דילוג לתוכן המרכזי

סיכום משוואות טריגונומטריות בסיסיות

מתמטיקה כיתה י' 5 יח"ל · 5 נושאים

כל מה שצריך לדעת במשוואות טריגונומטריות בסיסיות: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: sin⁡x\sin x ו-cos⁡x\cos x על מעגל היחידה

בנושא "מעגל היחידה" התאמנו לכל מספר xx נקודה PxP_x על מעגל היחידה, ונתנו שמות לשיעורים שלה. בנושא הזה נלך בכיוון ההפוך: נתון הערך, ומחפשים את המספרים.

במדויק: לכל מספר ממשי xx, Px=(cos⁡x,sin⁡x)P_x=(\cos x,\sin x) היא הנקודה על מעגל היחידה שמתאימה ל-xx. לכל xx: −1≤sin⁡x≤1-1\le\sin x\le1, −1≤cos⁡x≤1-1\le\cos x\le1, ולכל kk שלם sin⁡(x+2πk)=sin⁡x\sin(x+2\pi k)=\sin x ו-cos⁡(x+2πk)=cos⁡x\cos(x+2\pi k)=\cos x. תכונות הסימטריה: sin⁡(π−x)=sin⁡x\sin(\pi-x)=\sin x, cos⁡(−x)=cos⁡x\cos(-x)=\cos x, sin⁡(−x)=−sin⁡x\sin(-x)=-\sin x.

xx00π6\frac{\pi}{6}π4\frac{\pi}{4}π3\frac{\pi}{3}π2\frac{\pi}{2}π\pi
sin⁡x\sin x0012\frac1222\frac{\sqrt2}{2}32\frac{\sqrt3}{2}1100
cos⁡x\cos x1132\frac{\sqrt3}{2}22\frac{\sqrt2}{2}12\frac1200−1-1

תזכורת: tan⁡x\tan x

הפונקציה השלישית, tan⁡x\tan x, מוגדרת בעזרת הישר המשיק למעגל היחידה בנקודה (1,0)(1,0), והיא שווה למנה של sin⁡x\sin x ב-cos⁡x\cos x.

במדויק: לכל xx שבו cos⁡x≠0\cos x\ne0, tan⁡x=sin⁡xcos⁡x\tan x=\frac{\sin x}{\cos x}. הישר שעובר דרך OO ו-PxP_x חותך את המשיק x=1x=1 בנקודה (1,tan⁡x)(1,\tan x). כש-cos⁡x=0\cos x=0, כלומר x=π2+πkx=\frac{\pi}{2}+\pi k (kk שלם), הישר הזה מקביל למשיק, ו-tan⁡x\tan x לא מוגדר.

xx00π6\frac{\pi}{6}π4\frac{\pi}{4}π3\frac{\pi}{3}π2\frac{\pi}{2}
tan⁡x\tan x0033\frac{\sqrt3}{3}113\sqrt3לא מוגדר

זהות ומשוואה

השוויון sin⁡(π−x)=sin⁡x\sin(\pi-x)=\sin x נכון לכל xx. השוויון sin⁡x=12\sin x=\frac12 נכון רק לחלק מהמספרים. הראשון הוא זהות, והשני משוואה.

במדויק: זהות היא שוויון בין שני ביטויים שמתקיים לכל ערך של המשתנה ששני הביטויים מוגדרים בו. משוואה טריגונומטרית היא משוואה שהנעלם xx מופיע בה בתוך sin⁡\sin, cos⁡\cos או tan⁡\tan. לפתור אותה פירושו למצוא את כל המספרים xx שמקיימים אותה (או את כולם בתחום נתון, אם יש תחום).

1. המשוואה sin x=a: פתרון כללי ובתחום

המשוואה sin⁡x=a\sin x=a

כשמחפשים את כל המספרים xx שעבורם sin⁡x=12\sin x=\frac12, מחפשים על מעגל היחידה את הנקודות ששיעור ה-yy שלהן הוא 12\frac12. יש שתי נקודות כאלה, ולכל אחת מהן מתאימים אינסוף מספרים.

במדויק: יהי aa מספר נתון. פתרון של המשוואה sin⁡x=a\sin x=a הוא מספר ממשי xx שעבורו sin⁡x=a\sin x=a. הפתרון הכללי הוא קבוצת כל הפתרונות, כתובה בעזרת מספר שלם kk. פתרון בתחום הוא רשימת כל הפתרונות שנמצאים בתחום הנתון. אם a>1a>1 או a<−1a<-1, אין אף פתרון.

