דילוג לתוכן המרכזי

סיכום משפט הסינוסים

מתמטיקה כיתה י"א 4 יח"ל · 4 נושאים

כל מה שצריך לדעת במשפט הסינוסים: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: סינוס של זווית

בכיתה י' למדנו סינוס במשולש ישר זווית: הניצב שמול הזווית חלקי היתר. במשפט הסינוסים נצטרך סינוס של כל זווית במשולש, גם של זווית ישרה וגם של זווית קהה.

במדויק: במשולש ישר זווית, הסינוס של זווית חדה α\alpha הוא היחס בין הניצב שמול α\alpha ובין היתר: sin⁡α=ac\sin\alpha=\frac{a}{c}. לזווית ישרה sin⁡90∘=1\sin90^\circ=1. לזווית קהה α\alpha מתקיים sin⁡α=sin⁡(180∘−α)\sin\alpha=\sin(180^\circ-\alpha). לכן לכל זווית של משולש (0∘<α<180∘0^\circ<\alpha<180^\circ) מתקיים 0<sin⁡α≤10<\sin\alpha\le1.

שתי זוויות שסכומן 180∘180^\circ הן בעלות אותו סינוס. למשל sin⁡30∘=sin⁡150∘=0.5\sin30^\circ=\sin150^\circ=0.5. לכן מהסינוס לבד אי אפשר תמיד לדעת מהי הזווית. נחזור לזה בחישוב זווית.

αabcACB

סימונים במשולש

במשולש ABCABC נהוג לסמן כל צלע באות הקטנה של הקודקוד שמולה. כך רואים מיד איזו צלע מול איזו זווית.

במדויק: במשולש ABCABC: a=BCa=BC, b=ACb=AC, c=ABc=AB, ו-α=∠A\alpha=\angle A, β=∠B\beta=\angle B, γ=∠C\gamma=\angle C. הצלע aa נמצאת מול הזווית α\alpha, הצלע bb מול β\beta, והצלע cc מול γ\gamma. סכום הזוויות הוא α+β+γ=180∘\alpha+\beta+\gamma=180^\circ.

הצלע שמול זווית היא הצלע שלא נוגעת בקודקוד שלה. הצלע a=BCa=BC לא עוברת דרך AA.

αβγabcABC

1. משפט הסינוסים: חישוב צלע

משפט הסינוסים

במשולש ישר זווית יש לנו סינוס, קוסינוס וטנגנס. אבל מה עושים במשולש שאין בו זווית ישרה? משפט הסינוסים קושר בין הצלעות לזוויות שמולן, בכל משולש.

במדויק: בכל משולש ABCABC (חד זווית, ישר זווית או קהה זווית) מתקיים asin⁡α=bsin⁡β=csin⁡γ\frac{a}{\sin\alpha}=\frac{b}{\sin\beta}=\frac{c}{\sin\gamma}: כל צלע מחולקת בסינוס של הזווית שמולה, ושלוש המנות שוות.

למה זה נכון (במשולש חד זווית): מורידים גובה hh מהקודקוד CC לצלע ABAB. נוצרים שני משולשים ישרי זווית. באחד h=bsin⁡αh=b\sin\alpha, ובשני h=asin⁡βh=a\sin\beta. לכן bsin⁡α=asin⁡βb\sin\alpha=a\sin\beta, ואחרי חלוקה: asin⁡α=bsin⁡β\frac{a}{\sin\alpha}=\frac{b}{\sin\beta}. באותה דרך, עם גובה אחר, מקבלים גם את השבר של cc.

hαβabABCH

משפט הסינוסים

asin⁡α=bsin⁡β=csin⁡γ\frac{a}{\sin\alpha}=\frac{b}{\sin\beta}=\frac{c}{\sin\gamma}

כל שבר הוא זוג: צלע והזווית שמולה. כדי להשתמש במשפט צריך זוג אחד שידוע כולו, ועוד נתון אחד (צלע או זווית) מזוג אחר. כשידועות שתי זוויות, גם השלישית ידועה מסכום הזוויות.

