תזכורת: מרובע, צלעות ואלכסונים
מרובע הוא צורה עם ארבעה קודקודים וארבע צלעות. בנושא הזה נכיר משפחות של מרובעים, ונוכיח את התכונות של כל משפחה.
במדויק: מרובע נוצר מארבע נקודות , , , , שאין שלוש מהן על ישר אחד, ומארבעת הקטעים , , , , שאינם נחתכים זה עם זה (חוץ מבקודקודים). שתי צלעות עם קודקוד משותף נקראות צלעות סמוכות, ושתי צלעות בלי קודקוד משותף נקראות צלעות נגדיות. אלכסון הוא קטע שמחבר שני קודקודים שאינם על אותה צלע: במרובע האלכסונים הם ו-.
בסרטוט המרובע עם שני האלכסונים ו-. הצלעות ו- נגדיות, והצלעות ו- סמוכות.
מרובע קמור הוא מרובע ששני האלכסונים שלו נמצאים בתוכו. במרובע קמור סכום הזוויות הוא , כי האלכסון מחלק אותו לשני משולשים.
תזכורת: משולש שווה שוקיים
הרבה תכונות של מרובעים מוכיחים בעזרת משולש שווה שוקיים. כדאי לזכור אותו היטב.
במדויק: משולש שווה שוקיים הוא משולש ששתיים מהצלעות שלו שוות. הצלעות השוות נקראות שוקיים, הצלע השלישית נקראת בסיס, והזווית שבין השוקיים נקראת זווית הראש.
מה שידוע על משולש שווה שוקיים ():
•זוויות הבסיס שוות: .
•חוצה זווית הראש, התיכון לבסיס והגובה לבסיס הם אותו קטע .
•ובכיוון ההפוך: משולש שבו שתי זוויות שוות, משולש שבו חוצה זווית הוא גם גובה, ומשולש שבו תיכון הוא גם גובה, הוא משולש שווה שוקיים.
1. דלתון
דלתון
דלתון נראה כמו עפיפון: שתי צלעות שוות למעלה, ושתי צלעות שוות למטה. אפשר לראות בו שני משולשים שווי שוקיים שמודבקים על אותו בסיס.
במדויק: דלתון הוא מרובע שיש בו שני זוגות זרים של צלעות סמוכות שוות (זרים: אין צלע ששייכת לשני הזוגות). בדלתון שבו ו-:
- ו- נקראים קודקודים ראשיים, והזוויות בהם נקראות זוויות ראש. ו- נקראים קודקודי צד, והזוויות בהם נקראות זוויות צד.
•האלכסון , שמחבר את הקודקודים הראשיים, נקרא האלכסון הראשי. האלכסון נקרא האלכסון המשני.
הדלתון הוא קמור. האלכסון המשני מחלק אותו לשני משולשים שווי שוקיים עם בסיס משותף: ו-.
יש גם דלתון קעור: אחת הזוויות שלו גדולה מ-. בדלתון הקעור הזווית בקודקוד גדולה מ-, והאלכסון המשני נמצא מחוץ לדלתון. ההמשך של האלכסון הראשי פוגש את בנקודה .
תכונות הדלתון
בדלתון (, ):
1. האלכסון הראשי הוא ציר סימטריה של הדלתון.
2. האלכסון הראשי חוצה את זוויות הראש ו-.
3. האלכסון הראשי חוצה את האלכסון המשני: .
4. האלכסונים מאונכים זה לזה.
5. זוויות הצד שוות: .
כל התכונות שייכות לאלכסון הראשי. האלכסון המשני בדרך כלל לא חוצה את האלכסון הראשי ולא חוצה את הזוויות. גם זוויות הראש בדרך כלל אינן שוות זו לזו.
שטח הדלתון
שטח הדלתון שווה למחצית המכפלה של האלכסונים: .
הכלל נכון גם בדלתון קעור.
הוכחה שמרובע הוא דלתון
כשצריך להוכיח שמרובע הוא דלתון:
1. מחפשים שני זוגות של צלעות סמוכות, בלי צלע משותפת לשני הזוגות.
2. מוכיחים שבכל זוג הצלעות שוות: לפי נתון, בעזרת חפיפת משולשים, או בעזרת משולש שווה שוקיים (למשל תיכון שהוא גם גובה).
3. מסיקים: מרובע שבו שני זוגות זרים של צלעות סמוכות שוות הוא דלתון.
דרך מוכרת: אם במרובע אלכסון אחד מאונך לאלכסון השני וגם חוצה אותו, המרובע הוא דלתון. בכל אחד משני המשולשים שנוצרים, התיכון הוא גם גובה, ולכן הם שווי שוקיים.
דוגמה - היקף ושטח מתוך חלקי האלכסונים
בדלתון (, ) האלכסונים נחתכים בנקודה . נתון: ס"מ, ס"מ, ס"מ.
מצאו את ההיקף ואת השטח של הדלתון.
