תזכורת: פונקציה ריבועית ופרבולה
כבר הכרנו פונקציות כמו או . אלה פונקציות ריבועיות, והגרף של כל אחת מהן הוא פרבולה.
במדויק: פונקציה ריבועית היא פונקציה מהצורה , כאשר , , מספרים ו-. הגרף שלה הוא פרבולה. לפרבולה יש קדקוד אחד, ששיעור ה- שלו הוא :
•כש- הקדקוד הוא נקודת מקסימום (הפרבולה "עצובה").
•כש- הקדקוד הוא נקודת מינימום (הפרבולה "שמחה").
המספר הוא ערך כש-, כלומר הפרבולה חותכת את ציר ה- בנקודה .
בפרבולה של המקדם שלילי, ולכן הקדקוד הוא נקודת מקסימום. הפרבולה חותכת את ציר ה- ב- וב-.
מודל ריבועי
הרבה מצבים מהחיים מתנהגים כמו פרבולה: כדור שנזרק עולה ואחר כך יורד, קשת של גשר, וגם סכום כסף שנאסף כשהמחיר משתנה. כשמתארים מצב כזה בעזרת פונקציה ריבועית, אומרים שזה מודל ריבועי.
במדויק: מודל ריבועי הוא פונקציה ריבועית שמתארת קשר בין שני גדלים במצב מסוים: הוא גודל אחד (למשל זמן בשניות, מרחק במטרים או מספר אנשים), ו- הוא הגודל השני (למשל גובה במטרים או סכום בשקלים). המודל מתאר את המצב רק בתחום הערכים של שיש להם משמעות במצב הזה.
לפני שמתחילים לחשב, קוראים מה כתוב על הצירים: מה מייצג , מה מייצג , ובאילו יחידות. כל תשובה כותבים במילים של המצב: לא רק "", אלא "כעבור שניות".
1. התחום שבו למודל יש משמעות ופסילת פתרונות שאינם מתאימים
התחום שבו למודל יש משמעות
הפרבולה ממשיכה בלי סוף לשני הצדדים, אבל המצב האמיתי לא. אבן שנזרקה לא הייתה באוויר לפני רגע הזריקה, ואחרי שנחתה היא כבר לא באוויר. לכן רק חלק מהפרבולה מתאר את המצב.
במדויק: התחום שבו למודל יש משמעות הוא קבוצת כל ערכי שמתאימים למצב המתואר בשאלה: גם הערך של אפשרי (למשל זמן שאינו שלילי, או מספר אנשים שלם שאינו שלילי), וגם הערך של שמתקבל ממנו אפשרי (למשל גובה שאינו שלילי, או מחיר שאינו שלילי).
הגובה של אבן (במטרים) כעבור שניות מרגע הזריקה הוא . האבן נזרקה ב- מגובה מטרים (הנקודה ) ופגעה בקרקע ב-, ולכן למודל יש משמעות רק כש-. זה החלק הרציף של הפרבולה. החלק המקווקו (למשל , לפני הזריקה, או , שבו ) לא מתאר את האבן.
מציאת התחום שבו יש משמעות
כשנתון מודל ריבועי שמתאר מצב:
1. קובעים מה מייצג ומה ההגבלות עליו: זמן ומרחק לא שליליים; מספר אנשים או פריטים הוא מספר שלם שאינו שלילי.
2. קובעים מה מייצג ומה ההגבלות עליו: גובה, מחיר וסכום כסף לא שליליים.
3. מוצאים את נקודות הקצה: בדרך כלל נקודת ההתחלה () והנקודה שבה (פותרים את המשוואה הריבועית).
4. כותבים את התחום כאי-שוויון, למשל .
פסילת פתרונות שאינם מתאימים
כשפותרים משוואה ריבועית בהקשר ומקבלים שני פתרונות:
1. בודקים כל פתרון: האם הוא בתחום שבו יש למודל משמעות?
2. אם הוא מספר אנשים או פריטים, בודקים שהפתרון מספר שלם.
3. בודקים שהפתרון מתאים לשלב שבשאלה (למשל "בדרך למטה" או "אחרי הזריקה").
4. פוסלים כל פתרון שלא עומד בבדיקה, ורושמים במילים למה.
פתרון שלילי של זמן הוא "לפני הזריקה", ולכן פוסלים אותו. אבל לא תמיד פוסלים אחד מהשניים: אבן יכולה להיות באותו גובה פעמיים, פעם בעלייה ופעם בירידה, ואז שני הפתרונות נכונים.