דרך הפתרון

חישוב צלע בעזרת משפט הסינוסים

כשנתונות שתי זוויות וצלע אחת:

1. אם חסרה הזווית שמול הצלע הנתונה או מול הצלע המבוקשת, מחשבים אותה מסכום הזוויות: γ=180∘−α−β\gamma=180^\circ-\alpha-\beta.

2. כותבים שוויון בין שני זוגות: הצלע הנתונה עם הזווית שמולה, והצלע המבוקשת עם הזווית שמולה.

3. מבודדים את הצלע המבוקשת, למשל a=bsin⁡αsin⁡βa=\frac{b\sin\alpha}{\sin\beta}, ומחשבים.

שים לב

במכנה תמיד הזווית שמול הצלע, לא זווית שצמודה לה. בדקו: הצלע לא נוגעת בקודקוד של הזווית שמתחתיה.

שים לב

המחשבון צריך להיות במצב מעלות (DEG). בדיקה מהירה: sin⁡30∘\sin30^\circ צריך לתת 0.50.5.

דוגמה - הצלע הנתונה מול הזווית השלישית

במשולש ABCABC נתון: ∠A=50∘\angle A=50^\circ, ∠B=70∘\angle B=70^\circ, AB=8AB=8.

מצאו את אורכי הצלעות BCBC ו-ACAC.

פתרון

1. נתון: שתי זוויות והצלע ABAB. המטרה: BCBC ו-ACAC.

2. הצלע ABAB נמצאת מול ∠C\angle C, שאינה נתונה. מסכום הזוויות: ∠C=180∘−50∘−70∘=60∘\angle C=180^\circ-50^\circ-70^\circ=60^\circ. עכשיו הזוג ABAB ו-∠C\angle C ידוע.

3. BCBC נמצאת מול ∠A\angle A: BCsin⁡50∘=8sin⁡60∘\frac{BC}{\sin50^\circ}=\frac{8}{\sin60^\circ}, ולכן BC=8sin⁡50∘sin⁡60∘≈7.08BC=\frac{8\sin50^\circ}{\sin60^\circ}\approx7.08.

4. ACAC נמצאת מול ∠B\angle B: ACsin⁡70∘=8sin⁡60∘\frac{AC}{\sin70^\circ}=\frac{8}{\sin60^\circ}, ולכן AC=8sin⁡70∘sin⁡60∘≈8.68AC=\frac{8\sin70^\circ}{\sin60^\circ}\approx8.68.

70°60°8≈7.08≈8.68ABC50°
תשובה

BC≈7.08BC\approx7.08, AC≈8.68AC\approx8.68

שאלות פתוחות על משפט הסינוסים: חישוב צלע

2. משפט הסינוסים: חישוב זווית

חישוב זווית: שתי אפשרויות

הפעם ידועות שתי צלעות וזווית שמול אחת מהן, ומחפשים זווית. משפט הסינוסים נותן את הסינוס של הזווית, ולא את הזווית עצמה. כאן יש מלכודת: לזווית חדה ולזווית שמשלימה אותה ל-180∘180^\circ יש אותו סינוס.

במדויק: אם sin⁡β=k\sin\beta=k ו-0<k<10<k<1, יש בדיוק שתי זוויות בין 0∘0^\circ ל-180∘180^\circ שהסינוס שלהן kk: זווית חדה β1\beta_1 (זו שהמחשבון נותן) והזווית הקהה β2=180∘−β1\beta_2=180^\circ-\beta_1. אם k=1k=1, יש רק β=90∘\beta=90^\circ. אם k>1k>1, אין זווית כזאת, ואין משולש עם הנתונים.

