תזכורת: ו- על מעגל היחידה
בנושא "מעגל היחידה" התאמנו לכל מספר נקודה על מעגל היחידה, ונתנו שמות לשיעורים שלה. בנושא הזה נלך בכיוון ההפוך: נתון הערך, ומחפשים את המספרים.
במדויק: לכל מספר ממשי , היא הנקודה על מעגל היחידה שמתאימה ל-. לכל : , , ולכל שלם ו-. תכונות הסימטריה: , , .
תזכורת:
הפונקציה השלישית, , מוגדרת בעזרת הישר המשיק למעגל היחידה בנקודה , והיא שווה למנה של ב-.
במדויק: לכל שבו , . הישר שעובר דרך ו- חותך את המשיק בנקודה . כש-, כלומר ( שלם), הישר הזה מקביל למשיק, ו- לא מוגדר.
זהות ומשוואה
השוויון נכון לכל . השוויון נכון רק לחלק מהמספרים. הראשון הוא זהות, והשני משוואה.
במדויק: זהות היא שוויון בין שני ביטויים שמתקיים לכל ערך של המשתנה ששני הביטויים מוגדרים בו. משוואה טריגונומטרית היא משוואה שהנעלם מופיע בה בתוך , או . לפתור אותה פירושו למצוא את כל המספרים שמקיימים אותה (או את כולם בתחום נתון, אם יש תחום).
1. המשוואה sin x=a: פתרון כללי ובתחום
המשוואה
כשמחפשים את כל המספרים שעבורם , מחפשים על מעגל היחידה את הנקודות ששיעור ה- שלהן הוא . יש שתי נקודות כאלה, ולכל אחת מהן מתאימים אינסוף מספרים.
במדויק: יהי מספר נתון. פתרון של המשוואה הוא מספר ממשי שעבורו . הפתרון הכללי הוא קבוצת כל הפתרונות, כתובה בעזרת מספר שלם . פתרון בתחום הוא רשימת כל הפתרונות שנמצאים בתחום הנתון. אם או , אין אף פתרון.
על מעגל היחידה: הישר חותך את מעגל היחידה בשתי נקודות, ו-. הן סימטריות ביחס לציר ה-, ולכן .
בגרף: הישר המקווקו חותך את הגרף של פעמיים בכל מחזור באורך . בתחום אלה ארבע הנקודות .
הפתרון הכללי של
בכל השורות שלם. למה: ו- הן שתי הנקודות שגובהן (כי ), והוספת מחזירה לאותה נקודה. כש- שתי הנקודות מתלכדות לנקודה אחת.
פתרון , כללי ובתחום
כשנתונה משוואה (ואולי תחום):
1. בודקים ש-. אם לא, אין פתרון.
2. מוצאים פתרון אחד : מטבלת הערכים המיוחדים (למספר שלילי בעזרת ), או במחשבון במצב RAD בעזרת . המחשבון נותן בין ל-.
3. כותבים את שתי המשפחות: או .
4. אם יש תחום: מציבים בכל משפחה ושומרים רק את הערכים שבתחום.
ב- המשפחה הנוספת היא , לא : , ולכן פותר את .
במעלות כותבים את אותו פתרון כך: או .
דוגמה - ערך מיוחד שלילי, כללי ובתחום
פתרו את המשוואה .
א. מצאו את הפתרון הכללי.
ב. מצאו את הפתרונות בתחום .
1. , ולכן יש פתרונות.
2. פתרון אחד: , ולכן . כלומר .
3. א: , או .
4. ב: במשפחה : נותן (מחוץ לתחום), נותן (בתחום), כבר גדול מ-.
5. במשפחה : רק בתחום, והוא נותן .
6. בדיקה: ו- ברביעים III ו-IV, שם שלילי.
א. או ( שלם). ב. , .
2. המשוואה cos x=a
המשוואה
הוא שיעור ה- של . לכן כדי לפתור מחפשים על מעגל היחידה את הנקודות שעל הישר האנכי .
במדויק: יהי מספר נתון. פתרון של המשוואה הוא מספר ממשי שעבורו . אם , הישר חותך את מעגל היחידה בשתי נקודות שסימטריות ביחס לציר ה-: ו-. אם יש נקודה אחת, ואם או אין אף נקודה, ואין פתרון.
על מעגל היחידה: הישר חותך את המעגל ב- וב-. השיקוף ביחס לציר ה- לא משנה את , כי .
בגרף: הישר המקווקו חותך את הגרף של ב-, וכל החיתוכים חוזרים: גם .
