דילוג לתוכן המרכזי

סיכום גיאומטריה: מרובעים

מתמטיקה כיתה ט' · 13 נושאים

כל מה שצריך לדעת בגיאומטריה: מרובעים: המושגים, הכללים, דרכי הפתרון בצעדים ודוגמה פתורה לכל נושא. לחזרה מהירה לפני מבחן - הסיכום המקוצר או דף הנוסחאות.

תזכורת: מרובע, צלעות ואלכסונים

מרובע הוא צורה עם ארבעה קודקודים וארבע צלעות. בנושא הזה נכיר משפחות של מרובעים, ונוכיח את התכונות של כל משפחה.

במדויק: מרובע ABCDABCD נוצר מארבע נקודות AA, BB, CC, DD, שאין שלוש מהן על ישר אחד, ומארבעת הקטעים ABAB, BCBC, CDCD, DADA, שאינם נחתכים זה עם זה (חוץ מבקודקודים). שתי צלעות עם קודקוד משותף נקראות צלעות סמוכות, ושתי צלעות בלי קודקוד משותף נקראות צלעות נגדיות. אלכסון הוא קטע שמחבר שני קודקודים שאינם על אותה צלע: במרובע ABCDABCD האלכסונים הם ACAC ו-BDBD.

בסרטוט המרובע ABCDABCD עם שני האלכסונים ACAC ו-BDBD. הצלעות ABAB ו-CDCD נגדיות, והצלעות ABAB ו-BCBC סמוכות.

מרובע קמור הוא מרובע ששני האלכסונים שלו נמצאים בתוכו. במרובע קמור סכום הזוויות הוא (4−2)⋅180∘=360∘(4-2)\cdot180^\circ=360^\circ, כי האלכסון מחלק אותו לשני משולשים.

ABCD

תזכורת: משולש שווה שוקיים

הרבה תכונות של מרובעים מוכיחים בעזרת משולש שווה שוקיים. כדאי לזכור אותו היטב.

במדויק: משולש שווה שוקיים הוא משולש ששתיים מהצלעות שלו שוות. הצלעות השוות נקראות שוקיים, הצלע השלישית נקראת בסיס, והזווית שבין השוקיים נקראת זווית הראש.

מה שידוע על משולש שווה שוקיים ABCABC (AB=ACAB=AC):

•זוויות הבסיס שוות: ∠B=∠C\angle B=\angle C.

•חוצה זווית הראש, התיכון לבסיס והגובה לבסיס הם אותו קטע ADAD.

•ובכיוון ההפוך: משולש שבו שתי זוויות שוות, משולש שבו חוצה זווית הוא גם גובה, ומשולש שבו תיכון הוא גם גובה, הוא משולש שווה שוקיים.

ABCD

1. דלתון

דלתון

דלתון נראה כמו עפיפון: שתי צלעות שוות למעלה, ושתי צלעות שוות למטה. אפשר לראות בו שני משולשים שווי שוקיים שמודבקים על אותו בסיס.

במדויק: דלתון הוא מרובע שיש בו שני זוגות זרים של צלעות סמוכות שוות (זרים: אין צלע ששייכת לשני הזוגות). בדלתון ABCDABCD שבו AB=ADAB=AD ו-CB=CDCB=CD:

- AA ו-CC נקראים קודקודים ראשיים, והזוויות בהם נקראות זוויות ראש. BB ו-DD נקראים קודקודי צד, והזוויות בהם נקראות זוויות צד.

•האלכסון ACAC, שמחבר את הקודקודים הראשיים, נקרא האלכסון הראשי. האלכסון BDBD נקרא האלכסון המשני.

הדלתון ABCDABCD הוא קמור. האלכסון המשני BDBD מחלק אותו לשני משולשים שווי שוקיים עם בסיס משותף: ABDABD ו-CBDCBD.

ABCDM

יש גם דלתון קעור: אחת הזוויות שלו גדולה מ-180∘180^\circ. בדלתון הקעור ABCDABCD הזווית בקודקוד CC גדולה מ-180∘180^\circ, והאלכסון המשני BDBD נמצא מחוץ לדלתון. ההמשך של האלכסון הראשי ACAC פוגש את BDBD בנקודה MM.

ABCDM

תכונות הדלתון

בדלתון ABCDABCD (AB=ADAB=AD, CB=CDCB=CD):

1. האלכסון הראשי ACAC הוא ציר סימטריה של הדלתון.

2. האלכסון הראשי חוצה את זוויות הראש ∠A\angle A ו-∠C\angle C.

3. האלכסון הראשי חוצה את האלכסון המשני: BM=MDBM=MD.

4. האלכסונים מאונכים זה לזה.

5. זוויות הצד שוות: ∠B=∠D\angle B=\angle D.

שים לב

כל התכונות שייכות לאלכסון הראשי. האלכסון המשני בדרך כלל לא חוצה את האלכסון הראשי ולא חוצה את הזוויות. גם זוויות הראש בדרך כלל אינן שוות זו לזו.

שטח הדלתון

שטח הדלתון שווה למחצית המכפלה של האלכסונים: S=d1⋅d22S=\frac{d_1\cdot d_2}{2}.

הכלל נכון גם בדלתון קעור.

דרך הפתרון

הוכחה שמרובע הוא דלתון

כשצריך להוכיח שמרובע הוא דלתון:

1. מחפשים שני זוגות של צלעות סמוכות, בלי צלע משותפת לשני הזוגות.

2. מוכיחים שבכל זוג הצלעות שוות: לפי נתון, בעזרת חפיפת משולשים, או בעזרת משולש שווה שוקיים (למשל תיכון שהוא גם גובה).

3. מסיקים: מרובע שבו שני זוגות זרים של צלעות סמוכות שוות הוא דלתון.

שים לב

דרך מוכרת: אם במרובע אלכסון אחד מאונך לאלכסון השני וגם חוצה אותו, המרובע הוא דלתון. בכל אחד משני המשולשים שנוצרים, התיכון הוא גם גובה, ולכן הם שווי שוקיים.

דוגמה - היקף ושטח מתוך חלקי האלכסונים

בדלתון ABCDABCD (AB=ADAB=AD, CB=CDCB=CD) האלכסונים נחתכים בנקודה MM. נתון: BD=24BD=24 ס"מ, AM=5AM=5 ס"מ, MC=16MC=16 ס"מ.

מצאו את ההיקף ואת השטח של הדלתון.

פתרון

1. נתון: דלתון ABCDABCD, BD=24BD=24, AM=5AM=5, MC=16MC=16. המטרה: ההיקף והשטח.

2. ACAC הוא האלכסון הראשי. הוא חוצה את האלכסון המשני ומאונך לו: BM=MD=12BM=MD=12 ו-∠AMB=90∘\angle AMB=90^\circ.

3. לפי משפט פיתגורס במשולש AMBAMB: AB2=52+122=169AB^2=5^2+12^2=169, ולכן AB=13AB=13.

4. לפי משפט פיתגורס במשולש CMBCMB: CB2=162+122=400CB^2=16^2+12^2=400, ולכן CB=20CB=20.

