גודל שיש לו כיוון: סקלר ווקטור
יש גדלים שמספר אחד מתאר אותם עד הסוף: אורך, שטח, זמן, טמפרטורה. גדלים כאלה נקראים סקלרים. ויש גדלים שצריך לדעת עליהם גם לאן: הליכה של ק"מ צפונה מביאה למקום אחר מהליכה של ק"מ מזרחה. כוח, מהירות והעתק (שינוי מקום) הם גדלים כאלה, ומתארים אותם בעזרת וקטורים.
במדויק: סקלר הוא מספר ממשי. וקטור הוא גודל שנקבע על ידי אורך וכיוון, ומשרטטים אותו כקטע מכוון (חץ) במישור או במרחב. יוצא מן הכלל אחד: לווקטור האפס האורך , ואין לו כיוון.
שני החצים ו- באותו אורך, אבל בכיוונים שונים, ולכן הם וקטורים שונים. בנושא הזה עובדים עם וקטורים בלי מערכת צירים: חצים בצורות במישור ובגופים במרחב.
תזכורת: מקבילית
בחיבור וקטורים נשתמש הרבה במקבילית, ולכן נזכיר אותה.
במדויק: מקבילית היא מרובע שבו כל שתי צלעות נגדיות מקבילות. במקבילית כל שתי צלעות נגדיות שוות זו לזו, והאלכסונים חוצים זה את זה. מלבן, מעוין וריבוע הם מקרים פרטיים של מקבילית.
במקבילית הצלע מקבילה ושווה ל-, והצלע מקבילה ושווה ל-. האלכסונים נפגשים בנקודה , שהיא האמצע של שניהם.
תזכורת: משפט הקוסינוסים ומשפט הסינוסים
כדי לחשב גודל וכיוון של סכום וקטורים נפתור משולש. לשם כך נזכיר את שני המשפטים של טריגונומטריה במישור.
במדויק: במשולש עם צלעות , , והזוויות , , שמול הצלעות האלה:
- משפט הקוסינוסים: , כאשר היא הזווית שבין הצלעות ו-.
- משפט הסינוסים: , כאשר רדיוס המעגל החוסם.
במשולש ישר זווית מספיקים משפט פיתגורס ו-.
1. וקטור כקטע מכוון ושוויון וקטורים
וקטור, אורך ווקטור האפס
כשהולכים מנקודה לנקודה , חשוב מאיפה יצאנו ולאן הגענו. את התנועה הזאת מסמנים בחץ מ- ל-, וזה הווקטור .
במדויק: הווקטור הוא הקטע המכוון שמתחיל בנקודה (הזנב של הווקטור) ומסתיים בנקודה (הראש של הווקטור). אורך הווקטור, , הוא אורך הקטע . כאשר מתקבל וקטור האפס : אורכו ואין לו כיוון. כל וקטור אחר אורכו מספר חיובי.
מסמנים וקטור בשתי דרכים:
•לפי הזנב והראש, עם חץ: .
•באות אחת עם קו מתחתיה: , , . כותבים למשל .
הסדר של האותיות קובע את הכיוון: יוצא מ-, ו- יוצא מ-.
וקטורים שווים
וקטור נקבע רק לפי האורך והכיוון שלו, ולא לפי המקום שבו משרטטים אותו. לכן שני חצים במקומות שונים יכולים להיות אותו וקטור.
במדויק: שני וקטורים שווים אם שניהם וקטור האפס, או ששניהם אינם וקטור האפס ויש להם אותו אורך ואותו כיוון. "אותו כיוון" פירושו: הם על אותו ישר או על ישרים מקבילים, ומצביעים לאותו צד.
במקבילית הצלעות ו- מקבילות ושוות, והחצים מ- ל- ומ- ל- מצביעים לאותו צד. לכן , ושניהם הם אותו וקטור .
אורך של וקטור
- , ולכן .
- , ו- רק כאשר .
•לכל נקודה : .
וקטורים שווים ומקבילית
עבור ארבע נקודות , , , שאינן על ישר אחד:
אם ורק אם מקבילית.
במקבילית גם .
אורך שווה לא מספיק. במעוין כל הצלעות שוות, אבל , כי הכיוונים שונים. גם (כש-): אותו אורך, כיוון הפוך.
במקבילית שווים ו-, ולא ו-. עוקבים אחרי החץ: מ- ל- כמו מ- ל-.
וקטור הוא לא מספר. לא כותבים , אלא .
דוגמה - וקטורים שווים במשושה משוכלל
הוא משושה משוכלל שמרכזו ואורך צלעו .
א. רשמו את כל הווקטורים השווים ל- שהזנב והראש שלהם מבין הנקודות , , , , , , .
