דילוג לתוכן המרכזי

סיכום הפונקציה הריבועית והמשוואה הריבועית

מתמטיקה כיתה י"ב 3 יח"ל · 6 נושאים

כל מה שצריך לדעת בהפונקציה הריבועית והמשוואה הריבועית: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: פונקציה ריבועית ופרבולה

פונקציות כמו y=x2−2x−3y=x^2-2x-3 או y=−5x2+20x+2y=-5x^2+20x+2 נקראות פונקציות ריבועיות. הגרף שלהן הוא עקום בצורת קשת, שנקרא פרבולה. בעזרתן מתארים מסלול של כדור, קשת של גשר או זרם מים במזרקה.

במדויק: פונקציה ריבועית היא פונקציה מהצורה y=ax2+bx+cy=ax^2+bx+c, כאשר aa, bb ו-cc הם מספרים ו-a≠0a\ne0. המספרים bb ו-cc יכולים להיות 00. הגרף של פונקציה ריבועית נקרא פרבולה.

המספרהשם
aaהמקדם של x2x^2 (האיבר הריבועי)
bbהמקדם של xx
ccהמקדם החופשי

למשל ב-y=−x2+5y=-x^2+5: a=−1a=-1, b=0b=0, c=5c=5. לעומת זאת y=3x+1y=3x+1 אינה פונקציה ריבועית, כי אין בה x2x^2 (a=0a=0).

לכל פרבולה יש קדקוד: הנקודה הנמוכה ביותר או הגבוהה ביותר שלה. הפרבולה סימטרית ביחס לישר האנכי שעובר בקדקוד. בגרף: הפרבולה y=x2−6x+8y=x^2-6x+8. הקדקוד שלה הוא הנקודה המסומנת (3,−1)(3,-1), הנקודה הנמוכה ביותר בגרף.

-11234567-2-1123456

תזכורת: שורש ריבועי

בנוסחת השורשים של משוואה ריבועית מופיע שורש ריבועי, ולכן נזכיר מהו. 25=5\sqrt{25}=5, כי 52=255^2=25.

במדויק: השורש הריבועי של מספר d≥0d\ge0, שמסומן d\sqrt{d}, הוא המספר שאינו שלילי שהריבוע שלו שווה ל-dd. 0=0\sqrt{0}=0. לשורש של מספר שלילי אין ערך, כי ריבוע של מספר אף פעם אינו שלילי.

שני מספרים נותנים בריבוע 2525: 55 ו-−5-5. השורש 25\sqrt{25} הוא רק 55, והסימן ±\pm בנוסחת השורשים הוא שנותן את שתי האפשרויות. כשהשורש אינו מספר שלם, מחשבים אותו במחשבון: 20≈4.47\sqrt{20}\approx4.47.

1. פתרון משוואה ריבועית בנוסחת השורשים

משוואה ריבועית ופתרונותיה

כשרוצים לדעת מתי כדור נמצא בגובה מסוים, או איפה קשת של גשר נוגעת במים, מגיעים למשוואה שיש בה x2x^2. משוואה כזאת נקראת משוואה ריבועית.

במדויק: משוואה ריבועית היא משוואה שאפשר להביא לצורה ax2+bx+c=0ax^2+bx+c=0, כאשר a≠0a\ne0. פתרון (או שורש) של המשוואה הוא מספר שכאשר מציבים אותו במקום xx, שני האגפים שווים. למשוואה ריבועית יש שני פתרונות, פתרון אחד, או שאין לה פתרון.

המשוואה x2=3x+10x^2=3x+10 היא משוואה ריבועית, כי אחרי העברת אגפים היא x2−3x−10=0x^2-3x-10=0. המספר 55 הוא פתרון שלה: 52=255^2=25 וגם 3⋅5+10=253\cdot5+10=25.

נוסחת השורשים

הפתרונות של המשוואה ax2+bx+c=0ax^2+bx+c=0 (כאשר a≠0a\ne0) הם:

x1,2=−b±b2−4ac2ax_{1,2}=\frac{-b\pm\sqrt{b^2-4ac}}{2a}

הפתרון x1x_1 מתקבל עם ++, והפתרון x2x_2 מתקבל עם −-.

