דילוג לתוכן המרכזי

סיכום צירוף לינארי של וקטורים

מתמטיקה כיתה י"ב 4 יח"ל · 4 נושאים

כל מה שצריך לדעת בצירוף לינארי של וקטורים: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: וקטורים קולינאריים

וקטור הוא קטע עם כיוון. שני וקטורים שמצביעים על אותו קו, באותו כיוון או בכיוון ההפוך, נקראים קולינאריים. למשל u‾\underline{u} ו-2u‾2\underline{u}, או u‾\underline{u} ו-−1.5u‾-1.5\underline{u}.

במדויק: שני וקטורים הם קולינאריים אם הם נמצאים על ישר אחד או על ישרים מקבילים (באותו כיוון או בכיוונים מנוגדים). וקטור האפס קולינארי לכל וקטור. התנאי ההכרחי והמספיק: אם u‾≠0‾\underline{u}\ne\underline{0}, הווקטור v‾\underline{v} קולינארי ל-u‾\underline{u} אם ורק אם יש מספר tt כך ש-v‾=tu‾\underline{v}=t\underline{u}.

2u‾2\underline{u} ארוך פי 2 מ-u‾\underline{u} ובאותו כיוון. −1.5u‾-1.5\underline{u} ארוך פי 1.5 ובכיוון ההפוך. שניהם קולינאריים ל-u‾\underline{u}. הווקטור v‾\underline{v} בסרטוט אינו קולינארי ל-u‾\underline{u}: אין מספר tt שעבורו v‾=tu‾\underline{v}=t\underline{u}.

u2u-1.5uvABCDEFGH

תזכורת: חיבור, חיסור וכפל בסקלר

כדי להגיע מ-AA ל-CC אפשר לעבור דרך נקודה BB. ככה מחברים וקטורים: הולכים בהמשכים.

במדויק: לכל שלוש נקודות AA, BB, CC מתקיים AB→+BC→=AC→\overrightarrow{AB}+\overrightarrow{BC}=\overrightarrow{AC} (כלל המשולש). הווקטור הנגדי ל-AB→\overrightarrow{AB} הוא BA→=−AB→\overrightarrow{BA}=-\overrightarrow{AB}, וחיסור הוא חיבור של הנגדי: u‾−v‾=u‾+(−v‾)\underline{u}-\underline{v}=\underline{u}+(-\underline{v}). כפל בסקלר tu‾t\underline{u} משנה את האורך פי ∣t∣|t|, ואם t<0t<0 הוא גם הופך את הכיוון (0⋅u‾=0‾0\cdot\underline{u}=\underline{0}).

החוקים הרגילים של חשבון נשמרים: u‾+v‾=v‾+u‾\underline{u}+\underline{v}=\underline{v}+\underline{u}, t(u‾+v‾)=tu‾+tv‾t(\underline{u}+\underline{v})=t\underline{u}+t\underline{v}, (t+s)u‾=tu‾+su‾(t+s)\underline{u}=t\underline{u}+s\underline{u}. לכן אפשר לכנס איברים דומים כמו באלגברה: 2u‾+v‾−3u‾=−u‾+v‾2\underline{u}+\underline{v}-3\underline{u}=-\underline{u}+\underline{v}.

ABBCAC=AB+BCABC

1. הבעת וקטור כצירוף לינארי של וקטורים נתונים

צירוף לינארי

בשאלות וקטורים בוחרים כמה וקטורים "בסיסיים" (למשל צלעות של מקבילית או מקצועות של גוף), ומבטאים בעזרתם כל וקטור אחר. ביטוי כמו 2u‾−12v‾2\underline{u}-\frac12\underline{v} נקרא צירוף לינארי של u‾\underline{u} ו-v‾\underline{v}.

