תזכורת: וקטור ופעולות על וקטורים
וקטור הוא חץ: יש לו אורך ויש לו כיוון. כדי להגיע מ- ל- אפשר לעבור דרך נקודה , וכך בדיוק מחברים וקטורים.
במדויק: וקטור הוא גודל שנקבע על ידי אורך וכיוון, ומשרטטים אותו כקטע מכוון (חץ) במישור או במרחב. הוא הווקטור שזנבו ב- וראשו ב-. שני וקטורים שווים אם שניהם וקטור האפס, או ששניהם אינם וקטור האפס ויש להם אותו אורך ואותו כיוון (גם אם הם לא מתחילים באותה נקודה). לכל שלוש נקודות , , מתקיים . הווקטור הנגדי ל- הוא , וחיסור הוא חיבור של הנגדי: . וקטור האפס הוא : אורכו ואין לו כיוון. בכפל בסקלר: אם או , אז . אחרת האורך של הוא כפול האורך של ; אם הכיוון נשמר, ואם הכיוון מתהפך.
חוקי החשבון הרגילים נשמרים: , , , , . לכן מכנסים איברים דומים כמו באלגברה: .
וקטורים קולינאריים
שני וקטורים שמצביעים לאורך אותו קו, באותו כיוון או בכיוון ההפוך, נקראים קולינאריים. למשל , ו-.
במדויק: שני וקטורים הם קולינאריים אם הם נמצאים על ישר אחד או על ישרים מקבילים. וקטור האפס קולינארי לכל וקטור. אם , אז קולינארי ל- אם ורק אם יש מספר כך ש-.
בסרטוט, ו- קולינאריים ל-. הווקטור אינו קולינארי ל-: אין מספר שעבורו .
לכל שתי נקודות שונות ו- ולכל , הווקטור נמצא על הישר או על ישר מקביל לו.
1. צירוף לינארי של וקטורים
צירוף לינארי
בשאלות וקטורים בוחרים כמה וקטורים "בסיסיים", למשל שתי צלעות של מקבילית, ומבטאים בעזרתם כל וקטור אחר בסרטוט. ביטוי כמו נקרא צירוף לינארי של ו-.
במדויק: הווקטור הוא צירוף לינארי של הווקטורים ו- אם יש מספרים ממשיים ו- כך ש-. המקדמים יכולים להיות כל מספר ממשי, כולל ומספרים שליליים. באותו אופן, צירוף לינארי של , , הוא וקטור מהצורה .
במקבילית עם ו- שני האלכסונים הם צירופים לינאריים: ו-.
גם וקטור האפס הוא צירוף לינארי של כל וקטורים: .
הבעת וקטור באמצעות וקטורים נתונים
כשמבקשים להביע וקטור באמצעות וקטורים נתונים:
1. בוחרים מסלול מ- ל- לאורך קטעים שהווקטורים שלהם ידועים.
2. כותבים את המסלול כסכום: .
3. מחליפים כל וקטור בביטוי שלו: וקטור שווה (צלע מקבילה ושווה, באותו כיוון), וקטור נגדי (סימן מינוס), או חלק מווקטור (נקודה על קטע).
4. מכנסים איברים דומים.
וקטורים שימושיים במקבילית
במקבילית עם ו-:
•צלעות נגדיות: , , ולכן , .
•אלכסונים: , .
כיוון קובע: . בכל צעד במסלול בודקים אם הולכים עם הכיוון של הווקטור הנתון או נגדו.
בדיקה עצמית: כשהווקטורים הנתונים בלתי תלויים לינארית, מסלול אחר מ- ל- חייב לתת אותו ביטוי.
דוגמה - שלושה וקטורים במקבילית בעזרת שתי צלעות
במקבילית נסמן , . הנקודה היא אמצע הצלע , והנקודה נמצאת על הצלע כך ש-.
הביעו באמצעות ו- את הווקטורים , ו-.
1. נתון: מקבילית, אמצע , . המטרה: שלושה וקטורים באמצעות ו-.
2. במקבילית ו-. לכן ו-.
3. .
4. .
5. .
6. בדיקה במסלול אחר: . אותו ביטוי.
, ,
2. תלות לינארית ואי-תלות
תלות לינארית ואי-תלות
לפעמים אפשר להגיע לווקטור אחד בעזרת וקטורים אחרים, ולפעמים לא. אם , אז "לא מביא משהו חדש": הוא בנוי מ- ומ-.
