דילוג לתוכן המרכזי

דף נוסחאות במתמטיקה לכיתה י"ב 4 יח"ל

כל הנוסחאות של כיתה י"ב 4 יח"ל לפי נושא. ההסברים, דרכי הפתרון והדוגמאות - בסיכום של כל נושא.

הורדת PDF

חזקות ומשוואות מעריכיות

חוקי החזקות

(a≠0a\ne0, b≠0b\ne0)

- ax⋅ay=ax+ya^x\cdot a^y=a^{x+y}

- axay=ax−y\frac{a^x}{a^y}=a^{x-y}

- (ax)y=ax⋅y(a^x)^y=a^{x\cdot y}

- (a⋅b)x=ax⋅bx(a\cdot b)^x=a^x\cdot b^x

- (ab)x=axbx(\frac{a}{b})^x=\frac{a^x}{b^x}

- a0=1a^0=1, a−x=1axa^{-x}=\frac{1}{a^x}

חזקה עם מעריך רציונלי

(a>0a>0)

- a1n=ana^{\frac{1}{n}}=\sqrt[n]{a}

- amn=amna^{\frac{m}{n}}=\sqrt[n]{a^m}

השוואת בסיסים

af(x)=ag(x)  ⟺  f(x)=g(x)a^{f(x)}=a^{g(x)}\iff f(x)=g(x) (a>0a>0, a≠1a\ne1)

מעבר מאי-שוויון בין חזקות לאי-שוויון בין מעריכים

הבסיסaf(x)<ag(x)a^{f(x)}<a^{g(x)}
a>1a>1f(x)<g(x)f(x)<g(x)
0<a<10<a<1f(x)>g(x)f(x)>g(x)

הפונקציה המעריכית

תכונות הפונקציה y=axy=a^x (a>0a>0, a≠1a\ne1)

y=axy=a^x, a>0a>0, a≠1a\ne1: מוגדרת לכל xx, עוברת ב-(0,1)(0,1), אסימפטוטה y=0y=0, ax>0a^x>0

a>1a>1: עולה. 0<a<10<a<1: יורדת

השוואה בין axa^x ל-bxb^x כאשר a>b>0a>b>0

a>b>0a>b>0: x>0⇒ax>bxx>0\Rightarrow a^x>b^x; x<0⇒ax<bxx<0\Rightarrow a^x<b^x

הפונקציה y=ax−hy=a^{x-h}

y=f(x−h)y=f(x-h): הזזה של hh יחידות ימינה (h>0h>0) או שמאלה (h<0h<0)

הפונקציה y=ax+ky=a^x+k

y=f(x)+ky=f(x)+k: הזזה של kk יחידות למעלה (k>0k>0) או למטה (k<0k<0)

y=ax+ky=a^x+k: אסימפטוטה y=ky=k

שיקופים של y=axy=a^x

y=−f(x)y=-f(x): שיקוף ביחס לציר ה-xx

y=f(−x)y=f(-x): שיקוף ביחס לציר ה-yy

הפונקציה y=c⋅axy=c\cdot a^x (c>0c>0)

y=c⋅f(x)y=c\cdot f(x), c>0c>0: מתיחה (c>1c>1) או כיווץ (0<c<10<c<1) אנכיים

הפונקציה y=c⋅ax−h+ky=c\cdot a^{x-h}+k

y=c⋅ax−h+ky=c\cdot a^{x-h}+k: אסימפטוטה y=ky=k

לוגריתמים

מעבר בין לוגריתם לחזקה

log⁡ab=x\log_a b=x שקול ל-ax=ba^x=b

ערכים מיוחדים

log⁡aax=x\log_a a^x=x, alog⁡ab=b\quad a^{\log_a b}=b

כלל המכפלה

log⁡a(x⋅y)=log⁡ax+log⁡ay\log_a(x\cdot y)=\log_a x+\log_a y

כלל המנה

log⁡axy=log⁡ax−log⁡ay\log_a\frac{x}{y}=\log_a x-\log_a y

כלל החזקה

log⁡a(xb)=b⋅log⁡ax\log_a(x^b)=b\cdot\log_a x

כלל מעבר הבסיס

log⁡ax=log⁡cxlog⁡ca\log_a x=\frac{\log_c x}{\log_c a}

הפונקציה הלוגריתמית

תכונות f(x)=log⁡axf(x)=\log_a x

תכונהa>1a>10<a<10<a<1
תחוםx>0x>0x>0x>0
חיתוך עם ציר ה-xx(1,0)(1,0)(1,0)(1,0)
אסימפטוטהx=0x=0x=0x=0
עלייה וירידהעולהיורדת
חיוביותx>1x>10<x<10<x<1
שליליות0<x<10<x<1x>1x>1