למשל AC=8AC=8, BC=5BC=5 ו-∠A=30∘\angle A=30^\circ. שני משולשים שונים מתאימים לנתונים: AB1CAB_1C ו-AB2CAB_2C (הנקודות B1B_1 ו-B2B_2 נמצאות על המעגל שמרכזו CC ורדיוסו 55). בשניהם sin⁡∠B=0.8\sin\angle B=0.8, אבל באחד ∠B≈53.13∘\angle B\approx53.13^\circ ובשני ∠B≈126.87∘\angle B\approx126.87^\circ.

30°85ACB1B2≈53.13°≈126.87°5

זווית והמשלימה שלה ל-180∘180^\circ

sin⁡(180∘−α)=sin⁡α\sin(180^\circ-\alpha)=\sin\alpha

לכן אם sin⁡β=k\sin\beta=k ו-0<k<10<k<1: β=β1\beta=\beta_1 או β=180∘−β1\beta=180^\circ-\beta_1, כאשר β1\beta_1 היא הזווית החדה שהמחשבון נותן.

דרך הפתרון

חישוב זווית בעזרת משפט הסינוסים

כשנתונות שתי צלעות וזווית שמול אחת מהן:

1. כותבים את משפט הסינוסים עם הזוג הידוע ועם הצלע שמול הזווית המבוקשת: asin⁡α=bsin⁡β\frac{a}{\sin\alpha}=\frac{b}{\sin\beta}.

2. מבודדים: sin⁡β=bsin⁡αa\sin\beta=\frac{b\sin\alpha}{a}.

3. מוצאים במחשבון את הזווית החדה β1\beta_1, ורושמים גם את β2=180∘−β1\beta_2=180^\circ-\beta_1.

4. בודקים כל אפשרות: הזווית הנתונה ועוד β\beta חייבות לתת פחות מ-180∘180^\circ. משתמשים גם בנתונים נוספים, כמו "הזווית קהה" או "המשולש חד זווית".

5. אם שתי האפשרויות עוברות ואין נתון נוסף, יש שני משולשים, ומביאים את שניהם.

שים לב

אם הזווית הנתונה קהה, הזווית המבוקשת חדה בהכרח: במשולש יש לכל היותר זווית קהה אחת.

שים לב

בדיקה: אחרי שמצאתם את β\beta, הזווית השלישית 180∘−α−β180^\circ-\alpha-\beta חייבת לצאת חיובית.

דוגמה א - האפשרות הקהה נפסלת בסכום הזוויות

במשולש ABCABC נתון: BC=9BC=9, AC=6AC=6, ∠A=70∘\angle A=70^\circ.

מצאו את גודל הזווית ∠B\angle B ואת גודל הזווית ∠C\angle C.

פתרון

1. נתון: שתי צלעות וזווית. המטרה: ∠B\angle B ו-∠C\angle C.

2. BCBC נמצאת מול ∠A\angle A (זוג ידוע), ו-ACAC נמצאת מול ∠B\angle B: 9sin⁡70∘=6sin⁡∠B\frac{9}{\sin70^\circ}=\frac{6}{\sin\angle B}.

3. sin⁡∠B=6sin⁡70∘9≈0.6265\sin\angle B=\frac{6\sin70^\circ}{9}\approx0.6265.

4. שתי אפשרויות: ∠B≈38.79∘\angle B\approx38.79^\circ או ∠B≈180∘−38.79∘=141.21∘\angle B\approx180^\circ-38.79^\circ=141.21^\circ.

5. בדיקה: 70∘+141.21∘>180∘70^\circ+141.21^\circ>180^\circ, ולכן האפשרות הקהה נפסלת. ∠B≈38.79∘\angle B\approx38.79^\circ.

6. ∠C≈180∘−70∘−38.79∘=71.21∘\angle C\approx180^\circ-70^\circ-38.79^\circ=71.21^\circ.

