דילוג לתוכן המרכזי

סיכום מכפלה סקלרית בגישה גאומטרית

מתמטיקה כיתה י"ב 4 יח"ל · 8 נושאים

כל מה שצריך לדעת במכפלה סקלרית בגישה גאומטרית: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: וקטור ואורכו

וקטור הוא גודל שיש לו אורך וכיוון. מסמנים אותו באות אחת, כמו u‾\underline{u}, או לפי נקודת ההתחלה ונקודת הסיום שלו, כמו AB→\overrightarrow{AB}. את האורך מסמנים בקווים: ∣u‾∣|\underline{u}|, ∣AB→∣|\overrightarrow{AB}|. האורך של AB→\overrightarrow{AB} הוא האורך של הקטע ABAB.

במדויק: האורך של וקטור הוא האורך של הקטע המכוון שמייצג אותו. הוא מספר שאינו שלילי, והוא 00 רק בווקטור האפס. בכל הנושא הזה כל הווקטורים שונים מווקטור האפס, ולכן לכל וקטור יש כיוון, והאורך שלו חיובי.

תזכורת: שטח משולש ומקבילית בעזרת סינוס

בכיתה י"א חישבנו שטח של משולש בעזרת שתי צלעות והזווית שביניהן. בנושא הזה נמצא את הצלעות ואת הזווית בעזרת וקטורים.

במדויק: במשולש שבו שתי צלעות באורכים aa ו-bb, והזווית שביניהן γ\gamma, השטח הוא S=12absin⁡γS=\frac12ab\sin\gamma. במקבילית שבה שתי צלעות סמוכות באורכים aa ו-bb, והזווית שביניהן γ\gamma, השטח הוא S=absin⁡γS=ab\sin\gamma.

האלכסון מחלק את המקבילית לשני משולשים חופפים, ולכן השטח של המקבילית הוא פעמיים 12absin⁡γ\frac12ab\sin\gamma. הזווית γ\gamma היא תמיד הזווית שבין שתי הצלעות שבנוסחה.

γabABC

1. זווית בין שני וקטורים

הזווית בין שני וקטורים

כששני וקטורים יוצאים מאותה נקודה, נוצרת ביניהם זווית, כמו בין שתי קרניים. זו הזווית בין הווקטורים. אם הם לא יוצאים מאותה נקודה, מזיזים אחד מהם (וקטור שווה לו) עד שיצאו מאותה נקודה.

במדויק: הזווית בין הווקטורים u‾\underline{u} ו-v‾\underline{v} היא הזווית שנוצרת ביניהם כשמשרטטים אותם כך שנקודות ההתחלה שלהם מתלכדות. הגודל שלה α\alpha מקיים 0∘≤α≤180∘0^\circ\le\alpha\le180^\circ: α=0∘\alpha=0^\circ כשלשני הווקטורים אותו כיוון, ו-α=180∘\alpha=180^\circ כשהכיוונים שלהם הפוכים.

כש-u‾\underline{u} ו-v‾\underline{v} יוצאים מאותה נקודה OO, הזווית ביניהם היא α\alpha שבקודקוד OO.

uvαOPQ

כש-u‾=AB→\underline{u}=\overrightarrow{AB} ו-v‾=BC→\underline{v}=\overrightarrow{BC}, הווקטור u‾\underline{u} נגמר בנקודה שבה v‾\underline{v} מתחיל. ממשיכים את u‾\underline{u} מעבר ל-BB (הקטע המקווקו): זה כיוון של וקטור ששווה ל-u‾\underline{u} ויוצא מ-BB. לכן הזווית בין הווקטורים היא α\alpha, הזווית החיצונית ליד BB, ולא ∠ABC\angle ABC. מתקיים α=180∘−∠ABC\alpha=180^\circ-\angle ABC.

uvαABCE

זיהוי הזווית בין וקטורים לפי הנקודות

איך הווקטורים נפגשיםהזווית בין הווקטורים
יוצאים מאותה נקודה: BA→\overrightarrow{BA} ו-BC→\overrightarrow{BC}∠ABC\angle ABC
נגמרים באותה נקודה: AB→\overrightarrow{AB} ו-CB→\overrightarrow{CB}∠ABC\angle ABC
אחד נגמר בנקודה שבה השני מתחיל: AB→\overrightarrow{AB} ו-BC→\overrightarrow{BC}180∘−∠ABC180^\circ-\angle ABC
לא נפגשיםמחליפים אחד מהם בווקטור ששווה לו, עד שהם נפגשים

קוסינוס של זווית ישרה וזווית קהה

- cos⁡90∘=0\cos90^\circ=0.

•לכל זווית α\alpha: cos⁡(180∘−α)=−cos⁡α\cos(180^\circ-\alpha)=-\cos\alpha. לכן הקוסינוס של זווית קהה שלילי. למשל cos⁡120∘=−cos⁡60∘=−12\cos120^\circ=-\cos60^\circ=-\frac12.

- cos⁡0∘=1\cos0^\circ=1 ו-cos⁡180∘=−1\cos180^\circ=-1.

שים לב

במשולש שווה צלעות ABCABC הזווית בין AB→\overrightarrow{AB} ל-BC→\overrightarrow{BC} היא 120∘120^\circ, ולא 60∘60^\circ: הווקטורים לא יוצאים מאותה נקודה.

שים לב

אם הזווית בין u‾\underline{u} ל-v‾\underline{v} היא α\alpha, אז הזווית בין u‾\underline{u} ל-−v‾-\underline{v} היא 180∘−α180^\circ-\alpha. הזווית בין u‾\underline{u} ל-−u‾-\underline{u} היא 180∘180^\circ.

דוגמה - זיהוי זוויות בין וקטורים בריבוע

בריבוע ABCDABCD מצאו את הזווית בין הווקטורים:

א. AB→\overrightarrow{AB} ו-AC→\overrightarrow{AC}

ב. AB→\overrightarrow{AB} ו-BC→\overrightarrow{BC}

ג. AB→\overrightarrow{AB} ו-CD→\overrightarrow{CD}

ד. AB→\overrightarrow{AB} ו-BD→\overrightarrow{BD}

פתרון

1. נתון: ABCDABCD ריבוע, ולכן כל זוויותיו 90∘90^\circ, והאלכסון יוצר עם הצלעות זוויות של 45∘45^\circ. המטרה: לזהות בכל זוג את הזווית שבין הווקטורים לפי האופן שבו הם נפגשים.

2. א: שני הווקטורים יוצאים מ-AA, ולכן הזווית היא ∠BAC=45∘\angle BAC=45^\circ.

3. ב: AB→\overrightarrow{AB} נגמר ב-BB, ושם BC→\overrightarrow{BC} מתחיל. לכן הזווית היא 180∘−∠ABC=180∘−90∘=90∘180^\circ-\angle ABC=180^\circ-90^\circ=90^\circ.

