יורד באותה מידה לאורך כל הקטע: הוא יורד מהר ליד x=−3x=-3 ולאט ליד x=−1x=-1. החותך מחליף אותו בישר אחד שיורד ב-44 על כל יחידה.

חותך
-4-3-2-11224681012(-3,9)(-1,1)

קצב שינוי ממוצע

קצב השינוי הממוצע של ff בין x=ax=a ל-x=bx=b (a≠ba\ne b):

ΔyΔx=f(b)−f(a)b−a\frac{\Delta y}{\Delta x}=\frac{f(b)-f(a)}{b-a}

כשהקטע הוא בין x0x_0 ל-x0+hx_0+h (h≠0h\ne0):

f(x0+h)−f(x0)h\frac{f(x_0+h)-f(x_0)}{h}

מה אומר הסימן של קצב השינוי הממוצע

קצב השינוי הממוצע בין aa ל-bb (a<ba<b)מה מתקיים
חיוביf(b)>f(a)f(b)>f(a): בסוף הקטע הערך גדול יותר
אפסf(b)=f(a)f(b)=f(a)
שליליf(b)<f(a)f(b)<f(a): בסוף הקטע הערך קטן יותר
דרך הפתרון

חישוב קצב שינוי ממוצע

כשנתונים פונקציה וקטע בין x=ax=a ל-x=bx=b:

1. מחשבים את f(a)f(a) ואת f(b)f(b) (מהביטוי, מטבלה או מהגרף).

2. מחשבים את השינוי ב-yy: f(b)−f(a)f(b)-f(a), ואת השינוי ב-xx: b−ab-a.

3. מחלקים את השינוי ב-yy בשינוי ב-xx.

4. בשאלה מילולית כותבים יחידות: יחידות של yy ליחידה של xx, למשל ק"מ לשעה.

שים לב

קצב שינוי ממוצע 00 לא אומר שהפונקציה קבועה בקטע. הוא אומר רק ש-f(a)=f(b)f(a)=f(b). בתוך הקטע הפונקציה יכולה לעלות ולרדת.

שים לב

שומרים על אותו סדר במונה ובמכנה: f(b)−f(a)b−a\frac{f(b)-f(a)}{b-a} או f(a)−f(b)a−b\frac{f(a)-f(b)}{a-b}. ערבוב, כמו f(b)−f(a)a−b\frac{f(b)-f(a)}{a-b}, הופך את הסימן.

דוגמה - טמפרטורה: קצב חיובי, אפס ושלילי

הטמפרטורה בחדר (במעלות) tt שעות אחרי 08:00 נתונה על ידי T(t)=−12t2+4t+10T(t)=-\frac12t^2+4t+10, עבור 0≤t≤80\le t\le8.

מצאו את קצב השינוי הממוצע של הטמפרטורה:

א. בשעתיים הראשונות.

ב. בין t=2t=2 ל-t=6t=6.

ג. בין t=4t=4 ל-t=8t=8.

ד. מה אפשר להסיק מהתשובה לסעיף ב?

פתרון

1. נתון: T(t)T(t) בשעות ובמעלות. המטרה: מנת ההפרשים בכל קטע, ביחידות של מעלות לשעה.

2. מחשבים ערכים: T(0)=10T(0)=10, T(2)=−2+8+10=16T(2)=-2+8+10=16, T(4)=−8+16+10=18T(4)=-8+16+10=18, T(6)=−18+24+10=16T(6)=-18+24+10=16, T(8)=−32+32+10=10T(8)=-32+32+10=10.

3. סעיף א: T(2)−T(0)2−0=16−102=3\frac{T(2)-T(0)}{2-0}=\frac{16-10}{2}=3 מעלות לשעה.

4. סעיף ב: T(6)−T(2)6−2=16−164=0\frac{T(6)-T(2)}{6-2}=\frac{16-16}{4}=0 מעלות לשעה.

5. סעיף ג: T(8)−T(4)8−4=10−184=−2\frac{T(8)-T(4)}{8-4}=\frac{10-18}{4}=-2 מעלות לשעה.

6. סעיף ד: הממוצע 00 אומר רק שב-t=2t=2 וב-t=6t=6 הטמפרטורה זהה. בתוך הקטע היא לא קבועה: ב-t=4t=4 היא 1818 מעלות. בגרף, שלושת הקווים המקווקווים הם החותכים, והשיפוע של כל אחד הוא קצב השינוי הממוצע בקטע שלו.

‫t (שעות)‬‫T (מעלות)‬24688101214161820(0,10)(2,16)(4,18)(6,16)(8,10)
תשובה

א. 33 מעלות לשעה. ב. 00. ג. −2-2 מעלות לשעה. ד. T(2)=T(6)T(2)=T(6), אבל הטמפרטורה השתנתה בתוך הקטע.

שאלות פתוחות על קצב שינוי ממוצע ומנת ההפרשים (שיפוע החותך)

2. קצב שינוי אחיד וקצב שינוי משתנה: מדרגות, טבלאות וגרפים

קצב אחיד וקצב משתנה

בונים על הגרף מדרגות: מתקדמים ב-xx צעד ברוחב קבוע, ובודקים בכמה עלה או ירד yy. אם כל המדרגות באותו גובה, הפונקציה משתנה בקצב אחיד. אם הגבהים שונים, היא משתנה בקצב משתנה.

