תזכורת: ו- על מעגל היחידה
לכל מספר מתאימה נקודה על מעגל היחידה, ושני השיעורים שלה הם ו-. כל הזהויות בנושא הזה יוצאות מהתמונה הזאת.
במדויק: לכל מספר ממשי , תהי הנקודה על מעגל היחידה (מרכז , רדיוס ) שמתאימה ל-. אז הוא שיעור ה- של , ו- הוא שיעור ה- שלה: .
תזכורת:
את (טנגנס ) קוראים על ישר נוסף: הישר , שמשיק למעגל היחידה בנקודה .
במדויק: יהי מספר ממשי שעבורו . הישר שעובר דרך ודרך חותך את הישר בנקודה אחת, . הוא שיעור ה- של . כש- הישר הוא ציר ה-, והוא מקביל לישר . לכן אין נקודת חיתוך, ו- לא מוגדר.
משתמשים בכל הישר , לא רק בקטע מ- ל-. באיור : הנקודה ברביע II, הישר ממשיך דרך ופוגש את הישר בנקודה מתחת לציר ה-. לכן שלילי (בערך ).
זהות ומשוואה
השוויון נכון לכל , ואין מה לפתור בו. השוויון נכון רק לחלק מהמספרים, ואותם מוצאים בפתרון. לשוויון מהסוג הראשון קוראים זהות, ולשוויון מהסוג השני משוואה.
במדויק: זהות היא שוויון בין שני ביטויים שמתקיים לכל ערך של המשתנה שבו שני האגפים מוגדרים. כדי להראות ששוויון אינו זהות, מספיק למצוא ערך אחד שבו שני האגפים מוגדרים ושונים זה מזה.
דוגמה: אינו זהות. ב- האגף השמאלי שווה , ולא . העובדה שהשוויון נכון ב- לא מספיקה.
1. הזהות sin²x+cos²x=1
הזהות
הנקודה נמצאת תמיד על מעגל היחידה. כל נקודה על המעגל הזה מקיימת . לכן גם השיעורים של מקיימים את השוויון הזה, לכל .
במדויק: לכל מספר ממשי מתקיים . הסימון פירושו , ו- פירושו .
אפשר לראות את זה גם במשפט פיתגורס. מורידים אנך מ- לציר ה-, ל-. במשולש ישר-הזווית היתר הוא רדיוס, , והניצבים הם ו-. לכן , והערך המוחלט לא משנה את הריבוע. באיור מתאים לזווית של , ו- ברביע II: , אבל . כש- על אחד הצירים אין משולש, אבל השוויון נכון גם שם: למשל .
הזהות וצורותיה
לכל :
-
-
-
מתי שני מספרים הם ו- של אותו
שני מספרים ו- הם ו- של אותו אם ורק אם . אם , אין אף כזה, גם כששני המספרים בין ל-.
הוא , לא . ו- אינו : רק סכום הריבועים שווה .
דוגמה - בדיקת זוג ערכים וערכי האפשריים
א. האם יש מספר שעבורו וגם ? נמקו.
ב. נתון . מצאו את כל הערכים האפשריים של .
1. א: לפי הזהות, אם יש כזה אז . בודקים: .
2. , ולכן אין כזה, אף ששני המספרים בין ל-.
3. ב: מבודדים את : .
4. מוציאים שורש, עם שני סימנים: .
5. לא נתון באיזה רביע , ולכן שני הערכים אפשריים: יכולה להיות ברביע I () או ברביע II ().
א. לא, כי . ב. או .
2. tan x=sin x/cos x
הקשר בין ל- ול-
את קוראים על הישר המשיק , ואת ו- על מעגל היחידה. מתברר שלא צריך את הישר המשיק: אם יודעים את ואת , יודעים גם את .
במדויק: לכל מספר ממשי שעבורו מתקיים . כש-, כלומר ( שלם), אין לשני האגפים ערך: לא מוגדר והשבר לא מוגדר.
למה זה נכון (ברביע I), בדמיון משולשים: מורידים אנך מ- לציר ה-, ל-. במשולשים ו- יש זווית ישרה () וזווית משותפת ב-, ולכן הם דומים (ז.ז). באיור , , ו-. מהדמיון , כלומר .
לכל שבו : הישר עובר דרך ודרך , ולכן השיפוע שלו . הנקודה על הישר הזה, ושיעור ה- שלה הוא . מ- עד מתקדמים ימינה, ולכן עולים . כלומר שיעור ה- של הוא .
כמנה של ו-
לכל שבו :
-
•ובצורה אחרת:
מוגדר לכל ( שלם).
הסימן של ומתי
מהזהות: הסימן של הוא הסימן של המנה .
בדיוק כש-, כלומר ( שלם).
לפני שמחלקים ב- בודקים שהוא לא . למשל לא מוגדר, כי . זו לא תשובה "" ולא "".
דוגמה - ערכים מדויקים של מתוך ו-
חשבו בלי מחשבון, או קבעו שהערך לא מוגדר:
א. ב. ג.