4. ג: בריבוע DC→=AB→\overrightarrow{DC}=\overrightarrow{AB}, ולכן CD→=−AB→\overrightarrow{CD}=-\overrightarrow{AB}. הכיוונים הפוכים, והזווית היא 180∘180^\circ.

5. ד: AB→\overrightarrow{AB} נגמר ב-BB, ושם BD→\overrightarrow{BD} מתחיל. לכן הזווית היא 180∘−∠ABD=180∘−45∘=135∘180^\circ-\angle ABD=180^\circ-45^\circ=135^\circ.

תשובה

א. 45∘45^\circ. ב. 90∘90^\circ. ג. 180∘180^\circ. ד. 135∘135^\circ.

שאלות פתוחות על זווית בין שני וקטורים

2. הגדרת המכפלה הסקלרית ותכונותיה

המכפלה הסקלרית

עד עכשיו חיברנו וקטורים וכפלנו וקטור במספר. עכשיו נכיר פעולה חדשה בין שני וקטורים. התוצאה שלה היא מספר ולא וקטור, ולכן היא נקראת מכפלה סקלרית.

במדויק: המכפלה הסקלרית של הווקטורים u‾\underline{u} ו-v‾\underline{v} היא המספר u‾⋅v‾=∣u‾∣⋅∣v‾∣⋅cos⁡α\underline{u}\cdot\underline{v}=|\underline{u}|\cdot|\underline{v}|\cdot\cos\alpha, כאשר α\alpha היא הזווית בין u‾\underline{u} ל-v‾\underline{v}.

האורכים ∣u‾∣|\underline{u}| ו-∣v‾∣|\underline{v}| חיוביים, ולכן הסימן של המכפלה נקבע רק לפי cos⁡α\cos\alpha: בזווית חדה המכפלה חיובית, בזווית ישרה היא 00, ובזווית קהה היא שלילית.

uvαOAB
uvOAB
uvαOAB

ההגדרה

u‾⋅v‾=∣u‾∣⋅∣v‾∣⋅cos⁡α\underline{u}\cdot\underline{v}=|\underline{u}|\cdot|\underline{v}|\cdot\cos\alpha, כאשר α\alpha הזווית בין u‾\underline{u} ל-v‾\underline{v}.

מכפלה של וקטור בעצמו: הזווית היא 0∘0^\circ, ולכן u‾⋅u‾=∣u‾∣2\underline{u}\cdot\underline{u}=|\underline{u}|^2. מסמנים u‾⋅u‾=u‾2\underline{u}\cdot\underline{u}=\underline{u}^2.

הסימן של המכפלה הסקלרית

הזווית α\alpha בין u‾\underline{u} ל-v‾\underline{v}u‾⋅v‾\underline{u}\cdot\underline{v}
חדה, או 0∘0^\circחיובית
ישרה00
קהה, או 180∘180^\circשלילית

תכונות המכפלה הסקלרית

- אורך וקטור: ∣u‾∣=u‾⋅u‾=u‾2|\underline{u}|=\sqrt{\underline{u}\cdot\underline{u}}=\sqrt{\underline{u}^2}.

- חוק החילוף: u‾⋅v‾=v‾⋅u‾\underline{u}\cdot\underline{v}=\underline{v}\cdot\underline{u}.

- הומוגניות: u‾⋅(tv‾)=t(u‾⋅v‾)\underline{u}\cdot(t\underline{v})=t(\underline{u}\cdot\underline{v}) לכל מספר tt.

- חוק הפילוג: u‾⋅(v‾+w‾)=u‾⋅v‾+u‾⋅w‾\underline{u}\cdot(\underline{v}+\underline{w})=\underline{u}\cdot\underline{v}+\underline{u}\cdot\underline{w}.

שים לב

המכפלה הסקלרית היא מספר, ולא וקטור. אין לה כיוון, ואי אפשר לשרטט אותה כחץ.

שים לב

לפני שמציבים בהגדרה, בודקים מהי הזווית בין הווקטורים ולא סתם זווית בשרטוט: במשולש שווה צלעות AB→⋅BC→\overrightarrow{AB}\cdot\overrightarrow{BC} שלילית, כי הזווית ביניהם 120∘120^\circ.

דוגמה - מכפלות סקלריות במשולש שווה צלעות

המשולש ABCABC הוא משולש שווה צלעות שאורך צלעו 44. חשבו:

א. AB→⋅AC→\overrightarrow{AB}\cdot\overrightarrow{AC}

ב. AB→⋅BC→\overrightarrow{AB}\cdot\overrightarrow{BC}

ג. AB→⋅AB→\overrightarrow{AB}\cdot\overrightarrow{AB}

פתרון

1. נתון: כל הצלעות באורך 44 וכל הזוויות 60∘60^\circ. המטרה: שלוש מכפלות. בכל אחת מוצאים את הזווית בין הווקטורים ומציבים בהגדרה.

2. א: שני הווקטורים יוצאים מ-AA, והזווית ביניהם 60∘60^\circ. AB→⋅AC→=4⋅4⋅cos⁡60∘=16⋅12=8\overrightarrow{AB}\cdot\overrightarrow{AC}=4\cdot4\cdot\cos60^\circ=16\cdot\frac12=8.

3. ב: AB→\overrightarrow{AB} נגמר ב-BB ו-BC→\overrightarrow{BC} מתחיל שם, ולכן הזווית ביניהם 180∘−60∘=120∘180^\circ-60^\circ=120^\circ. AB→⋅BC→=4⋅4⋅cos⁡120∘=16⋅(−12)=−8\overrightarrow{AB}\cdot\overrightarrow{BC}=4\cdot4\cdot\cos120^\circ=16\cdot(-\frac12)=-8.

4. ג: מכפלה של וקטור בעצמו: AB→⋅AB→=∣AB→∣2=16\overrightarrow{AB}\cdot\overrightarrow{AB}=|\overrightarrow{AB}|^2=16.

תשובה

א. 88. ב. −8-8. ג. 1616.

שאלות פתוחות על הגדרת המכפלה הסקלרית ותכונותיה

3. מכפלה סקלרית מקוצרת: (u+v)² ו-(u+v)·(u−v)

מכפלה סקלרית מקוצרת

בזכות חוק הפילוג פותחים סוגריים במכפלה סקלרית כמו בכפל של מספרים. כך מקבלים נוסחאות שדומות לנוסחאות הכפל המקוצר שבאלגברה.

במדויק: לכל שני וקטורים u‾\underline{u} ו-v‾\underline{v}: (u‾+v‾)2=u‾2+2u‾⋅v‾+v‾2(\underline{u}+\underline{v})^2=\underline{u}^2+2\underline{u}\cdot\underline{v}+\underline{v}^2 ו-(u‾+v‾)⋅(u‾−v‾)=u‾2−v‾2(\underline{u}+\underline{v})\cdot(\underline{u}-\underline{v})=\underline{u}^2-\underline{v}^2. כאן u‾2\underline{u}^2 פירושו u‾⋅u‾=∣u‾∣2\underline{u}\cdot\underline{u}=|\underline{u}|^2, ו-(u‾+v‾)2(\underline{u}+\underline{v})^2 פירושו (u‾+v‾)⋅(u‾+v‾)(\underline{u}+\underline{v})\cdot(\underline{u}+\underline{v}).

