תזכורת: שכיחות יחסית
בסטטיסטיקה למדנו לספור כמה פעמים הופיע כל נתון. אם ב-20 הטלות של מטבע יצא 'עץ' 9 פעמים, השכיחות של 'עץ' היא 9, והשכיחות היחסית שלו היא .
במדויק: השכיחות היחסית של תוצאה היא מספר הפעמים שהתוצאה התקבלה, חלקי מספר כל הפעמים שעשינו את הניסוי. אפשר לכתוב אותה כשבר, כמספר עשרוני או באחוזים: .
ניסוי ותוצאה
כשמטילים קובייה, אי אפשר לדעת מראש מה ייצא. פעולה כזאת נקראת ניסוי, ומה שיוצא נקרא תוצאה.
במדויק: ניסוי הוא פעולה שיכולות להיות לה כמה תוצאות אפשריות, ואי אפשר לדעת מראש איזו מהן תתקבל. התוצאות האפשריות הן כל מה שיכול לצאת בניסוי. בכל ביצוע של הניסוי מתקבלת בדיוק תוצאה אחת מהן.
הסתברות
מחר ירד גשם? אולי. הסתברות היא מספר שאומר כמה זה סביר.
במדויק: ההסתברות של תוצאה היא מספר שקובעים מראש, לפני הניסוי, והוא מבטא עד כמה סביר שהתוצאה תתקבל. ההסתברות היא תמיד מספר בין ל-, כולל וכולל :
אפשר לחשוב על ההסתברות כעל נקודה על סולם מ- עד . בקצה אחד, : בלתי אפשרי, למשל לקבל בהטלת קובייה רגילה. באמצע, : למשל 'עץ' בהטלת מטבע. בקצה השני, : ודאי, למשל לקבל מספר קטן מ- בהטלת קובייה.
את ההסתברות כותבים כשבר, כמספר עשרוני או באחוזים: .
1. מאורע פשוט
מאורע
בהטלת קובייה אפשר לשאול על תוצאה אחת: 'האם ייצא 4?'. אפשר לשאול גם על כמה תוצאות יחד: 'האם ייצא מספר זוגי?'. דבר כזה שאנחנו שואלים עליו נקרא מאורע.
במדויק: מאורע הוא אוסף של תוצאות אפשריות של הניסוי. המאורע מתרחש אם התוצאה שהתקבלה היא אחת מהתוצאות שבאוסף. למשל, המאורע 'יצא מספר זוגי' בהטלת קובייה הוא האוסף , והוא מתרחש אם יצא , או .
באיור: הקובייה מחולקת ל-6 חלקים שווים, אחד לכל תוצאה. 3 חלקים צבועים: התוצאות של המאורע 'יצא מספר זוגי'. החלק הצבוע הוא מהעיגול, וזו גם ההסתברות של המאורע.
תוצאות שוות הסתברות
כשיש תוצאות אפשריות, ו:
- זרות: שתי תוצאות שונות לא יכולות להתקבל יחד;
- ממצות: בכל ניסוי מתקבלת אחת מהן בוודאות;
- סימטריות: אין סיבה שאחת תתקבל יותר מאחרת (מטבע הוגן, קובייה רגילה, בחירה באקראי);
אז ההסתברות של כל אחת מהתוצאות היא .
הסתברות של מאורע כשהתוצאות שוות הסתברות
אם יש תוצאות שוות הסתברות, והמאורע מורכב מ- מהן, אז ההסתברות של המאורע היא
- מספר התוצאות של המאורע, - מספר כל התוצאות האפשריות.
חישוב הסתברות של מאורע
כשהתוצאות של הניסוי שוות הסתברות:
1. רושמים את כל התוצאות האפשריות וסופרים אותן: זה .
2. מסמנים את התוצאות של המאורע וסופרים אותן: זה .
3. מחשבים ומצמצמים אם אפשר.
4. בודקים שהתשובה בין ל-.
בשק עם 7 כדורים אדומים ו-3 כחולים יש 10 תוצאות שוות הסתברות (10 כדורים), ולא 2 (שני צבעים). ההסתברות לכדור אדום היא , לא .
אומדן להסתברות בעזרת שכיחות יחסית
כשאין סימטריה (למשל נעץ שנזרק על השולחן), אי אפשר לספור תוצאות שוות הסתברות. במקום זה חוזרים על הניסוי מספר רב של פעמים:
•השכיחות היחסית של התוצאה היא אומדן להסתברות שלה.
•ככל שחוזרים על הניסוי יותר פעמים, האומדן בדרך כלל קרוב יותר להסתברות.
