דילוג לתוכן המרכזי

סיכום הגרפים של הפונקציות הטריגונומטריות

מתמטיקה כיתה י' 5 יח"ל · 9 נושאים

כל מה שצריך לדעת בהגרפים של הפונקציות הטריגונומטריות: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: sin⁡x\sin x, cos⁡x\cos x ומחזוריות

על מעגל היחידה התאמנו לכל מספר ממשי xx נקודה PxP_x, וקראנו לשיעורים שלה cos⁡x\cos x ו-sin⁡x\sin x.

במדויק: לכל מספר ממשי xx, Px=(cos⁡x,sin⁡x)P_x=(\cos x,\sin x) היא הנקודה על מעגל היחידה שמתקבלת מליפוף קשת באורך ∣x∣\lvert x\rvert מהנקודה (1,0)(1,0) (נגד כיוון השעון כש-x>0x>0, עם כיוון השעון כש-x<0x<0). פונקציה ff היא מחזורית אם יש מספר T>0T>0 כך שלכל xx בתחום ההגדרה, גם x+Tx+T בתחום ההגדרה ו-f(x+T)=f(x)f(x+T)=f(x). המספר החיובי הקטן ביותר כזה הוא המחזור. ל-sin⁡x\sin x ול-cos⁡x\cos x המחזור הוא 2π2\pi.

מהמעגל לגרף

עד עכשיו ראינו את sin⁡x\sin x ואת cos⁡x\cos x כשיעורים של נקודה על המעגל. עכשיו נצייר אותן כמו כל פונקציה אחרת: על ציר ה-xx המספר xx, ועל ציר ה-yy הערך של הפונקציה.

במדויק: הגרף של פונקציה ff הוא קבוצת כל הנקודות (x,f(x))(x,f(x)), כאשר xx בתחום ההגדרה של ff. בגרף של sin⁡x\sin x, הנקודה שמעל המספר xx נמצאת בגובה שיעור ה-yy של PxP_x.

על ציר ה-xx של הגרף רשומים מספרים ממשיים (אורכי קשתות), לא מעלות: π≈3.14\pi\approx3.14 ו-2π≈6.282\pi\approx6.28. באיור: הנקודה (2.2,sin⁡2.2)(2.2,\sin2.2) על הגרף של sin⁡x\sin x. P2.2P_{2.2} ברביע II, ולכן sin⁡2.2>0\sin2.2>0.

123456-11(2.2, sin2.2)

1. הגרף של sin x: תחום, טווח, קיצון ואפסים

הגרף של sin⁡x\sin x

כשהנקודה PxP_x מסתובבת על מעגל היחידה, הגובה שלה עולה ויורד שוב ושוב. לכן הגרף של sin⁡x\sin x נראה כמו גל.

במדויק: הגרף של f(x)=sin⁡xf(x)=\sin x הוא קבוצת הנקודות (x,sin⁡x)(x,\sin x) לכל מספר ממשי xx. תחום ההגדרה הוא כל המספרים הממשיים, הטווח הוא −1≤y≤1-1\le y\le1, והגרף חוזר על עצמו בכל קטע שאורכו 2π2\pi.

החלק של הגרף בין x=0x=0 ל-x=2πx=2\pi הוא מחזור אחד: הגרף עולה מ-00 ל-11, יורד ל-−1-1 וחוזר ל-00. משמאל ל-00 ומימין ל-2π2\pi אותו חלק חוזר שוב ושוב. באיור הגרף בתחום −2π≤x≤2π-2\pi\le x\le2\pi, עם נקודות המקסימום, המינימום והחיתוך עם ציר ה-xx. נקודות המינימום הן (−π2,−1)\left(-\frac{\pi}{2},-1\right) ו-(3π2,−1)\left(\frac{3\pi}{2},-1\right).

-6-4-2246-1.5-1.0-0.50.51.01.5(π/2,1)(π,0)(-3π/2,1)(-π,0)(2π,0)

תכונות הפונקציה f(x)=sin⁡xf(x)=\sin x

תכונהf(x)=sin⁡xf(x)=\sin x
תחום הגדרהכל xx
טווח−1≤y≤1-1\le y\le1
מחזור2π2\pi
נקודות מקסימום(π2+2πk, 1)\left(\frac{\pi}{2}+2\pi k,\ 1\right)
נקודות מינימום(−π2+2πk, −1)\left(-\frac{\pi}{2}+2\pi k,\ -1\right)
נקודות חיתוך עם ציר ה-xx(πk, 0)(\pi k,\ 0)
נקודת חיתוך עם ציר ה-yy(0,0)(0,0)
סימטריהאי-זוגית: sin⁡(−x)=−sin⁡x\sin(-x)=-\sin x, הגרף סימטרי ביחס לראשית

בכל השורות kk הוא מספר שלם.

עלייה וירידה של sin⁡x\sin x במחזור 0≤x≤2π0\le x\le2\pi

תחוםsin⁡x\sin x
0<x<π20<x<\frac{\pi}{2}עולה
π2<x<3π2\frac{\pi}{2}<x<\frac{3\pi}{2}יורדת
3π2<x<2π\frac{3\pi}{2}<x<2\piעולה

בשאר הגרף התחומים חוזרים כל 2π2\pi. הסימן: sin⁡x>0\sin x>0 כש-0<x<π0<x<\pi, ו-sin⁡x<0\sin x<0 כש-π<x<2π\pi<x<2\pi.

דרך הפתרון

שרטוט הגרף של sin⁡x\sin x

כשצריך לשרטט את sin⁡x\sin x בתחום נתון:

1. מסמנים את חמש הנקודות של מחזור אחד: (0,0)(0,0), (π2,1)\left(\frac{\pi}{2},1\right), (π,0)(\pi,0), (3π2,−1)\left(\frac{3\pi}{2},-1\right), (2π,0)(2\pi,0).

2. מחברים אותן בקו מעוגל (לא בקווים ישרים).

3. מעתיקים את המחזור ימינה ושמאלה, כל פעם ב-2π2\pi, עד שמכסים את התחום.

שים לב

ל-sin⁡x\sin x יש אינסוף נקודות מקסימום ואינסוף נקודות מינימום. בתחום מוגבל מוצאים אותן בהצבת ערכי kk שלמים: לנקודות המקסימום x=π2+2πkx=\frac{\pi}{2}+2\pi k.

שים לב

הנקודות (π2,1)\left(\frac{\pi}{2},1\right) ו-(−3π2,1)\left(-\frac{3\pi}{2},1\right) הן שתיהן נקודות מקסימום: −3π2=π2−2π-\frac{3\pi}{2}=\frac{\pi}{2}-2\pi. באותו אופן גם (3π2,−1)\left(\frac{3\pi}{2},-1\right) היא נקודת מינימום (k=1k=1).

דוגמה - קיצון, אפסים וסימן בתחום של שני מחזורים

נתונה הפונקציה f(x)=sin⁡xf(x)=\sin x בתחום −2π<x<2π-2\pi<x<2\pi.

