דילוג לתוכן המרכזי

דף נוסחאות במתמטיקה לכיתה י"א 4 יח"ל

כל הנוסחאות של כיתה י"א 4 יח"ל לפי נושא. ההסברים, דרכי הפתרון והדוגמאות - בסיכום של כל נושא.

הורדת PDF

קדם אנליזה: הפונקציה 1/f(x)

כמה נקודות יוצאות מהתחום

הפונקציה f(x)f(x)מה יוצא מהתחום של 1f(x)\frac{1}{f(x)}
mx+bmx+b, m≠0m\ne0x=−bmx=-\frac{b}{m}
ax2+bx+cax^2+bx+c, Δ>0\Delta>0שתי נקודות
ax2+bx+cax^2+bx+c, Δ=0\Delta=0x=−b2ax=-\frac{b}{2a}
ax2+bx+cax^2+bx+c, Δ<0\Delta<0כלום

נקודות קיצון של gg

קיצון של ff ב-(x0,f(x0))(x_0,f(x_0)), f(x0)≠0f(x_0)\ne0: קיצון הפוך של 1f\frac{1}{f} ב-(x0,1f(x0))\left(x_0,\frac{1}{f(x_0)}\right)

אסימפטוטות אנכיות של gg

f(x0)=0f(x_0)=0: הישר x=x0x=x_0 אסימפטוטה אנכית של 1f(x)\frac{1}{f(x)}

האסימפטוטה האופקית של gg

ff קווית או ריבועית: y=0y=0 אסימפטוטה אופקית של 1f(x)\frac{1}{f(x)}

טרנספורמציות של הפונקציה 1/f(x)

מה משתנה בהזזה אופקית y=1f(x−p)y=\frac{1}{f(x-p)}

y=1f(x−p)y=\frac{1}{f(x-p)}: הזזה אופקית ב-pp יחידות. p>0p>0 ימינה, p<0p<0 שמאלה

מה משתנה בהזזה אנכית y=1f(x)+ky=\frac{1}{f(x)}+k

y=1f(x)+ky=\frac{1}{f(x)}+k: הזזה אנכית ב-kk יחידות. k>0k>0 למעלה, k<0k<0 למטה. אסימפטוטה אופקית y=ky=k

מה משתנה בשיקוף y=−1f(x)y=-\frac{1}{f(x)}

y=−1f(x)y=-\frac{1}{f(x)}: שיקוף ביחס לציר ה-xx. (x0,y0)→(x0,−y0)(x_0,y_0)\to(x_0,-y_0)

מה משתנה בשיקוף y=1f(−x)y=\frac{1}{f(-x)}

y=1f(−x)y=\frac{1}{f(-x)}: שיקוף ביחס לציר ה-yy. (x0,y0)→(−x0,y0)(x_0,y_0)\to(-x_0,y_0)

מה משתנה במתיחה y=af(x)y=\frac{a}{f(x)}, a>0a>0

y=af(x)y=\frac{a}{f(x)}, a>0a>0: (x0,y0)→(x0,a⋅y0)(x_0,y_0)\to(x_0,a\cdot y_0). a>1a>1 מתיחה, 0<a<10<a<1 כיווץ

מה משתנה ב-y=∣1f(x)∣y=\left|\frac{1}{f(x)}\right|

y=∣1f(x)∣y=\left|\frac{1}{f(x)}\right|: (x0,y0)→(x0,∣y0∣)(x_0,y_0)\to(x_0,|y_0|)

פונקציה רציונלית: תחום, אסימפטוטות וסימן

מכנה ריבועי ax2+bx+cax^2+bx+c

הדיסקרימיננטה Δ=b2−4ac\Delta=b^2-4acמה מוציאים מהתחום
Δ>0\Delta>0שתי נקודות
Δ=0\Delta=0נקודה אחת
Δ<0\Delta<0כלום

אסימפטוטה אנכית

x=ax=a אסימפטוטה אנכית כאשר q(a)=0q(a)=0 ו-p(a)≠0p(a)\ne0

אסימפטוטה אופקית של f(x)=p(x)q(x)f(x)=\frac{p(x)}{q(x)}

מעלת המונה לעומת מעלת המכנהאסימפטוטה אופקית
קטנהy=0y=0
שווהy=aby=\frac{a}{b} (aa, bb המקדמים המובילים)
גדולהאין

מספר ועוד שבר

f(x)=c+p(x)q(x)f(x)=c+\frac{p(x)}{q(x)}, מעלת pp קטנה ממעלת qq: y=cy=c

זוגית ואי-זוגית

תנאיסימטריה
זוגיתf(−x)=f(x)f(-x)=f(x)ציר ה-yy
אי-זוגיתf(−x)=−f(x)f(-x)=-f(x)ראשית הצירים

