דילוג לתוכן המרכזי

סיכום ציון תקן

מתמטיקה כיתה י"ב 3 יח"ל · 4 נושאים

כל מה שצריך לדעת בציון תקן: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: ממוצע וסטיית תקן

כבר למדנו לתאר קבוצת נתונים בשני מספרים. הממוצע xˉ\bar{x} אומר סביב איזה ערך הנתונים מרוכזים, וסטיית התקן SS אומרת עד כמה הם מפוזרים סביבו.

במדויק: הממוצע הוא סכום כל הנתונים חלקי מספר הנתונים. סטיית התקן היא השורש של הממוצע של ריבועי המרחקים של הנתונים מהממוצע. לכן היא גדולה יותר ככל שהנתונים רחוקים יותר מהממוצע. תמיד S≥0S\ge0, ו-S=0S=0 רק כשכל הנתונים שווים זה לזה.

תזכורת: גרף ההתפלגות הנורמלית

בנושא ההתפלגות הנורמלית השתמשנו בגרף מדף הנוסחאות. על ציר ה-xx שלו יש שנתות במרווחים של חצי סטיית תקן, ובין כל שתי שנתות סמוכות כתוב אחוז.

במדויק: השנתות של הגרף הן הערכים xˉ+k⋅S\bar{x}+k\cdot S, כאשר kk הוא אחד המספרים −3,−2.5,−2,…,2.5,3-3,-2.5,-2,\dots,2.5,3. האחוז שכתוב בין שתי שנתות סמוכות הוא אחוז האוכלוסייה שהערך שלה נמצא בין שתי השנתות: מהממוצע החוצה 19%19\%, 15%15\%, 9%9\%, 5%5\%, 1.5%1.5\%, 0.5%0.5\%, באותו סדר בשני הצדדים.

כך נראה הגרף מדף הנוסחאות. בכל צד של הממוצע האחוזים מסתכמים ב-50%50\%. בנושא הזה נראה שהמספר kk של כל שנתה הוא בדיוק ציון התקן שלה.

0.5%1.5%5%9%15%19%19%15%9%5%1.5%0.5%x̄-3Sx̄-2Sx̄-Sx̄x̄+Sx̄+2Sx̄+3S

1. חישוב ציון תקן ומשמעותו

ציון תקן

קיבלת 8080 במבחן. זה טוב? זה תלוי בשאר התלמידים. אם הממוצע היה 6060, זה ציון גבוה. אם הממוצע היה 9090, זה ציון נמוך. כדי לדעת איפה ערך נמצא ביחס לכל האוכלוסייה, מודדים כמה הוא רחוק מהממוצע, ביחידות של סטיית תקן. המספר הזה נקרא ציון תקן, ומסמנים אותו zz.

במדויק: באוכלוסייה עם ממוצע xˉ\bar{x} וסטיית תקן S>0S>0, ציון התקן של הערך xx הוא z=x−xˉSz=\frac{x-\bar{x}}{S}. זה מספר סטיות התקן שבין xx לממוצע, עם סימן: z>0z>0 כש-xx גדול מהממוצע, z<0z<0 כש-xx קטן מהממוצע, ו-z=0z=0 כש-xx שווה לממוצע. לציון התקן אין יחידות.

ציוני מבחן עם ממוצע 7070 וסטיית תקן 88. הציון 8282 גבוה מהממוצע ב-1212 נקודות. 1212 נקודות הן סטיית תקן וחצי, כי 12:8=1.512:8=1.5. לכן ציון התקן של 8282 הוא z=1.5z=1.5. בגרף, 8282 היא השנתה xˉ+1.5S\bar{x}+1.5S, והשטח המסומן הוא המרחק שלה מהממוצע.

0.5%1.5%5%9%15%19%19%15%9%5%1.5%0.5%46505458626670747882869094‫ציון‬

ציון התקן

z=x−xˉSz=\frac{x-\bar{x}}{S}

xx - הערך, xˉ\bar{x} - הממוצע, SS - סטיית התקן.

משמעות ציון התקן

ציון התקןמה הוא אומר על הערך xx
z>0z>0xx גדול מהממוצע
z=0z=0xx שווה לממוצע
z<0z<0xx קטן מהממוצע
z=1z=1xx גדול מהממוצע בסטיית תקן אחת בדיוק
z=−1.5z=-1.5xx קטן מהממוצע בסטיית תקן וחצי

ככל ש-zz גדול יותר, הערך גבוה יותר ביחס לשאר האוכלוסייה.