על מעגל היחידה: הישר y=12y=\frac12 חותך את מעגל היחידה בשתי נקודות, Pπ6P_{\frac{\pi}{6}} ו-P5π6P_{\frac{5\pi}{6}}. הן סימטריות ביחס לציר ה-yy, ולכן 5π6=π−π6\frac{5\pi}{6}=\pi-\frac{\pi}{6}.

בגרף: הישר המקווקו y=12y=\frac12 חותך את הגרף של y=sin⁡xy=\sin x פעמיים בכל מחזור באורך 2π2\pi. בתחום −2π≤x≤2π-2\pi\le x\le2\pi אלה ארבע הנקודות x=−11π6, −7π6, π6, 5π6x=-\frac{11\pi}{6},\ -\frac{7\pi}{6},\ \frac{\pi}{6},\ \frac{5\pi}{6}.

Oπ/65π/6y=1/2
-6-4-2246-1.5-1.0-0.50.51.01.5

הפתרון הכללי של sin⁡x=a\sin x=a

המקרההפתרון הכללי
a>1a>1 או a<−1a<-1אין פתרון
−1≤a≤1-1\le a\le1, ו-x0x_0 פתרון אחדx=x0+2πkx=x_0+2\pi k או x=π−x0+2πkx=\pi-x_0+2\pi k
a=1a=1x=π2+2πkx=\frac{\pi}{2}+2\pi k
a=−1a=-1x=−π2+2πkx=-\frac{\pi}{2}+2\pi k
a=0a=0x=πkx=\pi k

בכל השורות kk שלם. למה: Px0P_{x_0} ו-Pπ−x0P_{\pi-x_0} הן שתי הנקודות שגובהן aa (כי sin⁡(π−x0)=sin⁡x0\sin(\pi-x_0)=\sin x_0), והוספת 2πk2\pi k מחזירה לאותה נקודה. כש-a=±1a=\pm1 שתי הנקודות מתלכדות לנקודה אחת.

דרך הפתרון

פתרון sin⁡x=a\sin x=a, כללי ובתחום

כשנתונה משוואה sin⁡x=a\sin x=a (ואולי תחום):

1. בודקים ש-−1≤a≤1-1\le a\le1. אם לא, אין פתרון.

2. מוצאים פתרון אחד x0x_0: מטבלת הערכים המיוחדים (למספר שלילי בעזרת sin⁡(−x)=−sin⁡x\sin(-x)=-\sin x), או במחשבון במצב RAD בעזרת sin⁡−1\sin^{-1}. המחשבון נותן x0x_0 בין −π2-\frac{\pi}{2} ל-π2\frac{\pi}{2}.

3. כותבים את שתי המשפחות: x=x0+2πkx=x_0+2\pi k או x=π−x0+2πkx=\pi-x_0+2\pi k.

4. אם יש תחום: מציבים בכל משפחה k=0,1,−1,2,…k=0,1,-1,2,\dots ושומרים רק את הערכים שבתחום.

שים לב

ב-sin⁡\sin המשפחה הנוספת היא π−x0+2πk\pi-x_0+2\pi k, לא −x0+2πk-x_0+2\pi k: sin⁡(−x0)=−sin⁡x0\sin(-x_0)=-\sin x_0, ולכן −x0-x_0 פותר את sin⁡x=−a\sin x=-a.

שים לב

במעלות כותבים את אותו פתרון כך: x=x0+360∘kx=x_0+360^\circ k או x=180∘−x0+360∘kx=180^\circ-x_0+360^\circ k.

דוגמה - ערך מיוחד שלילי, כללי ובתחום

פתרו את המשוואה sin⁡x=−32\sin x=-\frac{\sqrt3}{2}.

א. מצאו את הפתרון הכללי.

ב. מצאו את הפתרונות בתחום 0≤x≤2π0\le x\le2\pi.

פתרון

1. −1≤−32≤1-1\le-\frac{\sqrt3}{2}\le1, ולכן יש פתרונות.

2. פתרון אחד: sin⁡π3=32\sin\frac{\pi}{3}=\frac{\sqrt3}{2}, ולכן sin⁡(−π3)=−32\sin\left(-\frac{\pi}{3}\right)=-\frac{\sqrt3}{2}. כלומר x0=−π3x_0=-\frac{\pi}{3}.

3. א: x=−π3+2πkx=-\frac{\pi}{3}+2\pi k, או x=π−(−π3)+2πk=4π3+2πkx=\pi-\left(-\frac{\pi}{3}\right)+2\pi k=\frac{4\pi}{3}+2\pi k.

4. ב: במשפחה −π3+2πk-\frac{\pi}{3}+2\pi k: k=0k=0 נותן −π3-\frac{\pi}{3} (מחוץ לתחום), k=1k=1 נותן 5π3\frac{5\pi}{3} (בתחום), k=2k=2 כבר גדול מ-2π2\pi.

