דילוג לתוכן המרכזי

סיכום שאלות משולבות במעגל

מתמטיקה כיתה י"א 4 יח"ל · 4 נושאים

כל מה שצריך לדעת בשאלות משולבות במעגל: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

שלושת התחומים בשאלה אחת

באותו סרטוט של מעגל אפשר לעבוד בשלוש שפות. אפשר להוכיח בעזרת משפטים, אפשר לחשב בעזרת שיעורים ומשוואות, ואפשר לחשב אורכים וזוויות בעזרת סינוס. בשאלה משולבת עוברים בין השפות לפי מה שכל סעיף מבקש.

במדויק: שאלה משולבת במעגל היא שאלה על סרטוט אחד שיש בו מעגל, ובפתרון שלה משתמשים בכלים משני תחומים לפחות מתוך שלושה: גאומטריה אוקלידית, גאומטריה אנליטית וטריגונומטריה.

תחוםהכלים העיקריים
גאומטריה אוקלידיתמשפטי המעגל: מיתרים, זוויות מרכזיות והיקפיות, משיקים, משולש ומרובע חסומים; דמיון משולשים
גאומטריה אנליטיתשיעורים, מרחק בין נקודות, אמצע קטע, שיפוע, משוואת ישר, משוואת מעגל
טריגונומטריהמשפט הסינוסים, יחסים טריגונומטריים במשולש ישר זווית, שטח משולש בעזרת סינוס

תזכורת: המעגל ומשוואת המעגל

מעגל הוא כל הנקודות שנמצאות באותו מרחק מנקודה אחת, המרכז. משוואת המעגל אומרת את אותו הדבר בשפה של שיעורים.

במדויק: מעגל שמרכזו MM ורדיוסו RR (R>0R>0) הוא קבוצת כל הנקודות במישור שהמרחק שלהן מ-MM שווה ל-RR. אם M(a,b)M(a,b), הנקודה (x,y)(x,y) נמצאת על המעגל אם ורק אם (x−a)2+(y−b)2=R2(x-a)^2+(y-b)^2=R^2.

משוואת המעגל היא נוסחת המרחק בין (x,y)(x,y) ל-M(a,b)M(a,b), בריבוע. לכן כל נתון על מרחק מהמרכז ("נקודה על המעגל", "רדיוס", "קוטר") הופך למשוואה. במעגל (x−3)2+(y−2)2=25(x-3)^2+(y-2)^2=25 הנקודה P(6,6)P(6,6) על המעגל, כי 32+42=253^2+4^2=25.

-3369-448RM(3,2)P(6,6)(8,2)

1. גאומטריה אוקלידית וגאומטריה אנליטית

תרגום תכונה גאומטרית לשפה האנליטית

כשהמעגל מונח במערכת צירים, כל משפט מגאומטריה אוקלידית אפשר לבדוק גם בחישוב. למשל זווית היקפית שנשענת על קוטר היא ישרה, ובשיעורים רואים את זה כך: מכפלת השיפועים של שני המיתרים היא −1-1.

במדויק: תרגום אנליטי של תכונה גאומטרית הוא תנאי על שיעורי הנקודות (או על משוואות הישרים והמעגל) שמתקיים אם ורק אם התכונה מתקיימת. למשל: הנקודה PP נמצאת על המעגל אם ורק אם שיעורי PP מקיימים את משוואת המעגל.

בתכנית יש שתי דרכים לעבוד: מוכיחים תכונה בגאומטריה אוקלידית ומוודאים אותה בחישוב, או מגלים אותה בחישוב ומוכיחים אחר כך. דוגמה: במעגל (x−2)2+(y−5)2=25(x-2)^2+(y-5)^2=25 הקטע ABAB בין A(6,2)A(6,2) ל-B(−2,8)B(-2,8) הוא קוטר, כי האמצע שלו הוא M(2,5)M(2,5). הנקודה C(5,9)C(5,9) על המעגל. השיפועים: mAC=−7m_{AC}=-7 ו-mBC=17m_{BC}=\frac17. המכפלה −1-1, ולכן ∠ACB=90∘\angle ACB=90^\circ, בדיוק כמו שהמשפט על זווית היקפית שנשענת על קוטר אומר.

