דילוג לתוכן המרכזי

סיכום זהויות טריגונומטריות יסודיות

מתמטיקה כיתה י' 5 יח"ל · 4 נושאים

כל מה שצריך לדעת בזהויות טריגונומטריות יסודיות: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: sin⁡x\sin x ו-cos⁡x\cos x על מעגל היחידה

לכל מספר xx מתאימה נקודה PxP_x על מעגל היחידה, ושני השיעורים שלה הם cos⁡x\cos x ו-sin⁡x\sin x. כל הזהויות בנושא הזה יוצאות מהתמונה הזאת.

במדויק: לכל מספר ממשי xx, תהי PxP_x הנקודה על מעגל היחידה (מרכז O(0,0)O(0,0), רדיוס 11) שמתאימה ל-xx. אז cos⁡x\cos x הוא שיעור ה-xx של PxP_x, ו-sin⁡x\sin x הוא שיעור ה-yy שלה: Px=(cos⁡x,sin⁡x)P_x=(\cos x,\sin x).

תזכורת: tan⁡x\tan x

את tan⁡x\tan x (טנגנס xx) קוראים על ישר נוסף: הישר x=1x=1, שמשיק למעגל היחידה בנקודה A(1,0)A(1,0).

במדויק: יהי xx מספר ממשי שעבורו cos⁡x≠0\cos x\ne0. הישר שעובר דרך OO ודרך PxP_x חותך את הישר x=1x=1 בנקודה אחת, TT. tan⁡x\tan x הוא שיעור ה-yy של TT. כש-cos⁡x=0\cos x=0 הישר OPxOP_x הוא ציר ה-yy, והוא מקביל לישר x=1x=1. לכן אין נקודת חיתוך, ו-tan⁡x\tan x לא מוגדר.

משתמשים בכל הישר OPxOP_x, לא רק בקטע מ-OO ל-PxP_x. באיור x=2.5x=2.5: הנקודה PP ברביע II, הישר POPO ממשיך דרך OO ופוגש את הישר x=1x=1 בנקודה TT מתחת לציר ה-xx. לכן tan⁡2.5\tan2.5 שלילי (בערך −0.75-0.75).

OAPTx=1

זהות ומשוואה

השוויון sin⁡(−x)=−sin⁡x\sin(-x)=-\sin x נכון לכל xx, ואין מה לפתור בו. השוויון sin⁡x=0\sin x=0 נכון רק לחלק מהמספרים, ואותם מוצאים בפתרון. לשוויון מהסוג הראשון קוראים זהות, ולשוויון מהסוג השני משוואה.

במדויק: זהות היא שוויון בין שני ביטויים שמתקיים לכל ערך של המשתנה שבו שני האגפים מוגדרים. כדי להראות ששוויון אינו זהות, מספיק למצוא ערך אחד שבו שני האגפים מוגדרים ושונים זה מזה.

דוגמה: sin⁡x+cos⁡x=1\sin x+\cos x=1 אינו זהות. ב-x=π4x=\frac{\pi}{4} האגף השמאלי שווה 22+22=2\frac{\sqrt2}{2}+\frac{\sqrt2}{2}=\sqrt2, ולא 11. העובדה שהשוויון נכון ב-x=0x=0 לא מספיקה.

1. הזהות sin²x+cos²x=1

הזהות sin⁡2x+cos⁡2x=1\sin^2x+\cos^2x=1

הנקודה Px=(cos⁡x,sin⁡x)P_x=(\cos x,\sin x) נמצאת תמיד על מעגל היחידה. כל נקודה (a,b)(a,b) על המעגל הזה מקיימת a2+b2=1a^2+b^2=1. לכן גם השיעורים של PxP_x מקיימים את השוויון הזה, לכל xx.

במדויק: לכל מספר ממשי xx מתקיים sin⁡2x+cos⁡2x=1\sin^2x+\cos^2x=1. הסימון sin⁡2x\sin^2x פירושו (sin⁡x)2(\sin x)^2, ו-cos⁡2x\cos^2x פירושו (cos⁡x)2(\cos x)^2.

