עירור בהתנגשות עם אלקטרונים (פרנק-הרץ) - שאלות ותרגילים
כיתות י"א-י"ב · קרינה וחומר - פיזיקה 5 יח"ל (שאלון 036282) · מבנה האטום · 30 שאלות
השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.
שאלה 1 · פוטון ואלקטרון של 5.5 eV פוגעים באדיםקצרה · בינונית
באיור מוצגות ארבע הרמות הנמוכות של אטומי אדים של יסוד מסוים, ורמת היינון (). כל האטומים ברמת היסוד .

מאירים את האדים בפוטונים שהאנרגיה של כל אחד מהם . האם הפוטונים ייבלעו? נמקו.
מפציצים את האדים באלקטרונים שהאנרגיה הקינטית של כל אחד מהם . לאילו רמות יכולים האטומים לעבור, ומה האנרגיה הקינטית של האלקטרון בכל מקרה? אילו פוטונים (אנרגיה ואורך גל) ייפלטו אחר כך מהאדים?
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
לא. הפרשי הרמות מרמת היסוד הם , ו־ (ויינון ב־), ו־ אינו אחד מהם.
הפרשי האנרגיה מרמת היסוד:
ואנרגיית היינון . פוטון נבלע רק בשלמותו, ולכן רק אם האנרגיה שלו שווה בדיוק לאחד ההפרשים (או גדולה מאנרגיית היינון). אינו מתאים, והפוטונים עוברים דרך האדים בלי להיבלע.
סעיף ב
ל־ (האלקטרון ממשיך עם ) או ל־ (ממשיך עם ). ייפלטו פוטונים של (), () ו־ ().
אלקטרון יכול למסור חלק מהאנרגיה שלו, ולכן הוא יכול לעורר כל רמה שהפרש האנרגיה שלה לא עולה על :
- :
- :
- דורשת – לא אפשרי.
(ייתכנו גם התנגשויות אלסטיות.)
האטומים המעוררים חוזרים לרמת היסוד ופולטים פוטונים במעברים , , :
טעות נפוצה: לשכוח את המעבר – אטום ברמה יכול לחזור דרך הרמה .
שאלה 2 · מגבירים את המתח: מתי הגז מתחיל לזהור ומתי מופיעים קווים נוספים?קצרה · בינונית
בשפופרת יש אדים של יסוד X, וכל האטומים ברמת היסוד. אלקטרונים מואצים ממנוחה במתח ועוברים דרך האדים. מגדילים את המתח בהדרגה מאפס:
•כאשר המתח קטן מערך מסוים , האדים אינם פולטים אור כלל.
•מעל האדים פולטים קו אחד בלבד, באורך גל .
•כאשר המתח עובר את מופיעים בספקטרום הפליטה קווים נוספים.
הניחו שכל המעברים בין הרמות מותרים.
חשבו את , והסבירו מדוע מתחת למתח הזה האדים אינם פולטים אור.
מהי האנרגייה (ביחס לרמת היסוד) של הרמה המעוררת השנייה? חשבו את אורכי הגל של הקווים שנוספו.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
קו יחיד אומר שעוררה רק הרמה המעוררת הראשונה, והקו הוא המעבר ממנה לרמת היסוד:
אלקטרון שהואץ במתח מקבל אנרגייה קינטית . כאשר אין לו מספיק אנרגייה לעורר אף רמה, ההתנגשויות אלסטיות בלבד, והאטומים נשארים ברמת היסוד ואינם פולטים. לכן .
סעיף ב
; נוספו () ו- ()
הקווים החדשים מופיעים כשהאלקטרונים יכולים לעורר את הרמה הבאה, ולכן .
מהרמה השלישית האטום יכול לחזור ישר לרמת היסוד או דרך הרמה השנייה:
(והקו ממשיך להופיע.)
טעות נפוצה: לשכוח את המעבר , שנותן קו תת־אדום.
שאלה 3 · אלקטרון של 21.0 eV עובר דרך מימן: שני עירורים ומה קורה ביינוןקצרה · קשה
אלקטרון שהאנרגייה הקינטית שלו עובר דרך גז מימן, שכל האטומים בו ברמת היסוד. בדרכו הוא יכול להתנגש בכמה אטומים בזה אחר זה.
רמות האנרגייה של אטום המימן: .
האם האלקטרון יכול לעורר שני אטומים? אם כן – לאילו רמות, ומה תהיה האנרגייה הקינטית שלו אחרי שני העירורים? מהי האנרגייה הקינטית המזערית שאלקטרון צריך כדי לעורר שני אטומי מימן?
תלמידה טוענת: "אם האלקטרון מיינן אטום מימן, הוא ממשיך בדיוק עם ." האם היא צודקת? מה אפשר לומר על האנרגייה הקינטית של האלקטרון אחרי היינון, והאם הוא יכול לעורר אטום נוסף אחרי כן?
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
כן, רק את שניהם לרמה ; אחרי כן נשארים לו . המזערית: .
אנרגיות העירור מרמת היסוד:
בהתנגשות אלקטרון מוסר לאטום בדיוק את אנרגיית העירור וממשיך עם היתרה. שני עירורים דורשים שסכום שתי אנרגיות העירור לא יעלה על :
- ✓
- ✗ (וכל צירוף אחר גדול עוד יותר)
לכן האפשרות היחידה היא שני עירורים לרמה , והאלקטרון ממשיך עם . כדי לעורר שני אטומים צריך לפחות .
סעיף ב
לא. אחרי יינון יש שני אלקטרונים חופשיים, והם מתחלקים ב- בכל יחס. לאלקטרון הפוגע יכולה להישאר כל אנרגייה בין ל-, ובכל מקרה הוא כבר לא יכול לעורר אטום מימן נוסף.
ביינון משתחרר אלקטרון מהאטום. אחרי תשלום אנרגיית היינון נשארים
כאנרגייה קינטית כוללת של שני האלקטרונים החופשיים: הפוגע והמשוחרר. האנרגייה של אלקטרון חופשי אינה מקוונטטת, ולכן החלוקה ביניהם יכולה להיות כל חלוקה: לאלקטרון הפוגע יכולה להישאר כל אנרגייה בתחום . הטענה נכונה רק במקרה הקיצוני שבו האלקטרון המשוחרר יוצא בלי אנרגייה קינטית.
בכל מקרה , כך שאף אחד משני האלקטרונים לא יכול לעורר אחר כך אטום מימן ברמת היסוד – רק התנגשויות אלסטיות.
טעות נפוצה: להתייחס ליינון כמו לעירור לרמה בדידה ולשכוח את האלקטרון המשוחרר.
שאלה 4 · מרדיוס המסלול למתח המאיץ: אלקטרונים מעוררים מימן לרמה השלישיתביניים · קלה
במנורת פריקה יש גז מימן חד־אטומי דליל, וכל האטומים ברמת היסוד. אלקטרונים מואצים ממנוחה במתח ועוברים דרך הגז. מתברר שברמה המעוררת הגבוהה ביותר שאליה הגיעו האטומים, רדיוס מסלול האלקטרון הוא .
רמות האנרגיה של אטום המימן: . רדיוס המסלול: , כאשר .
לאיזו רמה הגיעו האטומים? מהו המתח המאיץ המזערי שדרוש כדי שאלקטרונים יעוררו אטומים לרמה זו?
המתח המאיץ הוא . הראו שהאטומים אינם מגיעים לרמה , ומצאו את הערכים האפשריים של האנרגיה הקינטית של אלקטרון אחרי שעבר בגז, אם פגע לכל היותר באטום אחד.
כמה קווים יופיעו בספקטרום הפליטה של הגז? חשבו את אורכי הגל שלהם, וקבעו איזה מהם בתחום האור הנראה (–).
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
; .
כדי לעורר לרמה זו האלקטרון צריך למסור לאטום
אלקטרון שהואץ ממנוחה במתח מקבל , ולכן .
סעיף ב
; האנרגיות: , או כ־.
האנרגיה של האלקטרונים: . העירור לרמה דורש – לא אפשרי.
האלקטרון מוסר לאטום בדיוק את הפרש הרמות ושומר את השאר:
•בלי עירור:
•עירור ל־:
•עירור ל־:
סעיף ג
שלושה: (), (), (); רק נראה.
מהרמה האטום חוזר ישירות או דרך : המעברים , , – שלושה קווים. לפי :
רק (אדום) בתחום הנראה; השניים האחרים על־סגולים.
שאלה 5 · מנורת מימן שצריכה לזהור באדום: תותח אלקטרונים או מקור על־סגול?ביניים · בינונית
מהנדסת בונה מנורה שבה גז מימן דליל צריך לפלוט את הקו האדום . בגז הקר כל האטומים ברמת היסוד, וכדי לעורר אותם עומדים לרשותה שני אמצעים: תותח אלקטרונים, שאפשר לכוון את האנרגיה הקינטית של האלקטרונים שלו, ומקור קרינה על־סגולה מונוכרומטית, שאפשר לכוון את אורך הגל שלו.
רמות האנרגיה של אטום המימן: , כאשר
לאיזה מעבר מתאים הקו ? לאיזו רמה לפחות צריך לעורר אטומים מרמת היסוד כדי שהקו יופיע, ומהי האנרגיה המזערית הדרושה לכך?
מכוונים את המקור העל־סגול לאורך גל . האם הגז יזהר באדום? נמקו.
במקום זאת מפעילים את תותח האלקטרונים, עם אלקטרונים שהאנרגיה הקינטית שלהם – כמו של הפוטונים בסעיף ב. האם הגז יזהר באדום? לאילו רמות יכולים האלקטרונים לעורר, ומה האנרגיה הקינטית שנשארת להם בכל מקרה?
מעלים את האנרגיה של שני האמצעים: פוטונים באורך גל , ואלקטרונים באנרגיה קינטית . מה יכול לקרות לאטום ולחלקיק הפוגע בכל אחד מהמקרים?
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
המעבר ; לעורר לפחות לרמה , שדורשת .
כלומר זה המעבר . כדי שהוא יקרה צריכים להיות אטומים ברמה (או גבוהה ממנה, שמשם הם יורדים בשלבים). מרמת היסוד:
סעיף ב
לא. לפוטון , שאינו שווה לאף הפרש רמות מרמת היסוד (וקטן מאנרגיית היינון), ולכן הוא אינו נבלע.
