דילוג לתוכן המרכזי

סיכום חזקות ומשוואות מעריכיות

מתמטיקה כיתה י"ב 5 יח"ל · 4 נושאים

כל מה שצריך לדעת בחזקות ומשוואות מעריכיות: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: חזקה עם מעריך שלם

בביטוי 252^5 המספר 22 הוא הבסיס והמספר 55 הוא המעריך: כופלים את 22 בעצמו 55 פעמים, ומקבלים 3232.

במדויק: עבור מספר טבעי nn ומספר aa כלשהו, an=a⋅a⋅…⋅aa^n=a\cdot a\cdot\ldots\cdot a (nn גורמים). עבור a≠0a\ne0 מגדירים גם a0=1a^0=1 ו-a−n=1ana^{-n}=\frac{1}{a^n}. הביטויים 000^0 ו-0−n0^{-n} אינם מוגדרים.

דוגמאות: (−3)2=9(-3)^2=9, (−3)3=−27(-3)^3=-27, 50=15^0=1, 2−3=182^{-3}=\frac{1}{8}, (23)−2=94\left(\frac{2}{3}\right)^{-2}=\frac{9}{4}.

בסיס שלילי בחזקה זוגית נותן מספר חיובי, ובחזקה אי-זוגית - מספר שלילי. שימו לב ל-−32=−9-3^2=-9: בלי סוגריים רק 33 מועלה בחזקה.

תזכורת: שורש מסדר nn

83=2\sqrt[3]{8}=2 כי 23=82^3=8, ו-814=3\sqrt[4]{81}=3 כי 34=813^4=81. השורש "מבטל" את ההעלאה בחזקה.

במדויק: יהי n≥2n\ge2 מספר טבעי.

- nn אי-זוגי: לכל מספר aa, an\sqrt[n]{a} הוא המספר היחיד שהחזקה ה-nn שלו היא aa. למשל −83=−2\sqrt[3]{-8}=-2.

- nn זוגי: an\sqrt[n]{a} מוגדר רק עבור a≥0a\ge0, והוא המספר שאינו שלילי שהחזקה ה-nn שלו היא aa. למשל 164=2\sqrt[4]{16}=2 (ולא −2-2), ו-−4\sqrt{-4} אינו מוגדר.

השורש הריבועי a\sqrt{a} הוא a2\sqrt[2]{a}.

1. חוקי חזקות ושורשים ומעריך רציונלי

חזקה עם מעריך רציונלי

אפשר לכתוב שורש כחזקה: x=x12\sqrt{x}=x^{\frac12} ו-x3=x13\sqrt[3]{x}=x^{\frac13}. באותו אופן גם שבר אחר במעריך הוא שורש של חזקה: 823=823=643=48^{\frac23}=\sqrt[3]{8^2}=\sqrt[3]{64}=4.

במדויק: יהי rr מספר רציונלי, ונכתוב אותו כשבר מצומצם r=pqr=\frac{p}{q}, כאשר pp שלם ו-qq טבעי (המכנה חיובי). אם q=1q=1, זו חזקה עם מעריך שלם. אם q≥2q\ge2, אז apq=apqa^{\frac{p}{q}}=\sqrt[q]{a^p}, והחזקה מוגדרת בדיוק כאשר הביטוי apq\sqrt[q]{a^p} מוגדר:

- a>0a>0: תמיד מוגדרת, וחיובית.

- a=0a=0: מוגדרת רק כש-p>0p>0, ואז שווה 00.

- a<0a<0: מוגדרת רק כש-qq אי-זוגי.

ביטויחישובערך
16−1416^{-\frac14}16−14=1164\sqrt[4]{16^{-1}}=\sqrt[4]{\frac{1}{16}}12\frac12
(−8)13(-8)^{\frac13}−83\sqrt[3]{-8}−2-2
(−8)23(-8)^{\frac23}(−8)23=643\sqrt[3]{(-8)^2}=\sqrt[3]{64}44
(−4)12(-4)^{\frac12}−4\sqrt{-4}לא מוגדר
0−120^{-\frac12}0−1\sqrt{0^{-1}}לא מוגדר

לפי ההגדרה הזאת x13x^{\frac13} ו-x3\sqrt[3]{x} הם אותה פונקציה, והיא מוגדרת לכל xx. עבור a>0a>0 אפשר לחשב גם בסדר הפוך: apq=(aq)pa^{\frac{p}{q}}=\left(\sqrt[q]{a}\right)^p, למשל 2723=(273)2=927^{\frac23}=\left(\sqrt[3]{27}\right)^2=9.