במדויק: וקטור a‾\underline{a} הוא צירוף לינארי של u‾\underline{u} ו-v‾\underline{v} אם יש מספרים ממשיים α\alpha ו-β\beta כך ש-a‾=αu‾+βv‾\underline{a}=\alpha\underline{u}+\beta\underline{v}. המספרים (המקדמים) יכולים להיות כל מספר, כולל 00 ומספרים שליליים. באותו אופן, צירוף לינארי של שלושה וקטורים הוא αu‾+βv‾+γw‾\alpha\underline{u}+\beta\underline{v}+\gamma\underline{w}.

במקבילית ABCDABCD עם AB→=u‾\overrightarrow{AB}=\underline{u} ו-AD→=v‾\overrightarrow{AD}=\underline{v} שני האלכסונים הם צירופים לינאריים: AC→=u‾+v‾\overrightarrow{AC}=\underline{u}+\underline{v} ו-BD→=v‾−u‾\overrightarrow{BD}=\underline{v}-\underline{u}.

uvu+vv-uABDC
דרך הפתרון

הבעת וקטור באמצעות וקטורים נתונים

כשמבקשים להביע וקטור PQ→\overrightarrow{PQ} באמצעות וקטורים נתונים:

1. בוחרים מסלול מ-PP ל-QQ שעובר לאורך קטעים שהווקטורים שלהם ידועים.

2. כותבים את המסלול כסכום: PQ→=PX→+XY→+⋯+ZQ→\overrightarrow{PQ}=\overrightarrow{PX}+\overrightarrow{XY}+\dots+\overrightarrow{ZQ}.

3. מחליפים כל וקטור בביטוי שלו: וקטור שווה (צלע מקבילה ושווה, באותו כיוון), וקטור נגדי (סימן מינוס), או חלק מווקטור (נקודה על קטע).

4. מכנסים איברים דומים.

נקודה שמחלקת קטע ביחס נתון

אם MM נמצאת על הקטע ABAB ו-AM:MB=m:nAM:MB=m:n, אז AM→=mm+nAB→\overrightarrow{AM}=\frac{m}{m+n}\overrightarrow{AB} ו-MB→=nm+nAB→\overrightarrow{MB}=\frac{n}{m+n}\overrightarrow{AB}.

במקרה הפרטי של אמצע הקטע: AM→=12AB→\overrightarrow{AM}=\frac12\overrightarrow{AB}.

וקטור לאמצע של קטע

אם FF אמצע הקטע BCBC, אז לכל נקודה AA: AF→=12(AB→+AC→)\overrightarrow{AF}=\frac12(\overrightarrow{AB}+\overrightarrow{AC}).

שים לב

שימו לב לכיוון: CA→=−AC→\overrightarrow{CA}=-\overrightarrow{AC}. בכל צעד במסלול בודקים אם הולכים עם הכיוון של הווקטור הנתון או נגדו.

שים לב

צלעות מקבילות ושוות נותנות וקטורים שווים רק כשהווקטורים באותו כיוון: במקבילית ABCDABCD מתקיים DC→=AB→\overrightarrow{DC}=\overrightarrow{AB}, אבל CD→=−AB→\overrightarrow{CD}=-\overrightarrow{AB}. בטרפז שבו AD=2BCAD=2BC (והבסיסים באותו כיוון) מתקיים AD→=2BC→\overrightarrow{AD}=2\overrightarrow{BC}.

שים לב

בדיקה עצמית: מסלול אחר מ-PP ל-QQ חייב לתת אותו ביטוי.

דוגמה - הבעת וקטורים בטרפז ובדיקה שנקודות על ישר אחד

בטרפז ABCDABCD (AD∥BCAD\parallel BC) נתון AD=2BCAD=2BC. הנקודה OO על האלכסון ACAC מקיימת OC:AO=1:2OC:AO=1:2. הנקודות MM ו-NN הן אמצעי הצלעות BCBC ו-ADAD בהתאמה. נסמן AB→=u‾\overrightarrow{AB}=\underline{u}, BC→=v‾\overrightarrow{BC}=\underline{v}.

