תזכורת: , ומחזוריות
על מעגל היחידה התאמנו לכל מספר ממשי נקודה , וקראנו לשיעורים שלה ו-.
במדויק: לכל מספר ממשי , היא הנקודה על מעגל היחידה שמתקבלת מליפוף קשת באורך מהנקודה (נגד כיוון השעון כש-, עם כיוון השעון כש-). פונקציה היא מחזורית אם יש מספר כך שלכל בתחום ההגדרה, גם בתחום ההגדרה ו-. המספר החיובי הקטן ביותר כזה הוא המחזור. ל- ול- המחזור הוא .
מהמעגל לגרף
עד עכשיו ראינו את ואת כשיעורים של נקודה על המעגל. עכשיו נצייר אותן כמו כל פונקציה אחרת: על ציר ה- המספר , ועל ציר ה- הערך של הפונקציה.
במדויק: הגרף של פונקציה הוא קבוצת כל הנקודות , כאשר בתחום ההגדרה של . בגרף של , הנקודה שמעל המספר נמצאת בגובה שיעור ה- של .
על ציר ה- של הגרף רשומים מספרים ממשיים (אורכי קשתות), לא מעלות: ו-. באיור: הנקודה על הגרף של . ברביע II, ולכן .
1. הגרף של sin x: תחום, טווח, קיצון ואפסים
הגרף של
כשהנקודה מסתובבת על מעגל היחידה, הגובה שלה עולה ויורד שוב ושוב. לכן הגרף של נראה כמו גל.
במדויק: הגרף של הוא קבוצת הנקודות לכל מספר ממשי . תחום ההגדרה הוא כל המספרים הממשיים, הטווח הוא , והגרף חוזר על עצמו בכל קטע שאורכו .
החלק של הגרף בין ל- הוא מחזור אחד: הגרף עולה מ- ל-, יורד ל- וחוזר ל-. משמאל ל- ומימין ל- אותו חלק חוזר שוב ושוב. באיור הגרף בתחום , עם נקודות המקסימום, המינימום והחיתוך עם ציר ה-. נקודות המינימום הן ו-.
תכונות הפונקציה
בכל השורות הוא מספר שלם.
עלייה וירידה של במחזור
בשאר הגרף התחומים חוזרים כל . הסימן: כש-, ו- כש-.
שרטוט הגרף של
כשצריך לשרטט את בתחום נתון:
1. מסמנים את חמש הנקודות של מחזור אחד: , , , , .
2. מחברים אותן בקו מעוגל (לא בקווים ישרים).
3. מעתיקים את המחזור ימינה ושמאלה, כל פעם ב-, עד שמכסים את התחום.
ל- יש אינסוף נקודות מקסימום ואינסוף נקודות מינימום. בתחום מוגבל מוצאים אותן בהצבת ערכי שלמים: לנקודות המקסימום .
הנקודות ו- הן שתיהן נקודות מקסימום: . באותו אופן גם היא נקודת מינימום ().
דוגמה - קיצון, אפסים וסימן בתחום של שני מחזורים
נתונה הפונקציה בתחום .
א. מצאו את נקודות המקסימום ואת נקודות המינימום של .
ב. מצאו את נקודות החיתוך של הגרף עם ציר ה-.
ג. מצאו את תחומי החיוביות של .
1. א: נקודות מקסימום ב-. בתחום: נותן , ו- נותן . ( נותן , מחוץ לתחום.)
2. נקודות מינימום ב-. בתחום: נותן , ו- נותן .
3. ב: אפסים ב-. התחום פתוח, ולכן ו- לא נכללים: נשארים .
4. ג: במחזור , כש-. מזיזים ב- ומקבלים גם .
א. מקסימום: , . מינימום: , . ב. , , . ג. או .
2. הגרף של cos x
הגרף של
הוא שיעור ה- של . גם הוא עולה ויורד בין ל-, ולכן גם הגרף שלו הוא גל, אבל הוא מתחיל במקום אחר: ב- הוא בשיא.
במדויק: הגרף של הוא קבוצת הנקודות לכל מספר ממשי . תחום ההגדרה הוא כל המספרים הממשיים, הטווח הוא , והמחזור הוא .