אפשר לראות את זה גם במשפט פיתגורס. מורידים אנך מ-PP לציר ה-xx, ל-MM. במשולש ישר-הזווית OMPOMP היתר הוא רדיוס, OP=1OP=1, והניצבים הם OM=∣cos⁡x∣OM=|\cos x| ו-MP=∣sin⁡x∣MP=|\sin x|. לכן ∣cos⁡x∣2+∣sin⁡x∣2=1|\cos x|^2+|\sin x|^2=1, והערך המוחלט לא משנה את הריבוע. באיור xx מתאים לזווית של 140∘140^\circ, ו-PP ברביע II: cos⁡x<0\cos x<0, אבל cos⁡2x>0\cos^2x>0. כש-PxP_x על אחד הצירים אין משולש, אבל השוויון נכון גם שם: למשל sin⁡2π2+cos⁡2π2=1+0=1\sin^2\frac{\pi}{2}+\cos^2\frac{\pi}{2}=1+0=1.

|cos x||sin x|1OPM

הזהות sin⁡2x+cos⁡2x=1\sin^2x+\cos^2x=1 וצורותיה

לכל xx:

- sin⁡2x+cos⁡2x=1\sin^2x+\cos^2x=1

- sin⁡2x=1−cos⁡2x\sin^2x=1-\cos^2x

- cos⁡2x=1−sin⁡2x\cos^2x=1-\sin^2x

מתי שני מספרים הם cos⁡x\cos x ו-sin⁡x\sin x של אותו xx

שני מספרים aa ו-bb הם cos⁡x=a\cos x=a ו-sin⁡x=b\sin x=b של אותו xx אם ורק אם a2+b2=1a^2+b^2=1. אם a2+b2≠1a^2+b^2\ne1, אין אף xx כזה, גם כששני המספרים בין −1-1 ל-11.

שים לב

sin⁡2x\sin^2x הוא (sin⁡x)2(\sin x)^2, לא sin⁡(x2)\sin(x^2). ו-sin⁡x+cos⁡x\sin x+\cos x אינו 11: רק סכום הריבועים שווה 11.

דוגמה - בדיקת זוג ערכים וערכי cos⁡x\cos x האפשריים

א. האם יש מספר xx שעבורו sin⁡x=0.8\sin x=0.8 וגם cos⁡x=0.5\cos x=0.5? נמקו.

ב. נתון sin⁡x=13\sin x=\frac13. מצאו את כל הערכים האפשריים של cos⁡x\cos x.

פתרון

1. א: לפי הזהות, אם יש xx כזה אז sin⁡2x+cos⁡2x=1\sin^2x+\cos^2x=1. בודקים: 0.82+0.52=0.64+0.25=0.890.8^2+0.5^2=0.64+0.25=0.89.

2. 0.89≠10.89\ne1, ולכן אין xx כזה, אף ששני המספרים בין −1-1 ל-11.

3. ב: מבודדים את cos⁡2x\cos^2x: cos⁡2x=1−sin⁡2x=1−19=89\cos^2x=1-\sin^2x=1-\frac19=\frac89.

4. מוציאים שורש, עם שני סימנים: cos⁡x=±89=±223\cos x=\pm\sqrt{\frac89}=\pm\frac{2\sqrt2}{3}.

5. לא נתון באיזה רביע PxP_x, ולכן שני הערכים אפשריים: PxP_x יכולה להיות ברביע I (cos⁡x>0\cos x>0) או ברביע II (cos⁡x<0\cos x<0).

תשובה

א. לא, כי 0.82+0.52=0.89≠10.8^2+0.5^2=0.89\ne1. ב. cos⁡x=223\cos x=\frac{2\sqrt2}{3} או cos⁡x=−223\cos x=-\frac{2\sqrt2}{3}.

