דילוג לתוכן המרכזי

סיכום טרנספורמציות וצורות חופפות

מתמטיקה כיתה ח' · 3 נושאים

כל מה שצריך לדעת בטרנספורמציות וצורות חופפות: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר.

תזכורת: שיעורי נקודה במערכת צירים

מערכת צירים היא כמו מפה: כל נקודה מקבלת "כתובת" של שני מספרים. בעזרת הכתובות אפשר לתאר צורות במספרים.

במדויק: מערכת צירים היא שני צירי מספרים שמאונכים זה לזה: ציר ה-xx (אופקי) וציר ה-yy (אנכי). הם נחתכים בראשית הצירים O(0,0)O(0,0). כל נקודה במישור מתוארת בזוג מספרים (x,y)(x,y) בסדר הזה: כש-x>0x>0 זזים מ-OO ימינה xx יחידות, וכש-x<0x<0 זזים שמאלה −x-x יחידות. באותו אופן, כש-y>0y>0 זזים למעלה yy יחידות, וכש-y<0y<0 זזים למטה −y-y יחידות. כש-x=0x=0 או y=0y=0 לא זזים בכיוון הזה. נקודה על ציר ה-xx היא מהצורה (x,0)(x,0), ונקודה על ציר ה-yy היא מהצורה (0,y)(0,y).

באיור: כדי להגיע ל-A(3,2)A(3,2) זזים מ-OO שלוש יחידות ימינה ושתיים למעלה. ל-B(−2,1)B(-2,1) זזים שתיים שמאלה ואחת למעלה. ל-C(−1,−3)C(-1,-3) זזים אחת שמאלה ושלוש למטה.

-4-3-2-112345-4-3-2-11234OA(3,2)B(-2,1)C(-1,-3)

טרנספורמציה ותמונה

בכיתה ז' הזזנו, סובבנו והפכנו צורות. עכשיו נעשה את אותן תנועות במערכת צירים, ונחשב בדיוק לאן מגיעה כל נקודה.

במדויק: טרנספורמציה היא כלל שמעביר כל נקודה PP במישור לנקודה אחת P′P' (קוראים: "P תג"). הנקודה P′P' נקראת התמונה של PP. התמונה של צורה היא הצורה שמתקבלת מהתמונות של כל הנקודות שלה. בנושא הזה נלמד שלוש טרנספורמציות: הזזה, סיבוב ושיקוף.

בהזזה, בסיבוב ובשיקוף התמונה של צורה חופפת לצורה המקורית: אותן צלעות ואותן זוויות, אותו היקף ואותו שטח. לכן מספיק למצוא את התמונות של הקודקודים, ולחבר אותן באותו סדר.

1. הזזה במערכת צירים

הזזה במערכת צירים

בהזזה כל נקודה זזה באותו כיוון ובאותו מרחק. במערכת צירים מתארים את זה בשני מספרים: כמה יחידות זזים ימינה או שמאלה, וכמה יחידות זזים למעלה או למטה.

במדויק: הזזה של aa יחידות בכיוון ציר ה-xx ו-bb יחידות בכיוון ציר ה-yy מעבירה כל נקודה (x,y)(x,y) לנקודה (x+a, y+b)(x+a,\ y+b). כאשר a>0a>0 זזים ימינה, כאשר a<0a<0 זזים שמאלה, וכאשר a=0a=0 לא זזים ימינה ולא שמאלה. באותו אופן, כאשר b>0b>0 זזים למעלה, כאשר b<0b<0 זזים למטה, וכאשר b=0b=0 לא זזים למעלה ולא למטה.

באיור המשולש ABCABC הוזז 77 יחידות ימינה ויחידה אחת למעלה, כלומר a=7a=7 ו-b=1b=1. התמונה היא המשולש המקווקו A′B′C′A'B'C'. למשל A(−5,1)A(-5,1) עובר ל-A′(−5+7, 1+1)=A′(2,2)A'(-5+7,\ 1+1)=A'(2,2). שלושת החיצים שווים באורכם ומקבילים זה לזה.