במדויק: ff משתנה בקצב אחיד בתחום אם קצב השינוי הממוצע שלה זהה בין כל שתי נקודות בתחום. זה קורה בדיוק כשהגרף בתחום הוא חלק מישר, כלומר f(x)=mx+bf(x)=mx+b, והקצב הוא mm. אחרת ff משתנה בקצב משתנה.

רוחב המדרגה הוא השינוי ב-xx, וגובה המדרגה הוא השינוי ב-yy (חיובי כשהמדרגה עולה, שלילי כשהיא יורדת). היחס ΔyΔx\frac{\Delta y}{\Delta x} הוא קצב השינוי הממוצע על המדרגה.

ב-y=0.5x+1y=0.5x+1 כל המדרגות ברוחב 11 באותו גובה 0.50.5: קצב אחיד. ב-y=−x2+8xy=-x^2+8x הגבהים הם 7,5,3,1,−1,−37,5,3,1,-1,-3: קצב משתנה. המדרגות עולות, נעשות נמוכות יותר, ואחרי x=4x=4 מתחילות לרדת.

123450.00.51.01.52.02.53.03.54.0
1234567024681012141618(4,16)

מה המדרגות אומרות על הפונקציה

מדרגות באותו רוחב:

המדרגותהפונקציה
כולן באותו גובהמשתנה בקצב אחיד (ישר)
עולותעולה (קצב שינוי חיובי)
יורדותיורדת (קצב שינוי שלילי)
עולות, וכל מדרגה נמוכה מהקודמתעולה, ובכל צעד עולה פחות
עולות, וכל מדרגה גבוהה מהקודמתעולה, ובכל צעד עולה יותר
יורדות ואחר כך עולותיש לה נקודת מינימום
עולות ואחר כך יורדותיש לה נקודת מקסימום

מדרגות של פונקציה ריבועית

ב-f(x)=ax2+bx+cf(x)=ax^2+bx+c, כשכל המדרגות ברוחב dd, כל גובה מדרגה שונה מהגובה של המדרגה שלפניה באותו מספר: 2ad22ad^2. במילים אחרות, השינוי של פונקציה ריבועית משתנה בעצמו בקצב אחיד.

דרך הפתרון

קצב אחיד או משתנה מתוך טבלת ערכים

כשנתונה טבלת ערכים של פונקציה:

1. לכל שתי עמודות סמוכות מחשבים את השינוי ב-yy ואת השינוי ב-xx.

2. מחלקים: ΔyΔx\frac{\Delta y}{\Delta x} לכל מדרגה.

3. כל המנות שוות: הנתונים מתאימים לקצב אחיד. המנות שונות: הקצב משתנה.

4. מתארים את הפונקציה לפי הסימן של המנות ולפי השינוי שלהן.

שים לב

כשהרוחב של המדרגות בטבלה לא קבוע, משווים את המנות ΔyΔx\frac{\Delta y}{\Delta x} ולא רק את Δy\Delta y.

שים לב

טבלה מראה רק כמה נקודות. גם כשכל המנות בטבלה שוות, הפונקציה יכולה להתנהג אחרת בין הנקודות. ככל שרוחב המדרגה קטן יותר, התמונה של קצב השינוי מדויקת יותר.

דוגמה - שתי טבלאות: קצב אחיד מול קצב משתנה

נתונות טבלאות הערכים של הפונקציות ff ו-gg:

xx001122334455
f(x)f(x)3355779911111313
g(x)g(x)00771212151516161515

א. איזו פונקציה מתאימה לקצב שינוי אחיד? מהו הקצב?

ב. תארו בעזרת המדרגות איך gg משתנה בין x=0x=0 ל-x=5x=5.

פתרון

1. כל המדרגות ברוחב 11, ולכן מספיק להשוות את השינויים ב-yy.

2. ב-ff: 5−3=25-3=2, 7−5=27-5=2, 9−7=29-7=2, 11−9=211-9=2, 13−11=213-11=2. כל המדרגות באותו גובה, ולכן הקצב אחיד ושווה 22.

3. ב-gg: 7−0=77-0=7, 12−7=512-7=5, 15−12=315-12=3, 16−15=116-15=1, 15−16=−115-16=-1. הגבהים שונים, ולכן הקצב משתנה.

4. עד x=4x=4 המדרגות עולות, וכל מדרגה נמוכה מהקודמת: gg עולה, ובכל צעד עולה פחות.

5. בין x=4x=4 ל-x=5x=5 המדרגה יורדת: gg יורדת. מדרגות שעולות ואחר כך יורדות מתאימות לנקודת מקסימום. בנתונים הערך הגדול ביותר הוא g(4)=16g(4)=16.

12345024681012141618(0,0)(2,12)(4,16)
תשובה

א. ff, בקצב 22. ב. gg עולה עד x=4x=4 ובכל צעד עולה פחות (7,5,3,17,5,3,1), ואחר כך יורדת. הערך הגדול ביותר בטבלה הוא g(4)=16g(4)=16.