האנרגיות הדרושות למעברים מרמת היסוד: , , , ... ואנרגיית היינון . פוטון נבלע רק בשלמותו, ולכן רק אם האנרגיה שלו שווה בדיוק להפרש בין שתי רמות (או גדולה מאנרגיית היינון). אינו אף אחד מאלה – הפוטונים עוברים דרך הגז, ואין זוהר.
טעות נפוצה: לחשוב שהפוטון יעורר לרמה וימשיך עם השארית – פוטון אינו מוסר חלק מהאנרגיה שלו.
סעיף ג
כן. עירור ל־ (נשארים ) או ל־ (נשארים כ־); אטומים ברמה פולטים גם את הקו האדום.
בהתנגשות האלקטרון יכול למסור לאטום רק חלק מהאנרגיה שלו – בדיוק את הפרש הרמות – ולהמשיך עם השארית:
- :
- :
- דורשת – לא אפשרי.
(ייתכנו גם התנגשויות אלסטיות, שבהן האלקטרון ממשיך עם כמעט .)
אטומים שעוררו לרמה חוזרים חלקם דרך הרמה , ובמעבר נפלט הקו האדום .
סעיף ד
הפוטון () נבלע ומיינן את האטום, והאלקטרון משתחרר עם . האלקטרון יכול לעורר לכל רמה (וממשיך עם השארית), ליינן (ואז מתחלקים בין שני האלקטרונים בכל חלוקה) או להתנגש בלי לעורר.
פוטון: , יותר מאנרגיית היינון. מעל רמת היינון האלקטרון חופשי ויכול לקבל כל אנרגיה קינטית, ולכן הפוטון נבלע והאטום מיונן:
אלקטרון: האנרגיה שלו גדולה מאנרגיית היינון, ולכן כל התהליכים אפשריים:
•עירור לכל רמה ; האלקטרון ממשיך עם , למשל אחרי עירור ל־ ו־ אחרי עירור ל־.
•יינון: נשארים , שמתחלקים בין האלקטרון הפוגע לבין האלקטרון שהשתחרר (בכל חלוקה).
•התנגשות אלסטית בלי עירור.
ההבדל: הפוטון נעלם כולו, ואילו האלקטרון הפוגע ממשיך להתקיים ונושא איתו חלק מהאנרגיה.
שאלה 6 · אטום המימן עד הרמה n=5: קו סגול, עשרה קווים ועירור באלקטרון של 12.5 eVבאורך בגרות · בדרך לבגרות
לפי מודל בוהר, רמות האנרגייה של אטום המימן נתונות בנוסחה שבדף הנוסחאות:
חשבו את האנרגיות עד , וסרטטו תרשים רמות אנרגייה (כולל הרמה ).
אלקטרון באטום מימן עובר מהרמה לרמה . חשבו את האנרגייה ואת אורך הגל של הפוטון הנפלט, וקבעו באיזה תחום של הספקטרום הוא נמצא.
בגז מימן חם יש אטומים שמעוררים עד הרמה . כמה קווים שונים יכולים להופיע בספקטרום הפליטה של הגז? איזה מעבר נותן את אורך הגל הקצר ביותר? חשבו אותו.
מקרינים אטומי מימן שנמצאים ברמת היסוד בפוטונים בעלי אנרגיות , ו־.
קבעו איזה מהפוטונים ייבלע. עבור פוטון שגורם ליינון, חשבו את האנרגייה הקינטית של האלקטרון שמשתחרר.
אלקטרון שהאנרגייה הקינטית שלו מתנגש באטום מימן שנמצא ברמת היסוד.
קבעו לאילו רמות האלקטרון יכול לעורר את האטום, ומה תהיה האנרגייה הקינטית של האלקטרון אחרי ההתנגשות בכל מקרה. השוו לתשובתכם בסעיף ד.
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
, , , , ; .
בתרשים: קווים אופקיים בגבהים יחסיים לאנרגיות – נמוך בהרבה מהשאר, והרמות מתקרבות זו לזו ככל ש־ גדל, עד (אלקטרון חופשי) בראש התרשים.
סעיף ב
, – אור נראה (סגול).
מדף הנוסחאות:
אורך הגל בתחום – – אור נראה, סגול (קרוב לקצה הסגול של התחום הנראה).
סעיף ג
קווים; הקצר ביותר: , (על־סגול).
כל זוג של רמות מבין חמש הרמות נותן קו אחד: , , , , , , , , , – כלומר קווים.
אורך הגל הקצר ביותר מתאים לאנרגיית הפוטון הגדולה ביותר – הפרש הרמות הגדול ביותר, בין ל־:
(תחום העל־סגול.)
טעות נפוצה: לספור רק את המעברים לרמת היסוד ( קווים) – אטום יכול לרדת גם בכמה שלבים דרך רמות ביניים.
סעיף ד
– נבלע (עירור ל־); – לא נבלע; – נבלע ומיינן, .
פוטון נבלע באטום רק אם האנרגייה שלו שווה בדיוק להפרש בין רמת היסוד לרמה אחרת, או שהיא גדולה מאנרגיית היינון ().
אנרגיות העירור מרמת היסוד: , , , , ...
- – שווה ל־: נבלע, והאטום מתעורר לרמה .
- – נמצא בין ל־, אינו שווה לאף הפרש רמות וקטן מאנרגיית היינון: לא נבלע.
- – גדול מ־: נבלע ומיינן את האטום. לפי שימור אנרגייה:
סעיף ה
לרמה (לאלקטרון נשארים ) או לרמה (נשארים ); לא ל־. בשונה מפוטון של , שאינו נבלע.
אלקטרון יכול למסור לאטום חלק מהאנרגייה הקינטית שלו ולהמשיך לנוע עם השאר, ולכן הוא יכול לעורר כל רמה שאנרגיית העירור שלה קטנה מ־ (או שווה לה):
- : – אפשרי.
- : – אפשרי.
- : – לא אפשרי.
לפי שימור אנרגייה (האטום כבד מאוד, ואנרגיית הרתע שלו זניחה):
(האלקטרון יכול גם לא לעורר את האטום כלל ולהמשיך עם .)
השוואה: פוטון של (סעיף ד) אינו נבלע, כי פוטון נבלע כולו או לא נבלע בכלל, והאנרגייה שלו חייבת להתאים בדיוק להפרש רמות. אלקטרון באותה אנרגייה כן מעורר את האטום – ואף לשתי רמות שונות.
שאלה 7 · אטום המימן: בליעה, פליטה ויינון לפי דיאגרמת רמותבאורך בגרות · בדרך לבגרות
התרשים מציג את רמות האנרגייה הנמוכות של אטום המימן ואת רמת היינון. אטומי מימן בגז דליל נמצאים בתחילה במצב היסוד ().

אטום במצב היסוד בולע פוטון ועובר לרמה . חשבו את אנרגיית הפוטון שנבלע ואת אורך הגל שלו.
האטום שעורר לרמה חוזר למצב היסוד. רשמו את כל המעברים האפשריים שבהם נפלט פוטון, וחשבו את אורך הגל של הפוטון שנפלט במעבר .
על אטום מימן במצב היסוד פוגעים, בשני ניסויים נפרדים:
(1) פוטון שהאנרגייה שלו ;
(2) אלקטרון שהאנרגייה הקינטית שלו .
קבעו בכל מקרה אם האטום יכול לעבור לרמה מעוררת, ואם כן – לאיזו רמה ומה האנרגייה הקינטית שנשארת לאלקטרון המתנגש. נמקו.
חשבו את האנרגייה המזערית הדרושה כדי ליינן אטום מימן הנמצא במצב היסוד. פוטון שהאנרגייה שלו פוגע באטום כזה – האם הוא יכול ליינן אותו? אם כן, חשבו את האנרגייה הקינטית של האלקטרון המשתחרר.
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
; .
אנרגיית הפוטון הנבלע שווה להפרש הרמות (מדף הנוסחאות ):
אורך הגל:
סעיף ב
שלושה מעברים: , , . במעבר : (אור אדום נראה).
האטום יכול לרדת ישירות () או בשני שלבים ( ואחר כך ). לכן שלושה מעברים אפשריים: , , .
במעבר :
זה אור אדום נראה (שני המעברים האחרים, לרמת היסוד, הם בתחום העל־סגול).
סעיף ג
(1) לא – אינו שווה להפרש רמות כלשהו. (2) כן – לרמה , ולאלקטרון נשארים .
הפרשי הרמות מרמת היסוד: , .
(1) פוטון: פוטון נבלע בשלמותו או שאינו נבלע כלל. אינו שווה לאף הפרש רמות ( קטן ממנו ו־ גדול ממנו), ולכן הפוטון אינו נבלע והאטום נשאר במצב היסוד.
(2) אלקטרון: אלקטרון מתנגש יכול למסור לאטום רק חלק מהאנרגייה שלו. יש לו מספיק אנרגייה למעבר () אך לא למעבר (). לכן האטום יכול לעבור לרמה , ולאלקטרון נשארת אנרגייה קינטית:
טעות נפוצה: לחשוב שגם הפוטון יכול "לתת" ולהמשיך עם השאר – פוטון אינו מתחלק.
סעיף ד
; כן – לאלקטרון המשתחרר .
יינון מרמת היסוד הוא העברת האלקטרון מ־ אל :
לפוטון של יש יותר מזה, ולכן הוא מיינן את האטום. מעל רמת היינון האנרגייה של האלקטרון החופשי אינה מקוונטטת, ולכן אין צורך בהתאמה מדויקת – העודף הופך לאנרגייה קינטית:
שאלה 8 · אטום המימן: קו תת־אדום, בליעה מהרמה n=2 ועירור באלקטרוןבאורך בגרות · בדרך לבגרות
בתרשים שלפניכם מתוארות ארבע רמות האנרגייה הנמוכות של אטום המימן.

אלקטרון באטום מימן יורד מהרמה לרמה . חשבו את האנרגייה של הפוטון הנפלט ואת אורך הגל שלו, וקבעו אם הוא בתחום האור הנראה (–).
בשכבה החיצונית של כוכב חם חלק מאטומי המימן נמצאים ברמה . דרכה עוברים פוטונים שהאנרגיות שלהם , ו־. קבעו אילו מהפוטונים ייבלעו באטום שנמצא ברמה , ולאיזו רמה הוא יעבור. נמקו.
אטום שעבר לרמה חוזר בסופו של דבר לרמת היסוד, ישירות או בשלבים. כמה קווים שונים יכולים להופיע בספקטרום הפליטה של אטומים כאלה? קבעו אילו מהם בתחום התת־אדום ואילו בתחום העל־סגול.