-6-5-4-3-2-1123456-112345ABCA'B'C'

כלל ההזזה

בהזזה (x,y)→(x+a, y+b)(x,y)\to(x+a,\ y+b):

תנועהמה עושים לשיעורים
aa יחידות ימינהמוסיפים aa לשיעור ה-xx
aa יחידות שמאלהמחסירים aa משיעור ה-xx
bb יחידות למעלהמוסיפים bb לשיעור ה-yy
bb יחידות למטהמחסירים bb משיעור ה-yy

תנועה ימינה או שמאלה משנה רק את xx. תנועה למעלה או למטה משנה רק את yy.

מה נשמר בהזזה

•התמונה חופפת לצורה המקורית.

•כל צלע עוברת לצלע באותו אורך, שמקבילה לה או נמצאת על אותו ישר. צלע אופקית נשארת אופקית, וצלע אנכית נשארת אנכית.

•הצורה לא מסתובבת ולא מתהפכת.

דרך הפתרון

איך מזיזים צורה במערכת צירים

כשנתונים הקודקודים של צורה והזזה:

1. כותבים את כלל ההזזה (x,y)→(x+a, y+b)(x,y)\to(x+a,\ y+b). ימינה ולמעלה עם סימן ++, שמאלה ולמטה עם סימן −-.

2. מציבים בכלל כל קודקוד, ומקבלים את התמונה שלו.

3. מסמנים את התמונות ומחברים אותן באותו סדר: A′B′C′A'B'C'.

4. בודקים: הצורה החדשה נראית בדיוק כמו המקורית, רק במקום אחר.

דרך הפתרון

איך מוצאים את ההזזה מנקודה ותמונתה

כשנתונות נקודה P(x1,y1)P(x_1,y_1) והתמונה שלה P′(x2,y2)P'(x_2,y_2):

1. a=x2−x1a=x_2-x_1: כמה זזו בכיוון ציר ה-xx.

2. b=y2−y1b=y_2-y_1: כמה זזו בכיוון ציר ה-yy.

3. כותבים את כלל ההזזה (x,y)→(x+a, y+b)(x,y)\to(x+a,\ y+b). אותו כלל מזיז את כל הנקודות.

שים לב

מחסירים בסדר הנכון: התמונה פחות המקור. מ-(2,5)(2,5) ל-(−1,3)(-1,3): a=−1−2=−3a=-1-2=-3, כלומר 33 יחידות שמאלה, ולא 33 ימינה.

שים לב

"33 יחידות למטה" משנה את שיעור ה-yy בלבד: (4,6)→(4,3)(4,6)\to(4,3). טעות נפוצה היא לשנות גם את xx.

דוגמה א - הזזת משולש לפי כלל נתון

הקודקודים של משולש הם A(−4,2)A(-4,2), B(−1,2)B(-1,2), C(−3,4)C(-3,4).

מזיזים את המשולש 66 יחידות ימינה ו-33 יחידות למטה.

א. מצאו את הקודקודים של התמונה A′B′C′A'B'C'.

ב. מה האורך של הצלע A′B′A'B'?

פתרון

1. כלל ההזזה: ימינה 66 זה a=6a=6, למטה 33 זה b=−3b=-3. לכן (x,y)→(x+6, y−3)(x,y)\to(x+6,\ y-3).

2. A(−4,2)→A′(−4+6, 2−3)=A′(2,−1)A(-4,2)\to A'(-4+6,\ 2-3)=A'(2,-1).

3. B(−1,2)→B′(−1+6, 2−3)=B′(5,−1)B(-1,2)\to B'(-1+6,\ 2-3)=B'(5,-1).

4. C(−3,4)→C′(−3+6, 4−3)=C′(3,1)C(-3,4)\to C'(-3+6,\ 4-3)=C'(3,1).

5. הצלע ABAB אופקית: ל-AA ול-BB אותו שיעור yy. האורך שלה −1−(−4)=3-1-(-4)=3.