שאלות פתוחות על קצב שינוי אחיד וקצב שינוי משתנה: מדרגות, טבלאות וגרפים

3. הגדרת הנגזרת בנקודה כגבול של קצבי שינוי ממוצעים

הנגזרת בנקודה

קצב שינוי ממוצע מתאר קטע שלם. אבל לפעמים רוצים לדעת מה קורה ברגע אחד, בנקודה אחת. הרעיון: לוקחים מדרגה צרה יותר ויותר סביב הנקודה. כשרוחב המדרגה מתקרב ל-00, קצב השינוי הממוצע מתקרב למספר אחד. המספר הזה הוא קצב השינוי בנקודה, והוא נקרא הנגזרת.

במדויק: נניח ש-ff מוגדרת ב-x0x_0 ובכל הנקודות הקרובות אליו. הנגזרת של ff בנקודה x0x_0, שמסמנים f′(x0)f'(x_0), היא המספר שאליו מתקרבת מנת ההפרשים f(x0+h)−f(x0)h\frac{f(x_0+h)-f(x_0)}{h} כש-hh מתקרב ל-00 (גם דרך ערכים חיוביים וגם דרך ערכים שליליים, ו-h≠0h\ne0). אם יש מספר כזה, אומרים ש-ff גזירה ב-x0x_0. אם אין, ל-ff אין נגזרת ב-x0x_0.

בגרף רואים את זה כחותכים. כל חותך עובר דרך (x0,f(x0))(x_0,f(x_0)) ודרך נקודה נוספת (x0+h,f(x0+h))(x_0+h,f(x_0+h)), והשיפוע שלו הוא מנת ההפרשים. ב-f(x)=x2f(x)=x^2 ליד x0=−1x_0=-1: החותך עם h=2h=2 עובר דרך (1,1)(1,1) ושיפועו 00, והחותך עם h=1h=1 עובר דרך (0,0)(0,0) ושיפועו −1-1. באופן כללי השיפוע הוא (−1+h)2−1h=h−2\frac{(-1+h)^2-1}{h}=h-2. כש-hh קטן, החותכים מתקרבים לישר אחד: המשיק בנקודה (−1,1)(-1,1), ששיפועו −2-2. לכן f′(−1)=−2f'(-1)=-2. בגרף שני החותכים מקווקווים, והמשיק בקו מלא.

משיק
-2.5-2.0-1.5-1.0-0.50.51.0-3-2-11234(-1,1)(1,1)

הנגזרת בנקודה: גבול של מנת ההפרשים

f(x0+h)−f(x0)h →h→0 f′(x0)\frac{f(x_0+h)-f(x_0)}{h}\ \xrightarrow[h\to0]{}\ f'(x_0)

קוראים: "כש-hh שואף ל-00, מנת ההפרשים שואפת ל-f′(x0)f'(x_0)". אפשר לכתוב גם f′(x0)=lim⁡h→0f(x0+h)−f(x0)hf'(x_0)=\lim\limits_{h\to0}\frac{f(x_0+h)-f(x_0)}{h}.

שלוש משמעויות של אותו מספר

המושגמה הוא f′(x0)f'(x_0)
קצב שינויקצב השינוי של ff בנקודה x0x_0 (הרגעי)
גבולהמספר שאליו מתקרבים קצבי השינוי הממוצעים בקטעים קטנים יותר ויותר סביב x0x_0
גאומטריהשיפוע המשיק לגרף בנקודה (x0,f(x0))(x_0,f(x_0))
דרך הפתרון

הערכת הנגזרת בחישוב מספרי

כשרוצים להעריך את f′(x0)f'(x_0) בלי אלגברה:

1. מחשבים את מנת ההפרשים עבור h=0.1h=0.1, h=0.01h=0.01, h=0.001h=0.001.

2. מחשבים אותה גם עבור h=−0.1h=-0.1, h=−0.01h=-0.01, h=−0.001h=-0.001.

3. בודקים לאיזה מספר שתי הסדרות של התוצאות מתקרבות. זו ההערכה של f′(x0)f'(x_0).

שים לב

אי אפשר פשוט להציב h=0h=0 במנת ההפרשים: מקבלים 00\frac{0}{0}, שאינו מוגדר. הנגזרת היא מה שקורה כש-hh מתקרב ל-00.

שים לב

כדי שתהיה נגזרת, מנת ההפרשים צריכה להתקרב לאותו מספר כש-hh חיובי וכש-hh שלילי.

דוגמה - הערכה מספרית של f′(1)f'(1) עבור x3x^3

נתונה הפונקציה f(x)=x3f(x)=x^3.

חשבו את מנת ההפרשים f(1+h)−f(1)h\frac{f(1+h)-f(1)}{h} עבור h=±0.1h=\pm0.1, h=±0.01h=\pm0.01, h=±0.001h=\pm0.001, והעריכו את f′(1)f'(1).

פתרון

1. f(1)=1f(1)=1, ולכן מחשבים (1+h)3−1h\frac{(1+h)^3-1}{h} לכל hh.

2. h=0.1h=0.1: 1.331−10.1=3.31\frac{1.331-1}{0.1}=3.31. h=−0.1h=-0.1: 0.729−1−0.1=2.71\frac{0.729-1}{-0.1}=2.71.