שאלות פתוחות על הזהות sin²x+cos²x=1

2. tan x=sin x/cos x

הקשר בין tan⁡x\tan x ל-sin⁡x\sin x ול-cos⁡x\cos x

את tan⁡x\tan x קוראים על הישר המשיק x=1x=1, ואת sin⁡x\sin x ו-cos⁡x\cos x על מעגל היחידה. מתברר שלא צריך את הישר המשיק: אם יודעים את sin⁡x\sin x ואת cos⁡x\cos x, יודעים גם את tan⁡x\tan x.

במדויק: לכל מספר ממשי xx שעבורו cos⁡x≠0\cos x\ne0 מתקיים tan⁡x=sin⁡xcos⁡x\tan x=\frac{\sin x}{\cos x}. כש-cos⁡x=0\cos x=0, כלומר x=π2+πkx=\frac{\pi}{2}+\pi k (kk שלם), אין לשני האגפים ערך: tan⁡x\tan x לא מוגדר והשבר לא מוגדר.

למה זה נכון (ברביע I), בדמיון משולשים: מורידים אנך מ-PP לציר ה-xx, ל-MM. במשולשים OMPOMP ו-OATOAT יש זווית ישרה (∠M=∠A=90∘\angle M=\angle A=90^\circ) וזווית משותפת ב-OO, ולכן הם דומים (ז.ז). באיור MP=sin⁡xMP=\sin x, OM=cos⁡xOM=\cos x, OA=1OA=1 ו-AT=tan⁡xAT=\tan x. מהדמיון ATOA=MPOM\frac{AT}{OA}=\frac{MP}{OM}, כלומר tan⁡x1=sin⁡xcos⁡x\frac{\tan x}{1}=\frac{\sin x}{\cos x}.

לכל xx שבו cos⁡x≠0\cos x\ne0: הישר OPxOP_x עובר דרך (0,0)(0,0) ודרך (cos⁡x,sin⁡x)(\cos x,\sin x), ולכן השיפוע שלו m=sin⁡xcos⁡xm=\frac{\sin x}{\cos x}. הנקודה TT על הישר הזה, ושיעור ה-xx שלה הוא 11. מ-OO עד TT מתקדמים 11 ימינה, ולכן עולים m⋅1=mm\cdot1=m. כלומר שיעור ה-yy של TT הוא sin⁡xcos⁡x\frac{\sin x}{\cos x}.

OAPMT

tan⁡x\tan x כמנה של sin⁡x\sin x ו-cos⁡x\cos x

לכל xx שבו cos⁡x≠0\cos x\ne0:

- tan⁡x=sin⁡xcos⁡x\tan x=\frac{\sin x}{\cos x}

•ובצורה אחרת: sin⁡x=tan⁡x⋅cos⁡x\sin x=\tan x\cdot\cos x

tan⁡x\tan x מוגדר לכל x≠π2+πkx\ne\frac{\pi}{2}+\pi k (kk שלם).

הסימן של tan⁡x\tan x ומתי tan⁡x=0\tan x=0

מהזהות: הסימן של tan⁡x\tan x הוא הסימן של המנה sin⁡xcos⁡x\frac{\sin x}{\cos x}.

רביעsin⁡x\sin xcos⁡x\cos xtan⁡x\tan x
I++++++
II++−-−-
III−-−-++
IV−-++−-

tan⁡x=0\tan x=0 בדיוק כש-sin⁡x=0\sin x=0, כלומר x=πkx=\pi k (kk שלם).

שים לב

לפני שמחלקים ב-cos⁡x\cos x בודקים שהוא לא 00. למשל tan⁡3π2\tan\frac{3\pi}{2} לא מוגדר, כי cos⁡3π2=0\cos\frac{3\pi}{2}=0. זו לא תשובה "00" ולא "∞\infty".