6. בהזזה התמונה חופפת, ולכן A′B′=AB=3A'B'=AB=3. בדיקה: A′A' ו-B′B' באותו גובה y=−1y=-1, ו-5−2=35-2=3.

באיור המשולש המקווקו הוא התמונה A′B′C′A'B'C'.

-5-4-3-2-1123456-2-112345ABCA'B'C'
תשובה

א. A′(2,−1)A'(2,-1), B′(5,−1)B'(5,-1), C′(3,1)C'(3,1). ב. A′B′=3A'B'=3.

דוגמה ב - מציאת ההזזה מנקודה ותמונתה

בהזזה מסוימת הנקודה K(2,5)K(2,5) עוברת לנקודה K′(−1,3)K'(-1,3).

א. תארו את ההזזה במילים ובכלל.

ב. לאיזו נקודה עוברת L(4,1)L(4,1) באותה הזזה?

ג. איזו נקודה MM עוברת בהזזה הזאת לראשית הצירים?

פתרון

1. נתון: KK והתמונה שלה K′K'. המטרה: כלל ההזזה, התמונה של LL, והנקודה MM שהתמונה שלה (0,0)(0,0).

2. a=−1−2=−3a=-1-2=-3 ו-b=3−5=−2b=3-5=-2. ההזזה היא 33 יחידות שמאלה ו-22 יחידות למטה: (x,y)→(x−3, y−2)(x,y)\to(x-3,\ y-2).

3. L(4,1)→L′(4−3, 1−2)=L′(1,−1)L(4,1)\to L'(4-3,\ 1-2)=L'(1,-1).

4. ל-M(x,y)M(x,y): x−3=0x-3=0 ו-y−2=0y-2=0, ולכן x=3x=3, y=2y=2. כלומר M(3,2)M(3,2).

5. בדיקה: (3−3, 2−2)=(0,0)(3-3,\ 2-2)=(0,0). באיור שלושת החיצים שווים ומקבילים.

-2-112345-2-1123456KK'LL'MM'
תשובה

א. 33 יחידות שמאלה ו-22 למטה: (x,y)→(x−3, y−2)(x,y)\to(x-3,\ y-2). ב. L′(1,−1)L'(1,-1). ג. M(3,2)M(3,2).

שאלות פתוחות על הזזה במערכת צירים

2. סיבוב במערכת צירים

סיבוב סביב ראשית הצירים

דמיינו שנועצים סיכה בראשית הצירים ומסובבים את הדף סביבה. הראשית נשארת במקום, וכל שאר הנקודות מסתובבות סביבה באותה זווית.

במדויק: בסיבוב סביב ראשית הצירים OO בזווית α\alpha, בכיוון נתון (עם כיוון השעון או נגד כיוון השעון), כל נקודה P≠OP\ne O עוברת לנקודה P′P' כך ש-OP′=OPOP'=OP, והקטע OPOP מסתובב סביב OO בזווית α\alpha בכיוון הנתון עד שהוא מגיע אל OP′OP'. הנקודה OO היא מרכז הסיבוב, והיא עוברת לעצמה.

באיור הנקודה P(3,1)P(3,1) סובבה סביב OO שלוש פעמים:

•ב-90∘90^\circ נגד כיוון השעון היא עוברת ל-P1(−1,3)P_1(-1,3).

•ב-180∘180^\circ היא עוברת ל-P2(−3,−1)P_2(-3,-1).

•ב-90∘90^\circ עם כיוון השעון היא עוברת ל-P3(1,−3)P_3(1,-3).