הפתרון הכללי של
בכל השורות שלם. את שתי המשפחות כותבים גם בקיצור: .
פתרון , כללי ובתחום
כשנתונה משוואה (ואולי תחום):
1. בודקים ש-. אם לא, אין פתרון.
2. מוצאים פתרון אחד : מטבלת הערכים המיוחדים (לערך שלילי בעזרת ), או במחשבון במצב RAD בעזרת . המחשבון נותן בין ל-.
3. כותבים: או .
4. אם יש תחום: מציבים ערכי בכל משפחה ושומרים רק את הערכים שבתחום.
ב- המשפחה הנוספת היא , וב- היא . טעות נפוצה היא להחליף ביניהן. בדיקה מהירה: ב- שתי הנקודות זו מעל זו (אותו שיעור ), ב- זו ליד זו (אותו שיעור ).
ערך מהמחשבון הוא מקורב. אם הפתרון בתחום , את המשפחה מקבלים עם : .
דוגמה - ערך מיוחד שלילי וערך שאינו מיוחד
א. פתרו את המשוואה בתחום .
ב. פתרו את המשוואה בתחום . דייקו עד שתי ספרות אחרי הנקודה.
1. א: , ולפי : . לכן .
2. הפתרון הכללי: .
3. בתחום רק מתאים: ו-.
4. ב: אינו ערך מיוחד. במחשבון (RAD): .
5. הפתרון הכללי: .
6. בתחום : (), ו- ().
א. . ב. , .
3. המשוואה tan x=a
המשוואה
הוא הגובה שבו הישר חותך את המשיק . שתי נקודות נגדיות על המעגל, ו-, נמצאות על אותו ישר דרך , ולכן נותנות אותו .
במדויק: יהי מספר נתון. פתרון של המשוואה הוא מספר ממשי שבו ו-. לכל מספר יש פתרונות: הישר דרך ו- חותך את מעגל היחידה בשתי נקודות נגדיות, והפתרונות הם כל המספרים שמתאימים להן.
על מעגל היחידה: . הישר המקווקו דרך ו- חותך את המעגל ב- וב-, ו-.
בגרף: הישר המקווקו חותך כל ענף של פעם אחת, והחיתוכים חוזרים כל . בתחום שבגרף: . הקווים האנכיים הם ו-, שבהם לא מוגדר.
הפתרון הכללי של
לכל מספר : אם פתרון אחד, אז הפתרון הכללי הוא ( שלם).
למה ולא : ו-, ולכן .
מקרה מיוחד: נותן .
פתרון , כללי ובתחום
כשנתונה משוואה (ואולי תחום):
1. מוצאים פתרון אחד : מטבלת הערכים המיוחדים (למספר שלילי בעזרת ), או במחשבון במצב RAD בעזרת . המחשבון נותן בין ל-.
2. כותבים משפחה אחת: .
3. אם יש תחום: מציבים ערכי ושומרים רק את הערכים שבתחום.
ב- אין בדיקת קיום: לכל , גם , יש פתרון. יש רק משפחה אחת, והצעד שלה . כתיבה של מפספסת חצי מהפתרונות.
, כי .
דוגמה - ערך מיוחד שלילי, כללי ובתחום
פתרו את המשוואה .
א. מצאו את הפתרון הכללי.
ב. מצאו את הפתרונות בתחום .
1. , ולכן . כלומר .
2. א: .
3. ב: נותן (מחוץ לתחום). נותן , ו- נותן . נותן .
4. בדיקה: ב- (רביע II) וב- (רביע IV) ל- ול- סימנים שונים, ולכן שלילי.
א. ( שלם). ב. , .
4. משוואות מהצורה A·sin(ax+b)+B=0
משוואה עם ביטוי בתוך הפונקציה
במשוואה בתוך הסינוס לא כתוב לבד, אלא הביטוי . הרעיון: קודם פותרים בשביל הביטוי כולו, ורק בסוף מבודדים את .
במדויק: אלה משוואות מהצורה , או , כאשר , , , מספרים נתונים, ו-. מסמנים . מבודדים את הפונקציה ומקבלים משוואת יסוד ב-, כמו . כל פתרון נותן .
באיור: הגרף של בתחום . הפתרונות של המשוואה הם נקודות החיתוך שלו עם ציר ה-: ו-. המחזור של הוא , ולכן הפתרונות חוזרים כל ולא כל .
מתי יש פתרון
פתרון (וכך גם ב- וב-)
כשנתונה משוואה מהצורה הזאת (ואולי תחום):
1. מבודדים את הפונקציה: .
