דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מיצ"ב במתמטיקה לכיתה ח' (נוסח 2012) - עם פתרונות מלאים

23 שאלות90 דקותפתרון מלא לכל שאלה

מבחן במתמטיקה לכיתה ח' שבנוי בדיוק כמו מבחן המיצ"ב: אותם סוגי שאלות, אותם נושאים ואותה רמת קושי, בניסוח ובמספרים חדשים. מתאים לתרגול לקראת המבחן בכיתה ט'. פתרו לבד בזמן המבחן, ורק אחר כך פתחו את הפתרונות.

לטבלת התשובות

הוראות

לפניכם מבחן במתמטיקה. משך המבחן 90 דקות.

פתרו את כל התרגילים וענו על כל השאלות. כתבו את החישובים שלכם על דפי המבחן.

אפשר לכתוב בעיפרון או בעט.

הסרטוטים נועדו להמחשה בלבד, אלא אם כתוב אחרת.

בחלק מהשאלות יש מילים מודגשות – שימו אליהן לב.

מותר להשתמש במחשבון (אבל לא במחשבון של הטלפון הנייד).

בשאלות שבהן צריך לכתוב תשובה, כתבו אותה במקום המיועד.

בשאלות שבהן צריך לבחור תשובה נכונה אחת, סמנו × ליד התשובה שבחרתם. סימון ליד יותר מתשובה אחת ייחשב לתשובה שגויה.

לפני שאתם מגישים את המבחן, עברו שוב על התשובות ותקנו אם צריך.

בהצלחה!

שאלה 1

(2 נק')מספרי / יחס

בשעה אחת יש 60 דקות.

בשיעור של שעה, היחס בין מספר הדקות שבהן המורה מסבירה ובין מספר הדקות שבהן התלמידים עובדים לבד הוא 1:31:3.

כמה דקות המורה מסבירה בשיעור?

תשובה: ______ דקות

◂ פתרון מלא לשאלה 1
תשובה:

15 דקות

היחס 1:31:3 אומר שעל כל חלק אחד של הסבר יש 3 חלקים של עבודה לבד.

בסך הכול יש 1+3=41+3=4 חלקים שווים.

כל חלק הוא 60:4=1560:4=15 דקות.

המורה מסבירה חלק אחד, כלומר 15 דקות (והתלמידים עובדים לבד 3⋅15=453\cdot15=45 דקות).

בדיקה: 15+45=6015+45=60 ✓, ו-15:45=1:315:45=1:3 ✓

טעות נפוצה: לחלק את 60 ב-3 (ולקבל 20), כאילו יש רק 3 חלקים. צריך לחבר את שני חלקי היחס: 1+3=41+3=4.

מה נדרש לניקוד מלא

2 נק': 15 דקות. 0 נק': כל תשובה אחרת.

שאלה 2

(3 נק')אלגברי / משוואות

פתרו את המשוואה:

6x−5=5x+96x-5=5x+9

תשובה: x=‾x=\underline{\quad\quad}

◂ פתרון מלא לשאלה 2
תשובה:

x=14x=14

מעבירים את 5x5x לאגף שמאל (מחסירים 5x5x משני האגפים):

6x−5x−5=96x-5x-5=9

x−5=9x-5=9

מוסיפים 5 לשני האגפים:

x=9+5=14x=9+5=14

בדיקה: אגף שמאל 6⋅14−5=84−5=796\cdot14-5=84-5=79; אגף ימין 5⋅14+9=70+9=795\cdot14+9=70+9=79 ✓

מה נדרש לניקוד מלא

3 נק': x=14x=14. 0 נק': כל תשובה אחרת.

שאלה 3

(3 נק')גאומטרי / סכום זוויות במשולש וזוויות קדקודיות

בסרטוט משולש KLMKLM.

הנקודה PP נמצאת על המשך הצלע KMKM, והנקודה QQ נמצאת על המשך הצלע LMLM.

נתון: ∠K=55∘\angle K=55^\circ, ∠L=72∘\angle L=72^\circ.

מה גודל הזווית α\alpha (הזווית PMQPMQ)?

תשובה: α=‾∘\alpha=\underline{\quad\quad}^\circ

◂ פתרון מלא לשאלה 3
תשובה:

α=53∘\alpha=53^\circ

שלב 1: מוצאים את הזווית השלישית במשולש KLMKLM. סכום הזוויות במשולש הוא 180∘180^\circ:

∠KML=180∘−55∘−72∘=53∘\angle KML=180^\circ-55^\circ-72^\circ=53^\circ

שלב 2: הזווית α\alpha נוצרת בין ההמשכים של הצלעות KMKM ו-LMLM מעבר לנקודה MM.

לכן α\alpha והזווית KMLKML הן זוויות קדקודיות, וזוויות קדקודיות שוות זו לזו.

α=53∘\alpha=53^\circ

טעות נפוצה: לחשב זווית חיצונית (55∘+72∘=127∘55^\circ+72^\circ=127^\circ). הזווית החיצונית היא הזווית שבין LMLM להמשך של KMKM (כלומר ∠LMP\angle LMP), ולא הזווית α\alpha.

מה נדרש לניקוד מלא

3 נק': 53∘53^\circ. מקבלים גם כתיבה של 53∘53^\circ במקום המתאים בסרטוט. 0 נק': כל תשובה אחרת.

שאלה 4

(4 נק')אלגברי / פונקציה קווית – עולה, יורדת, קבועה

לכל פונקציה בטבלה, סמנו × בעמודה המתאימה: האם הפונקציה עולה, יורדת או קבועה?

הפונקציהעולהיורדתקבועה
1.y=−6xy=-6x☐☐☐
2.y=2x−9y=2x-9☐☐☐
3.y=4y=4☐☐☐
4.y=−5+3xy=-5+3x☐☐☐
◂ פתרון מלא לשאלה 4
תשובה:

1. יורדת; 2. עולה; 3. קבועה; 4. עולה

בפונקציה קווית y=mx+by=mx+b המספר שכופל את xx (השיפוע mm) קובע את סוג הפונקציה:

• m>0m>0: הפונקציה עולה. • m<0m<0: הפונקציה יורדת. • m=0m=0 (אין xx בכלל): הפונקציה קבועה.

1. y=−6xy=-6x: השיפוע הוא −6-6, מספר שלילי, ולכן הפונקציה יורדת.

2. y=2x−9y=2x-9: השיפוע הוא 22, מספר חיובי, ולכן הפונקציה עולה. המספר −9-9 הוא רק נקודת החיתוך עם ציר yy, והוא לא קובע אם הפונקציה עולה או יורדת.

3. y=4y=4: אין כאן xx, כלומר השיפוע 00. לכל xx הערך של yy הוא 4, ולכן הפונקציה קבועה.

4. y=−5+3xy=-5+3x: אפשר לכתוב אותה כ-y=3x−5y=3x-5. השיפוע הוא 33 (המספר שליד xx), ולכן הפונקציה עולה. המינוס שבהתחלה שייך למספר החופשי, לא לשיפוע.

מה נדרש לניקוד מלא

4 נק': ארבעה סימונים נכונים. 3 נק': שלושה סימונים נכונים. 0 נק': כל אפשרות אחרת.

שאלה 5

(3 נק')נתונים / סטטיסטיקה – קריאת דיאגרמה וממוצע

הדיאגרמה מציגה כמה מים צרכה משפחת אלון בכל אחת מעונות השנה, בשנים 2021–2023. הצריכה מוצגת במ"ק (מטרים מעוקבים). היעזרו במקרא.

לכל טענה, סמנו × בעמודה המתאימה: נכונה או לא נכונה.

הטענהנכונהלא נכונה
1.בשנים 2021–2023, **הממוצע** של צריכת המים של משפחת אלון בעונת **הקיץ** היה 65 מ"ק.☐☐
2.בשנת 2022 צריכת המים **הנמוכה** ביותר של המשפחה הייתה בעונת **החורף**.☐☐
3.בשנת 2023 צרכה המשפחה **בכל עונות השנה יחד** 160 מ"ק מים.☐☐
◂ פתרון מלא לשאלה 5
תשובה:

1. לא נכונה; 2. נכונה; 3. לא נכונה

קוראים מהדיאגרמה (כל קו רשת מסמן 5 מ"ק):

קיץ: 2021 – 65, 2022 – 60, 2023 – 55. חורף: 30, 35, 35. אביב: 45, 40, 45. סתיו: 40, 45, 35.

1. לא נכונה. הממוצע של עונת הקיץ בשלוש השנים:

65+60+553=1803=60\frac{65+60+55}{3}=\frac{180}{3}=60 מ"ק, ולא 65. (65 היא הצריכה בקיץ של שנת 2021 בלבד.)

2. נכונה. בשנת 2022 (העמודות הבהירות): חורף 35, אביב 40, קיץ 60, סתיו 45. הערך הנמוך ביותר הוא 35, בעונת החורף.

