תזכורת: נתונים וטבלת שכיחויות
בסטטיסטיקה אוספים נתונים: ציונים במבחן, גבהים, מספר אחים. כשיש הרבה נתונים שחוזרים על עצמם, נוח לרשום אותם בטבלת שכיחויות.
במדויק: השכיחות של ערך היא מספר הפעמים שהערך מופיע באוסף הנתונים. טבלת שכיחויות רושמת כל ערך שמופיע באוסף ולידו את השכיחות שלו . מספר כל הנתונים הוא סכום השכיחויות: .
בטבלה הזאת יש ערכים שונים, אבל נתונים.
את טבלת השכיחויות אפשר להציג בדיאגרמת עמודות: לכל ערך עמודה, והגובה שלה הוא השכיחות.
מדד מרכז ומדד פיזור
כדי לתאר אוסף נתונים במספרים מעטים, שואלים שתי שאלות: סביב איזה ערך הנתונים נמצאים? וכמה הם מפוזרים סביבו?
במדויק: מדד מרכז הוא מספר שמתאר סביב איזה ערך נמצאים הנתונים. מדד פיזור הוא מספר שמתאר כמה הנתונים רחוקים זה מזה או מהמרכז. בנושא הזה: הממוצע הוא מדד המרכז, וסטיית התקן היא מדד הפיזור.
בכיתה י' למדתם גם מדדים אחרים: שכיח וחציון (מדדי מרכז), וטווח (מדד פיזור). בכיתה י"א הממוצע וסטיית התקן הם הבסיס להתפלגות הנורמלית, לציון התקן ולישר הרגרסיה.
1. ממוצע: חישוב מרשימה ומטבלת שכיחויות
מהו הממוצע
כשרוצים לדעת איך הצליחה כיתה במבחן, מחשבים את ממוצע הציונים: מחברים את כל הציונים ומחלקים במספר התלמידים.
במדויק: הממוצע של אוסף נתונים מספריים הוא סכום כל הנתונים חלקי מספר הנתונים. נתון שמופיע כמה פעמים נספר בסכום בכל פעם שהוא מופיע, ולכן בטבלת שכיחויות כל ערך נספר פעמים.
הממוצע הוא "נקודת האיזון" של הנתונים: אם כל הנתונים היו שווים זה לזה, כל אחד מהם היה שווה לממוצע. בבוחן שבדיאגרמה הממוצע הוא . זה לא אחד הציונים שהתקבלו, אבל הוא נמצא בין הציון הנמוך ביותר לגבוה ביותר.
ממוצע של רשימת נתונים
לנתונים :
ממוצע מטבלת שכיחויות
כשהערכים מופיעים בשכיחויות , ו-:
חישוב ממוצע מטבלת שכיחויות
כשהנתונים בטבלת שכיחויות:
1. מוסיפים לטבלה שורה של .
2. מחברים את השכיחויות: זה .
3. מחברים את המכפלות : זה סכום כל הנתונים.
4. מחלקים את סכום המכפלות ב-.
שכיחות חסרה כשהממוצע נתון
כשהממוצע נתון ושכיחות אחת לא ידועה:
1. מסמנים את השכיחות החסרה באות, למשל .
2. כותבים את ואת סכום המכפלות בעזרת .
3. משווים: , ופותרים את המשוואה.
4. בודקים שהתשובה מספר שלם וחיובי.
מחלקים ב-, סכום השכיחויות, ולא במספר הערכים השונים בטבלה.
בדיקה: הממוצע תמיד בין הנתון הקטן ביותר לגדול ביותר. ממוצע מחוץ לטווח הזה מעיד על טעות בחישוב.
דוגמה א - ממוצע ישיר מטבלת שכיחויות
בטבלה מופיעים הציונים של תלמידים בבוחן.
חשבו את ממוצע הציונים.
1. מוסיפים שורה של :
2. .
3. סכום הנתונים: .
4. . בדיקה: בין ל-.
דוגמה ב - שכיחות חסרה כשהממוצע נתון
בחברה יש שלוש דרגות שכר לשעה. עובדים משתכרים שקלים לשעה, עובדים משתכרים שקלים לשעה, ושאר העובדים משתכרים שקלים לשעה. ממוצע השכר לשעה של כל עובדי החברה הוא שקלים.
כמה עובדים יש בחברה?
1. נתון: השכיחויות ו-, והממוצע . המטרה: מספר כל העובדים .
2. מסמנים ב- את מספר העובדים שמשתכרים שקלים. אז .
3. סכום השכר: .
4. משוואה: , ולכן .
5. , ומכאן .
6. . בדיקה: .
בחברה עובדים.
2. סטיית תקן: חישוב ומשמעות
מהי סטיית התקן
שתי כיתות יכולות לקבל אותו ממוצע, ובכל זאת להיות שונות מאוד: באחת כל הציונים קרובים לממוצע, ובשנייה יש ציונים גבוהים מאוד ונמוכים מאוד. סטיית התקן מודדת את ההבדל הזה.
במדויק: הסטייה של נתון מהממוצע היא . סטיית התקן היא השורש הריבועי של הממוצע של ריבועי הסטיות של כל הנתונים מהממוצע. נתון שמופיע כמה פעמים נספר בכל פעם שהוא מופיע.
למה מעלים בריבוע: סטיות חיוביות ושליליות מקזזות זו את זו, וסכום כל הסטיות תמיד . הריבוע הופך כל סטייה למספר שאינו שלילי, והשורש מחזיר לאותן יחידות של הנתונים.