למה זה נכון: (u‾+v‾)⋅(u‾+v‾)=u‾⋅u‾+u‾⋅v‾+v‾⋅u‾+v‾⋅v‾(\underline{u}+\underline{v})\cdot(\underline{u}+\underline{v})=\underline{u}\cdot\underline{u}+\underline{u}\cdot\underline{v}+\underline{v}\cdot\underline{u}+\underline{v}\cdot\underline{v}, ולפי חוק החילוף שני האיברים האמצעיים שווים. במקבילית שבנויה על u‾\underline{u} ועל v‾\underline{v} האלכסונים הם u‾+v‾\underline{u}+\underline{v} ו-u‾−v‾\underline{u}-\underline{v}, ולכן הנוסחאות האלה עוזרות לחשב את אורכי האלכסונים.

uvu+vu-vABDC

נוסחאות המכפלה הסקלרית המקוצרת

- (u‾+v‾)2=u‾2+2u‾⋅v‾+v‾2(\underline{u}+\underline{v})^2=\underline{u}^2+2\underline{u}\cdot\underline{v}+\underline{v}^2

- (u‾−v‾)2=u‾2−2u‾⋅v‾+v‾2(\underline{u}-\underline{v})^2=\underline{u}^2-2\underline{u}\cdot\underline{v}+\underline{v}^2 (מתקבלת מהנוסחה הראשונה כשמציבים −v‾-\underline{v} במקום v‾\underline{v})

- (u‾+v‾)⋅(u‾−v‾)=u‾2−v‾2(\underline{u}+\underline{v})\cdot(\underline{u}-\underline{v})=\underline{u}^2-\underline{v}^2

ריבוע של סכום של שלושה וקטורים

(u‾+v‾+w‾)2=u‾2+v‾2+w‾2+2u‾⋅v‾+2u‾⋅w‾+2v‾⋅w‾(\underline{u}+\underline{v}+\underline{w})^2=\underline{u}^2+\underline{v}^2+\underline{w}^2+2\underline{u}\cdot\underline{v}+2\underline{u}\cdot\underline{w}+2\underline{v}\cdot\underline{w}

בתיבה, כש-u‾\underline{u}, v‾\underline{v}, w‾\underline{w} הם שלושה מקצועות שיוצאים מקודקוד אחד, כל המכפלות u‾⋅v‾\underline{u}\cdot\underline{v}, u‾⋅w‾\underline{u}\cdot\underline{w}, v‾⋅w‾\underline{v}\cdot\underline{w} הן 00.

דרך הפתרון

פתיחת סוגריים במכפלה סקלרית

כשצריך לחשב מכפלה של שני ביטויים, כמו (2u‾+v‾)⋅(u‾−v‾)(2\underline{u}+\underline{v})\cdot(\underline{u}-\underline{v}):

1. כופלים כל איבר בסוגריים הראשונים בכל איבר בסוגריים השניים (חוק הפילוג).

2. מוציאים את המספרים אל מחוץ למכפלה (הומוגניות): (2u‾)⋅v‾=2u‾⋅v‾(2\underline{u})\cdot\underline{v}=2\underline{u}\cdot\underline{v}.

3. מאחדים איברים דומים בעזרת חוק החילוף: v‾⋅u‾=u‾⋅v‾\underline{v}\cdot\underline{u}=\underline{u}\cdot\underline{v}.

4. מציבים u‾2=∣u‾∣2\underline{u}^2=|\underline{u}|^2 ואת המכפלות הסקלריות שידועות.

שים לב

האיבר האמצעי 2u‾⋅v‾2\underline{u}\cdot\underline{v} לא נעלם, חוץ מהמקרה שבו u‾\underline{u} ו-v‾\underline{v} מאונכים זה לזה.

דוגמה - פתיחת סוגריים כשהזווית בין הווקטורים קהה

נתון: ∣u‾∣=3|\underline{u}|=3, ∣v‾∣=2|\underline{v}|=2, והזווית בין u‾\underline{u} ל-v‾\underline{v} היא 120∘120^\circ. חשבו:

א. u‾⋅v‾\underline{u}\cdot\underline{v}

ב. (u‾+v‾)2(\underline{u}+\underline{v})^2 ו-(u‾−v‾)2(\underline{u}-\underline{v})^2

ג. (u‾+v‾)⋅(u‾−v‾)(\underline{u}+\underline{v})\cdot(\underline{u}-\underline{v})

ד. (2u‾+v‾)⋅(u‾−v‾)(2\underline{u}+\underline{v})\cdot(\underline{u}-\underline{v})

פתרון

1. א: לפי ההגדרה u‾⋅v‾=3⋅2⋅cos⁡120∘=6⋅(−12)=−3\underline{u}\cdot\underline{v}=3\cdot2\cdot\cos120^\circ=6\cdot(-\frac12)=-3. וגם u‾2=9\underline{u}^2=9, v‾2=4\underline{v}^2=4.

2. ב: (u‾+v‾)2=9+2⋅(−3)+4=7(\underline{u}+\underline{v})^2=9+2\cdot(-3)+4=7, ו-(u‾−v‾)2=9−2⋅(−3)+4=19(\underline{u}-\underline{v})^2=9-2\cdot(-3)+4=19.

3. ג: (u‾+v‾)⋅(u‾−v‾)=u‾2−v‾2=9−4=5(\underline{u}+\underline{v})\cdot(\underline{u}-\underline{v})=\underline{u}^2-\underline{v}^2=9-4=5. המכפלה u‾⋅v‾\underline{u}\cdot\underline{v} לא משפיעה כאן.

4. ד: פותחים סוגריים: 2u‾2−2u‾⋅v‾+v‾⋅u‾−v‾2=2u‾2−u‾⋅v‾−v‾22\underline{u}^2-2\underline{u}\cdot\underline{v}+\underline{v}\cdot\underline{u}-\underline{v}^2=2\underline{u}^2-\underline{u}\cdot\underline{v}-\underline{v}^2.

5. מציבים: 2⋅9−(−3)−4=172\cdot9-(-3)-4=17.

תשובה

א. −3-3. ב. 77 ו-1919. ג. 55. ד. 1717.

שאלות פתוחות על מכפלה סקלרית מקוצרת: (u+v)² ו-(u+v)·(u−v)

4. חישוב אורכים בעזרת מכפלה סקלרית

חישוב אורך בעזרת מכפלה סקלרית

בצורות ובגופים יש קטעים שקשה לחשב את האורך שלהם בעזרת משפט פיתגורס, כמו אלכסון של מקבילית או קטע שעובר בתוך גוף. אם מביעים את הקטע כווקטור באמצעות וקטורים שהאורכים שלהם והזוויות ביניהם ידועים, אפשר לחשב את האורך שלו.