3. לא נכונה. בשנת 2023 (העמודות השחורות): 35+45+55+35=17035+45+55+35=170 מ"ק, ולא 160.

מה נדרש לניקוד מלא

3 נק': שלושה סימונים נכונים. 2 נק': שני סימונים נכונים. 0 נק': כל אפשרות אחרת.

שאלה 6

(3 נק')אלגברי / משוואות

לאיזו מהמשוואות הבאות הפתרון הוא x=0x=0?

  1. 1

    7x−3=−37x-3=-3

  2. 2

    4x+5=4x+114x+5=4x+11

  3. 3

    9x=8x+29x=8x+2

  4. 4

    2x+10=02x+10=0

◂ פתרון מלא לשאלה 6
התשובה הנכונה:1

7x−3=−37x-3=-3

התשובה הנכונה: 7x−3=−37x-3=-3.

מציבים x=0x=0: אגף שמאל 7⋅0−3=−37\cdot0-3=-3, ואגף ימין −3-3. שני האגפים שווים ✓

אפשר גם לפתור: מוסיפים 3 לשני האגפים ומקבלים 7x=07x=0, ולכן x=0x=0.

למה לא 9x=8x+29x=8x+2? מחסירים 8x8x ומקבלים x=2x=2, לא 0. (הצבה: 9⋅0=09\cdot0=0, אבל 8⋅0+2=28\cdot0+2=2.)

למה לא 4x+5=4x+114x+5=4x+11? אם מחסירים 4x4x משני האגפים מקבלים 5=115=11, וזה לא נכון אף פעם. למשוואה הזאת אין פתרון בכלל. העובדה שה-xx "נעלם" לא אומרת שהפתרון הוא 0.

למה לא 2x+10=02x+10=0? כאן אגף ימין הוא 0, אבל הפתרון הוא 2x=−102x=-10, כלומר x=−5x=-5. (הצבה של 0 נותנת 10≠010\neq0.)

מה נדרש לניקוד מלא

3 נק': התשובה הנכונה. 0 נק': כל תשובה אחרת.

שאלה 7

(3 נק')מספרי / מערכת צירים

במערכת הצירים מסורטט מלבן אפור.

איזו מהנקודות הבאות נמצאת מחוץ למלבן?

  1. 1

    (−2,−4)(-2,-4)

  2. 2

    (−5,−2)(-5,-2)

  3. 3

    (0,−5)(0,-5)

  4. 4

    (4,−1)(4,-1)

◂ פתרון מלא לשאלה 7
התשובה הנכונה:2

(−5,−2)(-5,-2)

התשובה הנכונה: (−5,−2)(-5,-2).

לפי הסרטוט, המלבן נמצא בין x=−3x=-3 ל-x=5x=5, ובין y=−6y=-6 ל-y=0y=0.

נקודה נמצאת בתוך המלבן אם שיעור ה-xx שלה בין −3-3 ל-5, וגם שיעור ה-yy שלה בין −6-6 ל-0.

בנקודה (−5,−2)(-5,-2) שיעור ה-xx הוא −5-5, וזה שמאלה מ-−3-3. לכן הנקודה מחוץ למלבן.

למה לא (−2,−4)(-2,-4)? x=−2x=-2 נמצא בין −3-3 ל-5, ו-y=−4y=-4 נמצא בין −6-6 ל-0, ולכן הנקודה בתוך המלבן. (מי שמחליף בין xx ל-yy יחשוב בטעות על (−4,−2)(-4,-2), שנמצאת מחוץ למלבן.)

למה לא (0,−5)(0,-5)? הנקודה נמצאת על ציר yy, 5 יחידות מתחת לראשית, בתוך המלבן.

למה לא (4,−1)(4,-1)? x=4x=4 קטן מ-5, ו-y=−1y=-1 בין −6-6 ל-0, ולכן הנקודה בתוך המלבן.

מה נדרש לניקוד מלא

3 נק': התשובה הנכונה. 0 נק': כל תשובה אחרת.

שאלה 8

(4 נק')אלגברי / משוואות עם שברים

פתרו את המשוואה. הראו את דרך הפתרון.

2x−33+x+64=x\frac{2x-3}{3}+\frac{x+6}{4}=x

תשובה: x=‾x=\underline{\quad\quad}

◂ פתרון מלא לשאלה 8
תשובה:

x=6x=6

המכנה המשותף של 3 ו-4 הוא 12. כופלים כל אחד מהאיברים בשני האגפים ב-12:

12⋅2x−33+12⋅x+64=12⋅x12\cdot\frac{2x-3}{3}+12\cdot\frac{x+6}{4}=12\cdot x

4(2x−3)+3(x+6)=12x4(2x-3)+3(x+6)=12x

פותחים סוגריים:

8x−12+3x+18=12x8x-12+3x+18=12x

מכנסים איברים דומים:

11x+6=12x11x+6=12x

מחסירים 11x11x משני האגפים:

6=x6=x

בדיקה: 2⋅6−33+6+64=93+124=3+3=6\frac{2\cdot6-3}{3}+\frac{6+6}{4}=\frac{9}{3}+\frac{12}{4}=3+3=6, וזה שווה ל-x=6x=6 ✓

שימו לב: גם אגף ימין (xx) צריך להיכפל ב-12. מי ששוכח ומשאיר xx מקבל 11x+6=x11x+6=x, ומגיע לתשובה שגויה.

מה נדרש לניקוד מלא

4 נק': תשובה נכונה (x=6x=6) עם דרך פתרון נכונה. 3 נק': טעות בהעתקה של התרגיל או של שלב בתרגיל שלא הורידה את רמת הקושי, והמשך עקבי לטעות. 2 נק': טעות אחת בדרך הפתרון (חוץ מאי-הכפלה של xx שבאגף ימין ב-12), והמשך עקבי לטעות. 1 נק': טעות אחת בדרך הפתרון שהיא אי-הכפלה של xx שבאגף ימין ב-12, והמשך עקבי. 0 נק': כל אפשרות אחרת, למשל: תשובה נכונה בלי דרך פתרון ובלי בדיקה; יותר מטעות אחת בדרך הפתרון; טעות קריטית בצמצום או בחיבור של השברים האלגבריים; טעות קריטית שבה אגף ימין לא הוכפל במכנה המשותף. הערה: הכפלה הפוכה של המונים (המונה הראשון ב-3 והשני ב-4) נחשבת לטעות אחת.

שאלה 9

(3 נק')אלגברי / ביטויים אלגבריים והסתברות

בשקית יש סוכריות בשני טעמים: תות ולימון.

בשקית יש 7 סוכריות לימון יותר מסוכריות תות.

xx הוא מספר סוכריות התות בשקית.

איזה ביטוי אלגברי מתאר את ההסתברות לשלוף מהשקית באקראי סוכריית תות?

  1. 1

    x2x+7\frac{x}{2x+7}

  2. 2

    xx+7\frac{x}{x+7}

  3. 3

    1x+7\frac{1}{x+7}

  4. 4

    12x+7\frac{1}{2x+7}

◂ פתרון מלא לשאלה 9
התשובה הנכונה:1

x2x+7\frac{x}{2x+7}

התשובה הנכונה: x2x+7\frac{x}{2x+7}.

מספר סוכריות התות: xx.

מספר סוכריות הלימון: x+7x+7 (יש 7 יותר).

מספר כל הסוכריות בשקית: x+(x+7)=2x+7x+(x+7)=2x+7.

הסתברות = מספר הסוכריות המתאימות חלקי מספר כל הסוכריות, ולכן ההסתברות לשלוף תות היא x2x+7\frac{x}{2x+7}.

למה לא xx+7\frac{x}{x+7}? כאן חילקו במספר סוכריות הלימון בלבד, ולא במספר כל הסוכריות בשקית.

למה לא 12x+7\frac{1}{2x+7}? זו ההסתברות לשלוף סוכרייה אחת מסוימת. אבל יש xx סוכריות תות, ולכן במונה צריך להיות xx ולא 1.

למה לא 1x+7\frac{1}{x+7}? כאן יש שתי טעויות: גם המונה צריך להיות xx, וגם המכנה צריך להיות מספר כל הסוכריות (2x+72x+7).

מה נדרש לניקוד מלא

3 נק': התשובה הנכונה. 0 נק': כל תשובה אחרת.

שאלה 10

(5 נק')אלגברי / מערכת משוואות

פתרו את מערכת המשוואות. הראו את דרך הפתרון.