א. מצאו את נקודות המקסימום ואת נקודות המינימום של ff.

ב. מצאו את נקודות החיתוך של הגרף עם ציר ה-xx.

ג. מצאו את תחומי החיוביות של ff.

פתרון

1. א: נקודות מקסימום ב-x=π2+2πkx=\frac{\pi}{2}+2\pi k. בתחום: k=0k=0 נותן π2\frac{\pi}{2}, ו-k=−1k=-1 נותן −3π2-\frac{3\pi}{2}. (k=1k=1 נותן 5π2>2π\frac{5\pi}{2}>2\pi, מחוץ לתחום.)

2. נקודות מינימום ב-x=−π2+2πkx=-\frac{\pi}{2}+2\pi k. בתחום: k=0k=0 נותן −π2-\frac{\pi}{2}, ו-k=1k=1 נותן 3π2\frac{3\pi}{2}.

3. ב: אפסים ב-x=πkx=\pi k. התחום פתוח, ולכן −2π-2\pi ו-2π2\pi לא נכללים: נשארים −π,0,π-\pi,0,\pi.

4. ג: במחזור 0<x<2π0<x<2\pi, sin⁡x>0\sin x>0 כש-0<x<π0<x<\pi. מזיזים ב-−2π-2\pi ומקבלים גם −2π<x<−π-2\pi<x<-\pi.

-6-4-2246-1.5-1.0-0.50.51.01.5(-3π/2,1)(π/2,1)
תשובה

א. מקסימום: (−3π2,1)\left(-\frac{3\pi}{2},1\right), (π2,1)\left(\frac{\pi}{2},1\right). מינימום: (−π2,−1)\left(-\frac{\pi}{2},-1\right), (3π2,−1)\left(\frac{3\pi}{2},-1\right). ב. (−π,0)(-\pi,0), (0,0)(0,0), (π,0)(\pi,0). ג. −2π<x<−π-2\pi<x<-\pi או 0<x<π0<x<\pi.

שאלות פתוחות על הגרף של sin x: תחום, טווח, קיצון ואפסים

2. הגרף של cos x

הגרף של cos⁡x\cos x

cos⁡x\cos x הוא שיעור ה-xx של PxP_x. גם הוא עולה ויורד בין −1-1 ל-11, ולכן גם הגרף שלו הוא גל, אבל הוא מתחיל במקום אחר: ב-x=0x=0 הוא בשיא.

במדויק: הגרף של f(x)=cos⁡xf(x)=\cos x הוא קבוצת הנקודות (x,cos⁡x)(x,\cos x) לכל מספר ממשי xx. תחום ההגדרה הוא כל המספרים הממשיים, הטווח הוא −1≤y≤1-1\le y\le1, והמחזור הוא 2π2\pi.

במחזור 0≤x≤2π0\le x\le2\pi הגרף יורד מ-11 ל-−1-1 (עד x=πx=\pi) וחוזר ל-11. מאחר ש-cos⁡(−x)=cos⁡x\cos(-x)=\cos x, הגרף סימטרי ביחס לציר ה-yy. באיור מסומנות גם נקודות המינימום (−π,−1)(-\pi,-1), (π,−1)(\pi,-1) ונקודת החיתוך (−π2,0)\left(-\frac{\pi}{2},0\right).

-6-4-2246-1.5-1.0-0.50.51.01.5(0,1)(π/2,0)(2π,1)(-2π,1)

תכונות הפונקציה f(x)=cos⁡xf(x)=\cos x

תכונהf(x)=cos⁡xf(x)=\cos x
תחום הגדרהכל xx
טווח−1≤y≤1-1\le y\le1
מחזור2π2\pi
נקודות מקסימום(2πk, 1)(2\pi k,\ 1)
נקודות מינימום(π+2πk, −1)(\pi+2\pi k,\ -1)
נקודות חיתוך עם ציר ה-xx(π2+πk, 0)\left(\frac{\pi}{2}+\pi k,\ 0\right)
נקודת חיתוך עם ציר ה-yy(0,1)(0,1)
סימטריהזוגית: cos⁡(−x)=cos⁡x\cos(-x)=\cos x, הגרף סימטרי ביחס לציר ה-yy

בכל השורות kk הוא מספר שלם. במחזור 0≤x≤2π0\le x\le2\pi: cos⁡x\cos x יורדת כש-0<x<π0<x<\pi ועולה כש-π<x<2π\pi<x<2\pi.

הקשר בין הגרף של cos⁡x\cos x לגרף של sin⁡x\sin x

הגרף של cos⁡x\cos x הוא הגרף של sin⁡x\sin x אחרי הזזה של π2\frac{\pi}{2} שמאלה:

cos⁡x=sin⁡(x+π2)\cos x=\sin\left(x+\frac{\pi}{2}\right)

למשל, המקסימום של sin⁡x\sin x ב-x=π2x=\frac{\pi}{2} עובר ל-x=0x=0, המקסימום של cos⁡x\cos x.

שים לב

טעות נפוצה: לחשוב שהגרף של cos⁡x\cos x עובר בראשית. cos⁡0=1\cos0=1, ולכן הוא חותך את ציר ה-yy ב-(0,1)(0,1). בראשית עובר הגרף של sin⁡x\sin x.

דוגמה - תחום שבו sin⁡x\sin x ו-cos⁡x\cos x שתיהן יורדות

בתחום 0≤x≤2π0\le x\le2\pi:

א. מצאו את הערכים של xx שבהם cos⁡x=1\cos x=1, שבהם cos⁡x=−1\cos x=-1 ושבהם cos⁡x=0\cos x=0.

ב. מצאו את התחום שבו שתי הפונקציות sin⁡x\sin x ו-cos⁡x\cos x יורדות.

פתרון

1. א: cos⁡x=1\cos x=1 ב-x=2πkx=2\pi k. בתחום: x=0x=0 ו-x=2πx=2\pi.

2. cos⁡x=−1\cos x=-1 ב-x=π+2πkx=\pi+2\pi k. בתחום: x=πx=\pi.

3. cos⁡x=0\cos x=0 ב-x=π2+πkx=\frac{\pi}{2}+\pi k. בתחום: x=π2x=\frac{\pi}{2} ו-x=3π2x=\frac{3\pi}{2}.

4. ב: cos⁡x\cos x יורדת כש-0<x<π0<x<\pi. sin⁡x\sin x יורדת כש-π2<x<3π2\frac{\pi}{2}<x<\frac{3\pi}{2}.

5. שתיהן יורדות בחלק המשותף: π2<x<π\frac{\pi}{2}<x<\pi. באיור cos⁡x\cos x בקו רציף ו-sin⁡x\sin x בקו מקווקו.