א. הביעו את הווקטורים MN→\overrightarrow{MN}, CA→\overrightarrow{CA} ו-CO→\overrightarrow{CO} באמצעות u‾\underline{u} ו-v‾\underline{v}.

ב. הראו כי הנקודות MM, OO, NN נמצאות על ישר אחד.

פתרון

1. נתון: טרפז, AD=2BCAD=2BC, OC:AO=1:2OC:AO=1:2, MM ו-NN אמצעים. המטרה: לבטא שלושה וקטורים, ואז להראות ש-MM, OO, NN על ישר אחד.

2. AD∥BCAD\parallel BC, הבסיסים באותו כיוון ו-AD=2BCAD=2BC, לכן AD→=2v‾\overrightarrow{AD}=2\underline{v}.

3. CA→=CB→+BA→=−v‾−u‾\overrightarrow{CA}=\overrightarrow{CB}+\overrightarrow{BA}=-\underline{v}-\underline{u}.

4. OO מחלקת את CACA ביחס CO:OA=1:2CO:OA=1:2, לכן CO→=13CA→=−13u‾−13v‾\overrightarrow{CO}=\frac13\overrightarrow{CA}=-\frac13\underline{u}-\frac13\underline{v}.

5. מסלול מ-MM ל-NN דרך BB ו-AA: MN→=MB→+BA→+AN→=−12v‾−u‾+12⋅2v‾=−u‾+12v‾\overrightarrow{MN}=\overrightarrow{MB}+\overrightarrow{BA}+\overrightarrow{AN}=-\frac12\underline{v}-\underline{u}+\frac12\cdot2\underline{v}=-\underline{u}+\frac12\underline{v}.

6. סעיף ב: MO→=MC→+CO→=12v‾−13u‾−13v‾=−13u‾+16v‾\overrightarrow{MO}=\overrightarrow{MC}+\overrightarrow{CO}=\frac12\underline{v}-\frac13\underline{u}-\frac13\underline{v}=-\frac13\underline{u}+\frac16\underline{v}.

7. משווים: MO→=13(−u‾+12v‾)=13MN→\overrightarrow{MO}=\frac13\left(-\underline{u}+\frac12\underline{v}\right)=\frac13\overrightarrow{MN}. הווקטורים קולינאריים ויש להם נקודה משותפת MM, לכן MM, OO, NN על ישר אחד.

uvABCDOMN
תשובה

א. MN→=−u‾+12v‾\overrightarrow{MN}=-\underline{u}+\frac12\underline{v}, CA→=−u‾−v‾\overrightarrow{CA}=-\underline{u}-\underline{v}, CO→=−13u‾−13v‾\overrightarrow{CO}=-\frac13\underline{u}-\frac13\underline{v}. ב. MO→=13MN→\overrightarrow{MO}=\frac13\overrightarrow{MN}, ולכן הנקודות על ישר אחד.

שאלות פתוחות על הבעת וקטור כצירוף לינארי של וקטורים נתונים

2. הצגה יחידה במישור בעזרת שני וקטורים לא קולינאריים

הצגה יחידה במישור

אם יש לנו שני וקטורים במישור שאינם על אותו קו, אפשר "להגיע" בעזרתם לכל וקטור במישור: הולכים כמה צעדים בכיוון של u‾\underline{u} וכמה צעדים בכיוון של v‾\underline{v}. ויש רק דרך אחת לעשות את זה.

במדויק: אם u‾\underline{u} ו-v‾\underline{v} אינם קולינאריים, כל וקטור שנמצא במישור שהם קובעים (או במישור מקביל לו) אפשר לכתוב בצורה αu‾+βv‾\alpha\underline{u}+\beta\underline{v}, והמספרים α\alpha ו-β\beta נקבעים באופן יחיד. ולהפך: כל צירוף αu‾+βv‾\alpha\underline{u}+\beta\underline{v} נמצא במישור הזה או במישור מקביל לו.