{4x+y=23x+45+y−42=4\begin{cases}4x+y=2\\ \frac{3x+4}{5}+\frac{y-4}{2}=4\end{cases}

תשובה: x=‾x=\underline{\quad\quad} , y=‾y=\underline{\quad\quad}

◂ פתרון מלא לשאלה 10
תשובה:

x=−3x=-3, y=14y=14

דרך א' – שיטת השוואת מקדמים (חיבור משוואות):

קודם מסדרים את המשוואה השנייה. המכנה המשותף של 5 ו-2 הוא 10, ולכן כופלים את כל האיברים ב-10:

2(3x+4)+5(y−4)=402(3x+4)+5(y-4)=40

6x+8+5y−20=406x+8+5y-20=40

6x+5y=526x+5y=52

עכשיו המערכת היא:

{4x+y=26x+5y=52\begin{cases}4x+y=2\\ 6x+5y=52\end{cases}

כופלים את המשוואה הראשונה ב-(−5)(-5) כדי שהמקדמים של yy יהיו נגדיים:

−20x−5y=−10-20x-5y=-10

מחברים אותה עם 6x+5y=526x+5y=52:

−14x=42-14x=42

x=−3x=-3

מציבים במשוואה הראשונה: 4⋅(−3)+y=24\cdot(-3)+y=2, כלומר −12+y=2-12+y=2, ולכן y=14y=14.

דרך ב' – שיטת ההצבה:

מהמשוואה הראשונה: y=2−4xy=2-4x. מציבים במשוואה השנייה:

3x+45+2−4x−42=4\frac{3x+4}{5}+\frac{2-4x-4}{2}=4, כלומר 3x+45+−2−4x2=4\frac{3x+4}{5}+\frac{-2-4x}{2}=4

כופלים ב-10: 2(3x+4)+5(−2−4x)=402(3x+4)+5(-2-4x)=40

6x+8−10−20x=406x+8-10-20x=40

−14x−2=40-14x-2=40

−14x=42-14x=42, ולכן x=−3x=-3, ו-y=2−4⋅(−3)=2+12=14y=2-4\cdot(-3)=2+12=14.

בדיקה: 4⋅(−3)+14=−12+14=24\cdot(-3)+14=-12+14=2 ✓; 3⋅(−3)+45+14−42=−55+102=−1+5=4\frac{3\cdot(-3)+4}{5}+\frac{14-4}{2}=\frac{-5}{5}+\frac{10}{2}=-1+5=4 ✓

מה נדרש לניקוד מלא

5 נק': שני הנעלמים נכונים עם דרך פתרון. 4 נק': טעות בהעתקה של התרגיל או של שלב בתרגיל שלא הורידה את רמת הקושי, והמשך עקבי; או מציאה נכונה של הנעלם הראשון (xx או yy) עם דרך, והמשך (מציאת הנעלם השני) חסר/שגוי. 3 נק': טעות אחת במציאת הנעלם הראשון והמשך עקבי לטעות. 2 נק': טעות אחת במציאת הנעלם הראשון, והנעלם השני חסר/שגוי. 0 נק': כל אפשרות אחרת, למשל: תשובה נכונה בלי דרך פתרון; יותר מטעות אחת בדרך למציאת הנעלם הראשון; טעות קריטית בצמצום שברים אלגבריים בחיבור. הערות: אין להוריד נקודות אם בתשובה הסופית הוחלפו בטעות xx ו-yy בלבד; אין להוריד נקודות אם לא הוצגה הדרך למציאת הנעלם השני; הכפלה הפוכה של המונים (השבר הראשון ב-5 והשני ב-2) נחשבת לטעות אחת.

שאלה 11

(4 נק')מספרי / אחוזים

בקערה ערבבו 300 גרם יוגורט שיש בו 3% שומן עם 200 גרם יוגורט שיש בו 8% שומן.

כמה אחוזים של שומן יש ביוגורט שהתקבל בקערה? הראו את דרך הפתרון.

תשובה: ______ %

◂ פתרון מלא לשאלה 11
תשובה:

5%

שלב 1: כמה גרם שומן יש בכל יוגורט?

ביוגורט הראשון: 3100⋅300=9\frac{3}{100}\cdot300=9 גרם שומן.

ביוגורט השני: 8100⋅200=16\frac{8}{100}\cdot200=16 גרם שומן.

בסך הכול: 9+16=259+16=25 גרם שומן.

שלב 2: כמה יוגורט יש בקערה? 300+200=500300+200=500 גרם.

שלב 3: אחוז השומן בתערובת:

25500=5100=5%\frac{25}{500}=\frac{5}{100}=5\%

טעות נפוצה: לחשב ממוצע של שני האחוזים, 3+82=5.5%\frac{3+8}{2}=5.5\%. זה לא נכון, כי הכמויות של שני היוגורטים שונות (יש יותר מהיוגורט הדל בשומן).

מה נדרש לניקוד מלא

4 נק': 5% עם דרך פתרון נכונה. 3 נק': כתיבה נכונה של התרגיל/התרגילים לחישוב כמות השומן, טעות אחת בחישוב והמשך (חישוב האחוז) עקבי לטעות; או חישוב נכון של כמויות השומן בשני היוגורטים והמשך (חישוב האחוז) שגוי. 2 נק': חישוב נכון של כמויות השומן בשני היוגורטים, וחישוב האחוז חסר (גם אם כמות השומן, 25, הועתקה למקום התשובה). 1 נק': חישוב נכון של כמות השומן ביוגורט אחד בלבד, והמשך חסר/שגוי. 0 נק': כל אפשרות אחרת. הערות: אין להוריד נקודות אם לא נכתב התרגיל לחישוב האחוז; אין להוריד נקודות אם נכתב רק התרגיל 9+169+16 (בלי 3⋅300100+8⋅200100\frac{3\cdot300}{100}+\frac{8\cdot200}{100}).

שאלה 12

(5 נק')מספרי / יחס ופרופורציה

מאיה אפתה לחמניות מתוקות לטיול השנתי. זה המתכון שלה לבצק:

מתכון לבצק לחמניות מתוקות – מערבבים בקערה:

• 4 כוסות קמח

• 1 כוס סוכר

• 23\frac{2}{3} כוס חלב

• 80 גרם חמאה

א.

מהו היחס בין כמות הסוכר ובין כמות החלב במתכון של מאיה?

(3 נק')
  1. 1

    1:21:2

  2. 2

    2:32:3

  3. 3

    3:23:2

  4. 4

    4:14:1

ב.

עמית רוצה להכין לפי אותו מתכון כמות גדולה יותר של לחמניות. הוא שם בקערה 6 כוסות קמח.

השלימו את הכמויות החדשות ברשימה:

6 כוסות קמח

______ כוסות סוכר

______ כוסות חלב

______ גרם חמאה

(2 נק')
◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

התשובה הנכונה:3

3:23:2

התשובה הנכונה: 3:23:2.

סוכר : חלב =1:23=1:\frac{2}{3}.

כדי להיפטר מהשבר כופלים את שני חלקי היחס ב-3:

1⋅3:23⋅3=3:21\cdot3:\frac{2}{3}\cdot3=3:2

(בדיקה: 123=32\frac{1}{\frac{2}{3}}=\frac{3}{2} ✓)

למה לא 4:14:1? זה היחס בין הקמח (4 כוסות) לסוכר (1 כוס), ולא בין הסוכר לחלב.

למה לא 2:32:3? זה היחס בסדר ההפוך – חלב לסוכר. השאלה מבקשת קודם את הסוכר ואחר כך את החלב.

למה לא 1:21:2? כאן לקחו רק את המונה של 23\frac{2}{3}, כאילו יש 2 כוסות חלב. אבל יש פחות מכוס חלב אחת.

מה נדרש לניקוד מלא

3 נק': התשובה הנכונה. 0 נק': כל תשובה אחרת.

סעיף ב

תשובה:

1121\frac{1}{2} כוסות סוכר, 1 כוס חלב, 120 גרם חמאה

פי כמה גדלה כמות הקמח? 6:4=1.56:4=1.5. לכן כל כמות במתכון גדלה פי 1.5:

סוכר: 1⋅1.5=1.5=1121\cdot1.5=1.5=1\frac{1}{2} כוסות.

חלב: 23⋅1.5=23⋅32=1\frac{2}{3}\cdot1.5=\frac{2}{3}\cdot\frac{3}{2}=1 כוס.

חמאה: 80⋅1.5=12080\cdot1.5=120 גרם.

בדיקה: היחס בין הסוכר לחלב נשאר 1.5:1=3:21.5:1=3:2, כמו בסעיף א ✓

מה נדרש לניקוד מלא

2 נק': שלוש הכמויות נכונות (1121\frac{1}{2} סוכר, 1 חלב, 120 חמאה), או כל ייצוג נכון אחר שלהן (למשל 1.5). 1 נק': שתי כמויות נכונות. 0 נק': כל אפשרות אחרת.

שאלה 13

(5 נק')אלגברי / מערכת צירים ושיפוע

במערכת הצירים מסורטט המשולש ABCABC: A(6,9)A(6,9), B(3,0)B(3,0), C(14,0)C(14,0).

א.

חשבו את שטח המשולש ABCABC לפי הנתונים בסרטוט. הראו את דרך הפתרון.