1. נתון: דלתון , , , . המטרה: ההיקף והשטח.
2. הוא האלכסון הראשי. הוא חוצה את האלכסון המשני ומאונך לו: ו-.
3. לפי משפט פיתגורס במשולש : , ולכן .
4. לפי משפט פיתגורס במשולש : , ולכן .
5. ההיקף: .
6. האלכסון הראשי: . השטח: .
ההיקף ס"מ, השטח סמ"ר.
2. זוויות בין ישרים מקבילים
ישרים מקבילים וזוויות ביניהם
פסי רכבת לא נפגשים אף פעם. כך גם ישרים מקבילים. כשישר שלישי חותך שני ישרים, נוצרות שמונה זוויות, ולזוגות מהן יש שמות.
במדויק: ישרים מקבילים הם ישרים שנמצאים באותו מישור ואינם נחתכים. ישר שחותך שני ישרים נקרא חותך. בין שני ישרים וחותך:
- זוויות מתחלפות: שתי זוויות בין שני הישרים, בצדדים שונים של החותך, אחת בכל נקודת חיתוך.
- זוויות מתאימות: שתי זוויות באותו צד של החותך, אחת בכל נקודת חיתוך, שנמצאות באותו צד של הישר שלהן (שתיהן מעל הישר שלהן, או שתיהן מתחתיו).
- זוויות חד-צדדיות: שתי זוויות בין שני הישרים, באותו צד של החותך, אחת בכל נקודת חיתוך.
בסרטוט , והחותך פוגש אותם בנקודות ו-. הזוויות ו- מתחלפות, הזוויות ו- מתאימות, והזוויות ו- חד-צדדיות. הזוויות ו- צמודות.
זוויות מתחלפות בין מקבילים (הנחת יסוד)
אם שני ישרים מקבילים, אזי כל שתי זוויות מתחלפות ביניהם שוות זו לזו.
את הטענה הזאת לא מוכיחים: מקבלים אותה כהנחת יסוד.
זוויות מתאימות וחד-צדדיות בין מקבילים
אם שני ישרים מקבילים, אזי:
•כל שתי זוויות מתאימות שוות זו לזו.
•סכום כל שתי זוויות חד-צדדיות הוא .
שתי התכונות נובעות מהזוויות המתחלפות: בסרטוט (קודקודיות) ו- (מתחלפות), ולכן . וגם (צמודות), ולכן .
מרחק והקבלה
•המרחק בין שני ישרים מקבילים הוא קבוע: כל אנך מישר אחד לישר השני הוא באותו אורך.
•ההקבלה עוברת הלאה: אם וגם , אזי .
בכל נימוק עם זוויות בין מקבילים כותבים איזה זוג ישרים מקביל. למשל: "זוויות מתחלפות בין ". במרובע יש כמה זוגות של צלעות, וזוג לא נכון הוא טעות בהוכחה.
זווית בין מקבילים שאינה על חותך אחד
כשנקודה נמצאת בין שני ישרים מקבילים, וממנה יוצאים קטעים לשני הישרים:
1. מעבירים דרך הנקודה ישר עזר מקביל לשני הישרים (לפי הקבלה שעוברת הלאה, הוא מקביל לשניהם).
2. ישר העזר מחלק את הזווית בנקודה לשתי זוויות.
3. כל חלק שווה לזווית מתחלפת לו, בין ישר העזר לבין אחד הישרים המקבילים.
4. מחברים את שני החלקים.
דוגמה - ישר עזר מקביל דרך נקודה בין המקבילים
נתון: . הנקודה נמצאת בין שני הישרים. , .
מצאו את .
1. נתון: , , . המטרה: .
2. דרך מעבירים ישר מקביל ל-. מכיוון ש-, גם .
3. : זוויות מתחלפות בין .
4. : זוויות מתחלפות בין .
5. .
.
3. הוכחת מקבילות: המשפטים ההפוכים
משפט הפוך
עד עכשיו ידענו שהישרים מקבילים, והסקנו שזוויות שוות. עכשיו הכיוון הפוך: מזוויות שוות מסיקים שהישרים מקבילים.
במדויק: המשפט ההפוך למשפט "אם , אזי " הוא המשפט "אם , אזי ": מחליפים בין הנתון לבין מה שצריך להוכיח. משפט נכון לא מבטיח שהמשפט ההפוך לו נכון. צריך להוכיח אותו בנפרד.
דוגמה למשפט שהמשפט ההפוך לו אינו נכון: "אם שתי זוויות קודקודיות, אזי הן שוות" נכון. ההפוך, "אם שתי זוויות שוות, אזי הן קודקודיות", לא נכון: גם זוויות הבסיס במשולש שווה שוקיים שוות, והן לא קודקודיות.
בסרטוט הזוויות המתחלפות המסומנות שוות. מזה נסיק בשיעור הזה ש-.