דוגמה - ערכים מדויקים של tan⁡\tan מתוך sin⁡\sin ו-cos⁡\cos

חשבו בלי מחשבון, או קבעו שהערך לא מוגדר:

א. tan⁡2π3\tan\frac{2\pi}{3} ב. tan⁡(−π4)\tan\left(-\frac{\pi}{4}\right) ג. tan⁡3π2\tan\frac{3\pi}{2}

פתרון

1. בכל סעיף מחשבים את sin⁡\sin ואת cos⁡\cos, בודקים ש-cos⁡≠0\cos\ne0, ומחלקים.

2. א: 2π3=π−π3\frac{2\pi}{3}=\pi-\frac{\pi}{3}. לפי הסימטריה sin⁡2π3=sin⁡π3=32\sin\frac{2\pi}{3}=\sin\frac{\pi}{3}=\frac{\sqrt3}{2} ו-cos⁡2π3=−cos⁡π3=−12\cos\frac{2\pi}{3}=-\cos\frac{\pi}{3}=-\frac12. לכן tan⁡2π3=32:(−12)=−3\tan\frac{2\pi}{3}=\frac{\sqrt3}{2}:\left(-\frac12\right)=-\sqrt3.

3. ב: sin⁡(−π4)=−22\sin\left(-\frac{\pi}{4}\right)=-\frac{\sqrt2}{2} ו-cos⁡(−π4)=22\cos\left(-\frac{\pi}{4}\right)=\frac{\sqrt2}{2}. לכן tan⁡(−π4)=−1\tan\left(-\frac{\pi}{4}\right)=-1.

4. ג: P3π2=(0,−1)P_{\frac{3\pi}{2}}=(0,-1), ולכן cos⁡3π2=0\cos\frac{3\pi}{2}=0. אי אפשר לחלק, ו-tan⁡3π2\tan\frac{3\pi}{2} לא מוגדר.

5. בדיקת סימנים: 2π3\frac{2\pi}{3} ברביע II ו-−π4-\frac{\pi}{4} ברביע IV, ובשניהם tan⁡<0\tan<0. מתאים.

תשובה

א. −3-\sqrt3. ב. −1-1. ג. לא מוגדר.

שאלות פתוחות על tan x=sin x/cos x

3. זוויות משלימות: sin(π/2−x)=cos x

xx ו-π2−x\frac{\pi}{2}-x

המספרים xx ו-π2−x\frac{\pi}{2}-x משלימים זה את זה ל-π2\frac{\pi}{2} (במעלות: α\alpha ו-90∘−α90^\circ-\alpha משלימות זו את זו ל-90∘90^\circ). על מעגל היחידה הנקודות שלהם הן תמונת ראי זו של זו, והסינוס של האחד הוא הקוסינוס של השני.

במדויק: לכל מספר ממשי xx, הנקודה Pπ2−xP_{\frac{\pi}{2}-x} היא השיקוף של PxP_x ביחס לישר y=xy=x. בשיקוף הזה שני השיעורים מתחלפים, ולכן לכל xx: sin⁡(π2−x)=cos⁡x\sin\left(\frac{\pi}{2}-x\right)=\cos x ו-cos⁡(π2−x)=sin⁡x\cos\left(\frac{\pi}{2}-x\right)=\sin x.

באיור P=PxP=P_x ו-Q=Pπ2−xQ=P_{\frac{\pi}{2}-x}. הקשת מ-(1,0)(1,0) עד PP היא באורך xx, וגם הקשת מ-QQ עד (0,1)(0,1) באורך xx. לכן הקשת מ-(1,0)(1,0) עד QQ היא π2−x\frac{\pi}{2}-x. הישר y=xy=x (המקווקו) הוא ציר הסימטריה: אם P=(a,b)P=(a,b), אז Q=(b,a)Q=(b,a).

OPQxxy=x

זהויות π2−x\frac{\pi}{2}-x

לכל xx:

- sin⁡(π2−x)=cos⁡x\sin\left(\frac{\pi}{2}-x\right)=\cos x

- cos⁡(π2−x)=sin⁡x\cos\left(\frac{\pi}{2}-x\right)=\sin x

במעלות: sin⁡(90∘−α)=cos⁡α\sin(90^\circ-\alpha)=\cos\alpha, cos⁡(90∘−α)=sin⁡α\cos(90^\circ-\alpha)=\sin\alpha.