תשובה: ______ יחידות ריבועיות

(2 נק')
ב.

מהו השיפוע של הישר שעובר דרך הנקודות AA ו-BB? נמקו את תשובתכם.

תשובה: ______

(3 נק')
◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה:

491249\frac{1}{2} יחידות ריבועיות

הצלע BCBC מונחת על ציר xx, ולכן נוח לבחור אותה כבסיס.

אורך BCBC: 14−3=1114-3=11 יחידות.

הגובה לצלע BCBC הוא המרחק של AA מציר xx, כלומר שיעור ה-yy של AA: 9 יחידות.

שטח המשולש: 11⋅92=992=4912\frac{11\cdot9}{2}=\frac{99}{2}=49\frac{1}{2} יחידות ריבועיות.

מה נדרש לניקוד מלא

2 נק': 491249\frac{1}{2} (או 49.5) עם דרך פתרון. 1 נק': כתיבה נכונה של התרגיל וטעות אחת בחישוב; או טעות אחת במציאת אורך הצלע BCBC או במציאת הגובה לצלע BCBC, והמשך (חישוב השטח) עקבי לטעות; או כתיבה נכונה בסרטוט של אורך הצלע BCBC ושל הגובה לצלע BCBC, בלי המשך. 0 נק': כל אפשרות אחרת, למשל תשובה נכונה בלי דרך פתרון ובלי סימון בסרטוט. הערה: אין להוריד נקודות אם התשובה הנכונה נכתבה, ובסרטוט נכתבו נכון אורך BCBC או אורך הגובה או שניהם.

סעיף ב

תשובה:

3

התשובה: השיפוע הוא 3.

נימוק א' (בחישוב): m=yA−yBxA−xB=9−06−3=93=3m=\frac{y_A-y_B}{x_A-x_B}=\frac{9-0}{6-3}=\frac{9}{3}=3

נימוק ב' (במילים): מהנקודה BB לנקודה AA מתקדמים 3 יחידות ימינה (על ציר xx) ועולים 9 יחידות למעלה (במקביל לציר yy). על כל יחידה ימינה עולים 9:3=39:3=3 יחידות, ולכן השיפוע הוא 3.

טעויות נפוצות: לחלק הפוך (39=13\frac{3}{9}=\frac{1}{3}), או לכתוב −3-3. הישר עולה משמאל לימין, ולכן השיפוע חיובי.

מה נדרש לניקוד מלא

3 נק': שיפוע 3 עם נימוק נכון (חישוב או הסבר מילולי). 2 נק': כתיבה נכונה של התרגיל וטעות בחישוב השיפוע (לפי נימוק א'); או כתיבה נכונה של השיפוע 3 בלי נימוק; או כתיבת השיפוע 13\frac{1}{3} עם נימוק מתאים. 0 נק': כל אפשרות אחרת, למשל: שיפוע −3-3; שיפוע 13\frac{1}{3} בלי נימוק מתאים. הערות: אין להוריד נקודות אם במקום השיפוע 3 נכתב הביטוי 3x3x; אין להוריד נקודות אם נכתב רק התרגיל 93=3\frac{9}{3}=3 (בלי 9−06−3\frac{9-0}{6-3}).

שאלה 14

(5 נק')גאומטרי / זוויות וחפיפת משולשים

הישרים KLKL ו-MNMN נחתכים בנקודה TT.

נתון: ∠K=∠M\angle K=\angle M

א.

לפניכם הוכחה לכך ש-∠N=∠L\angle N=\angle L. השלימו את הנימוקים החסרים.

הטענההנימוק
∠K=∠M\angle K=\angle Mנתון
∠T1=∠T2\angle T_1=\angle T_2כי ____________
⇓\Downarrow
∠N=∠L\angle N=\angle Lכי ____________
(3 נק')
ב.

נתון גם: KN=MLKN=ML.

השלימו: המשולשים KTNKTN ו-MTLMTL חופפים לפי משפט החפיפה ______________.

(2 נק')
◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א

תשובה:

זוויות קדקודיות שוות; סכום הזוויות במשולש הוא 180°

נימוק לשורה השנייה: ∠T1\angle T_1 ו-∠T2\angle T_2 הן זוויות קדקודיות, וזוויות קדקודיות שוות זו לזו.

(הן נוצרות משני הישרים שנחתכים ב-TT, והן נמצאות זו מול זו.)

נימוק לשורה האחרונה: סכום הזוויות במשולש הוא 180∘180^\circ.

במשולש KTNKTN: ∠N=180∘−∠K−∠T1\angle N=180^\circ-\angle K-\angle T_1.

במשולש MTLMTL: ∠L=180∘−∠M−∠T2\angle L=180^\circ-\angle M-\angle T_2.

מחסירים מ-180∘180^\circ זוויות שוות (∠K=∠M\angle K=\angle M ו-∠T1=∠T2\angle T_1=\angle T_2), ולכן התוצאות שוות: ∠N=∠L\angle N=\angle L.

נימוקים נוספים שמתקבלים בשורה האחרונה: "אם שתי זוויות במשולש אחד שוות לשתי זוויות במשולש אחר, גם הזווית השלישית שווה"; או "המשולשים דומים"; או כתיבת השוויון 180∘−∠K−∠T1=180∘−∠M−∠T2180^\circ-\angle K-\angle T_1=180^\circ-\angle M-\angle T_2.

מה נדרש לניקוד מלא

3 נק': שני הנימוקים נכונים. 2 נק': נימוק אחד נכון. 0 נק': כל אפשרות אחרת. מקבלים לשורה השנייה גם "כי הן זוויות קדקודיות". מקבלים לשורה האחרונה גם: "כי המשולשים דומים"; "אם שתי זוויות במשולש אחד שוות לשתי זוויות במשולש אחר, אז גם הזווית השלישית שווה"; או השוויון 180∘−∠K−∠T1=180∘−∠M−∠T2180^\circ-\angle K-\angle T_1=180^\circ-\angle M-\angle T_2.

סעיף ב

תשובה:

זווית-צלע-זווית (ז.צ.ז)

התשובה: זווית-צלע-זווית (ז.צ.ז).

במשולש KTNKTN הצלע KNKN נמצאת בין הזוויות ∠K\angle K ו-∠N\angle N.

במשולש MTLMTL הצלע MLML נמצאת בין הזוויות ∠M\angle M ו-∠L\angle L.

ידוע: ∠K=∠M\angle K=\angle M (נתון), KN=MLKN=ML (נתון), ∠N=∠L\angle N=\angle L (הוכחנו בסעיף א).

צלע שווה והזוויות שליד הצלע שוות – זה משפט ז.צ.ז.

מה נדרש לניקוד מלא

2 נק': זווית-צלע-זווית. 1 נק': כתיבה של אחת התשובות צלע-זווית-זווית או זווית-זווית-צלע. 0 נק': כל אפשרות אחרת.

שאלה 15

(7 נק')מספרי / חישובים במספרים עשרוניים

בסופרמרקט "שוק השכונה" יש מכונה שמחזירה כסף על בקבוקים ריקים שמכניסים בה למחזור.

על כל בקבוק קטן המכונה מחזירה 0.20 ש"ח.

על כל בקבוק גדול המכונה מחזירה 1.40 ש"ח.

א.

יואב קנה ב"שוק השכונה" מוצרים ב-60 ש"ח. לפני התשלום הוא הכניס למכונה 10 בקבוקים קטנים ו-5 בקבוקים גדולים, וסכום ההחזר ירד מהחשבון.

כמה כסף שילם יואב? הראו את דרך הפתרון.

תשובה: ______ ש"ח

(3 נק')
ב.

נועה הכניסה למכונה בקבוקים וקיבלה החזר של 16 ש"ח.

מספר הבקבוקים הגדולים שהכניסה היה שווה למספר הבקבוקים הקטנים שהכניסה.

כמה בקבוקים הכניסה נועה למכונה בסך הכול (גדולים וקטנים יחד)? הראו את דרך הפתרון.

תשובה: ______ בקבוקים

(4 נק')
◂ פתרון מלא לשאלה 15

סעיף א

תשובה:

51 ש"ח

שלב 1 – כמה כסף קיבל יואב בחזרה?

10⋅0.20+5⋅1.40=2+7=910\cdot0.20+5\cdot1.40=2+7=9 ש"ח

שלב 2 – כמה שילם?

60−9=5160-9=51 ש"ח

מה נדרש לניקוד מלא

3 נק': 51 ש"ח עם דרך פתרון. 2 נק': חישוב נכון של ההחזר (9 ש"ח), והתרגיל לחישוב התשלום חסר/שגוי; או כתיבה נכונה של התרגיל למציאת ההחזר, טעות אחת בחישוב, והמשך (חישוב התשלום) עקבי לטעות. 1 נק': כתיבה נכונה של התרגיל למציאת ההחזר, טעות אחת בחישוב, והתרגיל לחישוב התשלום חסר/שגוי. 0 נק': כל אפשרות אחרת, למשל תשובה נכונה בלי דרך פתרון. הערות: אין להוריד נקודות אם לא נכתב התרגיל 60−960-9; אין להוריד נקודות אם נכתב רק התרגיל 2+72+7 (בלי 10⋅0.20+5⋅1.4010\cdot0.20+5\cdot1.40); אין להוריד נקודות אם המחיר של בקבוק קטן הוחלף במחיר של בקבוק גדול.

