שלושת התחומים בשאלה אחת
באותו סרטוט של מעגל אפשר לעבוד בשלוש שפות. אפשר להוכיח בעזרת משפטים, אפשר לחשב בעזרת שיעורים ומשוואות, ואפשר לחשב אורכים וזוויות בעזרת סינוס. בשאלה משולבת עוברים בין השפות לפי מה שכל סעיף מבקש.
במדויק: שאלה משולבת במעגל היא שאלה על סרטוט אחד שיש בו מעגל, ובפתרון שלה משתמשים בכלים משני תחומים לפחות מתוך שלושה: גאומטריה אוקלידית, גאומטריה אנליטית וטריגונומטריה.
תזכורת: המעגל ומשוואת המעגל
מעגל הוא כל הנקודות שנמצאות באותו מרחק מנקודה אחת, המרכז. משוואת המעגל אומרת את אותו הדבר בשפה של שיעורים.
במדויק: מעגל שמרכזו ורדיוסו () הוא קבוצת כל הנקודות במישור שהמרחק שלהן מ- שווה ל-. אם , הנקודה נמצאת על המעגל אם ורק אם .
משוואת המעגל היא נוסחת המרחק בין ל-, בריבוע. לכן כל נתון על מרחק מהמרכז ("נקודה על המעגל", "רדיוס", "קוטר") הופך למשוואה. במעגל הנקודה על המעגל, כי .
1. גאומטריה אוקלידית וגאומטריה אנליטית
תרגום תכונה גאומטרית לשפה האנליטית
כשהמעגל מונח במערכת צירים, כל משפט מגאומטריה אוקלידית אפשר לבדוק גם בחישוב. למשל זווית היקפית שנשענת על קוטר היא ישרה, ובשיעורים רואים את זה כך: מכפלת השיפועים של שני המיתרים היא .
במדויק: תרגום אנליטי של תכונה גאומטרית הוא תנאי על שיעורי הנקודות (או על משוואות הישרים והמעגל) שמתקיים אם ורק אם התכונה מתקיימת. למשל: הנקודה נמצאת על המעגל אם ורק אם שיעורי מקיימים את משוואת המעגל.
בתכנית יש שתי דרכים לעבוד: מוכיחים תכונה בגאומטריה אוקלידית ומוודאים אותה בחישוב, או מגלים אותה בחישוב ומוכיחים אחר כך. דוגמה: במעגל הקטע בין ל- הוא קוטר, כי האמצע שלו הוא . הנקודה על המעגל. השיפועים: ו-. המכפלה , ולכן , בדיוק כמו שהמשפט על זווית היקפית שנשענת על קוטר אומר.
מילון: תכונה גאומטרית ותרגום אנליטי
שאלה שמשלבת גאומטריה אוקלידית ואנליטית
כשנתון מעגל במערכת צירים, ובשאלה יש גם נתונים גאומטריים (קוטר, משיק, מקביל, חוצה זווית):
1. רושמים מה נתון: שיעורים ומשוואות, ובנפרד הנתונים הגאומטריים.
2. מסמנים כל נתון בסרטוט.
3. בוחרים כלי לפי הסעיף: "הוכיחו" או "הסבירו מדוע" - משפט מגאומטריה אוקלידית. "מצאו שיעורים / משוואה / אורך" - כלים של גאומטריה אנליטית.
4. משתמשים בתוצאות של הסעיפים הקודמים.
5. בקרה: מוודאים את התוצאה בכלי השני. למשל זווית ישרה שהוכחה במשפט - בודקים במכפלת שיפועים.
כשנתונים שיעורים, מותר להוכיח תכונה גם בכלים של גאומטריה אנליטית (שיפועים, אורכים), במקרים שההוכחה לא מורכבת מדי.
משוואת המשיק בנקודה שעל מעגל שמרכזו
1. מחשבים את שיפוע הרדיוס .
2. המשיק מאונך לרדיוס בנקודת ההשקה, ולכן שיפוע המשיק .
3. משוואת המשיק: .
•אם מקביל לציר ה-, המשיק הוא . אם מקביל לציר ה-, המשיק הוא .
המרחק של מרכז המעגל מישר
כדי לקבוע אם ישר חותך את המעגל, משיק לו או לא חותך אותו:
1. מוצאים את משוואת האנך מהמרכז לישר (שיפוע הפוך ונגדי).