במדויק: וקטור נקרא תלוי לינארית בקבוצה של וקטורים אחרים אם אפשר להביע אותו כצירוף לינארי של הווקטורים בקבוצה. קבוצה של שני וקטורים או יותר נקראת בלתי תלויה לינארית אם אף וקטור בה לא ניתן להבעה כצירוף לינארי של הווקטורים האחרים בה. אחרת הקבוצה תלויה לינארית.
בקובייה נסמן ו-. הווקטור תלוי לינארית ב- וב-: שלושתם צלעות של המשולש , ולכן הם באותו מישור. לעומת זאת שלושת המקצועות , , לא נמצאים באותו מישור, והם קבוצה בלתי תלויה לינארית.
מתי קבוצה תלויה לינארית
קבוצה עם וקטור האפס
קבוצה של שני וקטורים או יותר שיש בה את תלויה לינארית, כי (וכך לכל וקטור אחר בקבוצה).
שלושה וקטורים, ששניים מהם לא קולינאריים
אם ו- אינם קולינאריים, הקבוצה תלויה לינארית אם ורק אם הוא צירוף לינארי של ו-.
בדיקת תלות לינארית
כשנתונה קבוצת וקטורים ושואלים אם היא תלויה לינארית:
1. מביעים את כל הווקטורים באמצעות אותם וקטורים בסיסיים.
2. שני וקטורים: בודקים אם הם קולינאריים, כלומר אם אחד מהם הוא מספר כפול השני. אם כן, הקבוצה תלויה. אם ההנחה שהם קולינאריים מובילה לסתירה (למשל ששני וקטורים בסיסיים לא קולינאריים הם כפולה זה של זה), הקבוצה בלתי תלויה.
3. שלושה וקטורים: מחפשים את אחד מהם כצירוף לינארי של שני האחרים. אם יש צירוף, הקבוצה תלויה. אם שניים מהם לא קולינאריים והשלישי אינו צירוף שלהם, הקבוצה בלתי תלויה.
קבוצה תלויה לא אומרת שכל וקטור בה הוא צירוף של האחרים. ב- (כש-, לא קולינאריים) הקבוצה תלויה, אבל אינו צירוף של ו-.
דוגמה - תלות ואי-תלות במשושה משוכלל
במשושה משוכלל נסמן , . ידוע שהאלכסון מקביל לצלע , באותו כיוון, וארוך ממנה פי 2, ושהצלע מקבילה ל- ושווה לה, באותו כיוון.
א. הראו שהקבוצה תלויה לינארית.
ב. הראו שהקבוצה בלתי תלויה לינארית.
1. נתון: משושה משוכלל, , . ו- אינם קולינאריים (צלעות סמוכות). המטרה: לבדוק תלות בשתי קבוצות.
2. א: .
3. לכן : וקטור בקבוצה הוא צירוף לינארי של האחרים, והקבוצה תלויה לינארית.
4. ב: .
5. נניח שהקבוצה תלויה. אז קולינארי ל-, ויש כך ש-, כלומר .
6. זה אומר ש- קולינארי ל-, בסתירה לנתון. לכן הקבוצה בלתי תלויה לינארית.
א. , תלויה. ב. אינו כפולה של , בלתי תלויה.
3. יחידות ההצגה במישור: שני וקטורים בלתי תלויים
הצגה יחידה במישור
שני וקטורים במישור שאינם על אותו קו מספיקים כדי "להגיע" לכל וקטור במישור: הולכים כמה צעדים בכיוון של וכמה צעדים בכיוון של . ויש רק דרך אחת לעשות את זה.
במדויק: אם ו- בלתי תלויים לינארית (לא קולינאריים), כל וקטור שנמצא במישור שהם קובעים (או במישור מקביל לו) אפשר לכתוב בצורה , והמספרים ו- נקבעים באופן יחיד. ולהפך: כל צירוף נמצא במישור הזה או במישור מקביל לו.
בסרטוט, הוא אלכסון של מקבילית שצלעותיה על הישרים של ושל . הצלע בכיוון היא , והצלע בכיוון היא , ולכן . אין עוד זוג מספרים שנותן את .
השוואת מקדמים במישור
אם ו- בלתי תלויים לינארית ו-, אז וגם .
בפרט: אם , אז .
נקודה במישור שקובעות שלוש נקודות
, , נקודות שאינן על ישר אחד. וקטור הוא צירוף לינארי של ו- אם ורק אם הוא נמצא במישור או במישור מקביל לו. בפרט, הנקודה נמצאת במישור אם ורק אם יש מספרים , כך ש-.