תשובה

∠B≈38.79∘\angle B\approx38.79^\circ, ∠C≈71.21∘\angle C\approx71.21^\circ

דוגמה ב - שתי האפשרויות תקינות, ונתון שהזווית קהה

במשולש ABCABC נתון: BC=5BC=5, AC=8AC=8, ∠A=30∘\angle A=30^\circ. ידוע כי ∠B\angle B היא זווית קהה.

מצאו את גודל הזווית ∠B\angle B ואת גודל הזווית ∠C\angle C.

פתרון

1. נתון: שתי צלעות, זווית, ו-∠B\angle B קהה. המטרה: ∠B\angle B ו-∠C\angle C.

2. BCBC מול ∠A\angle A, ו-ACAC מול ∠B\angle B: 5sin⁡30∘=8sin⁡∠B\frac{5}{\sin30^\circ}=\frac{8}{\sin\angle B}.

3. sin⁡∠B=8sin⁡30∘5=8⋅0.55=0.8\sin\angle B=\frac{8\sin30^\circ}{5}=\frac{8\cdot0.5}{5}=0.8.

4. שתי אפשרויות: ∠B≈53.13∘\angle B\approx53.13^\circ או ∠B≈126.87∘\angle B\approx126.87^\circ. שתיהן עוברות את בדיקת סכום הזוויות (30∘+126.87∘<180∘30^\circ+126.87^\circ<180^\circ), ולכן כאן הנתון "קהה" מכריע.

5. ∠B≈126.87∘\angle B\approx126.87^\circ, ו-∠C≈180∘−30∘−126.87∘=23.13∘\angle C\approx180^\circ-30^\circ-126.87^\circ=23.13^\circ.

תשובה

∠B≈126.87∘\angle B\approx126.87^\circ, ∠C≈23.13∘\angle C\approx23.13^\circ

שאלות פתוחות על משפט הסינוסים: חישוב זווית

3. רדיוס המעגל החוסם: a/sinα=2R

רדיוס המעגל החוסם

כל משולש אפשר לחסום במעגל: יש מעגל אחד שעובר דרך שלושת הקודקודים, והמרכז שלו הוא נקודת המפגש של האנכים האמצעיים לצלעות. מתברר שהמנה הקבועה במשפט הסינוסים היא בדיוק הקוטר של המעגל הזה.

במדויק: המעגל החוסם את המשולש ABCABC הוא המעגל שעובר דרך שלושת הקודקודים AA, BB, CC. אם RR הוא הרדיוס שלו, אז בכל משולש: asin⁡α=bsin⁡β=csin⁡γ=2R\frac{a}{\sin\alpha}=\frac{b}{\sin\beta}=\frac{c}{\sin\gamma}=2R.

במשולש ישר זווית sin⁡90∘=1\sin90^\circ=1, ולכן היתר שווה 2R2R: היתר הוא קוטר של המעגל החוסם. במשולש שאינו ישר זווית, כל צלע היא מיתר במעגל, ואורכה 2R2R כפול סינוס הזווית שמולה.

RαaOABC

משפט הסינוסים עם RR

asin⁡α=bsin⁡β=csin⁡γ=2R\frac{a}{\sin\alpha}=\frac{b}{\sin\beta}=\frac{c}{\sin\gamma}=2R

RR הוא רדיוס המעגל החוסם את המשולש. מכאן:

מחפשיםנוסחה
רדיוסR=a2sin⁡αR=\frac{a}{2\sin\alpha}
צלעa=2Rsin⁡αa=2R\sin\alpha
סינוס של זוויתsin⁡α=a2R\sin\alpha=\frac{a}{2R}
דרך הפתרון

חישובים עם רדיוס המעגל החוסם

כשמבקשים את רדיוס המעגל החוסם משולש, או כשהרדיוס נתון ומבקשים צלע או זווית:

1. מחפשים במשולש זוג ידוע: צלע והזווית שמולה. אם הזווית חסרה, מחשבים אותה מסכום הזוויות.