משפטי ההקבלה
שני ישרים וחותך. אם מתקיים אחד מאלה, אזי הישרים מקבילים:
מספיק זוג אחד של זוויות שמקיים את התנאי. אם הזוויות המתחלפות אינן שוות, הישרים אינם מקבילים: אילו היו מקבילים, הזוויות היו שוות.
אנך משותף
שני ישרים שמאונכים לאותו ישר מקבילים זה לזה.
הסיבה: עם הישר השלישי הם יוצרים זוויות מתאימות של .
הוכחה ששני ישרים מקבילים
כשצריך להוכיח ששני ישרים (או שני קטעים) מקבילים:
1. בוחרים חותך שפוגש את שניהם, ובוחרים זוג זוויות: מתחלפות, מתאימות או חד-צדדיות.
2. מוכיחים שהזוויות שוות (או שסכום החד-צדדיות ), עם נימוק לכל צעד.
3. מסיקים את ההקבלה, וכותבים את שם המשפט: "זוויות מתחלפות שוות" וכדומה.
דוגמה - חוצה זווית חיצונית במשולש שווה שוקיים
במשולש שווה שוקיים () מאריכים את השוק מעבר ל- עד הנקודה . הקטע חוצה את הזווית (הנקודה באותו צד של כמו ).
הוכיחו: .
1. נתון: , חוצה את . צריך להוכיח: .
2. החותך פוגש את ואת . נוכיח ש- (זוויות מתחלפות).
, והן זוויות מתחלפות, ולכן .
4. טרפז
טרפז
בטרפז יש זוג אחד של צלעות מקבילות, כמו המדפים העליון והתחתון של סולם, והצלעות האחרות נוטות.
במדויק: טרפז הוא מרובע שיש בו זוג יחיד של צלעות מקבילות. הצלעות המקבילות נקראות בסיסים, והצלעות האחרות נקראות שוקיים. המרחק בין שני הבסיסים נקרא גובה הטרפז.
בטרפז הבסיסים הם , והשוקיים הן ו-. הגובה מאונך לבסיסים. כל אנך בין הבסיסים הוא באותו אורך, כי המרחק בין ישרים מקבילים קבוע.
"זוג יחיד" חשוב: מרובע עם שני זוגות של צלעות מקבילות הוא מקבילית, ולא טרפז.
הזוויות שליד השוק הן ו-, ו-.
זוויות ליד שוק
בטרפז סכום שתי הזוויות שליד אותה שוק הוא . הן זוויות חד-צדדיות בין הבסיסים המקבילים.
בטרפז (): ו-.
הוכחה שמרובע הוא טרפז
כשצריך להוכיח שמרובע הוא טרפז:
1. מוכיחים ששתי צלעות נגדיות מקבילות.
2. מוכיחים ששתי הצלעות האחרות אינן מקבילות.
3. מסיקים: יש בדיוק זוג אחד של צלעות מקבילות, ולכן המרובע טרפז.
שטח והיקף של טרפז
- שטח: מחצית המכפלה של סכום הבסיסים בגובה: .
- היקף: סכום ארבע הצלעות.
חישובים בטרפז בעזרת גבהים
כשנתונים בטרפז גובה ושוקיים, וחסר בסיס:
1. מורידים גבהים משני הקצוות של הבסיס הקצר אל הבסיס הארוך.
2. בין הגבהים נוצר מלבן: הקטע שבין רגלי הגבהים שווה לבסיס הקצר.
3. ליד כל שוק נוצר משולש ישר זווית: השוק היא היתר, והגובה ניצב. לפי משפט פיתגורס מוצאים את הניצב השני.
4. מחברים את הקטעים שעל הבסיס הארוך.
השלב האחרון נכון כשהזוויות שליד הבסיס הארוך חדות. אם אחת מהן קהה, רגל הגובה נופלת על ההמשך של הבסיס, ואז מחסרים במקום לחבר.
דוגמה - בסיס חסר מתוך הגובה והשוקיים
בטרפז () נתון: ס"מ, ס"מ, ס"מ, והגובה ס"מ. הזוויות ו- חדות.
מצאו את , את היקף הטרפז ואת שטחו.
1. נתון: , , , . המטרה: , ההיקף והשטח.
2. מורידים גבהים ו- אל . המרובע הוא מלבן, ולכן , ו-.
3. במשולש ישר הזווית : , ולכן .
4. במשולש ישר הזווית : , ולכן .
5. .
6. ההיקף: . השטח: .
ס"מ, ההיקף ס"מ, השטח סמ"ר.
5. טרפז שווה שוקיים
טרפז שווה שוקיים
יש טרפז שנראה אותו דבר משני הצדדים, כמו משולש שווה שוקיים שחתכו לו את הקודקוד העליון.
במדויק: טרפז שווה שוקיים הוא טרפז ששתי השוקיים שלו שוות. זוויות הבסיס הן שתי הזוויות שליד אותו בסיס.