מציאת מספרים לא ידועים בהשוואת מקדמים
כשאותו וקטור נתון בשני ביטויים, ויש בהם מספרים לא ידועים:
1. מביעים את שני הביטויים באמצעות אותם שני וקטורים בלתי תלויים ו-.
2. משווים את המקדם של בשני הביטויים, ואת המקדם של .
3. פותרים את מערכת המשוואות.
התנאי "בלתי תלויים" הכרחי. אם , אז : אותו וקטור בשתי הצגות שונות.
משווים מקדמים רק אחרי ששני הביטויים כתובים באמצעות אותם שני וקטורים. ביטוי עם במקום צריך קודם להמיר.
דוגמה - מיקום נקודה על צלע מתוך ביטוי נתון
במשולש נסמן , . הנקודה נמצאת על הצלע כך ש-. נתון: .
מצאו את ואת .
1. נתון: על , , וביטוי ל-. המטרה: ו-.
2. .
3. .
4. ו- בלתי תלויים לינארית (צלעות של משולש), ולכן ההצגה יחידה. משווים מקדמים:
•של : , ולכן .
•של : .
,
4. יחידות ההצגה במרחב: שלושה וקטורים בלתי תלויים
הצגה יחידה במרחב
במרחב שני וקטורים כבר לא מספיקים: כל הצירופים שלהם נשארים במישור אחד. צריך וקטור שלישי שיוצא מהמישור, כמו מקצוע צדדי של תיבה.
במדויק: אם , , בלתי תלויים לינארית (כשמשרטטים אותם מאותה נקודה, אין מישור שמכיל את שלושתם), כל וקטור במרחב אפשר לכתוב בצורה , והמספרים , , נקבעים באופן יחיד.
אם , , , הן ארבע נקודות שאינן באותו מישור, הווקטורים , , בלתי תלויים לינארית, וכל וקטור במרחב הוא צירוף לינארי שלהם.
בתיבה שלושת המקצועות שיוצאים מ-, , , , לא נמצאים באותו מישור. אלכסון התיבה הוא .
השוואת מקדמים במרחב
אם , , בלתי תלויים לינארית ו-, אז , וגם .
ארבע נקודות באותו מישור
, , לא על ישר אחד. הנקודה נמצאת במישור אם ורק אם עבור מספרים , . אם אין צירוף כזה, , , , אינן באותו מישור, ו-, , בלתי תלויים לינארית.
נקודת חיתוך של ישר ומישור בגוף
כשמחפשים איפה ישר חותך מישור (בתיבה, במנסרה או בפירמידה):
1. בוחרים שלושה וקטורים בלתי תלויים לאורך מקצועות, , , .
2. נקודת החיתוך על הישר: .
3. במישור: .
4. מביעים את (או וקטור אחר אל ) בשתי הדרכים באמצעות , , .
5. משווים את שלושת המקדמים ופותרים: שלוש משוואות בשלושה נעלמים.
בתיבה, במנסרה ובפירמידה, שלושה מקצועות שיוצאים מאותו קודקוד ולא נמצאים כולם באותה פאה אינם באותו מישור. לכן הם מתאימים כווקטורים בסיסיים.
במרחב יש שלוש משוואות מקדמים. אם יש רק שני נעלמים, המשוואה השלישית היא בדיקה: אם היא לא מתקיימת, אין נקודה כזאת.
דוגמה - אלכסון תיבה חותך מישור דרך שלושה קודקודים
נתונה תיבה . נסמן , , . האלכסון חותך את המישור בנקודה .
מצאו את היחס .
1. נתון: תיבה, על ובמישור . המטרה: .
2. על האלכסון: .
3. במישור : , כאשר ו-.
4. לכן .
5. , , בלתי תלויים לינארית, ולכן משווים מקדמים: , , .
6. מציבים: , ולכן .
7. , ולכן .
5. אמצע קטע וחלוקת קטע ביחס נתון
חלוקת קטע ביחס נתון
נקודה על קטע מחלקת אותו לשני חלקים. אם , הקטע מחולק ל-5 חלקים שווים: 2 מהם מ- עד , ו-3 מ- עד .
במדויק: הנקודה מחלקת את הקטע ביחס (כאשר , ) אם נמצאת על הקטע ו-. כאשר , היא אמצע הקטע.
כדי לבטא את מנקודה כלשהי, הולכים מ- ל- ואז חלק מהדרך מ- ל-:
.