2. מהזוג מחשבים R=a2sin⁡αR=\frac{a}{2\sin\alpha}.

3. כש-RR ידוע: כל צלע היא 2R2R כפול סינוס הזווית שמולה, וכל זווית מתקבלת מ-sin⁡α=a2R\sin\alpha=\frac{a}{2R}. בזווית בודקים את שתי האפשרויות, כמו בחישוב זווית.

שים לב

2R2R הוא הקוטר, לא הרדיוס. טעות נפוצה: לכתוב asin⁡α=R\frac{a}{\sin\alpha}=R ולשכוח את ה-22.

שים לב

כמה משולשים שקודקודיהם על אותו מעגל מקבלים אותו RR. כך עוברים ממשולש אחד לאחר בשאלות על מעגל.

דוגמה א - מציאת RR אחרי השלמת הזווית שמול הצלע

במשולש ABCABC נתון: AB=10AB=10, ∠A=65∘\angle A=65^\circ, ∠B=55∘\angle B=55^\circ.

מצאו את רדיוס המעגל החוסם את המשולש.

פתרון

1. נתון: צלע ושתי זוויות. המטרה: RR.

2. ABAB נמצאת מול ∠C\angle C. מסכום הזוויות: ∠C=180∘−65∘−55∘=60∘\angle C=180^\circ-65^\circ-55^\circ=60^\circ.

3. ABsin⁡∠C=2R\frac{AB}{\sin\angle C}=2R, כלומר 10sin⁡60∘=2R\frac{10}{\sin60^\circ}=2R.

4. R=102sin⁡60∘=103≈5.77R=\frac{10}{2\sin60^\circ}=\frac{10}{\sqrt3}\approx5.77.

תשובה

R=103≈5.77R=\frac{10}{\sqrt3}\approx5.77

דוגמה ב - מציאת זווית מ-RR: שתי זוויות היקפיות על אותו מיתר

משולש חד זווית ABCABC חסום במעגל שרדיוסו 55. נתון: AC=8AC=8.

א. מצאו את גודל הזווית ∠ABC\angle ABC.

ב. הנקודה EE נמצאת על הקשת הקטנה ACAC. מצאו את גודל הזווית ∠AEC\angle AEC.

פתרון

1. נתון: R=5R=5, AC=8AC=8, המשולש ABCABC חד זווית. המטרה: ∠ABC\angle ABC ו-∠AEC\angle AEC.

2. ACAC נמצאת מול ∠ABC\angle ABC: sin⁡∠ABC=AC2R=810=0.8\sin\angle ABC=\frac{AC}{2R}=\frac{8}{10}=0.8.

3. שתי אפשרויות: ≈53.13∘\approx53.13^\circ או ≈126.87∘\approx126.87^\circ. המשולש חד זווית, ולכן ∠ABC≈53.13∘\angle ABC\approx53.13^\circ.

4. גם המשולש AECAEC חסום באותו מעגל, ולכן גם sin⁡∠AEC=810=0.8\sin\angle AEC=\frac{8}{10}=0.8, ושוב יש שתי אפשרויות.

5. BB ו-EE נמצאות משני צדי המיתר ACAC, ולכן ABCEABCE הוא מרובע חסום במעגל, ו-∠ABC\angle ABC, ∠AEC\angle AEC הן זוויות נגדיות בו. סכומן 180∘180^\circ: ∠AEC≈180∘−53.13∘=126.87∘\angle AEC\approx180^\circ-53.13^\circ=126.87^\circ.

≈126.87°OACBE≈53.13°8
תשובה

א. ∠ABC≈53.13∘\angle ABC\approx53.13^\circ. ב. ∠AEC≈126.87∘\angle AEC\approx126.87^\circ.