במחזור הגרף יורד מ- ל- (עד ) וחוזר ל-. מאחר ש-, הגרף סימטרי ביחס לציר ה-. באיור מסומנות גם נקודות המינימום , ונקודת החיתוך .
תכונות הפונקציה
בכל השורות הוא מספר שלם. במחזור : יורדת כש- ועולה כש-.
הקשר בין הגרף של לגרף של
הגרף של הוא הגרף של אחרי הזזה של שמאלה:
למשל, המקסימום של ב- עובר ל-, המקסימום של .
טעות נפוצה: לחשוב שהגרף של עובר בראשית. , ולכן הוא חותך את ציר ה- ב-. בראשית עובר הגרף של .
דוגמה - תחום שבו ו- שתיהן יורדות
בתחום :
א. מצאו את הערכים של שבהם , שבהם ושבהם .
ב. מצאו את התחום שבו שתי הפונקציות ו- יורדות.
1. א: ב-. בתחום: ו-.
2. ב-. בתחום: .
3. ב-. בתחום: ו-.
4. ב: יורדת כש-. יורדת כש-.
5. שתיהן יורדות בחלק המשותף: . באיור בקו רציף ו- בקו מקווקו.
א. : . : . : . ב. .
3. הפונקציה tan x: הגדרה ותחום הגדרה
(טנגנס )
יש פונקציה טריגונומטרית שלישית, שגם אותה מגדירים על מעגל היחידה. משתמשים בה בישר , שמשיק למעגל היחידה בנקודה . מעבירים ישר מראשית הצירים דרך , ובודקים איפה הוא פוגש את המשיק.
במדויק: לכל מספר ממשי שעבורו אינה על ציר ה-, הישר חותך את הישר בנקודה אחת . הוא שיעור ה- של הנקודה הזאת: . כש- על ציר ה-, הישר הוא ציר ה-, הוא מקביל לישר , ו- אינו מוגדר.
הישר הוא ישר שלם, לא רק הקטע מ- עד . כש- ברביע I, הקרן מ- דרך פוגשת את המשיק מעל ציר ה-, ו- (באיור עם ). כש- ברביע II, ממשיכים את הישר דרך לצד השני, והוא פוגש את המשיק מתחת לציר ה-, ולכן (באיור עם , ההמשך מקווקו).
תחום ההגדרה של
על ציר ה- בדיוק כש- ( שלם). לכן:
מוגדר לכל .
למשל , ו- אינם מוגדרים.
כשיפוע הישר
הישר עובר דרך ודרך , ולכן השיפוע שלו הוא .
אם ו-, אז השיפוע הוא גם , ולכן .
ערכי במספרים המיוחדים
למשל ב-: , והשיפוע .
הסימן של ברביעים
כש- על ציר ה- (), .
בניגוד ל- ול-, הערך של לא מוגבל בין ל-: הנקודה יכולה להיות בכל גובה על הישר . למשל .
דוגמה - ערך מדויק ברביע II וברביע III ובדיקת הגדרה
א. חשבו בלי מחשבון את ואת .
ב. האם מוגדר? נמקו.
1. א: , ולכן (שיקוף של ביחס לציר ה-).
2. הוא שיפוע הישר : . בדיקה: רביע II, הסימן שלילי.
3. היא הנקודה הנגדית ל-: . השיפוע: . בדיקה: רביע III, הסימן חיובי.
4. ב: , כלומר . לכן על ציר ה-, ו- לא מוגדר שם.
א. , . ב. לא מוגדר, כי על ציר ה-.
4. הגרף של tan x והמחזור π
הגרף של והמחזור שלו
כש- גדל מ- לכיוון , הישר נעשה תלול יותר ויותר, והנקודה עולה בלי סוף. מעבר ל- הנקודה מופיעה למטה ושוב עולה. לכן הגרף של בנוי מענפים נפרדים.
במדויק: לכל בתחום ההגדרה, היא הנקודה הנגדית ל- על המעגל, ושתיהן על אותו ישר דרך . לכן . המחזור של הוא : זה המספר החיובי הקטן ביותר שעבורו לכל בתחום.
כל ענף נמצא בין שתי אסימפטוטות אנכיות סמוכות, ועולה בכל הקטע שלו מ- ל-. באיור: הענף שבין ל- עובר בראשית ובנקודה . הענף הבא הוא אותו ענף בהזזה של ימינה, ולכן עובר ב- וב-. באותו אופן, הזזה של שמאלה נותנת ענף שעובר ב-.