כמה פתרונות יש

מספר הפתרונות נקבע לפי הביטוי שמתחת לשורש, b2−4acb^2-4ac:

הביטוי b2−4acb^2-4acמספר הפתרונות
חיובישני פתרונות
00פתרון אחד: x=−b2ax=\frac{-b}{2a}
שליליאין פתרון
דרך הפתרון

פתרון משוואה ריבועית

כשנתונה משוואה ריבועית:

1. מעבירים את כל האיברים לאגף אחד, כך שבאגף השני יישאר 00: ax2+bx+c=0ax^2+bx+c=0.

2. רושמים את aa, bb ו-cc, כל אחד עם הסימן שלו.

3. מחשבים את b2−4acb^2-4ac. אם הוא שלילי, אין פתרון, ועוצרים.

4. מציבים בנוסחת השורשים ומחשבים את הפתרונות: פעם עם ++ ופעם עם −-. אם b2−4ac=0b^2-4ac=0, שתי הפעמים נותנות אותו מספר, ויש פתרון אחד.

5. בודקים: מציבים פתרון במשוואה המקורית.

שים לב

כשחסר איבר, המקדם שלו הוא 00. ב-x2−9=0x^2-9=0: a=1a=1, b=0b=0, c=−9c=-9. ב-x2−4x=0x^2-4x=0: a=1a=1, b=−4b=-4, c=0c=0.

שים לב

כש-bb שלילי, −b-b חיובי: ב-x2−4x+3=0x^2-4x+3=0, −b=4-b=4. במחשבון מקישים (−4)2=16(-4)^2=16, עם סוגריים, ולא −42-4^2.

דוגמה א - שני פתרונות: הכדור עולה ויורד

הגובה של כדור (במטרים) כעבור xx שניות מרגע הזריקה מתואר על ידי הפונקציה y=−5x2+20x+2y=-5x^2+20x+2.

כעבור כמה שניות מרגע הזריקה היה הכדור בגובה של 1717 מטרים?

פתרון

1. נתון: הגובה y=−5x2+20x+2y=-5x^2+20x+2. המטרה: הזמנים xx שבהם y=17y=17.

2. מציבים y=17y=17: −5x2+20x+2=17-5x^2+20x+2=17.

3. מעבירים אגף: −5x2+20x−15=0-5x^2+20x-15=0. כאן a=−5a=-5, b=20b=20, c=−15c=-15.

4. הביטוי שמתחת לשורש: b2−4ac=202−4⋅(−5)⋅(−15)=400−300=100b^2-4ac=20^2-4\cdot(-5)\cdot(-15)=400-300=100. הוא חיובי, ולכן יש שני פתרונות.

5. נוסחת השורשים: x1,2=−20±1002⋅(−5)=−20±10−10x_{1,2}=\frac{-20\pm\sqrt{100}}{2\cdot(-5)}=\frac{-20\pm10}{-10}.

6. x1=−10−10=1x_1=\frac{-10}{-10}=1 ו-x2=−30−10=3x_2=\frac{-30}{-10}=3.

7. בדיקה: −5⋅32+20⋅3+2=−45+60+2=17-5\cdot3^2+20\cdot3+2=-45+60+2=17.

8. שני הפתרונות מתאימים: אחרי שנייה אחת הכדור עולה ועובר בגובה 1717 מטרים, ואחרי 33 שניות הוא יורד ועובר שוב באותו גובה.

תשובה

כעבור שנייה אחת וכעבור 33 שניות.

דוגמה ב - אין פתרון: מספר שלילי מתחת לשורש

הגובה של כדור (במטרים) כעבור xx שניות מרגע הזריקה מתואר על ידי הפונקציה y=−5x2+20x+2y=-5x^2+20x+2.

האם הכדור מגיע לגובה של 2525 מטרים? נמקו.

פתרון

1. נתון: הגובה y=−5x2+20x+2y=-5x^2+20x+2. המטרה: לבדוק אם יש זמן xx שבו y=25y=25.

2. מציבים y=25y=25: −5x2+20x+2=25-5x^2+20x+2=25.