למה זה כך? כדי להגיע ל-PP זזים מ-OO שלוש ימינה ואחת למעלה. אחרי סיבוב של 90∘90^\circ נגד כיוון השעון גם הצעדים מסתובבים: "שלוש ימינה" הופך ל"שלוש למעלה", ו"אחת למעלה" הופך ל"אחת שמאלה". כל הקטעים המקווקווים שווים באורכם ל-OPOP.

-4-3-2-11234-4-3-2-11234OP(3,1)P1P2P3

כללי הסיבוב סביב ראשית הצירים

סיבוב סביב OOהתמונה של (x,y)(x,y)
90∘90^\circ נגד כיוון השעון(−y, x)(-y,\ x)
90∘90^\circ עם כיוון השעון(y, −x)(y,\ -x)
180∘180^\circ (בשני הכיוונים)(−x, −y)(-x,\ -y)

בסיבוב של 90∘90^\circ השיעורים מתחלפים, ואחד מהם מחליף סימן. בסיבוב של 180∘180^\circ השיעורים לא מתחלפים, ושניהם מחליפים סימן.

מה נשמר בסיבוב

•התמונה חופפת לצורה המקורית.

•כל נקודה נשארת באותו מרחק מ-OO: OA′=OAOA'=OA.

•הצורה לא מתהפכת.

•בסיבוב של 90∘90^\circ צלע אופקית הופכת לאנכית, וצלע אנכית הופכת לאופקית, באותו אורך.

דרך הפתרון

איך מסובבים צורה סביב ראשית הצירים

כשנתונים הקודקודים של צורה, זווית של 90∘90^\circ או 180∘180^\circ וכיוון:

1. בוחרים את הכלל המתאים מטבלת כללי הסיבוב, לפי הזווית והכיוון.

2. מציבים בכלל כל קודקוד, ומקבלים את התמונה שלו.

3. מסמנים את התמונות ומחברים אותן באותו סדר.

4. בודקים בנקודה (1,0)(1,0): בסיבוב של 90∘90^\circ נגד כיוון השעון היא עוברת ל-(0,1)(0,1), עם כיוון השעון ל-(0,−1)(0,-1), ובסיבוב של 180∘180^\circ ל-(−1,0)(-1,0).

שים לב

חייבים לדעת את הכיוון של סיבוב של 90∘90^\circ. הנקודה (3,1)(3,1) עוברת ל-(−1,3)(-1,3) נגד כיוון השעון, אבל ל-(1,−3)(1,-3) עם כיוון השעון. בסיבוב של 180∘180^\circ הכיוון לא משנה.

שים לב

סיבוב של 90∘90^\circ זה לא רק החלפת הסדר. (3,1)→(1,3)(3,1)\to(1,3) הוא לא סיבוב סביב OO. צריך גם להחליף סימן לאחד השיעורים.

דוגמה - סיבוב משולש ב-90° נגד כיוון השעון

הקודקודים של משולש הם A(1,1)A(1,1), B(4,1)B(4,1), C(4,3)C(4,3).

מסובבים את המשולש סביב ראשית הצירים ב-90∘90^\circ נגד כיוון השעון.

א. מצאו את הקודקודים של התמונה A′B′C′A'B'C'.

ב. הצלע ABAB אופקית. איזו צלע היא A′B′A'B', ומה האורך שלה?

פתרון

1. הכלל לסיבוב של 90∘90^\circ נגד כיוון השעון: (x,y)→(−y, x)(x,y)\to(-y,\ x).

2. A(1,1)→A′(−1,1)A(1,1)\to A'(-1,1).

3. B(4,1)→B′(−1,4)B(4,1)\to B'(-1,4).

4. C(4,3)→C′(−3,4)C(4,3)\to C'(-3,4).

5. בדיקה בנקודה על ציר: (1,0)→(0,1)(1,0)\to(0,1), מימין למעלה, כמו בסיבוב נגד כיוון השעון.