2. מוצאים את נקודת החיתוך של האנך עם הישר.
3. מחשבים את בנוסחת המרחק.
4. : חותך בשתי נקודות. : משיק. : לא חותך.
נקודה על ציר ה- מקיימת , ונקודה על ציר ה- מקיימת . מציבים במשוואת המעגל ומקבלים שתי נקודות, אחת או אף אחת. בוחרים לפי הנתון (למשל "שיעור ה- גדול יותר").
דוגמה - קוטר, זווית היקפית ומשיק במערכת צירים
נתונות הנקודות ו-. הקטע הוא קוטר במעגל שמרכזו .
א. מצאו את משוואת המעגל.
ב. המעגל חותך את ציר ה- בשתי נקודות. היא נקודת החיתוך שבה שיעור ה- גדול יותר. מצאו את שיעורי .
ג. הסבירו מדוע , ובדקו זאת בעזרת שיפועים.
ד. מצאו את משוואת המשיק למעגל בנקודה .
1. נתון: ו- הם קצות קוטר. המטרה: משוואת המעגל, הנקודה , הזווית והמשיק ב-.
2. המרכז הוא אמצע הקוטר: . הרדיוס: . המשוואה: .
3. על ציר ה- מציבים : , כלומר , ולכן או . לכן .
4. היא זווית היקפית שנשענת על הקוטר , ולכן היא ישרה.
5. בקרה בשיפועים: , . המכפלה , ולכן .
6. המשיק ב- מאונך לרדיוס : , ולכן שיפוע המשיק .
7. , כלומר .
א. . ב. . ג. זווית היקפית שנשענת על קוטר; . ד. .
2. גאומטריה אוקלידית וטריגונומטריה
המרחק של מרכז המעגל ממיתר
בשאלות בלי מערכת צירים הנתונים הם אורכים וזוויות. משפטי המעגל נותנים זוויות, והטריגונומטריה הופכת אותן לאורכים. נתון שחוזר הרבה הוא המרחק של מרכז המעגל ממיתר.
במדויק: המרחק של נקודה מישר הוא אורך הקטע המאונך מהנקודה לישר. המרחק של מרכז המעגל מהמיתר הוא האורך , כאשר על ו-. הנקודה היא אמצע המיתר. אם קוטר, המרחק הוא .
האנך מהמרכז למיתר יוצר שני משולשים ישרי זווית חופפים, ו-. בכל אחד מהם היתר הוא הרדיוס , ניצב אחד הוא המרחק , והניצב השני הוא חצי מיתר. האנך גם חוצה את הזווית המרכזית . במשולש כזה משתמשים ביחסים טריגונומטריים.
מיתר, רדיוס וזווית היקפית
במעגל שרדיוסו , אם היא זווית היקפית כלשהי שנשענת על המיתר (מכל צד של המיתר), אז .
זה משפט הסינוסים במשולש שחסום במעגל. שתי הזוויות ההיקפיות משני צדי המיתר הן ו-, ולשתיהן אותו סינוס.
האנך מהמרכז למיתר
, ו- נקודה על המעגל כך ש- חדה. אז:
- ו-.
•במשולש : ו-.
שאלה שמשלבת גאומטריה אוקלידית וטריגונומטריה
כשנתונים אורכים וזוויות בסרטוט עם מעגל:
1. מסמנים בסרטוט את כל הנתונים.
2. מוצאים זוויות בעזרת משפטי המעגל: זווית מרכזית פי 2 מזווית היקפית שנשענת על אותה קשת, זוויות היקפיות על אותה קשת שוות, זווית היקפית על קוטר , משיק מאונך לרדיוס, במרובע חסום סכום זוויות נגדיות .
3. בוחרים משולש שיש בו צלע ידועה וזוויות ידועות. משולש ישר זווית - יחסים טריגונומטריים. משולש שחסום במעגל - משפט הסינוסים עם .
4. שטח: חצי מכפלת שתי צלעות בסינוס הזווית שביניהן.
שטח משולש בעזרת סינוס
שטח משולש שווה למחצית מכפלת שתי צלעות בסינוס הזווית שביניהן: .
ל- (כאשר ) יש במשולש שתי אפשרויות: חדה ו-. בוחרים לפי נתון (משולש חד-זווית, זווית קהה) או לפי סכום הזוויות.