123456-11(0,1)(π/2,1)
תשובה

א. cos⁡x=1\cos x=1: x=0,2πx=0,2\pi. cos⁡x=−1\cos x=-1: x=πx=\pi. cos⁡x=0\cos x=0: x=π2,3π2x=\frac{\pi}{2},\frac{3\pi}{2}. ב. π2<x<π\frac{\pi}{2}<x<\pi.

שאלות פתוחות על הגרף של cos x

3. הפונקציה tan x: הגדרה ותחום הגדרה

tan⁡x\tan x (טנגנס xx)

יש פונקציה טריגונומטרית שלישית, שגם אותה מגדירים על מעגל היחידה. משתמשים בה בישר x=1x=1, שמשיק למעגל היחידה בנקודה A(1,0)A(1,0). מעבירים ישר מראשית הצירים OO דרך PxP_x, ובודקים איפה הוא פוגש את המשיק.

במדויק: לכל מספר ממשי xx שעבורו PxP_x אינה על ציר ה-yy, הישר OPxOP_x חותך את הישר x=1x=1 בנקודה אחת T(1,t)T(1,t). tan⁡x\tan x הוא שיעור ה-yy של הנקודה הזאת: tan⁡x=t\tan x=t. כש-PxP_x על ציר ה-yy, הישר OPxOP_x הוא ציר ה-yy, הוא מקביל לישר x=1x=1, ו-tan⁡x\tan x אינו מוגדר.

הישר OPxOP_x הוא ישר שלם, לא רק הקטע מ-OO עד PxP_x. כש-PxP_x ברביע I, הקרן מ-OO דרך PxP_x פוגשת את המשיק מעל ציר ה-xx, ו-tan⁡x>0\tan x>0 (באיור עם x=0.9x=0.9). כש-PxP_x ברביע II, ממשיכים את הישר דרך OO לצד השני, והוא פוגש את המשיק מתחת לציר ה-xx, ולכן tan⁡x<0\tan x<0 (באיור עם x=2.3x=2.3, ההמשך מקווקו).

OAPT
OAPT

תחום ההגדרה של tan⁡x\tan x

PxP_x על ציר ה-yy בדיוק כש-x=π2+πkx=\frac{\pi}{2}+\pi k (kk שלם). לכן:

tan⁡x\tan x מוגדר לכל x≠π2+πkx\ne\frac{\pi}{2}+\pi k.

למשל tan⁡π2\tan\frac{\pi}{2}, tan⁡3π2\tan\frac{3\pi}{2} ו-tan⁡(−π2)\tan\left(-\frac{\pi}{2}\right) אינם מוגדרים.

tan⁡x\tan x כשיפוע הישר OPxOP_x

הישר OPxOP_x עובר דרך O(0,0)O(0,0) ודרך T(1,tan⁡x)T(1,\tan x), ולכן השיפוע שלו הוא tan⁡x−01−0=tan⁡x\frac{\tan x-0}{1-0}=\tan x.

אם Px=(a,b)P_x=(a,b) ו-a≠0a\ne0, אז השיפוע הוא גם ba\frac{b}{a}, ולכן tan⁡x=ba\tan x=\frac{b}{a}.

ערכי tan⁡x\tan x במספרים המיוחדים

xx00π6\frac{\pi}{6}π4\frac{\pi}{4}π3\frac{\pi}{3}π2\frac{\pi}{2}π\pi
tan⁡x\tan x0033\frac{\sqrt3}{3}113\sqrt3לא מוגדר00

למשל ב-π3\frac{\pi}{3}: Pπ3=(12,32)P_{\frac{\pi}{3}}=\left(\frac12,\frac{\sqrt3}{2}\right), והשיפוע 32:12=3\frac{\sqrt3}{2}:\frac12=\sqrt3.

הסימן של tan⁡x\tan x ברביעים

רביע של PxP_xIIIIIIIV
tan⁡x\tan x++−-++−-

כש-PxP_x על ציר ה-xx (x=πkx=\pi k), tan⁡x=0\tan x=0.

שים לב

בניגוד ל-sin⁡x\sin x ול-cos⁡x\cos x, הערך של tan⁡x\tan x לא מוגבל בין −1-1 ל-11: הנקודה TT יכולה להיות בכל גובה על הישר x=1x=1. למשל tan⁡π3=3≈1.73\tan\frac{\pi}{3}=\sqrt3\approx1.73.

דוגמה - ערך מדויק ברביע II וברביע III ובדיקת הגדרה

א. חשבו בלי מחשבון את tan⁡2π3\tan\frac{2\pi}{3} ואת tan⁡5π4\tan\frac{5\pi}{4}.

ב. האם tan⁡(−3π2)\tan\left(-\frac{3\pi}{2}\right) מוגדר? נמקו.

פתרון

1. א: 2π3=π−π3\frac{2\pi}{3}=\pi-\frac{\pi}{3}, ולכן P2π3=(−12,32)P_{\frac{2\pi}{3}}=\left(-\frac12,\frac{\sqrt3}{2}\right) (שיקוף של Pπ3P_{\frac{\pi}{3}} ביחס לציר ה-yy).

2. tan⁡2π3\tan\frac{2\pi}{3} הוא שיפוע הישר OPOP: 32:(−12)=−3\frac{\sqrt3}{2}:\left(-\frac12\right)=-\sqrt3. בדיקה: רביע II, הסימן שלילי.

3. P5π4P_{\frac{5\pi}{4}} היא הנקודה הנגדית ל-Pπ4P_{\frac{\pi}{4}}: (−22,−22)\left(-\frac{\sqrt2}{2},-\frac{\sqrt2}{2}\right). השיפוע: −22−22=1\frac{-\frac{\sqrt2}{2}}{-\frac{\sqrt2}{2}}=1. בדיקה: רביע III, הסימן חיובי.

4. ב: −3π2=π2+π⋅(−2)-\frac{3\pi}{2}=\frac{\pi}{2}+\pi\cdot(-2), כלומר k=−2k=-2. לכן P−3π2=(0,1)P_{-\frac{3\pi}{2}}=(0,1) על ציר ה-yy, ו-tan⁡\tan לא מוגדר שם.

תשובה

א. tan⁡2π3=−3\tan\frac{2\pi}{3}=-\sqrt3, tan⁡5π4=1\tan\frac{5\pi}{4}=1. ב. לא מוגדר, כי P−3π2=(0,1)P_{-\frac{3\pi}{2}}=(0,1) על ציר ה-yy.

שאלות פתוחות על הפונקציה tan x: הגדרה ותחום הגדרה

4. הגרף של tan x והמחזור π

הגרף של tan⁡x\tan x והמחזור שלו

כש-xx גדל מ-00 לכיוון π2\frac{\pi}{2}, הישר OPxOP_x נעשה תלול יותר ויותר, והנקודה TT עולה בלי סוף. מעבר ל-π2\frac{\pi}{2} הנקודה TT מופיעה למטה ושוב עולה. לכן הגרף של tan⁡x\tan x בנוי מענפים נפרדים.