3. ממשיכים באותה דרך ומסדרים בטבלה:

hh0.10.10.010.010.0010.001−0.001-0.001−0.01-0.01−0.1-0.1
f(1+h)−f(1)h\frac{f(1+h)-f(1)}{h}3.313.313.03013.03013.0030013.0030012.9970012.9970012.97012.97012.712.71

4. כש-hh מתקרב ל-00, התוצאות מתקרבות ל-33, גם דרך ערכי hh חיוביים וגם דרך שליליים. לכן f′(1)=3f'(1)=3: זה שיפוע המשיק בנקודה (1,1)(1,1).

שיפוע 3
-1.5-1.0-0.50.51.0-2-112(1,1)
תשובה

f′(1)=3f'(1)=3

שאלות פתוחות על הגדרת הנגזרת בנקודה כגבול של קצבי שינוי ממוצעים

4. חישוב נגזרת מתוך ההגדרה (פולינום פשוט)

פונקציית הנגזרת

בפולינום פשוט אפשר לחשב את הנגזרת בדיוק, באלגברה: פותחים סוגריים, מצמצמים ב-hh, ורואים לאן הביטוי מתקרב. אפשר לעשות את זה בנקודה מסוימת, ואפשר לעשות את זה ב-xx כללי. במקרה השני מקבלים ביטוי שנותן את הנגזרת בכל נקודה.

במדויק: פונקציית הנגזרת f′f' מתאימה לכל xx שבו ff גזירה את המספר f′(x)f'(x), הנגזרת של ff בנקודה xx. תחום ההגדרה שלה הוא קבוצת הנקודות שבהן ff גזירה.

ב-f(x)=x2f(x)=x^2: (x+h)2−x2h=2xh+h2h=2x+h\frac{(x+h)^2-x^2}{h}=\frac{2xh+h^2}{h}=2x+h, וכש-h→0h\to0 זה מתקרב ל-2x2x. לכן f′(x)=2xf'(x)=2x: בנקודה x=1x=1 שיפוע המשיק 22, ובנקודה x=−1x=-1 הוא −2-2. ההשתנות של פונקציה ריבועית היא פונקציה קווית. מציירים את שני הגרפים בנפרד:

-3-2-1123-1123456(-1,1)(1,1)
-3-2-1123-4-224
דרך הפתרון

חישוב נגזרת לפי ההגדרה

כשנתון פולינום ff ונקודה x0x_0 (מספר, או xx כללי):

1. מחשבים את f(x0+h)f(x_0+h): מציבים x0+hx_0+h במקום כל xx ופותחים סוגריים.

2. מחסרים f(x0)f(x_0). כל האיברים בלי hh מתבטלים.

3. מוציאים hh גורם משותף במונה ומצמצמים (h≠0h\ne0).

4. נותנים ל-hh לשאוף ל-00: כל איבר שיש בו hh שואף ל-00. מה שנשאר הוא f′(x0)f'(x_0).

נגזרת של קבוע ושל פונקציה קווית

הפונקציהמנת ההפרשיםהנגזרת
f(x)=cf(x)=cc−ch=0\frac{c-c}{h}=0f′(x)=0f'(x)=0
f(x)=mx+bf(x)=mx+bm(x+h)+b−(mx+b)h=m\frac{m(x+h)+b-(mx+b)}{h}=mf′(x)=mf'(x)=m

בישר קצב השינוי אחיד, ולכן הנגזרת בכל נקודה שווה לשיפוע.

שים לב

f(x0+h)f(x_0+h) זה לא f(x0)+hf(x_0)+h. מציבים את כל הביטוי x0+hx_0+h בסוגריים: ב-f(x)=x2f(x)=x^2, f(2+h)=(2+h)2=4+4h+h2f(2+h)=(2+h)^2=4+4h+h^2, ולא 4+h24+h^2.

שים לב

בדיקה עצמית: אחרי החיסור בצעד 2, בכל איבר שנשאר במונה צריך להיות hh. אם נשאר איבר בלי hh, יש טעות בחישוב.

דוגמה א - נגזרת בנקודה מסוימת x0=−1x_0=-1

נתונה הפונקציה f(x)=2x2−3x+1f(x)=2x^2-3x+1. חשבו את f′(−1)f'(-1) לפי הגדרת הנגזרת.

פתרון

1. f(−1)=2+3+1=6f(-1)=2+3+1=6.

2. f(−1+h)=2(−1+h)2−3(−1+h)+1=2−4h+2h2+3−3h+1=6−7h+2h2f(-1+h)=2(-1+h)^2-3(-1+h)+1=2-4h+2h^2+3-3h+1=6-7h+2h^2.

3. f(−1+h)−f(−1)=−7h+2h2f(-1+h)-f(-1)=-7h+2h^2.

4. מצמצמים: −7h+2h2h=−7+2h\frac{-7h+2h^2}{h}=-7+2h.

5. כש-h→0h\to0: −7+2h→−7-7+2h\to-7. לכן f′(−1)=−7f'(-1)=-7: שיפוע המשיק לגרף בנקודה (−1,6)(-1,6) הוא −7-7.