6. ל-A′A' ול-B′B' אותו שיעור xx, ולכן A′B′A'B' צלע אנכית. האורך שלה 4−1=34-1=3, בדיוק כמו AB=4−1=3AB=4-1=3.

באיור המשולש המקווקו הוא התמונה. גם הקטעים OBOB ו-OB′OB' מקווקווים: הם שווים באורכם, והזווית ביניהם 90∘90^\circ.

-4-3-2-112345-112345OABCA'B'C'
תשובה

א. A′(−1,1)A'(-1,1), B′(−1,4)B'(-1,4), C′(−3,4)C'(-3,4). ב. A′B′A'B' אנכית, ואורכה 33.

שאלות פתוחות על סיבוב במערכת צירים

3. שיקוף במערכת צירים

שיקוף בציר

בשיקוף הישר הוא כמו מראה. כל נקודה עוברת לצד השני של המראה, באותו מרחק ממנה. במערכת צירים הכי נוח לשקף בציר ה-xx או בציר ה-yy.

במדויק: בשיקוף בישר ss, כל נקודה PP שאינה על ss עוברת לנקודה P′P' כך ש-ss ניצב לקטע PP′PP' ועובר דרך האמצע שלו. כל נקודה שעל ss עוברת לעצמה. הישר ss נקרא ציר השיקוף.

באיור הנקודה P(3,2)P(3,2) שוקפה פעמיים:

•בשיקוף בציר ה-xx היא עוברת ל-P1(3,−2)P_1(3,-2): אותו xx, והמרחק מציר ה-xx נשאר 22, אבל בצד השני.

•בשיקוף בציר ה-yy היא עוברת ל-P2(−3,2)P_2(-3,2): אותו yy, והמרחק מציר ה-yy נשאר 33, אבל בצד השני.

-4-3-2-11234-3-2-1123P(3,2)P1P2

כללי השיקוף בצירים

שיקוףהתמונה של (x,y)(x,y)מה משתנה
בציר ה-xx(x, −y)(x,\ -y)הסימן של yy
בציר ה-yy(−x, y)(-x,\ y)הסימן של xx

מה נשמר בשיקוף

•התמונה חופפת לצורה המקורית.

•כל נקודה ותמונתה באותו מרחק מציר השיקוף, משני הצדדים שלו.

•נקודה שעל ציר השיקוף נשארת במקומה. למשל בשיקוף בציר ה-yy: (0,3)→(0,3)(0,3)\to(0,3).

•השיקוף הופך את הצורה: אם AA, BB, CC מסודרים נגד כיוון השעון, אז A′A', B′B', C′C' מסודרים עם כיוון השעון.

דרך הפתרון

איך משקפים צורה בציר ה-xx או בציר ה-yy

כשנתונים הקודקודים של צורה וציר השיקוף:

1. בוחרים את הכלל: בציר ה-xx מחליפים את הסימן של yy, ובציר ה-yy מחליפים את הסימן של xx.

2. מציבים בכלל כל קודקוד, ומקבלים את התמונה שלו.

3. מסמנים את התמונות ומחברים אותן באותו סדר.

דרך הפתרון

איך משקפים בישר אנכי או אופקי שאינו ציר

כשציר השיקוף הוא ישר אנכי x=kx=k (כל הנקודות שלו עם שיעור xx שווה ל-kk) או ישר אופקי y=ky=k:

1. לכל קודקוד מוצאים את המרחק שלו מציר השיקוף: מישר אנכי סופרים יחידות ימינה או שמאלה, ומישר אופקי סופרים יחידות למעלה או למטה.

2. התמונה נמצאת באותו מרחק בצד השני של הישר. בישר אנכי משתנה רק xx, ובישר אופקי משתנה רק yy.

3. קודקוד שנמצא על ציר השיקוף נשאר במקומו.

4. מחברים את התמונות באותו סדר.