סעיף ב

תשובה:

20 בקבוקים

דרך א' – משוואה:

נסמן ב-xx את מספר הבקבוקים הגדולים. זה גם מספר הבקבוקים הקטנים.

0.20x+1.40x=160.20x+1.40x=16

1.60x=161.60x=16

x=10x=10

נועה הכניסה 10 בקבוקים גדולים ו-10 קטנים, כלומר 10+10=2010+10=20 בקבוקים בסך הכול.

דרך ב' – זוגות: זוג של בקבוק גדול ובקבוק קטן מחזיר 1.40+0.20=1.601.40+0.20=1.60 ש"ח.

16:1.60=1016:1.60=10 זוגות, ובכל זוג 2 בקבוקים: 10⋅2=2010\cdot2=20 בקבוקים.

בדיקה: 10⋅1.40+10⋅0.20=14+2=1610\cdot1.40+10\cdot0.20=14+2=16 ש"ח ✓

טעות נפוצה: לעצור ב-10. ה-10 הוא מספר הבקבוקים מכל סוג, והשאלה שואלת על כל הבקבוקים יחד.

מה נדרש לניקוד מלא

4 נק': 20 בקבוקים עם דרך פתרון; או "ניחוש" התשובה הנכונה ובדיקה נכונה שלה במקום דרך פתרון. 3 נק': כתיבה נכונה ופתרון נכון של המשוואה/התרגיל, אבל בלי הכפלה ב-2 (התשובה 10); או כתיבה נכונה של המשוואה/התרגיל, טעות אחת בדרך הפתרון, והמשך (חישוב מספר כל הבקבוקים) עקבי לטעות, עם תשובה שהיא מספר טבעי. 2 נק': כתיבה נכונה של המשוואה/התרגיל, טעות אחת בדרך הפתרון, והמשך עקבי לטעות, עם תשובה שאינה מספר טבעי. 1 נק': כתיבה נכונה של המשוואה/התרגיל בלי המשך, או עם יותר מטעות אחת בדרך הפתרון; או טעות אחת בדרך הפתרון וגם אי-הכפלה של התשובה ב-2. 0 נק': כל אפשרות אחרת, למשל: משוואה/תרגיל שגויים; תשובה נכונה בלי דרך פתרון ובלי בדיקה. הערות: אין להוריד נקודות אם לא נכתב מה מייצג המשתנה (דרך א'); אין להוריד נקודות אם נכתב רק התרגיל 16:1.60=1016:1.60=10 בלי הסבר (דרך ב').

שאלה 16

(5 נק')אלגברי / פונקציה קווית – תיאור תהליך

בשיעור כימיה שמו בשני קומקומים כמויות שוות של מים, וחיממו אותם עד שהמים רתחו.

כשהתחילו לחמם, הטמפרטורה של המים בשני הקומקומים הייתה 18∘C18^\circ C.

בקומקום א' הטמפרטורה עלתה בקצב קבוע של 12∘C12^\circ C בכל דקה.

בקומקום ב' הטמפרטורה עלתה בקצב קבוע של 8∘C8^\circ C בכל דקה.

א.

באיזה סרטוט הגרפים מתארים את הטמפרטורה של המים (במעלות צלזיוס) בכל קומקום, כפונקציה של זמן החימום (בדקות), עד הרתיחה?

(3 נק')
  1. 1

    סרטוט 1

  2. 2

    סרטוט 2

  3. 3

    סרטוט 3

  4. 4

    סרטוט 4

ב.

כתבו פונקציה ff שמתארת את הטמפרטורה של המים (במעלות צלזיוס) בקומקום א', כפונקציה של זמן החימום (xx דקות), עד הרתיחה.

תשובה: f(x)=‾f(x)=\underline{\quad\quad}

(2 נק')
◂ פתרון מלא לשאלה 16

סעיף א

התשובה הנכונה:3

סרטוט 3

התשובה הנכונה: סרטוט 3.

בודקים שלושה דברים:

1. נקודת ההתחלה: בזמן 0 הטמפרטורה בשני הקומקומים היא 18∘18^\circ, כלומר שני הגרפים מתחילים באותה נקודה על ציר yy, מעל 0.

2. הכיוון: המים מתחממים, ולכן שני הגרפים עולים.

3. הקצב: קומקום א' מתחמם מהר יותר (12∘12^\circ בדקה לעומת 8∘8^\circ), ולכן הגרף שלו תלול יותר ומגיע ל-100 מוקדם יותר.

רק בסרטוט 3 מתקיימים שלושת התנאים.

למה לא סרטוט 1? שם גרף אחד מתחיל ב-0 והשני ב-18, אבל הטמפרטורה ההתחלתית שווה בשני הקומקומים. בנוסף, שני הגרפים מגיעים ל-100 באותו זמן, וזה לא מתאים לקצבים שונים.

למה לא סרטוט 2? שם אחד הגרפים יורד, כאילו המים מתקררים.

למה לא סרטוט 4? שני הגרפים מתחילים על ציר xx (בטמפרטורה 0) ולא ב-18∘18^\circ על ציר yy. נראה כאילו את 18 סימנו על ציר הזמן במקום על ציר הטמפרטורה.

מה נדרש לניקוד מלא

3 נק': סרטוט 3. 0 נק': כל תשובה אחרת.

סעיף ב

תשובה:

f(x)=12x+18f(x)=12x+18

הטמפרטורה ההתחלתית היא 18 – זה המספר החופשי (הערך כאשר x=0x=0).

בכל דקה הטמפרטורה עולה ב-12 – זה השיפוע.

לכן f(x)=12x+18f(x)=12x+18.

בדיקה: אחרי דקה אחת f(1)=12+18=30f(1)=12+18=30, כלומר עלייה של 12 מעלות ✓

מה נדרש לניקוד מלא

2 נק': f(x)=12x+18f(x)=12x+18, או כל ייצוג אלגברי נכון אחר (למשל 18+12x18+12x). 0 נק': כל תשובה אחרת.

שאלה 17

(5 נק')גאומטרי / נפח קובייה ותיבה

בשיעור מדעים השתמשו התלמידים בכלי שקוף בצורת קובייה. אורך כל צלע של הקובייה הוא 6 ס"מ.

א.

מהו הנפח של הקובייה?

תשובה: ______ סמ"ק

(3 נק')
ב.

התלמידים שפכו לתוך הקובייה 144 סמ"ק מים.

לאיזה גובה הגיעו המים בקובייה? הראו את דרך הפתרון.

תשובה: ______ ס"מ

(2 נק')
◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א

תשובה:

216 סמ"ק

נפח קובייה = צלע · צלע · צלע.

6⋅6⋅6=63=2166\cdot6\cdot6=6^3=216 סמ"ק.

מה נדרש לניקוד מלא

3 נק': 216 סמ"ק. מקבלים גם 636^3 או 6⋅6⋅66\cdot6\cdot6. 0 נק': כל תשובה אחרת. הערה: אין להוריד נקודות אם הנפח (216) נכתב בסרטוט.

סעיף ב

תשובה:

4 ס"מ

דרך א' – משוואה: נסמן ב-xx את גובה המים (בס"מ). המים ממלאים תיבה שהבסיס שלה 6⋅66\cdot6 והגובה שלה xx:

62⋅x=1446^2\cdot x=144

36x=14436x=144

x=4x=4

דרך ב' – שכבות: "שכבה" של מים בגובה 1 ס"מ בקובייה היא 6⋅6⋅1=366\cdot6\cdot1=36 סמ"ק. ב-144 סמ"ק יש 144:36=4144:36=4 שכבות כאלה, ולכן המים מגיעים לגובה 4 ס"מ.

דרך ג' – יחס: היחס בין נפח המים לנפח הקובייה הוא 144216=23\frac{144}{216}=\frac{2}{3}. לכן המים ממלאים 23\frac{2}{3} מגובה הקובייה: 23⋅6=4\frac{2}{3}\cdot6=4 ס"מ.