1. בכל סעיף מחשבים את ואת , בודקים ש-, ומחלקים.
2. א: . לפי הסימטריה ו-. לכן .
3. ב: ו-. לכן .
4. ג: , ולכן . אי אפשר לחלק, ו- לא מוגדר.
5. בדיקת סימנים: ברביע II ו- ברביע IV, ובשניהם . מתאים.
א. . ב. . ג. לא מוגדר.
3. זוויות משלימות: sin(π/2−x)=cos x
ו-
המספרים ו- משלימים זה את זה ל- (במעלות: ו- משלימות זו את זו ל-). על מעגל היחידה הנקודות שלהם הן תמונת ראי זו של זו, והסינוס של האחד הוא הקוסינוס של השני.
במדויק: לכל מספר ממשי , הנקודה היא השיקוף של ביחס לישר . בשיקוף הזה שני השיעורים מתחלפים, ולכן לכל : ו-.
באיור ו-. הקשת מ- עד היא באורך , וגם הקשת מ- עד באורך . לכן הקשת מ- עד היא . הישר (המקווקו) הוא ציר הסימטריה: אם , אז .
זהויות
לכל :
-
-
במעלות: , .
ביטוי עם או
כשמופיע או של או של :
1. כותבים את הביטוי בעזרת : , ו-.
2. מפעילים את זהויות ואת זהויות הסימטריה , .
כך מקבלים: , .
הזהויות נכונות לכל , לא רק ל-. למשל ב-: .
דוגמה - זהות או לא: של ושל
קבעו לגבי כל שוויון אם הוא נכון לכל . נמקו.
א.
ב.
1. בכל סעיף מפשטים את האגף השמאלי בעזרת הזהויות, ומשווים לאגף הימני.
2. א: . לפי זהות : . האגפים שווים לכל , ולכן זו זהות.
3. ב: , ו- לא משתנה כשהופכים סימן: .
4. השוויון בסעיף ב אומר אם כן . כדי להראות שאינו זהות מספיק ערך אחד: ב- האגף השמאלי , והאגף הימני .
א. נכון לכל (זהות). ב. לא נכון לכל : למשל ב- מתקבל .
4. חישוב פונקציה טריגונומטרית מתוך אחרת ופישוט ביטויים
חישוב מתוך ערך אחד ופישוט
בשאלות רבות נתון רק ערך אחד, למשל , וצריך את ואת . הזהויות מחברות בין שלושתם, ולכן ערך אחד מספיק - בתנאי שיודעים גם באיזה רביע .
במדויק: ערך אחד מבין , ו- קובע את הערך המוחלט של כל אחד מהשניים האחרים (כשהם מוגדרים), אבל לא תמיד את הסימן שלהם. את הסימן קובעים לפי מידע נוסף על , בדרך כלל הרביע של . לפשט ביטוי פירושו לכתוב ביטוי אחר, קצר או נוח יותר, ששווה לו בכל שבתחום ההגדרה של הביטוי המקורי.
למה צריך את הרביע: באיור נתון . הישר המקווקו חותך את מעגל היחידה בשתי נקודות: ברביע II ו- ברביע III. בשתיהן זהה, אבל בסימן הפוך. רק כשיודעים באיזה רביע בוחרים אחת מהן.
חישוב , , מתוך ערך אחד
כשנתון או , ונתון הרביע של :
1. מוצאים את הריבוע של השני: או .
2. מוציאים שורש עם , ובוחרים את הסימן לפי הרביע.
3. אם צריך: (רק כש-).
כשנתון , ונתון הרביע של :
1. מציבים בזהות , ומקבלים , כלומר .
2. מוציאים שורש ובוחרים את הסימן של לפי הרביע.
3. .
החלפות בפישוט ביטויים
כשמצמצמים בפישוט, התוצאה שווה לביטוי המקורי רק בתחום ההגדרה של המקורי. למשל רק כש-.
בלי רביע (או סימן אחר שנתון) יש שתי תשובות. שוכחים את ה- - זו הטעות הנפוצה ביותר. בדיקה: בסוף מציבים בזהות .
דוגמה א - ו- מתוך ברביע III
נתון , ו-. מצאו את ואת .
1. נתון: , ו- ברביע III. המטרה: ו-.
2. לפי הזהות: .
3. לכן . ברביע III , ולכן .
4. , ולכן .
5. בדיקה: ברביע III , ו-.
, .
דוגמה ב - פישוט פונקציה ומציאת הטווח שלה
נתונה הפונקציה , המוגדרת לכל .
א. הראו כי לכל .
ב. מצאו את הטווח של .
1. נתון: . המטרה: לפשט, ואז למצוא אילו ערכים מקבלת.
2. א: לפי הזהות . לכן , לכל .
3. ב: לכל , , ולכן .
4. כופלים ב-: .
5. שני הקצוות מתקבלים: ו-. כל ערך שביניהם מתקבל, כי מקבל כל ערך בין ל-, ולכן גם .
א. . ב. הטווח: .