2. בודקים קיום: ב- וב- צריך .
3. פותרים בשביל לפי הפתרון הכללי: ב- או ; ב- ; ב- .
4. מבודדים את בכל משפחה: מחסרים ומחלקים ב-. מחלקים ב- גם את (או ).
5. אם יש תחום: מציבים ערכי ושומרים רק את הערכים שבתחום.
הטעות הנפוצה: לא לחלק את . מ- מקבלים , לא . אחרת מפספסים פתרונות בתחום.
בדיקה: מציבים פתרון אחד מכל משפחה במשוואה המקורית.
דוגמה א - סינוס של בתחום נתון
פתרו את המשוואה בתחום .
1. מבודדים: . בין ל-, ולכן יש פתרון.
2. מסמנים . , ולכן או .
3. המשפחה : , ולכן .
4. המשפחה : , ולכן .
5. בתחום רק מתאים בשתי המשפחות: ו-.
6. בדיקה ב-: .
,
דוגמה ב - תנאי קיום לפי פרמטר, ופתרון כללי ב-
נתונה המשוואה , פרמטר.
א. לאילו ערכי יש למשוואה פתרון?
ב. פתרו את המשוואה עבור (פתרון כללי).
1. נתון: , , והזווית . המטרה: תנאי על , ואחר כך פתרון.
2. א: מבודדים: . יש פתרון רק כאשר . כופלים ב- (הופכים את כיוון אי-השוויון): .
3. ב: בתוך התחום. .
4. , ולכן .
5. כופלים ב-, גם את : .
א. . ב. ( שלם).
5. משוואות פשוטות בעזרת זהויות
משוואה שפותרים בעזרת זהות
במשוואה יש שתי פונקציות, ו-, ואין דרך ישירה לבודד אחת מהן. זהות מתאימה הופכת את המשוואה למשוואת יסוד אחת, כמו אלה שפתרנו.
במדויק: פתרון בעזרת זהות פירושו להחליף ביטוי במשוואה בביטוי ששווה לו לכל ששניהם מוגדרים בו, עד שמגיעים למשוואת יסוד. הזהויות שבשימוש:
- לכל .
- לכל שבו .
ההחלפה לא משנה את קבוצת הפתרונות, כל עוד היא לא משנה את תחום ההגדרה. חלוקה של המשוואה בביטוי מותרת רק אם הביטוי לא מתאפס באף פתרון.
בגרף: הפתרונות של הם נקודות החיתוך של (קו רציף) עם (קו מקווקו). אחרי חלוקה ב- מקבלים , ולכן החיתוכים חוזרים כל : בתחום אלה ו-.
משוואה מהצורה
כשנתונה משוואה (או ) עם :
1. בודקים ש- אינו פתרון: אם אז , ואגף שמאל , בעוד שאגף ימין .
2. לכן מותר לחלק ב-: .
3. פותרים: .
אם (ו-), המשוואה היא פשוט .
אם כן מקיים את המשוואה, אסור לחלק ב-: החלוקה מאבדת את הפתרונות . לכן בודקים את לפני החלוקה.
משוואה עם ו- בלבד
כשבמשוואה מופיעים רק , ומספרים:
1. מחליפים את אחד הריבועים לפי , למשל .
2. מסדרים ל- (או ).
3. אם או , אין פתרון. אחרת: או .
4. פותרים כל משוואת יסוד ומאחדים את הפתרונות.
משוואה עם ועם או
כשבמשוואה מופיע יחד עם או :
1. רושמים את התנאי .
2. מחליפים ומפשטים.
3. פותרים את משוואת היסוד שהתקבלה.
4. פוסלים כל פתרון שבו .
פסילה יכולה להשאיר אפס פתרונות: ב- מקבלים , כלומר . שם , ולכן למשוואה אין פתרון.
דוגמה א - חלוקה ב-: מעבר ל-
פתרו את המשוואה בתחום .
1. מעבירים אגף: .
2. אינו פתרון: אז , ואגף שמאל במשוואה המקורית .
3. מחלקים ב- וב-: .
4. , ולכן והפתרון הכללי .
5. בתחום: נותן , ו- נותן .
6. בדיקה ב-: .
,
דוגמה ב - החלפת לפי
פתרו את המשוואה בתחום .
1. מחליפים : .
2. מסדרים: , כלומר . בין ל-, ולכן יש פתרון.
3. או .
4. : . בתחום: ו-.
5. : . בתחום: ו-.
6. בגרף: הישר המקווקו חותך את בארבע הנקודות האלה.
, , ,