שאלות פתוחות על רדיוס המעגל החוסם: a/sinα=2R

4. משפט הסינוסים במרובעים ובצורות מורכבות

מרובע כשני משולשים

למרובע אין משפט סינוסים משלו. מה שעושים: מעבירים אלכסון, והמרובע מתחלק לשני משולשים. בכל משולש משתמשים במשפט הסינוסים, והאלכסון, שהוא צלע משותפת, מעביר את המידע ממשולש אחד לשני.

במדויק: אלכסון של מרובע הוא קטע שמחבר שני קודקודים שאינם סמוכים. במרובע קמור (כל זוויותיו קטנות מ-180∘180^\circ) כל אלכסון נמצא בתוך המרובע ומחלק אותו לשני משולשים. בכל קצה של האלכסון, זווית המרובע מתחלקת לשתי זוויות שסכומן שווה לה.

במרובע ABCDABCD האלכסון ACAC יוצר את המשולשים ABCABC ו-ACDACD. הזווית ∠BAD\angle BAD של המרובע שווה ל-∠BAC+∠CAD\angle BAC+\angle CAD. אותה דרך מתאימה גם לצורות מורכבות אחרות: מחפשים קטע שמחלק את הצורה למשולשים, ועוברים ממשולש למשולש דרך צלע משותפת.

ABCD

תכונות של מרובעים שמשלבים עם משפט הסינוסים

מרובעמה עוזר למצוא זוויות
מקביליתזוויות נגדיות שוות. זוויות סמוכות משלימות ל-180∘180^\circ
מעויןכמו מקבילית, ובנוסף: האלכסונים מאונכים זה לזה וחוצים את זוויות המעוין
טרפזאלכסון יוצר זוויות מתחלפות שוות בין הבסיסים המקבילים. שתי הזוויות שליד כל שוק משלימות ל-180∘180^\circ

מרובע חסום במעגל

•במרובע חסום במעגל, סכום כל זוג זוויות נגדיות הוא 180∘180^\circ.

•כל משולש ששלושת קודקודיו הם קודקודים של המרובע חסום באותו מעגל. לכן לכל המשולשים האלה אותו RR, ו-2R2R עובר ממשולש למשולש.

דרך הפתרון

משפט הסינוסים במרובע

כשמבקשים צלע או זווית במרובע או בצורה מורכבת:

1. מעבירים אלכסון (או משתמשים בקטע הנתון) ומסמנים את הנתונים בכל משולש.

2. מתחילים במשולש שיש בו מספיק נתונים: שתי זוויות וצלע, או שתי צלעות וזווית שמול אחת מהן.

3. מחשבים בו את הצלע המשותפת.

4. מעבירים זוויות למשולש השני בעזרת תכונות המרובע וסכום הזוויות.

5. במשולש השני ממשיכים במשפט הסינוסים עד למבוקש.

שים לב

כתבו כל זווית בשלוש אותיות. ∠BAC\angle BAC ו-∠BAD\angle BAD הן זוויות שונות, ורק אחת מהן שייכת למשולש ABCABC.

שים לב

לפני שמציבים, בדקו שהצלע והזווית שבאותו שבר נמצאות באותו משולש, והזווית מול הצלע.

דוגמה א - טרפז: האלכסון מעביר זווית מתחלפת

נתון טרפז ABCDABCD (AB∥DCAB\parallel DC). נתון: AB=10AB=10, ∠ABC=105∘\angle ABC=105^\circ, ∠BAC=35∘\angle BAC=35^\circ, ∠ADC=70∘\angle ADC=70^\circ.

מצאו את אורך האלכסון ACAC ואת אורך הבסיס DCDC.

פתרון

1. נתון: טרפז, AB=10AB=10 ושלוש זוויות. המטרה: ACAC ו-DCDC.

2. במשולש ABCABC: ∠ACB=180∘−105∘−35∘=40∘\angle ACB=180^\circ-105^\circ-35^\circ=40^\circ.