5. ההיקף: AB+AD+CB+CD=2⋅13+2⋅20=66AB+AD+CB+CD=2\cdot13+2\cdot20=66.

6. האלכסון הראשי: AC=5+16=21AC=5+16=21. השטח: S=21⋅242=252S=\frac{21\cdot24}{2}=252.

16ABCDM512
תשובה

ההיקף 6666 ס"מ, השטח 252252 סמ"ר.

שאלות פתוחות על דלתון

2. זוויות בין ישרים מקבילים

ישרים מקבילים וזוויות ביניהם

פסי רכבת לא נפגשים אף פעם. כך גם ישרים מקבילים. כשישר שלישי חותך שני ישרים, נוצרות שמונה זוויות, ולזוגות מהן יש שמות.

במדויק: ישרים מקבילים הם ישרים שנמצאים באותו מישור ואינם נחתכים. ישר שחותך שני ישרים נקרא חותך. בין שני ישרים וחותך:

- זוויות מתחלפות: שתי זוויות בין שני הישרים, בצדדים שונים של החותך, אחת בכל נקודת חיתוך.

- זוויות מתאימות: שתי זוויות באותו צד של החותך, אחת בכל נקודת חיתוך, שנמצאות באותו צד של הישר שלהן (שתיהן מעל הישר שלהן, או שתיהן מתחתיו).

- זוויות חד-צדדיות: שתי זוויות בין שני הישרים, באותו צד של החותך, אחת בכל נקודת חיתוך.

בסרטוט a∥ba\parallel b, והחותך פוגש אותם בנקודות PP ו-QQ. הזוויות 22 ו-33 מתחלפות, הזוויות 11 ו-22 מתאימות, והזוויות 22 ו-44 חד-צדדיות. הזוויות 33 ו-44 צמודות.

1234PQab

זוויות מתחלפות בין מקבילים (הנחת יסוד)

אם שני ישרים מקבילים, אזי כל שתי זוויות מתחלפות ביניהם שוות זו לזו.

את הטענה הזאת לא מוכיחים: מקבלים אותה כהנחת יסוד.

זוויות מתאימות וחד-צדדיות בין מקבילים

אם שני ישרים מקבילים, אזי:

•כל שתי זוויות מתאימות שוות זו לזו.

•סכום כל שתי זוויות חד-צדדיות הוא 180∘180^\circ.

שתי התכונות נובעות מהזוויות המתחלפות: בסרטוט ∠1=∠3\angle1=\angle3 (קודקודיות) ו-∠3=∠2\angle3=\angle2 (מתחלפות), ולכן ∠1=∠2\angle1=\angle2. וגם ∠4=180∘−∠3\angle4=180^\circ-\angle3 (צמודות), ולכן ∠2+∠4=180∘\angle2+\angle4=180^\circ.

מרחק והקבלה

•המרחק בין שני ישרים מקבילים הוא קבוע: כל אנך מישר אחד לישר השני הוא באותו אורך.

•ההקבלה עוברת הלאה: אם a∥ba\parallel b וגם b∥cb\parallel c, אזי a∥ca\parallel c.

שים לב

בכל נימוק עם זוויות בין מקבילים כותבים איזה זוג ישרים מקביל. למשל: "זוויות מתחלפות בין AB∥CDAB\parallel CD". במרובע יש כמה זוגות של צלעות, וזוג לא נכון הוא טעות בהוכחה.

דרך הפתרון

זווית בין מקבילים שאינה על חותך אחד

כשנקודה נמצאת בין שני ישרים מקבילים, וממנה יוצאים קטעים לשני הישרים:

1. מעבירים דרך הנקודה ישר עזר מקביל לשני הישרים (לפי הקבלה שעוברת הלאה, הוא מקביל לשניהם).

2. ישר העזר מחלק את הזווית בנקודה לשתי זוויות.

3. כל חלק שווה לזווית מתחלפת לו, בין ישר העזר לבין אחד הישרים המקבילים.

4. מחברים את שני החלקים.

דוגמה - ישר עזר מקביל דרך נקודה בין המקבילים

נתון: AB∥CDAB\parallel CD. הנקודה EE נמצאת בין שני הישרים. ∠ABE=40∘\angle ABE=40^\circ, ∠CDE=35∘\angle CDE=35^\circ.

מצאו את ∠BED\angle BED.

פתרון

1. נתון: AB∥CDAB\parallel CD, ∠ABE=40∘\angle ABE=40^\circ, ∠CDE=35∘\angle CDE=35^\circ. המטרה: ∠BED\angle BED.

2. דרך EE מעבירים ישר EFEF מקביל ל-ABAB. מכיוון ש-AB∥CDAB\parallel CD, גם EF∥CDEF\parallel CD.

3. ∠BEF=∠ABE=40∘\angle BEF=\angle ABE=40^\circ: זוויות מתחלפות בין AB∥EFAB\parallel EF.

4. ∠FED=∠CDE=35∘\angle FED=\angle CDE=35^\circ: זוויות מתחלפות בין CD∥EFCD\parallel EF.

5. ∠BED=∠BEF+∠FED=40∘+35∘=75∘\angle BED=\angle BEF+\angle FED=40^\circ+35^\circ=75^\circ.

ABCDEF40°35°?
תשובה

∠BED=75∘\angle BED=75^\circ.

שאלות פתוחות על זוויות בין ישרים מקבילים

3. הוכחת מקבילות: המשפטים ההפוכים

משפט הפוך

עד עכשיו ידענו שהישרים מקבילים, והסקנו שזוויות שוות. עכשיו הכיוון הפוך: מזוויות שוות מסיקים שהישרים מקבילים.

במדויק: המשפט ההפוך למשפט "אם XX, אזי YY" הוא המשפט "אם YY, אזי XX": מחליפים בין הנתון לבין מה שצריך להוכיח. משפט נכון לא מבטיח שהמשפט ההפוך לו נכון. צריך להוכיח אותו בנפרד.

דוגמה למשפט שהמשפט ההפוך לו אינו נכון: "אם שתי זוויות קודקודיות, אזי הן שוות" נכון. ההפוך, "אם שתי זוויות שוות, אזי הן קודקודיות", לא נכון: גם זוויות הבסיס במשולש שווה שוקיים שוות, והן לא קודקודיות.

בסרטוט הזוויות המתחלפות המסומנות שוות. מזה נסיק בשיעור הזה ש-a∥ba\parallel b.

PQab

משפטי ההקבלה

שני ישרים וחותך. אם מתקיים אחד מאלה, אזי הישרים מקבילים:

מה נתוןמסקנה
שתי זוויות מתחלפות שוותהישרים מקבילים
שתי זוויות מתאימות שוותהישרים מקבילים
סכום שתי זוויות חד-צדדיות הוא 180∘180^\circהישרים מקבילים
שים לב

מספיק זוג אחד של זוויות שמקיים את התנאי. אם הזוויות המתחלפות אינן שוות, הישרים אינם מקבילים: אילו היו מקבילים, הזוויות היו שוות.

אנך משותף

שני ישרים שמאונכים לאותו ישר מקבילים זה לזה.