במדויק: לכל xx בתחום ההגדרה, Px+πP_{x+\pi} היא הנקודה הנגדית ל-PxP_x על המעגל, ושתיהן על אותו ישר דרך OO. לכן tan⁡(x+π)=tan⁡x\tan(x+\pi)=\tan x. המחזור של tan⁡x\tan x הוא π\pi: זה המספר החיובי הקטן ביותר pp שעבורו tan⁡(x+p)=tan⁡x\tan(x+p)=\tan x לכל xx בתחום.

כל ענף נמצא בין שתי אסימפטוטות אנכיות סמוכות, ועולה בכל הקטע שלו מ-−∞-\infty ל-∞\infty. באיור: הענף שבין −π2-\frac{\pi}{2} ל-π2\frac{\pi}{2} עובר בראשית ובנקודה (π4,1)\left(\frac{\pi}{4},1\right). הענף הבא הוא אותו ענף בהזזה של π\pi ימינה, ולכן עובר ב-(π,0)(\pi,0) וב-(5π4,1)\left(\frac{5\pi}{4},1\right). באותו אופן, הזזה של π\pi שמאלה נותנת ענף שעובר ב-(−π,0)(-\pi,0).

-4-224-4-224

תכונות הפונקציה f(x)=tan⁡xf(x)=\tan x

תכונהf(x)=tan⁡xf(x)=\tan x
תחום הגדרהx≠π2+πkx\ne\frac{\pi}{2}+\pi k
טווחכל yy
מחזורπ\pi
אסימפטוטות אנכיותx=π2+πkx=\frac{\pi}{2}+\pi k
נקודות חיתוך עם ציר ה-xx(πk, 0)(\pi k,\ 0)
עלייה וירידהעולה בכל קטע −π2+πk<x<π2+πk-\frac{\pi}{2}+\pi k<x<\frac{\pi}{2}+\pi k
נקודות קיצוןאין
סימטריהאי-זוגית: tan⁡(−x)=−tan⁡x\tan(-x)=-\tan x

בכל השורות kk הוא מספר שלם.

ההתנהגות ליד האסימפטוטה

ליד האסימפטוטה x=π2x=\frac{\pi}{2}:

•כש-xx מתקרב ל-π2\frac{\pi}{2} משמאל (מתוך x<π2x<\frac{\pi}{2}), tan⁡x→∞\tan x\to\infty.

•כש-xx מתקרב ל-π2\frac{\pi}{2} מימין (מתוך x>π2x>\frac{\pi}{2}), tan⁡x→−∞\tan x\to-\infty.

כך גם ליד כל אסימפטוטה x=π2+πkx=\frac{\pi}{2}+\pi k.

שים לב

tan⁡x\tan x עולה בכל ענף, אבל לא בכל תחום ההגדרה: π4<3π4\frac{\pi}{4}<\frac{3\pi}{4}, ובכל זאת tan⁡π4=1>tan⁡3π4=−1\tan\frac{\pi}{4}=1>\tan\frac{3\pi}{4}=-1. בין שני המספרים יש אסימפטוטה.

שים לב

המחזור של tan⁡x\tan x הוא π\pi, ולא 2π2\pi כמו ב-sin⁡x\sin x וב-cos⁡x\cos x. לכן tan⁡(x+π)=tan⁡x\tan(x+\pi)=\tan x, אבל sin⁡(x+π)=−sin⁡x\sin(x+\pi)=-\sin x.

דוגמה - אסימפטוטות ואפסים בתחום, וערכים בעזרת המחזור

א. מצאו את משוואות האסימפטוטות האנכיות ואת נקודות החיתוך עם ציר ה-xx של f(x)=tan⁡xf(x)=\tan x בתחום 0≤x≤2π0\le x\le2\pi.

ב. חשבו בלי מחשבון: tan⁡7π6\tan\frac{7\pi}{6}, tan⁡(−π3)\tan\left(-\frac{\pi}{3}\right).

פתרון

1. א: אסימפטוטות ב-x=π2+πkx=\frac{\pi}{2}+\pi k. בתחום: k=0k=0 ו-k=1k=1 נותנים x=π2x=\frac{\pi}{2} ו-x=3π2x=\frac{3\pi}{2}.

2. אפסים ב-x=πkx=\pi k. בתחום: x=0x=0, x=πx=\pi, x=2πx=2\pi.

3. ב: המחזור π\pi: 7π6=π6+π\frac{7\pi}{6}=\frac{\pi}{6}+\pi, ולכן tan⁡7π6=tan⁡π6=33\tan\frac{7\pi}{6}=\tan\frac{\pi}{6}=\frac{\sqrt3}{3}.

4. אי-זוגיות: tan⁡(−π3)=−tan⁡π3=−3\tan\left(-\frac{\pi}{3}\right)=-\tan\frac{\pi}{3}=-\sqrt3.

תשובה

א. אסימפטוטות: x=π2x=\frac{\pi}{2}, x=3π2x=\frac{3\pi}{2}. חיתוך עם ציר ה-xx: (0,0)(0,0), (π,0)(\pi,0), (2π,0)(2\pi,0). ב. 33\frac{\sqrt3}{3}, −3-\sqrt3.

שאלות פתוחות על הגרף של tan x והמחזור π

5. משרעת: A·sin x

משרעת

כשכופלים את sin⁡x\sin x במספר, הגל נעשה גבוה יותר או נמוך יותר, אבל נשאר באותו רוחב. הגודל שמודד את הגובה של הגל נקרא משרעת.

במדויק: לפונקציה מחזורית שהערך הגדול ביותר שלה MM והערך הקטן ביותר שלה mm, המשרעת היא M−m2\frac{M-m}{2}: חצי מההפרש בין המקסימום למינימום. לפונקציות Asin⁡xA\sin x ו-Acos⁡xA\cos x, כאשר A≠0A\ne0, המשרעת היא ∣A∣\lvert A\rvert.

הגרף של 2sin⁡x2\sin x (רציף) מתקבל מהגרף של sin⁡x\sin x (מקווקו) במתיחה אנכית פי 22: כל ערך yy מוכפל ב-22. נקודות החיתוך עם ציר ה-xx לא זזות, והמחזור נשאר 2π2\pi.

כש-A<0A<0 מתווסף שיקוף ביחס לציר ה-xx: באיור של −2sin⁡x-2\sin x (רציף) מול 2sin⁡x2\sin x (מקווקו). המקסימום של אחת הוא המינימום של השנייה.