בדיקה: 6⋅6⋅4=1446\cdot6\cdot4=144 סמ"ק ✓

מה נדרש לניקוד מלא

2 נק': 4 ס"מ עם כתיבה נכונה ופתרון נכון של משוואה/תרגיל; או "ניחוש" התשובה הנכונה ובדיקה נכונה שלה. 1 נק': כתיבה נכונה של משוואה/תרגיל/תרגילים וטעות אחת בדרך הפתרון (לפי דרך א'), והמשך עקבי לטעות; או טעות בצמצום היחס בין נפח המים לנפח הקובייה והמשך (חישוב הגובה) עקבי לטעות (לפי דרך ג'); או כתיבת היחס 23\frac{2}{3} והמשך חסר/שגוי (לפי דרך ג'). 0 נק': כל אפשרות אחרת, למשל: תשובה נכונה בלי דרך פתרון; כתיבת היחס 216144\frac{216}{144} והמשך חסר/שגוי. הערות: אין להוריד נקודות על טעות נגררת מסעיף א (לפי דרך ג'); אין להוריד נקודות אם דרך הפתרון והתשובה הסופית נכתבו בסרטוט; אין להוריד נקודות אם נכתבו היחס 144216=23\frac{144}{216}=\frac{2}{3} והתשובה 4 בלי הסברים נוספים.

שאלה 18

(3 נק')גאומטרי / שטח עיגול וחלקיו

הצורה בסרטוט היא חלק מעיגול שהמרכז שלו בנקודה AA.

נתון: ∠BAC=90∘\angle BAC=90^\circ, AB=6AB=6 ס"מ.

מהו השטח של הצורה (בסמ"ר)?

  1. 1

    36π36\pi

  2. 2

    9π9\pi

  3. 3

    12π12\pi

  4. 4

    27π27\pi

◂ פתרון מלא לשאלה 18
התשובה הנכונה:4

27π27\pi

התשובה הנכונה: 27π27\pi.

ABAB הוא רדיוס של העיגול, כלומר r=6r=6 ס"מ.

שטח העיגול השלם: πr2=π⋅62=36π\pi r^2=\pi\cdot6^2=36\pi סמ"ר.

הזווית BACBAC היא 90∘90^\circ, כלומר החלק החסר הוא 90360=14\frac{90}{360}=\frac{1}{4} מהעיגול. לכן הצורה היא 34\frac{3}{4} מהעיגול:

34⋅36π=27π\frac{3}{4}\cdot36\pi=27\pi סמ"ר.

למה לא 36π36\pi? זה השטח של העיגול השלם. שכחו להוריד את הרבע החסר.

למה לא 12π12\pi? זה ההיקף של העיגול השלם (2πr=2π⋅62\pi r=2\pi\cdot6), לא שטח.

למה לא 9π9\pi? זה 34\frac{3}{4} מההיקף (34⋅12π\frac{3}{4}\cdot12\pi), כלומר אורך הקשת. השתמשו בנוסחת ההיקף במקום בנוסחת השטח.

מה נדרש לניקוד מלא

3 נק': התשובה הנכונה. 0 נק': כל תשובה אחרת.

שאלה 19

(5 נק')אלגברי / אי-שוויונות

נתון האי-שוויון: −5x<20-5x<20

א.

הסבירו, בלי לפתור את האי-שוויון, למה כל מספר חיובי הוא פתרון של האי-שוויון.

(3 נק')
ב.

יש גם מספרים שליליים שהם פתרונות של האי-שוויון. תנו דוגמה למספר שלילי אחד שמקיים את האי-שוויון.

תשובה: ______

(2 נק')
◂ פתרון מלא לשאלה 19

סעיף א

תשובה:

כפל של −5-5 במספר חיובי נותן מספר שלילי, וכל מספר שלילי קטן מ-20.

תשובה לדוגמה (ציון מלא): כשכופלים את −5-5 במספר חיובי, התוצאה תמיד שלילית. כל מספר שלילי קטן מ-20, ולכן לכל xx חיובי מתקיים −5x<20-5x<20.

הסבר נוסף שמתקבל: מכפלה של מספר שלילי במספר חיובי היא שלילית, ולכן היא תמיד קטנה ממספר חיובי (כמו 20).

מה הבודק מחפש: (1) התייחסות לכך שהמכפלה −5x-5x שלילית כש-xx חיובי, (2) המסקנה שמספר שלילי קטן מ-20.

לא מספיק לתת דוגמה אחת (למשל x=2x=2 נותן −10<20-10<20), כי השאלה היא על כל המספרים החיוביים.

מה נדרש לניקוד מלא

3 נק': הסבר מלא – המכפלה של −5-5 במספר חיובי שלילית, ולכן קטנה מ-20 (או ממספר חיובי). 2 נק': המללה נכונה של הפתרון האלגברי (למשל: "הפתרון הוא כל המספרים הגדולים מ-−4-4, וכל מספר חיובי גדול מ-−4-4"); או התייחסות לכך שהמכפלה שלילית, כשהמסקנה חסרה/שגויה; או הצבה של מספר חיובי והתייחסות לכך שהמכפלה שלילית (בלי התייחסות למסקנה). 0 נק': כל אפשרות אחרת, למשל: הצבה של מספר שלילי או של 0; פתרון אלגברי בלבד (x>−4x>-4); אי-התייחסות למכפלה השלילית שמתקבלת (למשל: "אם מציבים מספר חיובי במקום xx מקבלים מספר קטן מ-20").

סעיף ב

תשובה:

כל מספר בין −4-4 ל-0 (לא כולל), למשל −1-1

פותרים: מחלקים את שני האגפים ב-−5-5. חילוק במספר שלילי הופך את כיוון הסימן:

x>−4x>-4

המספרים השליליים שהם פתרונות הם המספרים בין −4-4 ל-0, למשל −1-1, −2-2, −3.5-3.5.

בדיקה עם −1-1: −5⋅(−1)=5-5\cdot(-1)=5, ו-5<205<20 ✓

שימו לב: −4-4 עצמו אינו פתרון, כי −5⋅(−4)=20-5\cdot(-4)=20, ו-20 אינו קטן מ-20. גם −5-5 אינו פתרון: −5⋅(−5)=25>20-5\cdot(-5)=25>20.

מה נדרש לניקוד מלא

2 נק': כל מספר שגדול מ-−4-4 וקטן מ-0, למשל −1-1 או −3.6-3.6. 0 נק': כל תשובה אחרת.

שאלה 20

(7 נק')גאומטרי / דמיון משולשים

בסרטוט מלבן PQRSPQRS.

הנקודה TT נמצאת על הצלע QRQR.

ההמשכים של הקטעים PQPQ ו-STST נפגשים בנקודה KK.

א.

הסבירו למה המשולשים KQTKQT ו-SRTSRT דומים.

(3 נק')
ב1.

נתון: יחס הדמיון בין המשולש KQTKQT למשולש SRTSRT הוא 1:31:3.

QT=4QT=4 ס"מ, KQ=7KQ=7 ס"מ.

מהו האורך של הצלע QRQR?

תשובה: ______ ס"מ

(2 נק')
ב2.

מהו השטח של המלבן PQRSPQRS? הראו את דרך הפתרון.

תשובה: ______ סמ"ר

(2 נק')
◂ פתרון מלא לשאלה 20

סעיף א

תשובה:

שני זוגות של זוויות שוות (קדקודיות, ישרות או מתחלפות), ולכן הם דומים לפי ז.ז.

תשובה לדוגמה (ציון מלא):

• ∠KTQ=∠STR\angle KTQ=\angle STR – זוויות קדקודיות.

• ∠KQT=∠SRT=90∘\angle KQT=\angle SRT=90^\circ – ∠KQT\angle KQT צמודה לזווית PQRPQR של המלבן (180∘−90∘=90∘180^\circ-90^\circ=90^\circ), ו-∠SRT\angle SRT היא זווית של המלבן.

• (אפשר גם:) ∠QKT=∠RST\angle QKT=\angle RST – זוויות מתחלפות בין הישרים המקבילים KPKP ו-RSRS (צלעות נגדיות במלבן), עם החותך KSKS.

יש שני זוגות של זוויות שוות, ולכן המשולשים דומים לפי משפט הדמיון זווית-זווית (ז.ז).

מה הבודק מחפש: זיהוי של שני זוגות זוויות שוות ונימוק לשוויון של כל זוג. מקבלים גם הסבר שמתייחס למשולשים KQTKQT ו-KPSKPS.

מה נדרש לניקוד מלא

3 נק': זיהוי נכון של זוגות הזוויות השוות והסבר לשוויון שלהן (קדקודיות / ישרות / מתחלפות בין ישרים מקבילים). מקבלים גם הסבר שמציין שני זוגות של זוויות שוות בלבד, וגם סימון בסרטוט של זוגות הזוויות השוות יחד עם כתיבת משפט הדמיון ז.ז. 2 נק': הסבר כללי, למשל "יש בשני המשולשים שני זוגות של זוויות שוות, ולכן הם דומים"; או כתיבה של משפט הדמיון ז.ז בלבד; או זיהוי נכון של זוגות הזוויות השוות בלי הסבר לשוויון ובלי משפט הדמיון; או סימון זוגות הזוויות השוות בסרטוט בלבד, בלי משפט הדמיון. 0 נק': כל אפשרות אחרת.