אומדן הוא לא תשובה מדויקת. ב-6 הטלות של קובייה רגילה ייתכן שלא ייצא אף פעם, אבל ההסתברות של היא ולא .
דוגמה א - ספירת כדורים בשק
בשק יש 7 כדורים אדומים, 5 כדורים ירוקים ו-3 כדורים צהובים. מוציאים מהשק כדור אחד באקראי.
א. מהי ההסתברות שהוצא כדור ירוק?
ב. מהי ההסתברות שהוצא כדור צהוב?
1. נתון: 7 אדומים, 5 ירוקים, 3 צהובים. בוחרים כדור באקראי. המטרה: ההסתברות לירוק ולצהוב.
2. הבחירה אקראית, ולכן כל כדור הוא תוצאה שוות הסתברות. מספר כל התוצאות: .
3. א. יש 5 כדורים ירוקים, כלומר . ההסתברות: .
4. ב. יש 3 כדורים צהובים, כלומר . ההסתברות: .
5. בדיקה: שתי התשובות בין ל-.
א. ב.
דוגמה ב - נעץ בלי סימטריה: אומדן משכיחות יחסית
דנה זרקה נעץ על השולחן 250 פעמים ורשמה איך הוא נחת:
תנו אומדן להסתברות שהנעץ ינחת על הגב.
1. נתון: 250 זריקות, מתוכן 90 על הגב. המטרה: אומדן להסתברות לנחיתה על הגב.
2. לנעץ אין סימטריה בין הגב לבין הצד, ולכן אי אפשר לספור תוצאות שוות הסתברות. משתמשים בשכיחות היחסית.
3. השכיחות היחסית של 'על הגב': .
4. השכיחות היחסית היא האומדן להסתברות.
בערך (כלומר )
2. מאורע משלים
המאורע המשלים
לכל מאורע יש 'הפוך' שלו. אם המאורע הוא 'יצא מספר גדול מ-4', ההפוך הוא 'לא יצא מספר גדול מ-4', כלומר 'יצא 4 או פחות'. ההפוך הזה נקרא המאורע המשלים.
במדויק: המאורע המשלים של מאורע הוא המאורע 'המאורע לא התרחש'. הוא מורכב מכל התוצאות האפשריות של הניסוי שאינן שייכות למאורע. בכל ביצוע של הניסוי מתרחש בדיוק אחד מהשניים: המאורע או המשלים שלו.
בהטלת קובייה: המאורע 'יצא מספר גדול מ-4' הוא , והמשלים שלו הוא . באיור: למאורע ועוד למשלים נותנים יחד את כל השלם, .
ההסתברות של המאורע המשלים
ההסתברות של מאורע ועוד ההסתברות של המשלים שלו שוות ל-.
לכן, אם ההסתברות שמאורע יתרחש היא , ההסתברות שהוא לא יתרחש היא
חישוב בעזרת המאורע המשלים
כששואלים על הסתברות של 'לא...' או של 'אין אף...', או כשהמשלים קל יותר לספירה:
1. מנסחים את המאורע המשלים במילים.
2. מחשבים את ההסתברות של המשלים, .
3. התשובה: .
המשלים של 'יצא מספר גדול מ-4' הוא 'יצא מספר קטן או שווה ל-4', ולא 'יצא מספר קטן מ-4'. התוצאה שייכת למשלים.
המשלים של 'יש לפחות אחד' הוא 'אין אף אחד'. למשל, המשלים של 'בקופסה יש לפחות פרי מקולקל אחד' הוא 'בקופסה אין אף פרי מקולקל'.
דוגמה א - ספירת התוצאות של המשלים
בקופסה יש 20 כרטיסים, ועליהם המספרים . מוציאים כרטיס אחד באקראי. מהי ההסתברות שהמספר על הכרטיס אינו מתחלק ב-3?
1. נתון: 20 כרטיסים שוות הסתברות. המטרה: ההסתברות שהמספר לא מתחלק ב-3.
2. המאורע המשלים: 'המספר מתחלק ב-3'. קל יותר לספור אותו.
3. המספרים שמתחלקים ב-3: . יש 6 כאלה, ולכן ההסתברות של המשלים היא .
4. ההסתברות המבוקשת: .
דוגמה ב - נתונה הסתברות בלי רשימת תוצאות
בחנות פירות, באחת מכל 5 קופסאות תותים יש לפחות תות מקולקל אחד. קונים קופסה אחת באקראי. מהי ההסתברות שאין בה אף תות מקולקל? האם ההסתברות הזאת גדולה מחצי?