שים לב

שיקוף בציר ה-xx משנה את yy, לא את xx. הנקודה (3,2)(3,2) עוברת ל-(3,−2)(3,-2). בדיקה: התמונה צריכה להיות מעל ציר ה-xx או מתחתיו, ישר מול הנקודה.

דוגמה א - שיקוף משולש בציר ה-x ובציר ה-y

הקודקודים של משולש הם A(1,1)A(1,1), B(4,1)B(4,1), C(2,3)C(2,3).

א. משקפים את המשולש בציר ה-yy ומקבלים את המשולש DEFDEF (A→DA\to D, B→EB\to E, C→FC\to F). מצאו את DD, EE, FF.

ב. משקפים את המשולש ABCABC בציר ה-xx ומקבלים את המשולש GHIGHI (A→GA\to G, B→HB\to H, C→IC\to I). מצאו את GG, HH, II.

פתרון

1. א: בשיקוף בציר ה-yy הכלל הוא (x,y)→(−x, y)(x,y)\to(-x,\ y).

2. A(1,1)→D(−1,1)A(1,1)\to D(-1,1), B(4,1)→E(−4,1)B(4,1)\to E(-4,1), C(2,3)→F(−2,3)C(2,3)\to F(-2,3).

3. ב: בשיקוף בציר ה-xx הכלל הוא (x,y)→(x, −y)(x,y)\to(x,\ -y).

4. A(1,1)→G(1,−1)A(1,1)\to G(1,-1), B(4,1)→H(4,−1)B(4,1)\to H(4,-1), C(2,3)→I(2,−3)C(2,3)\to I(2,-3).

5. בדיקה: FF ישר מול CC בצד השני של ציר ה-yy, ושתיהן במרחק 22 ממנו. II ישר מתחת ל-CC, ושתיהן במרחק 33 מציר ה-xx.

באיור ABCABC בקו מלא, ושתי התמונות מקווקוות.

-5-4-3-2-112345-4-3-2-11234ABCDEFGHI
תשובה

א. D(−1,1)D(-1,1), E(−4,1)E(-4,1), F(−2,3)F(-2,3). ב. G(1,−1)G(1,-1), H(4,−1)H(4,-1), I(2,−3)I(2,-3).

דוגמה ב - שיקוף בישר אנכי שאינו ציר ה-y

הקודקודים של משולש הם P(5,1)P(5,1), Q(7,1)Q(7,1), R(7,4)R(7,4).

משקפים את המשולש בישר האנכי x=4x=4. מצאו את הקודקודים של התמונה P′Q′R′P'Q'R'.

פתרון

1. נתון: המשולש וציר השיקוף, הישר האנכי שכל הנקודות שלו עם x=4x=4. המטרה: P′P', Q′Q', R′R'.

2. הישר אנכי, ולכן בשיקוף משתנה רק xx. שיעור ה-yy נשאר.

3. P(5,1)P(5,1) נמצאת יחידה אחת מימין לישר (5−4=15-4=1). התמונה יחידה אחת משמאל לישר: x=4−1=3x=4-1=3. לכן P′(3,1)P'(3,1).

4. Q(7,1)Q(7,1) נמצאת 33 יחידות מימין לישר (7−4=37-4=3). התמונה: x=4−3=1x=4-3=1. לכן Q′(1,1)Q'(1,1).

5. R(7,4)R(7,4) גם היא 33 יחידות מימין לישר. לכן R′(1,4)R'(1,4).

6. בדיקה: הצלע QRQR אנכית באורך 33, וגם Q′R′Q'R' אנכית באורך 4−1=34-1=3.

באיור הישר x=4x=4 בקו מלא אנכי, והתמונה P′Q′R′P'Q'R' מקווקוות.

-112345678-112345PQRP'Q'R'
תשובה

P′(3,1)P'(3,1), Q′(1,1)Q'(1,1), R′(1,4)R'(1,4).

שאלות פתוחות על שיקוף במערכת צירים

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.