3. מעבירים אגף: −5x2+20x−23=0-5x^2+20x-23=0. כאן a=−5a=-5, b=20b=20, c=−23c=-23.

4. הביטוי שמתחת לשורש: b2−4ac=400−4⋅(−5)⋅(−23)=400−460=−60b^2-4ac=400-4\cdot(-5)\cdot(-23)=400-460=-60.

5. הביטוי שלילי, ולכן אין למשוואה פתרון: אין זמן שבו הכדור בגובה 2525 מטרים.

תשובה

לא. למשוואה −5x2+20x−23=0-5x^2+20x-23=0 אין פתרון, ולכן הכדור לא מגיע לגובה 2525 מטרים.

שאלות פתוחות על פתרון משוואה ריבועית בנוסחת השורשים

2. משוואה ריבועית עם מכנה מספרי

משוואה ריבועית עם מכנה מספרי

לפעמים במשוואה יש שברים, כמו x24−x2=2\frac{x^2}{4}-\frac{x}{2}=2. כל עוד במכנים יש רק מספרים, אפשר להיפטר מהשברים בצעד אחד, ולקבל משוואה ריבועית רגילה.

במדויק: משוואה ריבועית עם מכנה מספרי היא משוואה ריבועית שיש בה שברים, וכל המכנים בה הם מספרים שונים מאפס (אין xx במכנה).

כפל של שני האגפים באותו מספר שונה מאפס לא משנה את הפתרונות של המשוואה. לכן כופלים במכנה משותף של כל השברים, וכל השברים מתבטלים. ב-x24−x2=2\frac{x^2}{4}-\frac{x}{2}=2 המכנה המשותף הוא 44, ומקבלים x2−2x=8x^2-2x=8.

דרך הפתרון

פתרון משוואה עם מכנה מספרי

כשבמשוואה ריבועית יש שברים שהמכנים שלהם מספרים:

1. מוצאים מכנה משותף לכל המכנים (מספר שכל מכנה מתחלק בו).

2. כופלים כל איבר בשני האגפים במכנה המשותף, גם איבר שאין לו מכנה.

3. מצמצמים כל שבר. מונה שיש בו כמה איברים נשאר בתוך סוגריים, ופותחים את הסוגריים.

4. מעבירים אגפים ומסדרים לצורה ax2+bx+c=0ax^2+bx+c=0.

5. פותרים בנוסחת השורשים.

שים לב

מינוס לפני שבר חל על כל המונה: −x−32-\frac{x-3}{2} כפול 22 הוא −(x−3)=−x+3-(x-3)=-x+3, ולא −x−3-x-3.

שים לב

אפשר גם לא לכפול, ולהציב בנוסחת השורשים מקדמים שהם שברים: ב-12x2−x−4=0\frac12x^2-x-4=0, a=12a=\frac12. הכפל במכנה המשותף נותן מספרים שלמים, ולכן פחות טעויות.

דוגמה - מונה עם שני איברים ואיבר בלי מכנה

פתרו את המשוואה x2+23−x2=4\frac{x^2+2}{3}-\frac{x}{2}=4.

פתרון

1. המכנים הם 33 ו-22. המכנה המשותף הוא 66.

2. כופלים כל איבר ב-66: 6⋅x2+23−6⋅x2=6⋅46\cdot\frac{x^2+2}{3}-6\cdot\frac{x}{2}=6\cdot4.

3. מצמצמים: 2(x2+2)−3x=242(x^2+2)-3x=24. פותחים סוגריים: 2x2+4−3x=242x^2+4-3x=24.

4. מעבירים אגף ומסדרים: 2x2−3x−20=02x^2-3x-20=0. כאן a=2a=2, b=−3b=-3, c=−20c=-20.

5. הביטוי שמתחת לשורש: (−3)2−4⋅2⋅(−20)=9+160=169(-3)^2-4\cdot2\cdot(-20)=9+160=169, ו-169=13\sqrt{169}=13.

6. נוסחת השורשים: x1,2=3±134x_{1,2}=\frac{3\pm13}{4}, ולכן x1=164=4x_1=\frac{16}{4}=4 ו-x2=−104=−2.5x_2=\frac{-10}{4}=-2.5.