נגזרת של פונקציה רציונלית

כלל המנה

[f(x)g(x)]′=f′(x)⋅g(x)−f(x)⋅g′(x)[g(x)]2\left[\frac{f(x)}{g(x)}\right]'=\frac{f'(x)\cdot g(x)-f(x)\cdot g'(x)}{[g(x)]^2}

מונה קבוע

(ax)′=−ax2\left(\frac{a}{x}\right)'=-\frac{a}{x^2}

פונקציות עם שורש: נגזרת וחקירה

נגזרת של שורש

(x)′=12x\left(\sqrt{x}\right)'=\frac{1}{2\sqrt{x}}, (g(x))′=g′(x)2g(x)\left(\sqrt{g(x)}\right)'=\frac{g'(x)}{2\sqrt{g(x)}}

כלל המכפלה עם שורש

(u⋅v)′=u′⋅v+u⋅v′(u\cdot v)'=u'\cdot v+u\cdot v'

כלל המנה

(uv)′=u′⋅v−u⋅v′v2\left(\frac{u}{v}\right)'=\frac{u'\cdot v-u\cdot v'}{v^2}

נגזרת של מנה עם שורש במכנה

(f(x)g(x))′=2f′(x) g(x)−f(x) g′(x)2g(x)g(x)\left(\frac{f(x)}{\sqrt{g(x)}}\right)'=\frac{2f'(x)\,g(x)-f(x)\,g'(x)}{2g(x)\sqrt{g(x)}}

משוואת משיק

y−f(x0)=f′(x0) (x−x0)y-f(x_0)=f'(x_0)\,(x-x_0)

בעיות ערך קיצון

נוסחאות התיבה

נפח תיבה: V=a⋅b⋅hV=a\cdot b\cdot h

שטח מעטפת: M=2ah+2bhM=2ah+2bh

שטח פנים: F=M+2abF=M+2ab

פונקציה קדומה ואינטגרל

אינטגרל של חזקה ושל מספר

∫xn dx=xn+1n+1+C\int x^n\,dx=\frac{x^{n+1}}{n+1}+C

∫k dx=kx+C\int k\,dx=kx+C

חזקה של ביטוי לינארי

∫(mx+b)n dx=(mx+b)n+1m(n+1)+C\int (mx+b)^n\,dx=\frac{(mx+b)^{n+1}}{m(n+1)}+C

אינטגרל של c(ax+b)2\frac{c}{(ax+b)^2}

∫cx2 dx=−cx+C\int\frac{c}{x^2}\,dx=-\frac{c}{x}+C

∫c(ax+b)2 dx=−ca(ax+b)+C\int\frac{c}{(ax+b)^2}\,dx=-\frac{c}{a(ax+b)}+C

חישוב אינטגרל מסוים

∫abf(x) dx=F(b)−F(a)\int_a^b f(x)\,dx=F(b)-F(a)

חישובי שטחים בעזרת אינטגרל

שטח מעל ציר ה-xx

S=∫abf(x) dxS=\int_a^b f(x)\,dx, כאשר f(x)≥0f(x)\ge0 בקטע a≤x≤ba\le x\le b

שטח בין הגרף לציר ה-xx לפי הסימן של ff

S=−∫abf(x) dxS=-\int_a^b f(x)\,dx, כאשר f(x)≤0f(x)\le0 בקטע a≤x≤ba\le x\le b

שטח בין שני גרפים

S=∫ab(f(x)−g(x))dxS=\int_a^b\left(f(x)-g(x)\right)dx, כאשר f(x)≥g(x)f(x)\ge g(x) בקטע a≤x≤ba\le x\le b

אינטגרל של פונקציית הנגזרת

∫abf′(x) dx=f(b)−f(a)\int_a^b f'(x)\,dx=f(b)-f(a)

המעגל: הגדרות, מיתרים וזוויות מרכזיות

קוטר ורדיוס

קוטר =2R=2R

מידות של קשתות

קשת גדולה =360∘−=360^\circ- קשת קטנה

מיתר, מרחק ורדיוס

(AB2)2+d2=R2\left(\frac{AB}{2}\right)^2+d^2=R^2 (dd המרחק של המיתר ABAB מהמרכז)

זוויות היקפיות

זווית היקפית ומרכזית על אותה קשת

α=β2\alpha=\frac{\beta}{2} (α\alpha היקפית, β\beta מרכזית, על אותה קשת)

משולש ומרובע חסומים במעגל

זוויות נגדיות במרובע חסום

מרובע ABCDABCD חסום במעגל: ∠A+∠C=∠B+∠D=180∘\angle A+\angle C=\angle B+\angle D=180^\circ

מעגל חסום במשולש

קטע המשיק מקודקוד

AE=AF=P2−BCAE=AF=\frac{P}{2}-BC (PP היקף המשולש)