חשבו את האנרגייה הדרושה כדי ליינן אטום מימן שנמצא ברמה , ואת התדירות המזערית של פוטון שיכול ליינן אותו.
אלקטרון שהאנרגייה הקינטית שלו מתנגש באטום מימן שנמצא ברמה . קבעו אם האלקטרון יכול לעורר את האטום, ואם כן – לאיזו רמה ומה תהיה האנרגייה הקינטית שלו אחרי ההתנגשות. השוו לפוטון של מסעיף ב.
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
; – לא נראה (תת־אדום).
לפי הנחת בוהר (דף הנוסחאות), אנרגיית הפוטון הנפלט שווה להפרש בין הרמות:
אורך הגל:
אורך הגל ארוך בהרבה מ־ – זו קרינה תת־אדומה, שאינה נראית לעין.
סעיף ב
– ייבלע (מעבר ל־); – לא ייבלע; – ייבלע (מעבר ל־).
פוטון נבלע רק אם האנרגייה שלו שווה בדיוק להפרש בין הרמה שבה נמצא האטום לרמה אחרת (או גדולה מאנרגיית היינון מאותה רמה).
ההפרשים מהרמה :
ואנרגיית היינון מ־ היא .
- – שווה בדיוק ל־: נבלע, והאטום עובר לרמה .
- – אינו שווה לאף הפרש רמות וקטן מ־: לא נבלע.
- – שווה בדיוק ל־: נבלע, והאטום עובר לרמה .
טעות נפוצה: לבדוק את ההפרשים מרמת היסוד (, ...) – הבליעה היא מהרמה שבה האטום נמצא בפועל.
סעיף ג
שישה קווים: , , , , , . תת־אדום: בלבד. על־סגול: , , (–). נראים: ו־.
כל מעבר בין שתי רמות נותן קו אחד. מבין ארבע רמות יש זוגות:
- תת־אדום (): רק .
- על־סגול (): שלושת המעברים לרמת היסוד.
•שני הקווים הנותרים, ו־, בתחום הנראה.
טעות נפוצה: לספור רק את שלושת המעברים מ־ – אטום שירד לרמת ביניים ממשיך לרדת ופולט פוטון נוסף.
סעיף ד
;
יינון – העברת האלקטרון מהרמה אל (אנרגייה ):
התדירות המזערית של פוטון מיינן, מ־:
(אורך הגל המתאים, , בתחום התת־אדום: אטום מעורר מיונן בקלות רבה בהרבה מאטום ברמת היסוד, שדורש .)
סעיף ה
כן – לרמה בלבד; לאלקטרון נשארים . פוטון של אינו נבלע.
אלקטרון יכול למסור לאטום חלק מהאנרגייה הקינטית שלו ולהמשיך לנוע עם השאר, ולכן הוא יכול לעורר כל רמה שהפרש האנרגייה אליה קטן מ־:
- : – אפשרי.
- : – לא אפשרי.
לפי שימור אנרגייה (האטום כבד מאוד, ואנרגיית הרתע שלו זניחה):
השוואה: פוטון של נבלע כולו או לא נבלע כלל, ולכן הוא אינו נבלע (סעיף ב). אלקטרון באותה אנרגייה כן מעורר את האטום.
שאלה 9 · אדי מתכת: ספקטרום בליעה מרמות נתונות ועירור בהתנגשות אלקטרוניםבאורך בגרות · בדרך לבגרות
בשפופרת יש אדים דלילים וקרים של מתכת מסוימת, וכל האטומים בהם נמצאים ברמת היסוד. בטבלה שלפניכם נתונות ארבע רמות האנרגייה הנמוכות של אטום המתכת (האנרגייה של אטום מיונן היא ):
סרטטו דיאגרמת רמות אנרגייה של האטום (כולל הרמה ). חשבו את אנרגיית היינון של אטום ברמת היסוד ואת אורך הגל המרבי של קרינה שמיננת אותו.
מעבירים דרך האדים קרינה בעלת ספקטרום רציף בתחום –. תארו את ספקטרום הבליעה שיתקבל: באילו אורכי גל יופיעו קווים כהים הנובעים מהרמות שבטבלה, ובאיזה תחום יופיע רצף כהה? נמקו.
דרך האדים עוברת אלומת אלקטרונים שהאנרגייה הקינטית של כל אחד מהם . לאילו רמות יכולים האלקטרונים לעורר את האטומים? מה האנרגייה הקינטית של אלקטרון אחרי כל סוג של עירור?
האטומים שעוררו בסעיף ג חוזרים לרמת היסוד. כמה קווים יופיעו בספקטרום הפליטה של השפופרת? חשבו את אורכי הגל שלהם, וקבעו אילו מהם בתחום הנראה (–).
במקום האלקטרונים מקרינים את האדים בפוטונים שהאנרגייה של כל אחד מהם . האם הפוטונים ייבלעו? השוו לתוצאה של סעיף ג ונמקו.
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
;
אנרגיית היינון – העברת האלקטרון מרמת היסוד אל :
אורך הגל המרבי מתאים לאנרגיית הפוטון המזערית:
סעיף ב
קווים כהים ב־, ו־; רצף כהה בתחום –.
האטומים נמצאים ברמת היסוד, ולכן הם בולעים רק פוטונים שאנרגייתם שווה בדיוק להפרש בין רמת היסוד לרמה גבוהה יותר – או פוטונים שמיננים אותם:
- : ,
- : ,
- : ,
רצף כהה: כל פוטון שאנרגייתו או יותר () מיינן את האטום ונבלע, כי מעל האנרגייה של האלקטרון החופשי אינה מוגבלת לערכים בדידים. לכן בתחום – יופיע רצף כהה.
(לאטום יש גם רמות גבוהות מ־, בין ל־; הן מוסיפות קווים כהים צפופים בין ל־, שמתקרבים זה לזה לקראת תחילת הרצף.)
טעות נפוצה: להוסיף קווי בליעה של מעברים כמו () – באדים קרים כמעט אין אטומים ברמה .
סעיף ג
לרמה (האלקטרון ממשיך ב־) או לרמה (ממשיך ב־); לא לרמה .
אלקטרון יכול למסור לאטום חלק מהאנרגייה הקינטית שלו – כמות השווה בדיוק להפרש בין רמות – ולהמשיך עם השאר:
- : דרושים – אפשרי; .
- : דרושים – אפשרי; .
- : דרושים – בלתי אפשרי.
(האלקטרון יכול גם לעבור התנגשות אלסטית ולהמשיך ב־ כמעט.)
סעיף ד
קווים: (, נראה – כחול), (, על־סגול), (, תת־אדום).
האטומים נמצאים ברמות ו־ בלבד. המעברים האפשריים כלפי מטה: , , – שלושה קווים.
רק הקו (כחול) בתחום הנראה; על־סגול, ו־ תת־אדום.
טעות נפוצה: לספור גם מעברים מהרמה – האלקטרונים של אינם מעוררים אותה.
סעיף ה
לא ייבלעו: אינו שווה לאף הפרש מרמת היסוד (, , ) וקטן מאנרגיית היינון. אלקטרון באותה אנרגייה כן מעורר.
פוטון נבלע כולו או לא נבלע כלל, ולכן הוא נבלע רק אם האנרגייה שלו שווה בדיוק להפרש בין רמת היסוד לרמה אחרת, או גדולה מאנרגיית היינון (). ההפרשים: , , – אינו שווה לאף אחד מהם. לכן הפוטונים לא ייבלעו, ועוברים דרך האדים.
השוואה: אלקטרון של (סעיף ג) כן מעורר את האטום לרמות או , כי הוא יכול למסור רק חלק מהאנרגייה שלו ולהמשיך עם השאר.
שאלה 10 · אטומי מימן: קווי פליטה מהרמה הרביעית, ואלקטרונים ופוטונים של 12.8 eVבאורך בגרות · בדרך לבגרות
רמות האנרגיה של אטום המימן נתונות בביטוי , כאשר
בכל הסעיפים אטומי המימן נמצאים בתחילה ברמת היסוד. תחום האור הנראה הוא בערך –.
אטומי מימן עוררו לרמה . כמה קווים ספקטרליים יכולים להופיע בספקטרום הפליטה שלהם? חשבו את אורכי הגל שלהם, וקבעו אילו מהם בתחום הנראה.
אלומת אלקטרונים, שהאנרגיה הקינטית של כל אחד מהם , עוברת דרך גז דליל של אטומי מימן. מהן האנרגיות הקינטיות האפשריות של האלקטרונים אחרי המעבר דרך הגז? (הניחו שכל אלקטרון מתנגש לכל היותר באטום אחד.)
אלומת פוטונים, שהאנרגיה של כל אחד מהם , פוגעת בגז מימן. לאילו רמות אנרגיה יעוררו האטומים כתוצאה ממעבר הפוטונים דרך הגז? נמקו.
◂ פתרון מלא לשאלה 10
סעיף א
6 קווים: , , , , , . בתחום הנראה: () ו־ ().
הרמות (מ־):
אטום ברמה 4 יכול לרדת ישר לכל רמה נמוכה יותר, ומשם להמשיך לרדת. לכן כל זוג רמות נותן קו: קווים. אנרגיית הפוטון היא הפרש הרמות, , ואורך הגל :
בתחום הנראה שני קווים: (כחול־ירוק) ו־ (אדום).
סעיף ב
(ללא עירור), (עירור ל־), (עירור ל־), (עירור ל־)
אלקטרון יכול למסור לאטום חלק מהאנרגיה שלו: בדיוק את ההפרש בין רמת היסוד לרמה מעוררת, ולהמשיך עם השאר. אנרגיות העירור מרמת היסוד:
עם אפשר לעורר לרמות 2, 3 ו־4, אבל לא לרמה 5:
•ללא עירור (התנגשות אלסטית, או שאין התנגשות): ;
•עירור ל־: ;
•עירור ל־: ;
•עירור ל־: .
סעיף ג
לאף רמה: הפוטונים אינם נבלעים.
פוטון נבלע רק בשלמותו: האטום יכול לבלוע אותו רק אם האנרגיה שלו שווה בדיוק להפרש בין רמת היסוד לרמה אחרת, או גדולה מאנרגיית היינון (). אינו שווה לאף אחד מההפרשים , , , (וכו'), והוא קטן מאנרגיית היינון. לכן הפוטונים עוברים דרך הגז בלי להיבלע, ואף אטום אינו מתעורר - אף על פי ש־ קרוב מאוד ל־.