בשתי הקבוצות שבדיאגרמות יש תלמידים והממוצע . בקבוצה א הציונים מרוכזים סביב , ו-. בקבוצה ב הציונים רחוקים יותר מ-, ו-.
סטיית תקן
•רשימת נתונים :
•טבלת שכיחויות ():
חישוב סטיית תקן בטבלה
כשהנתונים ברשימה או בטבלת שכיחויות:
1. מחשבים את הממוצע .
2. לכל ערך מחשבים את הסטייה .
3. מעלים בריבוע: .
4. כופלים בשכיחות: (ברשימה כל שכיחות היא ).
5. מחברים, מחלקים ב-, ומוציאים שורש.
תכונות סטיית התקן
- תמיד.
- רק כשכל הנתונים שווים זה לזה.
•ככל ש- גדולה יותר, הנתונים רחוקים יותר מהממוצע.
- נמדדת באותן יחידות של הנתונים (ציון, ק"ג, שקלים).
בדיקה: סכום הסטיות כפול השכיחויות, , יוצא תמיד . אם לא, הממוצע שגוי.
לא לשכוח את השורש בסוף. המספר שלפני השורש אינו סטיית התקן.
דוגמה - סטיית תקן מטבלת שכיחויות
שאלו תלמידים כמה אחים ואחיות יש להם. התוצאות בטבלה:
חשבו את הממוצע ואת סטיית התקן של מספר האחים.
1. ממוצע: , וסכום המכפלות . לכן .
2. טבלת סטיות:
3. בדיקה: .
4. סכום השורה האחרונה: .
5. .
,
3. השוואת אוספי נתונים לפי ממוצע וסטיית תקן
השוואה בין אוספי נתונים
כשמשווים שתי כיתות, שני מוצרים או שתי שנים, הממוצע אומר מי "גבוה יותר" בדרך כלל, וסטיית התקן אומרת אצל מי הנתונים קרובים יותר זה לזה.
במדויק: משווים בין אוספי נתונים של אותו משתנה, באותן יחידות. ממוצע גדול יותר פירושו שהנתונים גדולים יותר בממוצע, לא שכל נתון גדול יותר. סטיית תקן קטנה יותר פירושה שהנתונים מרוכזים יותר סביב הממוצע שלהם (האוסף אחיד יותר).
כשמוסיפים אותו מספר לכל הנתונים, כל הדיאגרמה זזה הצידה בלי לשנות צורה. הממוצע זז באותו מספר, והמרחקים מהממוצע לא משתנים, ולכן גם סטיית התקן לא משתנה. בדיאגרמות: הוסיפו לכל נתון. הממוצע עלה מ- ל-, וסטיית התקן נשארה .
מה כל מדד אומר בהשוואה
השוואת שני אוספי נתונים
כשנתונים שני אוספים של אותו משתנה:
1. מחשבים לכל אוסף את ואת .
2. משווים את הממוצעים: באיזה אוסף הנתונים גבוהים יותר בממוצע.
3. משווים את סטיות התקן: באיזה אוסף הנתונים מרוכזים יותר סביב הממוצע.
4. כותבים מסקנה במילים של השאלה (למשל: "הציונים בכיתה א אחידים יותר").
שינוי של כל הנתונים
הוספה של אותו מספר לכל הנתונים (למשל העלאת שכר של שקלים לכל עובד) לא משנה את סטיית התקן. הגדלה באחוזים כן משנה אותה.
מצרפים לאוסף נתונים חדשים: אם כולם קטנים מהממוצע הישן, הממוצע קטן. אם כולם גדולים ממנו, הממוצע גדל. אם כולם שווים לו, הממוצע לא משתנה.
דוגמה א - שתי כיתות: חישוב והשוואה
בקבוצה א חמישה תלמידים קיבלו במבחן את הציונים . בקבוצה ב חמישה תלמידים קיבלו את הציונים .
א. חשבו את הממוצע ואת סטיית התקן בכל קבוצה.
ב. באיזו קבוצה הציונים גבוהים יותר בממוצע? באיזו קבוצה הציונים אחידים יותר? נמקו.
1. נתון: חמישה ציונים בכל קבוצה. המטרה: ו- לכל קבוצה, והשוואה.
2. קבוצה א: . הסטיות , ריבועיהן , וסכומם . .
3. קבוצה ב: . הסטיות , ריבועיהן , וסכומם . .
4. ממוצע: , ולכן בקבוצה ב הציונים גבוהים יותר בממוצע.
5. סטיית תקן: , ולכן בקבוצה א הציונים מרוכזים יותר סביב הממוצע, כלומר אחידים יותר.
א. קבוצה א: , . קבוצה ב: , . ב. בקבוצה ב הממוצע גבוה יותר; בקבוצה א הציונים אחידים יותר.
דוגמה ב - שינוי כל הנתונים: תוספת קבועה מול אחוזים
ממוצע הציונים במבחן היה , וסטיית התקן .
א. המורה הוסיפה נקודות לכל ציון. מה הממוצע החדש ומה סטיית התקן החדשה?
ב. אילו במקום זאת המורה הייתה מגדילה כל ציון ב-, מה היו הממוצע וסטיית התקן?
1. נתון: , . המטרה: ו- אחרי כל שינוי, בלי הציונים עצמם.
2. א: כל ציון גדל ב-. הממוצע גדל ב-: . כל הציונים והממוצע זזו יחד, המרחקים מהממוצע לא השתנו, ולכן .
3. ב: הגדלה ב- היא כפל ב-. הממוצע: .
4. גם כל סטייה מהממוצע נכפלת ב-, ולכן .
א. , . ב. , .