ב. מהו ?
1. נתון: משושה משוכלל, המרכז, אורך הצלע . המטרה: וקטורים עם אותו אורך ואותו כיוון כמו .
2. הקטעים מ- לקודקודים מחלקים את המשושה לשישה משולשים שווי צלעות, שאורך כל צלע בהם .
3. המרובעים ו- הם מעוינים, ולכן מקביליות. לפי הכלל של וקטורים שווים ומקבילית: ו-.
4. גם מקבילית (במשושה משוכלל ו-), ולכן .
5. ב: , , על ישר אחד, ולכן , ו-.
א. , , . ב. .
2. חיבור וקטורים: כלל המשולש וכלל המקבילית
סכום של שני וקטורים
אם הולכים מ- ל- ואחר כך מ- ל-, בסוף הגענו מ- ל-. זה חיבור וקטורים: שתי תזוזות, אחת אחרי השנייה.
במדויק: כדי לחבר את ו- בוחרים נקודה , משרטטים , ומהראש משרטטים . הסכום הוא הווקטור . התוצאה לא תלויה בנקודה שבחרנו, והסכום של שני וקטורים הוא תמיד וקטור.
שתי דרכים לשרטט סכום:
- כלל המשולש: הזנב של בראש של . הסכום הולך מהזנב של לראש של .
- כלל המקבילית: ו- יוצאים מאותה נקודה . משלימים מקבילית, והסכום הוא האלכסון שיוצא מ-.
כלל המשולש (כלל השרשרת)
לכל שלוש נקודות , , (גם על ישר אחד, וגם כשחלקן מתלכדות):
כך גם לכמה וקטורים: . הראש של כל וקטור הוא הזנב של הבא, והסכום הולך מהזנב הראשון לראש האחרון.
כלל המקבילית
עבור ו- שאינם על ישר אחד: משלימים את המקבילית , ואז
כלומר הסכום הוא האלכסון שיוצא מהזנב המשותף.
מסלול סגור
כשחוזרים לנקודת ההתחלה, הסכום הוא וקטור האפס: . כך בכל מצולע, בכל מספר צלעות, כשהולכים מסביב.
כשהווקטורים על ישר אחד או על ישרים מקבילים אין מקבילית, ומשתמשים בכלל המשולש.
האורך של סכום הוא לא סכום האורכים: בדרך כלל . יש שוויון רק כשהווקטורים באותו כיוון, או כשאחד מהם .
דוגמה - שרשרת של וקטורים בתיבה
נתונה התיבה .
כתבו כל סכום כווקטור אחד:
א.
ב.
ג.
ד.
1. נתון: תיבה, כלומר כל הפאות מלבנים. המטרה: לכתוב כל סכום כווקטור אחד בעזרת כלל המשולש וכלל המקבילית.
2. א: זו שרשרת (הראש של כל וקטור הוא הזנב של הבא), ולכן הסכום הוא .
3. ב: שני הווקטורים יוצאים מ-. הבסיס מלבן, כלומר מקבילית, ולפי כלל המקבילית הסכום הוא .
4. ג: . הפאה מלבן, ולכן . מכאן .
5. ד: המסלול מ- ל-, ל- וחזרה ל- סגור, ולכן הסכום .
א. ב. ג. ד.
3. חיסור וקטורים והווקטור הנגדי
הווקטור הנגדי
אם הולכים מ- ל- וחוזרים מ- ל-, לא זזנו בכלל. החזרה היא הווקטור הנגדי: אותו אורך, כיוון הפוך.
במדויק: הווקטור הנגדי ל-, שמסמנים , הוא הווקטור היחיד שמקיים . כש-, יש ל- אותו אורך כמו ל- וכיוון הפוך. הנגדי לווקטור האפס הוא .
הווקטור נגדי ל-: אותו אורך, ישרים מקבילים, אבל הוא מצביע לצד השני.
הפרש של וקטורים
חיסור של מספרים הוא הוספה של הנגדי: . עם וקטורים זה בדיוק אותו דבר.
במדויק: ההפרש הוא הווקטור . זה הווקטור היחיד שמקיים .
כש- ו- יוצאים מאותה נקודה, ההפרש הוא החץ מהראש של לראש של , כלומר . בדיקה: .
הווקטור הנגדי לפי נקודות
לכל שתי נקודות , : , ולכן
וגם .
חיסור וקטורים עם זנב משותף
- : החץ הולך מהראש של (הווקטור שמחסרים) לראש של .
•לכל נקודה : .
•במקבילית עם , : אלכסון אחד הוא הסכום, , והשני הוא ההפרש, .