הסיבה: עם הישר השלישי הם יוצרים זוויות מתאימות של 90∘90^\circ.

דרך הפתרון

הוכחה ששני ישרים מקבילים

כשצריך להוכיח ששני ישרים (או שני קטעים) מקבילים:

1. בוחרים חותך שפוגש את שניהם, ובוחרים זוג זוויות: מתחלפות, מתאימות או חד-צדדיות.

2. מוכיחים שהזוויות שוות (או שסכום החד-צדדיות 180∘180^\circ), עם נימוק לכל צעד.

3. מסיקים את ההקבלה, וכותבים את שם המשפט: "זוויות מתחלפות שוות" וכדומה.

דוגמה - חוצה זווית חיצונית במשולש שווה שוקיים

במשולש שווה שוקיים ABCABC (AB=ACAB=AC) מאריכים את השוק BABA מעבר ל-AA עד הנקודה EE. הקטע AFAF חוצה את הזווית ∠EAC\angle EAC (הנקודה FF באותו צד של ACAC כמו EE).

הוכיחו: AF∥BCAF\parallel BC.

פתרון

1. נתון: AB=ACAB=AC, AFAF חוצה את ∠EAC\angle EAC. צריך להוכיח: AF∥BCAF\parallel BC.

2. החותך ACAC פוגש את AFAF ואת BCBC. נוכיח ש-∠FAC=∠ACB\angle FAC=\angle ACB (זוויות מתחלפות).

טענהנימוק
∠ABC=∠ACB\angle ABC=\angle ACBזוויות בסיס במשולש שווה שוקיים
∠EAC=∠ABC+∠ACB=2∠ACB\angle EAC=\angle ABC+\angle ACB=2\angle ACBזווית חיצונית למשולש
∠FAC=12∠EAC=∠ACB\angle FAC=\frac12\angle EAC=\angle ACBAFAF חוצה זווית
AF∥BCAF\parallel BCזוויות מתחלפות שוות
ABCEF
תשובה

∠FAC=∠ACB\angle FAC=\angle ACB, והן זוויות מתחלפות, ולכן AF∥BCAF\parallel BC.

4. טרפז

טרפז

בטרפז יש זוג אחד של צלעות מקבילות, כמו המדפים העליון והתחתון של סולם, והצלעות האחרות נוטות.

במדויק: טרפז הוא מרובע שיש בו זוג יחיד של צלעות מקבילות. הצלעות המקבילות נקראות בסיסים, והצלעות האחרות נקראות שוקיים. המרחק בין שני הבסיסים נקרא גובה הטרפז.

בטרפז ABCDABCD הבסיסים הם AD∥BCAD\parallel BC, והשוקיים הן ABAB ו-DCDC. הגובה AHAH מאונך לבסיסים. כל אנך בין הבסיסים הוא באותו אורך, כי המרחק בין ישרים מקבילים קבוע.

"זוג יחיד" חשוב: מרובע עם שני זוגות של צלעות מקבילות הוא מקבילית, ולא טרפז.

בסיסבסיסשוקשוקADBCH

הזוויות שליד השוק ABAB הן α\alpha ו-β\beta, ו-α+β=180∘\alpha+\beta=180^\circ.

αβADBC

זוויות ליד שוק

בטרפז סכום שתי הזוויות שליד אותה שוק הוא 180∘180^\circ. הן זוויות חד-צדדיות בין הבסיסים המקבילים.

בטרפז ABCDABCD (AD∥BCAD\parallel BC): ∠A+∠B=180∘\angle A+\angle B=180^\circ ו-∠C+∠D=180∘\angle C+\angle D=180^\circ.

דרך הפתרון

הוכחה שמרובע הוא טרפז

כשצריך להוכיח שמרובע הוא טרפז:

1. מוכיחים ששתי צלעות נגדיות מקבילות.

2. מוכיחים ששתי הצלעות האחרות אינן מקבילות.

3. מסיקים: יש בדיוק זוג אחד של צלעות מקבילות, ולכן המרובע טרפז.

שטח והיקף של טרפז

- שטח: מחצית המכפלה של סכום הבסיסים בגובה: S=(a+b)⋅h2S=\frac{(a+b)\cdot h}{2}.

- היקף: סכום ארבע הצלעות.

דרך הפתרון

חישובים בטרפז בעזרת גבהים

כשנתונים בטרפז גובה ושוקיים, וחסר בסיס:

1. מורידים גבהים משני הקצוות של הבסיס הקצר אל הבסיס הארוך.

2. בין הגבהים נוצר מלבן: הקטע שבין רגלי הגבהים שווה לבסיס הקצר.

3. ליד כל שוק נוצר משולש ישר זווית: השוק היא היתר, והגובה ניצב. לפי משפט פיתגורס מוצאים את הניצב השני.

4. מחברים את הקטעים שעל הבסיס הארוך.

שים לב

השלב האחרון נכון כשהזוויות שליד הבסיס הארוך חדות. אם אחת מהן קהה, רגל הגובה נופלת על ההמשך של הבסיס, ואז מחסרים במקום לחבר.

דוגמה - בסיס חסר מתוך הגובה והשוקיים

בטרפז ABCDABCD (AD∥BCAD\parallel BC) נתון: AD=5AD=5 ס"מ, AB=10AB=10 ס"מ, DC=17DC=17 ס"מ, והגובה 88 ס"מ. הזוויות ∠B\angle B ו-∠C\angle C חדות.

מצאו את BCBC, את היקף הטרפז ואת שטחו.

פתרון

1. נתון: AD=5AD=5, AB=10AB=10, DC=17DC=17, h=8h=8. המטרה: BCBC, ההיקף והשטח.

2. מורידים גבהים AHAH ו-DKDK אל BCBC. המרובע AHKDAHKD הוא מלבן, ולכן HK=AD=5HK=AD=5, ו-AH=DK=8AH=DK=8.

3. במשולש ישר הזווית ABHABH: BH2=102−82=36BH^2=10^2-8^2=36, ולכן BH=6BH=6.

4. במשולש ישר הזווית DKCDKC: KC2=172−82=225KC^2=17^2-8^2=225, ולכן KC=15KC=15.

5. BC=BH+HK+KC=6+5+15=26BC=BH+HK+KC=6+5+15=26.

6. ההיקף: 5+10+26+17=585+10+26+17=58. השטח: S=(26+5)⋅82=124S=\frac{(26+5)\cdot8}{2}=124.

510178ADBCHK
תשובה

BC=26BC=26 ס"מ, ההיקף 5858 ס"מ, השטח 124124 סמ"ר.

שאלות פתוחות על טרפז

5. טרפז שווה שוקיים

טרפז שווה שוקיים

יש טרפז שנראה אותו דבר משני הצדדים, כמו משולש שווה שוקיים שחתכו לו את הקודקוד העליון.

במדויק: טרפז שווה שוקיים הוא טרפז ששתי השוקיים שלו שוות. זוויות הבסיס הן שתי הזוויות שליד אותו בסיס.