במדויק: לכל וקטור a‾\underline{a}: ∣a‾∣=a‾⋅a‾=a‾2|\underline{a}|=\sqrt{\underline{a}\cdot\underline{a}}=\sqrt{\underline{a}^2}. האורך של הקטע PQPQ שווה ל-∣PQ→∣|\overrightarrow{PQ}|, ולכן PQ=PQ→2PQ=\sqrt{\overrightarrow{PQ}^2}.

למשל, בתיבה האלכסון הוא AC′→=u‾+v‾+w‾\overrightarrow{AC'}=\underline{u}+\underline{v}+\underline{w}. שלושת המקצועות מאונכים זה לזה, ולכן AC′→2=u‾2+v‾2+w‾2\overrightarrow{AC'}^2=\underline{u}^2+\underline{v}^2+\underline{w}^2. זה בדיוק מה שמשפט פיתגורס נותן בתיבה. היתרון של המכפלה הסקלרית: היא עובדת גם כשהזוויות אינן ישרות.

uvwABCDA'B'C'D'
דרך הפתרון

חישוב אורך של קטע בצורה או בגוף

כשצריך למצוא את האורך של קטע PQPQ:

1. מביעים את PQ→\overrightarrow{PQ} באמצעות הווקטורים הנתונים (למשל u‾\underline{u}, v‾\underline{v}, w‾\underline{w}).

2. מחשבים את PQ→2\overrightarrow{PQ}^2: פותחים סוגריים לפי הנוסחאות המקוצרות.

3. מציבים את ריבועי האורכים ואת המכפלות הסקלריות. מכפלה של וקטורים מאונכים היא 00.

4. מוציאים שורש: PQ=PQ→2PQ=\sqrt{\overrightarrow{PQ}^2}.

אורכי האלכסונים של מקבילית

במקבילית ABCDABCD עם AB→=u‾\overrightarrow{AB}=\underline{u} ו-AD→=v‾\overrightarrow{AD}=\underline{v}:

- AC→=u‾+v‾\overrightarrow{AC}=\underline{u}+\underline{v}, ולכן AC2=u‾2+2u‾⋅v‾+v‾2AC^2=\underline{u}^2+2\underline{u}\cdot\underline{v}+\underline{v}^2.

- DB→=u‾−v‾\overrightarrow{DB}=\underline{u}-\underline{v}, ולכן BD2=u‾2−2u‾⋅v‾+v‾2BD^2=\underline{u}^2-2\underline{u}\cdot\underline{v}+\underline{v}^2.

שים לב

PQ→2\overrightarrow{PQ}^2 הוא ריבוע האורך. לא לשכוח להוציא שורש בסוף.

שים לב

אפשר להשתמש בזה גם בכיוון ההפוך: כשהאורך של קטע נתון, משווים את PQ→2\overrightarrow{PQ}^2 לריבוע האורך, ומוצאים מכפלה סקלרית שחסרה.

דוגמה - אורכי האלכסונים של מקבילית

במקבילית ABCDABCD נתון: AB=5AB=5, AD=3AD=3, ∠BAD=60∘\angle BAD=60^\circ. נסמן AB→=u‾\overrightarrow{AB}=\underline{u}, AD→=v‾\overrightarrow{AD}=\underline{v}.

חשבו את האורכים של האלכסונים ACAC ו-BDBD.

פתרון

1. נתון: ∣u‾∣=5|\underline{u}|=5, ∣v‾∣=3|\underline{v}|=3, והזווית בין u‾\underline{u} ל-v‾\underline{v} היא ∠BAD=60∘\angle BAD=60^\circ (שניהם יוצאים מ-AA). המטרה: ACAC ו-BDBD.

2. מחשבים את מה שנדרש להצבה: u‾2=25\underline{u}^2=25, v‾2=9\underline{v}^2=9, u‾⋅v‾=5⋅3⋅cos⁡60∘=7.5\underline{u}\cdot\underline{v}=5\cdot3\cdot\cos60^\circ=7.5.

3. מביעים: AC→=AB→+BC→=u‾+v‾\overrightarrow{AC}=\overrightarrow{AB}+\overrightarrow{BC}=\underline{u}+\underline{v} (במקבילית BC→=AD→\overrightarrow{BC}=\overrightarrow{AD}), ו-DB→=DA→+AB→=u‾−v‾\overrightarrow{DB}=\overrightarrow{DA}+\overrightarrow{AB}=\underline{u}-\underline{v}.

4. AC2=(u‾+v‾)2=25+2⋅7.5+9=49AC^2=(\underline{u}+\underline{v})^2=25+2\cdot7.5+9=49, ולכן AC=7AC=7.

5. BD2=(u‾−v‾)2=25−2⋅7.5+9=19BD^2=(\underline{u}-\underline{v})^2=25-2\cdot7.5+9=19, ולכן BD=19≈4.36BD=\sqrt{19}\approx4.36.

תשובה

AC=7AC=7, BD=19≈4.36BD=\sqrt{19}\approx4.36.

שאלות פתוחות על חישוב אורכים בעזרת מכפלה סקלרית

5. חישוב זוויות בעזרת מכפלה סקלרית

חישוב זווית בעזרת מכפלה סקלרית

מההגדרה של המכפלה הסקלרית אפשר לבודד את cos⁡α\cos\alpha. לכן, אם יודעים לחשב מכפלה סקלרית ואורכים, אפשר למצוא זווית בצורה או בגוף.

במדויק: אם α\alpha היא הזווית בין u‾\underline{u} ל-v‾\underline{v}, אז cos⁡α=u‾⋅v‾∣u‾∣⋅∣v‾∣\cos\alpha=\frac{\underline{u}\cdot\underline{v}}{|\underline{u}|\cdot|\underline{v}|}. מכיוון ש-0∘≤α≤180∘0^\circ\le\alpha\le180^\circ, לכל ערך של cos⁡α\cos\alpha מתאימה זווית אחת בלבד.

כדי למצוא זווית במשולש, למשל ∠BAC\angle BAC, בוחרים את שני הווקטורים שיוצאים מהקודקוד AA: AB→\overrightarrow{AB} ו-AC→\overrightarrow{AC}. הזווית ביניהם היא בדיוק ∠BAC\angle BAC.

αABC

הקוסינוס של הזווית בין שני וקטורים

cos⁡α=u‾⋅v‾∣u‾∣⋅∣v‾∣\cos\alpha=\frac{\underline{u}\cdot\underline{v}}{|\underline{u}|\cdot|\underline{v}|}, כאשר α\alpha הזווית בין u‾\underline{u} ל-v‾\underline{v}.