3. ACAC מול ∠ABC\angle ABC, ו-ABAB מול ∠ACB\angle ACB: ACsin⁡105∘=10sin⁡40∘\frac{AC}{\sin105^\circ}=\frac{10}{\sin40^\circ}, ולכן AC=10sin⁡105∘sin⁡40∘≈15.03AC=\frac{10\sin105^\circ}{\sin40^\circ}\approx15.03.

4. AB∥DCAB\parallel DC, ולכן ∠ACD=∠BAC=35∘\angle ACD=\angle BAC=35^\circ (זוויות מתחלפות).

5. במשולש ACDACD: ∠CAD=180∘−70∘−35∘=75∘\angle CAD=180^\circ-70^\circ-35^\circ=75^\circ.

6. DCDC מול ∠CAD\angle CAD, ו-ACAC מול ∠ADC\angle ADC: DCsin⁡75∘=ACsin⁡70∘\frac{DC}{\sin75^\circ}=\frac{AC}{\sin70^\circ}, ולכן DC=ACsin⁡75∘sin⁡70∘≈15.45DC=\frac{AC\sin75^\circ}{\sin70^\circ}\approx15.45.

≈15.03105°10≈15.45ABCD35°35°70°
תשובה

AC≈15.03AC\approx15.03, DC≈15.45DC\approx15.45

דוגמה ב - מרובע חסום במעגל: אותו RR בשני המשולשים

המרובע ABCDABCD חסום במעגל. נתון: BD=12BD=12, ∠BAD=60∘\angle BAD=60^\circ, BC=8BC=8.

א. מצאו את רדיוס המעגל.

ב. מצאו את גודל הזווית ∠BDC\angle BDC.

ג. מצאו את אורך הצלע CDCD.

פתרון

1. נתון: מרובע חסום במעגל, BD=12BD=12, BC=8BC=8, ∠BAD=60∘\angle BAD=60^\circ. המטרה: RR, ∠BDC\angle BDC ו-CDCD.

2. א: במשולש ABDABD הצלע BDBD מול ∠BAD\angle BAD: 2R=12sin⁡60∘2R=\frac{12}{\sin60^\circ}, ולכן R=6sin⁡60∘=43≈6.93R=\frac{6}{\sin60^\circ}=4\sqrt3\approx6.93.

3. ב: ∠BCD\angle BCD נגדית ל-∠BAD\angle BAD, ולכן ∠BCD=180∘−60∘=120∘\angle BCD=180^\circ-60^\circ=120^\circ.

4. המשולש BCDBCD חסום באותו מעגל. BCBC מול ∠BDC\angle BDC: sin⁡∠BDC=BC2R=883=13≈0.5774\sin\angle BDC=\frac{BC}{2R}=\frac{8}{8\sqrt3}=\frac{1}{\sqrt3}\approx0.5774.

5. שתי אפשרויות: ≈35.26∘\approx35.26^\circ או ≈144.74∘\approx144.74^\circ. אבל 120∘+144.74∘>180∘120^\circ+144.74^\circ>180^\circ, ולכן ∠BDC≈35.26∘\angle BDC\approx35.26^\circ.

6. ג: ∠CBD≈180∘−120∘−35.26∘=24.74∘\angle CBD\approx180^\circ-120^\circ-35.26^\circ=24.74^\circ. CDCD מול ∠CBD\angle CBD: CD=2Rsin⁡∠CBD≈83⋅sin⁡24.74∘≈5.80CD=2R\sin\angle CBD\approx8\sqrt3\cdot\sin24.74^\circ\approx5.80.

60°120°8≈5.80OABCD≈35.26°12
תשובה

א. R=43≈6.93R=4\sqrt3\approx6.93. ב. ∠BDC≈35.26∘\angle BDC\approx35.26^\circ. ג. CD≈5.80CD\approx5.80.

שאלות פתוחות על משפט הסינוסים במרובעים ובצורות מורכבות

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.