בטרפז שווה השוקיים ABCDABCD (AD∥BCAD\parallel BC, AB=DCAB=DC) זוויות הבסיס ∠B\angle B ו-∠C\angle C שוות, וגם ∠A\angle A ו-∠D\angle D שוות. הקו המקווקו הוא ציר הסימטריה.

ADBC

גם האלכסונים ACAC ו-BDBD שווים.

ADBC

תכונות של טרפז שווה שוקיים

בטרפז שווה שוקיים:

1. זוויות הבסיס שוות זו לזו (בכל אחד משני הבסיסים).

2. האלכסונים שווים זה לזה.

3. האנך האמצעי לבסיסים הוא ציר סימטריה של הטרפז.

משפטים הפוכים: זיהוי טרפז שווה שוקיים

•טרפז שבו זוויות הבסיס שוות זו לזו הוא טרפז שווה שוקיים.

•טרפז שבו האלכסונים שווים זה לזה הוא טרפז שווה שוקיים.

שים לב

המשפטים ההפוכים נכונים רק כשידוע שהמרובע טרפז. למשל, במלבן האלכסונים שווים וכל הזוויות שוות, אבל מלבן הוא לא טרפז.

גבהים בטרפז שווה שוקיים

בטרפז שווה שוקיים מורידים גבהים משני הקצוות של הבסיס הקצר. שני המשולשים ישרי הזווית שנוצרים חופפים (ניצב ויתר: השוקיים שוות והגבהים שווים).

לכן כל אחד מהקטעים שנוצרים בקצות הבסיס הארוך שווה ל-a−b2\frac{a-b}{2} (aa - הבסיס הארוך, bb - הבסיס הקצר).

דוגמה - גובה ושטח של טרפז שווה שוקיים

בטרפז שווה שוקיים ABCDABCD (AD∥BCAD\parallel BC, AB=DCAB=DC) נתון: AD=8AD=8 ס"מ, BC=20BC=20 ס"מ, AB=10AB=10 ס"מ.

מצאו את גובה הטרפז ואת שטחו.

פתרון

1. נתון: AD=8AD=8, BC=20BC=20, AB=DC=10AB=DC=10. המטרה: הגובה והשטח.

2. מורידים גבהים AHAH ו-DKDK אל BCBC. HK=AD=8HK=AD=8.

3. המשולשים ABHABH ו-DCKDCK חופפים (ניצב ויתר), ולכן BH=KC=20−82=6BH=KC=\frac{20-8}{2}=6.

4. במשולש ישר הזווית ABHABH: AH2=102−62=64AH^2=10^2-6^2=64, ולכן AH=8AH=8.

5. השטח: S=(20+8)⋅82=112S=\frac{(20+8)\cdot8}{2}=112.

8101020ADBCHK
תשובה

הגובה 88 ס"מ, השטח 112112 סמ"ר.

שאלות פתוחות על טרפז שווה שוקיים

6. מקבילית: תכונות

מקבילית

במקבילית יש שני זוגות של צלעות מקבילות. אפשר לדמיין מלבן שמישהו דחף לו את הצד העליון הצידה.

במדויק: מקבילית היא מרובע שבו כל זוג של צלעות נגדיות מקבילות זו לזו: במקבילית ABCDABCD, AB∥DCAB\parallel DC וגם AD∥BCAD\parallel BC. גובה של מקבילית הוא המרחק בין שתי צלעות נגדיות. למקבילית יש שני גבהים, אחד לכל זוג של צלעות נגדיות.

במקבילית ABCDABCD הגובה DHDH הוא המרחק בין הצלעות ABAB ו-DCDC. הסימנים על הצלעות מראים את שני זוגות הצלעות המקבילות.

hABCDH

במקבילית ABCDABCD האלכסונים נחתכים בנקודה OO וחוצים זה את זה. גם הזוויות הנגדיות שוות.

ABCDO

תכונות המקבילית

בכל מקבילית:

1. כל אלכסון מחלק אותה לשני משולשים חופפים.

2. צלעות נגדיות שוות זו לזו.

3. זוויות נגדיות שוות זו לזו.

4. סכום שתי זוויות סמוכות הוא 180∘180^\circ.

5. חוצי זוויות סמוכות מאונכים זה לזה.

6. האלכסונים חוצים זה את זה.

שים לב

התכונות נובעות זו מזו בשרשרת: האלכסון ACAC יוצר זוויות מתחלפות שוות עם שני זוגות הצלעות המקבילות, ולכן △ABC≅△CDA\triangle ABC\cong\triangle CDA (ז.צ.ז). מהחפיפה מקבלים צלעות נגדיות שוות וזוויות נגדיות שוות.

סימטריה סיבובית

סיבוב של חצי סיבוב (180∘180^\circ) סביב נקודת המפגש של האלכסונים מעביר את המקבילית לעצמה: כל קודקוד עובר לקודקוד שמולו.

שטח מקבילית

שטח מקבילית שווה למכפלה של צלע בגובה לצלע הזאת: S=a⋅haS=a\cdot h_a.

דוגמה - חוצה זווית יוצר משולש שווה שוקיים

במקבילית ABCDABCD נתון: AB=6AB=6 ס"מ, AD=10AD=10 ס"מ. חוצה הזווית ∠A\angle A חותך את הצלע BCBC בנקודה EE.

מצאו את BEBE, את ECEC ואת היקף המקבילית.

פתרון

1. נתון: מקבילית ABCDABCD, AB=6AB=6, AD=10AD=10, AEAE חוצה את ∠A\angle A. המטרה: BEBE, ECEC וההיקף.

טענהנימוק
∠BAE=∠EAD\angle BAE=\angle EADAEAE חוצה זווית
∠EAD=∠AEB\angle EAD=\angle AEBזוויות מתחלפות בין AD∥BCAD\parallel BC
∠BAE=∠AEB\angle BAE=\angle AEBכלל המעבר
BE=AB=6BE=AB=6במשולש ABEABE מול זוויות שוות צלעות שוות (משולש שווה שוקיים)
BC=AD=10BC=AD=10צלעות נגדיות במקבילית

2. EC=BC−BE=10−6=4EC=BC-BE=10-6=4.

3. ההיקף: 2⋅(6+10)=322\cdot(6+10)=32.

610ABCDE
תשובה

BE=6BE=6 ס"מ, EC=4EC=4 ס"מ, ההיקף 3232 ס"מ.

שאלות פתוחות על מקבילית: תכונות

7. מקבילית: משפטי זיהוי

משפט זיהוי

איך יודעים שמרובע הוא מקבילית, בלי להוכיח כל פעם ששני זוגות הצלעות מקבילים? יש משפטים שעושים את זה בשבילנו.

במדויק: משפט זיהוי של מקבילית הוא משפט מהצורה "מרובע שבו... הוא מקבילית". הנתון בו הוא תכונה של המרובע, ומה שמוכיחים הוא תנאי ההגדרה: שני זוגות של צלעות מקבילות.

רוב משפטי הזיהוי הם המשפטים ההפוכים לתכונות המקבילית. אבל לא לכל תכונה יש משפט הפוך נכון.