חוקי החזקות

עבור a>0a>0, b>0b>0 ומעריכים רציונליים xx, yy:

חוקנוסחה
כפל חזקות עם אותו בסיסax⋅ay=ax+ya^x\cdot a^y=a^{x+y}
חילוק חזקות עם אותו בסיסaxay=ax−y\frac{a^x}{a^y}=a^{x-y}
חזקה של חזקה(ax)y=ax⋅y(a^x)^y=a^{x\cdot y}
חזקה של מכפלה(a⋅b)x=ax⋅bx(a\cdot b)^x=a^x\cdot b^x
חזקה של מנה(ab)x=axbx\left(\frac{a}{b}\right)^x=\frac{a^x}{b^x}
מעריך שליליa−x=1axa^{-x}=\frac{1}{a^x}
מעריך אפסa0=1a^0=1

כשהמעריכים שלמים, החוקים נכונים לכל a≠0a\ne0, b≠0b\ne0.

חוקי השורשים

עבור a≥0a\ge0, b≥0b\ge0 ומספרים טבעיים n,m≥2n,m\ge2:

- a⋅bn=an⋅bn\sqrt[n]{a\cdot b}=\sqrt[n]{a}\cdot\sqrt[n]{b}

- abn=anbn\sqrt[n]{\frac{a}{b}}=\frac{\sqrt[n]{a}}{\sqrt[n]{b}} (כאשר b>0b>0)

- anm=am⋅n\sqrt[m]{\sqrt[n]{a}}=\sqrt[m\cdot n]{a}

ולכל aa: ann=∣a∣\sqrt[n]{a^n}=|a| כאשר nn זוגי, ו-ann=a\sqrt[n]{a^n}=a כאשר nn אי-זוגי.

שים לב

x2=∣x∣\sqrt{x^2}=|x|, ולא xx. למשל (−5)2=5\sqrt{(-5)^2}=5.

דרך הפתרון

פישוט ביטוי עם חזקות ושורשים

כשנתון ביטוי עם חזקות ושורשים (והבסיסים חיוביים):

1. כותבים כל שורש כחזקה עם מעריך רציונלי: amn=amn\sqrt[n]{a^m}=a^{\frac{m}{n}}.

2. כותבים כל מספר כחזקה של בסיס משותף, למשל 8=238=2^3, 14=2−2\frac14=2^{-2}.

3. מפעילים את חוקי החזקות: באותו בסיס מחברים ומחסרים מעריכים.

4. מחזירים לצורה הנדרשת (חזקה אחת, שורש או מספר).

שים לב

לפני שמחשבים חזקה של בסיס שלילי, מצמצמים את השבר במעריך: (−8)26=(−8)13=−2(-8)^{\frac26}=(-8)^{\frac13}=-2, ולא (−8)26=2\sqrt[6]{(-8)^2}=2.

שים לב

אין חוק לסכום של חזקות: 23+24≠272^3+2^4\ne2^7. אבל חזקות זהות מחברים כרגיל: 2x+2x=2⋅2x=2x+12^x+2^x=2\cdot2^x=2^{x+1}.

דוגמה - חישוב מספרי ופישוט ביטוי עם משתנה

א. חשבו בלי מחשבון: 2723⋅16−3427^{\frac23}\cdot16^{-\frac34}.

ב. פשטו את הביטוי a⋅a23a−16\frac{\sqrt{a}\cdot\sqrt[3]{a^2}}{a^{-\frac16}} עבור a>0a>0, וכתבו אותו כחזקה אחת של aa.

פתרון

1. א: 2723=(273)2=32=927^{\frac23}=\left(\sqrt[3]{27}\right)^2=3^2=9.

2. 16−34=1(164)3=123=1816^{-\frac34}=\frac{1}{\left(\sqrt[4]{16}\right)^3}=\frac{1}{2^3}=\frac18.

3. המכפלה: 9⋅18=989\cdot\frac18=\frac98.

4. ב: כותבים את השורשים כחזקות: a=a12\sqrt{a}=a^{\frac12}, a23=a23\sqrt[3]{a^2}=a^{\frac23}.