7. בדיקה עם x=4x=4: 16+23−42=6−2=4\frac{16+2}{3}-\frac{4}{2}=6-2=4.

תשובה

x=4x=4 או x=−2.5x=-2.5

שאלות פתוחות על משוואה ריבועית עם מכנה מספרי

3. נקודות החיתוך של הפרבולה עם הצירים מתוך הפונקציה

נקודות החיתוך עם הצירים

בהקשר, נקודות החיתוך של הפרבולה עם הצירים אומרות דברים חשובים: נקודת החיתוך עם ציר ה-yy היא למשל הגובה ברגע הזריקה, ונקודת החיתוך עם ציר ה-xx היא הרגע שבו הכדור פוגע בקרקע.

במדויק: נקודות החיתוך של הפרבולה y=ax2+bx+cy=ax^2+bx+c עם ציר ה-xx הן הנקודות (x,0)(x,0), כאשר xx הוא פתרון של המשוואה ax2+bx+c=0ax^2+bx+c=0. נקודת החיתוך עם ציר ה-yy היא הנקודה שבה x=0x=0, והיא תמיד (0,c)(0,c).

פתרון המשוואה הריבועית הוא בדיוק המקום שבו הפרבולה פוגשת את ציר ה-xx. לכן מספר הפתרונות הוא מספר נקודות החיתוך עם ציר ה-xx. בגרף שלוש פרבולות:

- y=x2−4x+3y=x^2-4x+3 חותכת את ציר ה-xx בשתי נקודות, (1,0)(1,0) ו-(3,0)(3,0).

- y=x2−4x+4y=x^2-4x+4 נוגעת בציר ה-xx בנקודה אחת, (2,0)(2,0).

- y=x2−4x+5y=x^2-4x+5 כולה מעל ציר ה-xx, ואין לה נקודות חיתוך איתו.

-112345-22468

נקודות החיתוך של y=ax2+bx+cy=ax^2+bx+c עם הצירים

הצירמה עושיםהנקודה
ציר ה-yyמציבים x=0x=0(0,c)(0,c)
ציר ה-xxפותרים ax2+bx+c=0ax^2+bx+c=0(x1,0)(x_1,0) ו-(x2,0)(x_2,0)

עם ציר ה-yy יש תמיד נקודת חיתוך אחת בדיוק. עם ציר ה-xx יש שתיים, אחת או אף אחת, לפי מספר הפתרונות של המשוואה.

שים לב

בנקודת חיתוך עם ציר ה-xx שיעור ה-yy הוא 00, ובנקודת חיתוך עם ציר ה-yy שיעור ה-xx הוא 00. כותבים את התשובה כנקודה: (4,0)(4,0), ולא רק x=4x=4.

שים לב

כש-c=0c=0, הפרבולה עוברת בראשית הצירים (0,0)(0,0). ב-y=−x2+8xy=-x^2+8x נקודות החיתוך עם ציר ה-xx הן (0,0)(0,0) ו-(8,0)(8,0).

דוגמה - פרבולה שחותכת את ציר ה-xx בשתי נקודות

נתונה הפרבולה f(x)=−x2+2x+8f(x)=-x^2+2x+8.

א. מצאו את נקודת החיתוך של הפרבולה עם ציר ה-yy.

ב. מצאו את נקודות החיתוך של הפרבולה עם ציר ה-xx.

פתרון

1. א: מציבים x=0x=0: f(0)=8f(0)=8. הנקודה (0,8)(0,8).

2. ב: פותרים −x2+2x+8=0-x^2+2x+8=0. כאן a=−1a=-1, b=2b=2, c=8c=8.

3. הביטוי שמתחת לשורש: 22−4⋅(−1)⋅8=4+32=362^2-4\cdot(-1)\cdot8=4+32=36, ו-36=6\sqrt{36}=6.

4. נוסחת השורשים: x1,2=−2±6−2x_{1,2}=\frac{-2\pm6}{-2}, ולכן x1=4−2=−2x_1=\frac{4}{-2}=-2 ו-x2=−8−2=4x_2=\frac{-8}{-2}=4.

5. הנקודות: (−2,0)(-2,0) ו-(4,0)(4,0).