5. במשפחה 4π3+2πk\frac{4\pi}{3}+2\pi k: רק k=0k=0 בתחום, והוא נותן 4π3\frac{4\pi}{3}.

6. בדיקה: P4π3P_{\frac{4\pi}{3}} ו-P5π3P_{\frac{5\pi}{3}} ברביעים III ו-IV, שם sin⁡\sin שלילי.

תשובה

א. x=−π3+2πkx=-\frac{\pi}{3}+2\pi k או x=4π3+2πkx=\frac{4\pi}{3}+2\pi k (kk שלם). ב. x=4π3x=\frac{4\pi}{3}, x=5π3x=\frac{5\pi}{3}.

שאלות פתוחות על המשוואה sin x=a: פתרון כללי ובתחום

2. המשוואה cos x=a

המשוואה cos⁡x=a\cos x=a

cos⁡x\cos x הוא שיעור ה-xx של PxP_x. לכן כדי לפתור cos⁡x=a\cos x=a מחפשים על מעגל היחידה את הנקודות שעל הישר האנכי x=ax=a.

במדויק: יהי aa מספר נתון. פתרון של המשוואה cos⁡x=a\cos x=a הוא מספר ממשי xx שעבורו cos⁡x=a\cos x=a. אם −1<a<1-1<a<1, הישר x=ax=a חותך את מעגל היחידה בשתי נקודות שסימטריות ביחס לציר ה-xx: Px0P_{x_0} ו-P−x0P_{-x_0}. אם a=±1a=\pm1 יש נקודה אחת, ואם a>1a>1 או a<−1a<-1 אין אף נקודה, ואין פתרון.

על מעגל היחידה: הישר x=12x=\frac12 חותך את המעגל ב-Pπ3P_{\frac{\pi}{3}} וב-P−π3P_{-\frac{\pi}{3}}. השיקוף ביחס לציר ה-xx לא משנה את cos⁡\cos, כי cos⁡(−x)=cos⁡x\cos(-x)=\cos x.

בגרף: הישר המקווקו y=12y=\frac12 חותך את הגרף של y=cos⁡xy=\cos x ב-x=±π3x=\pm\frac{\pi}{3}, וכל 2π2\pi החיתוכים חוזרים: גם x=±5π3x=\pm\frac{5\pi}{3}.

Oπ/3-π/3x=1/2
-6-4-2246-1.5-1.0-0.50.51.01.5

הפתרון הכללי של cos⁡x=a\cos x=a

המקרההפתרון הכללי
a>1a>1 או a<−1a<-1אין פתרון
−1≤a≤1-1\le a\le1, ו-x0x_0 פתרון אחדx=x0+2πkx=x_0+2\pi k או x=−x0+2πkx=-x_0+2\pi k
a=1a=1x=2πkx=2\pi k
a=−1a=-1x=π+2πkx=\pi+2\pi k
a=0a=0x=π2+πkx=\frac{\pi}{2}+\pi k

בכל השורות kk שלם. את שתי המשפחות כותבים גם בקיצור: x=±x0+2πkx=\pm x_0+2\pi k.

דרך הפתרון

פתרון cos⁡x=a\cos x=a, כללי ובתחום

כשנתונה משוואה cos⁡x=a\cos x=a (ואולי תחום):

1. בודקים ש-−1≤a≤1-1\le a\le1. אם לא, אין פתרון.

2. מוצאים פתרון אחד x0x_0: מטבלת הערכים המיוחדים (לערך שלילי בעזרת cos⁡(π−x)=−cos⁡x\cos(\pi-x)=-\cos x), או במחשבון במצב RAD בעזרת cos⁡−1\cos^{-1}. המחשבון נותן x0x_0 בין 00 ל-π\pi.

3. כותבים: x=x0+2πkx=x_0+2\pi k או x=−x0+2πkx=-x_0+2\pi k.

4. אם יש תחום: מציבים ערכי kk בכל משפחה ושומרים רק את הערכים שבתחום.

שים לב

ב-cos⁡\cos המשפחה הנוספת היא −x0+2πk-x_0+2\pi k, וב-sin⁡\sin היא π−x0+2πk\pi-x_0+2\pi k. טעות נפוצה היא להחליף ביניהן. בדיקה מהירה: ב-cos⁡\cos שתי הנקודות זו מעל זו (אותו שיעור xx), ב-sin⁡\sin זו ליד זו (אותו שיעור yy).

שים לב

ערך מהמחשבון הוא מקורב. אם הפתרון בתחום 0≤x≤2π0\le x\le2\pi, את המשפחה −x0+2πk-x_0+2\pi k מקבלים עם k=1k=1: 2π−x02\pi-x_0.