תכונות הפונקציה
בכל השורות הוא מספר שלם.
ההתנהגות ליד האסימפטוטה
ליד האסימפטוטה :
•כש- מתקרב ל- משמאל (מתוך ), .
•כש- מתקרב ל- מימין (מתוך ), .
כך גם ליד כל אסימפטוטה .
עולה בכל ענף, אבל לא בכל תחום ההגדרה: , ובכל זאת . בין שני המספרים יש אסימפטוטה.
המחזור של הוא , ולא כמו ב- וב-. לכן , אבל .
דוגמה - אסימפטוטות ואפסים בתחום, וערכים בעזרת המחזור
א. מצאו את משוואות האסימפטוטות האנכיות ואת נקודות החיתוך עם ציר ה- של בתחום .
ב. חשבו בלי מחשבון: , .
1. א: אסימפטוטות ב-. בתחום: ו- נותנים ו-.
2. אפסים ב-. בתחום: , , .
3. ב: המחזור : , ולכן .
4. אי-זוגיות: .
א. אסימפטוטות: , . חיתוך עם ציר ה-: , , . ב. , .
5. משרעת: A·sin x
משרעת
כשכופלים את במספר, הגל נעשה גבוה יותר או נמוך יותר, אבל נשאר באותו רוחב. הגודל שמודד את הגובה של הגל נקרא משרעת.
במדויק: לפונקציה מחזורית שהערך הגדול ביותר שלה והערך הקטן ביותר שלה , המשרעת היא : חצי מההפרש בין המקסימום למינימום. לפונקציות ו-, כאשר , המשרעת היא .
הגרף של (רציף) מתקבל מהגרף של (מקווקו) במתיחה אנכית פי : כל ערך מוכפל ב-. נקודות החיתוך עם ציר ה- לא זזות, והמחזור נשאר .
כש- מתווסף שיקוף ביחס לציר ה-: באיור של (רציף) מול (מקווקו). המקסימום של אחת הוא המינימום של השנייה.
תכונות של ו- ()
הערך המקסימלי תמיד והמינימלי .
המשרעת היא תמיד חיובית: ל- המשרעת , לא . הסימן של קובע רק איפה המקסימום ואיפה המינימום.
ל- אין משרעת: אין לה ערך גדול ביותר או קטן ביותר.
דוגמה - משרעת שלילית:
נתונה הפונקציה בתחום .
א. מצאו את המשרעת ואת הטווח של .
ב. מצאו את הנקודות שבהן מקבלת את הערך הגדול ביותר ואת הערך הקטן ביותר.
ג. מצאו את נקודות החיתוך של הגרף עם ציר ה-.
1. א: , ולכן המשרעת והטווח .
2. ב: , ולכן גדולה ביותר כש- קטנה ביותר: ב-, ו-.
3. קטנה ביותר כש-: ב- וב-, ו-.
4. ג: כש-: ו-.
א. משרעת , טווח . ב. הגדול ביותר: . הקטן ביותר: , . ג. , .
6. מחזור: sin(ax)
המחזור של
ב- הביטוי שבתוך הסינוס רץ פי יותר מהר מ-. לכן הגל מסיים מחזור שלם כבר אחרי , ולא אחרי : הגרף מתכווץ אופקית.
במדויק: לכל מספר , המחזור של ושל הוא , והמחזור של הוא . הטווח לא משתנה: ל- ול- הוא .
הסבר: כש- גדל ב-, הביטוי משתנה ב- בדיוק, ולכן חוזר לאותו ערך.
באיור של (רציף, מחזור ) מול (מקווקו, מחזור ). כש- הגרף נמתח: באיור של (רציף, מחזור ) מול (מקווקו).
מחזור של , ,
למשל: ל- המחזור , ול- המחזור .
שרטוט מחזור אחד של ,
כשנתונה פונקציה עם :
1. מחשבים את המחזור .
2. מחלקים את הקטע לארבעה חלקים שווים: .
3. בנקודות האלה הערכים הם (ב-: ).
4. מחברים בקו מעוגל ומעתיקים את המחזור ימינה ושמאלה, כל פעם ב-.