-4-2246-8-6-4-2246810(-2,0)(4,0)
תשובה

א. (0,8)(0,8). ב. (−2,0)(-2,0) ו-(4,0)(4,0).

שאלות פתוחות על נקודות החיתוך של הפרבולה עם הצירים מתוך הפונקציה

4. קדקוד הפרבולה בנוסחה x=−b/2a

קדקוד הפרבולה וציר הסימטריה

לכל פרבולה יש נקודה מיוחדת: בפרבולה שפתוחה כלפי מטה זו הנקודה הגבוהה ביותר, כמו הגובה המרבי של כדור. בפרבולה שפתוחה כלפי מעלה זו הנקודה הנמוכה ביותר. הנקודה הזאת נקראת קדקוד הפרבולה.

במדויק: קדקוד הפרבולה y=ax2+bx+cy=ax^2+bx+c הוא הנקודה של הפרבולה שבה yy מקבל את הערך הקטן ביותר שלו (כאשר a>0a>0, ואז הקדקוד הוא נקודת מינימום) או את הערך הגדול ביותר שלו (כאשר a<0a<0, ואז הקדקוד הוא נקודת מקסימום). ציר הסימטריה של הפרבולה הוא הישר האנכי שעובר בקדקוד.

הפרבולה סימטרית ביחס לציר הסימטריה: לכל נקודה של הפרבולה יש נקודה באותו גובה בצד השני של הציר, באותו מרחק ממנו. בגרף: הפרבולה y=−x2+4x+1y=-x^2+4x+1. הקדקוד שלה הוא (2,5)(2,5), נקודת מקסימום, והישר המקווקו x=2x=2 הוא ציר הסימטריה. הנקודות (0,1)(0,1) ו-(4,1)(4,1) באותו גובה, ושתיהן במרחק 22 מציר הסימטריה.

-2-1123456-4-2246(2,5)(0,1)(4,1)

שיעורי הקדקוד

בפונקציה y=ax2+bx+cy=ax^2+bx+c (a≠0a\ne0):

•שיעור ה-xx של הקדקוד: x=−b2ax=\frac{-b}{2a}.

•שיעור ה-yy של הקדקוד: מציבים את שיעור ה-xx הזה בפונקציה.

•ציר הסימטריה הוא הישר x=−b2ax=\frac{-b}{2a}.

מינימום או מקסימום

סימן aaצורת הפרבולההקדקוד
a>0a>0פתוחה כלפי מעלהנקודת מינימום
a<0a<0פתוחה כלפי מטהנקודת מקסימום
דרך הפתרון

מציאת הקדקוד

כשנתונה פונקציה ריבועית y=ax2+bx+cy=ax^2+bx+c:

1. רושמים את aa ואת bb עם הסימנים שלהם.

2. מחשבים את שיעור ה-xx של הקדקוד: x=−b2ax=\frac{-b}{2a}.

3. מציבים את המספר הזה בפונקציה ומקבלים את שיעור ה-yy.

4. קובעים את סוג הקדקוד לפי הסימן של aa: מינימום או מקסימום.

שים לב

כשלפרבולה יש שתי נקודות חיתוך עם ציר ה-xx, הקדקוד נמצא בדיוק באמצע ביניהן: x=x1+x22x=\frac{x_1+x_2}{2}. כך אפשר לבדוק את התשובה.

שים לב

שיעור ה-yy של הקדקוד מחשבים בהצבה, ולא ב-−b2a\frac{-b}{2a}: הנוסחה נותנת רק את שיעור ה-xx.

דוגמה - קדקוד של פרבולה עם aa שלילי

נתונה הפונקציה f(x)=−2x2+12x−10f(x)=-2x^2+12x-10.

א. מצאו את שיעורי הקדקוד של הפרבולה.

ב. האם הקדקוד הוא נקודת מינימום או נקודת מקסימום? נמקו.

פתרון

1. א: כאן a=−2a=-2, b=12b=12.

2. שיעור ה-xx של הקדקוד: x=−122⋅(−2)=−12−4=3x=\frac{-12}{2\cdot(-2)}=\frac{-12}{-4}=3.