דוגמה - ערך מיוחד שלילי וערך שאינו מיוחד

א. פתרו את המשוואה cos⁡x=−22\cos x=-\frac{\sqrt2}{2} בתחום −π≤x≤π-\pi\le x\le\pi.

ב. פתרו את המשוואה cos⁡x=0.3\cos x=0.3 בתחום 0≤x≤2π0\le x\le2\pi. דייקו עד שתי ספרות אחרי הנקודה.

פתרון

1. א: cos⁡π4=22\cos\frac{\pi}{4}=\frac{\sqrt2}{2}, ולפי cos⁡(π−x)=−cos⁡x\cos(\pi-x)=-\cos x: cos⁡3π4=−22\cos\frac{3\pi}{4}=-\frac{\sqrt2}{2}. לכן x0=3π4x_0=\frac{3\pi}{4}.

2. הפתרון הכללי: x=±3π4+2πkx=\pm\frac{3\pi}{4}+2\pi k.

3. בתחום −π≤x≤π-\pi\le x\le\pi רק k=0k=0 מתאים: x=3π4x=\frac{3\pi}{4} ו-x=−3π4x=-\frac{3\pi}{4}.

4. ב: 0.30.3 אינו ערך מיוחד. במחשבון (RAD): x0=cos⁡−10.3≈1.27x_0=\cos^{-1}0.3\approx1.27.

5. הפתרון הכללי: x≈±1.27+2πkx\approx\pm1.27+2\pi k.

6. בתחום 0≤x≤2π0\le x\le2\pi: x≈1.27x\approx1.27 (k=0k=0), ו-x≈−1.27+2π≈5.02x\approx-1.27+2\pi\approx5.02 (k=1k=1).

תשובה

א. x=±3π4x=\pm\frac{3\pi}{4}. ב. x≈1.27x\approx1.27, x≈5.02x\approx5.02.

שאלות פתוחות על המשוואה cos x=a

3. המשוואה tan x=a

המשוואה tan⁡x=a\tan x=a

tan⁡x\tan x הוא הגובה שבו הישר OPxOP_x חותך את המשיק x=1x=1. שתי נקודות נגדיות על המעגל, Px0P_{x_0} ו-Px0+πP_{x_0+\pi}, נמצאות על אותו ישר דרך OO, ולכן נותנות אותו tan⁡\tan.

במדויק: יהי aa מספר נתון. פתרון של המשוואה tan⁡x=a\tan x=a הוא מספר ממשי xx שבו cos⁡x≠0\cos x\ne0 ו-tan⁡x=a\tan x=a. לכל מספר aa יש פתרונות: הישר דרך OO ו-(1,a)(1,a) חותך את מעגל היחידה בשתי נקודות נגדיות, והפתרונות הם כל המספרים שמתאימים להן.

על מעגל היחידה: a=1a=1. הישר המקווקו דרך OO ו-(1,1)(1,1) חותך את המעגל ב-Pπ4P_{\frac{\pi}{4}} וב-P5π4P_{\frac{5\pi}{4}}, ו-5π4=π4+π\frac{5\pi}{4}=\frac{\pi}{4}+\pi.

בגרף: הישר המקווקו y=1y=1 חותך כל ענף של y=tan⁡xy=\tan x פעם אחת, והחיתוכים חוזרים כל π\pi. בתחום שבגרף: x=−3π4, π4, 5π4x=-\frac{3\pi}{4},\ \frac{\pi}{4},\ \frac{5\pi}{4}. הקווים האנכיים הם x=±π2x=\pm\frac{\pi}{2} ו-x=±3π2x=\pm\frac{3\pi}{2}, שבהם tan⁡x\tan x לא מוגדר.

Oπ/45π/4(1,1)x=1
-4-224-4-3-2-11234

הפתרון הכללי של tan⁡x=a\tan x=a

לכל מספר aa: אם x0x_0 פתרון אחד, אז הפתרון הכללי הוא x=x0+πkx=x_0+\pi k (kk שלם).

למה π\pi ולא 2π2\pi: sin⁡(x+π)=−sin⁡x\sin(x+\pi)=-\sin x ו-cos⁡(x+π)=−cos⁡x\cos(x+\pi)=-\cos x, ולכן tan⁡(x+π)=−sin⁡x−cos⁡x=tan⁡x\tan(x+\pi)=\frac{-\sin x}{-\cos x}=\tan x.

מקרה מיוחד: tan⁡x=0\tan x=0 נותן x=πkx=\pi k.