123456-2-112(π/2,2)(3π/2,-2)
123456-2-112(π/2,-2)(3π/2,2)

תכונות של Asin⁡xA\sin x ו-Acos⁡xA\cos x (A≠0A\ne0)

תכונהy=Asin⁡xy=A\sin xy=Acos⁡xy=A\cos x
טווח−∣A∣≤y≤∣A∣-\lvert A\rvert \le y\le\lvert A\rvert−∣A∣≤y≤∣A∣-\lvert A\rvert \le y\le\lvert A\rvert
משרעת∣A∣\lvert A\rvert∣A∣\lvert A\rvert
מחזור2π2\pi2π2\pi
אפסיםx=πkx=\pi kx=π2+πkx=\frac{\pi}{2}+\pi k
מקסימום כש-A>0A>0ב-x=π2+2πkx=\frac{\pi}{2}+2\pi kב-x=2πkx=2\pi k
מקסימום כש-A<0A<0ב-x=−π2+2πkx=-\frac{\pi}{2}+2\pi kב-x=π+2πkx=\pi+2\pi k

הערך המקסימלי תמיד ∣A∣\lvert A\rvert והמינימלי −∣A∣-\lvert A\rvert.

שים לב

המשרעת היא תמיד חיובית: ל-−3cos⁡x-3\cos x המשרעת 33, לא −3-3. הסימן של AA קובע רק איפה המקסימום ואיפה המינימום.

שים לב

ל-tan⁡x\tan x אין משרעת: אין לה ערך גדול ביותר או קטן ביותר.

דוגמה - משרעת שלילית: −3cos⁡x-3\cos x

נתונה הפונקציה f(x)=−3cos⁡xf(x)=-3\cos x בתחום 0≤x≤2π0\le x\le2\pi.

א. מצאו את המשרעת ואת הטווח של ff.

ב. מצאו את הנקודות שבהן ff מקבלת את הערך הגדול ביותר ואת הערך הקטן ביותר.

ג. מצאו את נקודות החיתוך של הגרף עם ציר ה-xx.

פתרון

1. א: A=−3A=-3, ולכן המשרעת ∣A∣=3\lvert A\rvert =3 והטווח −3≤y≤3-3\le y\le3.

2. ב: A<0A<0, ולכן ff גדולה ביותר כש-cos⁡x\cos x קטנה ביותר: cos⁡x=−1\cos x=-1 ב-x=πx=\pi, ו-f(π)=−3⋅(−1)=3f(\pi)=-3\cdot(-1)=3.

3. ff קטנה ביותר כש-cos⁡x=1\cos x=1: ב-x=0x=0 וב-x=2πx=2\pi, ו-f=−3f=-3.

4. ג: f(x)=0f(x)=0 כש-cos⁡x=0\cos x=0: x=π2x=\frac{\pi}{2} ו-x=3π2x=\frac{3\pi}{2}.

123456-3-2-1123(π,3)(3π/2,0)
תשובה

א. משרעת 33, טווח −3≤y≤3-3\le y\le3. ב. הגדול ביותר: (π,3)(\pi,3). הקטן ביותר: (0,−3)(0,-3), (2π,−3)(2\pi,-3). ג. (π2,0)\left(\frac{\pi}{2},0\right), (3π2,0)\left(\frac{3\pi}{2},0\right).

שאלות פתוחות על משרעת: A·sin x

6. מחזור: sin(ax)

המחזור של sin⁡(ax)\sin(ax)

ב-sin⁡(2x)\sin(2x) הביטוי שבתוך הסינוס רץ פי 22 יותר מהר מ-xx. לכן הגל מסיים מחזור שלם כבר אחרי π\pi, ולא אחרי 2π2\pi: הגרף מתכווץ אופקית.

במדויק: לכל מספר a≠0a\ne0, המחזור של sin⁡(ax)\sin(ax) ושל cos⁡(ax)\cos(ax) הוא 2π∣a∣\frac{2\pi}{\lvert a\rvert }, והמחזור של tan⁡(ax)\tan(ax) הוא π∣a∣\frac{\pi}{\lvert a\rvert }. הטווח לא משתנה: ל-sin⁡(ax)\sin(ax) ול-cos⁡(ax)\cos(ax) הוא −1≤y≤1-1\le y\le1.

הסבר: כש-xx גדל ב-2π∣a∣\frac{2\pi}{\lvert a\rvert }, הביטוי axax משתנה ב-2π2\pi בדיוק, ולכן sin⁡(ax)\sin(ax) חוזר לאותו ערך.

באיור של sin⁡2x\sin2x (רציף, מחזור π\pi) מול sin⁡x\sin x (מקווקו, מחזור 2π2\pi). כש-0<a<10<a<1 הגרף נמתח: באיור של sin⁡x2\sin\frac{x}{2} (רציף, מחזור 4π4\pi) מול sin⁡x\sin x (מקווקו).

123456-1.5-1.0-0.50.51.01.5(π/4,1)
24681012-1.5-1.0-0.50.51.01.5(π,1)(4π,0)

מחזור של sin⁡(ax)\sin(ax), cos⁡(ax)\cos(ax), tan⁡(ax)\tan(ax)

פונקציה (a≠0a\ne0)מחזור
sin⁡(ax)\sin(ax)2π∣a∣\frac{2\pi}{\lvert a\rvert }
cos⁡(ax)\cos(ax)2π∣a∣\frac{2\pi}{\lvert a\rvert }
tan⁡(ax)\tan(ax)π∣a∣\frac{\pi}{\lvert a\rvert }

למשל: ל-cos⁡3x\cos3x המחזור 2π3\frac{2\pi}{3}, ול-tan⁡x2\tan\frac{x}{2} המחזור 2π2\pi.

דרך הפתרון

שרטוט מחזור אחד של sin⁡(ax)\sin(ax), a>0a>0

כשנתונה פונקציה sin⁡(ax)\sin(ax) עם a>0a>0:

1. מחשבים את המחזור T=2πaT=\frac{2\pi}{a}.

2. מחלקים את הקטע 0≤x≤T0\le x\le T לארבעה חלקים שווים: 0, T4, T2, 3T4, T0,\ \frac{T}{4},\ \frac{T}{2},\ \frac{3T}{4},\ T.

3. בנקודות האלה הערכים הם 0, 1, 0, −1, 00,\ 1,\ 0,\ -1,\ 0 (ב-cos⁡(ax)\cos(ax): 1, 0, −1, 0, 11,\ 0,\ -1,\ 0,\ 1).

4. מחברים בקו מעוגל ומעתיקים את המחזור ימינה ושמאלה, כל פעם ב-TT.

שים לב

sin⁡2x\sin2x ו-2sin⁡x2\sin x הן פונקציות שונות: ב-sin⁡2x\sin2x משתנה המחזור (הוא π\pi), וב-2sin⁡x2\sin x משתנה המשרעת (היא 22).

שים לב

כש-a<0a<0: sin⁡(−ax)=−sin⁡(ax)\sin(-ax)=-\sin(ax) ו-cos⁡(−ax)=cos⁡(ax)\cos(-ax)=\cos(ax). המחזור תלוי רק ב-∣a∣\lvert a\rvert.

דוגמה - מחזור, קיצון ואפסים של sin⁡3x\sin3x

א. מצאו את המחזור של כל פונקציה: sin⁡3x\sin3x, cos⁡x2\cos\frac{x}{2}, tan⁡2x\tan2x.