3. מציבים: f(3)=−2⋅9+12⋅3−10=−18+36−10=8f(3)=-2\cdot9+12\cdot3-10=-18+36-10=8. הקדקוד (3,8)(3,8).

4. ב: a=−2<0a=-2<0, ולכן הפרבולה פתוחה כלפי מטה, והקדקוד הוא נקודת מקסימום.

5. בדיקה: הפתרונות של −2x2+12x−10=0-2x^2+12x-10=0 הם x=1x=1 ו-x=5x=5, והאמצע ביניהם הוא 1+52=3\frac{1+5}{2}=3, כמו שיעור ה-xx של הקדקוד.

תשובה

א. (3,8)(3,8). ב. נקודת מקסימום, כי a<0a<0.

שאלות פתוחות על קדקוד הפרבולה בנוסחה x=−b/2a

5. הקשר בין המקדמים לצורת הפרבולה והתאמת גרף לפונקציה

מה המקדמים מספרים על הפרבולה

גם בלי לחשב הרבה, אפשר ללמוד מהמקדמים aa, bb ו-cc איך הפרבולה נראית: לאיזה כיוון היא פתוחה, איפה היא חותכת את ציר ה-yy, ובאיזה צד של ציר ה-yy נמצא הקדקוד. כך מתאימים בין פונקציה לבין הגרף שלה.

במדויק: בפרבולה y=ax2+bx+cy=ax^2+bx+c: הסימן של aa קובע אם הפרבולה פתוחה כלפי מעלה (a>0a>0) או כלפי מטה (a<0a<0). המקדם החופשי cc הוא שיעור ה-yy של נקודת החיתוך עם ציר ה-yy. הסימן של −b2a\frac{-b}{2a} קובע אם הקדקוד מימין לציר ה-yy (חיובי), משמאלו (שלילי) או עליו (00, כלומר b=0b=0).

בגרף שתי פרבולות עם אותן נקודות חיתוך עם ציר ה-xx, (−1,0)(-1,0) ו-(3,0)(3,0). הפרבולה הרציפה y=x2−2x−3y=x^2-2x-3: a=1>0a=1>0, ולכן היא פתוחה כלפי מעלה, והיא חותכת את ציר ה-yy ב-(0,−3)(0,-3). הפרבולה המקווקוות y=−x2+2x+3y=-x^2+2x+3: a=−1<0a=-1<0, ולכן היא פתוחה כלפי מטה, והיא חותכת את ציר ה-yy ב-(0,3)(0,3). בשתיהן −b2a=1\frac{-b}{2a}=1, והקדקוד מימין לציר ה-yy.

-3-2-112345-6-4-2246(0,-3)

מה כל מקדם קובע

המקדםמה רואים בגרף
a>0a>0פתוחה כלפי מעלה, הקדקוד נקודת מינימום
a<0a<0פתוחה כלפי מטה, הקדקוד נקודת מקסימום
ccנקודת החיתוך עם ציר ה-yy היא (0,c)(0,c): מעל הראשית כש-c>0c>0, בראשית כש-c=0c=0, מתחתיה כש-c<0c<0
−b2a\frac{-b}{2a}הקדקוד מימין לציר ה-yy כשהוא חיובי, משמאלו כשהוא שלילי, ועל ציר ה-yy כשהוא 00
דרך הפתרון

התאמה בין פונקציה ריבועית לגרף

כשנתונה פונקציה וכמה גרפים, או גרף וכמה פונקציות:

1. הסימן של aa: פוסלים את מה שפתוח לכיוון הלא נכון.

2. המקדם cc: בודקים איפה הפרבולה חותכת את ציר ה-yy.

3. הקדקוד: מחשבים −b2a\frac{-b}{2a} ובודקים באיזה צד של ציר ה-yy הקדקוד.

4. אם נשארה יותר מאפשרות אחת, מחשבים את נקודות החיתוך עם ציר ה-xx ומשווים לגרף.

5. בתשובה מנמקים: לכל אפשרות שנפסלה כותבים מה לא מתאים בה.