שיפוע -7
-2-1123-22468101214(-1,6)
תשובה

f′(−1)=−7f'(-1)=-7

דוגמה ב - נגזרת ב-xx כללי: פונקציית הנגזרת

נתונה הפונקציה f(x)=x2−6xf(x)=x^2-6x.

א. מצאו את f′(x)f'(x) לפי הגדרת הנגזרת.

ב. חשבו את f′(1)f'(1), f′(3)f'(3) ו-f′(5)f'(5).

פתרון

1. מציבים x+hx+h: f(x+h)=(x+h)2−6(x+h)=x2+2xh+h2−6x−6hf(x+h)=(x+h)^2-6(x+h)=x^2+2xh+h^2-6x-6h.

2. מחסרים f(x)=x2−6xf(x)=x^2-6x: f(x+h)−f(x)=2xh+h2−6hf(x+h)-f(x)=2xh+h^2-6h.

3. מצמצמים ב-hh: 2xh+h2−6hh=2x+h−6\frac{2xh+h^2-6h}{h}=2x+h-6.

4. כש-h→0h\to0: 2x+h−6→2x−62x+h-6\to2x-6. לכן f′(x)=2x−6f'(x)=2x-6.

5. מציבים: f′(1)=−4f'(1)=-4, f′(3)=0f'(3)=0, f′(5)=4f'(5)=4.

תשובה

א. f′(x)=2x−6f'(x)=2x-6. ב. f′(1)=−4f'(1)=-4, f′(3)=0f'(3)=0, f′(5)=4f'(5)=4.

שאלות פתוחות על חישוב נגזרת מתוך ההגדרה (פולינום פשוט)

5. הנגזרת כשיפוע המשיק: המשיק כקירוב לינארי

המשיק לגרף בנקודה

כשמגדילים (zoom in) את הגרף של פונקציה סביב נקודה שבה היא גזירה, הגרף נראה יותר ויותר כמו קו ישר. בסוף אי אפשר להבחין בעין בינו לבין ישר. הישר הזה הוא המשיק: הישר "הכי קרוב" לגרף ליד הנקודה. הוא מתאר את המגמה של הפונקציה בסביבת הנקודה.

במדויק: אם ff גזירה ב-x0x_0, המשיק לגרף בנקודה (x0,f(x0))(x_0,f(x_0)) הוא הישר שעובר דרך הנקודה הזאת ושיפועו f′(x0)f'(x_0). זה הישר שאליו מתקרבים החותכים דרך (x0,f(x0))(x_0,f(x_0)) ו-(x0+h,f(x0+h))(x_0+h,f(x_0+h)) כש-h→0h\to0.

ב-f(x)=4x−x2f(x)=4x-x^2 בנקודה (3,3)(3,3): f′(3)=−2f'(3)=-2, והמשיק הוא הישר ששיפועו −2-2 ועובר דרך (3,3)(3,3). בגרף הרחב רואים שהמשיק והגרף נפרדים. כשמגדילים את הקטע בין x=2.9x=2.9 ל-x=3.1x=3.1, הם כמעט מתלכדים: ב-x=3.1x=3.1 הגרף בגובה 2.792.79 והמשיק בגובה 2.82.8.

משיק
-112345-2-1123456(3,3)
משיק
2.902.953.003.053.102.82.93.03.13.2(3,3)

המשיק מראה גם את המגמה. באותה פונקציה: ב-x=0.5x=0.5 המשיק עולה (f′(0.5)=3f'(0.5)=3), ב-x=2x=2 הוא מקביל לציר ה-xx (f′(2)=0f'(2)=0), וב-x=3.5x=3.5 הוא יורד (f′(3.5)=−3f'(3.5)=-3).

-112345-2-112345f'>0f'=0f'<0

שיפוע המשיק

שיפוע המשיק לגרף של ff בנקודה (x0,f(x0))(x_0,f(x_0)) שווה ל-f′(x0)f'(x_0).

הסימן של f′(x0)f'(x_0)

f′(x0)f'(x_0)המשיקהפונקציה בנקודה x0x_0
חיוביעולהעולה
שלילייורדיורדת
אפסמקביל לציר ה-xxלא עולה ולא יורדת ברגע הזה

המשיק כקירוב לינארי

ליד x0x_0 הגרף כמעט מתלכד עם המשיק. לכן, כש-hh קטן, הערך על המשיק קרוב לערך של הפונקציה:

f(x0+h)≈f(x0)+f′(x0)⋅hf(x_0+h)\approx f(x_0)+f'(x_0)\cdot h

ככל ש-hh קטן יותר, הקירוב טוב יותר.

שים לב

משיק יכול לחתוך את הגרף בנקודה נוספת, רחוקה מנקודת ההשקה. "נוגע בגרף בנקודה אחת בלבד" זה לא התנאי למשיק.

שים לב

כשהמשיק בנקודה מאונך לציר ה-xx, אין לו שיפוע, ולכן לפונקציה אין נגזרת בנקודה הזאת, אף שיש משיק.

דוגמה - שיפוע המשיק, מגמה וקירוב ערך

נתונה הפונקציה f(x)=x2−2xf(x)=x^2-2x.

א. מצאו לפי ההגדרה את שיפוע המשיק לגרף בנקודה שבה x=−2x=-2.