דרך הפתרון

חישוב ציון התקן והסבר משמעותו

כשנתונים הממוצע xˉ\bar{x}, סטיית התקן SS וערך xx:

1. מחשבים את ההפרש x−xˉx-\bar{x} (הערך פחות הממוצע, ולא להפך).

2. מחלקים את ההפרש בסטיית התקן: z=x−xˉSz=\frac{x-\bar{x}}{S}.

3. מסבירים במילים: "הערך גדול (או קטן) מהממוצע ב-∣z∣|z| סטיות תקן".

שים לב

הסימן של zz חשוב. אם מחסירים בסדר הפוך (xˉ−x\bar{x}-x), מקבלים ציון תקן עם סימן הפוך, ומסקנה הפוכה.

שים לב

בדיקה עצמית: ערך שקטן מהממוצע חייב לקבל ציון תקן שלילי. כדי לתת דוגמה לערך עם ציון תקן שלילי, בוחרים ערך כלשהו שקטן מהממוצע.

דוגמה - ציון תקן שלילי וחיובי ומשמעותם

משקל התינוקות בלידה בבית חולים מסוים מתפלג נורמלית. המשקל הממוצע הוא 3.43.4 ק"ג, וסטיית התקן היא 0.40.4 ק"ג.

א. נועה נולדה במשקל 2.82.8 ק"ג. מהו ציון התקן של המשקל שלה? הסבירו את משמעותו.

ב. יואב נולד במשקל 44 ק"ג. מהו ציון התקן של המשקל שלו? הסבירו את משמעותו.

ג. מהו המשקל של תינוק שציון התקן שלו הוא 00?

פתרון

1. נתון: xˉ=3.4\bar{x}=3.4, S=0.4S=0.4. המטרה: ציוני התקן של 2.82.8 ושל 44, והמשקל שציון התקן שלו 00.

2. א: z=2.8−3.40.4=−0.60.4=−1.5z=\frac{2.8-3.4}{0.4}=\frac{-0.6}{0.4}=-1.5. ציון התקן שלילי: המשקל של נועה קטן מהממוצע בסטיית תקן וחצי.

3. ב: z=4−3.40.4=0.60.4=1.5z=\frac{4-3.4}{0.4}=\frac{0.6}{0.4}=1.5. ציון התקן חיובי: המשקל של יואב גדול מהממוצע בסטיית תקן וחצי.

4. ג: ציון תקן 00 פירושו שהערך שווה לממוצע.

תשובה

א. z=−1.5z=-1.5: קטן מהממוצע ב-1.51.5 סטיות תקן. ב. z=1.5z=1.5: גדול מהממוצע ב-1.51.5 סטיות תקן. ג. 3.43.4 ק"ג.

שאלות פתוחות על חישוב ציון תקן ומשמעותו

2. מציאת ערך, ממוצע או סטיית תקן מציון תקן

ארבעה גדלים בנוסחה אחת

בנוסחה של ציון התקן יש ארבעה גדלים: הערך xx, הממוצע xˉ\bar{x}, סטיית התקן SS וציון התקן zz. כשיודעים שלושה מהם, אפשר למצוא את הרביעי. למשל: יודעים את ציון התקן של תלמיד, ומחפשים את הציון שלו.

במדויק: הנוסחה z=x−xˉSz=\frac{x-\bar{x}}{S} שקולה ל-x=xˉ+z⋅Sx=\bar{x}+z\cdot S. כשרק אחד מהגדלים לא ידוע, מציבים את שלושת האחרים ופותרים משוואה ממעלה ראשונה (את SS אפשר למצוא כך רק כש-z≠0z\ne0, כי כש-z=0z=0 הערך שווה לממוצע ואינו אומר דבר על הפיזור). כשגם xˉ\bar{x} וגם SS לא ידועים, צריך שני ערכים שונים עם ציוני התקן שלהם, ופותרים מערכת של שתי משוואות.

x=xˉ+z⋅Sx=\bar{x}+z\cdot S אומר: מתחילים בממוצע וזזים zz סטיות תקן. למשל זמן המתנה עם ממוצע 2525 דקות וסטיית תקן 66 דקות. ציון התקן −1.5-1.5 אומר לזוז סטיית תקן וחצי לכיוון הערכים הקטנים: 25−1.5⋅6=1625-1.5\cdot6=16 דקות. השטח המסומן הוא המרחק מ-1616 עד הממוצע.