-4-22468246810A(6,2)B(-2,8)C(5,9)M(2,5)

מילון: תכונה גאומטרית ותרגום אנליטי

תכונה גאומטריתבשפה האנליטית
PP על המעגלשיעורי PP מקיימים את משוואת המעגל
ABAB קוטרAA ו-BB על המעגל, ואמצע ABAB הוא המרכז MM
AB⊥CDAB\perp CDmAB⋅mCD=−1m_{AB}\cdot m_{CD}=-1, או שאחד הישרים מקביל לציר ה-xx והשני לציר ה-yy
AB∥CDAB\parallel CDmAB=mCDm_{AB}=m_{CD}, או ששניהם מקבילים לציר ה-yy
ABAB מקביל לציר ה-xxל-AA ול-BB אותו שיעור yy
AB=CDAB=CDנוסחת המרחק נותנת אורכים שווים
הישר משיק למעגל בנקודה PP שעל המעגלהישר עובר דרך PP ומאונך ל-MPMP
דרך הפתרון

שאלה שמשלבת גאומטריה אוקלידית ואנליטית

כשנתון מעגל במערכת צירים, ובשאלה יש גם נתונים גאומטריים (קוטר, משיק, מקביל, חוצה זווית):

1. רושמים מה נתון: שיעורים ומשוואות, ובנפרד הנתונים הגאומטריים.

2. מסמנים כל נתון בסרטוט.

3. בוחרים כלי לפי הסעיף: "הוכיחו" או "הסבירו מדוע" - משפט מגאומטריה אוקלידית. "מצאו שיעורים / משוואה / אורך" - כלים של גאומטריה אנליטית.

4. משתמשים בתוצאות של הסעיפים הקודמים.

5. בקרה: מוודאים את התוצאה בכלי השני. למשל זווית ישרה שהוכחה במשפט - בודקים במכפלת שיפועים.

שים לב

כשנתונים שיעורים, מותר להוכיח תכונה גם בכלים של גאומטריה אנליטית (שיפועים, אורכים), במקרים שההוכחה לא מורכבת מדי.

דרך הפתרון

משוואת המשיק בנקודה PP שעל מעגל שמרכזו MM

1. מחשבים את שיפוע הרדיוס mMPm_{MP}.

2. המשיק מאונך לרדיוס בנקודת ההשקה, ולכן שיפוע המשיק m=−1mMPm=-\frac{1}{m_{MP}}.

3. משוואת המשיק: y−yP=m(x−xP)y-y_P=m(x-x_P).

•אם MPMP מקביל לציר ה-xx, המשיק הוא x=xPx=x_P. אם MPMP מקביל לציר ה-yy, המשיק הוא y=yPy=y_P.

דרך הפתרון

המרחק של מרכז המעגל מישר

כדי לקבוע אם ישר חותך את המעגל, משיק לו או לא חותך אותו:

1. מוצאים את משוואת האנך מהמרכז MM לישר (שיפוע הפוך ונגדי).

2. מוצאים את נקודת החיתוך HH של האנך עם הישר.

3. מחשבים את d=MHd=MH בנוסחת המרחק.

4. d<Rd<R: חותך בשתי נקודות. d=Rd=R: משיק. d>Rd>R: לא חותך.

שים לב

נקודה על ציר ה-yy מקיימת x=0x=0, ונקודה על ציר ה-xx מקיימת y=0y=0. מציבים במשוואת המעגל ומקבלים שתי נקודות, אחת או אף אחת. בוחרים לפי הנתון (למשל "שיעור ה-yy גדול יותר").

דוגמה - קוטר, זווית היקפית ומשיק במערכת צירים

נתונות הנקודות A(−1,2)A(-1,2) ו-B(7,8)B(7,8). הקטע ABAB הוא קוטר במעגל שמרכזו MM.