ב. מצאו את נקודות המקסימום, המינימום והחיתוך עם ציר ה-xx של f(x)=sin⁡3xf(x)=\sin3x במחזור 0≤x≤2π30\le x\le\frac{2\pi}{3}.

ג. מצאו a>0a>0 כך שהמחזור של cos⁡(ax)\cos(ax) יהיה π2\frac{\pi}{2}.

פתרון

1. א: sin⁡3x\sin3x: 2π3\frac{2\pi}{3}. cos⁡x2\cos\frac{x}{2}: 2π12=4π\frac{2\pi}{\frac12}=4\pi. tan⁡2x\tan2x: π2\frac{\pi}{2}.

2. ב: T=2π3T=\frac{2\pi}{3}. רבע מחזור: T4=π6\frac{T}{4}=\frac{\pi}{6}. הנקודות 0,π6,π3,π2,2π30,\frac{\pi}{6},\frac{\pi}{3},\frac{\pi}{2},\frac{2\pi}{3} והערכים 0,1,0,−1,00,1,0,-1,0.

3. בדיקה: f(π6)=sin⁡π2=1f\left(\frac{\pi}{6}\right)=\sin\frac{\pi}{2}=1 ו-f(π2)=sin⁡3π2=−1f\left(\frac{\pi}{2}\right)=\sin\frac{3\pi}{2}=-1.

4. ג: 2πa=π2\frac{2\pi}{a}=\frac{\pi}{2}, ולכן a=4a=4.

0.51.01.52.0-1.0-0.50.51.0(π/6,1)(π/3,0)
תשובה

א. 2π3\frac{2\pi}{3}, 4π4\pi, π2\frac{\pi}{2}. ב. מקסימום (π6,1)\left(\frac{\pi}{6},1\right), מינימום (π2,−1)\left(\frac{\pi}{2},-1\right), חיתוך עם ציר ה-xx: (0,0)(0,0), (π3,0)\left(\frac{\pi}{3},0\right), (2π3,0)\left(\frac{2\pi}{3},0\right). ג. a=4a=4.

שאלות פתוחות על מחזור: sin(ax)

7. הזזה: sin(x+b) ו-sin x+B

הזזות של הגרף של sin⁡x\sin x

אפשר להזיז את הגל ימינה, שמאלה, למעלה או למטה בלי לשנות את הצורה שלו. כמו בכל פונקציה, הוספה לבפנים מזיזה אופקית, והוספה בחוץ מזיזה אנכית.

במדויק: הגרף של sin⁡(x+b)\sin(x+b) מתקבל מהגרף של sin⁡x\sin x בהזזה אופקית: bb יחידות שמאלה כש-b>0b>0, ו-∣b∣\lvert b\rvert יחידות ימינה כש-b<0b<0. הגרף של sin⁡x+B\sin x+B מתקבל בהזזה אנכית: BB יחידות למעלה כש-B>0B>0, ו-∣B∣\lvert B\rvert יחידות למטה כש-B<0B<0. המחזור והמשרעת לא משתנים.

באיור של sin⁡(x−π3)\sin\left(x-\frac{\pi}{3}\right) (רציף) מול sin⁡x\sin x (מקווקו): כל נקודה זזה π3\frac{\pi}{3} ימינה. האפס עבר מ-00 ל-π3\frac{\pi}{3}, והמקסימום מ-π2\frac{\pi}{2} ל-5π6\frac{5\pi}{6}.

באיור של sin⁡x+2\sin x+2 (רציף) מול sin⁡x\sin x (מקווקו): הגל זז 22 למעלה, והוא נע עכשיו סביב הישר y=2y=2, בין 11 ל-33: המקסימום (π2,3)\left(\frac{\pi}{2},3\right) והמינימום (3π2,1)\left(\frac{3\pi}{2},1\right).

1234567-1.5-1.0-0.50.51.01.5(5π/6,1)
123456-1123(π/2,3)

הצורה הכללית y=Asin⁡(ax+b)+By=A\sin(ax+b)+B

עבור A≠0A\ne0, a≠0a\ne0:

תכונהy=Asin⁡(ax+b)+By=A\sin(ax+b)+B
טווחB−∣A∣≤y≤B+∣A∣B-\lvert A\rvert \le y\le B+\lvert A\rvert
משרעת∣A∣\lvert A\rvert
מחזור2π∣a∣\frac{2\pi}{\lvert a\rvert }
הזזה אופקיתax+b=a(x+ba)ax+b=a\left(x+\frac{b}{a}\right): הזזה של ba\frac{b}{a} שמאלה כש-ba>0\frac{b}{a}>0, ושל ∣ba∣\left\lvert \frac{b}{a}\right\rvert ימינה כש-ba<0\frac{b}{a}<0
הזזה אנכיתBB

אותו דבר ל-y=Acos⁡(ax+b)+By=A\cos(ax+b)+B.

דרך הפתרון

נקודות קיצון של Asin⁡(ax+b)+BA\sin(ax+b)+B

כשנתונה פונקציה f(x)=Asin⁡(ax+b)+Bf(x)=A\sin(ax+b)+B עם A>0A>0:

1. מקסימום: הביטוי שבתוך הסינוס שווה π2+2πk\frac{\pi}{2}+2\pi k. פותרים ax+b=π2+2πkax+b=\frac{\pi}{2}+2\pi k ומקבלים את xx. הערך: B+AB+A.

2. מינימום: ax+b=−π2+2πkax+b=-\frac{\pi}{2}+2\pi k. הערך: B−AB-A.

3. מציבים ערכי kk שלמים ובוחרים את הפתרונות שבתחום הנתון.

כש-A<0A<0 מחליפים בין המקסימום למינימום.

שים לב

ב-sin⁡(2x+π)\sin(2x+\pi) ההזזה היא π2\frac{\pi}{2} שמאלה ולא π\pi: 2x+π=2(x+π2)2x+\pi=2\left(x+\frac{\pi}{2}\right). קודם מוציאים את aa מחוץ לסוגריים.

שים לב

הזזה של מחזור שלם לא משנה את הגרף: sin⁡(x+2π)=sin⁡x\sin(x+2\pi)=\sin x. לכן לאותו גרף יש כמה ביטויים נכונים.

דוגמה - טווח, קיצון וחיתוך עם ציר ה-yy אחרי הזזה

נתונה הפונקציה f(x)=2sin⁡(x−π4)+1f(x)=2\sin\left(x-\frac{\pi}{4}\right)+1.

א. מצאו את הטווח של ff.

ב. מצאו את נקודות המקסימום והמינימום של ff בתחום 0≤x≤2π0\le x\le2\pi.

ג. מצאו את נקודת החיתוך של הגרף עם ציר ה-yy.

פתרון

1. א: A=2A=2, B=1B=1. הטווח: 1−2≤y≤1+21-2\le y\le1+2, כלומר −1≤y≤3-1\le y\le3.