5. במונה מחברים מעריכים: a12+23=a76a^{\frac12+\frac23}=a^{\frac76}.

6. בחילוק מחסרים מעריכים: a76−(−16)=a86=a43a^{\frac76-\left(-\frac16\right)}=a^{\frac86}=a^{\frac43}.

תשובה

א. 98\frac98. ב. a43a^{\frac43} (כלומר a43\sqrt[3]{a^4}).

שאלות פתוחות על חוקי חזקות ושורשים ומעריך רציונלי

2. משוואות מעריכיות

משוואה מעריכית

במשוואה 2x=82^x=8 הנעלם נמצא במעריך. אנחנו שואלים: באיזו חזקה צריך להעלות את 22 כדי לקבל 88? התשובה היא x=3x=3.

במדויק: משוואה מעריכית היא משוואה שבה הנעלם מופיע במעריך של חזקה, למשל 3x+1=813^{x+1}=81 או 4x−2x+1−8=04^x-2^{x+1}-8=0. פתרון של המשוואה הוא כל מספר שהצבתו במקום הנעלם נותנת שוויון נכון.

בגרף: הפתרון של 2x=82^x=8 הוא שיעור ה-xx של נקודת החיתוך של y=2xy=2^x עם הישר y=8y=8. הגרף של y=2xy=2^x כולו מעל ציר ה-xx, ולכן למשוואה כמו 2x=−12^x=-1 אין פתרון.

-3-2-1123436912(3,8)(0,1)

השוואת מעריכים בבסיס שווה

עבור a>0a>0 ו-a≠1a\ne1:

af(x)=ag(x)  ⟺  f(x)=g(x)a^{f(x)}=a^{g(x)}\iff f(x)=g(x)

כלומר, אם שני האגפים הם חזקות של אותו בסיס, המעריכים שווים.

שים לב

בבסיס a=1a=1 הכלל לא עובד: 1x=11^x=1 לכל xx. ולכל a>0a>0 החזקה axa^x חיובית תמיד, ולכן ל-ax=0a^x=0 ול-ax=−4a^x=-4 אין פתרון.

דרך הפתרון

משוואה שאפשר להביא לבסיס שווה

כשכל אגף הוא מכפלה או מנה של חזקות (ושורשים) של מספרים שהם חזקות של אותו בסיס:

1. כותבים כל מספר כחזקה של הבסיס המשותף, ושורשים כמעריך רציונלי.

2. מפשטים כל אגף לחזקה אחת af(x)a^{f(x)} בעזרת חוקי החזקות.

3. משווים את המעריכים: f(x)=g(x)f(x)=g(x).

4. פותרים את המשוואה שהתקבלה.

דרך הפתרון

משוואה עם סכום של חזקות: הצבה t=axt=a^x

כשבמשוואה מופיע סכום של חזקות של אותו בסיס, כמו a2xa^{2x}, ax+ka^{x+k} ו-axa^x:

1. כותבים כל איבר בעזרת axa^x: a2x=(ax)2a^{2x}=(a^x)^2, ax+k=ak⋅axa^{x+k}=a^k\cdot a^x.

2. מציבים t=axt=a^x ושמים לב ש-t>0t>0.

3. פותרים את המשוואה ב-tt (לינארית או ריבועית). פתרון t≤0t\le0 נפסל.

4. חוזרים ל-xx: פותרים ax=ta^x=t לכל פתרון חיובי, בהבאה לבסיס שווה.

שים לב

משוואה שבה כל החזקות באותו בסיס מופיעות רק עם מעריכים כמו xx, x+1x+1, x+2x+2 נפתרת גם בהוצאת גורם משותף: 2x+2+2x=402^{x+2}+2^x=40 נותן 2x(4+1)=402^x(4+1)=40, כלומר 2x=82^x=8 ו-x=3x=3.

דוגמה א - הבאה לבסיס שווה עם שורש ושבר

פתרו את המשוואה 2⋅4x=18x−1\sqrt{2}\cdot4^x=\frac{1}{8^{x-1}}.

פתרון

1. כותבים הכול כחזקות של 22: 2=212\sqrt{2}=2^{\frac12}, 4x=22x4^x=2^{2x}, 18x−1=2−3(x−1)\frac{1}{8^{x-1}}=2^{-3(x-1)}.