בטרפז שווה השוקיים ABCDABCD יש זוג אחד של צלעות מקבילות (AD∥BCAD\parallel BC) וזוג אחר של צלעות שוות (AB=DCAB=DC), והוא לא מקבילית.

ADBC

משפטי הזיהוי של מקבילית

מרובע הוא מקבילית אם מתקיים אחד מאלה:

1. שני זוגות של צלעות נגדיות מקבילות (ההגדרה).

2. שני זוגות של צלעות נגדיות שוות.

3. זוג אחד של צלעות נגדיות שהן גם שוות וגם מקבילות.

4. האלכסונים חוצים זה את זה.

5. כל שתי זוויות נגדיות שוות.

6. סכום כל שתי זוויות סמוכות הוא 180∘180^\circ.

שים לב

בזיהוי 3 צריך אותו זוג של צלעות שהוא גם שווה וגם מקביל. זוג מקביל אחד וזוג אחר שווה לא מספיקים: כך נראה טרפז שווה שוקיים.

שים לב

גם אלכסון שמחלק מרובע לשני משולשים חופפים לא מספיק: בדלתון האלכסון הראשי עושה את זה, ודלתון הוא לא תמיד מקבילית.

דרך הפתרון

הוכחה שמרובע הוא מקבילית

כשצריך להוכיח שמרובע הוא מקבילית:

1. מסמנים בסרטוט את מה שנתון: צלעות, זוויות, אלכסונים.

2. בוחרים משפט זיהוי שמתאים לנתונים. למשל: נתונים על האלכסונים, משתמשים ב"אלכסונים חוצים זה את זה".

3. מוכיחים את התנאי של משפט הזיהוי, עם נימוק לכל טענה.

4. מסיקים שהמרובע מקבילית, וכותבים את שם משפט הזיהוי.

דוגמה - מקבילית בתוך מקבילית בעזרת האלכסונים

במקבילית ABCDABCD האלכסונים נחתכים בנקודה OO. הנקודה EE על הקטע BOBO, והנקודה FF על הקטע ODOD (שתיהן שונות מ-OO), כך ש-BE=DFBE=DF.

הוכיחו: המרובע AECFAECF הוא מקבילית.

פתרון

1. נתון: מקבילית ABCDABCD, BE=DFBE=DF. צריך להוכיח: AECFAECF מקבילית.

2. האלכסונים של AECFAECF הם ACAC ו-EFEF, ושניהם עוברים דרך OO. נוכיח שהם חוצים זה את זה.

טענהנימוק
AO=OCAO=OC, BO=ODBO=ODהאלכסונים במקבילית חוצים זה את זה
BE=DFBE=DFנתון
OE=OFOE=OFOE=BO−BEOE=BO-BE ו-OF=OD−DFOF=OD-DF: הפרשים של קטעים שווים
AECFAECF מקביליתמרובע שבו האלכסונים חוצים זה את זה
ABCDOEF
תשובה

האלכסונים ACAC ו-EFEF חוצים זה את זה ב-OO, ולכן AECFAECF מקבילית.

שאלות פתוחות על מקבילית: משפטי זיהוי

8. מלבן

מלבן

דלת, מסך ודף מחברת הם מלבנים: כל הפינות ישרות.

במדויק: מלבן הוא מרובע שבו כל ארבע הזוויות ישרות (90∘90^\circ).

במלבן ABCDABCD האלכסונים שווים וחוצים זה את זה. לכן ארבעת החצאים שלהם שווים: AO=BO=CO=DOAO=BO=CO=DO.

ABCDO

למלבן שני צירי סימטריה: האנכים האמצעיים לצלעות. הוא עובר לעצמו גם בחצי סיבוב סביב OO.

ABCD

תכונות המלבן

1. מלבן הוא מקבילית, ולכן כל תכונות המקבילית נכונות בו.

2. האלכסונים במלבן שווים זה לזה.

3. נקודת המפגש של האלכסונים נמצאת במרחקים שווים מארבעת הקודקודים.

זיהוי מלבן

מרובע הוא מלבן אם מתקיים אחד מאלה:

1. יש בו שלוש זוויות ישרות.

2. הוא מקבילית שיש בה זווית ישרה אחת.

3. הוא מקבילית שבה האלכסונים שווים.

שים לב

מרובע שבו האלכסונים שווים הוא לא תמיד מלבן: גם בטרפז שווה שוקיים האלכסונים שווים. צריך לדעת קודם שהמרובע מקבילית.

נכון תמיד, לא נכון אף פעם, נכון לפעמים

טענה על מלבן יכולה להיות:

- נכונה בכל מקרה: למשל "האלכסונים במלבן שווים".

- לא נכונה בכל מקרה: למשל "האלכסונים במלבן מחלקים זה את זה ביחס 2:12:1".

- נכונה רק במקרים מסוימים: למשל "צלעות סמוכות במלבן שונות זו מזו" (לא נכון בריבוע).

משפט נחשב נכון רק אם הוא נכון בכל מקרה. כדי להפריך טענה מספיקה דוגמה נגדית אחת.

דוגמה - זווית של 60° בין האלכסונים

במלבן ABCDABCD האלכסונים נחתכים בנקודה OO. נתון: ∠AOB=60∘\angle AOB=60^\circ, AC=10AC=10 ס"מ.

מצאו את ABAB, את ∠ACB\angle ACB ואת BCBC.

פתרון

1. נתון: מלבן ABCDABCD, ∠AOB=60∘\angle AOB=60^\circ, AC=10AC=10. המטרה: ABAB, ∠ACB\angle ACB, BCBC.

2. במלבן האלכסונים שווים וחוצים זה את זה, ולכן AO=BO=102=5AO=BO=\frac{10}{2}=5.

3. המשולש AOBAOB שווה שוקיים, ולכן ∠OAB=∠OBA=180∘−60∘2=60∘\angle OAB=\angle OBA=\frac{180^\circ-60^\circ}{2}=60^\circ.

4. במשולש AOBAOB כל הזוויות שוות, ולכן הוא שווה צלעות: AB=AO=5AB=AO=5.

5. במשולש ABCABC: ∠ABC=90∘\angle ABC=90^\circ ו-∠BAC=60∘\angle BAC=60^\circ, ולכן ∠ACB=180∘−90∘−60∘=30∘\angle ACB=180^\circ-90^\circ-60^\circ=30^\circ.

6. לפי משפט פיתגורס: BC2=102−52=75BC^2=10^2-5^2=75, ולכן BC=75=53≈8.66BC=\sqrt{75}=5\sqrt3\approx8.66.

ABCDO60°
תשובה

AB=5AB=5 ס"מ, ∠ACB=30∘\angle ACB=30^\circ, BC=53≈8.66BC=5\sqrt3\approx8.66 ס"מ.

שאלות פתוחות על מלבן

9. מעוין

מעוין

מעוין הוא כמו ריבוע שלחצו עליו מהצדדים: כל הצלעות עדיין שוות, אבל הזוויות כבר לא ישרות.

במדויק: מעוין הוא מרובע שבו כל ארבע הצלעות שוות.