בסיסים הופכיים

log⁡1ax=−log⁡ax\log_{\frac1a}x=-\log_a x

מה משתנה בהזזה אופקית y=log⁡a(x−p)y=\log_a(x-p)

תכונהy=log⁡axy=\log_a xy=log⁡a(x−p)y=\log_a(x-p)
תחוםx>0x>0x>px>p
אסימפטוטהx=0x=0x=px=p
חיתוך עם ציר ה-xx(1,0)(1,0)(p+1,0)(p+1,0)

מה משתנה בהזזה אנכית y=log⁡ax+ky=\log_a x+k

תכונהy=log⁡axy=\log_a xy=log⁡ax+ky=\log_a x+k
תחוםx>0x>0x>0x>0
אסימפטוטהx=0x=0x=0x=0
חיתוך עם ציר ה-xx(1,0)(1,0)(a−k,0)(a^{-k},0)

מה משתנה בשיקוף

תכונהy=−log⁡axy=-\log_a xy=log⁡a(−x)y=\log_a(-x)
שיקוף ביחס ל-ציר ה-xxציר ה-yy
תחוםx>0x>0x<0x<0
חיתוך עם ציר ה-xx(1,0)(1,0)(−1,0)(-1,0)

סיכום הטרנספורמציות

טרנספורמציהנוסחה(x0,y0)→(x_0,y_0)\to
הזזה אופקיתf(x−p)f(x-p)(x0+p,y0)(x_0+p,y_0)
הזזה אנכיתf(x)+kf(x)+k(x0,y0+k)(x_0,y_0+k)
שיקוף ביחס לציר ה-xx−f(x)-f(x)(x0,−y0)(x_0,-y_0)
שיקוף ביחס לציר ה-yyf(−x)f(-x)(−x0,y0)(-x_0,y_0)
מתיחה או כיווץ אנכייםc⋅f(x)c\cdot f(x), c>0c>0(x0,c⋅y0)(x_0,c\cdot y_0)
ערך מוחלט∣f(x)∣\lvert f(x)\rvert(x0,∣y0∣)(x_0,\lvert y_0\rvert)

בעיות גדילה ודעיכה

ממקדם לאחוז ובחזרה

q=1±p100q=1\pm\frac{p}{100} (pp – אחוז הגדילה / הדעיכה ביחידת זמן)

הכמות אחרי tt יחידות זמן

f(t)=f(0)⋅qtf(t)=f(0)\cdot q^t – הכמות לאחר tt יחידות זמן, qq – מקדם הגדילה / הדעיכה

פתרון qt=cq^t=c

qt=c  ⟺  t=log⁡qcq^t=c\iff t=\log_q c

מעבר בין יחידות זמן

יחידת זמן חדשה שאורכה kk יחידות: Q=qkQ=q^k

מחצית חיים ומקדם הדעיכה

qT=12q^T=\frac12 ; f(t)=f(0)⋅(12)tTf(t)=f(0)\cdot\left(\frac12\right)^{\frac{t}{T}} (TT – זמן מחצית חיים)

חשבון דיפרנציאלי של פונקציה מעריכית

משוואות עם ee

ex=b (b>0)  ⟺  x=ln⁡be^x=b\ (b>0)\iff x=\ln b

נגזרת של exe^x ושל ef(x)e^{f(x)}

(ex)′=ex(e^x)'=e^x

[ef(x)]′=f′(x)⋅ef(x)[e^{f(x)}]'=f'(x)\cdot e^{f(x)}

נגזרת של מכפלה עם eg(x)e^{g(x)}

[f(x)⋅g(x)]′=f′(x)⋅g(x)+f(x)⋅g′(x)[f(x)\cdot g(x)]'=f'(x)\cdot g(x)+f(x)\cdot g'(x)