א. מצאו את משוואת המעגל.

ב. המעגל חותך את ציר ה-yy בשתי נקודות. CC היא נקודת החיתוך שבה שיעור ה-yy גדול יותר. מצאו את שיעורי CC.

ג. הסבירו מדוע ∠ACB=90∘\angle ACB=90^\circ, ובדקו זאת בעזרת שיפועים.

ד. מצאו את משוואת המשיק למעגל בנקודה BB.

פתרון

1. נתון: A(−1,2)A(-1,2) ו-B(7,8)B(7,8) הם קצות קוטר. המטרה: משוואת המעגל, הנקודה CC, הזווית ACBACB והמשיק ב-BB.

2. המרכז הוא אמצע הקוטר: M(−1+72,2+82)=M(3,5)M\left(\frac{-1+7}{2},\frac{2+8}{2}\right)=M(3,5). הרדיוס: R=MA=42+32=5R=MA=\sqrt{4^2+3^2}=5. המשוואה: (x−3)2+(y−5)2=25(x-3)^2+(y-5)^2=25.

3. על ציר ה-yy מציבים x=0x=0: 9+(y−5)2=259+(y-5)^2=25, כלומר (y−5)2=16(y-5)^2=16, ולכן y=9y=9 או y=1y=1. לכן C(0,9)C(0,9).

4. ∠ACB\angle ACB היא זווית היקפית שנשענת על הקוטר ABAB, ולכן היא ישרה.

5. בקרה בשיפועים: mAC=9−20−(−1)=7m_{AC}=\frac{9-2}{0-(-1)}=7, mBC=9−80−7=−17m_{BC}=\frac{9-8}{0-7}=-\frac17. המכפלה 7⋅(−17)=−17\cdot(-\frac17)=-1, ולכן AC⊥BCAC\perp BC.

6. המשיק ב-BB מאונך לרדיוס MBMB: mMB=8−57−3=34m_{MB}=\frac{8-5}{7-3}=\frac34, ולכן שיפוע המשיק −43-\frac43.

7. y−8=−43(x−7)y-8=-\frac43(x-7), כלומר y=−43x+523y=-\frac43x+\frac{52}{3}.

משיק
-4-2246810510A(-1,2)B(7,8)C(0,9)M(3,5)
תשובה

א. (x−3)2+(y−5)2=25(x-3)^2+(y-5)^2=25. ב. C(0,9)C(0,9). ג. זווית היקפית שנשענת על קוטר; mAC⋅mBC=−1m_{AC}\cdot m_{BC}=-1. ד. y=−43x+523y=-\frac43x+\frac{52}{3}.

שאלות פתוחות על גאומטריה אוקלידית וגאומטריה אנליטית

2. גאומטריה אוקלידית וטריגונומטריה

המרחק של מרכז המעגל ממיתר

בשאלות בלי מערכת צירים הנתונים הם אורכים וזוויות. משפטי המעגל נותנים זוויות, והטריגונומטריה הופכת אותן לאורכים. נתון שחוזר הרבה הוא המרחק של מרכז המעגל ממיתר.

במדויק: המרחק של נקודה מישר הוא אורך הקטע המאונך מהנקודה לישר. המרחק של מרכז המעגל OO מהמיתר ABAB הוא האורך OMOM, כאשר MM על ABAB ו-OM⊥ABOM\perp AB. הנקודה MM היא אמצע המיתר. אם ABAB קוטר, המרחק הוא 00.

האנך מהמרכז למיתר יוצר שני משולשים ישרי זווית חופפים, AOMAOM ו-BOMBOM. בכל אחד מהם היתר הוא הרדיוס RR, ניצב אחד הוא המרחק dd, והניצב השני הוא חצי מיתר. האנך גם חוצה את הזווית המרכזית AOBAOB. במשולש כזה משתמשים ביחסים טריגונומטריים.

dROABM

מיתר, רדיוס וזווית היקפית

במעגל שרדיוסו RR, אם α\alpha היא זווית היקפית כלשהי שנשענת על המיתר ABAB (מכל צד של המיתר), אז AB=2Rsin⁡αAB=2R\sin\alpha.