שים לב

הסימן של bb לבדו לא קובע את צד הקדקוד; צריך את הסימן של −b2a\frac{-b}{2a}. ב-y=−x2+2x+3y=-x^2+2x+3 המקדם b=2b=2 חיובי, ו-−2−2=1\frac{-2}{-2}=1: הקדקוד מימין לציר ה-yy. גם ב-y=x2−2x−3y=x^2-2x-3 (b=−2b=-2) הקדקוד מימין לציר ה-yy.

דוגמה - גרף בלי שנתות וארבע פונקציות

בסרטוט מתוארת פרבולה במערכת צירים בלי שנתות.

איזו מן הפונקציות הבאות מתאימה לפרבולה? נמקו.

(1) y=−x2+4x+3y=-x^2+4x+3

(2) y=x2+4x+3y=x^2+4x+3

(3) y=x2−4x−3y=x^2-4x-3

(4) y=x2−4x+3y=x^2-4x+3

פתרון

1. נתון: פרבולה בסרטוט וארבע פונקציות. המטרה: הפונקציה שמתאימה לפרבולה.

2. מה רואים בסרטוט: הפרבולה פתוחה כלפי מעלה, היא חותכת את ציר ה-yy מעל הראשית, והקדקוד שלה מימין לציר ה-yy.

3. פתוחה כלפי מעלה, ולכן a>0a>0. פונקציה (1) נפסלת, כי בה a=−1a=-1.

4. חיתוך עם ציר ה-yy מעל הראשית, ולכן c>0c>0. פונקציה (3) נפסלת, כי בה c=−3c=-3, והיא חותכת את ציר ה-yy ב-(0,−3)(0,-3).

5. הקדקוד: בפונקציה (2) −42⋅1=−2\frac{-4}{2\cdot1}=-2, כלומר הקדקוד משמאל לציר ה-yy, ולכן היא נפסלת. בפונקציה (4) −(−4)2⋅1=2\frac{-(-4)}{2\cdot1}=2, הקדקוד מימין לציר ה-yy.

6. פונקציה (4) מתאימה בכל שלושת הדברים.

תשובה

פונקציה (4), y=x2−4x+3y=x^2-4x+3: a>0a>0, c>0c>0, והקדקוד ב-x=2x=2, מימין לציר ה-yy.

שאלות פתוחות על הקשר בין המקדמים לצורת הפרבולה והתאמת גרף לפונקציה

6. תחומי עלייה, ירידה, חיוביות ושליליות מתוך הפונקציה

תחומי עלייה וירידה, חיוביות ושליליות

כשהולכים על הפרבולה משמאל לימין (כש-xx גדל), יש קטע שבו הגרף עולה וקטע שבו הוא יורד. יש גם קטעים שבהם הגרף מעל ציר ה-xx, וקטעים שבהם הוא מתחתיו. בהקשר זה למשל הזמן שבו כדור עולה, או הזמן שבו הוא מעל הקרקע.

במדויק: תחום עלייה של פונקציה הוא תחום של ערכי xx שבו לכל שני ערכים, ל-xx הגדול יותר יש yy גדול יותר. תחום ירידה הוא תחום שבו ל-xx הגדול יותר יש yy קטן יותר. תחום החיוביות הוא כל ערכי xx שבהם y>0y>0 (הגרף מעל ציר ה-xx), ותחום השליליות הוא כל ערכי xx שבהם y<0y<0 (הגרף מתחת לציר ה-xx).

בפרבולה העלייה והירידה מתחלפות רק בקדקוד, והחיוביות והשליליות מתחלפות רק בנקודות החיתוך עם ציר ה-xx. בגרף: y=−x2+2x+3y=-x^2+2x+3, עם קדקוד (1,4)(1,4) ונקודות חיתוך (−1,0)(-1,0) ו-(3,0)(3,0). הפונקציה עולה כש-x<1x<1 ויורדת כש-x>1x>1. השטח הצבוע מראה את תחום החיוביות −1<x<3-1<x<3, שבו הגרף מעל ציר ה-xx. כש-x<−1x<-1 או x>3x>3 הגרף מתחת לציר ה-xx.

-3-2-112345-6-4-2246(3,0)(1,4)

תחומי עלייה וירידה

x0=−b2ax_0=\frac{-b}{2a} הוא שיעור ה-xx של הקדקוד.