דרך הפתרון

ביטוי עם π2+x\frac{\pi}{2}+x או x−π2x-\frac{\pi}{2}

כשמופיע sin⁡\sin או cos⁡\cos של π2+x\frac{\pi}{2}+x או של x−π2x-\frac{\pi}{2}:

1. כותבים את הביטוי בעזרת π2−u\frac{\pi}{2}-u: π2+x=π2−(−x)\frac{\pi}{2}+x=\frac{\pi}{2}-(-x), ו-x−π2=−(π2−x)x-\frac{\pi}{2}=-\left(\frac{\pi}{2}-x\right).

2. מפעילים את זהויות π2−x\frac{\pi}{2}-x ואת זהויות הסימטריה sin⁡(−u)=−sin⁡u\sin(-u)=-\sin u, cos⁡(−u)=cos⁡u\cos(-u)=\cos u.

כך מקבלים: sin⁡(π2+x)=cos⁡x\sin\left(\frac{\pi}{2}+x\right)=\cos x, cos⁡(π2+x)=−sin⁡x\cos\left(\frac{\pi}{2}+x\right)=-\sin x.

שים לב

הזהויות נכונות לכל xx, לא רק ל-0<x<π20<x<\frac{\pi}{2}. למשל ב-x=πx=\pi: sin⁡(π2−π)=sin⁡(−π2)=−1=cos⁡π\sin\left(\frac{\pi}{2}-\pi\right)=\sin\left(-\frac{\pi}{2}\right)=-1=\cos\pi.

דוגמה - זהות או לא: cos⁡\cos של π2+x\frac{\pi}{2}+x ושל x−π2x-\frac{\pi}{2}

קבעו לגבי כל שוויון אם הוא נכון לכל xx. נמקו.

א. cos⁡(π2+x)=−sin⁡x\cos\left(\frac{\pi}{2}+x\right)=-\sin x

ב. cos⁡(x−π2)=−sin⁡x\cos\left(x-\frac{\pi}{2}\right)=-\sin x

פתרון

1. בכל סעיף מפשטים את האגף השמאלי בעזרת הזהויות, ומשווים לאגף הימני.

2. א: π2+x=π2−(−x)\frac{\pi}{2}+x=\frac{\pi}{2}-(-x). לפי זהות π2−u\frac{\pi}{2}-u: cos⁡(π2−(−x))=sin⁡(−x)=−sin⁡x\cos\left(\frac{\pi}{2}-(-x)\right)=\sin(-x)=-\sin x. האגפים שווים לכל xx, ולכן זו זהות.

3. ב: x−π2=−(π2−x)x-\frac{\pi}{2}=-\left(\frac{\pi}{2}-x\right), ו-cos⁡\cos לא משתנה כשהופכים סימן: cos⁡(x−π2)=cos⁡(π2−x)=sin⁡x\cos\left(x-\frac{\pi}{2}\right)=\cos\left(\frac{\pi}{2}-x\right)=\sin x.

4. השוויון בסעיף ב אומר אם כן sin⁡x=−sin⁡x\sin x=-\sin x. כדי להראות שאינו זהות מספיק ערך אחד: ב-x=π2x=\frac{\pi}{2} האגף השמאלי cos⁡0=1\cos0=1, והאגף הימני −sin⁡π2=−1-\sin\frac{\pi}{2}=-1.

תשובה

א. נכון לכל xx (זהות). ב. לא נכון לכל xx: למשל ב-x=π2x=\frac{\pi}{2} מתקבל 1≠−11\ne-1.