דוגמה - מרחק המרכז מצלע, זווית ורדיוס
משולש חד-זווית חסום במעגל שמרכזו . מאונך לצלע ( על ).
נתון: המרחק של מרכז המעגל מהצלע הוא , , .
א. הוכיחו כי .
ב. חשבו את רדיוס המעגל.
ג. חשבו את שתי הזוויות האחרות של המשולש ואת אורך הצלע .
ד. חשבו את שטח המשולש .
1. נתון: , , , , המשולש חד-זווית. המטרה: , הזוויות ו-, הצלע והשטח.
2. א: היא זווית מרכזית ו- זווית היקפית שנשענות על אותה קשת , ולכן . האנך למיתר, שעובר דרך המרכז, חוצה את הזווית המרכזית: .
3. ב: במשולש (): , כלומר , ולכן .
4. ג: משפט הסינוסים במשולש : , כלומר . האפשרויות: או . המשולש חד-זווית, ולכן .
5. .
6. .
7. ד: .
ב. . ג. , , . ד. .
3. שלושת התחומים: אוקלידית, אנליטית וטריגונומטריה
המעגל החוסם משולש: הגשר בין שיעורים לזוויות
כשקודקודי משולש נתונים בשיעורים, קל לחשב אורכים, אבל לא זוויות. המעגל החוסם עוזר: מהשיעורים מוצאים את הרדיוס שלו, ומשפט הסינוסים קושר בין צלע, זווית ורדיוס. כך שלושת התחומים נפגשים בשאלה אחת.
במדויק: המעגל החוסם משולש הוא המעגל שעובר דרך שלושת הקודקודים של המשולש. לכל משולש יש מעגל חוסם. המרכז שלו הוא הנקודה שבה נחתכים שלושת האנכים האמצעיים לצלעות, והמרחק שלה מכל קודקוד הוא הרדיוס .
למשל, למשולש , , מרכז המעגל החוסם הוא : המרחק שלו מכל קודקוד הוא . המשולש הזה חד-זווית, והמרכז בתוכו.
המעגל החוסם לפי שלושת הקודקודים
1. בוחרים שתי צלעות. לכל אחת מוצאים אמצע ושיפוע.
2. האנך האמצעי: עובר דרך האמצע, ושיפועו הפוך ונגדי לשיפוע הצלע. לצלע שמקבילה לציר ה- האנך האמצעי הוא שיעור ה- של האמצע. לצלע שמקבילה לציר ה- האנך האמצעי הוא שיעור ה- של האמצע.
3. פותרים את מערכת המשוואות של שני האנכים: זה המרכז .
4. הוא המרחק מ- לאחד הקודקודים. משוואת המעגל: .
סוג המשולש ומקום מרכז המעגל החוסם
זווית היקפית קהה אם ורק אם והמרכז נמצאים משני הצדדים של הישר ( על הקשת הקטנה). היא ישרה אם ורק אם המרכז על .
זוויות של משולש לפי שיעורי הקודקודים
1. מחשבים את אורכי הצלעות בנוסחת המרחק.
2. מוצאים את : מהמעגל הנתון, או ממרכז המעגל החוסם.
3. משפט הסינוסים: לכל זווית.
4. לכל סינוס יש שתי אפשרויות, ו-. מכריעים לפי מקום המרכז: זווית קהה רק בקודקוד שהמרכז נמצא מעבר לצלע שמולו. במשולש יש לכל היותר זווית קהה אחת.
5. בקרה: סכום הזוויות .
שטח משולש במערכת צירים: אם צלע מקבילה לציר, נוח לחשב חצי בסיס כפול גובה. אחרת - עם הזווית שמצאתם. אפשר להשתמש בדרך אחת כבקרה לשנייה.
דוגמה - משולש קהה-זווית: המרכז מחוץ למשולש
נתון משולש שקודקודיו , , .
א. מצאו את מרכז המעגל החוסם את המשולש ואת משוואת המעגל.
ב. היכן נמצא מרכז המעגל החוסם: בתוך המשולש, על אחת מצלעותיו או מחוץ לו? נמקו.
ג. חשבו את זוויות המשולש.
ד. חשבו את שטח המשולש.