במעוין ABCDABCD האלכסונים מאונכים זה לזה, חוצים זה את זה, וחוצים את הזוויות. בסרטוט מסומן ש-ACAC חוצה את ∠A\angle A.

שני האלכסונים הם צירי סימטריה של המעוין. הוא עובר לעצמו גם בחצי סיבוב סביב OO.

ABCDO

תכונות המעוין

1. מעוין הוא מקבילית, ולכן כל תכונות המקבילית נכונות בו.

2. האלכסונים במעוין מאונכים זה לזה.

3. האלכסונים במעוין חוצים את הזוויות.

4. מעוין הוא גם דלתון, ושני האלכסונים שלו הם אלכסונים ראשיים: AB=ADAB=AD ו-CB=CDCB=CD, וגם BA=BCBA=BC ו-DA=DCDA=DC. לכן כל אחד מהאלכסונים הוא ציר סימטריה.

זיהוי מעוין

מרובע הוא מעוין אם מתקיים אחד מאלה:

1. כל ארבע הצלעות שלו שוות.

2. הוא מקבילית שבה שתי צלעות סמוכות שוות.

3. הוא מקבילית שבה האלכסונים מאונכים זה לזה.

4. הוא מקבילית שבה אלכסון חוצה את זווית המקבילית.

5. הוא דלתון שהוא גם מקבילית.

שים לב

בזיהויים 2-4 צריך לדעת קודם שהמרובע מקבילית. מרובע שאלכסוניו מאונכים הוא לא תמיד מעוין: בדלתון האלכסונים מאונכים.

שטח מעוין

המעוין הוא דלתון, ולכן שטחו שווה למחצית המכפלה של האלכסונים: S=d1⋅d22S=\frac{d_1\cdot d_2}{2}.

המעוין הוא גם מקבילית, ולכן גם S=a⋅hS=a\cdot h (aa - הצלע, hh - הגובה).

דוגמה - צלע, שטח וגובה מתוך האלכסונים

במעוין ABCDABCD האלכסונים הם AC=16AC=16 ס"מ ו-BD=12BD=12 ס"מ.

מצאו את צלע המעוין, את שטחו ואת הגובה שלו.

פתרון

1. נתון: מעוין ABCDABCD, AC=16AC=16, BD=12BD=12. המטרה: הצלע, השטח והגובה.

2. האלכסונים חוצים זה את זה ומאונכים זה לזה: AO=8AO=8, BO=6BO=6, ∠AOB=90∘\angle AOB=90^\circ.

3. לפי משפט פיתגורס במשולש AOBAOB: AB2=82+62=100AB^2=8^2+6^2=100, ולכן AB=10AB=10.

4. השטח: S=16⋅122=96S=\frac{16\cdot12}{2}=96.

5. הגובה DHDH: S=AB⋅DHS=AB\cdot DH, כלומר 96=10⋅DH96=10\cdot DH, ולכן DH=9.6DH=9.6.

ABCDOH
תשובה

הצלע 1010 ס"מ, השטח 9696 סמ"ר, הגובה 9.69.6 ס"מ.

שאלות פתוחות על מעוין

10. ריבוע

ריבוע

הריבוע הוא המרובע ה"מושלם": הצלעות שוות כמו במעוין, והזוויות ישרות כמו במלבן.

במדויק: ריבוע הוא מרובע שבו כל הצלעות שוות וגם כל הזוויות ישרות.

בריבוע ABCDABCD האלכסונים שווים, מאונכים וחוצים זה את זה. כל אלכסון חוצה זווית ישרה, ולכן יוצר עם הצלע זווית של 45∘45^\circ.

ABCDO45°

לריבוע ארבעה צירי סימטריה: שני האלכסונים ושני האנכים האמצעיים לצלעות. הוא עובר לעצמו גם ברבע סיבוב (90∘90^\circ) סביב נקודת המפגש של האלכסונים.

ABCD

תכונות הריבוע

ריבוע הוא מקבילית, מלבן ומעוין. לכן כל התכונות של שלושתם נכונות בו:

•האלכסונים חוצים זה את זה, שווים זה לזה ומאונכים זה לזה.

•האלכסונים חוצים את הזוויות: כל זווית בין אלכסון לצלע היא 45∘45^\circ.

זיהוי ריבוע

מרובע הוא ריבוע אם מתקיים אחד מאלה:

1. כל הצלעות שוות וכל הזוויות שוות.

2. הוא גם מלבן וגם מעוין.

3. הוא מלבן שבו שתי צלעות סמוכות שוות, או מלבן שבו האלכסונים מאונכים.

4. הוא מעוין שיש בו זווית ישרה, או מעוין שבו האלכסונים שווים.

שים לב

מרובע שבו האלכסונים שווים ומאונכים הוא לא תמיד ריבוע: צריך גם שהם יחצו זה את זה. דוגמה נגדית: דלתון שאינו מעוין, שבו האלכסון הראשי והאלכסון המשני באותו אורך.

שטח ריבוע

ריבוע שצלעו aa ואלכסונו dd: S=a2S=a^2. הריבוע הוא מעוין עם אלכסונים שווים, ולכן גם S=d22S=\frac{d^2}{2}.

דוגמה - משולש שיוצרים חצאי האלכסונים

בריבוע ABCDABCD האלכסונים נחתכים בנקודה OO. נתון: AC=10AC=10 ס"מ.

מצאו את הזוויות של המשולש AOBAOB, את שטחו ואת שטח הריבוע.

פתרון

1. נתון: ריבוע ABCDABCD, AC=10AC=10. המטרה: הזוויות והשטח של △AOB\triangle AOB, ושטח הריבוע.

2. האלכסונים שווים וחוצים זה את זה: AO=BO=5AO=BO=5. הם מאונכים: ∠AOB=90∘\angle AOB=90^\circ.

3. האלכסונים חוצים את הזוויות הישרות: ∠OAB=∠OBA=45∘\angle OAB=\angle OBA=45^\circ.

4. שטח המשולש AOBAOB: 5⋅52=12.5\frac{5\cdot5}{2}=12.5.

5. האלכסונים מחלקים את הריבוע לארבעה משולשים חופפים, ולכן שטח הריבוע 4⋅12.5=504\cdot12.5=50. בדיקה: d22=1002=50\frac{d^2}{2}=\frac{100}{2}=50.

ABCDO
תשובה

∠AOB=90∘\angle AOB=90^\circ, ∠OAB=∠OBA=45∘\angle OAB=\angle OBA=45^\circ, שטח המשולש 12.512.5 סמ"ר, שטח הריבוע 5050 סמ"ר.

שאלות פתוחות על ריבוע

11. היחסים בין המרובעים

משפחות של מרובעים

כל ריבוע הוא גם מלבן, אבל לא כל מלבן הוא ריבוע. המרובעים בנויים כמו משפחות, ויש ביניהן קשרים.

במדויק: בין שתי משפחות של מרובעים יש אחד משלושה קשרים:

- הכלה: כל מרובע ממשפחה אחת שייך גם למשפחה השנייה.

- זרות: אין מרובע ששייך לשתי המשפחות.