ב. האם ff עולה או יורדת בנקודה הזאת?

ג. העריכו בעזרת המשיק את f(−1.9)f(-1.9), והשוו לערך המדויק.

פתרון

1. f(−2)=4+4=8f(-2)=4+4=8. הנקודה: (−2,8)(-2,8).

2. f(−2+h)=(−2+h)2−2(−2+h)=4−4h+h2+4−2h=8−6h+h2f(-2+h)=(-2+h)^2-2(-2+h)=4-4h+h^2+4-2h=8-6h+h^2.

3. f(−2+h)−f(−2)h=−6h+h2h=−6+h →h→0 −6\frac{f(-2+h)-f(-2)}{h}=\frac{-6h+h^2}{h}=-6+h\ \xrightarrow[h\to0]{}\ -6. לכן f′(−2)=−6f'(-2)=-6, וזה שיפוע המשיק.

4. סעיף ב: f′(−2)=−6<0f'(-2)=-6<0, ולכן ff יורדת בנקודה x=−2x=-2.

5. סעיף ג: −1.9=−2+0.1-1.9=-2+0.1, כלומר h=0.1h=0.1. על המשיק: f(−2)+f′(−2)⋅0.1=8−0.6=7.4f(-2)+f'(-2)\cdot0.1=8-0.6=7.4.

6. הערך המדויק: f(−1.9)=3.61+3.8=7.41f(-1.9)=3.61+3.8=7.41. ההפרש הוא רק 0.010.01.

משיק
-3-2-11234-22468101214(-2,8)
תשובה

א. −6-6. ב. יורדת. ג. f(−1.9)≈7.4f(-1.9)\approx7.4; הערך המדויק 7.417.41.

שאלות פתוחות על הנגזרת כשיפוע המשיק: המשיק כקירוב לינארי

6. הנגזרת כמהירות רגעית: דרך, מהירות ותאוצה

מהירות רגעית ותאוצה

מד המהירות במכונית מראה את המהירות ברגע הזה, לא את המהירות הממוצעת של כל הנסיעה. את המהירות הרגעית מקבלים כמו כל נגזרת: מחשבים מהירות ממוצעת בפרקי זמן קצרים יותר ויותר.

במדויק: גוף נע לאורך קו ישר, ו-s(t)s(t) הוא המיקום שלו בזמן tt: המרחק המכוון מנקודת ייחוס קבועה (חיובי בכיוון אחד, שלילי בכיוון השני). המהירות הממוצעת בין t1t_1 ל-t2t_2 (t1≠t2t_1\ne t_2) היא s(t2)−s(t1)t2−t1\frac{s(t_2)-s(t_1)}{t_2-t_1}. המהירות הרגעית בזמן tt היא v(t)=s′(t)v(t)=s'(t). התאוצה בזמן tt היא קצב השינוי של המהירות: a(t)=v′(t)a(t)=v'(t).

יחידות: כש-ss במטרים ו-tt בשניות, המהירות במטרים לשנייה (מ'/ש') והתאוצה במטרים לשנייה בכל שנייה (מ'/ש'²).

הסימן של vv: v(t)>0v(t)>0 - הגוף נע בכיוון החיובי (המיקום גדל). v(t)<0v(t)<0 - הוא נע בכיוון ההפוך. v(t)=0v(t)=0 - הוא נעצר לרגע.

לדוגמה, כדור נזרק כלפי מעלה, ו-y(t)=25t−5t2y(t)=25t-5t^2 הוא הגובה שלו. הוא עולה כש-v>0v>0, נעצר לרגע בשיא הגובה כש-v=0v=0, ויורד כש-v<0v<0. מציירים את הגובה ואת המהירות בשני גרפים נפרדים, כי היחידות שלהם שונות:

‫t (שניות)‬‫y (מטרים)‬1234565101520253035(2.5,31.25)(5,0)
‫t (שניות)‬‫v (מ'/ש')‬123456-30-25-20-15-10-551015202530(0,25)(2.5,0)(5,-25)

דרך, מהירות ותאוצה

הגודלהנוסחהיחידות (מטרים ושניות)
מהירות ממוצעת בין t1t_1 ל-t2t_2s(t2)−s(t1)t2−t1\frac{s(t_2)-s(t_1)}{t_2-t_1}מ'/ש'
מהירות רגעיתv(t)=s′(t)v(t)=s'(t)מ'/ש'
תאוצהa(t)=v′(t)a(t)=v'(t)מ'/ש'²
דרך הפתרון

מהירות ותאוצה מתוך פונקציית המיקום

כשנתונה פונקציית המיקום s(t)s(t) (פולינום פשוט):

1. מוצאים את v(t)=s′(t)v(t)=s'(t) לפי הגדרת הנגזרת.

2. מהירות ברגע מסוים: מציבים את tt ב-v(t)v(t).

3. הרגע שבו הגוף נעצר: פותרים v(t)=0v(t)=0.

4. תאוצה: מוצאים את a(t)=v′(t)a(t)=v'(t) לפי הגדרת הנגזרת.

5. כותבים יחידות בכל תשובה.