שאלות פתוחות על זוויות משלימות: sin(π/2−x)=cos x

4. חישוב פונקציה טריגונומטרית מתוך אחרת ופישוט ביטויים

חישוב מתוך ערך אחד ופישוט

בשאלות רבות נתון רק ערך אחד, למשל cos⁡x\cos x, וצריך את sin⁡x\sin x ואת tan⁡x\tan x. הזהויות מחברות בין שלושתם, ולכן ערך אחד מספיק - בתנאי שיודעים גם באיזה רביע PxP_x.

במדויק: ערך אחד מבין sin⁡x\sin x, cos⁡x\cos x ו-tan⁡x\tan x קובע את הערך המוחלט של כל אחד מהשניים האחרים (כשהם מוגדרים), אבל לא תמיד את הסימן שלהם. את הסימן קובעים לפי מידע נוסף על xx, בדרך כלל הרביע של PxP_x. לפשט ביטוי פירושו לכתוב ביטוי אחר, קצר או נוח יותר, ששווה לו בכל xx שבתחום ההגדרה של הביטוי המקורי.

למה צריך את הרביע: באיור נתון cos⁡x=−513\cos x=-\frac{5}{13}. הישר המקווקו x=−513x=-\frac{5}{13} חותך את מעגל היחידה בשתי נקודות: P(−513,1213)P\left(-\frac{5}{13},\frac{12}{13}\right) ברביע II ו-Q(−513,−1213)Q\left(-\frac{5}{13},-\frac{12}{13}\right) ברביע III. בשתיהן cos⁡x\cos x זהה, אבל sin⁡x\sin x בסימן הפוך. רק כשיודעים באיזה רביע PxP_x בוחרים אחת מהן.

OPQ
דרך הפתרון

חישוב sin⁡x\sin x, cos⁡x\cos x, tan⁡x\tan x מתוך ערך אחד

כשנתון sin⁡x\sin x או cos⁡x\cos x, ונתון הרביע של PxP_x:

1. מוצאים את הריבוע של השני: cos⁡2x=1−sin⁡2x\cos^2x=1-\sin^2x או sin⁡2x=1−cos⁡2x\sin^2x=1-\cos^2x.

2. מוציאים שורש עם ±\pm, ובוחרים את הסימן לפי הרביע.

3. אם צריך: tan⁡x=sin⁡xcos⁡x\tan x=\frac{\sin x}{\cos x} (רק כש-cos⁡x≠0\cos x\ne0).

כשנתון tan⁡x\tan x, ונתון הרביע של PxP_x:

1. מציבים sin⁡x=tan⁡x⋅cos⁡x\sin x=\tan x\cdot\cos x בזהות sin⁡2x+cos⁡2x=1\sin^2x+\cos^2x=1, ומקבלים cos⁡2x⋅(tan⁡2x+1)=1\cos^2x\cdot(\tan^2x+1)=1, כלומר cos⁡2x=11+tan⁡2x\cos^2x=\frac{1}{1+\tan^2x}.

2. מוציאים שורש ובוחרים את הסימן של cos⁡x\cos x לפי הרביע.

3. sin⁡x=tan⁡x⋅cos⁡x\sin x=\tan x\cdot\cos x.

החלפות בפישוט ביטויים

מה רואים בביטויבמה מחליפים
sin⁡2x+cos⁡2x\sin^2x+\cos^2x11
1−sin⁡2x1-\sin^2xcos⁡2x\cos^2x
1−cos⁡2x1-\cos^2xsin⁡2x\sin^2x
cos⁡2x−1\cos^2x-1−sin⁡2x-\sin^2x
sin⁡xcos⁡x\frac{\sin x}{\cos x}tan⁡x\tan x (כש-cos⁡x≠0\cos x\ne0)
sin⁡(π2−x)\sin\left(\frac{\pi}{2}-x\right), cos⁡(π2−x)\cos\left(\frac{\pi}{2}-x\right)cos⁡x\cos x, sin⁡x\sin x
שים לב

כשמצמצמים בפישוט, התוצאה שווה לביטוי המקורי רק בתחום ההגדרה של המקורי. למשל 1−cos⁡2xsin⁡x=sin⁡2xsin⁡x=sin⁡x\frac{1-\cos^2x}{\sin x}=\frac{\sin^2x}{\sin x}=\sin x רק כש-sin⁡x≠0\sin x\ne0.