סעיף ב1

תשובה:

16 ס"מ

הצלע QTQT במשולש KQTKQT מתאימה לצלע RTRT במשולש SRTSRT (שתיהן מול הזוויות השוות ∠QKT\angle QKT ו-∠RST\angle RST).

יחס הדמיון 1:31:3, ולכן RT=3⋅QT=3⋅4=12RT=3\cdot QT=3\cdot4=12 ס"מ.

QR=QT+TR=4+12=16QR=QT+TR=4+12=16 ס"מ.

מה נדרש לניקוד מלא

2 נק': 16 ס"מ. 0 נק': כל תשובה אחרת. הערה: אין להוריד נקודות אם אורכי הקטעים QTQT ו-TRTR (4 ס"מ ו-12 ס"מ) נכתבו נכון בסרטוט.

סעיף ב2

תשובה:

336 סמ"ר

הצלע KQKQ במשולש KQTKQT מתאימה לצלע SRSR במשולש SRTSRT (שתיהן מול הזוויות הקדקודיות שב-TT).

יחס הדמיון 1:31:3, ולכן RS=3⋅KQ=3⋅7=21RS=3\cdot KQ=3\cdot7=21 ס"מ.

מסעיף ב1: QR=16QR=16 ס"מ.

שטח המלבן: QR⋅RS=16⋅21=336QR\cdot RS=16\cdot21=336 סמ"ר.

מה נדרש לניקוד מלא

2 נק': 336 סמ"ר עם דרך פתרון. 1 נק': כתיבה נכונה של אורכי הצלעות של המשולש SRTSRT או של אורכי הצלעות של המלבן, והמשך (חישוב השטח) חסר/שגוי; או כתיבה נכונה של אורך אחת מצלעות המלבן, אורך הצלע האחרת שגוי, והמשך (חישוב השטח) עקבי לטעות. 0 נק': כל אפשרות אחרת, למשל תשובה נכונה בלי דרך פתרון ובלי סימון בסרטוט. הערות: אין להוריד נקודות על טעות נגררת מסעיף ב1; אין להוריד נקודות אם אורך הצלע RSRS נכתב נכון אבל לא צוין יחס הדמיון; אין להוריד נקודות אם נכתבה התשובה 336 סמ"ר, ואורך הצלע RSRS (21 ס"מ) נכתב נכון בסרטוט.

שאלה 21

(8 נק')גאומטרי / משפט פיתגורס ושטחים

לפניכם מלבן KLMNKLMN.

נתון: LM=5LM=5 ס"מ, MN=24MN=24 ס"מ.

הנקודה HH היא אמצע הצלע KLKL.

א.

מהו האורך של הקטע HMHM? הראו את דרך הפתרון.

תשובה: ______ ס"מ

(3 נק')
ב.

מהו השטח של הטרפז KHMNKHMN? הראו את דרך הפתרון.

תשובה: ______ סמ"ר

(3 נק')
ג.

סרטטו את האלכסון KMKM.

הסבירו למה השטח של המשולש LHMLHM שווה לשטח של המשולש KHMKHM.

(2 נק')
◂ פתרון מלא לשאלה 21

סעיף א

תשובה:

13 ס"מ

KL=MN=24KL=MN=24 ס"מ (במלבן הצלעות הנגדיות שוות).

HH היא אמצע KLKL, ולכן HL=24:2=12HL=24:2=12 ס"מ.

המשולש HLMHLM ישר-זווית (∠L=90∘\angle L=90^\circ, זווית של המלבן). לפי משפט פיתגורס:

HL2+LM2=HM2HL^2+LM^2=HM^2

122+52=HM212^2+5^2=HM^2

144+25=HM2144+25=HM^2

HM2=169HM^2=169

HM=13HM=13 (או HM=−13HM=-13, אבל אורך הוא מספר חיובי, ולכן HM=13HM=13 ס"מ).

דרך נוספת: המספרים 5, 12, 13 הם שלשה פיתגורית, ולכן HM=13HM=13.

מה נדרש לניקוד מלא

3 נק': 13 ס"מ עם דרך פתרון. 2 נק': כתיבה נכונה של משוואה/תרגיל לפי משפט פיתגורס למציאת HMHM, טעות אחת בחישוב והמשך עקבי לטעות. 1 נק': כתיבה נכונה של המשוואה/התרגיל, ויותר מטעות אחת בהמשך, או בלי המשך. 0 נק': כל אפשרות אחרת, למשל: כתיבה שגויה של המשוואה לפי משפט פיתגורס; התשובה 13 עם דרך פתרון חסרה/שגויה. הערות: אין להוריד נקודות אם לא נכתב הסבר למציאת האורך של HLHL (12 ס"מ); אין להוריד נקודות אם לא נכתב הפתרון השלילי; אין להוריד נקודות אם נכתב רק התרגיל 144+25144+25 (בלי 122+5212^2+5^2).

סעיף ב

תשובה:

90 סמ"ר

דרך א' – מלבן פחות משולש:

שטח המלבן KLMNKLMN: 24⋅5=12024\cdot5=120 סמ"ר.

שטח המשולש HLMHLM (ישר-זווית): 12⋅52=30\frac{12\cdot5}{2}=30 סמ"ר.

שטח הטרפז KHMNKHMN: 120−30=90120-30=90 סמ"ר.

דרך ב' – נוסחת שטח טרפז: הבסיסים הם KH=12KH=12 ו-NM=24NM=24, והגובה הוא KN=5KN=5:

(12+24)⋅52=36⋅52=90\frac{(12+24)\cdot5}{2}=\frac{36\cdot5}{2}=90 סמ"ר.

דרך ג' – חלקי המלבן: מורידים מ-HH גובה HFHF לצלע NMNM. HLMFHLMF הוא מלבן שהוא חצי מהמלבן KLMNKLMN, והמשולש HLMHLM הוא חצי ממנו, כלומר רבע מ-KLMNKLMN. לכן הטרפז הוא 34\frac{3}{4} מהמלבן: 34⋅120=90\frac{3}{4}\cdot120=90 סמ"ר.

מה נדרש לניקוד מלא

3 נק': 90 סמ"ר עם דרך פתרון. 2 נק': כתיבה נכונה של התרגילים, טעות אחת בחישוב של אחד השטחים (המלבן או המשולש) והמשך (חישוב שטח הטרפז) עקבי לטעות; או כתיבה נכונה של התרגיל וטעות בחישוב (לפי נוסחת הטרפז או לפי דרך ג'). 1 נק': חישוב נכון של אחד השטחים (מלבן/משולש), ויותר מטעות אחת בהמשך או בלי המשך. 0 נק': כל אפשרות אחרת. הערות: אין להוריד נקודות אם לא נכתבו התרגילים 24⋅524\cdot5 ו-120−30120-30; אין להוריד נקודות אם בנייה העזר לא נכתבה; אין להוריד נקודות אם לא הוכח ש-HLMFHLMF הוא מלבן (לפי דרך ג').

סעיף ג

תשובה:

לשני המשולשים בסיסים שווים (HL=HK=12HL=HK=12) וגובה משותף (LM=5LM=5), ולכן שטחיהם שווים (30 סמ"ר כל אחד).

הסבר א' (במילים): במשולש LHMLHM הבסיס הוא HLHL, ובמשולש KHMKHM הבסיס הוא KHKH. הבסיסים שווים, כי HH היא אמצע KLKL. הגובה לשני הבסיסים האלה הוא אותו קטע – המרחק מ-MM לישר KLKL, כלומר LM=5LM=5. לבסיסים שווים וגובה שווה יש שטחים שווים.

הסבר ב' (בחישוב): שטח המשולש KLMKLM: 24⋅52=60\frac{24\cdot5}{2}=60 סמ"ר. שטח המשולש LHMLHM: 12⋅52=30\frac{12\cdot5}{2}=30 סמ"ר. לכן שטח המשולש KHMKHM: 60−30=3060-30=30 סמ"ר – שווה לשטח LHMLHM.

הסבר ג' (בעזרת סעיף ב): שטח הטרפז KHMNKHMN הוא 90 סמ"ר, ושטח המשולש KMNKMN הוא 24⋅52=60\frac{24\cdot5}{2}=60 סמ"ר. לכן שטח KHMKHM הוא 90−60=3090-60=30 סמ"ר, וגם שטח LHMLHM הוא 30 סמ"ר.

מה הבודק מחפש: בסיסים שווים + גובה משותף, או חישוב נכון של שני השטחים.