0.5%1.5%5%9%15%19%19%15%9%5%1.5%0.5%7101316192225283134374043‫זמן (דקות)‬

הערך לפי ציון התקן

x=xˉ+z⋅Sx=\bar{x}+z\cdot S

כש-zz שלילי, הערך קטן מהממוצע.

דרך הפתרון

מציאת נתון חסר אחד

כשנתונים שלושה מהגדלים xx, xˉ\bar{x}, SS, zz:

1. מציבים את שלושת הגדלים הידועים בנוסחה z=x−xˉSz=\frac{x-\bar{x}}{S} (או x=xˉ+z⋅Sx=\bar{x}+z\cdot S).

2. פותרים את המשוואה ומוצאים את הגודל החסר.

3. בדיקה: מציבים את כל ארבעת הגדלים בנוסחה. אם הנעלם הוא SS, הוא חייב לצאת חיובי.

דרך הפתרון

מציאת הממוצע וסטיית התקן משני ציוני תקן

כשנתונים שני ערכים שונים x1x_1 ו-x2x_2 וציוני התקן שלהם z1z_1 ו-z2z_2:

1. כותבים שתי משוואות: x1=xˉ+z1⋅Sx_1=\bar{x}+z_1\cdot S ו-x2=xˉ+z2⋅Sx_2=\bar{x}+z_2\cdot S.

2. מחסירים את המשוואות זו מזו: x1−x2=(z1−z2)⋅Sx_1-x_2=(z_1-z_2)\cdot S, ומוצאים את SS.

3. מציבים את SS באחת המשוואות ומוצאים את xˉ\bar{x}.

4. בדיקה: מציבים את xˉ\bar{x} ואת SS במשוואה השנייה.

שים לב

ב-x=xˉ+z⋅Sx=\bar{x}+z\cdot S מכפילים את zz ב-SS לפני החיבור. עם xˉ=25\bar{x}=25, S=6S=6, z=−0.75z=-0.75: 25+(−0.75)⋅6=20.525+(-0.75)\cdot6=20.5, ולא (25−0.75)⋅6(25-0.75)\cdot6.

דוגמה א - נעלם אחד: הערך או סטיית התקן

זמן ההמתנה בתור במרפאה מתפלג נורמלית.

א. במרפאה א' הממוצע הוא 2525 דקות, וסטיית התקן היא 66 דקות. ציון התקן של זמן ההמתנה של נועה הוא −0.75-0.75. כמה דקות המתינה נועה?

ב. במרפאה ב' הממוצע הוא 3030 דקות. רון המתין 3939 דקות, וציון התקן של זמן ההמתנה שלו הוא 1.51.5. מהי סטיית התקן של זמן ההמתנה במרפאה ב'?

פתרון

1. נתון: א: xˉ=25\bar{x}=25, S=6S=6, z=−0.75z=-0.75. ב: xˉ=30\bar{x}=30, x=39x=39, z=1.5z=1.5. המטרה: א: xx. ב: SS.

2. א: מציבים ב-x=xˉ+z⋅Sx=\bar{x}+z\cdot S: x=25+(−0.75)⋅6=25−4.5=20.5x=25+(-0.75)\cdot6=25-4.5=20.5.

3. בדיקה: 20.5−256=−4.56=−0.75\frac{20.5-25}{6}=\frac{-4.5}{6}=-0.75. ציון התקן שלילי, ונועה אכן המתינה פחות מהממוצע.

4. ב: מציבים ב-z=x−xˉSz=\frac{x-\bar{x}}{S}: 1.5=39−30S1.5=\frac{39-30}{S}, כלומר 1.5S=91.5S=9.

5. S=91.5=6S=\frac{9}{1.5}=6. סטיית התקן חיובית, כנדרש.

תשובה

א. 20.520.5 דקות. ב. S=6S=6 דקות.