2. ב: מקסימום: x−π4=π2+2πkx-\frac{\pi}{4}=\frac{\pi}{2}+2\pi k, ולכן x=3π4+2πkx=\frac{3\pi}{4}+2\pi k. בתחום: x=3π4x=\frac{3\pi}{4}, והערך 33.

3. מינימום: x−π4=−π2+2πkx-\frac{\pi}{4}=-\frac{\pi}{2}+2\pi k, ולכן x=−π4+2πkx=-\frac{\pi}{4}+2\pi k. בתחום (k=1k=1): x=7π4x=\frac{7\pi}{4}, והערך −1-1.

4. ג: f(0)=2sin⁡(−π4)+1=2⋅(−22)+1=1−2≈−0.41f(0)=2\sin\left(-\frac{\pi}{4}\right)+1=2\cdot\left(-\frac{\sqrt2}{2}\right)+1=1-\sqrt2\approx-0.41.

123456-1123(3π/4,3)
תשובה

א. −1≤y≤3-1\le y\le3. ב. מקסימום (3π4,3)\left(\frac{3\pi}{4},3\right), מינימום (7π4,−1)\left(\frac{7\pi}{4},-1\right). ג. (0,1−2)(0,1-\sqrt2).

שאלות פתוחות על הזזה: sin(x+b) ו-sin x+B

8. זיהוי פונקציה טריגונומטרית מתוך גרף

קריאת הפרמטרים מהגרף

בגרף של פונקציה מהצורה Asin⁡(ax+b)+BA\sin(ax+b)+B אפשר לראות את כל המספרים: כמה גבוה הגל, סביב איזה גובה הוא נע, וכמה רחב מחזור אחד.

במדויק: אם MM הוא הערך הגדול ביותר בגרף ו-mm הקטן ביותר, אז B=M+m2B=\frac{M+m}{2} ו-∣A∣=M−m2\lvert A\rvert =\frac{M-m}{2}. אם TT הוא המחזור, אז ∣a∣=2πT\lvert a\rvert =\frac{2\pi}{T}. המרחק האופקי בין נקודת מקסימום לנקודת המינימום הסמוכה לה הוא T2\frac{T}{2}.

באיור הגרף של g(x)=2cos⁡x2−1g(x)=2\cos\frac{x}{2}-1. הערך הגדול ביותר M=1M=1 (ב-x=0x=0) והקטן ביותר m=−3m=-3 (ב-x=2πx=2\pi). לכן B=1+(−3)2=−1B=\frac{1+(-3)}{2}=-1 והגל נע סביב y=−1y=-1, ∣A∣=1−(−3)2=2\lvert A\rvert =\frac{1-(-3)}{2}=2, חצי מחזור הוא 2π2\pi, ולכן T=4πT=4\pi ו-∣a∣=2π4π=12\lvert a\rvert =\frac{2\pi}{4\pi}=\frac12.

24681012-2(0,1)
דרך הפתרון

כתיבת ביטוי לגרף נתון

כשנתון גרף של פונקציה מהצורה Asin⁡(ax+b)+BA\sin(ax+b)+B או Acos⁡(ax+b)+BA\cos(ax+b)+B:

1. קוראים את MM ואת mm, ומחשבים B=M+m2B=\frac{M+m}{2} ו-A=M−m2A=\frac{M-m}{2} (בוחרים A>0A>0).

2. קוראים את המחזור TT (בין שתי נקודות מקסימום סמוכות, או פעמיים המרחק ממקסימום למינימום הסמוך), ומחשבים a=2πTa=\frac{2\pi}{T} (בוחרים a>0a>0).

3. בוחרים נקודת מקסימום (x0,M)(x_0,M). בסינוס: ax0+b=π2ax_0+b=\frac{\pi}{2}. בקוסינוס: ax0+b=0ax_0+b=0. מכאן bb.

4. בודקים: מציבים בביטוי נקודה נוספת מהגרף.

שים לב

לגרף אחד יש כמה ביטויים נכונים: אפשר לבחור נקודת מקסימום אחרת (ואז bb משתנה ב-2π2\pi), או A<0A<0 עם נקודת מינימום. כל ביטוי שעובר את הבדיקה נכון.

שים לב

אם הגרף עובר בנקודה (0,B)(0,B) ועולה ממנה, אפשר לכתוב Asin⁡(ax)+BA\sin(ax)+B בלי הזזה. אם הוא מתחיל במקסימום ב-x=0x=0, אפשר לכתוב Acos⁡(ax)+BA\cos(ax)+B.

דוגמה - ביטוי בסינוס וביטוי בקוסינוס לאותו גרף

בגרף מתוארת פונקציה מהצורה f(x)=Asin⁡(ax+b)+Bf(x)=A\sin(ax+b)+B. מסומנות נקודת מקסימום (5π12,4)\left(\frac{5\pi}{12},4\right) ונקודת המינימום הסמוכה לה (11π12,−2)\left(\frac{11\pi}{12},-2\right).

א. רשמו ביטוי ל-ff בעזרת סינוס, עם A>0A>0 ו-a>0a>0.

ב. רשמו ביטוי לאותה פונקציה בעזרת קוסינוס.

-112345-2-11234(5π/12,4)
פתרון

1. נתון: M=4M=4, m=−2m=-2, מקסימום ב-5π12\frac{5\pi}{12} ומינימום סמוך ב-11π12\frac{11\pi}{12}. המטרה: ביטוי בסינוס ובקוסינוס.

2. B=4+(−2)2=1B=\frac{4+(-2)}{2}=1, A=4−(−2)2=3A=\frac{4-(-2)}{2}=3.

3. חצי מחזור: 11π12−5π12=π2\frac{11\pi}{12}-\frac{5\pi}{12}=\frac{\pi}{2}, ולכן T=πT=\pi ו-a=2ππ=2a=\frac{2\pi}{\pi}=2.

4. א: בסינוס, במקסימום 2⋅5π12+b=π22\cdot\frac{5\pi}{12}+b=\frac{\pi}{2}, ולכן b=π2−5π6=−π3b=\frac{\pi}{2}-\frac{5\pi}{6}=-\frac{\pi}{3}. f(x)=3sin⁡(2x−π3)+1f(x)=3\sin\left(2x-\frac{\pi}{3}\right)+1.

5. ב: בקוסינוס, במקסימום 2⋅5π12+d=02\cdot\frac{5\pi}{12}+d=0, ולכן d=−5π6d=-\frac{5\pi}{6}. f(x)=3cos⁡(2x−5π6)+1f(x)=3\cos\left(2x-\frac{5\pi}{6}\right)+1.

6. בדיקה בנקודת המינימום: 2⋅11π12−π3=3π22\cdot\frac{11\pi}{12}-\frac{\pi}{3}=\frac{3\pi}{2} ו-sin⁡3π2=−1\sin\frac{3\pi}{2}=-1, ולכן f=3⋅(−1)+1=−2f=3\cdot(-1)+1=-2. וגם 2⋅11π12−5π6=π2\cdot\frac{11\pi}{12}-\frac{5\pi}{6}=\pi ו-cos⁡π=−1\cos\pi=-1, ולכן f=−2f=-2.