סימן aaתחום ירידהתחום עלייה
a>0a>0x<x0x<x_0x>x0x>x_0
a<0a<0x>x0x>x_0x<x0x<x_0

תחומי חיוביות ושליליות

כשלמשוואה ax2+bx+c=0ax^2+bx+c=0 יש שני פתרונות x1<x2x_1<x_2:

סימן aaתחום חיוביותתחום שליליות
a>0a>0x<x1x<x_1 או x>x2x>x_2x1<x<x2x_1<x<x_2
a<0a<0x1<x<x2x_1<x<x_2x<x1x<x_1 או x>x2x>x_2

כשאין פתרונות, הפרבולה כולה מעל ציר ה-xx (כש-a>0a>0) או כולה מתחתיו (כש-a<0a<0). כשיש פתרון אחד x1x_1, הפרבולה נוגעת בציר ה-xx רק ב-x1x_1, ובכל x≠x1x\ne x_1 הסימן של yy הוא הסימן של aa.

דרך הפתרון

מציאת התחומים מתוך הפונקציה

כשנתונה פונקציה ריבועית y=ax2+bx+cy=ax^2+bx+c:

1. מוצאים את הקדקוד: x0=−b2ax_0=\frac{-b}{2a}, ואת yy שלו בהצבה.

2. לפי הסימן של aa קובעים: מינימום או מקסימום, ומכאן תחום הירידה ותחום העלייה.

3. פותרים ax2+bx+c=0ax^2+bx+c=0 ומוצאים את נקודות החיתוך עם ציר ה-xx.

4. משרטטים סקיצה: פרבולה שפתוחה לפי הסימן של aa ועוברת בנקודות האלה.

5. קוראים מהסקיצה: איפה הגרף מעל ציר ה-xx (חיוביות) ואיפה מתחתיו (שליליות).

שים לב

התחומים הם ערכים של xx, ולא של yy. תחום העלייה של y=x2−6x+5y=x^2-6x+5 הוא x>3x>3, ולא y>−4y>-4.

שים לב

בתחומי חיוביות ושליליות לא כוללים את נקודות החיתוך עם ציר ה-xx, כי בהן y=0y=0: אפס אינו חיובי ואינו שלילי.

דוגמה - פרבולה עם נקודת מינימום ושתי נקודות חיתוך

נתונה הפונקציה f(x)=x2−6x+5f(x)=x^2-6x+5.

א. מצאו את תחום העלייה ואת תחום הירידה של הפונקציה.

ב. מצאו את תחום החיוביות ואת תחום השליליות של הפונקציה.

פתרון

1. הקדקוד: a=1a=1, b=−6b=-6, ולכן x=62=3x=\frac{6}{2}=3, ו-f(3)=9−18+5=−4f(3)=9-18+5=-4. הקדקוד (3,−4)(3,-4).

2. א: a=1>0a=1>0, ולכן הקדקוד נקודת מינימום. הפונקציה יורדת עד הקדקוד ועולה אחריו: ירידה כש-x<3x<3, עלייה כש-x>3x>3.

3. ב: פותרים x2−6x+5=0x^2-6x+5=0: b2−4ac=36−20=16b^2-4ac=36-20=16, ולכן x1,2=6±42x_{1,2}=\frac{6\pm4}{2}, כלומר x1=1x_1=1 ו-x2=5x_2=5.

4. הפרבולה פתוחה כלפי מעלה, ולכן בין נקודות החיתוך היא מתחת לציר ה-xx, ומחוץ להן מעליו. בגרף מסומנים הקדקוד (3,−4)(3,-4) ונקודות החיתוך (1,0)(1,0) ו-(5,0)(5,0), והקו המקווקו x=3x=3 הוא ציר הסימטריה.

-11234567-4-2246(1,0)
תשובה

א. ירידה: x<3x<3. עלייה: x>3x>3. ב. חיוביות: x<1x<1 או x>5x>5. שליליות: 1<x<51<x<5.

שאלות פתוחות על תחומי עלייה, ירידה, חיוביות ושליליות מתוך הפונקציה

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.