בטרפז שווה השוקיים (, ) זוויות הבסיס ו- שוות, וגם ו- שוות. הקו המקווקו הוא ציר הסימטריה.
גם האלכסונים ו- שווים.
תכונות של טרפז שווה שוקיים
בטרפז שווה שוקיים:
1. זוויות הבסיס שוות זו לזו (בכל אחד משני הבסיסים).
2. האלכסונים שווים זה לזה.
3. האנך האמצעי לבסיסים הוא ציר סימטריה של הטרפז.
משפטים הפוכים: זיהוי טרפז שווה שוקיים
•טרפז שבו זוויות הבסיס שוות זו לזו הוא טרפז שווה שוקיים.
•טרפז שבו האלכסונים שווים זה לזה הוא טרפז שווה שוקיים.
המשפטים ההפוכים נכונים רק כשידוע שהמרובע טרפז. למשל, במלבן האלכסונים שווים וכל הזוויות שוות, אבל מלבן הוא לא טרפז.
גבהים בטרפז שווה שוקיים
בטרפז שווה שוקיים מורידים גבהים משני הקצוות של הבסיס הקצר. שני המשולשים ישרי הזווית שנוצרים חופפים (ניצב ויתר: השוקיים שוות והגבהים שווים).
לכן כל אחד מהקטעים שנוצרים בקצות הבסיס הארוך שווה ל- ( - הבסיס הארוך, - הבסיס הקצר).
דוגמה - גובה ושטח של טרפז שווה שוקיים
בטרפז שווה שוקיים (, ) נתון: ס"מ, ס"מ, ס"מ.
מצאו את גובה הטרפז ואת שטחו.
1. נתון: , , . המטרה: הגובה והשטח.
2. מורידים גבהים ו- אל . .
3. המשולשים ו- חופפים (ניצב ויתר), ולכן .
4. במשולש ישר הזווית : , ולכן .
5. השטח: .
הגובה ס"מ, השטח סמ"ר.
6. מקבילית: תכונות
מקבילית
במקבילית יש שני זוגות של צלעות מקבילות. אפשר לדמיין מלבן שמישהו דחף לו את הצד העליון הצידה.
במדויק: מקבילית היא מרובע שבו כל זוג של צלעות נגדיות מקבילות זו לזו: במקבילית , וגם . גובה של מקבילית הוא המרחק בין שתי צלעות נגדיות. למקבילית יש שני גבהים, אחד לכל זוג של צלעות נגדיות.
במקבילית הגובה הוא המרחק בין הצלעות ו-. הסימנים על הצלעות מראים את שני זוגות הצלעות המקבילות.
במקבילית האלכסונים נחתכים בנקודה וחוצים זה את זה. גם הזוויות הנגדיות שוות.
תכונות המקבילית
בכל מקבילית:
1. כל אלכסון מחלק אותה לשני משולשים חופפים.
2. צלעות נגדיות שוות זו לזו.
3. זוויות נגדיות שוות זו לזו.
4. סכום שתי זוויות סמוכות הוא .
5. חוצי זוויות סמוכות מאונכים זה לזה.
6. האלכסונים חוצים זה את זה.
התכונות נובעות זו מזו בשרשרת: האלכסון יוצר זוויות מתחלפות שוות עם שני זוגות הצלעות המקבילות, ולכן (ז.צ.ז). מהחפיפה מקבלים צלעות נגדיות שוות וזוויות נגדיות שוות.
סימטריה סיבובית
סיבוב של חצי סיבוב () סביב נקודת המפגש של האלכסונים מעביר את המקבילית לעצמה: כל קודקוד עובר לקודקוד שמולו.
שטח מקבילית
שטח מקבילית שווה למכפלה של צלע בגובה לצלע הזאת: .
דוגמה - חוצה זווית יוצר משולש שווה שוקיים
במקבילית נתון: ס"מ, ס"מ. חוצה הזווית חותך את הצלע בנקודה .
מצאו את , את ואת היקף המקבילית.
1. נתון: מקבילית , , , חוצה את . המטרה: , וההיקף.
2. .
3. ההיקף: .
ס"מ, ס"מ, ההיקף ס"מ.
7. מקבילית: משפטי זיהוי
משפט זיהוי
איך יודעים שמרובע הוא מקבילית, בלי להוכיח כל פעם ששני זוגות הצלעות מקבילים? יש משפטים שעושים את זה בשבילנו.
במדויק: משפט זיהוי של מקבילית הוא משפט מהצורה "מרובע שבו... הוא מקבילית". הנתון בו הוא תכונה של המרובע, ומה שמוכיחים הוא תנאי ההגדרה: שני זוגות של צלעות מקבילות.
רוב משפטי הזיהוי הם המשפטים ההפוכים לתכונות המקבילית. אבל לא לכל תכונה יש משפט הפוך נכון.
בטרפז שווה השוקיים יש זוג אחד של צלעות מקבילות () וזוג אחר של צלעות שוות (), והוא לא מקבילית.