בסרטוט, w‾\underline{w} הוא אלכסון של מקבילית שצלעותיה על הישרים של u‾\underline{u} ו-v‾\underline{v}. הצלע בכיוון u‾\underline{u} היא 2u‾2\underline{u}, והצלע בכיוון v‾\underline{v} היא 1.5v‾1.5\underline{v}, ולכן w‾=2u‾+1.5v‾\underline{w}=2\underline{u}+1.5\underline{v}. אין עוד זוג מספרים שנותן את w‾\underline{w}.

uvwOUVPQW

השוואת מקדמים במישור

אם u‾\underline{u} ו-v‾\underline{v} אינם קולינאריים ו-αu‾+βv‾=γu‾+δv‾\alpha\underline{u}+\beta\underline{v}=\gamma\underline{u}+\delta\underline{v}, אז α=γ\alpha=\gamma וגם β=δ\beta=\delta.

בפרט: אם αu‾+βv‾=0‾\alpha\underline{u}+\beta\underline{v}=\underline{0}, אז α=β=0\alpha=\beta=0.

נקודה במישור שקובעות שלוש נקודות

AA, BB, CC נקודות שאינן על ישר אחד. הנקודה PP נמצאת במישור ABCABC אם ורק אם יש מספרים α\alpha, β\beta כך ש-AP→=αAB→+βAC→\overrightarrow{AP}=\alpha\overrightarrow{AB}+\beta\overrightarrow{AC}.

דרך הפתרון

מציאת מספר לא ידוע בעזרת ההצגה היחידה

כשנתון וקטור בשתי צורות שונות, שבאחת מהן מספר לא ידוע:

1. מביעים את הווקטור באמצעות אותם שני וקטורים לא קולינאריים u‾\underline{u} ו-v‾\underline{v}.

2. משווים את המקדם של u‾\underline{u} בשני הביטויים, ואת המקדם של v‾\underline{v}.

3. פותרים את המשוואה ומוצאים את המספר.

שים לב

התנאי "לא קולינאריים" הכרחי. אם v‾=2u‾\underline{v}=2\underline{u}, אז 3u‾=u‾+v‾=3u‾+0⋅v‾3\underline{u}=\underline{u}+\underline{v}=3\underline{u}+0\cdot\underline{v}: אותו וקטור עם שתי הצגות שונות.

שים לב

משווים מקדמים רק אחרי ששני הביטויים כתובים באמצעות אותם שני וקטורים. ביטוי עם BC→\overrightarrow{BC} במקום v‾\underline{v} צריך קודם להמיר.

דוגמה - מציאת מיקום נקודה על צלע בהשוואת מקדמים

במקבילית ABCDABCD נסמן AB→=u‾\overrightarrow{AB}=\underline{u}, AD→=v‾\overrightarrow{AD}=\underline{v}. הנקודה EE נמצאת על הצלע DCDC ומקיימת DE→=k⋅DC→\overrightarrow{DE}=k\cdot\overrightarrow{DC}. נתון: BE→=−34u‾+v‾\overrightarrow{BE}=-\frac34\underline{u}+\underline{v}.

א. מצאו את kk.

ב. מצאו את היחס DE:ECDE:EC.

פתרון

1. נתון: מקבילית, EE על DCDC, וביטוי ל-BE→\overrightarrow{BE}. המטרה: למצוא את kk.

2. במקבילית DC→=AB→=u‾\overrightarrow{DC}=\overrightarrow{AB}=\underline{u}, ולכן DE→=ku‾\overrightarrow{DE}=k\underline{u}.

3. מסלול מ-BB ל-EE: BE→=BA→+AD→+DE→=−u‾+v‾+ku‾=(k−1)u‾+v‾\overrightarrow{BE}=\overrightarrow{BA}+\overrightarrow{AD}+\overrightarrow{DE}=-\underline{u}+\underline{v}+k\underline{u}=(k-1)\underline{u}+\underline{v}.