2. אגף שמאל: 212⋅22x=22x+122^{\frac12}\cdot2^{2x}=2^{2x+\frac12}. אגף ימין: 2−3x+32^{-3x+3}.

3. משווים מעריכים: 2x+12=−3x+32x+\frac12=-3x+3.

4. 5x=525x=\frac52, ולכן x=12x=\frac12.

5. בדיקה: 2⋅412=22\sqrt2\cdot4^{\frac12}=2\sqrt2, ו-18−12=8=22\frac{1}{8^{-\frac12}}=\sqrt8=2\sqrt2.

תשובה

x=12x=\frac12

דוגמה ב - הצבה t=2xt=2^x ופסילת פתרון שלילי

פתרו את המשוואה 4x−2x+1−8=04^x-2^{x+1}-8=0.

פתרון

1. כותבים בעזרת 2x2^x: 4x=(2x)24^x=(2^x)^2 ו-2x+1=2⋅2x2^{x+1}=2\cdot2^x.

2. מציבים t=2xt=2^x, t>0t>0: t2−2t−8=0t^2-2t-8=0.

3. (t−4)(t+2)=0(t-4)(t+2)=0, ולכן t=4t=4 או t=−2t=-2.

4. t=−2t=-2 נפסל, כי 2x>02^x>0.

5. 2x=4=222^x=4=2^2, ולכן x=2x=2. בדיקה: 16−8−8=016-8-8=0.

תשובה

x=2x=2

שאלות פתוחות על משוואות מעריכיות

3. אי-שוויונות מעריכיים

אי-שוויון מעריכי

מתי 2x>82^x>8? כש-xx גדל, גם 2x2^x גדל, ולכן זה קורה בדיוק כש-x>3x>3. אבל ב-(12)x>18\left(\frac12\right)^x>\frac18 התמונה הפוכה: כש-xx גדל, (12)x\left(\frac12\right)^x קטן, ולכן הפתרון הוא x<3x<3.

במדויק: אי-שוויון מעריכי הוא אי-שוויון שבו הנעלם מופיע במעריך של חזקה. הפתרון שלו הוא קבוצת כל המספרים שהצבתם במקום הנעלם נותנת אי-שוויון נכון.

הכיוון תלוי בבסיס: y=2xy=2^x עולה בכל תחום ההגדרה, ו-y=(12)xy=\left(\frac12\right)^x יורדת בכל תחום ההגדרה. שני הגרפים עוברים ב-(0,1)(0,1) ונמצאים כולם מעל ציר ה-xx.

-4-224246810(0,1)(1,2)(-1,2)

השוואת מעריכים באי-שוויון

הבסיסaf(x)>ag(x)a^{f(x)}>a^{g(x)} שקול ל-
a>1a>1f(x)>g(x)f(x)>g(x): הכיוון נשמר
0<a<10<a<1f(x)<g(x)f(x)<g(x): הכיוון מתהפך

כך גם עבור <<, ≥\ge ו-≤\le.

דרך הפתרון

אי-שוויון שאפשר להביא לבסיס שווה

כשכל אגף אפשר לכתוב כחזקה אחת של אותו בסיס aa:

1. כותבים את שני האגפים כחזקות של aa.

2. משווים מעריכים: אם a>1a>1 הכיוון נשמר, ואם 0<a<10<a<1 הכיוון מתהפך.

3. פותרים את אי-השוויון שהתקבל (לינארי או ריבועי).

דרך הפתרון

אי-שוויון עם סכום של חזקות: הצבה t=axt=a^x

כשבאי-השוויון מופיעים a2xa^{2x}, ax+ka^{x+k} ו-axa^x:

1. מציבים t=axt=a^x, עם t>0t>0.

2. פותרים את אי-השוויון ב-tt.

3. משאירים רק את החלק שבו t>0t>0.

4. חוזרים ל-xx: כל תנאי על tt הופך לאי-שוויון מעריכי פשוט, ופותרים אותו לפי הבסיס.

שים לב

הכיוון מתהפך רק בגלל בסיס בין 00 ל-11, לא בגלל סימן המעריך. למשל (13)x>9=(13)−2\left(\frac13\right)^x>9=\left(\frac13\right)^{-2} נותן x<−2x<-2.

שים לב

ax>0a^x>0 לכל xx. לכן 3x>−53^x>-5 מתקיים לכל xx, ול-3x<03^x<0 אין פתרון.