דרך הפתרון

חישוב זווית בצורה או בגוף

כשצריך למצוא את הזווית ∠PQR\angle PQR:

1. בוחרים את שני הווקטורים שיוצאים מהקודקוד QQ: QP→\overrightarrow{QP} ו-QR→\overrightarrow{QR}.

2. מביעים אותם באמצעות הווקטורים הנתונים.

3. מחשבים את QP→⋅QR→\overrightarrow{QP}\cdot\overrightarrow{QR} ואת האורכים QPQP ו-QRQR.

4. מציבים בנוסחה של cos⁡α\cos\alpha ומוצאים את α\alpha במחשבון.

שים לב

אם בוחרים וקטור שנכנס לקודקוד במקום וקטור שיוצא ממנו (למשל PQ→\overrightarrow{PQ} במקום QP→\overrightarrow{QP}), מתקבלת הזווית 180∘−∠PQR180^\circ-\angle PQR.

שים לב

כש-cos⁡α<0\cos\alpha<0 הזווית קהה. המחשבון נותן אותה ישירות: למשל מ-cos⁡α=−0.5\cos\alpha=-0.5 מתקבל α=120∘\alpha=120^\circ.

דוגמה - זווית בין שני מקצועות צדדיים בפירמידה ישרה

SABCDSABCD היא פירמידה ישרה שהבסיס שלה הוא המלבן ABCDABCD. OO היא נקודת המפגש של אלכסוני הבסיס, ו-SOSO הוא גובה הפירמידה. נתון: AB=4AB=4, BC=3BC=3, SO=5SO=5. נסמן AB→=u‾\overrightarrow{AB}=\underline{u}, BC→=v‾\overrightarrow{BC}=\underline{v}, OS→=w‾\overrightarrow{OS}=\underline{w}.

א. הביעו את SB→\overrightarrow{SB} ואת SC→\overrightarrow{SC} באמצעות u‾\underline{u}, v‾\underline{v}, w‾\underline{w}.

ב. חשבו את גודל הזווית BSCBSC.

פתרון

1. נתון: ∣u‾∣=4|\underline{u}|=4, ∣v‾∣=3|\underline{v}|=3, ∣w‾∣=5|\underline{w}|=5. המלבן נותן u‾⋅v‾=0\underline{u}\cdot\underline{v}=0. SOSO מאונך לבסיס, ולכן w‾⋅u‾=0\underline{w}\cdot\underline{u}=0 ו-w‾⋅v‾=0\underline{w}\cdot\underline{v}=0. המטרה: ∠BSC\angle BSC, הזווית בין SB→\overrightarrow{SB} ל-SC→\overrightarrow{SC}.

vwuABCDOS

2. א: האלכסונים חוצים זה את זה. DB→=DA→+AB→=−v‾+u‾\overrightarrow{DB}=\overrightarrow{DA}+\overrightarrow{AB}=-\underline{v}+\underline{u}, ולכן OB→=12u‾−12v‾\overrightarrow{OB}=\frac12\underline{u}-\frac12\underline{v}. וגם OC→=12AC→=12u‾+12v‾\overrightarrow{OC}=\frac12\overrightarrow{AC}=\frac12\underline{u}+\frac12\underline{v}.

3. SB→=SO→+OB→=−w‾+12u‾−12v‾\overrightarrow{SB}=\overrightarrow{SO}+\overrightarrow{OB}=-\underline{w}+\frac12\underline{u}-\frac12\underline{v}, ו-SC→=SO→+OC→=−w‾+12u‾+12v‾\overrightarrow{SC}=\overrightarrow{SO}+\overrightarrow{OC}=-\underline{w}+\frac12\underline{u}+\frac12\underline{v}.

4. ב: המכפלה: SB→⋅SC→=w‾2+14(u‾−v‾)⋅(u‾+v‾)=25+14(16−9)=26.75\overrightarrow{SB}\cdot\overrightarrow{SC}=\underline{w}^2+\frac14(\underline{u}-\underline{v})\cdot(\underline{u}+\underline{v})=25+\frac14(16-9)=26.75. האיברים עם w‾⋅u‾\underline{w}\cdot\underline{u} ו-w‾⋅v‾\underline{w}\cdot\underline{v} הם 00.

5. האורכים: SB→2=w‾2+14(u‾2+v‾2)=25+14⋅25=31.25\overrightarrow{SB}^2=\underline{w}^2+\frac14(\underline{u}^2+\underline{v}^2)=25+\frac14\cdot25=31.25, ובאותו אופן SC→2=31.25\overrightarrow{SC}^2=31.25. לכן ∣SB→∣⋅∣SC→∣=31.25|\overrightarrow{SB}|\cdot|\overrightarrow{SC}|=31.25.

6. cos⁡∠BSC=26.7531.25=0.856\cos\angle BSC=\frac{26.75}{31.25}=0.856, ולכן ∠BSC≈31.13∘\angle BSC\approx31.13^\circ.

תשובה

א. SB→=12u‾−12v‾−w‾\overrightarrow{SB}=\frac12\underline{u}-\frac12\underline{v}-\underline{w}, SC→=12u‾+12v‾−w‾\overrightarrow{SC}=\frac12\underline{u}+\frac12\underline{v}-\underline{w}. ב. ∠BSC≈31.13∘\angle BSC\approx31.13^\circ.

שאלות פתוחות על חישוב זוויות בעזרת מכפלה סקלרית

6. ניצבות בין שני וקטורים

וקטורים מאונכים

שני וקטורים מאונכים זה לזה כשהזווית ביניהם ישרה. בצורה במישור רואים את זה לפעמים בשרטוט, אבל בשרטוט של גוף במרחב זווית ישרה לא תמיד נראית ישרה. לכן מוכיחים ניצבות בחישוב.

במדויק: הווקטורים u‾\underline{u} ו-v‾\underline{v} מאונכים זה לזה, ומסמנים u‾⊥v‾\underline{u}\perp\underline{v}, אם הזווית ביניהם היא 90∘90^\circ.

שני וקטורים מאונכים לא חייבים להיפגש. בתיבה AB→⊥CC′→\overrightarrow{AB}\perp\overrightarrow{CC'}, אף שהישרים ABAB ו-CC′CC' מצטלבים: CC′→=AA′→\overrightarrow{CC'}=\overrightarrow{AA'}, והזווית בין AB→\overrightarrow{AB} ל-AA′→\overrightarrow{AA'} ישרה. בתיבה שלושת המקצועות שיוצאים מקודקוד אחד מאונכים זה לזה.

uvwABCDA'B'C'D'

התנאי לניצבות

u‾⊥v‾\underline{u}\perp\underline{v} אם ורק אם u‾⋅v‾=0\underline{u}\cdot\underline{v}=0.