טעות נפוצה: לחשוב שהפוטון יעורר את האטום לרמה 4 "וימשיך" עם , כמו האלקטרון בסעיף ב. פוטון אינו יכול למסור רק חלק מהאנרגיה שלו.
שאלה 11 · אלקטרונים מול פוטונים בעירור אטומי מימןבאורך בגרות · בדרך לבגרות
גז מימן נמצא ברמת היסוד. רמות האנרגיה של אטום המימן הן , כאשר .
מכוונים לעבר הגז פעם אלקטרונים ופעם פוטונים.
מהי האנרגיה הקינטית הקטנה ביותר שצריכה להיות לאלקטרון כדי שיוכל לעורר אטום מימן?
אלקטרון בעל אנרגיה קינטית פוגע באטום. לאיזו רמה הגבוהה ביותר הוא יכול לעורר את האטום? מה האנרגיה הקינטית שנשארת לו במקרה זה?
פוטון בעל אנרגיה פוגע באטום. האם הפוטון ייבלע? נמקו.
פוטון בעל אנרגיה פוגע באטום. האם הפוטון ייבלע? אם כן, לאיזו רמה יעבור האטום?
פוטון בעל אנרגיה פוגע באטום. מה יקרה?
◂ פתרון מלא לשאלה 11
סעיף א
העירור הקטן ביותר הוא מרמת היסוד לרמה :
אלקטרון בעל אנרגיה קטנה מזו מתנגש באטום בהתנגשות אלסטית בלבד, בלי לעורר אותו.
סעיף ב
; נשארים לאלקטרון
אלקטרון יכול למסור לאטום חלק מהאנרגיה שלו. הוא יכול לעורר לכל רמה שהאנרגיה הדרושה לה לא גדולה מ־:
לכן הרמה הגבוהה ביותר היא , והאנרגיה שנשארת לאלקטרון:
סעיף ג
לא
פוטון נבלע בשלמותו או לא נבלע בכלל: הוא לא יכול למסור רק חלק מהאנרגיה שלו. לכן הוא נבלע רק אם האנרגיה שלו שווה בדיוק להפרש בין רמת היסוד לרמה אחרת (, , , ...) או גדולה מאנרגיית היינון (). אינו אף אחד מאלה, ולכן הפוטון לא ייבלע וימשיך הלאה.
טעות נפוצה: להעתיק את התשובה של סעיף ב ("עירור ל־"). זה ההבדל המרכזי בין עירור באלקטרון לעירור בפוטון.
סעיף ד
כן, לרמה
האנרגיה שווה בדיוק להפרש, ולכן הפוטון נבלע והאטום עובר לרמה .
סעיף ה
הפוטון ייבלע והאטום ייונן; האלקטרון ישתחרר עם אנרגיה קינטית של .
האנרגיה גדולה מאנרגיית היינון (). מעל אנרגיית היינון האלקטרון משתחרר, ויכול לקבל כל אנרגיה קינטית (אין רמות בדידות מעל ). לכן הפוטון נבלע, והעודף הופך לאנרגיה קינטית של האלקטרון:
שאלה 12 · אלקטרונים ופוטונים על גז בעל רמות נתונותבאורך בגרות · בדרך לבגרות
באיור מוצגת דיאגרמת רמות האנרגיה של אטומי גז מסוים. האנרגיות נמדדות מרמת היסוד (), והאטום מיונן באנרגיה (הרמה ).
כל אטומי הגז נמצאים ברמת היסוד. מקרינים על הגז פעם אלקטרונים ופעם פוטונים, בעלי אנרגיות שונות. בכל סעיף תארו מה יכול לקרות לאטום ולחלקיק הפוגע, ונמקו.

אלקטרון בעל אנרגיה קינטית .
אלקטרון בעל אנרגיה קינטית .
אלקטרון בעל אנרגיה קינטית .
פוטון בעל אנרגיה .
פוטון בעל אנרגיה .
פוטון בעל אנרגיה .
◂ פתרון מלא לשאלה 12
סעיף א
יכול לעורר לרמה ולהמשיך עם , או להתנגש בלי לעורר ולהמשיך עם .
אלקטרון יכול למסור לאטום חלק מהאנרגיה שלו. הרמה היחידה שהעירור אליה דורש לכל היותר היא (). לכן:
•האלקטרון מעורר את האטום ל־ וממשיך עם , או
•ההתנגשות אלסטית: האטום נשאר ברמת היסוד והאלקטרון ממשיך עם (כמעט) .
סעיף ב
עירור ל־, או ; האלקטרון ממשיך עם , או בהתאמה (או התנגשות אלסטית).
מספיקים לעירור לכל רמה עד (שדורשת בדיוק ), אבל לא ל־ ():
ייתכן גם שההתנגשות תהיה אלסטית.
סעיף ג
יכול לעורר לכל רמה ( עד ) או ליינן את האטום; ביינון נשארים לשני האלקטרונים יחד.
גדול מאנרגיית היינון (), ולכן האלקטרון יכול:
•לעורר לכל אחת מהרמות ולהמשיך עם , , או ;
•ליינן את האטום. אז נשארים , שמתחלקים בין האלקטרון הפוגע לבין האלקטרון שהשתחרר;
•להתנגש באטום בלי לעורר אותו.
סעיף ד
לא נבלע - עובר דרך הגז.
פוטון נבלע רק בשלמותו, ולכן רק כאשר האנרגיה שלו שווה בדיוק להפרש בין רמת היסוד לרמה אחרת (, , , ), או גדולה מאנרגיית היינון. אינו מתאים לאף אחד מאלה, ולכן הפוטון לא נבלע.
טעות נפוצה: לחשוב שהפוטון יעורר ל־ ו"ימשיך" עם . פוטון אינו יכול למסור חלק מהאנרגיה שלו.
סעיף ה
נבלע; האטום עובר לרמה .
, התאמה מדויקת. הפוטון נבלע והאטום עובר ל־. אחר כך האטום יחזור לרמת היסוד ויפלוט פוטון אחד או כמה, בכיוון כלשהו.
סעיף ו
נבלע ומיינן את האטום; האלקטרון המשתחרר מקבל .
האנרגיה גדולה מאנרגיית היינון, והאלקטרון החופשי יכול לקבל כל אנרגיה קינטית. לכן הפוטון נבלע, האטום מיונן, והאלקטרון משתחרר עם:
שאלה 13 · אלקטרונים מואצים עוברים בגז: אילו אנרגיות יוצאות?באורך בגרות · בדרך לבגרות
בשפופרת יש גז דליל של אטומי , וכולם ברמת היסוד. באיור מוצגות ארבע הרמות הראשונות של אטום ורמת היינון, המסומנת באיור ionization (האנרגיה מוגדרת אפס כשהאלקטרון רחוק מאוד מהגרעין, ).
אלקטרונים יוצאים כמעט ממנוחה מקתודה מחוממת, מואצים במתח , ואחר כך עוברים בגז. בצד השני של השפופרת מודדים את האנרגיה הקינטית של האלקטרונים שעברו את הגז.
בהתנגשות אלסטית עם אטום האלקטרון כמעט אינו מאבד אנרגיה, כי מסת האטום גדולה ממסתו פי אלפים רבים.

מהי אנרגיית העירור הדרושה כדי להעביר אטום מרמת היסוד לכל אחת מהרמות , ו־? מהי אנרגיית היינון של אטום ברמת היסוד?
המתח המאיץ הוא . מהי האנרגיה הקינטית של האלקטרונים לפני שהם נכנסים לגז? לאילו רמות הם יכולים לעורר את האטומים, ואילו ערכים של אנרגיה קינטית יימדדו אצל האלקטרונים שעברו את הגז?
האטומים שעוררו בסעיף ב חוזרים לרמת היסוד ופולטים פוטונים. חשבו את אורכי הגל של כל הפוטונים שיכולים להיפלט. איזה מהם בתחום האור הנראה (–)?
מעלים את המתח המאיץ ל־. אלקטרון יכול לעבור בדרכו כמה התנגשויות. מצאו את כל הערכים של האנרגיה הקינטית שיכולים להימדד אצל האלקטרונים שעברו את הגז.
מהו המתח המאיץ הקטן ביותר שבו אלקטרון יכול ליינן אטום שנמצא ברמת היסוד?
◂ פתרון מלא לשאלה 13
סעיף א
, , ; יינון:
אנרגיית העירור היא הפרש האנרגיות בין הרמה הסופית לרמת היסוד, :
ליינון צריך להביא את האלקטרון לרמה שבה :
סעיף ב
; עירור לרמות ו־ בלבד; יימדדו , ו־.
אלקטרון שמואץ ממנוחה במתח מקבל אנרגיה קינטית , ולכן .
אלקטרון (בניגוד לפוטון) יכול למסור לאטום חלק מהאנרגיה שלו: הוא מעורר את האטום אם האנרגיה הקינטית שלו גדולה מאנרגיית העירור או שווה לה, ושאר האנרגיה נשארת אצלו.
•עירור ל־ (): אפשרי, נשאר .
•עירור ל־ (): אפשרי, נשאר .
•עירור ל־ (): לא אפשרי, .
אלקטרון שעבר רק התנגשויות אלסטיות יוצא עם .
אלקטרון שנשארו לו או כבר לא יכול לעורר אטום נוסף, כי שתי האנרגיות קטנות מ־.
לכן יימדדו שלושה ערכים: , ו־.
סעיף ג
(), (), (); רק נראה.
האטומים נמצאים ברמות ו־. אטום ברמה יכול לחזור ישירות לרמת היסוד או דרך הרמה , ולכן יש שלושה מעברים אפשריים. אנרגיית הפוטון שווה להפרש הרמות, , ואורך הגל לפי :
רק הקו (צהוב־כתום) נמצא בתחום הנראה. הקו על־סגול, והקו תת־אדום.
טעות נפוצה: לשכוח את המעבר . אטום ברמה לא חייב לחזור ישירות לרמת היסוד.
סעיף ד
, , , ו־
התנגשות מעוררת ראשונה (מ־):
•ל־: נשאר ;
•ל־: נשאר ;
•ל־: נשאר .
(יינון דורש , ולכן אינו אפשרי.)
התנגשות מעוררת שנייה: רק אלקטרון שנשארו לו יכול לעורר אטום נוסף, ורק לרמה : נשאר . לאלקטרונים עם ו־, וגם לאלקטרון עם , אין מספיק אנרגיה לעירור נוסף.