בסרטוט , ולכן .
וקטור לנקודה שמחלקת קטע
על הקטע ו-:
- , .
•לכל נקודה : .
וקטור לאמצע קטע
אמצע הקטע : לכל נקודה , .
בפרט, אם אמצע הצלע במשולש : .
מהווקטור אל היחס
אם ו-, אז על הקטע ו-. למשל נותן .
בנוסחה עם המקדמים "מתחלפים": ליד בא , החלק הרחוק מ-. בדיקה: ככל ש- קרובה יותר ל-, המקדם של גדול יותר.
אומר , לא . מחלקים בסכום החלקים.
דוגמה - נקודה על צלע ביחס נתון ואמצע של קטע
במשולש נסמן , . הנקודה על הצלע מקיימת . הנקודה היא אמצע הקטע .
הביעו את ואת באמצעות ו-.
1. נתון: , אמצע . המטרה: ו-.
2. מחלקת את ביחס . לפי נוסחת החלוקה עם : .
3. אמצע : .
4. .
,
6. מפגש התיכונים ונקודות מיוחדות בעזרת וקטורים
מפגש התיכונים במשולש
שלושת התיכונים במשולש נפגשים בנקודה אחת. בעזרת וקטורים קל למצוא את המקום שלה ולהוכיח שהיא מחלקת כל תיכון ביחס .
במדויק: מפגש התיכונים של המשולש הוא הנקודה שבה נחתכים שלושת התיכונים (הקטעים מכל קודקוד לאמצע הצלע שמולו). מחלקת כל תיכון ביחס , כשהחלק הארוך צמוד לקודקוד.
כך מוכיחים את היחס בעזרת יחידות ההצגה: נסמן , , אמצע , אמצע , ו- מפגש ו-.
- .
- .
•משווים מקדמים: ו-. לכן , ו-.
וקטור למפגש התיכונים
מפגש התיכונים של המשולש :
- , כאשר אמצע .
•לכל נקודה : .
אלכסוני מקבילית
מרובע הוא מקבילית אם ורק אם האלכסונים שלו חוצים זה את זה. במקבילית מפגש האלכסונים מקיים , כאשר , .
קטעי האמצעים של מקצועות נגדיים בטטראדר
בטטראדר (פירמידה משולשת), מקצועות נגדיים הם מקצועות בלי נקודה משותפת: ו-, ו-, ו-. שלושת הקטעים שמחברים את אמצעי המקצועות הנגדיים נפגשים בנקודה אחת , והיא אמצע של כל אחד מהם. לכל נקודה : . הנקודה הזאת נקראת מרכז הכובד של הטטראדר.
הוכחה שקטעים נפגשים בנקודה אחת
כשצריך להוכיח שכמה קטעים עוברים דרך נקודה אחת:
1. בוחרים נקודת מוצא ומחשבים לכל קטע את הווקטור לנקודה מיוחדת עליו (אמצע, או נקודה שמחלקת ביחס שמשערים).
2. מראים שכל הקטעים נותנים אותו וקטור .
3. אותו וקטור מאותה נקודה פירושו אותה נקודה, ולכן כל הקטעים עוברים דרכה.
היחס נמדד מהקודקוד: ו-. לא .
דוגמה - מפגש תיכונים של משולש בתוך מקבילית
במקבילית נסמן , . הנקודה היא מפגש התיכונים של המשולש .
א. הביעו את באמצעות ו-.
ב. הוכיחו ש- נמצאת על האלכסון , ומצאו את היחס .
1. נתון: מקבילית, מפגש התיכונים של . המטרה: , ואז מיקום על .
2. לפי נוסחת מפגש התיכונים עם : .
3. במקבילית , ולכן .
4. ב: . הווקטורים קולינאריים ויש להם נקודה משותפת , ולכן על הישר , ובין ל- כי .
5. ו-, ולכן .
א. . ב. על , ו-.
7. הוכחות: נקודות על ישר אחד ומקבילות
נקודות על ישר אחד וישרים מקבילים
וקטורים קולינאריים יכולים לשכב על אותו ישר, ויכולים לשכב על שני ישרים מקבילים. מה שמבדיל ביניהם הוא נקודה משותפת.
במדויק: שלוש נקודות , , נמצאות על ישר אחד אם יש ישר שעובר דרך שלושתן. הישרים ו- (כאשר , ) מקבילים אם עבור מספר , והם לא אותו ישר.