ניצבות שנתונה בגוף

מה נתוןמה מציבים
הבסיס מלבן או ריבועהמכפלה של שתי צלעות סמוכות בבסיס היא 00
מקצוע מאונך לבסיס, או גובה של גוףהמכפלה שלו בכל וקטור במישור הבסיס היא 00
מנסרה ישרה או תיבההמכפלה של מקצוע צדדי בכל וקטור במישור הבסיס היא 00
דרך הפתרון

הוכחה שני וקטורים מאונכים

כשצריך להוכיח ש-PQ→⊥RT→\overrightarrow{PQ}\perp\overrightarrow{RT}:

1. מביעים את שני הווקטורים באמצעות הווקטורים הנתונים.

2. מחשבים את PQ→⋅RT→\overrightarrow{PQ}\cdot\overrightarrow{RT} בפתיחת סוגריים.

3. מציבים את האורכים ואת המכפלות הידועות.

4. אם יצא 00, הווקטורים מאונכים. אם לא, הם לא מאונכים.

שים לב

בנושא הזה כל הווקטורים שונים מווקטור האפס, ולכן u‾⋅v‾=0\underline{u}\cdot\underline{v}=0 רק כאשר cos⁡α=0\cos\alpha=0, כלומר רק כשהזווית ישרה.

דוגמה - הוכחת ניצבות בפירמידה שמקצוע שלה מאונך לבסיס

בפירמידה ABCDEABCDE הבסיס ABCDABCD הוא ריבוע, והמקצוע AEAE מאונך לבסיס הפירמידה. הנקודה MM נמצאת על המקצוע ECEC, כך ש-CM=23CECM=\frac23CE. נסמן AD→=u‾\overrightarrow{AD}=\underline{u}, AB→=v‾\overrightarrow{AB}=\underline{v}, AE→=w‾\overrightarrow{AE}=\underline{w}. נתון: AB=AE=6AB=AE=6.

א. הביעו את CE→\overrightarrow{CE} ואת AM→\overrightarrow{AM} באמצעות u‾\underline{u}, v‾\underline{v}, w‾\underline{w}.

ב. הוכיחו ש-AM→⊥CE→\overrightarrow{AM}\perp\overrightarrow{CE}.

פתרון

1. נתון: ∣u‾∣=∣v‾∣=∣w‾∣=6|\underline{u}|=|\underline{v}|=|\underline{w}|=6. הבסיס ריבוע, ולכן u‾⋅v‾=0\underline{u}\cdot\underline{v}=0. AEAE מאונך לבסיס, ולכן u‾⋅w‾=0\underline{u}\cdot\underline{w}=0 ו-v‾⋅w‾=0\underline{v}\cdot\underline{w}=0. המטרה: להראות ש-AM→⋅CE→=0\overrightarrow{AM}\cdot\overrightarrow{CE}=0.

uvwABCDEM

2. א: AC→=AB→+BC→=v‾+u‾\overrightarrow{AC}=\overrightarrow{AB}+\overrightarrow{BC}=\underline{v}+\underline{u} (בריבוע BC→=AD→\overrightarrow{BC}=\overrightarrow{AD}). לכן CE→=CA→+AE→=−u‾−v‾+w‾\overrightarrow{CE}=\overrightarrow{CA}+\overrightarrow{AE}=-\underline{u}-\underline{v}+\underline{w}.

3. MM על CECE ו-CM=23CECM=\frac23CE, ולכן CM→=23CE→\overrightarrow{CM}=\frac23\overrightarrow{CE}. AM→=AC→+CM→=u‾+v‾+23(−u‾−v‾+w‾)=13u‾+13v‾+23w‾\overrightarrow{AM}=\overrightarrow{AC}+\overrightarrow{CM}=\underline{u}+\underline{v}+\frac23(-\underline{u}-\underline{v}+\underline{w})=\frac13\underline{u}+\frac13\underline{v}+\frac23\underline{w}.

4. ב: פותחים סוגריים. כל המכפלות של שני וקטורים שונים הן 00, ולכן נשארים רק הריבועים: AM→⋅CE→=−13u‾2−13v‾2+23w‾2\overrightarrow{AM}\cdot\overrightarrow{CE}=-\frac13\underline{u}^2-\frac13\underline{v}^2+\frac23\underline{w}^2.

5. מציבים: −13⋅36−13⋅36+23⋅36=−12−12+24=0-\frac13\cdot36-\frac13\cdot36+\frac23\cdot36=-12-12+24=0. לכן AM→⊥CE→\overrightarrow{AM}\perp\overrightarrow{CE}.

תשובה

א. CE→=−u‾−v‾+w‾\overrightarrow{CE}=-\underline{u}-\underline{v}+\underline{w}, AM→=13u‾+13v‾+23w‾\overrightarrow{AM}=\frac13\underline{u}+\frac13\underline{v}+\frac23\underline{w}. ב. AM→⋅CE→=0\overrightarrow{AM}\cdot\overrightarrow{CE}=0, ולכן הם מאונכים.

שאלות פתוחות על ניצבות בין שני וקטורים

7. ניצבות בין וקטור למישור

וקטור מאונך למישור

עמוד שעומד ישר על רצפה מאונך לכל קו שמשרטטים על הרצפה, לא רק לקו אחד. כך מגדירים גם וקטור שמאונך למישור.

במדויק: וקטור n‾\underline{n} מאונך למישור אם הוא מאונך לכל וקטור שנמצא במישור, כלומר לכל וקטור PQ→\overrightarrow{PQ} שהנקודות PP ו-QQ שלו נמצאות במישור.

אי אפשר לבדוק את כל הווקטורים שבמישור. התנאי המספיק אומר שמספיק לבדוק שניים, אם הם לא קולינאריים. בשרטוט n‾\underline{n} מאונך ל-a‾\underline{a} ול-b‾\underline{b}, ששניהם במישור, ולכן הוא מאונך למישור כולו.

abnPQRT

התנאי המספיק

אם וקטור n‾\underline{n} מאונך לשני וקטורים לא קולינאריים a‾\underline{a} ו-b‾\underline{b} שנמצאים במישור, אז n‾\underline{n} מאונך למישור.

בשפת המכפלה הסקלרית: אם n‾⋅a‾=0\underline{n}\cdot\underline{a}=0 וגם n‾⋅b‾=0\underline{n}\cdot\underline{b}=0, אז n‾\underline{n} מאונך למישור.

מה נובע מניצבות למישור

אם n‾\underline{n} מאונך למישור, אז n‾⋅a‾=0\underline{n}\cdot\underline{a}=0 לכל וקטור a‾\underline{a} שנמצא במישור. למשל, אם AE→\overrightarrow{AE} מאונך לבסיס ABCDABCD, אז AE→⋅AB→=0\overrightarrow{AE}\cdot\overrightarrow{AB}=0, AE→⋅AC→=0\overrightarrow{AE}\cdot\overrightarrow{AC}=0 ו-AE→⋅BD→=0\overrightarrow{AE}\cdot\overrightarrow{BD}=0.