ערך מחוץ לתחום (למשל אחרי שהאבן כבר נחתה) נותן מספר מהנוסחה, אבל אין לו משמעות. לאבן שנזרקה לפי מתקבל : גובה שלילי, כלומר המודל כבר לא מתאר את המצב.
דוגמה - פתרון שלילי של זמן נפסל
דנה זורקת אבן כלפי מעלה מראש מגדל. גובה האבן מעל הקרקע (במטרים) כעבור שניות מרגע הזריקה מתואר על ידי הפונקציה .
א. מצאו את התחום שבו למודל יש משמעות.
ב. כעבור כמה שניות מרגע הזריקה הייתה האבן בגובה מטרים?
ג. האם יש משמעות ל-? נמקו.
1. נתון: , כאשר זמן בשניות ו- גובה במטרים. המטרה: התחום, הזמן שבו הגובה , והמשמעות של .
2. א. הזמן מתחיל ברגע הזריקה, . מוצאים מתי האבן פוגעת בקרקע: . מחלקים ב-: , ולכן ו- או .
3. הוא לפני הזריקה, ולכן נפסל. האבן פוגעת בקרקע כעבור שניות, והתחום הוא .
4. ב. פותרים , כלומר . בנוסחת השורשים: .
5. מקבלים או . הפתרון השלילי נפסל (לפני הזריקה). נמצא בתחום .
6. ג. מחוץ לתחום: , גובה שלילי. אחרי שניות האבן כבר על הקרקע.
א. . ב. כעבור כ- שניות. ג. אין משמעות: האבן כבר נחתה, ו-.
2. מסלולי זריקה, קפיצה ומזרקה: גובה מרבי ונקודת נחיתה
מסלול של זריקה, קפיצה או מזרקה
כדור שנזרק, קופץ לרוחק או זרם מים של מזרקה עולים עד גובה מסוים ואז יורדים. המסלול הוא פרבולה "עצובה" (), ולכן יש לה נקודה גבוהה ביותר.
במדויק: במודל של מסלול, כאשר , הוא הגובה ו- הוא הזמן או המרחק האופקי מנקודת היציאה ():
- גובה היציאה הוא ().
- הגובה המרבי הוא שיעור ה- של הקדקוד, והוא מתקבל ב-.
- נקודת הנחיתה היא הנקודה שבה ו- (אחרי היציאה). כש- יש למשוואה פתרון חיובי אחד בדיוק. אם (יציאה מגובה ), זה הפתרון של שאינו .
כדור נזרק מגובה מטרים. הגובה שלו (במטרים) לפי המרחק האופקי (במטרים) הוא . הגרף מתחיל בנקודה . הכדור עולה עד הקדקוד , כלומר לגובה מרבי של מטרים, ונוחת במרחק של כ- מטרים מנקודת הזריקה. הגרף מראה רק את התחום שבו יש משמעות, .
מה שואלים ומה מחשבים
הגובה המרבי
במסלול עם , הגובה המרבי מתקבל ב-. מציבים את ה- הזה בפונקציה ומקבלים את הגובה המרבי.
נקודת הנחיתה
כשנתון מסלול ושואלים מתי או איפה הוא פוגע בקרקע (או במים):
1. משווים לאפס: .
2. פותרים בנוסחת השורשים .
3. פוסלים פתרון שלילי (לפני היציאה). אם , פוסלים גם את , שהיא נקודת היציאה.
4. הפתרון שנשאר הוא זמן הנחיתה או מרחק הנחיתה.
הגובה המרבי הוא שיעור ה- של הקדקוד. שיעור ה- של הקדקוד אומר מתי (או באיזה מרחק) זה קרה.
בודקים מה מייצג : אם הוא זמן, התשובה בשניות. אם הוא מרחק אופקי, התשובה במטרים, והיא לא אומרת כמה זמן עבר.
דוגמה - זריקה מגובה: גובה מרבי ומרחק נחיתה
נועה זורקת כדור. הכדור נע במסלול בצורת פרבולה שמשוואתה . ציר ה- מייצג את המרחק האופקי (במטרים) של הכדור מנקודת הזריקה, וציר ה- מייצג את גובה הכדור מעל הקרקע (במטרים).
א. מאיזה גובה זרקה נועה את הכדור?
ב. מצאו את הגובה המרבי של הכדור.
ג. בעבור אילו ערכים של היה הכדור במגמת עלייה?