תשובה

א. f(x)=3sin⁡(2x−π3)+1f(x)=3\sin\left(2x-\frac{\pi}{3}\right)+1. ב. f(x)=3cos⁡(2x−5π6)+1f(x)=3\cos\left(2x-\frac{5\pi}{6}\right)+1.

שאלות פתוחות על זיהוי פונקציה טריגונומטרית מתוך גרף

9. מידול תופעות מחזוריות

תופעה מחזורית ומודל טריגונומטרי

הרבה דברים חוזרים על עצמם בקצב קבוע: גובה של תא בגלגל ענק, הטמפרטורה במהלך היממה, תנועה של מטוטלת. כשמתארים תופעה כזאת בפונקציה טריגונומטרית, אומרים שבונים לה מודל.

במדויק: מודל טריגונומטרי של תופעה מחזורית הוא פונקציה f(t)=Asin⁡(at+b)+Bf(t)=A\sin(at+b)+B או f(t)=Acos⁡(at+b)+Bf(t)=A\cos(at+b)+B של הזמן tt, שבה: BB הוא הממוצע בין הערך הגדול ביותר לקטן ביותר, ∣A∣\lvert A\rvert הוא חצי ההפרש ביניהם, ו-2π∣a∣\frac{2\pi}{\lvert a\rvert } הוא הזמן של מחזור אחד של התופעה.

דוגמה: הטמפרטורה ביום אביבי נעה בין 7∘7^\circ בחצות (t=0t=0) ל-23∘23^\circ בצהריים (t=12t=12), ומחזור אחד הוא 2424 שעות. B=23+72=15B=\frac{23+7}{2}=15, ∣A∣=23−72=8\lvert A\rvert =\frac{23-7}{2}=8, a=2π24=π12a=\frac{2\pi}{24}=\frac{\pi}{12}. בחצות הטמפרטורה במינימום, ולכן f(t)=15−8cos⁡πt12f(t)=15-8\cos\frac{\pi t}{12}.

tf1020304001020(12,23)

בחירת הפונקציה לפי המצב ב-t=0t=0

עבור A>0A>0, a>0a>0:

המצב ב-t=0t=0פונקציה מתאימה
בגובה הממוצע, ועולהB+Asin⁡(at)B+A\sin(at)
בערך הגדול ביותרB+Acos⁡(at)B+A\cos(at)
בגובה הממוצע, ויורדB−Asin⁡(at)B-A\sin(at)
בערך הקטן ביותרB−Acos⁡(at)B-A\cos(at)
דרך הפתרון

בניית מודל לתופעה מחזורית

כשנתון תיאור מילולי של תופעה מחזורית:

1. מוצאים את הערך הגדול ביותר MM ואת הקטן ביותר mm: B=M+m2B=\frac{M+m}{2}, A=M−m2A=\frac{M-m}{2}.

2. מוצאים את זמן המחזור TT: a=2πTa=\frac{2\pi}{T}.

3. לפי המצב ב-t=0t=0 בוחרים פונקציה מהטבלה.

4. בודקים בנקודה ידועה (למשל זמן ההגעה לערך הגדול ביותר).

5. עונים על השאלה בהצבה או מתוך הגרף, ובודקים שהתשובה הגיונית ביחידות של השאלה.

שים לב

שימו לב ליחידות של הזמן. אם המחזור 1212 דקות ו-tt נמדד בדקות, אז a=2π12=π6a=\frac{2\pi}{12}=\frac{\pi}{6}, ו-tt עצמו הוא מספר דקות, לא זווית.

דוגמה - גובה של תא בגלגל ענק

קוטר של גלגל ענק הוא 4040 מטרים, והנקודה הנמוכה ביותר שלו נמצאת 55 מטרים מעל הקרקע. הגלגל משלים סיבוב בכל 1212 דקות. בזמן t=0t=0 תא נמצא בנקודה הנמוכה ביותר.

א. רשמו את הגובה h(t)h(t) של התא (במטרים) כפונקציה של הזמן tt (בדקות).

ב. מה גובה התא אחרי 22 דקות ואחרי 44 דקות?

ג. מתי לראשונה התא בגובה הגדול ביותר, ומה הגובה?

ד. היעזרו בגרף: באילו זמנים בסיבוב הראשון (0≤t≤120\le t\le12) התא גבוה מ-2525 מטרים?

פתרון

1. נתון: קוטר 4040, הנקודה הנמוכה 55 מ', סיבוב ב-1212 דקות, התחלה בנקודה הנמוכה. המטרה: h(t)h(t), ערכים, מקסימום ותחום.

2. א: m=5m=5, M=5+40=45M=5+40=45. B=45+52=25B=\frac{45+5}{2}=25, A=45−52=20A=\frac{45-5}{2}=20. a=2π12=π6a=\frac{2\pi}{12}=\frac{\pi}{6}. ב-t=0t=0 התא בערך הקטן ביותר, ולכן h(t)=25−20cos⁡πt6h(t)=25-20\cos\frac{\pi t}{6}. בדיקה: h(0)=25−20=5h(0)=25-20=5.

3. ב: h(2)=25−20cos⁡π3=25−20⋅12=15h(2)=25-20\cos\frac{\pi}{3}=25-20\cdot\frac12=15. h(4)=25−20cos⁡2π3=25−20⋅(−12)=35h(4)=25-20\cos\frac{2\pi}{3}=25-20\cdot\left(-\frac12\right)=35.

4. ג: הגובה הגדול ביותר כש-cos⁡πt6=−1\cos\frac{\pi t}{6}=-1, לראשונה כש-πt6=π\frac{\pi t}{6}=\pi, כלומר t=6t=6: אחרי חצי סיבוב. h(6)=45h(6)=45.

5. ד: h(t)>25h(t)>25 כש-cos⁡πt6<0\cos\frac{\pi t}{6}<0. בסיבוב הראשון 0≤πt6≤2π0\le\frac{\pi t}{6}\le2\pi, ו-cos⁡\cos שלילי כש-π2<πt6<3π2\frac{\pi}{2}<\frac{\pi t}{6}<\frac{3\pi}{2}, כלומר 3<t<93<t<9. בגרף: הקו המקווקו הוא הגובה 2525, והגרף של hh מעליו בין t=3t=3 ל-t=9t=9. מסומנות גם הנקודות (2,15)(2,15) ו-(4,35)(4,35) מסעיף ב.

th5101520251020304050(6,45)
תשובה

א. h(t)=25−20cos⁡πt6h(t)=25-20\cos\frac{\pi t}{6}. ב. 1515 מ' ו-3535 מ'. ג. אחרי 66 דקות, 4545 מ'. ד. 3<t<93<t<9.

שאלות פתוחות על מידול תופעות מחזוריות

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.