דוגמה א - בסיס קטן מ-11: הכיוון מתהפך

פתרו את אי-השוויון (12)x2≥4−x8\left(\frac12\right)^{x^2}\ge\frac{4^{-x}}{8}.

פתרון

1. כותבים את אגף ימין כחזקה של 12\frac12: 4−x=2−2x4^{-x}=2^{-2x} ו-18=2−3\frac18=2^{-3}, ולכן 4−x8=2−2x−3=(12)2x+3\frac{4^{-x}}{8}=2^{-2x-3}=\left(\frac12\right)^{2x+3}.

2. אי-השוויון: (12)x2≥(12)2x+3\left(\frac12\right)^{x^2}\ge\left(\frac12\right)^{2x+3}.

3. הבסיס 12\frac12 קטן מ-11, ולכן הכיוון מתהפך: x2≤2x+3x^2\le2x+3.

4. x2−2x−3≤0x^2-2x-3\le0, כלומר (x−3)(x+1)≤0(x-3)(x+1)\le0.

5. פרבולה ששורשיה −1-1 ו-33 ופתוחה כלפי מעלה שלילית או אפס בין השורשים.

תשובה

−1≤x≤3-1\le x\le3

דוגמה ב - הצבה t=2xt=2^x באי-שוויון ריבועי

פתרו את אי-השוויון 4x−6⋅2x+8<04^x-6\cdot2^x+8<0.

פתרון

1. מציבים t=2xt=2^x, t>0t>0: t2−6t+8<0t^2-6t+8<0.

2. (t−2)(t−4)<0(t-2)(t-4)<0, ולכן 2<t<42<t<4. כל הקטע הזה חיובי, ולכן התנאי t>0t>0 לא מוריד כלום.

3. חוזרים ל-xx: 21<2x<222^1<2^x<2^2.

4. הבסיס 22 גדול מ-11, ולכן הכיוון נשמר: 1<x<21<x<2.

תשובה

1<x<21<x<2

שאלות פתוחות על אי-שוויונות מעריכיים

4. גדילה ודעיכה מעריכית וזמן מחצית חיים

גדילה ודעיכה מעריכית

יש כמויות שבכל יחידת זמן מוכפלות באותו מספר: מספר החיידקים במעבדה מוכפל פי 22 בכל שעה, וכמות תרופה בדם קטנה בכל שעה ב-10%10\%, כלומר מוכפלת ב-0.90.9. שינוי כזה נקרא מעריכי.

במדויק: כמות f(t)f(t) משתנה באופן מעריכי אם f(t)=A⋅atf(t)=A\cdot a^t, כאשר A>0A>0 ו-a>0a>0, a≠1a\ne1. כאן A=f(0)A=f(0) היא הכמות ההתחלתית, ו-aa הוא הגורם שבו הכמות מוכפלת בכל יחידת זמן. אם a>1a>1 זו גדילה מעריכית, ואם 0<a<10<a<1 זו דעיכה מעריכית.

בגדילה, f(t)=2⋅1.5tf(t)=2\cdot1.5^t: הכמות מוכפלת פי 1.51.5 בכל יחידת זמן. בדעיכה, g(t)=8⋅0.5tg(t)=8\cdot0.5^t: הכמות נחצית בכל יחידת זמן. בשני המקרים הגרף עובר ב-(0,A)(0,A) ונשאר מעל ציר ה-tt.

-112345481216(0,2)(2,4.5)
123452468(0,8)(1,4)(2,2)

גדילה ודעיכה באחוזים

השינוי בכל יחידת זמןהגורם aaהכמות אחרי tt יחידות זמן
גדילה ב-p%p\%1+p1001+\frac{p}{100}A(1+p100)tA\left(1+\frac{p}{100}\right)^t
דעיכה ב-p%p\%1−p1001-\frac{p}{100}A(1−p100)tA\left(1-\frac{p}{100}\right)^t

בדעיכה 0<p<1000<p<100.

שים לב

אחוזים לא מתחברים: דעיכה של 20%20\% בשנה במשך שנתיים היא כפל ב-0.82=0.640.8^2=0.64, כלומר ירידה של 36%36\%, ולא של 40%40\%.