- חפיפה חלקית: יש מרובעים ששייכים לשתיהן, ויש בכל משפחה מרובעים שאינם שייכים לשנייה.

דוגמה נגדית: במרובע ABCDABCD האלכסונים ACAC ו-BDBD שווים (שניהם באורך 44) ומאונכים זה לזה, אבל ACAC לא נחצה בנקודה MM. זה דלתון, ולא ריבוע ולא מעוין.

ABCDM

הקשרים בין המשפחות

- הכלה: כל ריבוע הוא מלבן וגם מעוין. כל מלבן וכל מעוין הם מקבילית. כל מעוין הוא דלתון. כל טרפז שווה שוקיים הוא טרפז.

- זרות: אין מרובע שהוא גם טרפז וגם מקבילית: בטרפז יש זוג יחיד של צלעות מקבילות.

- חפיפה חלקית: מלבנים ומעוינים: המרובעים המשותפים הם הריבועים. דלתונים ומקביליות: המרובעים המשותפים הם המעוינים.

טבלת התכונות

"כן" אומר שהתכונה נכונה בכל מרובע מהמשפחה. "לא תמיד" אומר שיש מרובעים במשפחה שבהם היא לא נכונה.

תכונהמקביליתמלבןמעויןריבוע
צלעות נגדיות מקבילות ושוותכןכןכןכן
כל הזוויות ישרותלא תמידכןלא תמידכן
כל הצלעות שוותלא תמידלא תמידכןכן
האלכסונים חוצים זה את זהכןכןכןכן
האלכסונים שוויםלא תמידכןלא תמידכן
האלכסונים מאונכיםלא תמידלא תמידכןכן
האלכסונים חוצים את הזוויותלא תמידלא תמידכןכן
שים לב

משפחה קטנה יותר מקבלת את כל התכונות של משפחה גדולה שמכילה אותה. למשל, הריבוע מקבל את כל תכונות המלבן ואת כל תכונות המעוין.

דרך הפתרון

בדיקה של טענה על מרובעים

כשצריך לקבוע אם טענה כמו "כל XX הוא YY" נכונה:

1. כותבים אותה בצורה "אם מרובע הוא XX, אזי הוא YY".

2. בודקים אם ההגדרה והתכונות של XX מבטיחות את ההגדרה של YY (או אחד ממשפטי הזיהוי שלו).

3. אם כן, מנמקים. אם לא, מסרטטים דוגמה נגדית אחת: מרובע שהוא XX ואינו YY.

דוגמה - ארבע טענות: נכונה או לא נכונה

קבעו אם כל טענה נכונה, ונמקו.

א. כל מעוין הוא דלתון.

ב. כל מלבן הוא טרפז.

ג. מרובע שבו האלכסונים מאונכים זה לזה הוא מעוין.

ד. דלתון שהוא גם מקבילית הוא מעוין.

פתרון

1. א: במעוין ABCDABCD כל הצלעות שוות, ולכן AB=ADAB=AD וגם CB=CDCB=CD. אלה שני זוגות זרים של צלעות סמוכות שוות, ולכן המעוין הוא דלתון. נכונה.

2. ב: במלבן יש שני זוגות של צלעות מקבילות, ובטרפז יש זוג יחיד. לא נכונה.

3. ג: דוגמה נגדית: בדלתון האלכסונים מאונכים, אבל הצלעות לא כולן שוות. למשל, בדלתון ABCDABCD שבו AB=AD=5AB=AD=5 ו-CB=CD=8CB=CD=8 הצלעות לא שוות. לא נכונה.

4. ד: בדלתון יש שתי צלעות סמוכות שוות. מקבילית שבה שתי צלעות סמוכות שוות היא מעוין. נכונה.

תשובה

א נכונה, ב לא נכונה, ג לא נכונה, ד נכונה.

שאלות פתוחות על היחסים בין המרובעים

12. משולשים במערכת צירים

אורך קטע במערכת צירים

במערכת צירים כל קודקוד הוא זוג מספרים. מתוך המספרים האלה אפשר לחשב אורכים, גבהים ושטחים, בלי סרגל.

במדויק: קטע אופקי (מקביל לציר xx) הוא קטע ששני הקצוות שלו עם אותו שיעור yy. האורך שלו הוא ההפרש בין שיעורי ה-xx: הגדול פחות הקטן. קטע אנכי (מקביל לציר yy) הוא קטע ששני הקצוות שלו עם אותו שיעור xx. האורך שלו הוא ההפרש בין שיעורי ה-yy: הגדול פחות הקטן.

קטע אופקי וקטע אנכי מאונכים זה לזה, כי הצירים מאונכים. לכן קטע משופע הוא היתר במשולש ישר זווית, שהניצבים שלו אופקי ואנכי.

בסרטוט: AC=5−1=4AC=5-1=4 (אופקי), CB=4−1=3CB=4-1=3 (אנכי), ולפי משפט פיתגורס AB2=42+32=25AB^2=4^2+3^2=25, כלומר AB=5AB=5.

כדי שאורכים במערכת הצירים יהיו נכונים, שני הצירים צריכים להיות באותו קנה מידה.

-11234567-1123456A(1,1)B(5,4)C(5,1)
דרך הפתרון

אורך של קטע משופע

כשקטע ABAB אינו אופקי ואינו אנכי:

1. מוצאים את ההפרש בין שיעורי ה-xx של AA ו-BB (ניצב אופקי).

2. מוצאים את ההפרש בין שיעורי ה-yy (ניצב אנכי).

3. לפי משפט פיתגורס: AB2AB^2 שווה לסכום הריבועים של שני ההפרשים.

דרך הפתרון

שטח משולש במערכת צירים

כשלמשולש יש צלע אופקית או אנכית:

1. בוחרים את הצלע הזאת כבסיס, ומחשבים את אורכה.

2. הגובה לבסיס הוא אנכי (לבסיס אופקי) או אופקי (לבסיס אנכי). אורכו הוא ההפרש בין שיעור הקודקוד השלישי לבין שיעור הישר של הבסיס (הגדול פחות הקטן).

3. מחשבים: S=a⋅h2S=\frac{a\cdot h}{2}.

שים לב

רגל הגובה יכולה ליפול על ההמשך של הבסיס, מחוץ לצלע. האורך של הגובה מחושב באותה דרך.

דוגמה - גובה, שטח ואורך צלע משופעת

במערכת צירים נתון המשולש ABCABC: A(1,5)A(1,5), B(−3,1)B(-3,1), C(6,1)C(6,1). מהקודקוד AA מורידים גובה ADAD לצלע BCBC.

מצאו את שיעורי DD, את ADAD, את שטח המשולש ואת אורך הצלע ABAB.

פתרון

1. נתון: A(1,5)A(1,5), B(−3,1)B(-3,1), C(6,1)C(6,1). המטרה: DD, ADAD, השטח ו-ABAB.

2. ל-BB ול-CC אותו שיעור y=1y=1, ולכן BCBC אופקי. אורכו 6−(−3)=96-(-3)=9.

3. הגובה ADAD אנכי, ולכן ל-DD אותו שיעור xx כמו ל-AA, והוא על הישר y=1y=1: D(1,1)D(1,1).