4. u‾\underline{u} ו-v‾\underline{v} אינם קולינאריים (צלעות סמוכות במקבילית), ולכן ההצגה יחידה. משווים את המקדמים של u‾\underline{u}: k−1=−34k-1=-\frac34, ולכן k=14k=\frac14. המקדמים של v‾\underline{v} שווים (1=11=1).

5. DE=14DCDE=\frac14DC, ולכן EC=34DCEC=\frac34DC ו-DE:EC=1:3DE:EC=1:3.

uvABDCE
תשובה

א. k=14k=\frac14. ב. DE:EC=1:3DE:EC=1:3.

שאלות פתוחות על הצגה יחידה במישור בעזרת שני וקטורים לא קולינאריים

3. הצגה יחידה במרחב בעזרת שלושה וקטורים

הצגה יחידה במרחב

במרחב שני וקטורים כבר לא מספיקים: הם "תקועים" במישור אחד. צריך וקטור שלישי שיוצא מהמישור, כמו מקצוע צדדי של תיבה.

במדויק: שלושה וקטורים לא נמצאים באותו מישור אם כשמשרטטים את שלושתם מאותה נקודה, אין מישור שמכיל את שלושתם. אם u‾\underline{u}, v‾\underline{v}, w‾\underline{w} לא נמצאים באותו מישור, כל וקטור במרחב אפשר לכתוב בצורה αu‾+βv‾+γw‾\alpha\underline{u}+\beta\underline{v}+\gamma\underline{w}, והמספרים α\alpha, β\beta, γ\gamma נקבעים באופן יחיד.

בתיבה ABCDA′B′C′D′ABCDA'B'C'D', שלושת המקצועות שיוצאים מ-AA, AB→=u‾\overrightarrow{AB}=\underline{u}, AD→=v‾\overrightarrow{AD}=\underline{v} ו-AA′→=w‾\overrightarrow{AA'}=\underline{w}, לא נמצאים באותו מישור. אלכסון התיבה הוא AC′→=u‾+v‾+w‾\overrightarrow{AC'}=\underline{u}+\underline{v}+\underline{w}.

uvwu+v+wABCDA'B'C'D'

השוואת מקדמים במרחב

אם u‾\underline{u}, v‾\underline{v}, w‾\underline{w} לא נמצאים באותו מישור ו-αu‾+βv‾+γw‾=α1u‾+β1v‾+γ1w‾\alpha\underline{u}+\beta\underline{v}+\gamma\underline{w}=\alpha_1\underline{u}+\beta_1\underline{v}+\gamma_1\underline{w}, אז α=α1\alpha=\alpha_1, β=β1\beta=\beta_1 וגם γ=γ1\gamma=\gamma_1.

דרך הפתרון

הבעת וקטור בגוף (תיבה, מנסרה, פירמידה)

כשנתונים שלושה וקטורים לאורך מקצועות של גוף:

1. מסמנים על הסרטוט את הווקטורים הנתונים.

2. בוחרים מסלול לאורך מקצועות, אלכסונים או קטעים שהווקטורים שלהם ידועים. מקצועות מקבילים ושווים בגוף, באותו כיוון, נותנים וקטורים שווים.

3. נקודה על מקצוע או אמצע של אלכסון: לפי היחס, כמו במישור.

4. מכנסים לצורה αu‾+βv‾+γw‾\alpha\underline{u}+\beta\underline{v}+\gamma\underline{w}.

וקטורים שימושיים בתיבה

בתיבה ABCDA′B′C′D′ABCDA'B'C'D' עם AB→=u‾\overrightarrow{AB}=\underline{u}, AD→=v‾\overrightarrow{AD}=\underline{v}, AA′→=w‾\overrightarrow{AA'}=\underline{w}:

•אלכסון הבסיס: AC→=u‾+v‾\overrightarrow{AC}=\underline{u}+\underline{v}, BD→=−u‾+v‾\overrightarrow{BD}=-\underline{u}+\underline{v}.