1. נתונים שלושת הקודקודים. המטרה: המעגל החוסם, מקום המרכז, הזוויות והשטח.
2. א: מקביל לציר ה- (), והאמצע שלו . לכן האנך האמצעי ל- הוא .
3. : האמצע , השיפוע . האנך האמצעי בשיפוע : , כלומר .
4. מציבים : . המרכז , . המשוואה: .
5. ב: הצלע על הישר . ל- שיעור (מעל הישר), ול- שיעור (מתחתיו). ו- משני צדי , ולכן המרכז מחוץ למשולש. המשולש קהה-זווית, והזווית הקהה היא .
6. ג: אורכי הצלעות: , , .
7. . קהה, ולכן .
8. , ולכן . , ולכן . שתיהן חדות, כי יש רק זווית קהה אחת. בקרה: .
9. ד: אופקי, והגובה מ- אליו הוא . . בקרה: .
א. , . ב. מחוץ למשולש. ג. , , . ד. .
4. דמיון משולשים במעגל ובמערכת צירים
משולשים דומים
שני משולשים דומים הם משולשים באותה צורה, אולי בגודל אחר: אחד הוא הגדלה או הקטנה של השני. במעגל יש הרבה זוויות שוות, ולכן משולשים דומים מופיעים בו הרבה.
במדויק: שני משולשים דומים אם אפשר להתאים בין הקודקודים שלהם כך שכל זוג זוויות מתאימות שוות, והיחס בין כל זוג צלעות מתאימות זהה. היחס הזה נקרא יחס הדמיון. כותבים לפי סדר ההתאמה: מתאים ל-, ל- ו- ל-.
בסרטוט המיתרים ו- נחתכים בנקודה . , כי שתיהן זוויות היקפיות שנשענות על הקשת . גם (נשענות על הקשת ). לכן .
שלושת משפטי הדמיון
יחסים במשולשים דומים
אם יחס הדמיון הוא : היחס בין גבהים, תיכונים, חוצי זוויות והיקפים מתאימים הוא , והיחס בין השטחים הוא .
מאיפה באות זוויות שוות במעגל
דמיון משולשים בשאלה עם מעגל ומערכת צירים
1. מוצאים שני זוגות של זוויות שוות (ז.ז.), לפי הטבלה.
2. כותבים את הדמיון בסדר ההתאמה: הקודקודים של הזוויות השוות באותו מקום.
3. מחשבים את מזוג צלעות מתאימות שאת אורכן אפשר לחשב בשיעורים (נוסחת המרחק, קוטר ).
4. בעזרת מוצאים צלעות אחרות, ואת יחס השטחים .
צלעות מתאימות הן צלעות שמול זוויות שוות. אם הסדר בשם הדמיון לא נכון, יחס הדמיון שמחשבים לא נכון.
"פי כמה גדול השטח" הוא , לא . אם (צלעות המשולש הגדול במכנה), השטח הגדול פי .
דוגמה - זווית ישרה מקוטר וממשיק, ויחס שטחים
נתון המעגל שמרכזו . הנקודה נמצאת על המעגל, ו- קוטר במעגל. דרך העבירו משיק למעגל, שחותך את ציר ה- בנקודה . היא נקודה על המעגל כך ש- חוצה את הזווית .
א. מצאו את שיעורי ואת שיעורי .
ב. הוכיחו כי .
ג. מצאו את יחס הדמיון ואת אורך הקטע .
ד. פי כמה גדול שטח המשולש משטח המשולש ?
1. נתון: המעגל, , קוטר, משיק ב-, על ציר ה-, חוצה את . המטרה: , , הדמיון, ויחס השטחים.
2. א: הוא אמצע הקוטר , ולכן .
3. המשיק ב- מאונך לרדיוס : , ושיפוע המשיק . המשיק: , כלומר . מציבים : . לכן .
4. ב: , כי זו זווית היקפית שנשענת על הקוטר .
5. , כי המשיק מאונך לרדיוס , ו- על .
6. , כי חוצה את . לפי ז.ז. ( מתאים ל-, ל-, ל-).
7. ג: . ו- על ציר ה-, ולכן . היתר מתאים ליתר , ולכן .
8. , ולכן .
9. ד: . בקרה: ו-, ולכן ו-. היחס .
א. , . ג. , . ד. פי .