ו- הן פונקציות שונות: ב- משתנה המחזור (הוא ), וב- משתנה המשרעת (היא ).
כש-: ו-. המחזור תלוי רק ב-.
דוגמה - מחזור, קיצון ואפסים של
א. מצאו את המחזור של כל פונקציה: , , .
ב. מצאו את נקודות המקסימום, המינימום והחיתוך עם ציר ה- של במחזור .
ג. מצאו כך שהמחזור של יהיה .
1. א: : . : . : .
2. ב: . רבע מחזור: . הנקודות והערכים .
3. בדיקה: ו-.
4. ג: , ולכן .
א. , , . ב. מקסימום , מינימום , חיתוך עם ציר ה-: , , . ג. .
7. הזזה: sin(x+b) ו-sin x+B
הזזות של הגרף של
אפשר להזיז את הגל ימינה, שמאלה, למעלה או למטה בלי לשנות את הצורה שלו. כמו בכל פונקציה, הוספה לבפנים מזיזה אופקית, והוספה בחוץ מזיזה אנכית.
במדויק: הגרף של מתקבל מהגרף של בהזזה אופקית: יחידות שמאלה כש-, ו- יחידות ימינה כש-. הגרף של מתקבל בהזזה אנכית: יחידות למעלה כש-, ו- יחידות למטה כש-. המחזור והמשרעת לא משתנים.
באיור של (רציף) מול (מקווקו): כל נקודה זזה ימינה. האפס עבר מ- ל-, והמקסימום מ- ל-.
באיור של (רציף) מול (מקווקו): הגל זז למעלה, והוא נע עכשיו סביב הישר , בין ל-: המקסימום והמינימום .
הצורה הכללית
עבור , :
אותו דבר ל-.
נקודות קיצון של
כשנתונה פונקציה עם :
1. מקסימום: הביטוי שבתוך הסינוס שווה . פותרים ומקבלים את . הערך: .
2. מינימום: . הערך: .
3. מציבים ערכי שלמים ובוחרים את הפתרונות שבתחום הנתון.
כש- מחליפים בין המקסימום למינימום.
ב- ההזזה היא שמאלה ולא : . קודם מוציאים את מחוץ לסוגריים.
הזזה של מחזור שלם לא משנה את הגרף: . לכן לאותו גרף יש כמה ביטויים נכונים.
דוגמה - טווח, קיצון וחיתוך עם ציר ה- אחרי הזזה
נתונה הפונקציה .
א. מצאו את הטווח של .
ב. מצאו את נקודות המקסימום והמינימום של בתחום .
ג. מצאו את נקודת החיתוך של הגרף עם ציר ה-.
1. א: , . הטווח: , כלומר .
2. ב: מקסימום: , ולכן . בתחום: , והערך .
3. מינימום: , ולכן . בתחום (): , והערך .
4. ג: .
א. . ב. מקסימום , מינימום . ג. .
8. זיהוי פונקציה טריגונומטרית מתוך גרף
קריאת הפרמטרים מהגרף
בגרף של פונקציה מהצורה אפשר לראות את כל המספרים: כמה גבוה הגל, סביב איזה גובה הוא נע, וכמה רחב מחזור אחד.
במדויק: אם הוא הערך הגדול ביותר בגרף ו- הקטן ביותר, אז ו-. אם הוא המחזור, אז . המרחק האופקי בין נקודת מקסימום לנקודת המינימום הסמוכה לה הוא .
באיור הגרף של . הערך הגדול ביותר (ב-) והקטן ביותר (ב-). לכן והגל נע סביב , , חצי מחזור הוא , ולכן ו-.
כתיבת ביטוי לגרף נתון
כשנתון גרף של פונקציה מהצורה או :
1. קוראים את ואת , ומחשבים ו- (בוחרים ).
2. קוראים את המחזור (בין שתי נקודות מקסימום סמוכות, או פעמיים המרחק ממקסימום למינימום הסמוך), ומחשבים (בוחרים ).
3. בוחרים נקודת מקסימום . בסינוס: . בקוסינוס: . מכאן .
4. בודקים: מציבים בביטוי נקודה נוספת מהגרף.