כלל המנה

[f(x)g(x)]′=f′(x)⋅g(x)−f(x)⋅g′(x)[g(x)]2\left[\frac{f(x)}{g(x)}\right]'=\frac{f'(x)\cdot g(x)-f(x)\cdot g'(x)}{[g(x)]^2}

משוואת המשיק

y−y0=m(x−x0)y-y_0=m(x-x_0), m=f′(x0)m=f'(x_0)

אסימפטוטה אנכית של פונקציית מנה

x=ax=a אסימפטוטה אנכית כאשר v(a)=0v(a)=0 ו-u(a)≠0u(a)\ne0

אסימפטוטה אופקית של טרנספורמציות של exe^x

הפונקציהאסימפטוטה אופקית
y=a⋅ex−b+cy=a\cdot e^{x-b}+cy=cy=c (x→−∞x\to-\infty)
y=a⋅e−(x−b)+cy=a\cdot e^{-(x-b)}+cy=cy=c (x→∞x\to\infty)

זוגית ואי-זוגית

תנאיסימטריה
זוגיתf(−x)=f(x)f(-x)=f(x)ציר ה-yy
אי-זוגיתf(−x)=−f(x)f(-x)=-f(x)ראשית הצירים

חשבון דיפרנציאלי של פונקציה לוגריתמית

ערכים וקשרים בסיסיים

ln⁡1=0\ln1=0, ln⁡e=1\ln e=1

eln⁡x=x  (x>0)e^{\ln x}=x\ \ (x>0), ln⁡(et)=t\ln(e^t)=t

ln⁡x=c  ⟺  x=ec\ln x=c\iff x=e^c

חוקי הלוגריתמים עם ln⁡\ln

ln⁡(xy)=ln⁡x+ln⁡y\ln(xy)=\ln x+\ln y

ln⁡xy=ln⁡x−ln⁡y\ln\frac{x}{y}=\ln x-\ln y

ln⁡(xn)=nln⁡x\ln(x^n)=n\ln x

(לפי אילוצי תחום ההגדרה)

נגזרת של ln⁡x\ln x

(ln⁡x)′=1x(\ln x)'=\frac{1}{x}

נגזרת של ln⁡(f(x))\ln(f(x))

(ln⁡f(x))′=f′(x)f(x)\left(\ln f(x)\right)'=\frac{f'(x)}{f(x)}

נגזרת של מכפלה

(u⋅v)′=u′v+uv′(u\cdot v)'=u'v+uv'

נגזרת של מנה

(uv)′=u′v−uv′v2\left(\frac{u}{v}\right)'=\frac{u'v-uv'}{v^2}

משוואת המשיק

y−y0=m(x−x0)y-y_0=m(x-x_0), m=f′(x0)m=f'(x_0)

זוגית ואי-זוגית

הסוגתנאיסימטריה
זוגיתf(−x)=f(x)f(-x)=f(x)ציר ה-yy
אי-זוגיתf(−x)=−f(x)f(-x)=-f(x)ראשית הצירים

חשבון אינטגרלי של פונקציה מעריכית

אינטגרל של exe^x ושל emx+be^{mx+b}

∫ex dx=ex+C\int e^x\,dx=e^x+C

∫emx+b dx=1memx+b+C(m≠0)\int e^{mx+b}\,dx=\frac{1}{m}e^{mx+b}+C\quad(m\ne0)

חישוב אינטגרל מסוים

∫abf(x) dx=F(b)−F(a)\int_a^b f(x)\,dx=F(b)-F(a)

איך מחשבים כל סוג של שטח

S=∫ab(f(x)−g(x))dx(f(x)≥g(x))S=\int_a^b\left(f(x)-g(x)\right)dx\quad(f(x)\ge g(x))

אינטגרל של f′(x)f'(x)

∫abf′(x) dx=f(b)−f(a)\int_a^b f'(x)\,dx=f(b)-f(a)