משפטי הזיהוי של מקבילית
מרובע הוא מקבילית אם מתקיים אחד מאלה:
1. שני זוגות של צלעות נגדיות מקבילות (ההגדרה).
2. שני זוגות של צלעות נגדיות שוות.
3. זוג אחד של צלעות נגדיות שהן גם שוות וגם מקבילות.
4. האלכסונים חוצים זה את זה.
5. כל שתי זוויות נגדיות שוות.
6. סכום כל שתי זוויות סמוכות הוא .
בזיהוי 3 צריך אותו זוג של צלעות שהוא גם שווה וגם מקביל. זוג מקביל אחד וזוג אחר שווה לא מספיקים: כך נראה טרפז שווה שוקיים.
גם אלכסון שמחלק מרובע לשני משולשים חופפים לא מספיק: בדלתון האלכסון הראשי עושה את זה, ודלתון הוא לא תמיד מקבילית.
הוכחה שמרובע הוא מקבילית
כשצריך להוכיח שמרובע הוא מקבילית:
1. מסמנים בסרטוט את מה שנתון: צלעות, זוויות, אלכסונים.
2. בוחרים משפט זיהוי שמתאים לנתונים. למשל: נתונים על האלכסונים, משתמשים ב"אלכסונים חוצים זה את זה".
3. מוכיחים את התנאי של משפט הזיהוי, עם נימוק לכל טענה.
4. מסיקים שהמרובע מקבילית, וכותבים את שם משפט הזיהוי.
דוגמה - מקבילית בתוך מקבילית בעזרת האלכסונים
במקבילית האלכסונים נחתכים בנקודה . הנקודה על הקטע , והנקודה על הקטע (שתיהן שונות מ-), כך ש-.
הוכיחו: המרובע הוא מקבילית.
1. נתון: מקבילית , . צריך להוכיח: מקבילית.
2. האלכסונים של הם ו-, ושניהם עוברים דרך . נוכיח שהם חוצים זה את זה.
האלכסונים ו- חוצים זה את זה ב-, ולכן מקבילית.
8. מלבן
מלבן
דלת, מסך ודף מחברת הם מלבנים: כל הפינות ישרות.
במדויק: מלבן הוא מרובע שבו כל ארבע הזוויות ישרות ().
במלבן האלכסונים שווים וחוצים זה את זה. לכן ארבעת החצאים שלהם שווים: .
למלבן שני צירי סימטריה: האנכים האמצעיים לצלעות. הוא עובר לעצמו גם בחצי סיבוב סביב .
תכונות המלבן
1. מלבן הוא מקבילית, ולכן כל תכונות המקבילית נכונות בו.
2. האלכסונים במלבן שווים זה לזה.
3. נקודת המפגש של האלכסונים נמצאת במרחקים שווים מארבעת הקודקודים.
זיהוי מלבן
מרובע הוא מלבן אם מתקיים אחד מאלה:
1. יש בו שלוש זוויות ישרות.
2. הוא מקבילית שיש בה זווית ישרה אחת.
3. הוא מקבילית שבה האלכסונים שווים.
מרובע שבו האלכסונים שווים הוא לא תמיד מלבן: גם בטרפז שווה שוקיים האלכסונים שווים. צריך לדעת קודם שהמרובע מקבילית.
נכון תמיד, לא נכון אף פעם, נכון לפעמים
טענה על מלבן יכולה להיות:
- נכונה בכל מקרה: למשל "האלכסונים במלבן שווים".
- לא נכונה בכל מקרה: למשל "האלכסונים במלבן מחלקים זה את זה ביחס ".
- נכונה רק במקרים מסוימים: למשל "צלעות סמוכות במלבן שונות זו מזו" (לא נכון בריבוע).
משפט נחשב נכון רק אם הוא נכון בכל מקרה. כדי להפריך טענה מספיקה דוגמה נגדית אחת.
דוגמה - זווית של 60° בין האלכסונים
במלבן האלכסונים נחתכים בנקודה . נתון: , ס"מ.
מצאו את , את ואת .
1. נתון: מלבן , , . המטרה: , , .
2. במלבן האלכסונים שווים וחוצים זה את זה, ולכן .
3. המשולש שווה שוקיים, ולכן .
4. במשולש כל הזוויות שוות, ולכן הוא שווה צלעות: .
5. במשולש : ו-, ולכן .
6. לפי משפט פיתגורס: , ולכן .
ס"מ, , ס"מ.
9. מעוין
מעוין
מעוין הוא כמו ריבוע שלחצו עליו מהצדדים: כל הצלעות עדיין שוות, אבל הזוויות כבר לא ישרות.
במדויק: מעוין הוא מרובע שבו כל ארבע הצלעות שוות.
במעוין האלכסונים מאונכים זה לזה, חוצים זה את זה, וחוצים את הזוויות. בסרטוט מסומן ש- חוצה את .
שני האלכסונים הם צירי סימטריה של המעוין. הוא עובר לעצמו גם בחצי סיבוב סביב .