דרך הפתרון

הוכחה שווקטור מאונך למישור

כשצריך להוכיח ש-PQ→\overrightarrow{PQ} מאונך למישור:

1. בוחרים במישור שני וקטורים לא קולינאריים, למשל שתי צלעות של מצולע שנמצא במישור.

2. מביעים את PQ→\overrightarrow{PQ} ואת שני הווקטורים באמצעות הווקטורים הנתונים.

3. מראים שהמכפלה הסקלרית של PQ→\overrightarrow{PQ} בכל אחד מהם היא 00.

4. מסיקים לפי התנאי המספיק ש-PQ→\overrightarrow{PQ} מאונך למישור.

שים לב

וקטור אחד לא מספיק, וגם לא שני וקטורים קולינאריים: וקטור יכול להיות מאונך לישר אחד במישור בלי להיות מאונך למישור.

שים לב

אם PQ→\overrightarrow{PQ} מאונך למישור הבסיס של גוף, PP הוא קודקוד של הגוף ו-QQ נמצאת במישור הבסיס, אז PQPQ הוא גובה הגוף. כך מוכיחים בעזרת מכפלה סקלרית שקטע הוא גובה.

דוגמה - וקטור מאונך לבסיס של מקבילון

במקבילון ABCDA′B′C′D′ABCDA'B'C'D' הבסיס ABCDABCD הוא מעוין שאורך צלעו 11. נתון: ∠BAD=∠A′AB=∠A′AD=60∘\angle BAD=\angle A'AB=\angle A'AD=60^\circ, AA′=1.2AA'=1.2. נסמן AB→=u‾\overrightarrow{AB}=\underline{u}, AD→=v‾\overrightarrow{AD}=\underline{v}, AA′→=w‾\overrightarrow{AA'}=\underline{w}. הנקודה EE נמצאת על האלכסון ACAC ומחלקת אותו ביחס AE:EC=2:3AE:EC=2:3.

א. חשבו את u‾⋅v‾\underline{u}\cdot\underline{v}, u‾⋅w‾\underline{u}\cdot\underline{w}, v‾⋅w‾\underline{v}\cdot\underline{w}.

ב. הביעו את A′E→\overrightarrow{A'E} באמצעות u‾\underline{u}, v‾\underline{v}, w‾\underline{w}.

ג. הראו ש-A′E→\overrightarrow{A'E} מאונך למישור הבסיס ABCDABCD.

ד. חשבו את ∣A′E→∣|\overrightarrow{A'E}|.

פתרון

1. נתון: ∣u‾∣=∣v‾∣=1|\underline{u}|=|\underline{v}|=1, ∣w‾∣=1.2|\underline{w}|=1.2, ושלוש הזוויות בין הווקטורים הן 60∘60^\circ (כל זוג יוצא מ-AA). המטרה: להראות ש-A′E→\overrightarrow{A'E} מאונך לשני וקטורים לא קולינאריים במישור הבסיס, ואחר כך לחשב את האורך שלו.

wuvABCDA'B'C'D'E

2. א: u‾⋅v‾=1⋅1⋅cos⁡60∘=0.5\underline{u}\cdot\underline{v}=1\cdot1\cdot\cos60^\circ=0.5, u‾⋅w‾=1⋅1.2⋅cos⁡60∘=0.6\underline{u}\cdot\underline{w}=1\cdot1.2\cdot\cos60^\circ=0.6, v‾⋅w‾=0.6\underline{v}\cdot\underline{w}=0.6.

3. ב: AC→=u‾+v‾\overrightarrow{AC}=\underline{u}+\underline{v}, ו-AE=25ACAE=\frac25AC, ולכן AE→=25u‾+25v‾\overrightarrow{AE}=\frac25\underline{u}+\frac25\underline{v}. A′E→=A′A→+AE→=25u‾+25v‾−w‾\overrightarrow{A'E}=\overrightarrow{A'A}+\overrightarrow{AE}=\frac25\underline{u}+\frac25\underline{v}-\underline{w}.

4. ג: A′E→⋅u‾=25u‾2+25u‾⋅v‾−u‾⋅w‾=0.4+0.2−0.6=0\overrightarrow{A'E}\cdot\underline{u}=\frac25\underline{u}^2+\frac25\underline{u}\cdot\underline{v}-\underline{u}\cdot\underline{w}=0.4+0.2-0.6=0.

5. A′E→⋅v‾=25u‾⋅v‾+25v‾2−v‾⋅w‾=0.2+0.4−0.6=0\overrightarrow{A'E}\cdot\underline{v}=\frac25\underline{u}\cdot\underline{v}+\frac25\underline{v}^2-\underline{v}\cdot\underline{w}=0.2+0.4-0.6=0.

6. u‾\underline{u} ו-v‾\underline{v} הם צלעות של המעוין, ולכן הם במישור הבסיס ואינם קולינאריים. לפי התנאי המספיק A′E→\overrightarrow{A'E} מאונך למישור הבסיס.

7. ד: A′E→2=425(u‾+v‾)2−45(u‾⋅w‾+v‾⋅w‾)+w‾2\overrightarrow{A'E}^2=\frac{4}{25}(\underline{u}+\underline{v})^2-\frac45(\underline{u}\cdot\underline{w}+\underline{v}\cdot\underline{w})+\underline{w}^2. וגם (u‾+v‾)2=1+2⋅0.5+1=3(\underline{u}+\underline{v})^2=1+2\cdot0.5+1=3.

8. לכן A′E→2=425⋅3−45⋅1.2+1.44=0.48−0.96+1.44=0.96\overrightarrow{A'E}^2=\frac{4}{25}\cdot3-\frac45\cdot1.2+1.44=0.48-0.96+1.44=0.96, ו-∣A′E→∣=0.96≈0.98|\overrightarrow{A'E}|=\sqrt{0.96}\approx0.98.

תשובה

א. 0.50.5, 0.60.6, 0.60.6. ב. A′E→=25u‾+25v‾−w‾\overrightarrow{A'E}=\frac25\underline{u}+\frac25\underline{v}-\underline{w}. ג. A′E→⋅u‾=A′E→⋅v‾=0\overrightarrow{A'E}\cdot\underline{u}=\overrightarrow{A'E}\cdot\underline{v}=0. ד. ∣A′E→∣=0.96≈0.98|\overrightarrow{A'E}|=\sqrt{0.96}\approx0.98.

שאלות פתוחות על ניצבות בין וקטור למישור

8. חישובי שטחים בעזרת מכפלה סקלרית

חישוב שטח בעזרת מכפלה סקלרית

כדי לחשב שטח של משולש או של מקבילית בעזרת סינוס צריך שתי צלעות ואת הזווית שביניהן. את שלושתן אפשר למצוא בעזרת המכפלה הסקלרית: את הצלעות כאורכים של וקטורים, ואת הזווית מהקוסינוס.