ד. באיזה מרחק אופקי מנקודת הזריקה פגע הכדור בקרקע?
1. נתון: , כאשר מרחק אופקי ו- גובה, שניהם במטרים. המטרה: גובה הזריקה, הגובה המרבי, תחום העלייה ומרחק הנחיתה.
2. א. בנקודת הזריקה : .
3. ב. , ולכן הקדקוד הוא מקסימום. , ו-.
4. ג. הכדור עולה מנקודת הזריקה () עד הקדקוד ().
5. ד. פותרים . כופלים ב-: . בנוסחת השורשים: .
6. מקבלים או . הפתרון השלילי נפסל, כי הוא לפני נקודת הזריקה.
א. מטרים. ב. מטרים (במרחק אופקי של מטרים). ג. . ד. כ- מטרים.
3. קשתות וגשרים: האם אפשר לעבור מתחת לקשת
קשת מעל דרך או נהר
גשרים, שערים ומנהרות בנויים לפעמים בצורת קשת. מניחים את הקשת על מערכת צירים כך שציר ה- נמצא בגובה הכביש או פני המים, ואז הוא הגובה של הקשת מעל כל נקודה .
במדויק: אם הקשת מתוארת על ידי עם , אז מעל הנקודה הגובה הפנוי מתחת לקשת הוא . כלי שגובהו יכול לעבור בנקודה כאשר , ורק אז. יש מקום מתחת לקשת שבו הוא יכול לעבור כאשר קטן מהגובה המרבי של הקשת (שיעור ה- של הקדקוד), ורק אז.
קשת של מנהרה מתוארת על ידי (במטרים). הקשת נוגעת בכביש ב- וב-, והגובה המרבי שלה מטרים, מעל . משאית שגובהה מטרים (הקו המקווקו ) פוגשת את הקשת ב- וב-, ולכן היא יכולה לעבור רק כש-.
האם אפשר לעבור בנקודה או בנתיב
כשנתונה קשת () וכלי שגובהו :
1. בנקודה נתונה: מציבים את בפונקציה. אם הכלי עובר; אחרת לא.
2. בנתיב שהוא תחום : הקשת נמוכה ביותר מעל הנתיב באחד מקצות הנתיב, בקצה הרחוק יותר מהקדקוד. מציבים את שני הקצוות, ואם הגובה בשניהם גדול מ-, הכלי עובר בכל הנתיב.
איפה אפשר לעבור
כשנתונה קשת () וכלי שגובהו :
1. משווים את לגובה המרבי של הקשת. אם גדול מהגובה המרבי או שווה לו, הכלי לא יכול לעבור בשום מקום.
2. אחרת פותרים ומקבלים שני פתרונות .
3. הכלי יכול לעבור כש-.
רוחב הקשת בגובה הכביש הוא המרחק בין שתי נקודות החיתוך עם ציר ה-: .
כלי שגובהו בדיוק כגובה הקשת בנקודה נוגע בקשת, ולכן לא עובר בבטחה. בודקים אי-שוויון חזק: .
דוגמה - סירה מתחת לגשר: איפה היא עוברת
מעל נהר בנו גשר בצורת פרבולה שמשוואתה . הגשר מתחיל בנקודה (ראשית הצירים) ומסתיים בנקודה . ציר ה- מייצג את המרחק האופקי (במטרים) מהנקודה , וציר ה- מייצג את הגובה (במטרים) מעל פני המים.
א. מצאו את שיעורי הנקודה .
ב. מצאו את הגובה המרבי של הגשר.
ג. סירה שגובהה מטרים רוצה לעבור מתחת לגשר. בעבור אילו ערכים של היא יכולה לעבור?
ד. האם הסירה יכולה לעבור בנתיב שנמצא בתחום ? נמקו.
1. נתון: , מרחק אופקי מ- ו- גובה מעל המים, במטרים. גובה הסירה מטרים. המטרה: הנקודה , הגובה המרבי, והמקומות שבהם הסירה עוברת.
2. א. על ציר ה-: , כלומר . היא הנקודה , ולכן ב-: .
3. ב. , ו-.
4. ג. , ולכן יש מקום שבו הסירה עוברת. פותרים . כופלים ב-: , ולכן ו- או .
5. בין ל- הגשר גבוה מ- מטרים, ולכן הסירה עוברת כש-.
6. ד. הנתיב כולו בתוך . בדיקה בקצוות: .