דרך הפתרון

פתרון tan⁡x=a\tan x=a, כללי ובתחום

כשנתונה משוואה tan⁡x=a\tan x=a (ואולי תחום):

1. מוצאים פתרון אחד x0x_0: מטבלת הערכים המיוחדים (למספר שלילי בעזרת tan⁡(−x)=−tan⁡x\tan(-x)=-\tan x), או במחשבון במצב RAD בעזרת tan⁡−1\tan^{-1}. המחשבון נותן x0x_0 בין −π2-\frac{\pi}{2} ל-π2\frac{\pi}{2}.

2. כותבים משפחה אחת: x=x0+πkx=x_0+\pi k.

3. אם יש תחום: מציבים ערכי kk ושומרים רק את הערכים שבתחום.

שים לב

ב-tan⁡\tan אין בדיקת קיום: לכל aa, גם a=100a=100, יש פתרון. יש רק משפחה אחת, והצעד שלה π\pi. כתיבה של x0+2πkx_0+2\pi k מפספסת חצי מהפתרונות.

שים לב

tan⁡(−x)=−tan⁡x\tan(-x)=-\tan x, כי sin⁡(−x)cos⁡(−x)=−sin⁡xcos⁡x\frac{\sin(-x)}{\cos(-x)}=\frac{-\sin x}{\cos x}.

דוגמה - ערך מיוחד שלילי, כללי ובתחום

פתרו את המשוואה tan⁡x=−3\tan x=-\sqrt3.

א. מצאו את הפתרון הכללי.

ב. מצאו את הפתרונות בתחום 0≤x≤2π0\le x\le2\pi.

פתרון

1. tan⁡π3=3\tan\frac{\pi}{3}=\sqrt3, ולכן tan⁡(−π3)=−3\tan\left(-\frac{\pi}{3}\right)=-\sqrt3. כלומר x0=−π3x_0=-\frac{\pi}{3}.

2. א: x=−π3+πkx=-\frac{\pi}{3}+\pi k.

3. ב: k=0k=0 נותן −π3-\frac{\pi}{3} (מחוץ לתחום). k=1k=1 נותן 2π3\frac{2\pi}{3}, ו-k=2k=2 נותן 5π3\frac{5\pi}{3}. k=3k=3 נותן 8π3>2π\frac{8\pi}{3}>2\pi.

4. בדיקה: ב-2π3\frac{2\pi}{3} (רביע II) וב-5π3\frac{5\pi}{3} (רביע IV) ל-sin⁡\sin ול-cos⁡\cos סימנים שונים, ולכן tan⁡\tan שלילי.

תשובה

א. x=−π3+πkx=-\frac{\pi}{3}+\pi k (kk שלם). ב. x=2π3x=\frac{2\pi}{3}, x=5π3x=\frac{5\pi}{3}.

שאלות פתוחות על המשוואה tan x=a

4. משוואות מהצורה A·sin(ax+b)+B=0

משוואה עם ביטוי בתוך הפונקציה

במשוואה 2sin⁡(2x−π3)−1=02\sin\left(2x-\frac{\pi}{3}\right)-1=0 בתוך הסינוס לא כתוב xx לבד, אלא הביטוי 2x−π32x-\frac{\pi}{3}. הרעיון: קודם פותרים בשביל הביטוי כולו, ורק בסוף מבודדים את xx.

במדויק: אלה משוואות מהצורה Asin⁡(ax+b)+B=0A\sin(ax+b)+B=0, Acos⁡(ax+b)+B=0A\cos(ax+b)+B=0 או Atan⁡(ax+b)+B=0A\tan(ax+b)+B=0, כאשר AA, aa, bb, BB מספרים נתונים, A≠0A\ne0 ו-a≠0a\ne0. מסמנים u=ax+bu=ax+b. מבודדים את הפונקציה ומקבלים משוואת יסוד ב-uu, כמו sin⁡u=−BA\sin u=-\frac{B}{A}. כל פתרון uu נותן x=u−bax=\frac{u-b}{a}.

באיור: הגרף של y=2sin⁡(2x−π3)−1y=2\sin\left(2x-\frac{\pi}{3}\right)-1 בתחום 0≤x≤π0\le x\le\pi. הפתרונות של המשוואה הם נקודות החיתוך שלו עם ציר ה-xx: x=π4x=\frac{\pi}{4} ו-x=7π12x=\frac{7\pi}{12}. המחזור של sin⁡(2x−π3)\sin(2x-\frac{\pi}{3}) הוא π\pi, ולכן הפתרונות חוזרים כל π\pi ולא כל 2π2\pi.