יחד עם האלקטרונים שעברו רק התנגשויות אלסטיות () מקבלים חמישה ערכים:
סעיף ה
כדי ליינן אטום ברמת היסוד האלקטרון צריך למסור לו לפחות (סעיף א). האנרגיה הקינטית של האלקטרון היא , ולכן:
שאלה 14 · עירור אטומי גז בהתנגשות עם אלקטרונים מואציםבאורך בגרות · ברמת בגרות
בשפופרת המכילה גז דליל, אלקטרונים יוצאים ממנורת להט ומואצים ממנוחה במתח של . אחרי ההאצה הם עוברים בין אטומי הגז, הנמצאים כולם ברמת היסוד. כתוצאה מכך נפלטת מן השפופרת קרינה אלקטרומגנטית.
התרשים שלפניכם מתאר את חמש רמות האנרגייה הראשונות של אטום ואת רמת היינון שלו.

ידוע שאלקטרון שהואץ במתח הנתון יכול לעורר אטום מרמת היסוד לרמה מעוררת, ואילו פוטון שאנרגייתו שווה לאנרגייה הקינטית של האלקטרון לא יעורר את האטום. הסבירו מדוע.
קבעו מהי רמת האנרגייה הגבוהה ביותר שאליה עוררו אטומי בהתנגשויות עם האלקטרונים.
קבעו כמה קווים יש בספקטרום הפליטה של הגז, וחשבו את אורכי הגל של קווי הספקטרום (אחד או יותר) שנמצאים בתחום האור הנראה ( – ).
חשבו את אורך הגל המרבי של קרינה אלקטרומגנטית שיכולה ליינן אטומי הנמצאים ברמת היסוד.
הקרינו את אטומי , הנמצאים ברמת היסוד, בקרינה שאורך הגל שלה .
קבעו אם הקרינה גרמה ליינון של אטומי . אם כן – חשבו את האנרגייה הקינטית של האלקטרון המשתחרר; אם לא – הסבירו מדוע לא התרחש יינון.
◂ פתרון מלא לשאלה 14
סעיף א
האלקטרון () יכול למסור לאטום חלק מאנרגייתו (למשל , או ) ולהמשיך עם השאר; פוטון נבלע רק כולו, ולכן רק אם שווה בדיוק להפרש רמות – והיא אינה שווה לאף הפרש (וקטנה מ־).
האנרגייה של האלקטרון: הוא הואץ ממנוחה במתח , ולכן .
האלקטרון: בהתנגשות עם האטום האלקטרון יכול למסור לאטום רק חלק מן האנרגייה הקינטית שלו – בדיוק את ההפרש הדרוש למעבר בין רמות – ולהמשיך בתנועתו עם היתרה. ההפרשים מרמת היסוד:
כולם קטנים מ־, ולכן האלקטרון יכול לעורר את האטום.
הפוטון: פוטון אינו יכול למסור חלק מאנרגייתו – הוא נבלע כולו או לא נבלע כלל. לכן אטום יבלע פוטון רק אם אנרגייתו שווה בדיוק להפרש בין רמת היסוד לרמה מעוררת (או גדולה מאנרגיית היינון ). ההפרשים הם , , , – ו־ אינה שווה לאף אחד מהם, וגם קטנה מ־. לכן פוטון כזה לא ייבלע.
סעיף ב
,
אם האלקטרון מוסר לאטום את כל האנרגייה הקינטית שלו, אנרגיית האטום תגיע לכל היותר ל:
האטום יכול להימצא רק ברמות המותרות שבתרשים:
- : – אפשרי (נדרשים ).
- : – לא אפשרי (נדרשים ).
לכן הרמה הגבוהה ביותר היא , שאנרגייתה .
סעיף ג
קווים. בתחום הנראה – שניים: () ו־ ().
האטומים עוררו לרמות , ו־. בחזרה לרמת היסוד הם יכולים לפלוט פוטונים בכל מעבר כלפי מטה:
כלומר קווים.
אנרגיית הפוטון במעבר , ואורך הגל לפי :
- : , – נראה (צהוב־כתום).
- : , – נראה (אדום).
- : , – על־סגול.
- : , – על־סגול.
- : , – על־סגול.
- : , – על־סגול.
בתחום הנראה שני קווים: ו־.
טעות נפוצה: לספור רק את המעברים ישירות לרמת היסוד ( קווים) – אטום יכול לרדת גם "במדרגות".
סעיף ד
כדי ליינן אטום ברמת היסוד, הפוטון צריך להעביר אותו מ־ ל־ ():
זו האנרגייה המזערית, ואורך הגל המרבי מתאים לה ( ו־ ביחס הפוך):
(קרינה על־סגולה.)
סעיף ה
כן. ; האלקטרון המשתחרר מקבל .
קביעה: כן, התרחש יינון. , כלומר אנרגיית הפוטון גדולה מאנרגיית היינון מרמת היסוד (). מעל אין רמות בדידות – האלקטרון החופשי יכול לנוע בכל מהירות – ולכן פוטון שאנרגייתו גדולה מאנרגיית היינון נבלע, גם אם אינו שווה לאף הפרש בין רמות.
עודף האנרגייה – לפי שימור אנרגייה:
זו האנרגייה הקינטית של האלקטרון שהשתחרר (חלקו של היון הכבד זניח).
טעות נפוצה: לקבוע שהפוטון אינו נבלע כי אינה שווה להפרש רמות – הדרישה לאנרגייה מדויקת חלה רק על מעבר בין שתי רמות קשורות.
שאלה 15 · ענן גז קר בין כוכב לטלסקופ: בליעה, פליטה ויינוןבאורך בגרות · ברמת בגרות
אסטרונומים צפו באמצעות טלסקופ חלל בכוכב חם, שהקרינה שלו עוברת בדרכה אלינו דרך ענן גז קר של היסוד X. בענן הצפיפות והטמפרטורה נמוכות, ואפשר להניח כי מרבית האטומים בו נמצאים ברמת היסוד.
לפניכם תרשים של חלק מרמות האנרגייה של אטום X.

בתחום אורכי הגל שנבדק, הכוכב פולט ספקטרום רציף. בספקטרום שקלט הטלסקופ, לאחר שהקרינה עברה דרך הענן, התגלו קווים שחורים.
בשאלה זו יש להתייחס לעירור מרמת היסוד בלבד.
חשבו את אורך הגל המקסימלי של קרינה שיכולה לגרום לעירור של אטום X.
האסטרונומים כיוונו את הטלסקופ גם לחלק של הענן שאין מאחוריו כוכב, ובחנו את הקרינה שהענן עצמו פולט. בספקטרום הפליטה של הענן הם הבחינו בשלושה קווים ספקטרליים בלבד.
חשבו את אורכי הגל של הקרינה שפולט הענן.
קבעו את אורכי הגל שבהם התגלו הקווים השחורים בספקטרום הכוכב, לאחר שהקרינה עברה דרך הענן. נמקו.
במעבדה מקרינים אטומי X (ברמת היסוד) בקרינה מונוכרומטית באורך גל .
קבעו אם מתרחשת תופעת יינון. אם לא – נמקו את קביעתכם; אם כן – חשבו את האנרגייה הקינטית המקסימלית של האלקטרונים הנפלטים.
בניסוי אחר העבירו דרך שפופרת שבה גז X קר אלומת אלקטרונים. האנרגייה הקינטית של כל אלקטרון היא .
קבעו אם הקרינה שנפלטה הפעם היא בדיוק באותם שלושה אורכי גל שחישבתם בסעיף ב. נמקו את קביעתכם.
◂ פתרון מלא לשאלה 15
סעיף א
אורך גל מקסימלי מתאים לאנרגיית פוטון מינימלית (). פוטון נבלע רק אם האנרגייה שלו שווה בדיוק להפרש בין שתי רמות, והאנרגייה המינימלית לעירור מרמת היסוד היא המעבר :
מדף הנוסחאות:
סעיף ב
(), (), ()
האטומים שעוררו (על ידי בליעת קרינת הכוכב) חוזרים לרמות נמוכות ופולטים פוטונים – ישירות או דרך רמות ביניים. מרמה אפשר לקבל קווים שונים:
•עירור עד הרמה היה נותן קווים.
•עירור עד הרמה לכל היותר נותן בדיוק קווים: , , .
לכן האטומים בענן עוררו לרמות ו־ בלבד.
מדף הנוסחאות: ו־.
סעיף ג
ו־
הקווים השחורים (ספקטרום בליעה) מתאימים לפוטונים שנבלעו באטומי הענן. מרבית האטומים ברמת היסוד, והבליעה היא מרמת היסוד בלבד.
לפי סעיף ב, האטומים עוררו לרמות ו־ בלבד, ולכן נבלעו רק הפוטונים של המעברים:
- : ,
- : ,
(אין קו בליעה של המעבר , , : אילו הקרינה שמגיעה לענן הייתה מעוררת את הרמה , היו בספקטרום הפליטה שישה קווים ולא שלושה. כלומר בתחום אורכי הגל שנבדק אין פוטונים שמעוררים את .)
הקו מופיע בספקטרום הפליטה בלבד: הוא מתאים למעבר בין ל־, ובענן הקר כמעט אין אטומים ברמה שיכולים לבלוע אותו.
טעות נפוצה: לכלול את בקווי הבליעה – בליעה מתרחשת רק מהרמה שבה נמצאים האטומים (רמת היסוד).
סעיף ד
כן, מתרחש יינון;
אנרגיית היינון מרמת היסוד (מ־ ל־, שם ):
קביעה: , ולכן מתרחש יינון. (מעל האלקטרון חופשי ואנרגייתו רציפה, ולכן פוטון שאנרגייתו גדולה מאנרגיית היינון נבלע גם אם אינו מתאים להפרש רמות.)
האנרגייה הקינטית המקסימלית – לפי שימור אנרגייה, העודף הופך לאנרגייה קינטית:
(.)
סעיף ה
כן – בדיוק אותם שלושה אורכי גל.
קביעה: כן.
נימוק: בשונה מפוטון, שנבלע רק אם האנרגייה שלו שווה בדיוק להפרש רמות, אלקטרון יכול למסור לאטום חלק מהאנרגייה הקינטית שלו ולהמשיך לנוע עם השאר. לכן אלקטרון של יכול לעורר אטום X מרמת היסוד לכל רמה שאנרגיית העירור שלה לכל היותר:
- : – אפשרי.
- : – אפשרי.
- : – לא אפשרי (וגם יינון, , אינו אפשרי).