זמן מחצית חיים וזמן הכפלה

זמן מחצית חיים TT הוא הזמן שבו כמות בדעיכה מעריכית קטנה לחצי. בכל פרק זמן TT הכמות נחצית שוב, ולכן:

f(t)=A⋅(12)tTf(t)=A\cdot\left(\frac12\right)^{\frac{t}{T}}

אחרי n⋅Tn\cdot T נשארת A2n\frac{A}{2^n} מהכמות.

באותו אופן, אם הכמות מוכפלת פי 22 בכל פרק זמן TT: f(t)=A⋅2tTf(t)=A\cdot2^{\frac{t}{T}}.

שינוי בפרק זמן שאינו שלם

ב-f(t)=A⋅atf(t)=A\cdot a^t, בכל פרק זמן ss הכמות מוכפלת ב-asa^s, גם כש-ss אינו שלם: f(t+s)=f(t)⋅asf(t+s)=f(t)\cdot a^s.

למשל, חיידקים שמספרם מוכפל פי 22 בכל שעה גדלים בחצי שעה פי 212=2≈1.412^{\frac12}=\sqrt2\approx1.41.

tt שלילי מתאר זמן לפני תחילת המדידה: שעה לפני ההתחלה היו f(−1)=A2f(-1)=\frac{A}{2} חיידקים.

דרך הפתרון

פתרון בעיה של גדילה או דעיכה

כשנתונה כמות שגדלה או דועכת באופן מעריכי:

1. מזהים את הכמות ההתחלתית AA ואת יחידת הזמן.

2. מוצאים את הגורם aa (מאחוז השינוי, מזמן מחצית החיים, או מנתון של הכמות בזמן מסוים) וכותבים f(t)f(t).

3. כדי למצוא כמות בזמן נתון: מציבים את tt.

4. כדי למצוא זמן: פותרים את המשוואה המעריכית f(t)=f(t)= הכמות הנתונה, למשל בהבאה לבסיס שווה.

שים לב

שימו לב ליחידות: אם זמן מחצית החיים נתון בשעות ושואלים על יממה, מציבים t=24t=24 ולא t=1t=1.

דוגמה - מציאת זמן מחצית חיים של תרופה

בדם של חולה יש 8080 מיליגרם של תרופה. הכמות דועכת באופן מעריכי, ואחרי 1212 שעות נשארו 1010 מיליגרם.

א. מצאו את זמן מחצית החיים של התרופה.

ב. כמה מיליגרם יהיו בדם 66 שעות אחרי ההתחלה?

ג. אחרי כמה שעות יישארו בדם 2.52.5 מיליגרם?

פתרון

1. נתון: A=80A=80, f(12)=10f(12)=10, דעיכה מעריכית. המטרה: TT, f(6)f(6), והזמן שבו f(t)=2.5f(t)=2.5.

2. א: f(t)=80⋅(12)tTf(t)=80\cdot\left(\frac12\right)^{\frac{t}{T}}. מציבים t=12t=12: 80⋅(12)12T=1080\cdot\left(\frac12\right)^{\frac{12}{T}}=10, כלומר (12)12T=18=(12)3\left(\frac12\right)^{\frac{12}{T}}=\frac18=\left(\frac12\right)^3.

3. משווים מעריכים: 12T=3\frac{12}{T}=3, ולכן T=4T=4 שעות.

4. ב: f(6)=80⋅(12)64=80⋅(12)32=8022=202≈28.3f(6)=80\cdot\left(\frac12\right)^{\frac64}=80\cdot\left(\frac12\right)^{\frac32}=\frac{80}{2\sqrt2}=20\sqrt2\approx28.3.

5. ג: 80⋅(12)t4=2.580\cdot\left(\frac12\right)^{\frac{t}{4}}=2.5, כלומר (12)t4=132=(12)5\left(\frac12\right)^{\frac{t}{4}}=\frac{1}{32}=\left(\frac12\right)^5.

6. t4=5\frac{t}{4}=5, ולכן t=20t=20. בדיקה: 2020 שעות הן 55 מחציות חיים, ו-8025=2.5\frac{80}{2^5}=2.5.

51015202520406080(0,80)(4,40)(12,10)(20,2.5)
תשובה

א. 44 שעות. ב. 202≈28.320\sqrt2\approx28.3 מיליגרם. ג. אחרי 2020 שעות.

שאלות פתוחות על גדילה ודעיכה מעריכית וזמן מחצית חיים

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.