אינטגרלים שהקדומה שלהם לוגריתמית

אינטגרלים שהקדומה שלהם לוגריתמית

∫1x dx=ln⁡x+C\int\frac{1}{x}\,dx=\ln x+C

∫1ax+b dx=1aln⁡(ax+b)+C\int\frac{1}{ax+b}\,dx=\frac{1}{a}\ln(ax+b)+C

אינטגרל מסוים של cax+b\frac{c}{ax+b}

∫pqcax+b dx=caln⁡aq+bap+b\int_p^q\frac{c}{ax+b}\,dx=\frac{c}{a}\ln\frac{aq+b}{ap+b}

אינטגרל של פונקציית הנגזרת

∫pqf′(x) dx=f(q)−f(p)\int_p^q f'(x)\,dx=f(q)-f(p)

גופים במרחב

אלכסון התיבה ואלכסון הקובייה

תיבה: d=a2+b2+c2d=\sqrt{a^2+b^2+c^2}

קובייה: d=a3d=a\sqrt3

תכונת הגובה בפירמידה ישרה

פירמידה ישרה: מקצוע צדדי =h2+R2=\sqrt{h^2+R^2} (RR – רדיוס המעגל החוסם את הבסיס)

שטח פנים של מנסרה ושל פירמידה

F=M+2SF=M+2S שטח פנים של מנסרה

F=M+SF=M+S שטח פנים של פירמידה

(MM – שטח המעטפת, SS – שטח הבסיס)

שטח המעטפת של מנסרה ישרה

מנסרה ישרה: M=P⋅hM=P\cdot h (PP – היקף הבסיס)

וקטורים בגישה גאומטרית

אורך של וקטור

∣AB→∣=AB|\overrightarrow{AB}|=AB, ∣0‾∣=0\quad|\underline{0}|=0

הווקטור הנגדי

BA→=−AB→\overrightarrow{BA}=-\overrightarrow{AB}

התנאי לקולינאריות

v‾\underline{v} קולינארי ל-u‾≠0‾\underline{u}\ne\underline{0}   ⟺  \iff v‾=tu‾\underline{v}=t\underline{u}

כלל המשולש

AB→+BC→=AC→\overrightarrow{AB}+\overrightarrow{BC}=\overrightarrow{AC}

כלל המקבילית

ABCDABCD מקבילית: AB→+AD→=AC→\overrightarrow{AB}+\overrightarrow{AD}=\overrightarrow{AC}

הפרש של וקטורים עם אותה נקודת התחלה

AC→−AB→=BC→\overrightarrow{AC}-\overrightarrow{AB}=\overrightarrow{BC}

האלכסונים של מקבילית

AC→=u‾+v‾\overrightarrow{AC}=\underline{u}+\underline{v}, BD→=v‾−u‾\quad\overrightarrow{BD}=\underline{v}-\underline{u}

כפל בסקלר

∣tu‾∣=∣t∣⋅∣u‾∣|t\underline{u}|=|t|\cdot|\underline{u}|

אמצע של קטע ונקודה שמחלקת קטע

AE:EB=m:nAE:EB=m:n: AE→=mm+nAB→\overrightarrow{AE}=\frac{m}{m+n}\overrightarrow{AB}

חוקי החיבור

u‾+v‾=v‾+u‾\underline{u}+\underline{v}=\underline{v}+\underline{u}

(u‾+v‾)+w‾=u‾+(v‾+w‾)(\underline{u}+\underline{v})+\underline{w}=\underline{u}+(\underline{v}+\underline{w})

חוקי הכפל בסקלר

t(su‾)=(ts)u‾t(s\underline{u})=(ts)\underline{u}

(t+s)u‾=tu‾+su‾(t+s)\underline{u}=t\underline{u}+s\underline{u}

t(u‾+v‾)=tu‾+tv‾t(\underline{u}+\underline{v})=t\underline{u}+t\underline{v}

צירוף לינארי של וקטורים

נקודה שמחלקת קטע ביחס נתון

AM:MB=m:nAM:MB=m:n: AM→=mm+nAB→\overrightarrow{AM}=\frac{m}{m+n}\overrightarrow{AB}

וקטור לאמצע של קטע

FF אמצע BCBC: AF→=12(AB→+AC→)\overrightarrow{AF}=\frac12(\overrightarrow{AB}+\overrightarrow{AC})