תכונות המעוין
1. מעוין הוא מקבילית, ולכן כל תכונות המקבילית נכונות בו.
2. האלכסונים במעוין מאונכים זה לזה.
3. האלכסונים במעוין חוצים את הזוויות.
4. מעוין הוא גם דלתון, ושני האלכסונים שלו הם אלכסונים ראשיים: ו-, וגם ו-. לכן כל אחד מהאלכסונים הוא ציר סימטריה.
זיהוי מעוין
מרובע הוא מעוין אם מתקיים אחד מאלה:
1. כל ארבע הצלעות שלו שוות.
2. הוא מקבילית שבה שתי צלעות סמוכות שוות.
3. הוא מקבילית שבה האלכסונים מאונכים זה לזה.
4. הוא מקבילית שבה אלכסון חוצה את זווית המקבילית.
5. הוא דלתון שהוא גם מקבילית.
בזיהויים 2-4 צריך לדעת קודם שהמרובע מקבילית. מרובע שאלכסוניו מאונכים הוא לא תמיד מעוין: בדלתון האלכסונים מאונכים.
שטח מעוין
המעוין הוא דלתון, ולכן שטחו שווה למחצית המכפלה של האלכסונים: .
המעוין הוא גם מקבילית, ולכן גם ( - הצלע, - הגובה).
דוגמה - צלע, שטח וגובה מתוך האלכסונים
במעוין האלכסונים הם ס"מ ו- ס"מ.
מצאו את צלע המעוין, את שטחו ואת הגובה שלו.
1. נתון: מעוין , , . המטרה: הצלע, השטח והגובה.
2. האלכסונים חוצים זה את זה ומאונכים זה לזה: , , .
3. לפי משפט פיתגורס במשולש : , ולכן .
4. השטח: .
5. הגובה : , כלומר , ולכן .
הצלע ס"מ, השטח סמ"ר, הגובה ס"מ.
10. ריבוע
ריבוע
הריבוע הוא המרובע ה"מושלם": הצלעות שוות כמו במעוין, והזוויות ישרות כמו במלבן.
במדויק: ריבוע הוא מרובע שבו כל הצלעות שוות וגם כל הזוויות ישרות.
בריבוע האלכסונים שווים, מאונכים וחוצים זה את זה. כל אלכסון חוצה זווית ישרה, ולכן יוצר עם הצלע זווית של .
לריבוע ארבעה צירי סימטריה: שני האלכסונים ושני האנכים האמצעיים לצלעות. הוא עובר לעצמו גם ברבע סיבוב () סביב נקודת המפגש של האלכסונים.
תכונות הריבוע
ריבוע הוא מקבילית, מלבן ומעוין. לכן כל התכונות של שלושתם נכונות בו:
•האלכסונים חוצים זה את זה, שווים זה לזה ומאונכים זה לזה.
•האלכסונים חוצים את הזוויות: כל זווית בין אלכסון לצלע היא .
זיהוי ריבוע
מרובע הוא ריבוע אם מתקיים אחד מאלה:
1. כל הצלעות שוות וכל הזוויות שוות.
2. הוא גם מלבן וגם מעוין.
3. הוא מלבן שבו שתי צלעות סמוכות שוות, או מלבן שבו האלכסונים מאונכים.
4. הוא מעוין שיש בו זווית ישרה, או מעוין שבו האלכסונים שווים.
מרובע שבו האלכסונים שווים ומאונכים הוא לא תמיד ריבוע: צריך גם שהם יחצו זה את זה. דוגמה נגדית: דלתון שאינו מעוין, שבו האלכסון הראשי והאלכסון המשני באותו אורך.
שטח ריבוע
ריבוע שצלעו ואלכסונו : . הריבוע הוא מעוין עם אלכסונים שווים, ולכן גם .
דוגמה - משולש שיוצרים חצאי האלכסונים
בריבוע האלכסונים נחתכים בנקודה . נתון: ס"מ.
מצאו את הזוויות של המשולש , את שטחו ואת שטח הריבוע.
1. נתון: ריבוע , . המטרה: הזוויות והשטח של , ושטח הריבוע.
2. האלכסונים שווים וחוצים זה את זה: . הם מאונכים: .
3. האלכסונים חוצים את הזוויות הישרות: .
4. שטח המשולש : .
5. האלכסונים מחלקים את הריבוע לארבעה משולשים חופפים, ולכן שטח הריבוע . בדיקה: .
, , שטח המשולש סמ"ר, שטח הריבוע סמ"ר.
11. היחסים בין המרובעים
משפחות של מרובעים
כל ריבוע הוא גם מלבן, אבל לא כל מלבן הוא ריבוע. המרובעים בנויים כמו משפחות, ויש ביניהן קשרים.
במדויק: בין שתי משפחות של מרובעים יש אחד משלושה קשרים:
- הכלה: כל מרובע ממשפחה אחת שייך גם למשפחה השנייה.