דוגמה ב - שני ערכים וציוני תקן: מערכת משוואות

ציוני מבחן מסכם בשכבה מתפלגים נורמלית. דנה קיבלה 9090, וציון התקן שלה הוא 1.51.5. יוסי קיבל 6262, וציון התקן שלו הוא −0.5-0.5.

א. מצאו את הממוצע ואת סטיית התקן של הציונים במבחן.

ב. אריאל קיבל 7676. מהו ציון התקן של אריאל?

פתרון

1. נתון: x1=90x_1=90 עם z1=1.5z_1=1.5, x2=62x_2=62 עם z2=−0.5z_2=-0.5. המטרה: xˉ\bar{x} ו-SS, ואחר כך ציון התקן של 7676.

2. כותבים שתי משוואות: 90=xˉ+1.5S90=\bar{x}+1.5S ו-62=xˉ−0.5S62=\bar{x}-0.5S.

3. מחסירים: 90−62=1.5S−(−0.5S)90-62=1.5S-(-0.5S), כלומר 28=2S28=2S, ולכן S=14S=14.

4. מציבים במשוואה השנייה: 62=xˉ−0.5⋅14=xˉ−762=\bar{x}-0.5\cdot14=\bar{x}-7, ולכן xˉ=69\bar{x}=69.

5. בדיקה במשוואה הראשונה: 69+1.5⋅14=69+21=9069+1.5\cdot14=69+21=90.

6. ב: z=76−6914=714=0.5z=\frac{76-69}{14}=\frac{7}{14}=0.5.

תשובה

א. xˉ=69\bar{x}=69, S=14S=14. ב. z=0.5z=0.5.

שאלות פתוחות על מציאת ערך, ממוצע או סטיית תקן מציון תקן

3. ציון תקן ואחוזים בגרף ההתפלגות הנורמלית

ציון התקן של השנתות

השנתות בגרף ההתפלגות הנורמלית הן xˉ+k⋅S\bar{x}+k\cdot S. נחשב את ציון התקן של שנתה כזאת: z=(xˉ+kS)−xˉS=kz=\frac{(\bar{x}+kS)-\bar{x}}{S}=k. כלומר, לכל שנתה יש ציון תקן קבוע, בכל התפלגות נורמלית: לממוצע 00, ל-xˉ+S\bar{x}+S ציון 11, ל-xˉ−1.5S\bar{x}-1.5S ציון −1.5-1.5, וכן הלאה.

במדויק: בהתפלגות נורמלית, הערכים שציון התקן שלהם קטן מ-kk הם בדיוק הערכים שקטנים מהשנתה xˉ+k⋅S\bar{x}+k\cdot S. לכן אחוז האוכלוסייה עם ציון תקן קטן מ-kk (או גדול מ-kk) הוא סכום האחוזים של התחומים שקטנים מהשנתה (או גדולים ממנה). כש-kk הוא אחד המספרים −3,−2.5,…,2.5,3-3,-2.5,\dots,2.5,3, קוראים את האחוז מהגרף, והוא אותו אחוז בכל התפלגות נורמלית, לכל ממוצע ולכל סטיית תקן.

זה אותו גרף מדף הנוסחאות, ומתחת לשנתות כתובים ציוני התקן במקום הערכים. למשל, מתחת לציון התקן −1-1 יש 0.5+1.5+5+9=160.5+1.5+5+9=16 אחוזים, בכל התפלגות נורמלית.

0.5%1.5%5%9%15%19%19%15%9%5%1.5%0.5%−3−2.5−2−1.5−1−0.500.511.522.53z

ציון התקן ואחוז האוכלוסייה

ציון התקן zzאחוז מתחתיואחוז מעליו
−3-30%0\%100%100\%
−2.5-2.50.5%0.5\%99.5%99.5\%
−2-22%2\%98%98\%
−1.5-1.57%7\%93%93\%
−1-116%16\%84%84\%
−0.5-0.531%31\%69%69\%
0050%50\%50%50\%
0.50.569%69\%31%31\%
1184%84\%16%16\%
1.51.593%93\%7%7\%
2298%98\%2%2\%
2.52.599.5%99.5\%0.5%0.5\%
33100%100\%0%0\%

כל שורה מתקבלת מחיבור האחוזים שבגרף. אחוז בין שני ציוני תקן: מחברים את האחוזים של התחומים שביניהם. למשל בין z=−1z=-1 ל-z=1z=1: 15+19+19+15=6815+19+19+15=68.