•אלכסון התיבה: AC′→=u‾+v‾+w‾\overrightarrow{AC'}=\underline{u}+\underline{v}+\underline{w}, BD′→=−u‾+v‾+w‾\overrightarrow{BD'}=-\underline{u}+\underline{v}+\underline{w}.

•מקצועות מקבילים: BC→=AD→=v‾\overrightarrow{BC}=\overrightarrow{AD}=\underline{v}, CC′→=AA′→=w‾\overrightarrow{CC'}=\overrightarrow{AA'}=\underline{w}.

שים לב

בתיבה, במנסרה ובפירמידה, שלושה מקצועות שיוצאים מאותו קודקוד ולא נמצאים כולם באותה פאה אינם באותו מישור. לכן אפשר להביע בעזרתם כל וקטור בגוף.

שים לב

בפאה שהיא מקבילית (למשל בתיבה), מפגש האלכסונים הוא אמצע של כל אחד מהאלכסונים. למשל אם MM מפגש האלכסונים של הפאה BCC′B′BCC'B', אז BM→=12BC′→\overrightarrow{BM}=\frac12\overrightarrow{BC'}.

דוגמה - נקודות על מקצוע ועל אלכסון פאה בתיבה

נתונה תיבה ABCDA′B′C′D′ABCDA'B'C'D'. הנקודה MM היא מפגש האלכסונים בפאה BCC′B′BCC'B'. הנקודה PP נמצאת על המקצוע DD′DD' ומקיימת DP→=13DD′→\overrightarrow{DP}=\frac13\overrightarrow{DD'}. נסמן AB→=u‾\overrightarrow{AB}=\underline{u}, BC→=v‾\overrightarrow{BC}=\underline{v}, AA′→=w‾\overrightarrow{AA'}=\underline{w}.

הביעו את הווקטורים AP→\overrightarrow{AP} ו-MP→\overrightarrow{MP} באמצעות u‾\underline{u}, v‾\underline{v} ו-w‾\underline{w}.

פתרון

1. נתון: תיבה, MM מפגש אלכסוני הפאה BCC′B′BCC'B', DP→=13DD′→\overrightarrow{DP}=\frac13\overrightarrow{DD'}. המטרה: AP→\overrightarrow{AP} ו-MP→\overrightarrow{MP}.

2. בתיבה AD→=BC→=v‾\overrightarrow{AD}=\overrightarrow{BC}=\underline{v} ו-DD′→=AA′→=w‾\overrightarrow{DD'}=\overrightarrow{AA'}=\underline{w}.

3. AP→=AD→+DP→=v‾+13w‾\overrightarrow{AP}=\overrightarrow{AD}+\overrightarrow{DP}=\underline{v}+\frac13\underline{w}.

4. MM אמצע האלכסון BC′BC', ולכן BM→=12BC′→=12(BC→+CC′→)=12v‾+12w‾\overrightarrow{BM}=\frac12\overrightarrow{BC'}=\frac12(\overrightarrow{BC}+\overrightarrow{CC'})=\frac12\underline{v}+\frac12\underline{w}.

5. AM→=AB→+BM→=u‾+12v‾+12w‾\overrightarrow{AM}=\overrightarrow{AB}+\overrightarrow{BM}=\underline{u}+\frac12\underline{v}+\frac12\underline{w}.

6. MP→=MA→+AP→=−u‾−12v‾−12w‾+v‾+13w‾=−u‾+12v‾−16w‾\overrightarrow{MP}=\overrightarrow{MA}+\overrightarrow{AP}=-\underline{u}-\frac12\underline{v}-\frac12\underline{w}+\underline{v}+\frac13\underline{w}=-\underline{u}+\frac12\underline{v}-\frac16\underline{w}.

uvwABCDA'B'C'D'MP
תשובה

AP→=v‾+13w‾\overrightarrow{AP}=\underline{v}+\frac13\underline{w}, MP→=−u‾+12v‾−16w‾\overrightarrow{MP}=-\underline{u}+\frac12\underline{v}-\frac16\underline{w}