- זרות: אין מרובע ששייך לשתי המשפחות.
- חפיפה חלקית: יש מרובעים ששייכים לשתיהן, ויש בכל משפחה מרובעים שאינם שייכים לשנייה.
דוגמה נגדית: במרובע האלכסונים ו- שווים (שניהם באורך ) ומאונכים זה לזה, אבל לא נחצה בנקודה . זה דלתון, ולא ריבוע ולא מעוין.
הקשרים בין המשפחות
- הכלה: כל ריבוע הוא מלבן וגם מעוין. כל מלבן וכל מעוין הם מקבילית. כל מעוין הוא דלתון. כל טרפז שווה שוקיים הוא טרפז.
- זרות: אין מרובע שהוא גם טרפז וגם מקבילית: בטרפז יש זוג יחיד של צלעות מקבילות.
- חפיפה חלקית: מלבנים ומעוינים: המרובעים המשותפים הם הריבועים. דלתונים ומקביליות: המרובעים המשותפים הם המעוינים.
טבלת התכונות
"כן" אומר שהתכונה נכונה בכל מרובע מהמשפחה. "לא תמיד" אומר שיש מרובעים במשפחה שבהם היא לא נכונה.
משפחה קטנה יותר מקבלת את כל התכונות של משפחה גדולה שמכילה אותה. למשל, הריבוע מקבל את כל תכונות המלבן ואת כל תכונות המעוין.
בדיקה של טענה על מרובעים
כשצריך לקבוע אם טענה כמו "כל הוא " נכונה:
1. כותבים אותה בצורה "אם מרובע הוא , אזי הוא ".
2. בודקים אם ההגדרה והתכונות של מבטיחות את ההגדרה של (או אחד ממשפטי הזיהוי שלו).
3. אם כן, מנמקים. אם לא, מסרטטים דוגמה נגדית אחת: מרובע שהוא ואינו .
דוגמה - ארבע טענות: נכונה או לא נכונה
קבעו אם כל טענה נכונה, ונמקו.
א. כל מעוין הוא דלתון.
ב. כל מלבן הוא טרפז.
ג. מרובע שבו האלכסונים מאונכים זה לזה הוא מעוין.
ד. דלתון שהוא גם מקבילית הוא מעוין.
1. א: במעוין כל הצלעות שוות, ולכן וגם . אלה שני זוגות זרים של צלעות סמוכות שוות, ולכן המעוין הוא דלתון. נכונה.
2. ב: במלבן יש שני זוגות של צלעות מקבילות, ובטרפז יש זוג יחיד. לא נכונה.
3. ג: דוגמה נגדית: בדלתון האלכסונים מאונכים, אבל הצלעות לא כולן שוות. למשל, בדלתון שבו ו- הצלעות לא שוות. לא נכונה.
4. ד: בדלתון יש שתי צלעות סמוכות שוות. מקבילית שבה שתי צלעות סמוכות שוות היא מעוין. נכונה.
א נכונה, ב לא נכונה, ג לא נכונה, ד נכונה.
12. משולשים במערכת צירים
אורך קטע במערכת צירים
במערכת צירים כל קודקוד הוא זוג מספרים. מתוך המספרים האלה אפשר לחשב אורכים, גבהים ושטחים, בלי סרגל.
במדויק: קטע אופקי (מקביל לציר ) הוא קטע ששני הקצוות שלו עם אותו שיעור . האורך שלו הוא ההפרש בין שיעורי ה-: הגדול פחות הקטן. קטע אנכי (מקביל לציר ) הוא קטע ששני הקצוות שלו עם אותו שיעור . האורך שלו הוא ההפרש בין שיעורי ה-: הגדול פחות הקטן.
קטע אופקי וקטע אנכי מאונכים זה לזה, כי הצירים מאונכים. לכן קטע משופע הוא היתר במשולש ישר זווית, שהניצבים שלו אופקי ואנכי.
בסרטוט: (אופקי), (אנכי), ולפי משפט פיתגורס , כלומר .
כדי שאורכים במערכת הצירים יהיו נכונים, שני הצירים צריכים להיות באותו קנה מידה.
אורך של קטע משופע
כשקטע אינו אופקי ואינו אנכי:
1. מוצאים את ההפרש בין שיעורי ה- של ו- (ניצב אופקי).
2. מוצאים את ההפרש בין שיעורי ה- (ניצב אנכי).
3. לפי משפט פיתגורס: שווה לסכום הריבועים של שני ההפרשים.
שטח משולש במערכת צירים
כשלמשולש יש צלע אופקית או אנכית:
1. בוחרים את הצלע הזאת כבסיס, ומחשבים את אורכה.
2. הגובה לבסיס הוא אנכי (לבסיס אופקי) או אופקי (לבסיס אנכי). אורכו הוא ההפרש בין שיעור הקודקוד השלישי לבין שיעור הישר של הבסיס (הגדול פחות הקטן).