האטומים מעוררים לרמות ו־ בלבד – כמו בענן – ובחזרתם פולטים את אותם שלושה קווים: , ו־.
טעות נפוצה: לחשוב שאלקטרון של אינו יכול לעורר משום ש־ אינו שווה בדיוק להפרש רמות – הדרישה "בדיוק" חלה על פוטונים, לא על אלקטרונים.
שאלה 16 · אטום המימן: עירור לרמה n=4, ספקטרום פליטה ויינון מרמה מעוררתבאורך בגרות · ברמת בגרות
במעבדה לספקטרוסקופיה בודקים תהליכי עירור ופליטה של אטומי מימן לפי המודל של בוהר. שפופרת מכילה גז מימן חד־אטומי דליל, שכל האטומים בו נמצאים בתחילה במצב היסוד.
את אטומי המימן אפשר לעורר בשתי שיטות: הקרנה באלומה של קרינה אלקטרומגנטית מונוכרומטית, או הפגזה באלקטרונים שהואצו מחוץ לשפופרת. בניסוי מעוררים את האטומים מרמת היסוד לרמה .
איזה ערך או אילו ערכים של אנרגייה יכול/יכולים להיות:
לפוטון באלומת הקרינה? נמקו.
לאלקטרון המתנגש באטום מימן? נמקו.
האטומים שעוררו לרמה חוזרים למצב היסוד, ונמדד ספקטרום הפליטה שלהם.
סרטטו דיאגרמה של רמות האנרגייה של אטום המימן, שתכלול את רמת היסוד, את שלוש הרמות המעוררות הראשונות ואת רמת היינון (סך הכול חמש רמות). רשמו ליד כל רמה את ערך האנרגייה שלה.
סמנו בדיאגרמה חצים המייצגים את כל המעברים בין הרמות שיכולים להופיע בספקטרום הפליטה.
חשבו את אורך הגל הארוך ביותר ואת אורך הגל הקצר ביותר בספקטרום פליטה זה, וציינו לאילו מעברים הם מתאימים.
הסטודנטים התבקשו לשער מהו אורך הגל של פוטון שיגרום ליינון של אטום מימן הנמצא ברמה .
לפניכם ההשערות של שלושה סטודנטים.
סטודנט : ליינון האטום יגרום כל פוטון שאורך הגל שלו .
סטודנט : ליינון האטום יגרום רק פוטון שאורך הגל שלו .
סטודנט : ליינון האטום יגרום כל פוטון שאורך הגל שלו .
קבעו איזו מההשערות נכונה, ונמקו את קביעתכם.
חשבו את האנרגייה הקינטית של האלקטרון באטום המימן כאשר הוא נמצא ברמה .
◂ פתרון מלא לשאלה 16
סעיף א(1)
ערך אחד בלבד: .
מדף הנוסחאות, רמות האנרגייה באטום המימן:
פוטון נבלע בשלמותו או שאינו נבלע כלל – הוא אינו יכול למסור לאטום רק חלק מהאנרגייה שלו. לכן כדי לעורר את האטום מ־ ל־, אנרגיית הפוטון חייבת להיות שווה בדיוק להפרש הרמות ():
פוטון באנרגייה אחרת (קטנה מ־) לא יעורר את האטום לרמה .
סעיף א(2)
כל אנרגייה קינטית .
בהתנגשות, האלקטרון המופגז יכול למסור לאטום חלק מהאנרגייה הקינטית שלו ולהמשיך לנוע עם השארית. האטום קולט רק את האנרגייה המתאימה למעבר ( למעבר ), והשאר נשאר אנרגייה קינטית.
לכן אלקטרון יכול לעורר את האטום לרמה בתנאי שהאנרגייה הקינטית שלו לפחות שווה להפרש הרמות:
(אם רוצים שאף אטום לא יעורר לרמה ומעלה, צריך גם .)
טעות נפוצה: לתת גם לאלקטרון ערך יחיד – רק פוטון חייב להתאים בדיוק להפרש הרמות.
סעיף ב(1)
, , , , .
לפי (עם ):
הסרטוט: ציר אנרגייה אנכי ועליו חמישה קווים אופקיים: בתחתית; גבוה בהרבה (כשלושה רבעים מהדרך אל ); ו־ קרובים זה לזה וקרובים ל־; () בראש. הרווחים בין הרמות הולכים וקטנים כלפי מעלה. ליד כל קו רושמים את ואת האנרגייה.
סעיף ב(2)
שישה חצים כלפי מטה: , , , , , .
אטום ברמה יכול לחזור למצב היסוד ישירות או בכמה שלבים, דרך הרמות ו/או . בכל מעבר כלפי מטה נפלט פוטון. לכן מסמנים את כל המעברים האפשריים כלפי מטה בין הרמות עד :
•מרמה : , , ;
•מרמה : , ;
•מרמה : .
סך הכול שישה חצים, ולכל אחד מתאים קו אחד בספקטרום. אין חצים אל רמת היינון או ממנה.
טעות נפוצה: לסמן רק את המעבר הישיר , או רק את המעברים שיוצאים מרמה – אטום שירד לרמה או ממשיך לרדת ופולט פוטונים נוספים.
סעיף ג
הארוך ביותר: , ; הקצר ביותר: , .
אנרגיית הפוטון הנפלט שווה להפרש הרמות, ואורך הגל הפוך לאנרגייה (מדף הנוסחאות):
- אורך הגל הארוך ביותר – המעבר עם הפרש האנרגייה הקטן ביותר. הרמות מתקרבות זו לזו כלפי מעלה, ולכן זה המעבר :
(תת־אדום.)
- אורך הגל הקצר ביותר – הפרש האנרגייה הגדול ביותר, המעבר :
(על־סגול.)
טעות נפוצה: לבחור את המעבר כ"קצר" ביותר כי הוא "הקצר" בדיאגרמה – מה שקובע הוא הפרש האנרגייה, והמעבר הוא הגדול ביותר.
סעיף ד
השערת סטודנט : .
קביעה: ההשערה של סטודנט נכונה.
נימוק: יינון של אטום ברמה הוא העברת האלקטרון מ־ אל מחוץ לאטום (). האנרגייה המזערית הדרושה:
אורך הגל של פוטון באנרגייה זו:
•פוטון באנרגייה גדולה מ־ (אורך גל קצר מ־) גם הוא מיינן: האלקטרון משתחרר, והעודף הופך לאנרגייה הקינטית שלו. אנרגיית אלקטרון חופשי אינה מקוונטטת, ולכן אין צורך בהתאמה מדויקת – השערת ("רק") שגויה.
•פוטון באורך גל ארוך מ־ נושא פחות מ־ ואינו יכול ליינן את האטום מרמה – השערת שגויה.
טעות נפוצה: לבחור ב־ מתוך בלבול בכיוון – אנרגיית הפוטון הפוכה לאורך הגל ().
סעיף ה
לפי המודל של בוהר, האלקטרון נע במסלול מעגלי סביב הפרוטון, וכוח קולון הוא הכוח השקול הרדיאלי (הכוח הצנטריפטלי):
האנרגייה הפוטנציאלית החשמלית של המערכת (מטענים ו־, אפס באינסוף):
ולכן האנרגייה הכוללת של הרמה:
הצבה ברמה :
בדיקה ישירה: :
טעות נפוצה: לענות – אנרגייה קינטית אינה יכולה להיות שלילית; האנרגייה הכוללת של הרמה שלילית, והקינטית שווה לה בערכה המוחלט.
שאלה 17 · רמות האנרגייה של אטום המימן: סדרת פשן, עירור בפוטון ובאלקטרון ויינוןבאורך בגרות · ברמת בגרות
בתרשים שלפניכם מתוארות כמה מרמות האנרגייה של אטום המימן.

חשבו את האנרגייה המתאימה לרמה .
פוטון שהאנרגייה שלו פוגע באטום מימן שנמצא ברמת היסוד.
קבעו אם הפוטון יכול לעורר את האלקטרון באטום המימן לרמה . הסבירו את קביעתכם.
סדרת פשן היא סדרה של קווים ספקטרליים הנפלטים מאטום מימן בעקבות ירידה של אלקטרון לרמה . הקווים של סדרה זו נמצאים בתחום האינפרה־אדום.
חשבו את אורך הגל הארוך ביותר בסדרה זו.
מצלמה תרמית רגישה לקרינה בתחום . חשבו את אורך הגל הקצר ביותר בסדרת פשן שהמצלמה יכולה לקלוט.
אלומת אלקטרונים שהואצו ממנוחה במתח חודרת לשפופרת שבה נמצאים אטומי מימן במצב היסוד שלהם.
קבעו כמה קווים שונים יופיעו בספקטרום הקרינה שתיפלט מאטומי המימן, וחשבו את אורך הגל הקצר ביותר מביניהם.
בענני גז בין־כוכביים הנמצאים סמוך לכוכבים חמים יש אטומי מימן מעוררים.
קבעו את אנרגיית היינון של אטום מימן שהאלקטרון שלו נמצא ברמה . הסבירו את תשובתכם.
◂ פתרון מלא לשאלה 17
סעיף א
רמות האנרגייה באטום המימן, מדף הנוסחאות:
הצבה :
(בדיקה: הערך נמצא בין ל־, כמו בתרשים.)
סעיף ב
לא. לעירור לרמה דרוש פוטון של בדיוק, והפוטון הוא של .
קביעה: הפוטון אינו יכול לעורר את האטום לרמה .
נימוק: פוטון נבלע בשלמותו או לא נבלע כלל. כדי שייבלע, האנרגייה שלו צריכה להיות שווה בדיוק להפרש בין שתי רמות (הנחת בוהר, ). הפרש האנרגייה בין רמת היסוד לרמה :
גם לרמה אחרת הפוטון אינו מתאים: , ואנרגיית היינון מרמת היסוד היא . לכן הפוטון כלל אינו נבלע באטום ועובר דרכו.
טעות נפוצה: לטעון שהפוטון מעורר לרמה ו"העודף" של נשאר אצלו – פוטון אינו יכול למסור חלק מהאנרגייה שלו.
סעיף ג(1)
(מעבר )
אורך הגל הארוך ביותר מתאים לפוטון בעל האנרגייה הקטנה ביותר בסדרה – המעבר מהרמה הקרובה ביותר מעל , כלומר :
(בדיוק רב יותר: .)