דרך הפתרון

שאלה שמשלבת ציון תקן ואחוז

כשנתונים xˉ\bar{x} ו-SS, והתנאי בשאלה כתוב בציוני תקן:

1. מוצאים בגרף את השנתות של ציוני התקן שבתנאי (z=kz=k היא השנתה xˉ+k⋅S\bar{x}+k\cdot S).

2. מחברים את האחוזים בצד הנכון: "ציון תקן גדול מ-": התחומים שגדולים מהשנתה. "קטן מ-": התחומים שקטנים ממנה.

3. כדי לבדוק אם ערך מסוים xx מקיים את התנאי, מחשבים את ציון התקן שלו ומשווים.

ובכיוון ההפוך, כשנתון אחוז: מוצאים את השנתה לפי האחוז, ואז ציון התקן הוא המספר kk של השנתה.

שים לב

"ציון תקן גדול מ-1.51.5 או קטן מ-−2.5-2.5" הם שני קצוות נפרדים של הגרף. מחברים את האחוזים של שני הקצוות: 7+0.5=7.57+0.5=7.5.

שים לב

ערך שאינו שנתה בגרף אפשר בכל זאת להשוות לשנתה: אם ציון התקן שלו 1.71.7, הוא גדול מהשנתה z=1.5z=1.5 (וקטן מהשנתה z=2z=2).

דוגמה - תנאי על ציון התקן בשני קצוות הגרף

זמן המשלוח של חבילות בחברת שליחויות מתפלג נורמלית, עם ממוצע של 5050 דקות וסטיית תקן של 66 דקות. החברה בודקת כל משלוח שציון התקן של זמן המשלוח שלו גדול מ-1.51.5 או קטן מ-−2-2.

א. מהו אחוז המשלוחים שנבדקים?

ב. ביום מסוים היו 2,0002{,}000 משלוחים. על פי גרף ההתפלגות הנורמלית, כמה מהם נבדקו?

ג. משלוח מסוים הגיע אחרי 6060 דקות. האם הוא נבדק? נמקו.

פתרון

1. נתון: xˉ=50\bar{x}=50, S=6S=6. נבדקים משלוחים עם z>1.5z>1.5 או z<−2z<-2. המטרה: אחוז, מספר משלוחים, ובדיקה של 6060 דקות.

2. א: z=1.5z=1.5 היא השנתה 50+1.5⋅6=5950+1.5\cdot6=59. מעליה: 5+1.5+0.5=75+1.5+0.5=7 אחוזים.

3. z=−2z=-2 היא השנתה 50−2⋅6=3850-2\cdot6=38. מתחתיה: 1.5+0.5=21.5+0.5=2 אחוזים.

4. שני הקצוות יחד: 7+2=97+2=9 אחוזים.

בגרף ציר ה-xx הוא ציון התקן, והשטחים המסומנים הם המשלוחים שנבדקים:

z-3.0-2.5-2.0-1.5-1.0-0.50.51.01.52.02.53.0

5. ב: 0.09⋅2,000=1800.09\cdot2{,}000=180.

6. ג: z=60−506=106≈1.67z=\frac{60-50}{6}=\frac{10}{6}\approx1.67. זה גדול מ-1.51.5, ולכן המשלוח נבדק.

תשובה

א. 9%9\%. ב. 180180 משלוחים. ג. כן: z≈1.67>1.5z\approx1.67>1.5.

שאלות פתוחות על ציון תקן ואחוזים בגרף ההתפלגות הנורמלית

4. השוואת המיקום היחסי בין שתי אוכלוסיות

מיקום יחסי

דנה קיבלה 8484 במתמטיקה ו-8686 באנגלית. באיזה מקצוע היא הצליחה יותר ביחס לשאר התלמידים? הציון הגבוה יותר לא בהכרח עונה על השאלה, כי לכל מבחן יש ממוצע אחר וסטיית תקן אחרת. ציון התקן מתרגם את שני הציונים לאותה "שפה": כמה סטיות תקן מעל הממוצע או מתחתיו.