הוא , לא . בדיקה: מוסיפים לתשובה את הווקטור שחיסרנו, וצריך לקבל את הווקטור שממנו חיסרנו: .
ו- הם וקטורים נגדיים: .
דוגמה - הבעת האלכסונים של מקבילית כסכום וכהפרש
במקבילית נסמן ו-.
הביעו באמצעות ו- את הווקטורים , , , , .
1. נתון: מקבילית, , . המטרה: לכתוב כל וקטור בעזרת ו-.
2. במקבילית . לפי כלל המשולש: .
3. .
4. : שני הווקטורים ו- יוצאים מ-, ולכן .
5. .
6. .
, , , ,
4. כפל וקטור בסקלר
כפל וקטור בסקלר
הוא חץ באותו כיוון כמו , וארוך ממנו פי . כותבים אותו . כך אפשר להכפיל וקטור בכל מספר, גם שבר וגם מספר שלילי.
במדויק: לכל סקלר (מספר ממשי) ולכל וקטור , הוא וקטור:
•אם או : .
•אחרת: אורכו , והכיוון שלו כמו של כש-, והפוך לו כש-.
ארוך פי מ- ובאותו כיוון. ארוך פי מ- ובכיוון ההפוך. שלושת החצים על ישרים מקבילים.
אורך וכיוון של
כש-, הוא נמצא על אותו ישר כמו או על ישר מקביל לו.
מקרים מיוחדים
-
-
- ו-
•חילוק בסקלר הוא כפל ב-: .
האורך של הוא , לא . אורך אף פעם לא שלילי, ולכן לוקחים .
הוא הווקטור , לא המספר .
דוגמה - נקודות על ישר: היחס בין הקטעים כסקלר
הנקודה נמצאת על הקרן , מעבר לנקודה , כך ש-. נתון .
א. הביעו את , ו- באמצעות .
ב. מצאו את ואת .
ג. מצאו מספר שעבורו .
1. נתון: , , על ישר אחד, מעבר ל-, , . המטרה: לכתוב את הווקטורים כמכפלות של .
2. א: באותו כיוון כמו וארוך ממנו פי , ולכן .
3. לפי חיסור עם זנב משותף: .
4. .
5. ב: ו-.
6. ג: , ו-. לכן .
א. , , . ב. ו-. ג. .
5. תכונות הפעולות: חילוף, קיבוץ ופילוג
חוקי הפעולות בווקטורים
עם מספרים אנחנו רגילים לשנות סדר, לפתוח סוגריים ולכנס איברים דומים. מתברר שחיבור וקטורים וכפל וקטור בסקלר מקיימים את אותם חוקים, ולכן מחשבים עם וקטורים כמו עם ביטויים אלגבריים.
במדויק: חוקי הפעולות הם שוויונות בין ביטויים עם וקטורים: בחיבור וקטורים, חילוף, קיבוץ, איבר האפס ואיבר נגדי; בכפל וקטור בסקלר, כפל ב-, קיבוץ ושני חוקי פילוג. כל חוק מתקיים לכל הווקטורים , , ולכל הסקלרים , , במישור ובמרחב.
חוק החילוף רואים במקבילית : (קודם , אחר כך ) ו- (קודם , אחר כך ) מגיעים לאותה נקודה . שתי הדרכים נותנות את האלכסון .
תכונות החיבור
תכונות הכפל בסקלר
פישוט ביטוי וקטורי ופתרון משוואה וקטורית
כשנתון ביטוי או משוואה עם וקטורים וסקלרים:
1. פותחים סוגריים לפי חוקי הפילוג.
2. מכנסים איברים דומים: מקדמים של אותו וקטור מחברים, .
3. במשוואה: מעבירים את כל האיברים עם הווקטור הלא ידוע לאגף אחד, ואת השאר לאגף השני.
4. מחלקים את שני האגפים במקדם של הלא ידוע (רק אם הוא שונה מ-).
חוק הפילוג של סכום סקלרים מסביר למה . אבל לא מתכנס: אלה שני וקטורים שונים.
משוואה וקטורית שכל האיברים בה מתבטלים נכתבת , עם וקטור האפס ולא עם המספר .
דוגמה - פתרון משוואה וקטורית בעזרת חוקי הפילוג
א. פשטו: .
ב. מצאו את הווקטור שמקיים . הביעו אותו באמצעות ו-.
1. א: פותחים סוגריים (פילוג): .
2. מכנסים (חילוף, קיבוץ ופילוג של סכום סקלרים): .
3. ב: פותחים סוגריים: .
4. מעבירים אגפים: , כלומר .
5. כופלים את שני האגפים ב-: .
6. בדיקה: מציבים בשני האגפים: וגם . שווים.