זה משפט הסינוסים במשולש ABCABC שחסום במעגל. שתי הזוויות ההיקפיות משני צדי המיתר הן α\alpha ו-180∘−α180^\circ-\alpha, ולשתיהן אותו סינוס.

האנך מהמרכז למיתר

OM⊥ABOM\perp AB, ו-CC נקודה על המעגל כך ש-∠ACB\angle ACB חדה. אז:

- AM=MBAM=MB ו-∠AOM=12∠AOB=∠ACB\angle AOM=\frac12\angle AOB=\angle ACB.

•במשולש AOMAOM: AM=Rsin⁡∠ACBAM=R\sin\angle ACB ו-OM=Rcos⁡∠ACBOM=R\cos\angle ACB.

דרך הפתרון

שאלה שמשלבת גאומטריה אוקלידית וטריגונומטריה

כשנתונים אורכים וזוויות בסרטוט עם מעגל:

1. מסמנים בסרטוט את כל הנתונים.

2. מוצאים זוויות בעזרת משפטי המעגל: זווית מרכזית פי 2 מזווית היקפית שנשענת על אותה קשת, זוויות היקפיות על אותה קשת שוות, זווית היקפית על קוטר 90∘90^\circ, משיק מאונך לרדיוס, במרובע חסום סכום זוויות נגדיות 180∘180^\circ.

3. בוחרים משולש שיש בו צלע ידועה וזוויות ידועות. משולש ישר זווית - יחסים טריגונומטריים. משולש שחסום במעגל - משפט הסינוסים עם 2R2R.

4. שטח: חצי מכפלת שתי צלעות בסינוס הזווית שביניהן.

שטח משולש בעזרת סינוס

שטח משולש שווה למחצית מכפלת שתי צלעות בסינוס הזווית שביניהן: S=12absin⁡γS=\frac12ab\sin\gamma.

שים לב

ל-sin⁡α=k\sin\alpha=k (כאשר 0<k<10<k<1) יש במשולש שתי אפשרויות: α\alpha חדה ו-180∘−α180^\circ-\alpha. בוחרים לפי נתון (משולש חד-זווית, זווית קהה) או לפי סכום הזוויות.

דוגמה - מרחק המרכז מצלע, זווית ורדיוס

משולש חד-זווית ABCABC חסום במעגל שמרכזו OO. OMOM מאונך לצלע ABAB (MM על ABAB).

נתון: המרחק של מרכז המעגל מהצלע ABAB הוא 55, ∠ACB=60∘\angle ACB=60^\circ, AC=16AC=16.

א. הוכיחו כי ∠AOM=∠ACB\angle AOM=\angle ACB.

ב. חשבו את רדיוס המעגל.

ג. חשבו את שתי הזוויות האחרות של המשולש ואת אורך הצלע BCBC.

ד. חשבו את שטח המשולש ABCABC.

פתרון

1. נתון: OM⊥ABOM\perp AB, OM=5OM=5, ∠ACB=60∘\angle ACB=60^\circ, AC=16AC=16, המשולש חד-זווית. המטרה: RR, הזוויות AA ו-BB, הצלע BCBC והשטח.

2. א: ∠AOB\angle AOB היא זווית מרכזית ו-∠ACB\angle ACB זווית היקפית שנשענות על אותה קשת ABAB, ולכן ∠AOB=2∠ACB=120∘\angle AOB=2\angle ACB=120^\circ. האנך OMOM למיתר, שעובר דרך המרכז, חוצה את הזווית המרכזית: ∠AOM=60∘=∠ACB\angle AOM=60^\circ=\angle ACB.

3. ב: במשולש AOMAOM (∠M=90∘\angle M=90^\circ): cos⁡∠AOM=OMOA\cos\angle AOM=\frac{OM}{OA}, כלומר cos⁡60∘=5R\cos60^\circ=\frac{5}{R}, ולכן R=10R=10.