123-3-2-11

מתי יש פתרון

המשוואהיש פתרון כאשר
Asin⁡(ax+b)+B=0A\sin(ax+b)+B=0−1≤−BA≤1-1\le-\frac{B}{A}\le1, כלומר ∣B∣≤∣A∣|B|\le|A|
Acos⁡(ax+b)+B=0A\cos(ax+b)+B=0−1≤−BA≤1-1\le-\frac{B}{A}\le1, כלומר ∣B∣≤∣A∣|B|\le|A|
Atan⁡(ax+b)+B=0A\tan(ax+b)+B=0תמיד
דרך הפתרון

פתרון Asin⁡(ax+b)+B=0A\sin(ax+b)+B=0 (וכך גם ב-cos⁡\cos וב-tan⁡\tan)

כשנתונה משוואה מהצורה הזאת (ואולי תחום):

1. מבודדים את הפונקציה: sin⁡(ax+b)=−BA\sin(ax+b)=-\frac{B}{A}.

2. בודקים קיום: ב-sin⁡\sin וב-cos⁡\cos צריך −1≤−BA≤1-1\le-\frac{B}{A}\le1.

3. פותרים בשביל u=ax+bu=ax+b לפי הפתרון הכללי: ב-sin⁡\sin u=u0+2πku=u_0+2\pi k או u=π−u0+2πku=\pi-u_0+2\pi k; ב-cos⁡\cos u=±u0+2πku=\pm u_0+2\pi k; ב-tan⁡\tan u=u0+πku=u_0+\pi k.

4. מבודדים את xx בכל משפחה: מחסרים bb ומחלקים ב-aa. מחלקים ב-aa גם את 2πk2\pi k (או πk\pi k).

5. אם יש תחום: מציבים ערכי kk ושומרים רק את הערכים שבתחום.

שים לב

הטעות הנפוצה: לא לחלק את 2πk2\pi k. מ-2x=π2+2πk2x=\frac{\pi}{2}+2\pi k מקבלים x=π4+πkx=\frac{\pi}{4}+\pi k, לא x=π4+2πkx=\frac{\pi}{4}+2\pi k. אחרת מפספסים פתרונות בתחום.

שים לב

בדיקה: מציבים פתרון אחד מכל משפחה במשוואה המקורית.

דוגמה א - סינוס של 2x−π32x-\frac{\pi}{3} בתחום נתון

פתרו את המשוואה 2sin⁡(2x−π3)−1=02\sin\left(2x-\frac{\pi}{3}\right)-1=0 בתחום 0≤x≤π0\le x\le\pi.

פתרון

1. מבודדים: sin⁡(2x−π3)=12\sin\left(2x-\frac{\pi}{3}\right)=\frac12. 12\frac12 בין −1-1 ל-11, ולכן יש פתרון.

2. מסמנים u=2x−π3u=2x-\frac{\pi}{3}. sin⁡π6=12\sin\frac{\pi}{6}=\frac12, ולכן u=π6+2πku=\frac{\pi}{6}+2\pi k או u=5π6+2πku=\frac{5\pi}{6}+2\pi k.

3. המשפחה u=π6+2πku=\frac{\pi}{6}+2\pi k: 2x=π6+π3+2πk=π2+2πk2x=\frac{\pi}{6}+\frac{\pi}{3}+2\pi k=\frac{\pi}{2}+2\pi k, ולכן x=π4+πkx=\frac{\pi}{4}+\pi k.

4. המשפחה u=5π6+2πku=\frac{5\pi}{6}+2\pi k: 2x=5π6+π3+2πk=7π6+2πk2x=\frac{5\pi}{6}+\frac{\pi}{3}+2\pi k=\frac{7\pi}{6}+2\pi k, ולכן x=7π12+πkx=\frac{7\pi}{12}+\pi k.

5. בתחום 0≤x≤π0\le x\le\pi רק k=0k=0 מתאים בשתי המשפחות: x=π4x=\frac{\pi}{4} ו-x=7π12x=\frac{7\pi}{12}.

6. בדיקה ב-x=π4x=\frac{\pi}{4}: 2sin⁡(π2−π3)−1=2sin⁡π6−1=02\sin\left(\frac{\pi}{2}-\frac{\pi}{3}\right)-1=2\sin\frac{\pi}{6}-1=0.

תשובה

x=π4x=\frac{\pi}{4}, x=7π12x=\frac{7\pi}{12}

דוגמה ב - תנאי קיום לפי פרמטר, ופתרון כללי ב-cos⁡\cos

נתונה המשוואה 4cos⁡x2+m=04\cos\frac{x}{2}+m=0, mm פרמטר.

א. לאילו ערכי mm יש למשוואה פתרון?

ב. פתרו את המשוואה עבור m=−2m=-2 (פתרון כללי).

פתרון

1. נתון: A=4A=4, B=mB=m, והזווית x2\frac{x}{2}. המטרה: תנאי על mm, ואחר כך פתרון.