סעיף ג(2)
(מעבר )
ככל שהרמה ההתחלתית גבוהה יותר, הפוטון אנרגטי יותר ואורך הגל קצר יותר. נבדוק את הקווים לפי הסדר:
הקו (וכל הקווים מרמות גבוהות יותר) כבר מחוץ לתחום הרגישות. לכן אורך הגל הקצר ביותר שהמצלמה קולטת הוא כ־ (מעבר ).
טעות נפוצה: לחשב את גבול הסדרה (, כ־) – הוא מחוץ לתחום של המצלמה.
סעיף ד
שישה קווים (מעברים בין הרמות עד ); הקצר ביותר (מעבר ).
אלקטרון שהואץ ממנוחה במתח צובר אנרגייה קינטית (עבודת הכוח החשמלי, ):
בשונה מפוטון, אלקטרון מתנגש יכול למסור לאטום חלק מהאנרגייה שלו ולהמשיך עם השאר. לכן הוא יכול לעורר את האטום לכל רמה שאנרגיית העירור שלה קטנה מ־ או שווה לה:
- : – אפשרי. : – אפשרי. : – אפשרי.
- : – לא אפשרי.
אטומים שעוררו לרמות , ו־ חוזרים לרמת היסוד ישירות או בשלבים. המעברים האפשריים: , , , , , – שישה קווים שונים.
הקו הקצר ביותר מתאים להפרש האנרגייה הגדול ביותר, :
(אולטרה־סגול.)
טעות נפוצה: לספור רק את המעברים לרמת היסוד (שלושה קווים) – אטום ברמה יכול לחזור ליסוד גם בכמה שלבים.
סעיף ה
אנרגיית יינון היא האנרגייה המזערית הדרושה כדי לנתק את האלקטרון מהאטום – כלומר להעביר אותו מהרמה שבה הוא נמצא אל , שם האנרגייה היא (האלקטרון חופשי ובמנוחה).
עבור אלקטרון ברמה :
באטום מעורר האלקטרון קשור חלש בהרבה מאשר ברמת היסוד (), ולכן בגז החם סמוך לכוכבים אפילו פוטונים של אור נראה (למשל אור אדום, כ־) יכולים ליינן אטומים כאלה.
שאלה 18 · רמות אנרגייה של אדי מתכת: ספקטרום בליעה והתנגשויות אלקטרוניםבאורך בגרות · ברמת בגרות
צוות מהנדסים שמפתח מנורה חדשה בודק את רמות האנרגייה של אדי מתכת מסוימת. האדים נמצאים בשפופרת סגורה העשויה מקוורץ (שאינו בולע קרינה על־סגולה). הניחו שבתחילת כל ניסוי כל האטומים נמצאים ברמת היסוד.
בניסוי הראשון העבירו דרך השפופרת קרינה על־סגולה בעלת ספקטרום רציף בתחום , ומדדו בספקטרומטר את עוצמת הקרינה שעברה דרך השפופרת כפונקצייה של אורך הגל (ראו תרשים).
התברר שקרינה בתחום לא עברה כלל, וכן חסרים בספקטרום שני קווים צרים, באורכי הגל ו־.

מהו סוג הספקטרום שהתקבל בניסוי הראשון – ספקטרום בליעה או ספקטרום פליטה? נמקו.
הסבירו מדוע כל הקרינה בתחום לא עברה דרך השפופרת, ואילו בשאר התחום חסרים רק קווים בודדים.
חשבו את אנרגיית היינון של אטום של המתכת.
חשבו את האנרגייה של שתיים מן הרמות המעוררות של האטום.
בניסוי השני העבירו דרך השפופרת אלומת אלקטרונים שהואצו (מחוץ לשפופרת) במתח . באלומה שיצאה מן השפופרת נמצאו אלקטרונים באנרגיות , ו־ בלבד.
חשבו את האנרגייה של שתי הרמות המעוררות שהתגלו בניסוי השני.
על פי התוצאות של שני הניסויים, סרטטו את דיאגרמת רמות האנרגייה של האטום, ובה חמש רמות האנרגייה שמצאתם.
במהלך הניסוי השני מדדו המהנדסים בספקטרומטר גם את הקרינה האלקטרומגנטית שנפלטה מהשפופרת.
הם מצאו בה שני אורכי גל בתחום הנראה ().
חשבו את שני אורכי הגל שהתקבלו.
◂ פתרון מלא לשאלה 18
סעיף א(1)
ספקטרום בליעה.
קביעה: ספקטרום בליעה.
נימוק: הספקטרומטר מדד את הקרינה אחרי שעברה דרך האדים. הקרינה שנכנסה הייתה רציפה (כל אורכי הגל בתחום –), ובקרינה שיצאה חסרים אורכי גל מסוימים – הם נבלעו באטומים. פוטון שהאנרגייה שלו שווה בדיוק להפרש בין רמת היסוד לרמה מעוררת נבלע, והאטום עובר לרמה המעוררת. ספקטרום רציף שחסרים בו קווים הוא ספקטרום בליעה (בספקטרום פליטה רואים קווים בודדים של קרינה על רקע של אפס קרינה).
סעיף א(2)
לפוטונים בתחום זה אנרגייה הגדולה מאנרגיית היינון או שווה לה; הם מייננים את האטום, והעודף הופך לאנרגייה קינטית של האלקטרון החופשי, שיכולה לקבל כל ערך – לכן כל התחום נבלע. מתחת לאנרגיית היינון נבלעים רק פוטונים שהאנרגייה שלהם שווה בדיוק להפרש בין רמות.
לפוטון באורך גל יש אנרגייה , ולפוטונים קצרי גל יותר – אנרגייה גדולה יותר.
אנרגייה זו גדולה מאנרגיית היינון של האטום או שווה לה. פוטון כזה נבלע ומשחרר את האלקטרון מהאטום (יינון). האנרגייה שמעבר לאנרגיית היינון הופכת לאנרגייה קינטית של האלקטרון החופשי, ולאנרגייה קינטית של אלקטרון חופשי אין רמות בדידות – היא יכולה לקבל כל ערך. לכן כל פוטון שהאנרגייה שלו לפחות אנרגיית היינון יכול להיבלע, והתחום הרציף כולו חסר.
פוטונים שהאנרגייה שלהם קטנה מאנרגיית היינון יכולים להיבלע רק אם האנרגייה שלהם שווה בדיוק להפרש בין רמת היסוד לרמה מעוררת – ומכאן שני הקווים הבודדים.
סעיף ב(1)
אנרגיית היינון שווה לאנרגייה של הפוטון החלש ביותר שעדיין מיינן, כלומר הפוטון בעל אורך הגל הגדול ביותר בתחום הנבלע הרציף, .
מדף הנוסחאות:
(הגבול אינו תכונה של האטום – זה רק הקצה של תחום הקרינה שהועברה.)
סעיף ב(2)
ו־ מעל רמת היסוד; כלומר ו־ (כשאנרגיית האטום המיונן ורמת היסוד ).
שני הקווים החסרים מתאימים למעברים מרמת היסוד לשתי רמות מעוררות. מדף הנוסחאות, ו־:
כלומר יש רמות מעוררות ו־ מעל רמת היסוד.
בוחרים, כמו באטום המימן בדף הנוסחאות, שאנרגיית האטום המיונן היא . אז רמת היסוד , והרמות המעוררות:
סעיף ג
ו־ מעל רמת היסוד, כלומר ו־.
האלקטרונים הואצו במתח , ולכן כל אחד מהם נכנס לשפופרת באנרגייה קינטית ():
בהתנגשות עם אטום ברמת היסוד האלקטרון יכול למסור לאטום רק אנרגייה השווה בדיוק להפרש בין רמת היסוד לרמה מעוררת (או לא למסור כלל – התנגשות אלסטית; האטום הכבד כמעט אינו מקבל אנרגייה קינטית). האנרגייה שאיבד האלקטרון היא אנרגיית העירור:
•אלקטרונים שיצאו ב־ – לא עוררו אטום.
•אלקטרונים שיצאו ב־ – מסרו .
•אלקטרונים שיצאו ב־ – מסרו .
לכן יש רמות מעוררות ו־ מעל רמת היסוד:
מדוע לא נמצאו בניסוי השני הרמות מסעיף ב? הן דורשות ו־, יותר מ־. ומדוע רמות אלה לא נמצאו בניסוי הראשון? הבליעה אליהן דורשת פוטונים של ו־ – מחוץ לתחום – שהועבר.
טעות נפוצה: לרשום את האנרגיות שבהן יצאו האלקטרונים ( ו־) כאנרגיות העירור – אנרגיית העירור היא האנרגייה שאבדה.
סעיף ד
חמש רמות (אנרגיית האטום המיונן ): (יסוד), , , , .
הדיאגרמה היא ציר אנרגייה אנכי ועליו קו אופקי לכל רמה, במרחקים התואמים לאנרגיות. בוחרים את רמת האפס כאנרגיית האטום המיונן (קו מקווקו בראש הדיאגרמה):
(לציר האופקי אין משמעות פיזיקלית. אפשר גם לסרטט עם רמת היסוד ב־, הרמות ב־, , , וגבול היינון ב־ – זו אותה דיאגרמה בהזזה של נקודת האפס.)
סעיף ה
(מעבר של ) ו־ (מעבר של )
בניסוי השני האלקטרונים עוררו אטומים רק לרמות ( מעל היסוד) ו־ ( מעל היסוד). אטום מעורר חוזר לרמות נמוכות יותר ופולט פוטונים. המעברים האפשריים:
- :
- :
- :
מדף הנוסחאות :
רק שני הראשונים בתחום הנראה (–); המעבר פולט קרינה תת־אדומה. לכן שני אורכי הגל: ו־.
טעות נפוצה: לחשב מעברים מהרמות ו־ – בניסוי השני לא עוררו אטומים לרמות אלה, כי לאלקטרונים היו רק .
שאלה 19 · אלומות אלקטרונים ואלומות פוטונים דרך גז מימן: מה נבלע, כמה קווים ומה נשארבאורך בגרות · בינונית
בכלי סגור יש גז של אטומי מימן, וכל האטומים נמצאים ברמת היסוד (). באיור ארבע הרמות הראשונות של אטום המימן ורמת היינון.

בסעיפים א-ג מעבירים דרך הגז, בזו אחר זו, אלומות של אלקטרונים, ובסעיפים ד-ה – אלומות של פוטונים. לפני כל אלומה כל האטומים שוב ברמת היסוד.