4. ג: משפט הסינוסים במשולש ABCABC: ACsin⁡B=2R\frac{AC}{\sin B}=2R, כלומר sin⁡B=1620=0.8\sin B=\frac{16}{20}=0.8. האפשרויות: B≈53.13∘B\approx53.13^\circ או B≈126.87∘B\approx126.87^\circ. המשולש חד-זווית, ולכן ∠B≈53.13∘\angle B\approx53.13^\circ.

5. ∠A=180∘−60∘−53.13∘=66.87∘\angle A=180^\circ-60^\circ-53.13^\circ=66.87^\circ.

6. BC=2Rsin⁡A=20sin⁡66.87∘≈18.39BC=2R\sin A=20\sin66.87^\circ\approx18.39.

7. ד: S=12⋅AC⋅BC⋅sin⁡C=12⋅16⋅18.39⋅sin⁡60∘≈127.43S=\frac12\cdot AC\cdot BC\cdot\sin C=\frac12\cdot16\cdot18.39\cdot\sin60^\circ\approx127.43.

60°516OABCM
תשובה

ב. R=10R=10. ג. ∠B≈53.13∘\angle B\approx53.13^\circ, ∠A≈66.87∘\angle A\approx66.87^\circ, BC≈18.39BC\approx18.39. ד. S≈127.43S\approx127.43.

שאלות פתוחות על גאומטריה אוקלידית וטריגונומטריה

3. שלושת התחומים: אוקלידית, אנליטית וטריגונומטריה

המעגל החוסם משולש: הגשר בין שיעורים לזוויות

כשקודקודי משולש נתונים בשיעורים, קל לחשב אורכים, אבל לא זוויות. המעגל החוסם עוזר: מהשיעורים מוצאים את הרדיוס שלו, ומשפט הסינוסים קושר בין צלע, זווית ורדיוס. כך שלושת התחומים נפגשים בשאלה אחת.

במדויק: המעגל החוסם משולש הוא המעגל שעובר דרך שלושת הקודקודים של המשולש. לכל משולש יש מעגל חוסם. המרכז שלו הוא הנקודה שבה נחתכים שלושת האנכים האמצעיים לצלעות, והמרחק שלה מכל קודקוד הוא הרדיוס RR.

למשל, למשולש A(−5,12)A(-5,12), B(−6,5)B(-6,5), C(3,8)C(3,8) מרכז המעגל החוסם הוא M(−2,8)M(-2,8): המרחק שלו מכל קודקוד הוא 55. המשולש הזה חד-זווית, והמרכז בתוכו.

-8-6-4-22462468101214A(-5,12)B(-6,5)C(3,8)M(-2,8)
דרך הפתרון

המעגל החוסם לפי שלושת הקודקודים

1. בוחרים שתי צלעות. לכל אחת מוצאים אמצע ושיפוע.

2. האנך האמצעי: עובר דרך האמצע, ושיפועו הפוך ונגדי לשיפוע הצלע. לצלע שמקבילה לציר ה-xx האנך האמצעי הוא x=x= שיעור ה-xx של האמצע. לצלע שמקבילה לציר ה-yy האנך האמצעי הוא y=y= שיעור ה-yy של האמצע.

3. פותרים את מערכת המשוואות של שני האנכים: זה המרכז MM.

4. RR הוא המרחק מ-MM לאחד הקודקודים. משוואת המעגל: (x−a)2+(y−b)2=R2(x-a)^2+(y-b)^2=R^2.

סוג המשולש ומקום מרכז המעגל החוסם

סוג המשולשמרכז המעגל החוסם
חד-זוויתבתוך המשולש
ישר-זוויתבאמצע היתר
קהה-זוויתמחוץ למשולש, מעבר לצלע שמול הזווית הקהה
שים לב

זווית היקפית ∠ACB\angle ACB קהה אם ורק אם CC והמרכז נמצאים משני הצדדים של הישר ABAB (CC על הקשת הקטנה). היא ישרה אם ורק אם המרכז על ABAB.