שים לב

בלי רביע (או סימן אחר שנתון) יש שתי תשובות. שוכחים את ה-±\pm - זו הטעות הנפוצה ביותר. בדיקה: בסוף מציבים בזהות sin⁡2x+cos⁡2x=1\sin^2x+\cos^2x=1.

דוגמה א - sin⁡x\sin x ו-tan⁡x\tan x מתוך cos⁡x\cos x ברביע III

נתון cos⁡x=−513\cos x=-\frac{5}{13}, ו-π<x<3π2\pi<x<\frac{3\pi}{2}. מצאו את sin⁡x\sin x ואת tan⁡x\tan x.

פתרון

1. נתון: cos⁡x=−513\cos x=-\frac{5}{13}, ו-PxP_x ברביע III. המטרה: sin⁡x\sin x ו-tan⁡x\tan x.

2. לפי הזהות: sin⁡2x=1−cos⁡2x=1−25169=144169\sin^2x=1-\cos^2x=1-\frac{25}{169}=\frac{144}{169}.

3. לכן sin⁡x=±1213\sin x=\pm\frac{12}{13}. ברביע III sin⁡x<0\sin x<0, ולכן sin⁡x=−1213\sin x=-\frac{12}{13}.

4. cos⁡x≠0\cos x\ne0, ולכן tan⁡x=sin⁡xcos⁡x=−1213−513=125\tan x=\frac{\sin x}{\cos x}=\frac{-\frac{12}{13}}{-\frac{5}{13}}=\frac{12}{5}.

5. בדיקה: ברביע III tan⁡x>0\tan x>0, ו-(−1213)2+(−513)2=144+25169=1\left(-\frac{12}{13}\right)^2+\left(-\frac{5}{13}\right)^2=\frac{144+25}{169}=1.

תשובה

sin⁡x=−1213\sin x=-\frac{12}{13}, tan⁡x=125\tan x=\frac{12}{5}.

דוגמה ב - פישוט פונקציה ומציאת הטווח שלה

נתונה הפונקציה f(x)=3sin⁡2x+cos⁡2x−1f(x)=3\sin^2x+\cos^2x-1, המוגדרת לכל xx.

א. הראו כי f(x)=2sin⁡2xf(x)=2\sin^2x לכל xx.

ב. מצאו את הטווח של ff.

פתרון

1. נתון: f(x)=3sin⁡2x+cos⁡2x−1f(x)=3\sin^2x+\cos^2x-1. המטרה: לפשט, ואז למצוא אילו ערכים ff מקבלת.

2. א: לפי הזהות cos⁡2x−1=−sin⁡2x\cos^2x-1=-\sin^2x. לכן f(x)=3sin⁡2x−sin⁡2x=2sin⁡2xf(x)=3\sin^2x-\sin^2x=2\sin^2x, לכל xx.

3. ב: לכל xx, −1≤sin⁡x≤1-1\le\sin x\le1, ולכן 0≤sin⁡2x≤10\le\sin^2x\le1.

4. כופלים ב-22: 0≤f(x)≤20\le f(x)\le2.

5. שני הקצוות מתקבלים: f(0)=2sin⁡20=0f(0)=2\sin^20=0 ו-f(π2)=2⋅12=2f\left(\frac{\pi}{2}\right)=2\cdot1^2=2. כל ערך שביניהם מתקבל, כי sin⁡x\sin x מקבל כל ערך בין 00 ל-11, ולכן גם sin⁡2x\sin^2x.

תשובה

א. f(x)=2sin⁡2xf(x)=2\sin^2x. ב. הטווח: 0≤f(x)≤20\le f(x)\le2.

שאלות פתוחות על חישוב פונקציה טריגונומטרית מתוך אחרת ופישוט ביטויים

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.