בגרף: הגשר מ- עד , הקדקוד , והקו המקווקו חותך את הגשר ב- וב-.
א. . ב. מטרים. ג. . ד. כן: בקצות הנתיב גובה הגשר מטרים.
4. מודל ריבועי בהקשר כלכלי: הכנסה, רווח ומחיר
הכנסה ורווח כמודל ריבועי
מארגן טיול גובה מכל משתתף מחיר מסוים. אם הוא מוריד את המחיר, מצטרפים יותר משתתפים. ככה שני הגדלים משתנים יחד, והסכום שנאסף כבר אינו קו ישר אלא פרבולה.
במדויק: ההכנסה (הסכום שנאסף) היא המחיר ליחידה כפול מספר היחידות שנמכרו. הרווח הוא ההכנסה פחות ההוצאות. כשגם המחיר וגם מספר היחידות הם ביטויים ליניאריים ב- (שמקדם ה- שלהם אינו ), ההכנסה היא מכפלה של שני ביטויים כאלה, ולכן היא פונקציה ריבועית של .
לטיול נרשמו איש, וכל אחד משלם שקלים. על כל משתתף נוסף המחיר לכל משתתף יורד ב- שקלים. אם יצטרפו משתתפים חדשים, ההכנסה (בשקלים) היא . הגרף מתחיל ב-, מגיע להכנסה מרבית של שקלים ב-, ומגיע ל- ב- (שם המחיר ). למודל יש משמעות רק במספרים שלמים של .
הכנסה ורווח
- הכנסה מחיר ליחידה מספר היחידות.
- רווח הכנסה הוצאות.
בניית מודל של הכנסה
כשנתון מחיר התחלתי ומספר יחידות התחלתי, וכל שינוי של יחידה ב- משנה את שניהם:
1. מסמנים ב- את מספר השינויים (למשל מספר המשתתפים החדשים).
2. רושמים את מספר היחידות כביטוי ב-, למשל .
3. רושמים את המחיר ליחידה כביטוי ב-, למשל .
4. ההכנסה: . אם צריך, פותחים סוגריים ומקבלים .
5. התחום שבו יש משמעות: מספר שלם, , והמחיר לא שלילי.
ההכנסה המרבית
כשההכנסה היא עם :
1. מוצאים את שיעור ה- של הקדקוד: .
2. מציבים אותו ב- ומקבלים את ההכנסה המרבית.
3. כותבים את התשובה במילים של המצב: כמה משתתפים, איזה מחיר וכמה כסף.
כשההוצאות קבועות (לא תלויות ב-), הרווח המרבי מתקבל באותו של ההכנסה המרבית: מורידים את ההוצאות מההכנסה המרבית.
לא כל מודל כלכלי הוא פרבולה "עצובה". במודל עם (למשל ההון של מפעל שירד ואחר כך עלה) הקדקוד הוא נקודת מינימום: ההון הקטן ביותר.
דוגמה - טיול עם הנחה לכל משתתף נוסף
לטיול נרשמו איש, וכל אחד משלם שקלים. המארגן מודיע: על כל משתתף נוסף שיצטרף, המחיר לכל משתתף יירד ב- שקלים. נסמן ב- את מספר המשתתפים החדשים.
א. הראו שהסכום שייאסף (בשקלים) הוא .
ב. כמה משתתפים חדשים צריכים להצטרף כדי שהסכום שייאסף יהיה מרבי? מהו הסכום הזה?
ג. כמה משתתפים חדשים הצטרפו, אם נאספו שקלים?
ד. הוצאות הטיול (הסעה) הן שקלים. מהו הרווח המרבי של המארגן?
1. נתון: משתתפים, שקלים לכל אחד, והנחה של שקלים על כל משתתף חדש. המטרה: המודל, ההכנסה המרבית, מספר המצטרפים לפי סכום, והרווח המרבי.
2. א. מספר המשתתפים: . המחיר לכל אחד: . ההכנסה: .
3. ב. , ולכן הקדקוד הוא מקסימום: . .
4. ג. פותרים , כלומר . מחלקים ב-: , ולכן .
5. נפסל: מספר משתתפים חדשים אינו שלילי. נשאר . בדיקה: משתתפים, כל אחד משלם שקלים, ו-.
6. ד. ההוצאות קבועות, ולכן הרווח מרבי באותו : .
א. הוכח. ב. משתתפים חדשים, שקלים. ג. משתתפים חדשים. ד. שקלים.