2. א: מבודדים: cos⁡x2=−m4\cos\frac{x}{2}=-\frac{m}{4}. יש פתרון רק כאשר −1≤−m4≤1-1\le-\frac{m}{4}\le1. כופלים ב-−4-4 (הופכים את כיוון אי-השוויון): −4≤m≤4-4\le m\le4.

3. ב: m=−2m=-2 בתוך התחום. cos⁡x2=24=12\cos\frac{x}{2}=\frac{2}{4}=\frac12.

4. cos⁡π3=12\cos\frac{\pi}{3}=\frac12, ולכן x2=±π3+2πk\frac{x}{2}=\pm\frac{\pi}{3}+2\pi k.

5. כופלים ב-22, גם את 2πk2\pi k: x=±2π3+4πkx=\pm\frac{2\pi}{3}+4\pi k.

תשובה

א. −4≤m≤4-4\le m\le4. ב. x=±2π3+4πkx=\pm\frac{2\pi}{3}+4\pi k (kk שלם).

שאלות פתוחות על משוואות מהצורה A·sin(ax+b)+B=0

5. משוואות פשוטות בעזרת זהויות

משוואה שפותרים בעזרת זהות

במשוואה 3sin⁡x+cos⁡x=0\sqrt3\sin x+\cos x=0 יש שתי פונקציות, sin⁡\sin ו-cos⁡\cos, ואין דרך ישירה לבודד אחת מהן. זהות מתאימה הופכת את המשוואה למשוואת יסוד אחת, כמו אלה שפתרנו.

במדויק: פתרון בעזרת זהות פירושו להחליף ביטוי במשוואה בביטוי ששווה לו לכל xx ששניהם מוגדרים בו, עד שמגיעים למשוואת יסוד. הזהויות שבשימוש:

- sin⁡2x+cos⁡2x=1\sin^2x+\cos^2x=1 לכל xx.

- tan⁡x=sin⁡xcos⁡x\tan x=\frac{\sin x}{\cos x} לכל xx שבו cos⁡x≠0\cos x\ne0.

ההחלפה לא משנה את קבוצת הפתרונות, כל עוד היא לא משנה את תחום ההגדרה. חלוקה של המשוואה בביטוי מותרת רק אם הביטוי לא מתאפס באף פתרון.

בגרף: הפתרונות של sin⁡x=cos⁡x\sin x=\cos x הם נקודות החיתוך של y=sin⁡xy=\sin x (קו רציף) עם y=cos⁡xy=\cos x (קו מקווקו). אחרי חלוקה ב-cos⁡x\cos x מקבלים tan⁡x=1\tan x=1, ולכן החיתוכים חוזרים כל π\pi: בתחום 0≤x≤2π0\le x\le2\pi אלה (π4,22)\left(\frac{\pi}{4},\frac{\sqrt2}{2}\right) ו-(5π4,−22)\left(\frac{5\pi}{4},-\frac{\sqrt2}{2}\right).

123456-11
דרך הפתרון

משוואה מהצורה psin⁡x=qcos⁡xp\sin x=q\cos x

כשנתונה משוואה psin⁡x=qcos⁡xp\sin x=q\cos x (או psin⁡x+rcos⁡x=0p\sin x+r\cos x=0) עם p≠0p\ne0:

1. בודקים ש-cos⁡x=0\cos x=0 אינו פתרון: אם cos⁡x=0\cos x=0 אז sin⁡x=±1\sin x=\pm1, ואגף שמאל ±p≠0\pm p\ne0, בעוד שאגף ימין 00.

2. לכן מותר לחלק ב-cos⁡x\cos x: tan⁡x=qp\tan x=\frac{q}{p}.

3. פותרים: x=x0+πkx=x_0+\pi k.

אם p=0p=0 (ו-q≠0q\ne0), המשוואה היא פשוט cos⁡x=0\cos x=0.

שים לב

אם cos⁡x=0\cos x=0 כן מקיים את המשוואה, אסור לחלק ב-cos⁡x\cos x: החלוקה מאבדת את הפתרונות x=π2+πkx=\frac{\pi}{2}+\pi k. לכן בודקים את cos⁡x=0\cos x=0 לפני החלוקה.

דרך הפתרון

משוואה עם sin⁡2x\sin^2x ו-cos⁡2x\cos^2x בלבד

כשבמשוואה מופיעים רק sin⁡2x\sin^2x, cos⁡2x\cos^2x ומספרים:

1. מחליפים את אחד הריבועים לפי sin⁡2x+cos⁡2x=1\sin^2x+\cos^2x=1, למשל sin⁡2x=1−cos⁡2x\sin^2x=1-\cos^2x.

2. מסדרים ל-cos⁡2x=c\cos^2x=c (או sin⁡2x=c\sin^2x=c).