מכפלה סקלרית בגישה גאומטרית

קוסינוס של זווית ישרה וזווית קהה

cos⁡(180∘−α)=−cos⁡α\cos(180^\circ-\alpha)=-\cos\alpha, cos⁡90∘=0\cos90^\circ=0

ההגדרה

u‾⋅v‾=∣u‾∣⋅∣v‾∣⋅cos⁡α\underline{u}\cdot\underline{v}=|\underline{u}|\cdot|\underline{v}|\cdot\cos\alpha (α\alpha הזווית בין u‾\underline{u} ל-v‾\underline{v})

תכונות המכפלה הסקלרית

∣u‾∣=u‾⋅u‾=u‾2|\underline{u}|=\sqrt{\underline{u}\cdot\underline{u}}=\sqrt{\underline{u}^2}

u‾⋅v‾=v‾⋅u‾\underline{u}\cdot\underline{v}=\underline{v}\cdot\underline{u}

u‾⋅(tv‾)=t(u‾⋅v‾)\underline{u}\cdot(t\underline{v})=t(\underline{u}\cdot\underline{v})

u‾⋅(v‾+w‾)=u‾⋅v‾+u‾⋅w‾\underline{u}\cdot(\underline{v}+\underline{w})=\underline{u}\cdot\underline{v}+\underline{u}\cdot\underline{w}

נוסחאות המכפלה הסקלרית המקוצרת

(u‾+v‾)2=u‾2+2u‾⋅v‾+v‾2(\underline{u}+\underline{v})^2=\underline{u}^2+2\underline{u}\cdot\underline{v}+\underline{v}^2

(u‾−v‾)2=u‾2−2u‾⋅v‾+v‾2(\underline{u}-\underline{v})^2=\underline{u}^2-2\underline{u}\cdot\underline{v}+\underline{v}^2

(u‾+v‾)⋅(u‾−v‾)=u‾2−v‾2(\underline{u}+\underline{v})\cdot(\underline{u}-\underline{v})=\underline{u}^2-\underline{v}^2

הקוסינוס של הזווית בין שני וקטורים

cos⁡α=u‾⋅v‾∣u‾∣⋅∣v‾∣\cos\alpha=\frac{\underline{u}\cdot\underline{v}}{|\underline{u}|\cdot|\underline{v}|}

התנאי לניצבות

u‾⊥v‾\underline{u}\perp\underline{v} אם ורק אם u‾⋅v‾=0\underline{u}\cdot\underline{v}=0

שטח משולש בעזרת וקטורים

S=12⋅∣AB→∣⋅∣AC→∣⋅sin⁡αS=\frac12\cdot|\overrightarrow{AB}|\cdot|\overrightarrow{AC}|\cdot\sin\alpha (α\alpha הזווית בין AB→\overrightarrow{AB} ל-AC→\overrightarrow{AC})

וקטורים בהצגה אלגברית

וקטור בין שתי נקודות

AB→=(x2−x1, y2−y1, z2−z1)\overrightarrow{AB}=(x_2-x_1,\ y_2-y_1,\ z_2-z_1)

שוויון, חיבור וכפל בסקלר

u‾±v‾=(a1±a2, b1±b2, c1±c2)\underline{u}\pm\underline{v}=(a_1\pm a_2,\ b_1\pm b_2,\ c_1\pm c_2), tu‾=(ta1, tb1, tc1)\quad t\underline{u}=(ta_1,\ tb_1,\ tc_1)

אמצע של קטע ונקודה על קטע

M(x1+x22, y1+y22, z1+z22)M\left(\frac{x_1+x_2}{2},\ \frac{y_1+y_2}{2},\ \frac{z_1+z_2}{2}\right)

בדיקת קולינאריות לפי הרכיבים

v‾\underline{v} קולינארי ל-u‾≠0‾\underline{u}\ne\underline{0}   ⟺  \iff v‾=tu‾\underline{v}=t\underline{u}

אורך וקטור ומרחק בין שתי נקודות

∣u‾∣=a2+b2+c2|\underline{u}|=\sqrt{a^2+b^2+c^2}, AB=(x2−x1)2+(y2−y1)2+(z2−z1)2\quad AB=\sqrt{(x_2-x_1)^2+(y_2-y_1)^2+(z_2-z_1)^2}