מה נדרש לניקוד מלא

2 נק': הסבר נכון (בסיסים שווים וגובה משותף, או חישוב נכון של שטחי שני המשולשים). 1 נק': התייחסות נכונה לגובה המשותף (LMLM) לשני הבסיסים, והמשך חסר/שגוי (לפי הסבר א'); או טעות אחת בחישוב אחד השטחים (KNMKNM/LHMLHM/KLMKLM) והמשך (חישוב שטח KHMKHM) עקבי לטעות; או חישוב נכון של שניים מהשטחים (KNMKNM/LHMLHM/KLMKLM), והתרגיל לחישוב שטח KHMKHM חסר/שגוי. 0 נק': כל אפשרות אחרת, למשל התייחסות נכונה לשוויון הקטעים KHKH ו-HLHL בלבד, והמשך חסר/שגוי. הערות: אין להוריד נקודות אם לא נכתב התרגיל 60−3060-30 או 120−60−30120-60-30; אין להוריד נקודות אם לא סורטט האלכסון KMKM; אין להוריד נקודות אם בסעיף ג לא נכתבו נתונים שחושבו בסעיף ב.

שאלה 22

(4 נק')אלגברי / בעיות תנועה

משאית ואופנוע יצאו באותה שעה מאותה תחנת דלק, ונסעו בכיוונים מנוגדים.

המהירות של האופנוע הייתה גדולה ב-12 קמ"ש מהמהירות של המשאית.

כל אחד מהם נסע במהירות קבועה.

אחרי 3 שעות של נסיעה, המרחק בין המשאית לאופנוע היה 396 ק"מ.

מה הייתה המהירות של המשאית? הראו את דרך הפתרון.

תשובה: המהירות של המשאית הייתה ______ קמ"ש.

◂ פתרון מלא לשאלה 22
תשובה:

60 קמ"ש

דרך א' – משוואה:

נסמן ב-xx את המהירות של המשאית (בקמ"ש). המהירות של האופנוע: x+12x+12.

בכיוונים מנוגדים המרחק ביניהם הוא סכום הדרכים שעברו. דרך = מהירות · זמן:

3x+3(x+12)=3963x+3(x+12)=396

3x+3x+36=3963x+3x+36=396

6x=3606x=360

x=60x=60

המהירות של המשאית: 60 קמ"ש (והאופנוע: 72 קמ"ש).

דרך ב' – חשבון: בכל שעה האופנוע עובר 12 ק"מ יותר מהמשאית, ולכן ב-3 שעות הוא עובר 3⋅12=363\cdot12=36 ק"מ יותר.

396−36=360396-36=360, ו-360:2=180360:2=180: המשאית עברה 180 ק"מ והאופנוע 180+36=216180+36=216 ק"מ. המשאית נסעה 3 שעות, ולכן המהירות שלה 180:3=60180:3=60 קמ"ש.

דרך ג' – מרחק בשעה אחת: אחרי 3 שעות המרחק הוא 396 ק"מ, ולכן בכל שעה המרחק ביניהם גדל ב-396:3=132396:3=132 ק"מ. זה סכום שתי המהירויות: x+(x+12)=132x+(x+12)=132, ולכן 2x=1202x=120 ו-x=60x=60.

בדיקה: 3⋅60+3⋅72=180+216=3963\cdot60+3\cdot72=180+216=396 ✓

מה נדרש לניקוד מלא

4 נק': 60 קמ"ש עם דרך פתרון; או "ניחוש" התשובה הנכונה ובדיקה נכונה שלה במקום דרך פתרון. 3 נק': דרך פתרון נכונה והתשובה 72 קמ"ש (המהירות של האופנוע); או כתיבה נכונה של משוואה/מערכת משוואות וטעות אחת בדרך הפתרון, והמשך עקבי לטעות (לפי דרך א'). 2 נק': כתיבה נכונה של משוואה/מערכת משוואות ויותר מטעות אחת בדרך הפתרון (לפי דרך א'); או כתיבת המשוואה 3x+3x+12=3963x+3x+12=396 (או משוואה שקולה לה) ותשובה עקבית לטעות; או חישוב נכון של הדרכים שעברו המשאית (180 ק"מ) והאופנוע (216 ק"מ), בלי המשך (לפי דרך ב'); או חישוב נכון של המרחק ביניהם אחרי שעה אחת (132 ק"מ), בלי המשך (לפי דרך ג'). 0 נק': כל אפשרות אחרת, למשל תשובה נכונה בלי דרך פתרון ובלי בדיקה. הערה: אין להוריד נקודות אם לא נכתב מה מייצג המשתנה (לפי דרך א').

שאלה 23

(4 נק')אלגברי / פונקציה קווית

נתונה הנקודה P(2,−4)P(2,-4).

אפשר להיעזר במערכת הצירים:

א.

כתבו פונקציה קווית אחת שהישר המתאר אותה עובר דרך PP.

תשובה: y=‾y=\underline{\quad\quad}

(2 נק')
ב.

כתבו פונקציה קווית נוספת, שונה מזו שבסעיף א, שהישר המתאר אותה עובר דרך PP.

תשובה: y=‾y=\underline{\quad\quad}

(2 נק')
◂ פתרון מלא לשאלה 23

סעיף א

תשובה:

כל פונקציה קווית שעוברת דרך (2,−4)(2,-4), למשל y=−2xy=-2x

צריך פונקציה שבה כאשר x=2x=2 מתקבל y=−4y=-4.

דרך אחת: בוחרים שיפוע, למשל m=−2m=-2: y=−2x+by=-2x+b. מציבים את PP: −4=−2⋅2+b-4=-2\cdot2+b, כלומר −4=−4+b-4=-4+b, ולכן b=0b=0. מקבלים y=−2xy=-2x.

בדיקה: −2⋅2=−4-2\cdot2=-4 ✓

דוגמאות נוספות: y=x−6y=x-6 (כי 2−6=−42-6=-4), y=3x−10y=3x-10 (כי 6−10=−46-10=-4), y=−4y=-4 (פונקציה קבועה; לכל xx הערך הוא −4-4).

מה נדרש לניקוד מלא

2 נק': כל פונקציה קווית נכונה שהגרף שלה עובר דרך P(2,−4)P(2,-4), למשל y=−2xy=-2x, y=x−6y=x-6, y=−4y=-4. 0 נק': כל תשובה אחרת.

סעיף ב

תשובה:

פונקציה קווית נכונה אחרת מזו שבסעיף א, למשל y=x−6y=x-6

בוחרים שיפוע אחר מזה שבחרתם בסעיף א, למשל m=1m=1: y=x+by=x+b.

מציבים את PP: −4=2+b-4=2+b, ולכן b=−6b=-6. מקבלים y=x−6y=x-6.

בדיקה: 2−6=−42-6=-4 ✓

כלל כללי: לכל שיפוע mm שבוחרים, b=−4−2mb=-4-2m, ומקבלים y=mx−4−2my=mx-4-2m – יש אינסוף פונקציות כאלה, וכולן עוברות דרך PP.

מה נדרש לניקוד מלא

2 נק': כל פונקציה קווית נכונה אחרת (שלא נכתבה בסעיף א) שהגרף שלה עובר דרך P(2,−4)P(2,-4). 0 נק': כל תשובה אחרת (כולל אותה פונקציה כמו בסעיף א).

◂ טבלת תשובות
שאלהתשובה
1

15 דקות

2

x=14x=14

3

α=53∘\alpha=53^\circ

4

1. יורדת; 2. עולה; 3. קבועה; 4. עולה

5

1. לא נכונה; 2. נכונה; 3. לא נכונה

6

תשובה 1

7

תשובה 2

8

x=6x=6

9

תשובה 1

10

x=−3x=-3, y=14y=14

11

5%

12

א: תשובה 3

ב: 1121\frac{1}{2} כוסות סוכר, 1 כוס חלב, 120 גרם חמאה

13

א: 491249\frac{1}{2} יחידות ריבועיות

ב: 3

14

א: זוויות קדקודיות שוות; סכום הזוויות במשולש הוא 180°

ב: זווית-צלע-זווית (ז.צ.ז)

15

א: 51 ש"ח

ב: 20 בקבוקים

16

א: תשובה 3

ב: f(x)=12x+18f(x)=12x+18

17

א: 216 סמ"ק

ב: 4 ס"מ

18

תשובה 4

19

א: כפל של −5-5 במספר חיובי נותן מספר שלילי, וכל מספר שלילי קטן מ-20.

ב: כל מספר בין −4-4 ל-0 (לא כולל), למשל −1-1

20

א: שני זוגות של זוויות שוות (קדקודיות, ישרות או מתחלפות), ולכן הם דומים לפי ז.ז.

ב1: 16 ס"מ

ב2: 336 סמ"ר

21

א: 13 ס"מ

ב: 90 סמ"ר

ג: לשני המשולשים בסיסים שווים (HL=HK=12HL=HK=12) וגובה משותף (LM=5LM=5), ולכן שטחיהם שווים (30 סמ"ר כל אחד).

22

60 קמ"ש

23

א: כל פונקציה קווית שעוברת דרך (2,−4)(2,-4), למשל y=−2xy=-2x

ב: פונקציה קווית נכונה אחרת מזו שבסעיף א, למשל y=x−6y=x-6

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.