דרך הפתרון

זוויות של משולש לפי שיעורי הקודקודים

1. מחשבים את אורכי הצלעות בנוסחת המרחק.

2. מוצאים את RR: מהמעגל הנתון, או ממרכז המעגל החוסם.

3. משפט הסינוסים: sin⁡α=a2R\sin\alpha=\frac{a}{2R} לכל זווית.

4. לכל סינוס יש שתי אפשרויות, α\alpha ו-180∘−α180^\circ-\alpha. מכריעים לפי מקום המרכז: זווית קהה רק בקודקוד שהמרכז נמצא מעבר לצלע שמולו. במשולש יש לכל היותר זווית קהה אחת.

5. בקרה: סכום הזוויות 180∘180^\circ.

שים לב

שטח משולש במערכת צירים: אם צלע מקבילה לציר, נוח לחשב חצי בסיס כפול גובה. אחרת - 12absin⁡γ\frac12ab\sin\gamma עם הזווית שמצאתם. אפשר להשתמש בדרך אחת כבקרה לשנייה.

דוגמה - משולש קהה-זווית: המרכז מחוץ למשולש

נתון משולש שקודקודיו A(−2,4)A(-2,4), B(6,4)B(6,4), C(5,5)C(5,5).

א. מצאו את מרכז המעגל החוסם את המשולש ואת משוואת המעגל.

ב. היכן נמצא מרכז המעגל החוסם: בתוך המשולש, על אחת מצלעותיו או מחוץ לו? נמקו.

ג. חשבו את זוויות המשולש.

ד. חשבו את שטח המשולש.

פתרון

1. נתונים שלושת הקודקודים. המטרה: המעגל החוסם, מקום המרכז, הזוויות והשטח.

2. א: ABAB מקביל לציר ה-xx (y=4y=4), והאמצע שלו (2,4)(2,4). לכן האנך האמצעי ל-ABAB הוא x=2x=2.

3. BCBC: האמצע (5.5,4.5)(5.5,4.5), השיפוע mBC=5−45−6=−1m_{BC}=\frac{5-4}{5-6}=-1. האנך האמצעי בשיפוע 11: y−4.5=x−5.5y-4.5=x-5.5, כלומר y=x−1y=x-1.

4. מציבים x=2x=2: y=1y=1. המרכז M(2,1)M(2,1), R=MA=42+32=5R=MA=\sqrt{4^2+3^2}=5. המשוואה: (x−2)2+(y−1)2=25(x-2)^2+(y-1)^2=25.

5. ב: הצלע ABAB על הישר y=4y=4. ל-CC שיעור y=5y=5 (מעל הישר), ול-MM שיעור y=1y=1 (מתחתיו). MM ו-CC משני צדי ABAB, ולכן המרכז מחוץ למשולש. המשולש קהה-זווית, והזווית הקהה היא ∠C\angle C.

6. ג: אורכי הצלעות: AB=8AB=8, BC=12+12=2BC=\sqrt{1^2+1^2}=\sqrt2, AC=72+12=50AC=\sqrt{7^2+1^2}=\sqrt{50}.

7. sin⁡C=AB2R=810=0.8\sin C=\frac{AB}{2R}=\frac{8}{10}=0.8. CC קהה, ולכן ∠C≈180∘−53.13∘=126.87∘\angle C\approx180^\circ-53.13^\circ=126.87^\circ.

8. sin⁡A=210≈0.1414\sin A=\frac{\sqrt2}{10}\approx0.1414, ולכן ∠A≈8.13∘\angle A\approx8.13^\circ. sin⁡B=5010≈0.7071\sin B=\frac{\sqrt{50}}{10}\approx0.7071, ולכן ∠B=45∘\angle B=45^\circ. שתיהן חדות, כי יש רק זווית קהה אחת. בקרה: 126.87∘+8.13∘+45∘=180∘126.87^\circ+8.13^\circ+45^\circ=180^\circ.