חישוב המכפלה הסקלרית

u‾⋅v‾=a1a2+b1b2+c1c2\underline{u}\cdot\underline{v}=a_1a_2+b_1b_2+c_1c_2

הזווית בין שני וקטורים

cos⁡θ=u‾⋅v‾∣u‾∣⋅∣v‾∣\cos\theta=\dfrac{\underline{u}\cdot\underline{v}}{|\underline{u}|\cdot|\underline{v}|}

התנאי לניצבות של שני וקטורים

u‾⊥v‾  ⟺  a1a2+b1b2+c1c2=0\underline{u}\perp\underline{v}\iff a_1a_2+b_1b_2+c_1c_2=0

שטח משולש ושטח מקבילית

SABC=12⋅∣AB→∣⋅∣AC→∣⋅sin⁡∠BACS_{ABC}=\frac12\cdot|\overrightarrow{AB}|\cdot|\overrightarrow{AC}|\cdot\sin\angle BAC

נפחי גופים

נפח מנסרה

V=S⋅hV=S\cdot h (SS – שטח הבסיס, hh – גובה הגוף)

מנסרה ישרה, תיבה וקובייה

תיבה: V=a⋅b⋅cV=a\cdot b\cdot c. קובייה: V=a3V=a^3

נפח פירמידה

V=S⋅h3V=\frac{S\cdot h}{3} (SS – שטח הבסיס, hh – גובה הגוף)

סדרה חשבונית

האיבר הכללי של סדרה חשבונית

an=a1+(n−1)da_n=a_1+(n-1)d

כלל הנסיגה של סדרה חשבונית

an+1=an+da_{n+1}=a_n+d

מה רואים בגרף

d=am−akm−kd=\frac{a_m-a_k}{m-k}

כלל הממוצע החשבוני

an=an−1+an+12a_n=\frac{a_{n-1}+a_{n+1}}{2}

נוסחאות הסכום

Sn=n(a1+an)2S_n=\frac{n(a_1+a_n)}{2} , Sn=n[2a1+(n−1)d]2S_n=\frac{n[2a_1+(n-1)d]}{2}

איבר מתוך הסכומים

an=Sn−Sn−1a_n=S_n-S_{n-1} לכל n≥2n\ge2 , a1=S1a_1=S_1

סדרה הנדסית

האיבר הכללי

an=a1⋅qn−1a_n=a_1\cdot q^{n-1}

הקשר בין שני איברים

am=ak⋅qm−ka_m=a_k\cdot q^{m-k}

כלל הנסיגה

an+1=an⋅qa_{n+1}=a_n\cdot q

שלושה איברים עוקבים בסדרה הנדסית

an2=an−1⋅an+1a_n^2=a_{n-1}\cdot a_{n+1}

סכום סדרה הנדסית

Sn=a1(qn−1)q−1S_n=\frac{a_1(q^n-1)}{q-1}, q≠1q\ne1

איבר מתוך הסכומים

an=Sn−Sn−1a_n=S_n-S_{n-1} (n≥2n\ge2), a1=S1a_1=S_1

המנה של תת-סדרה

מקומות זוגיים / אי-זוגיים: מנה q2q^2. צעד kk: מנה qkq^k

השוואה בין שני סוגי הסדרות

התכונהחשבוניתהנדסית
איבר כלליa1+(n−1)da_1+(n-1)da1qn−1a_1q^{n-1}
שלושה עוקבים x,y,zx,y,z2y=x+z2y=x+zy2=xzy^2=xz
סכוםn(a1+an)2\frac{n(a_1+a_n)}{2}a1(qn−1)q−1\frac{a_1(q^n-1)}{q-1}

סדרה הנדסית אינסופית

סכום סדרה הנדסית אינסופית

S=a11−qS=\frac{a_1}{1-q}, −1<q<1-1<q<1, q≠0q\ne0

סכום האיברים במקומות הזוגיים או האי-זוגיים

מקומות אי-זוגיים: a11−q2\frac{a_1}{1-q^2}. מקומות זוגיים: a1q1−q2\frac{a_1q}{1-q^2}

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.