א. ב.
6. יישומים פיזיקליים: כוחות, מהירויות והעתק
כוח שקול, מהירות שקולה והעתק
כששני אנשים מושכים חבלים שקשורים לאותה יתד, היתד מרגישה כוח אחד: הסכום של שני הכוחות. כך גם סירה בנהר: המהירות שלה ביחס לחוף היא סכום המהירות שלה במים ומהירות הזרם.
במדויק: כוח, מהירות והעתק (שינוי מקום) הם וקטורים: יש להם גודל וכיוון. הכוח השקול של כמה כוחות שפועלים על אותה נקודה הוא הסכום הווקטורי שלהם. נקודה נמצאת בשיווי משקל כשהכוח השקול שפועל עליה הוא . הזווית בין שני וקטורים שאינם היא הזווית () בין החצים כשמשרטטים אותם מאותה נקודה.
ו- פועלים על הנקודה , והזווית ביניהם . לפי כלל המקבילית, השקול הוא האלכסון שיוצא מ-.
שיווי משקל
•הכוחות בשיווי משקל כאשר .
•הכוח שמאזן את השקול הוא : אותו גודל, כיוון הפוך.
גודל וכיוון של סכום שני וקטורים
כשנתונים הגדלים , והזווית ביניהם ():
1. משרטטים את ואת מאותה נקודה ומשלימים מקבילית. הסכום הוא האלכסון.
2. מסתכלים על המשולש שצלעותיו , (צלע נגדית במקבילית) והאלכסון. הזווית שבו מול האלכסון היא .
3. גודל הסכום, לפי משפט הקוסינוסים: .
4. הכיוון: מוצאים במשולש, לפי משפט הסינוסים, את הזווית בין הסכום לאחד הווקטורים.
כש- המקבילית היא מלבן: הגודל לפי פיתגורס, והכיוון לפי .
במשולש של המקבילית הזווית מול האלכסון היא , ולא . ב-, למשל, מציבים במשפט הקוסינוסים .
כשהזווית בין הכוחות חדה, הגודל של השקול גדול מכל אחד מהם. כשהיא , הכוחות מחלישים זה את זה: הגודל של השקול הוא ההפרש בין הגדלים.
דוגמה א - שני כוחות בזווית וכוח מאזן
על נקודה פועלים שני כוחות: בגודל ניוטון ו- בגודל ניוטון. הזווית בין הכוחות .
א. מצאו את הגודל של הכוח השקול ואת הזווית בינו לבין .
ב. איזה כוח שלישי צריך להפעיל על כדי שהנקודה תהיה בשיווי משקל?
1. נתון: , , הזווית ביניהם . המטרה: הגודל והכיוון של , ואחר כך הכוח המאזן.
2. משלימים מקבילית. במשולש : , (צלע נגדית במקבילית), והזווית .
3. משפט הקוסינוסים: , ולכן .
4. הזווית בין ל-, לפי משפט הסינוסים: , ולכן .
5. חדה (היא מול הצלע , שקצרה מ-), ולכן .
6. ב: בשיווי משקל , ולכן : גודל ניוטון, בכיוון הפוך ל-. הזווית בינו לבין היא .
א. ניוטון, בזווית של כ- עם . ב. : ניוטון בכיוון הפוך ל-.
דוגמה ב - מהירויות ניצבות: סירה שחוצה נהר
סירה חוצה נהר שרוחבו מטר. ביחס למים הסירה שטה במהירות מ' לשנייה, בכיוון ניצב לגדה. מהירות הזרם מ' לשנייה, במקביל לגדה.
א. מצאו את גודל המהירות של הסירה ביחס לגדה, ואת הזווית בין המהירות הזאת לכיוון הניצב לגדה.
ב. אחרי כמה זמן הסירה מגיעה לגדה השנייה? מה אורך ההעתק שלה, וכמה מטרים הזרם סחף אותה במקביל לגדה?
1. נתון: ניצב לגדה, במקביל לגדה, רוחב הנהר . המטרה: המהירות , הזמן וההעתק.
2. הזווית בין המהירויות , ולכן המקבילית היא מלבן. לפי פיתגורס: מ' לשנייה.
3. הזווית בין לכיוון הניצב: , ולכן .
4. ב: הזרם מקביל לגדה ולא מקרב את הסירה אליה. לכן את רוחב הנהר הסירה עוברת רק בזכות : הזמן שניות.
5. ההעתק בזמן הזה הוא , ואורכו מטר.
6. הסחיפה: , שאורכה מטר. בדיקה: .
א. מ' לשנייה, בזווית של כ- עם הכיוון הניצב לגדה. ב. שניות. העתק מטר, סחיפה מטר.