9. ד: ABAB אופקי, והגובה מ-CC אליו הוא 5−4=15-4=1. S=12⋅8⋅1=4S=\frac12\cdot8\cdot1=4. בקרה: 12⋅50⋅2⋅0.8=4\frac12\cdot\sqrt{50}\cdot\sqrt2\cdot0.8=4.

-4-22468-336A(-2,4)B(6,4)CM(2,1)
תשובה

א. M(2,1)M(2,1), (x−2)2+(y−1)2=25(x-2)^2+(y-1)^2=25. ב. מחוץ למשולש. ג. ∠C≈126.87∘\angle C\approx126.87^\circ, ∠A≈8.13∘\angle A\approx8.13^\circ, ∠B=45∘\angle B=45^\circ. ד. S=4S=4.

שאלות פתוחות על שלושת התחומים: אוקלידית, אנליטית וטריגונומטריה

4. דמיון משולשים במעגל ובמערכת צירים

משולשים דומים

שני משולשים דומים הם משולשים באותה צורה, אולי בגודל אחר: אחד הוא הגדלה או הקטנה של השני. במעגל יש הרבה זוויות שוות, ולכן משולשים דומים מופיעים בו הרבה.

במדויק: שני משולשים דומים אם אפשר להתאים בין הקודקודים שלהם כך שכל זוג זוויות מתאימות שוות, והיחס בין כל זוג צלעות מתאימות זהה. היחס הזה kk נקרא יחס הדמיון. כותבים △ABC∼△DEF\triangle ABC\sim\triangle DEF לפי סדר ההתאמה: AA מתאים ל-DD, BB ל-EE ו-CC ל-FF.

בסרטוט המיתרים ACAC ו-BDBD נחתכים בנקודה EE. ∠BAC=∠BDC\angle BAC=\angle BDC, כי שתיהן זוויות היקפיות שנשענות על הקשת BCBC. גם ∠ABD=∠ACD\angle ABD=\angle ACD (נשענות על הקשת ADAD). לכן △ABE∼△DCE\triangle ABE\sim\triangle DCE.

OABCDE

שלושת משפטי הדמיון

משפטמה צריך להראות
ז.ז.שני זוגות של זוויות שוות
צ.ז.צ.שני זוגות צלעות באותו יחס, והזוויות שביניהן שוות
צ.צ.צ.שלושה זוגות צלעות באותו יחס

יחסים במשולשים דומים

אם יחס הדמיון הוא kk: היחס בין גבהים, תיכונים, חוצי זוויות והיקפים מתאימים הוא kk, והיחס בין השטחים הוא k2k^2.

מאיפה באות זוויות שוות במעגל

מקורזווית
זוויות היקפיות שנשענות על אותה קשתשוות
זווית היקפית שנשענת על קוטר90∘90^\circ
משיק ורדיוס בנקודת ההשקה90∘90^\circ
זווית משותפת לשני המשולשים, זוויות קודקודיות, ישר שחוצה זוויתשוות
ישרים מקבילים (למשל שני ישרים מקבילים לציר)זוויות מתחלפות שוות
דרך הפתרון

דמיון משולשים בשאלה עם מעגל ומערכת צירים

1. מוצאים שני זוגות של זוויות שוות (ז.ז.), לפי הטבלה.

2. כותבים את הדמיון בסדר ההתאמה: הקודקודים של הזוויות השוות באותו מקום.

3. מחשבים את kk מזוג צלעות מתאימות שאת אורכן אפשר לחשב בשיעורים (נוסחת המרחק, קוטר =2R=2R).

4. בעזרת kk מוצאים צלעות אחרות, ואת יחס השטחים k2k^2.

שים לב

צלעות מתאימות הן צלעות שמול זוויות שוות. אם הסדר בשם הדמיון לא נכון, יחס הדמיון שמחשבים לא נכון.