במדויק: המיקום היחסי של ערך באוכלוסייה הוא המקום שלו ביחס לשאר האוכלוסייה, והוא נמדד בציון התקן שלו. הערך x1x_1 באוכלוסייה אחת נמצא במיקום יחסי גבוה יותר מהערך x2x_2 באוכלוסייה אחרת אם z1>z2z_1>z_2, ובאותו מיקום יחסי אם z1=z2z_1=z_2. כששתי האוכלוסיות מתפלגות נורמלית, ציון תקן גבוה יותר פירושו שאחוז גדול יותר מהאוכלוסייה נמצא מתחת לערך.

אותו ערך יכול להיות גבוה באוכלוסייה אחת ונמוך באחרת. בגרף העקומה הרציפה היא ציוני מבחן I (ממוצע 6060, סטיית תקן 1010), והעקומה המקווקוות היא ציוני מבחן II (ממוצע 7575, סטיית תקן 55). הנקודות מסומנות מעל הציון 7070 בשתי העקומות. במבחן I: z=70−6010=1z=\frac{70-60}{10}=1, מעל הממוצע. במבחן II: z=70−755=−1z=\frac{70-75}{5}=-1, מתחת לממוצע.

3035404550556065707580859095
דרך הפתרון

השוואת המיקום היחסי בשתי אוכלוסיות

כשנתונים הממוצע וסטיית התקן של כל אוכלוסייה, וערך בכל אחת:

1. מחשבים את ציון התקן של כל ערך, כל אחד עם הממוצע וסטיית התקן של האוכלוסייה שלו.

2. משווים את ציוני התקן: ציון התקן הגדול יותר הוא המיקום היחסי הגבוה יותר.

3. עונים במילים של השאלה ("גבוה יותר בהשוואה לכלל...", "הצליח יותר ביחס לשאר הנבחנים").

ערך באותו מיקום יחסי

הערך באוכלוסייה השנייה שנמצא באותו מיקום יחסי כמו ערך עם ציון תקן zz באוכלוסייה הראשונה הוא x2=xˉ2+z⋅S2x_2=\bar{x}_2+z\cdot S_2.

שים לב

משווים את ציוני התקן, לא את הערכים ולא את ההפרשים מהממוצע. הפרש של 1010 נקודות מהממוצע הוא הרבה כשסטיית התקן 55, ומעט כשסטיית התקן 2020.

שים לב

אותה השוואה עובדת גם לאותו אדם בשני מבחנים שונים, או לשני אנשים באותה תחרות. כשבהקשר ערך נמוך הוא טוב (למשל זמן ריצה), ציון תקן נמוך יותר הוא הישג טוב יותר.

דוגמה - ציון גבוה יותר אבל מיקום יחסי נמוך יותר

ציוני המבחן במתמטיקה ובאנגלית בשכבה מתפלגים נורמלית. במתמטיקה הממוצע הוא 7272 וסטיית התקן היא 88. באנגלית הממוצע הוא 8080 וסטיית התקן היא 55. דנה קיבלה 8484 במתמטיקה ו-8686 באנגלית.

א. באיזה מקצוע דנה הצליחה יותר ביחס לשאר התלמידים בשכבה? נמקו.

ב. איזה ציון באנגלית היה מעמיד את דנה באותו מיקום יחסי כמו במתמטיקה?

פתרון

1. נתון: מתמטיקה: xˉ=72\bar{x}=72, S=8S=8, x=84x=84. אנגלית: xˉ=80\bar{x}=80, S=5S=5, x=86x=86. המטרה: להשוות את המיקום היחסי, ולמצוא ציון באנגלית עם אותו מיקום יחסי.

2. מתמטיקה: z=84−728=128=1.5z=\frac{84-72}{8}=\frac{12}{8}=1.5.

3. אנגלית: z=86−805=65=1.2z=\frac{86-80}{5}=\frac{6}{5}=1.2.

4. 1.5>1.21.5>1.2, ולכן במתמטיקה דנה במיקום יחסי גבוה יותר, אף שהציון שלה שם נמוך יותר.

5. ב: באותו מיקום יחסי פירושו אותו ציון תקן, z=1.5z=1.5, באנגלית: x=80+1.5⋅5=87.5x=80+1.5\cdot5=87.5.

תשובה

א. במתמטיקה: z=1.5z=1.5 לעומת z=1.2z=1.2 באנגלית. ב. 87.587.5.

שאלות פתוחות על השוואת המיקום היחסי בין שתי אוכלוסיות

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.