שים לב

מהירות ממוצעת היא לא הממוצע של המהירות בהתחלה ובסוף. מחשבים אותה רק מהמיקומים: השינוי במיקום חלקי משך הזמן.

שים לב

בשאלה יישומית לא מציירים את הפונקציה ואת הנגזרת שלה על אותה מערכת צירים, כי היחידות שלהן שונות. אם צריך את שתיהן, מציירים גרף נפרד לכל אחת, והצירים כוללים יחידות.

דוגמה - כדור שנזרק כלפי מעלה

כדור נזרק מהקרקע כלפי מעלה. הגובה שלו (במטרים) אחרי tt שניות הוא y(t)=25t−5t2y(t)=25t-5t^2, עבור 0≤t≤50\le t\le5.

א. מהי המהירות הממוצעת של הכדור בשתי השניות הראשונות?

ב. מצאו את v(t)v(t) לפי הגדרת הנגזרת.

ג. חשבו את v(1)v(1) ואת v(3)v(3). מה משמעות הסימן?

ד. מתי הכדור מגיע לשיא הגובה, ומהו הגובה הזה?

ה. מצאו את התאוצה של הכדור.

פתרון

1. נתון: y(t)y(t) במטרים, tt בשניות. המטרה: מהירות ממוצעת, מהירות רגעית, שיא הגובה ותאוצה.

2. סעיף א: y(0)=0y(0)=0, y(2)=50−20=30y(2)=50-20=30. המהירות הממוצעת: 30−02−0=15\frac{30-0}{2-0}=15 מ'/ש'.

3. סעיף ב: y(t+h)−y(t)=25(t+h)−5(t+h)2−25t+5t2=25h−10th−5h2y(t+h)-y(t)=25(t+h)-5(t+h)^2-25t+5t^2=25h-10th-5h^2.

4. מצמצמים: 25h−10th−5h2h=25−10t−5h →h→0 25−10t\frac{25h-10th-5h^2}{h}=25-10t-5h\ \xrightarrow[h\to0]{}\ 25-10t. לכן v(t)=25−10tv(t)=25-10t.

5. סעיף ג: v(1)=15v(1)=15 מ'/ש' - חיובי, הכדור עולה. v(3)=−5v(3)=-5 מ'/ש' - שלילי, הכדור יורד.

6. סעיף ד: בשיא הגובה הכדור נעצר לרגע: 25−10t=025-10t=0, ולכן t=2.5t=2.5. הגובה: y(2.5)=62.5−31.25=31.25y(2.5)=62.5-31.25=31.25 מטר.

7. סעיף ה: v(t)=25−10tv(t)=25-10t היא פונקציה קווית ששיפועה −10-10, ולכן a(t)=v′(t)=−10a(t)=v'(t)=-10 מ'/ש'². התאוצה קבועה ושלילית: המהירות קטנה ב-1010 מ'/ש' בכל שנייה.

תשובה

א. 1515 מ'/ש'. ב. v(t)=25−10tv(t)=25-10t. ג. v(1)=15v(1)=15 (עולה), v(3)=−5v(3)=-5 (יורד). ד. אחרי 2.52.5 שניות, בגובה 31.2531.25 מטר. ה. −10-10 מ'/ש'².

שאלות פתוחות על הנגזרת כמהירות רגעית: דרך, מהירות ותאוצה

7. הנגזרת כקצב שינוי בתופעות: מילוי, גידול וכלכלה

הנגזרת כקצב שינוי של גודל

הנגזרת לא שייכת רק לתנועה. בכל תופעה שבה גודל אחד תלוי בגודל אחר, הנגזרת אומרת כמה מהר הגודל משתנה ברגע מסוים: כמה ליטרים נכנסים לבריכה בדקה, כמה חיידקים נוספים בשעה, כמה עולה המדד בחודש.

במדויק: אם y=f(x)y=f(x) מתאר גודל שתלוי במשתנה xx, אז מנת ההפרשים f(x0+h)−f(x0)h\frac{f(x_0+h)-f(x_0)}{h} היא קצב השינוי הממוצע של הגודל בין x0x_0 ל-x0+hx_0+h, ו-f′(x0)f'(x_0) הוא קצב השינוי של הגודל ברגע x0x_0. היחידות של שניהם: יחידות של yy ליחידה אחת של xx.

התופעההפונקציהמה מתאר f′(x0)f'(x_0)
מילוי בריכהV(t)V(t): כמות המים (ליטרים) אחרי tt דקותקצב המילוי ברגע t0t_0 (ליטרים לדקה)
גידול אוכלוסייהN(t)N(t): מספר החיידקים אחרי tt שעותקצב הגידול ברגע t0t_0 (חיידקים לשעה)
כלכלהP(t)P(t): מדד היוקר אחרי tt חודשיםקצב עליית המדד ברגע t0t_0 (נקודות לחודש)

קצב חיובי: הגודל גדל. קצב שלילי: הגודל קטן. למשל, אם N′(5)=30N'(5)=30 (באלפי חיידקים לשעה), אז ברגע t=5t=5 האוכלוסייה גדלה בקצב של 3030 אלף חיידקים לשעה.