שים לב

"פי כמה גדול השטח" הוא k2k^2, לא kk. אם k<1k<1 (צלעות המשולש הגדול במכנה), השטח הגדול פי 1k2\frac{1}{k^2}.

דוגמה - זווית ישרה מקוטר וממשיק, ויחס שטחים

נתון המעגל (x−5)2+(y−4)2=25(x-5)^2+(y-4)^2=25 שמרכזו MM. הנקודה A(2,0)A(2,0) נמצאת על המעגל, ו-ABAB קוטר במעגל. דרך BB העבירו משיק למעגל, שחותך את ציר ה-xx בנקודה CC. DD היא נקודה על המעגל כך ש-ABAB חוצה את הזווית DACDAC.

א. מצאו את שיעורי BB ואת שיעורי CC.

ב. הוכיחו כי △ADB∼△ABC\triangle ADB\sim\triangle ABC.

ג. מצאו את יחס הדמיון ואת אורך הקטע ADAD.

ד. פי כמה גדול שטח המשולש ABCABC משטח המשולש ADBADB?

פתרון

1. נתון: המעגל, A(2,0)A(2,0), ABAB קוטר, BCBC משיק ב-BB, CC על ציר ה-xx, ABAB חוצה את ∠DAC\angle DAC. המטרה: BB, CC, הדמיון, ADAD ויחס השטחים.

2. א: M(5,4)M(5,4) הוא אמצע הקוטר ABAB, ולכן B(2⋅5−2, 2⋅4−0)=B(8,8)B(2\cdot5-2,\ 2\cdot4-0)=B(8,8).

3. המשיק ב-BB מאונך לרדיוס MBMB: mMB=8−48−5=43m_{MB}=\frac{8-4}{8-5}=\frac43, ושיפוע המשיק −34-\frac34. המשיק: y−8=−34(x−8)y-8=-\frac34(x-8), כלומר y=−34x+14y=-\frac34x+14. מציבים y=0y=0: x=563x=\frac{56}{3}. לכן C(563,0)C\left(\frac{56}{3},0\right).

4. ב: ∠ADB=90∘\angle ADB=90^\circ, כי זו זווית היקפית שנשענת על הקוטר ABAB.

5. ∠ABC=90∘\angle ABC=90^\circ, כי המשיק BCBC מאונך לרדיוס MBMB, ו-MM על ABAB.

6. ∠DAB=∠BAC\angle DAB=\angle BAC, כי ABAB חוצה את ∠DAC\angle DAC. לפי ז.ז. △ADB∼△ABC\triangle ADB\sim\triangle ABC (AA מתאים ל-AA, DD ל-BB, BB ל-CC).

7. ג: AB=2R=10AB=2R=10. AA ו-CC על ציר ה-xx, ולכן AC=563−2=503AC=\frac{56}{3}-2=\frac{50}{3}. היתר ABAB מתאים ליתר ACAC, ולכן k=ABAC=1050/3=35k=\frac{AB}{AC}=\frac{10}{50/3}=\frac35.

8. ADAB=35\frac{AD}{AB}=\frac35, ולכן AD=35⋅10=6AD=\frac35\cdot10=6.

9. ד: SABCSADB=(53)2=259\frac{S_{ABC}}{S_{ADB}}=\left(\frac53\right)^2=\frac{25}{9}. בקרה: BC=403BC=\frac{40}{3} ו-DB=8DB=8, ולכן SABC=12⋅10⋅403=2003S_{ABC}=\frac12\cdot10\cdot\frac{40}{3}=\frac{200}{3} ו-SADB=12⋅6⋅8=24S_{ADB}=\frac12\cdot6\cdot8=24. היחס 20072=259\frac{200}{72}=\frac{25}{9}.

משיק
5101520510A(2,0)B(8,8)CDM(5,4)
תשובה

א. B(8,8)B(8,8), C(563,0)C\left(\frac{56}{3},0\right). ג. k=35k=\frac35, AD=6AD=6. ד. פי 259\frac{25}{9}.

שאלות פתוחות על דמיון משולשים במעגל ובמערכת צירים

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.