שאלות פתוחות על הצגה יחידה במרחב בעזרת שלושה וקטורים

4. ישר הנמצא במישור או מקביל לו: בדיקה בעזרת וקטורים

ישר ומישור: נמצא במישור, מקביל או חותך

ישר ומישור במרחב יכולים להיות בשלושה מצבים: הישר כולו בתוך המישור, הישר "מרחף" מעל המישור בלי לפגוש אותו, או שהישר חותך את המישור בנקודה אחת. וקטורים עוזרים לקבוע מה המצב.

במדויק: ישר נמצא במישור אם כל הנקודות שלו נמצאות במישור. ישר מקביל למישור אם אין להם אף נקודה משותפת. בכל מקרה אחר לישר ולמישור יש בדיוק נקודה משותפת אחת, והם נחתכים.

בסרטוט המישור נקבע על ידי u‾\underline{u} ו-v‾\underline{v}. הווקטור PQ→=u‾+v‾\overrightarrow{PQ}=\underline{u}+\underline{v} הוא צירוף לינארי שלהם, והנקודה PP לא נמצאת במישור. לכן הישר PQPQ מקביל למישור.

uvPQ=u+vK1K2K3K4ABCPQ

ישר ומישור בעזרת וקטורים

המישור נקבע על ידי שני וקטורים לא קולינאריים u‾\underline{u} ו-v‾\underline{v}. PP ו-QQ שתי נקודות שונות.

המצב של PQ→\overrightarrow{PQ}הנקודה PPהמסקנה
צירוף לינארי של u‾\underline{u} ו-v‾\underline{v}במישורהישר PQPQ נמצא במישור
צירוף לינארי של u‾\underline{u} ו-v‾\underline{v}לא במישורהישר PQPQ מקביל למישור
לא צירוף לינארי של u‾\underline{u} ו-v‾\underline{v}לא משנההישר חותך את המישור בנקודה אחת
דרך הפתרון

בדיקה אם ישר מקביל למישור

כשנתונים שלושה וקטורים u‾\underline{u}, v‾\underline{v}, w‾\underline{w} שלא באותו מישור, ושניים מהם (u‾\underline{u} ו-v‾\underline{v}) קובעים את המישור:

1. מביעים את PQ→\overrightarrow{PQ} בצורה αu‾+βv‾+γw‾\alpha\underline{u}+\beta\underline{v}+\gamma\underline{w}.

2. אם γ=0\gamma=0: PQ→\overrightarrow{PQ} צירוף לינארי של u‾\underline{u} ו-v‾\underline{v}, והישר נמצא במישור או מקביל לו. ממשיכים לצעד 3.

3. בודקים נקודה אחת של הישר: אם היא במישור, הישר במישור. אם לא, הישר מקביל למישור.

4. אם γ≠0\gamma\ne0: לפי ההצגה היחידה PQ→\overrightarrow{PQ} אינו צירוף של u‾\underline{u} ו-v‾\underline{v}, והישר חותך את המישור.

שים לב

קיצור דרך: אם PQ→=t⋅AF→\overrightarrow{PQ}=t\cdot\overrightarrow{AF}, כאשר AA ו-FF נקודות במישור, אז PQ→\overrightarrow{PQ} צירוף לינארי של וקטורים במישור. גם כאן בודקים נקודה אחת כדי להבדיל בין "במישור" ל"מקביל".

שים לב

γ=0\gamma=0 לבד לא מספיק כדי לומר "מקביל". צריך גם להראות שהישר לא נמצא במישור, למשל שנקודה שלו נמצאת על מקצוע שפוגש את המישור רק בקודקוד, והיא שונה מהקודקוד.