3. אם c<0c<0 או c>1c>1, אין פתרון. אחרת: cos⁡x=c\cos x=\sqrt c או cos⁡x=−c\cos x=-\sqrt c.

4. פותרים כל משוואת יסוד ומאחדים את הפתרונות.

דרך הפתרון

משוואה עם tan⁡x\tan x ועם sin⁡x\sin x או cos⁡x\cos x

כשבמשוואה מופיע tan⁡x\tan x יחד עם sin⁡x\sin x או cos⁡x\cos x:

1. רושמים את התנאי cos⁡x≠0\cos x\ne0.

2. מחליפים tan⁡x=sin⁡xcos⁡x\tan x=\frac{\sin x}{\cos x} ומפשטים.

3. פותרים את משוואת היסוד שהתקבלה.

4. פוסלים כל פתרון שבו cos⁡x=0\cos x=0.

שים לב

פסילה יכולה להשאיר אפס פתרונות: ב-tan⁡x⋅cos⁡x=1\tan x\cdot\cos x=1 מקבלים sin⁡x=1\sin x=1, כלומר x=π2+2πkx=\frac{\pi}{2}+2\pi k. שם cos⁡x=0\cos x=0, ולכן למשוואה אין פתרון.

דוגמה א - חלוקה ב-cos⁡x\cos x: מעבר ל-tan⁡x\tan x

פתרו את המשוואה 3sin⁡x+cos⁡x=0\sqrt3\sin x+\cos x=0 בתחום 0≤x≤2π0\le x\le2\pi.

פתרון

1. מעבירים אגף: 3sin⁡x=−cos⁡x\sqrt3\sin x=-\cos x.

2. cos⁡x=0\cos x=0 אינו פתרון: אז sin⁡x=±1\sin x=\pm1, ואגף שמאל במשוואה המקורית ±3≠0\pm\sqrt3\ne0.

3. מחלקים ב-cos⁡x\cos x וב-3\sqrt3: tan⁡x=−13=−33\tan x=-\frac{1}{\sqrt3}=-\frac{\sqrt3}{3}.

4. tan⁡π6=33\tan\frac{\pi}{6}=\frac{\sqrt3}{3}, ולכן x0=−π6x_0=-\frac{\pi}{6} והפתרון הכללי x=−π6+πkx=-\frac{\pi}{6}+\pi k.

5. בתחום: k=1k=1 נותן 5π6\frac{5\pi}{6}, ו-k=2k=2 נותן 11π6\frac{11\pi}{6}.

6. בדיקה ב-x=5π6x=\frac{5\pi}{6}: 3⋅12+(−32)=0\sqrt3\cdot\frac12+\left(-\frac{\sqrt3}{2}\right)=0.

תשובה

x=5π6x=\frac{5\pi}{6}, x=11π6x=\frac{11\pi}{6}

דוגמה ב - החלפת sin⁡2x\sin^2x לפי sin⁡2x+cos⁡2x=1\sin^2x+\cos^2x=1

פתרו את המשוואה 4sin⁡2x+2cos⁡2x=34\sin^2x+2\cos^2x=3 בתחום 0≤x<2π0\le x<2\pi.

פתרון

1. מחליפים sin⁡2x=1−cos⁡2x\sin^2x=1-\cos^2x: 4−4cos⁡2x+2cos⁡2x=34-4\cos^2x+2\cos^2x=3.

2. מסדרים: −2cos⁡2x=−1-2\cos^2x=-1, כלומר cos⁡2x=12\cos^2x=\frac12. 12\frac12 בין 00 ל-11, ולכן יש פתרון.

3. cos⁡x=22\cos x=\frac{\sqrt2}{2} או cos⁡x=−22\cos x=-\frac{\sqrt2}{2}.

4. cos⁡x=22\cos x=\frac{\sqrt2}{2}: x=±π4+2πkx=\pm\frac{\pi}{4}+2\pi k. בתחום: π4\frac{\pi}{4} ו-7π4\frac{7\pi}{4}.

5. cos⁡x=−22\cos x=-\frac{\sqrt2}{2}: x=±3π4+2πkx=\pm\frac{3\pi}{4}+2\pi k. בתחום: 3π4\frac{3\pi}{4} ו-5π4\frac{5\pi}{4}.

6. בגרף: הישר המקווקו y=3y=3 חותך את y=4sin⁡2x+2cos⁡2xy=4\sin^2x+2\cos^2x בארבע הנקודות האלה.

1234561234
תשובה

x=π4x=\frac{\pi}{4}, 3π4\frac{3\pi}{4}, 5π4\frac{5\pi}{4}, 7π4\frac{7\pi}{4}

שאלות פתוחות על משוואות פשוטות בעזרת זהויות

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.