הרדיוס במשולש ישר זווית

r=a+b−c2r=\frac{a+b-c}{2} (aa, bb ניצבים, cc יתר)

היקף מעגל ושטח עיגול

היקף מעגל

היקף מעגל: P=2πRP=2\pi R (RR - רדיוס)

שטח עיגול

שטח עיגול: S=πR2S=\pi R^2 (RR - רדיוס)

משפט הסינוסים

משפט הסינוסים

asin⁡α=bsin⁡β=csin⁡γ\frac{a}{\sin\alpha}=\frac{b}{\sin\beta}=\frac{c}{\sin\gamma}

זווית והמשלימה שלה ל-180∘180^\circ

sin⁡(180∘−α)=sin⁡α\sin(180^\circ-\alpha)=\sin\alpha

משפט הסינוסים עם RR

asin⁡α=bsin⁡β=csin⁡γ=2R\frac{a}{\sin\alpha}=\frac{b}{\sin\beta}=\frac{c}{\sin\gamma}=2R (RR - רדיוס המעגל החוסם את המשולש)

שטחים בטריגונומטריה

שטח מקבילית

S=a⋅b⋅sin⁡αS=a\cdot b\cdot\sin\alpha (aa, bb צלעות סמוכות, α\alpha הזווית שביניהן)

שטח משולש

S=12b⋅c⋅sin⁡αS=\frac12 b\cdot c\cdot\sin\alpha (α\alpha הזווית הכלואה בין הצלעות bb ו-cc)

משוואת המעגל

משוואה קנונית של מעגל

x2+y2=R2x^2+y^2=R^2 : מעגל שמרכזו (0,0)(0,0) ורדיוסו RR

משוואה כללית של מעגל

(x−a)2+(y−b)2=R2(x-a)^2+(y-b)^2=R^2 : משוואת מעגל שמרכזו (a,b)(a,b) ורדיוסו RR

מעגל שמרכזו (a,b)(a,b) המשיק לציר

המעגל משיק לתנאי
ציר ה-xxR=∣b∣R=\lvert b\rvert
ציר ה-yyR=∣a∣R=\lvert a\rvert
שני הציריםR=∣a∣=∣b∣R=\lvert a\rvert=\lvert b\rvert

מעגל וישר

המצב ההדדי לפי המרחק dd של המרכז מהישר

השוואההמצב ההדדי
d<Rd<Rחותך בשתי נקודות
d=Rd=Rמשיק
d>Rd>Rאינו חותך

המצב ההדדי לפי הדיסקרימיננטה

הדיסקרימיננטההמצב ההדדי
Δ>0\Delta>0חותך בשתי נקודות
Δ=0\Delta=0משיק
Δ<0\Delta<0אינו חותך

המשיק מאונך לרדיוס

משיק ב-AA: mMA⋅m=−1m_{MA}\cdot m=-1

הקצה השני של קוטר

ABAB קוטר: B(2a−xA, 2b−yA)B(2a-x_A,\ 2b-y_A)

שאלות משולבות במעגל

מיתר, רדיוס וזווית היקפית

AB=2Rsin⁡αAB=2R\sin\alpha (α\alpha זווית היקפית שנשענת על ABAB)

שטח משולש בעזרת סינוס

S=12absin⁡γS=\frac12ab\sin\gamma (γ\gamma הזווית בין aa ל-bb)

יחסים במשולשים דומים

יחס הדמיון kk: יחס ההיקפים kk, יחס השטחים k2k^2

חזרה: ממוצע וסטיית תקן

ממוצע של רשימת נתונים

xˉ=x1+x2+⋯+xnn\bar{x}=\frac{x_1+x_2+\dots+x_n}{n}

ממוצע מטבלת שכיחויות

xˉ=x1f1+x2f2+⋯+xnfnN\bar{x}=\frac{x_1f_1+x_2f_2+\dots+x_nf_n}{N}, כאשר N=f1+f2+⋯+fnN=f_1+f_2+\dots+f_n

סטיית תקן

S=(x1−xˉ)2f1+(x2−xˉ)2f2+⋯+(xn−xˉ)2fnNS=\sqrt{\frac{(x_1-\bar{x})^2f_1+(x_2-\bar{x})^2f_2+\dots+(x_n-\bar{x})^2f_n}{N}}

שינוי של כל הנתונים

השינוי בכל נתוןממוצעסטיית תקן
x+cx+cxˉ+c\bar{x}+cSS
k⋅xk\cdot x, k>0k>0k⋅xˉk\cdot\bar{x}k⋅Sk\cdot S