דוגמה - ישר בפירמידה מקביל למישור הבסיס

בפירמידה משולשת ABCDABCD נסמן AB→=u‾\overrightarrow{AB}=\underline{u}, AC→=v‾\overrightarrow{AC}=\underline{v}, AD→=w‾\overrightarrow{AD}=\underline{w}. הנקודה MM מחלקת את ADAD ביחס AM:MD=3:1AM:MD=3:1. הנקודה NN מקיימת DN→=18(DB→+DC→)\overrightarrow{DN}=\frac18(\overrightarrow{DB}+\overrightarrow{DC}).

א. הביעו את DB→\overrightarrow{DB}, DC→\overrightarrow{DC} ו-MN→\overrightarrow{MN} באמצעות u‾\underline{u}, v‾\underline{v}, w‾\underline{w}.

ב. האם MNMN מקביל למישור ABCABC? נמקו.

ג. FF אמצע המקצוע BCBC. האם הישרים MNMN ו-AFAF מקבילים? נמקו.

פתרון

1. נתון: AM:MD=3:1AM:MD=3:1 ו-DN→=18(DB→+DC→)\overrightarrow{DN}=\frac18(\overrightarrow{DB}+\overrightarrow{DC}). המטרה: לבטא את MN→\overrightarrow{MN} ולקבוע את המצב שלו ביחס למישור ABCABC ול-AFAF.

2. DB→=DA→+AB→=u‾−w‾\overrightarrow{DB}=\overrightarrow{DA}+\overrightarrow{AB}=\underline{u}-\underline{w}, ו-DC→=DA→+AC→=v‾−w‾\overrightarrow{DC}=\overrightarrow{DA}+\overrightarrow{AC}=\underline{v}-\underline{w}.

3. DN→=18(u‾+v‾−2w‾)=18u‾+18v‾−14w‾\overrightarrow{DN}=\frac18(\underline{u}+\underline{v}-2\underline{w})=\frac18\underline{u}+\frac18\underline{v}-\frac14\underline{w}.

4. MD=14ADMD=\frac14AD, ולכן MD→=14w‾\overrightarrow{MD}=\frac14\underline{w}.

5. MN→=MD→+DN→=14w‾+18u‾+18v‾−14w‾=18u‾+18v‾\overrightarrow{MN}=\overrightarrow{MD}+\overrightarrow{DN}=\frac14\underline{w}+\frac18\underline{u}+\frac18\underline{v}-\frac14\underline{w}=\frac18\underline{u}+\frac18\underline{v}.

6. סעיף ב: המקדם של w‾\underline{w} הוא 00, ולכן MN→\overrightarrow{MN} צירוף לינארי של u‾\underline{u} ו-v‾\underline{v}, שקובעים את המישור ABCABC. הישר MNMN נמצא במישור ABCABC או מקביל לו.

7. MM על המקצוע ADAD ושונה מ-AA. המקצוע ADAD פוגש את המישור ABCABC רק ב-AA, ולכן MM לא במישור. מכאן MNMN מקביל למישור ABCABC.

8. סעיף ג: AF→=12(u‾+v‾)\overrightarrow{AF}=\frac12(\underline{u}+\underline{v}), ולכן MN→=14AF→\overrightarrow{MN}=\frac14\overrightarrow{AF}. הווקטורים קולינאריים, ו-MM לא על הישר AFAF (שנמצא במישור ABCABC). לכן הישרים מקבילים.

vwuABCDMNF
תשובה

א. DB→=u‾−w‾\overrightarrow{DB}=\underline{u}-\underline{w}, DC→=v‾−w‾\overrightarrow{DC}=\underline{v}-\underline{w}, MN→=18u‾+18v‾\overrightarrow{MN}=\frac18\underline{u}+\frac18\underline{v}. ב. כן, MNMN מקביל למישור ABCABC. ג. כן, MN→=14AF→\overrightarrow{MN}=\frac14\overrightarrow{AF}.

שאלות פתוחות על ישר הנמצא במישור או מקביל לו: בדיקה בעזרת וקטורים

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.