1. נתון: ההסתברות שבקופסה יש לפחות תות מקולקל אחד היא . המטרה: ההסתברות שאין בה אף תות מקולקל.
2. 'אין אף תות מקולקל' הוא המאורע המשלים של 'יש לפחות תות מקולקל אחד'.
3. ההסתברות: .
4. משווים לחצי: , וזה גדול מ-.
. כן, ההסתברות גדולה מחצי.
3. שני מאורעות
'או' ומאורעות זרים
לפעמים שואלים על שני מאורעות יחד: 'יצא מספר זוגי או מספר גדול מ-3'. נקרא לשני המאורעות ו-. המאורע ' או ' מתרחש אם מתרחש לפחות אחד מהשניים.
שני מאורעות שלא יכולים להתרחש יחד נקראים מאורעות זרים. למשל, בהטלת קובייה, 'יצא 1' ו-'יצא 6' זרים.
במדויק: המאורע ' או ' מורכב מכל התוצאות ששייכות ל-, ל- או לשניהם. המאורעות ו- זרים אם אין אף תוצאה ששייכת לשניהם.
בהטלת קובייה: 'יצא 1 או 2' () ו-'יצא 6' () הם מאורעות זרים: אין תוצאה ששייכת לשניהם. המאורע 'יצא 1, 2 או 6' מתפצל לשני המאורעות האלה, ולכן ההסתברות שלו היא הסכום: .
גם סכום של שתי קוביות מתפצל לכמה תוצאות. למשל, הסכום מתפצל ל-3 זוגות: (אדומה , כחולה ), (אדומה , כחולה ), (אדומה , כחולה ). בהטלת שתי קוביות, מספר התוצאות של כל סכום:
הסתברות של 'או' למאורעות זרים
אם ו- זרים, ההסתברות של ' או ' היא סכום ההסתברויות:
ההסתברות של ועוד ההסתברות של .
במאורעות שאינם זרים לא מחברים. בהטלת קובייה, 'זוגי' () או 'גדול מ-3' (): הסכום הוא , וזה לא נכון. סופרים את התוצאות ומקבלים .
שתי קוביות: 36 תוצאות
כשמטילים שתי קוביות רגילות, אחת אדומה ואחת כחולה, כל תוצאה היא זוג: מה יצא באדומה ומה יצא בכחולה.
•יש תוצאות אפשריות, וכולן שוות הסתברות.
•הסדר חשוב: '5 באדומה ו-2 בכחולה' ו-'2 באדומה ו-5 בכחולה' הן שתי תוצאות שונות.
בטבלה, בכל משבצת: סכום שתי הקוביות.
הסתברות בהטלת שתי קוביות
כששואלים על תוצאה של שתי קוביות (למשל על הסכום):
1. בונים טבלה: שורה לכל תוצאה של קובייה אחת, עמודה לכל תוצאה של השנייה. יש משבצות.
2. מסמנים את המשבצות שמתאימות למאורע וסופרים אותן: זה .
3. ההסתברות: . מצמצמים אם אפשר.
הסכום הוא הסכום שההסתברות שלו הכי גדולה: הוא מופיע ב-6 משבצות, ולכן ההסתברות שלו . לסכום ולסכום יש משבצת אחת בלבד.
דוגמה א - 'או' של צבעים: מאורעות זרים
בשק יש 6 כדורים אדומים, 4 כדורים כחולים ו-10 כדורים לבנים. מוציאים כדור אחד באקראי. מהי ההסתברות שהכדור אדום או כחול?
1. נתון: 20 כדורים (), בחירה אקראית. המטרה: ההסתברות ל'אדום או כחול'.
2. כדור לא יכול להיות גם אדום וגם כחול, ולכן המאורעות זרים, ומותר לחבר.
3. ההסתברות לאדום: . ההסתברות לכחול: .
4. ההסתברות ל'אדום או כחול': .
דוגמה ב - סכום של שתי קוביות בעזרת טבלה
מטילים שתי קוביות משחק רגילות, אחת אדומה ואחת כחולה. מהי ההסתברות שסכום התוצאות הוא ?
1. בטבלת הסכומים של שתי קוביות יש תוצאות שוות הסתברות.
2. מחפשים את המשבצות שבהן הסכום : (אדומה , כחולה ), (אדומה , כחולה ), (אדומה , כחולה ).
3. יש 3 משבצות כאלה. התוצאה ו- נספרת פעם אחת בלבד, כי יש לה משבצת אחת.
4. ההסתברות: .