ציון תקן

ציון תקן

z=x−xˉSz=\dfrac{x-\bar{x}}{S}

הנתון, הממוצע וסטיית התקן מתוך ציון התקן

x=xˉ+z⋅Sx=\bar{x}+z\cdot S

התפלגות נורמלית: העקומה ותכונותיה

סימטריה סביב הממוצע

P(X<xˉ−a)=P(X>xˉ+a)P(X<\bar{x}-a)=P(X>\bar{x}+a), P(X<xˉ)=P(X>xˉ)=0.5\quad P(X<\bar{x})=P(X>\bar{x})=0.5

חישוב שטחים מתוך שטחים ידועים

P(X>a)=1−P(X<a)P(X>a)=1-P(X<a)

P(a<X<b)=P(X<b)−P(X<a)P(a<X<b)=P(X<b)-P(X<a)

מספר הפריטים בתחום =N⋅P=N\cdot P

ציון תקן

z=x−xˉSz=\frac{x-\bar{x}}{S}

מעבר לעקומה הסטנדרטית

P(X<x)=P(Z<z)P(X<x)=P(Z<z), P(Z<−z)=P(Z>z)=1−P(Z<z)\quad P(Z<-z)=P(Z>z)=1-P(Z<z)

התפלגות נורמלית: שימוש בטבלה

הסתברות לערך קטן מ-aa

P(X<a)=P(Z<z)P(X<a)=P(Z<z), z=a−xˉSz=\frac{a-\bar{x}}{S}

גדול מ-aa ובין aa ל-bb

P(Z>z)=1−P(Z<z)P(Z>z)=1-P(Z<z)

P(z1<Z<z2)=P(Z<z2)−P(Z<z1)P(z_1<Z<z_2)=P(Z<z_2)-P(Z<z_1)

סימטריה

P(Z>z)=P(Z<−z)P(Z>z)=P(Z<-z)

מציון תקן לערך גולמי

x=xˉ+z⋅Sx=\bar{x}+z\cdot S

מציאת SS או xˉ\bar{x} כש-zz ידוע

S=x−xˉzS=\frac{x-\bar{x}}{z}, xˉ=x−z⋅S\bar{x}=x-z\cdot S

התפלגות נורמלית והסתברות

חיתוך של מאורעות בלתי תלויים

P(A∩B)=P(A)⋅P(B)P(A\cap B)=P(A)\cdot P(B) (AA, BB בלתי תלויים)

בדיוק אחד מתוך שניים

בדיוק אחד מתוך שניים: p(1−q)+(1−p)qp(1-q)+(1-p)q. כש-p=qp=q: 2p(1−p)2p(1-p)

איחוד: לפחות אחד

P(A∪B)=P(A)+P(B)−P(A∩B)P(A\cup B)=P(A)+P(B)-P(A\cap B)

לפחות אחד מתוך nn: 1−(1−p)n1-(1-p)^n

הסתברות מותנית

P(A/B)=P(A∩B)P(B)P(A/B)=\frac{P(A\cap B)}{P(B)}

הסתברות לעמוד בתנאי באוכלוסייה כולה

P(A)=P(G1)⋅P(A/G1)+P(G2)⋅P(A/G2)P(A)=P(G_1)\cdot P(A/G_1)+P(G_2)\cdot P(A/G_2)

מקדם המתאם הלינארי

מקדם המתאם

r=1N⋅Sx⋅Sy[(x1−xˉ)(y1−yˉ)+⋯+(xN−xˉ)(yN−yˉ)]r=\frac{1}{N\cdot S_x\cdot S_y}\left[(x_1-\bar{x})(y_1-\bar{y})+\dots+(x_N-\bar{x})(y_N-\bar{y})\right]

סטיית תקן

Sx=(x1−xˉ)2+⋯+(xN−xˉ)2NS_x=\sqrt{\frac{(x_1-\bar{x})^2+\dots+(x_N-\bar{x})^2}{N}}

ציון תקן

z=x−xˉSz=\frac{x-\bar{x}}{S}

מקדם המתאם מציוני תקן

r=1N[zx1zy1+⋯+zxNzyN]r=\frac{1}{N}\left[z_{x_1}z_{y_1}+\dots+z_{x_N}z_{y_N}\right]

הממוצע וסטיית התקן אחרי טרנספורמציה לינארית

y′=ay+by'=ay+b: y′ˉ=ayˉ+b\bar{y'}=a\bar{y}+b, Sy′=∣a∣⋅SyS_{y'}=|a|\cdot S_y

ישר הרגרסיה

משוואת ישר הרגרסיה (לניבוי yy לפי xx)

משוואת ישר הרגרסיה: y−yˉ=m(x−xˉ)y-\bar{y}=m(x-\bar{x})

שיפוע ישר הרגרסיה: m=r⋅SySxm=r\cdot\frac{S_y}{S_x}

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.