במדויק: אם α\alpha היא הזווית בין AB→\overrightarrow{AB} ל-AC→\overrightarrow{AC}, אז שטח המשולש ABCABC הוא S=12⋅∣AB→∣⋅∣AC→∣⋅sin⁡αS=\frac12\cdot|\overrightarrow{AB}|\cdot|\overrightarrow{AC}|\cdot\sin\alpha. אם ABAB ו-ACAC הן צלעות סמוכות של מקבילית, השטח שלה הוא ∣AB→∣⋅∣AC→∣⋅sin⁡α|\overrightarrow{AB}|\cdot|\overrightarrow{AC}|\cdot\sin\alpha.

הזווית α\alpha היא הזווית שבקודקוד AA, כי שני הווקטורים יוצאים מ-AA. כך הזווית בנוסחה היא באמת הזווית שבין שתי הצלעות.

αABC

שטח משולש בעזרת וקטורים

S=12⋅∣AB→∣⋅∣AC→∣⋅sin⁡αS=\frac12\cdot|\overrightarrow{AB}|\cdot|\overrightarrow{AC}|\cdot\sin\alpha, כאשר α\alpha הזווית בין AB→\overrightarrow{AB} ל-AC→\overrightarrow{AC}.

אם AB→⋅AC→=0\overrightarrow{AB}\cdot\overrightarrow{AC}=0, המשולש ישר זווית ב-AA, ו-S=12⋅AB⋅ACS=\frac12\cdot AB\cdot AC.

דרך הפתרון

חישוב שטח של משולש בצורה או בגוף

כשצריך לחשב את השטח של משולש ABCABC:

1. מביעים את AB→\overrightarrow{AB} ואת AC→\overrightarrow{AC}, שיוצאים מאותו קודקוד, באמצעות הווקטורים הנתונים.

2. מחשבים את האורכים ABAB ו-ACAC.

3. מחשבים את cos⁡α=AB→⋅AC→AB⋅AC\cos\alpha=\frac{\overrightarrow{AB}\cdot\overrightarrow{AC}}{AB\cdot AC} ומוצאים את α\alpha במחשבון.

4. מציבים בנוסחת השטח S=12⋅AB⋅AC⋅sin⁡αS=\frac12\cdot AB\cdot AC\cdot\sin\alpha.

במקבילית עושים אותו דבר עם שתי צלעות סמוכות, בלי 12\frac12.

שים לב

גם כשהזווית α\alpha קהה, sin⁡α\sin\alpha חיובי, ולכן השטח יוצא חיובי.

שים לב

שני הווקטורים בנוסחה צריכים לצאת מאותו קודקוד. אם בוחרים AB→\overrightarrow{AB} ו-BC→\overrightarrow{BC}, הזווית ביניהם היא 180∘−∠ABC180^\circ-\angle ABC, ולא ∠ABC\angle ABC.

דוגמה - שטח בסיס מנסרה כשנתון אורך של קטע

במנסרה ישרה ABCDA′B′C′D′ABCDA'B'C'D' הבסיס ABCDABCD הוא מקבילית. הנקודה EE היא אמצע המקצוע D′C′D'C'. נסמן AB→=u‾\overrightarrow{AB}=\underline{u}, BC→=v‾\overrightarrow{BC}=\underline{v}, AA′→=w‾\overrightarrow{AA'}=\underline{w}. נתון: ∣u‾∣=∣v‾∣=8|\underline{u}|=|\underline{v}|=8, ∣w‾∣=5|\underline{w}|=5, ∣AE→∣=11|\overrightarrow{AE}|=11.

א. הביעו את AE→\overrightarrow{AE} באמצעות u‾\underline{u}, v‾\underline{v}, w‾\underline{w}.

ב. חשבו את u‾⋅v‾\underline{u}\cdot\underline{v}.

ג. חשבו את גודל הזווית BADBAD.

ד. חשבו את שטח הבסיס ABCDABCD.

פתרון

1. נתון: האורכים של u‾\underline{u}, v‾\underline{v}, w‾\underline{w} ושל AE→\overrightarrow{AE}. המנסרה ישרה, ולכן המקצוע הצדדי מאונך לבסיס: w‾⋅u‾=0\underline{w}\cdot\underline{u}=0 ו-w‾⋅v‾=0\underline{w}\cdot\underline{v}=0. המטרה: שטח המקבילית, ולשם כך צריך את הזווית BADBAD.

uvwABCDA'B'C'D'E

2. א: AE→=AD→+DD′→+D′E→\overrightarrow{AE}=\overrightarrow{AD}+\overrightarrow{DD'}+\overrightarrow{D'E}. במקבילית AD→=BC→=v‾\overrightarrow{AD}=\overrightarrow{BC}=\underline{v}, וגם DD′→=w‾\overrightarrow{DD'}=\underline{w} ו-D′E→=12D′C′→=12u‾\overrightarrow{D'E}=\frac12\overrightarrow{D'C'}=\frac12\underline{u}. לכן AE→=12u‾+v‾+w‾\overrightarrow{AE}=\frac12\underline{u}+\underline{v}+\underline{w}.

3. ב: AE→2=14u‾2+v‾2+w‾2+u‾⋅v‾+u‾⋅w‾+2v‾⋅w‾=16+64+25+u‾⋅v‾+0+0\overrightarrow{AE}^2=\frac14\underline{u}^2+\underline{v}^2+\underline{w}^2+\underline{u}\cdot\underline{v}+\underline{u}\cdot\underline{w}+2\underline{v}\cdot\underline{w}=16+64+25+\underline{u}\cdot\underline{v}+0+0.

4. נתון AE→2=121\overrightarrow{AE}^2=121, ולכן 105+u‾⋅v‾=121105+\underline{u}\cdot\underline{v}=121, כלומר u‾⋅v‾=16\underline{u}\cdot\underline{v}=16.

5. ג: ∠BAD\angle BAD היא הזווית בין AB→=u‾\overrightarrow{AB}=\underline{u} ל-AD→=v‾\overrightarrow{AD}=\underline{v}. cos⁡∠BAD=168⋅8=0.25\cos\angle BAD=\frac{16}{8\cdot8}=0.25, ולכן ∠BAD≈75.52∘\angle BAD\approx75.52^\circ.

6. ד: S=AB⋅AD⋅sin⁡∠BAD=8⋅8⋅sin⁡75.52∘≈61.97S=AB\cdot AD\cdot\sin\angle BAD=8\cdot8\cdot\sin75.52^\circ\approx61.97.

תשובה

א. AE→=12u‾+v‾+w‾\overrightarrow{AE}=\frac12\underline{u}+\underline{v}+\underline{w}. ב. u‾⋅v‾=16\underline{u}\cdot\underline{v}=16. ג. ∠BAD≈75.52∘\angle BAD\approx75.52^\circ. ד. S≈61.97S\approx61.97.

שאלות פתוחות על חישובי שטחים בעזרת מכפלה סקלרית

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.