3. מחשבים: .
רגל הגובה יכולה ליפול על ההמשך של הבסיס, מחוץ לצלע. האורך של הגובה מחושב באותה דרך.
דוגמה - גובה, שטח ואורך צלע משופעת
במערכת צירים נתון המשולש : , , . מהקודקוד מורידים גובה לצלע .
מצאו את שיעורי , את , את שטח המשולש ואת אורך הצלע .
1. נתון: , , . המטרה: , , השטח ו-.
2. ל- ול- אותו שיעור , ולכן אופקי. אורכו .
3. הגובה אנכי, ולכן ל- אותו שיעור כמו ל-, והוא על הישר : .
4. .
5. השטח: .
6. משופע. במשולש ישר הזווית : , , ולכן , כלומר .
, , השטח , .
13. מרובעים במערכת צירים
הפרשי השיעורים בין שתי נקודות
כדי להגיע מנקודה אחת לאחרת במערכת צירים, זזים ימינה או שמאלה, ואז למעלה או למטה. את שתי התזוזות האלה מחשבים מהשיעורים, וכך אפשר להשוות קטעים בלי לחשב את האורך שלהם.
במדויק: הפרש שיעורי ה- מ- ל- הוא , והפרש שיעורי ה- מ- ל- הוא . ההפרשים יכולים להיות שליליים: הפרש שלילי בשיעורי ה- אומר ש- משמאל ל-, והפרש שלילי בשיעורי ה- אומר ש- מתחת ל-.
במלבן הצלעות ו- אופקיות, והצלעות ו- אנכיות. מ- ל- הפרשי השיעורים הם (ב-) ו- (ב-), וגם מ- ל-.
הפרשים שווים: קטעים שווים ומקבילים
אם הפרשי השיעורים מ- ל- שווים להפרשי השיעורים מ- ל- (אותם מספרים, כולל הסימן), אזי וגם (או שהם על אותו ישר).
הסיבה: כל קטע משופע הוא יתר במשולש ישר זווית עם ניצב אופקי וניצב אנכי. שני המשולשים חופפים (צ.ז.צ), והניצבים האופקיים מקבילים, ולכן היתרים שווים ומקבילים (זוויות מתאימות שוות).
לכן אם , , , אינם על ישר אחד, המרובע הוא מקבילית: זוג צלעות נגדיות שוות ומקבילות.
סדר האותיות חשוב: משווים את ההפרשים מ- ל- להפרשים מ- ל-, לא מ- ל-. בכיוון ההפוך הסימנים מתהפכים.
זיהוי מרובע לפי השיעורים
כשנתונים ארבעת הקודקודים של מרובע:
1. מסרטטים את המרובע לפי סדר האותיות.
2. מחשבים את אורכי הצלעות: אופקי או אנכי לפי הפרש, משופע לפי משפט פיתגורס.
3. בודקים הקבלה: שני קטעים אופקיים מקבילים, שני קטעים אנכיים מקבילים, וקטעים עם הפרשי שיעורים שווים מקבילים. קטע אופקי וקטע אנכי מאונכים.
4. מחליטים לפי ההגדרות ומשפטי הזיהוי: מקבילית, מלבן, מעוין, ריבוע, דלתון או טרפז.
דוגמה א - מקבילית: זיהוי ושטח
במערכת צירים נתונות הנקודות , , , .
א. הוכיחו שהמרובע הוא מקבילית.
ב. האם הוא מעוין?
ג. מצאו את שטחו.
1. נתון: ארבעת הקודקודים. המטרה: לזהות את המרובע ולחשב את שטחו.
2. א: אופקי () ואורכו . אופקי () ואורכו . שני קטעים אופקיים מקבילים, ולכן וגם . מרובע שבו זוג צלעות נגדיות שוות ומקבילות הוא מקבילית.
3. ב: משופע: הפרשי השיעורים מ- ל- הם (ב-) ו- (ב-), ולכן , . , ולכן צלעות סמוכות אינן שוות, והמקבילית אינה מעוין.
4. ג: הגובה לצלע הוא אנכי: (). השטח: .
א. ו-, ולכן מקבילית. ב. לא, כי . ג. .
דוגמה ב - דלתון שהאלכסונים שלו על הצירים
במערכת צירים נתונות הנקודות , , , .
הוכיחו שהמרובע הוא דלתון, ומצאו את שטחו.
1. נתון: ארבעת הקודקודים. המטרה: להוכיח ש- דלתון ולמצוא את שטחו.
2. ו- על ציר , ו- הוא אמצע (). ו- על ציר , שמאונך ל-.
3. במשולש הקטע הוא תיכון וגם גובה, ולכן . באותו אופן במשולש : .
4. שני זוגות זרים של צלעות סמוכות שוות, ולכן דלתון. בדיקה בפיתגורס: , .
5. האלכסונים: , . השטח: .
, , ולכן דלתון. השטח .