לגרף אחד יש כמה ביטויים נכונים: אפשר לבחור נקודת מקסימום אחרת (ואז משתנה ב-), או עם נקודת מינימום. כל ביטוי שעובר את הבדיקה נכון.
אם הגרף עובר בנקודה ועולה ממנה, אפשר לכתוב בלי הזזה. אם הוא מתחיל במקסימום ב-, אפשר לכתוב .
דוגמה - ביטוי בסינוס וביטוי בקוסינוס לאותו גרף
בגרף מתוארת פונקציה מהצורה . מסומנות נקודת מקסימום ונקודת המינימום הסמוכה לה .
א. רשמו ביטוי ל- בעזרת סינוס, עם ו-.
ב. רשמו ביטוי לאותה פונקציה בעזרת קוסינוס.
1. נתון: , , מקסימום ב- ומינימום סמוך ב-. המטרה: ביטוי בסינוס ובקוסינוס.
2. , .
3. חצי מחזור: , ולכן ו-.
4. א: בסינוס, במקסימום , ולכן . .
5. ב: בקוסינוס, במקסימום , ולכן . .
6. בדיקה בנקודת המינימום: ו-, ולכן . וגם ו-, ולכן .
א. . ב. .
9. מידול תופעות מחזוריות
תופעה מחזורית ומודל טריגונומטרי
הרבה דברים חוזרים על עצמם בקצב קבוע: גובה של תא בגלגל ענק, הטמפרטורה במהלך היממה, תנועה של מטוטלת. כשמתארים תופעה כזאת בפונקציה טריגונומטרית, אומרים שבונים לה מודל.
במדויק: מודל טריגונומטרי של תופעה מחזורית הוא פונקציה או של הזמן , שבה: הוא הממוצע בין הערך הגדול ביותר לקטן ביותר, הוא חצי ההפרש ביניהם, ו- הוא הזמן של מחזור אחד של התופעה.
דוגמה: הטמפרטורה ביום אביבי נעה בין בחצות () ל- בצהריים (), ומחזור אחד הוא שעות. , , . בחצות הטמפרטורה במינימום, ולכן .
בחירת הפונקציה לפי המצב ב-
עבור , :
בניית מודל לתופעה מחזורית
כשנתון תיאור מילולי של תופעה מחזורית:
1. מוצאים את הערך הגדול ביותר ואת הקטן ביותר : , .
2. מוצאים את זמן המחזור : .
3. לפי המצב ב- בוחרים פונקציה מהטבלה.
4. בודקים בנקודה ידועה (למשל זמן ההגעה לערך הגדול ביותר).
5. עונים על השאלה בהצבה או מתוך הגרף, ובודקים שהתשובה הגיונית ביחידות של השאלה.
שימו לב ליחידות של הזמן. אם המחזור דקות ו- נמדד בדקות, אז , ו- עצמו הוא מספר דקות, לא זווית.
דוגמה - גובה של תא בגלגל ענק
קוטר של גלגל ענק הוא מטרים, והנקודה הנמוכה ביותר שלו נמצאת מטרים מעל הקרקע. הגלגל משלים סיבוב בכל דקות. בזמן תא נמצא בנקודה הנמוכה ביותר.
א. רשמו את הגובה של התא (במטרים) כפונקציה של הזמן (בדקות).
ב. מה גובה התא אחרי דקות ואחרי דקות?
ג. מתי לראשונה התא בגובה הגדול ביותר, ומה הגובה?
ד. היעזרו בגרף: באילו זמנים בסיבוב הראשון () התא גבוה מ- מטרים?
1. נתון: קוטר , הנקודה הנמוכה מ', סיבוב ב- דקות, התחלה בנקודה הנמוכה. המטרה: , ערכים, מקסימום ותחום.
2. א: , . , . . ב- התא בערך הקטן ביותר, ולכן . בדיקה: .
3. ב: . .
4. ג: הגובה הגדול ביותר כש-, לראשונה כש-, כלומר : אחרי חצי סיבוב. .
5. ד: כש-. בסיבוב הראשון , ו- שלילי כש-, כלומר . בגרף: הקו המקווקו הוא הגובה , והגרף של מעליו בין ל-. מסומנות גם הנקודות ו- מסעיף ב.
א. . ב. מ' ו- מ'. ג. אחרי דקות, מ'. ד. .