4. AD=5−1=4AD=5-1=4.

5. השטח: S=9⋅42=18S=\frac{9\cdot4}{2}=18.

6. ABAB משופע. במשולש ישר הזווית ADBADB: BD=1−(−3)=4BD=1-(-3)=4, AD=4AD=4, ולכן AB2=42+42=32AB^2=4^2+4^2=32, כלומר AB=32=42≈5.66AB=\sqrt{32}=4\sqrt2\approx5.66.

-5-4-3-2-112345678-11234567ABCD
תשובה

D(1,1)D(1,1), AD=4AD=4, השטח 1818, AB=42≈5.66AB=4\sqrt2\approx5.66.

שאלות פתוחות על משולשים במערכת צירים

13. מרובעים במערכת צירים

הפרשי השיעורים בין שתי נקודות

כדי להגיע מנקודה אחת לאחרת במערכת צירים, זזים ימינה או שמאלה, ואז למעלה או למטה. את שתי התזוזות האלה מחשבים מהשיעורים, וכך אפשר להשוות קטעים בלי לחשב את האורך שלהם.

במדויק: הפרש שיעורי ה-xx מ-PP ל-QQ הוא xQ−xPx_Q-x_P, והפרש שיעורי ה-yy מ-PP ל-QQ הוא yQ−yPy_Q-y_P. ההפרשים יכולים להיות שליליים: הפרש שלילי בשיעורי ה-xx אומר ש-QQ משמאל ל-PP, והפרש שלילי בשיעורי ה-yy אומר ש-QQ מתחת ל-PP.

במלבן ABCDABCD הצלעות ABAB ו-DCDC אופקיות, והצלעות BCBC ו-ADAD אנכיות. מ-AA ל-BB הפרשי השיעורים הם 44 (ב-xx) ו-00 (ב-yy), וגם מ-DD ל-CC.

-11234567-1123456A(1,1)B(5,1)C(5,4)D(1,4)

הפרשים שווים: קטעים שווים ומקבילים

אם הפרשי השיעורים מ-AA ל-BB שווים להפרשי השיעורים מ-DD ל-CC (אותם מספרים, כולל הסימן), אזי AB=DCAB=DC וגם AB∥DCAB\parallel DC (או שהם על אותו ישר).

הסיבה: כל קטע משופע הוא יתר במשולש ישר זווית עם ניצב אופקי וניצב אנכי. שני המשולשים חופפים (צ.ז.צ), והניצבים האופקיים מקבילים, ולכן היתרים שווים ומקבילים (זוויות מתאימות שוות).

לכן אם AA, BB, CC, DD אינם על ישר אחד, המרובע ABCDABCD הוא מקבילית: זוג צלעות נגדיות שוות ומקבילות.

שים לב

סדר האותיות חשוב: משווים את ההפרשים מ-AA ל-BB להפרשים מ-DD ל-CC, לא מ-CC ל-DD. בכיוון ההפוך הסימנים מתהפכים.

דרך הפתרון

זיהוי מרובע לפי השיעורים

כשנתונים ארבעת הקודקודים של מרובע:

1. מסרטטים את המרובע לפי סדר האותיות.

2. מחשבים את אורכי הצלעות: אופקי או אנכי לפי הפרש, משופע לפי משפט פיתגורס.

3. בודקים הקבלה: שני קטעים אופקיים מקבילים, שני קטעים אנכיים מקבילים, וקטעים עם הפרשי שיעורים שווים מקבילים. קטע אופקי וקטע אנכי מאונכים.

4. מחליטים לפי ההגדרות ומשפטי הזיהוי: מקבילית, מלבן, מעוין, ריבוע, דלתון או טרפז.

דוגמה א - מקבילית: זיהוי ושטח

במערכת צירים נתונות הנקודות A(1,1)A(1,1), B(6,1)B(6,1), C(8,5)C(8,5), D(3,5)D(3,5).

א. הוכיחו שהמרובע ABCDABCD הוא מקבילית.

ב. האם הוא מעוין?

ג. מצאו את שטחו.

פתרון

1. נתון: ארבעת הקודקודים. המטרה: לזהות את המרובע ולחשב את שטחו.

2. א: ABAB אופקי (y=1y=1) ואורכו 6−1=56-1=5. DCDC אופקי (y=5y=5) ואורכו 8−3=58-3=5. שני קטעים אופקיים מקבילים, ולכן AB∥DCAB\parallel DC וגם AB=DCAB=DC. מרובע שבו זוג צלעות נגדיות שוות ומקבילות הוא מקבילית.

3. ב: ADAD משופע: הפרשי השיעורים מ-AA ל-DD הם 22 (ב-xx) ו-44 (ב-yy), ולכן AD2=22+42=20AD^2=2^2+4^2=20, AD=20≈4.47AD=\sqrt{20}\approx4.47. AB=5≠ADAB=5\ne AD, ולכן צלעות סמוכות אינן שוות, והמקבילית אינה מעוין.

4. ג: הגובה לצלע ABAB הוא אנכי: DH=5−1=4DH=5-1=4 (H(3,1)H(3,1)). השטח: S=5⋅4=20S=5\cdot4=20.

-112345678910-11234567ABCDH
תשובה

א. AB∥DCAB\parallel DC ו-AB=DC=5AB=DC=5, ולכן מקבילית. ב. לא, כי AD=20≠5AD=\sqrt{20}\ne5. ג. S=20S=20.

דוגמה ב - דלתון שהאלכסונים שלו על הצירים

במערכת צירים נתונות הנקודות A(0,5)A(0,5), B(5,0)B(5,0), C(0,−3)C(0,-3), D(−5,0)D(-5,0).

הוכיחו שהמרובע ABCDABCD הוא דלתון, ומצאו את שטחו.

פתרון

1. נתון: ארבעת הקודקודים. המטרה: להוכיח ש-ABCDABCD דלתון ולמצוא את שטחו.

2. BB ו-DD על ציר xx, ו-O(0,0)O(0,0) הוא אמצע BDBD (OB=OD=5OB=OD=5). AA ו-CC על ציר yy, שמאונך ל-BDBD.

3. במשולש ABDABD הקטע AOAO הוא תיכון וגם גובה, ולכן AB=ADAB=AD. באותו אופן במשולש CBDCBD: CB=CDCB=CD.

4. שני זוגות זרים של צלעות סמוכות שוות, ולכן ABCDABCD דלתון. בדיקה בפיתגורס: AB2=52+52=50AB^2=5^2+5^2=50, CB2=52+32=34CB^2=5^2+3^2=34.

5. האלכסונים: AC=5−(−3)=8AC=5-(-3)=8, BD=5−(−5)=10BD=5-(-5)=10. השטח: S=8⋅102=40S=\frac{8\cdot10}{2}=40.

-6-4-2246-4-2246ABCD
תשובה

AB=AD=50AB=AD=\sqrt{50}, CB=CD=34CB=CD=\sqrt{34}, ולכן דלתון. השטח 4040.

שאלות פתוחות על מרובעים במערכת צירים

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.