מילוי כלי בקצב קבוע

כשמים נכנסים לכלי בקצב קבוע, קצב העלייה של גובה המים תלוי ברוחב הכלי בגובה הזה:

הכלי בגובה של פני המיםגובה המים
רחבעולה לאט
צרעולה מהר
גליל (רוחב קבוע)עולה בקצב אחיד: הגרף של הגובה לפי הזמן הוא קטע של ישר
הולך ומתרחב כלפי מעלהעולה, ובכל דקה עולה פחות
הולך ומצר כלפי מעלהעולה, ובכל דקה עולה יותר
דרך הפתרון

קצב שינוי בשאלה יישומית

כשנתונה פונקציה שמתארת תופעה:

1. מזהים את המשתנה הבלתי תלוי (למשל זמן) ואת הגודל התלוי, ואת היחידות של כל אחד.

2. "קצב ממוצע בפרק זמן": מנת ההפרשים בקטע.

3. "קצב ברגע": הנגזרת בנקודה, לפי ההגדרה.

4. מפרשים את הסימן (גדל או קטן) ומוסיפים יחידות: יחידות של הגודל ליחידת זמן.

שים לב

קצב השינוי הוא לא הגודל עצמו. N′(5)=30N'(5)=30 לא אומר שיש 3030 אלף חיידקים, אלא שהמספר שלהם גדל בקצב של 3030 אלף לשעה.

דוגמה א - אוכלוסיית חיידקים: קצב ממוצע וקצב רגעי

מספר החיידקים במושבה (באלפים) אחרי tt שעות הוא N(t)=2t2+10t+50N(t)=2t^2+10t+50.

א. מהו קצב הגידול הממוצע של המושבה ב-55 השעות הראשונות?

ב. מצאו לפי ההגדרה את קצב הגידול ברגע t=5t=5.

ג. הסבירו מדוע התשובות לסעיפים א ו-ב שונות.

פתרון

1. נתון: N(t)N(t) באלפי חיידקים, tt בשעות. המטרה: קצב ממוצע בקטע וקצב רגעי, באלפי חיידקים לשעה.

2. סעיף א: N(0)=50N(0)=50, N(5)=50+50+50=150N(5)=50+50+50=150. הקצב הממוצע: 150−505−0=20\frac{150-50}{5-0}=20 אלף חיידקים לשעה.

3. סעיף ב: N(5+h)=2(25+10h+h2)+10(5+h)+50=150+30h+2h2N(5+h)=2(25+10h+h^2)+10(5+h)+50=150+30h+2h^2.

4. N(5+h)−N(5)h=30h+2h2h=30+2h →h→0 30\frac{N(5+h)-N(5)}{h}=\frac{30h+2h^2}{h}=30+2h\ \xrightarrow[h\to0]{}\ 30. לכן N′(5)=30N'(5)=30 אלף חיידקים לשעה.

5. סעיף ג: הקצב לא אחיד. המושבה גדלה לאט בהתחלה ומהר יותר בהמשך, ולכן ברגע t=5t=5 הקצב גבוה מהממוצע של כל הקטע. בגרף: שיפוע החותך (המקווקו) הוא 2020, ושיפוע המשיק ב-(5,150)(5,150) הוא 3030.

חותךמשיק
‫t (שעות)‬‫N (אלפים)‬123450255075100125150175200(5,150)
תשובה

א. 2020 אלף חיידקים לשעה. ב. 3030 אלף חיידקים לשעה. ג. הקצב משתנה: הוא גדל עם הזמן.

דוגמה ב - מילוי כלי משני חלקים: גרף הגובה

כלי בנוי משני גלילים זה על זה. הגליל התחתון רחב, והעליון צר. הגובה של כל גליל 1010 ס"מ. מים נכנסים לכלי בקצב קבוע. הגליל התחתון מתמלא ב-88 דקות, והעליון ב-22 דקות.

א. מהו קצב העלייה של גובה המים בכל חלק?

ב. סרטטו את גרף גובה המים HH לפי הזמן tt.

פתרון

1. נתון: שני גלילים בגובה 1010 ס"מ, זמני מילוי 88 ו-22 דקות. המטרה: הקצב בכל חלק והגרף.

2. בגליל הרוחב קבוע, ולכן הגובה עולה בקצב אחיד בכל חלק.

3. בחלק התחתון: 108=1.25\frac{10}{8}=1.25 ס"מ לדקה.

4. בחלק העליון: 102=5\frac{10}{2}=5 ס"מ לדקה. החלק צר יותר, ולכן הגובה עולה מהר יותר.

5. הגרף בנוי משני קטעים של ישרים: מ-(0,0)(0,0) עד (8,10)(8,10) בשיפוע 1.251.25, ומ-(8,10)(8,10) עד (10,20)(10,20) בשיפוע 55. הקטע השני תלול יותר.

‫t (דקות)‬‫H (ס"מ)‬1234567891005101520(10,20)
תשובה

א. 1.251.25 ס"מ לדקה בחלק התחתון, 55 ס"מ לדקה בחלק העליון. ב. שני קטעים של ישרים: עד (8,10)(8,10) בשיפוע 1.251.25, ואחריו עד (10,20)(10,20) בשיפוע 55.

שאלות פתוחות על הנגזרת כקצב שינוי בתופעות: מילוי, גידול וכלכלה

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.