בסרטוט של שלוש הנקודות , , מתקיים , ולשני הווקטורים יש נקודה משותפת : הנקודות על ישר אחד. בסרטוט של ארבע הנקודות , , , מתקיים , אבל לא על הישר : הישרים מקבילים.
שלוש נקודות על ישר אחד
. הנקודות , , על ישר אחד אם ורק אם יש מספר כך ש-.
ישר מקביל למישור
, , לא על ישר אחד, ו-. אם , הישר נמצא במישור או מקביל לו. אם בנוסף לא במישור , הישר מקביל למישור.
קטע אמצעים במשולש ובמרובע
•במשולש , אם ו- אמצעי ו-: . לכן ו-.
•במרובע , אם אמצע ו- אמצע : . בטרפז עם הווקטורים ו- באותו כיוון, ולכן מקביל לבסיסים ו-.
הוכחה שנקודות על ישר אחד
כשצריך להוכיח ש-, , על ישר אחד:
1. מביעים את ואת באמצעות וקטורים בסיסיים בלתי תלויים.
2. מוצאים מספר כך ש-.
3. כותבים: הווקטורים קולינאריים ויש להם נקודה משותפת , ולכן , , על ישר אחד.
4. אם מבקשים יחס ו-: על הקטע ו-. למשל נותן .
וקטורים קולינאריים בלבד לא מוכיחים ישר אחד. בלי נקודה משותפת הם יכולים להיות על ישרים מקבילים.
דוגמה - הוכחה שנקודה על אלכסון נמצאת על קטע
במקבילית נסמן , . הנקודה היא אמצע הצלע , והנקודה על האלכסון מקיימת .
א. הביעו את ואת באמצעות ו-.
ב. הוכיחו שהנקודות , , על ישר אחד, ומצאו את היחס .
1. נתון: מקבילית, אמצע , . המטרה: שני וקטורים, ואז ישר אחד ויחס.
2. , כי .
3. , ו-. לכן .
4. ב: .
5. : הווקטורים קולינאריים ויש להם נקודה משותפת , ולכן , , על ישר אחד.
6. ו-, ולכן .
א. , . ב. , ו-.
8. הוכחות: יחסי קטעים במשולש ובמרובע
יחסי קטעים בעזרת יחידות ההצגה
כששני קטעים נחתכים, לא תמיד רואים באיזה יחס הנקודה מחלקת כל אחד מהם. עם וקטורים מגיעים לנקודה בשתי דרכים, ויחידות ההצגה נותנת את היחסים.
במדויק: אם היא נקודת החיתוך של הקטעים ו-, אז יש מספרים ו- (בין ל-) כך ש- וגם . כש- אינה קצה של אף אחד מהקטעים, המספר נותן את היחס , והמספר נותן .
דוגמה מוכרת: במקבילית האלכסונים נחתכים בנקודה , ו-. כלומר אמצע של שני האלכסונים. ההוכחה בדיוק כמו בדרך הפתרון "נקודת חיתוך של שני קטעים": ו-, ומהשוואת מקדמים .
נקודת חיתוך של שני קטעים
כשנקודה היא חיתוך של שני קטעים ומבקשים יחסים:
1. בוחרים שני וקטורים בסיסיים בלתי תלויים , .
2. כותבים את על כל קטע עם פרמטר משלו: ו-.
3. מביעים את אותו וקטור, למשל , בשתי דרכים: , וגם .
4. משווים את המקדמים של ושל . מקבלים שתי משוואות ב- וב-.
5. מתרגמים ליחסים: , .
טרפז: וקטור הבסיס הקצר
בטרפז עם הבסיסים באותו כיוון. אם , אז .
לכל נקודה על קטע פרמטר נפרד ( ו-). אם משתמשים באותה אות לשני הקטעים, מניחים בלי סיבה שהיחסים שווים.
בדיקה עצמית: ו- חייבים לצאת בין ל-, כי על שני הקטעים.
דוגמה - חיתוך אלכסון עם קטע לאמצע בסיס בטרפז
בטרפז () נתון . הנקודה היא אמצע הבסיס . הקטע חותך את האלכסון בנקודה . נסמן , .
מצאו את היחסים ו-.
1. נתון: טרפז, , אמצע , חיתוך ו-. המטרה: שני יחסים.
2. הבסיסים באותו כיוון ו-, ולכן ו-.
3. . .
4. על : .
5. על : .
6. ו- בלתי תלויים (צלעות סמוכות), ולכן משווים מקדמים: ו-.
7. מציבים: , ולכן , וגם .
8. , ו-.
,