לכל אלקטרון באלומה אנרגייה קינטית של . האם האלקטרונים יכולים לעורר את אטומי המימן? אם לא – הסבירו מדוע; אם כן – מצאו את האנרגייה הקינטית של אלקטרון לאחר שגרם לעירור.
האנרגיות הקינטיות של האלקטרונים באלומה נמצאות בתחום שבין ל-. כמה קווים יופיעו בספקטרום האור שפולטים אטומי המימן? העתיקו את הדיאגרמה וסמנו בה חצים שמייצגים את המעברים.
לכל אלקטרון באלומה אנרגייה קינטית של . האם האלקטרונים האלה יכולים ליינן את אטומי המימן? אם כן – מה יכולות להיות האנרגיות הקינטיות של האלקטרונים לאחר יינון?
לכל פוטון באלומה אנרגייה של . האם הפוטונים יכולים לעורר את אטומי המימן? הסבירו, והשוו לסעיף א.
האנרגיות של הפוטונים באלומה ממלאות ברציפות את התחום שבין ל-.
(1) כמה קווים יופיעו בספקטרום הבליעה? מה אורך הגל שלהם?
(2) כמה קווים יופיעו בספקטרום הפליטה של האטומים שעוררו? העתיקו את הדיאגרמה וסמנו את המעברים.
◂ פתרון מלא לשאלה 19
סעיף א
כן, לרמה ; לאלקטרון נשארים .
העירור הקטן ביותר מרמת היסוד: . העירור הבא, ל-, דורש – יותר מ-.
אלקטרון (בניגוד לפוטון) יכול למסור לאטום חלק מהאנרגייה שלו, ולכן הוא יכול לעורר את האטום לרמה ולהמשיך עם השאר:
סעיף ב
שלושה קווים: , , .
אלקטרונים בתחום הזה יכולים לעורר לרמה () ולרמה (, כי יש אלקטרונים עם יותר מ-). לרמה דרושים – יותר מ-, לכן לא.
הרמה הגבוהה ביותר שמאוכלסת היא , ובחזרה לרמת היסוד מתקבלים המעברים:
סך הכול שלושה קווים (בדיאגרמה – שלושה חצים כלפי מטה).
סעיף ג
כן; האנרגייה הקינטית של כל אחד מהאלקטרונים (הפוגע והמשתחרר) יכולה להיות כל ערך בין ל- (סכומן ).
אנרגיית היינון מרמת היסוד היא , ולכן יינון אפשרי.
אחרי היינון נשארת אנרגייה קינטית כוללת של:
היא מתחלקת בין האלקטרון הפוגע לאלקטרון שהשתחרר. שני האלקטרונים חופשיים (אינם ברמות קשורות), ולכן החלוקה יכולה להיות כל חלוקה: האנרגייה הקינטית של כל אחד מהם בתחום , וסכומן .
סעיף ד
לא – אינו שווה לאף הפרש בין רמת היסוד לרמה מותרת.
פוטון נבלע בשלמותו – הוא אינו יכול למסור רק חלק מהאנרגייה שלו ולהמשיך. לכן הוא נבלע רק אם האנרגייה שלו שווה בדיוק להפרש (, , , ...), או גדולה מ- (יינון). אינו אף אחד מאלה, ולכן הפוטונים עוברים בלי לעורר.
בסעיף א אלקטרון עם אותה אנרגייה כן עורר את האטום, כי הוא נתן רק והמשיך עם .
סעיף ה
(1) קו אחד, (מעבר ). (2) שלושה קווים: , , .
(1) מבין הפרשי האנרגייה מרמת היסוד רק () נמצא בתחום -: קטן מדי ו- גדול מדי. לכן יש קו בליעה אחד:
(2) האטומים שעוררו נמצאים ברמה וחוזרים ישירות () או דרך (, ) – שלושה קווים: , ו-.
השוואה לסעיף ב: באלקטרונים באותו תחום אנרגיות עוררו גם אטומים לרמה ישירות, אבל ספקטרום הפליטה זהה – שלושה קווים.
שאלה 20 · שפופרת אדים חמה: אלקטרונים של 1.2 eV מול פוטונים של 1.2 eVבאורך בגרות · בינונית
בשפופרת יש אדים של יסוד X בטמפרטורה גבוהה. באיור רמות האנרגייה של אטום X (האפס ברמת היסוד; הקו העליון הוא רמת היינון). הניחו שלאטום אין רמות נוספות מתחת לרמת היינון, ושכל המעברים בין הרמות האלה מותרים.

בגלל הטמפרטורה הגבוהה חלק מהאטומים נמצאים ברמת היסוד ושאר האטומים ברמה המעוררת הראשונה; אף אטום אינו נמצא ברמה גבוהה יותר.
האטומים שברמה המעוררת הראשונה חוזרים לרמת היסוד, ולכן השפופרת פולטת קרינה מונוכרומטית. חשבו את אורך הגל שלה.
דרך השפופרת עוברת אלומת אלקטרונים, ולכל אלקטרון אנרגייה קינטית של . חלק מהאלקטרונים מתנגשים באטומי X. חשבו את אורכי הגל של כל הקווים בספקטרום הפליטה שיכולים להתקבל עכשיו מהשפופרת.
במקום אלומת האלקטרונים מעבירים דרך השפופרת אלומת פוטונים, שלכל אחד מהם אנרגייה של – אותה אנרגייה כמו לאלקטרונים בסעיף ב. מה הם אורכי הגל של הקווים בספקטרום הפליטה שיתקבלו עכשיו מהשפופרת? הסבירו את ההבדל מסעיף ב.
מאירים את השפופרת באור. מהו אורך הגל המרבי של אור שיכול ליינן אטומים בשפופרת? אילו אטומים הוא מיינן?
◂ פתרון מלא לשאלה 20
סעיף א
(אדום עמוק, בקצה התחום הנראה.)
סעיף ב
(), (), ().
•אטום ברמת היסוד: העירור הקטן ביותר דורש – אין עירור.
•אטום ברמה הראשונה (): המעבר לרמה דורש – אפשרי (האלקטרון ממשיך עם ). יינון ממנה דורש – לא.
אטומים שעוררו לרמה העליונה () חוזרים ישירות לרמת היסוד או דרך הרמה הראשונה. יחד עם הפליטה שהייתה גם קודם:
שלושה קווים.
טעות נפוצה: להסתכל רק על אטומים ברמת היסוד ולהסיק שלא יקרה כלום.
סעיף ג
רק – הפוטונים אינם נבלעים.
פוטון נבלע רק אם האנרגייה שלו שווה בדיוק להפרש בין הרמה שבה האטום נמצא לרמה מותרת, או גדולה מאנרגיית היינון מאותה רמה:
•מרמת היסוד: או , יינון – אין התאמה.
•מהרמה הראשונה: , יינון – ו-, אין התאמה.
הפוטונים עוברים בלי להיבלע, ומהשפופרת ממשיך לצאת רק הקו של סעיף א: .
ההבדל: האלקטרון בסעיף ב יכול למסור ולהמשיך עם השאר, ואילו פוטון נבלע רק בשלמותו.
סעיף ד
; רק אטומים שנמצאים ברמה המעוררת הראשונה.
היינון הקל ביותר הוא מהרמה המעוררת הראשונה:
כל אור שאורך הגל שלו או קצר ממנו (אנרגייה ומעלה) מיינן אטומים שברמה הראשונה. ליינון אטומים שברמת היסוד דרושים , כלומר ; אור של אינו מיינן אותם.
עוד 10 שאלות על עירור בהתנגשות עם אלקטרונים (פרנק-הרץ)
השאלות המלאות, עם הפתרונות, במחולל המבחנים.
- אדי יסוד לא מוכר: רמה חסרה מתוך קווי הפליטה (באורך בגרות · ברמת בגרות)
בתרשים מופיעות ארבע הרמות הנמוכות של אטומי יסוד מסוים. האנרגיה של הרמה אינה נתונה. אלומת אלקטרונים שהואצו ממנוחה על ידי הפרש…
- עקומת זרם–מתח בניסוי פרנק־הרץ (באורך בגרות · ברמת בגרות)
בשפופרת יש גז דליל של אטומי , וכולם ברמת היסוד. אלקטרונים יוצאים כמעט ממנוחה מקתודה מחוממת ומואצים לעבר רשת במתח שאפשר לשנות. במהלך…
- שחזור רמות אנרגייה מתוך ספקטרום פליטה (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)
בשפופרת יש גז של אטומי יסוד מסוים בלחץ נמוך. כל האטומים נמצאים בתחילה ברמת היסוד, שהאנרגייה שלה . אלומת אלקטרונים,…
- עירור באלקטרונים מול עירור בפוטונים: רמות אנרגייה ואורך גל דה־ברויי (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)
בשפופרת גז בלחץ נמוך יש אטומים של יסוד . בתחילה כל האטומים נמצאים ברמת היסוד (). בתרשים שלפניכם נתונות רמות אנרגייה אחדות של אטום…
- עירור אטומי מימן בהתנגשות עם אלקטרונים לעומת בליעת פוטונים (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)
בשפופרת יש גז דליל של אטומי מימן ברמת היסוד. אלקטרונים מואצים ממנוחה במתח ופוגעים באטומי הגז. בהתנגשות אלקטרון יכול למסור לאטום חלק מן…
- גז לא ידוע: רמות אנרגייה מאנרגיות של אלקטרונים מפוזרים (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)
שפופרת מכילה גז Y קר, שכל האטומים בו נמצאים ברמת היסוד. דרך השפופרת עוברת אלומת אלקטרונים, שלכולם אותה אנרגייה קינטית . מעבר לשפופרת…
- גז Y: ספקטרום בליעה, עירור בהתנגשות אלקטרונים וגז חם (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)
בתרשים שלפניכם מוצג ספקטרום הבליעה של גז קר ודליל של אטומי היסוד Y (כל האטומים ברמת היסוד), שהתקבל כאשר העבירו דרכו קרינה בעלת ספקטרום רציף…
- אטום לא מוכר: רמות אנרגייה מספקטרום בליעה, פליטה, עירור באלקטרונים ויינון (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)
אנרגיית היינון של אטום של יסוד ממצב היסוד שלו היא . לאטום יש שלוש רמות אנרגייה בלבד שהאנרגייה שלהן נמוכה…
- שלושה קווי פליטה: שחזור דיאגרמת הרמות (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)
גז של אטומים מיסוד לא מוכר מוכנס לשפופרת פריקה. בספקטרום הפליטה של השפופרת (כולל התחום העל־סגול) נמצאו שלושה קווים בלבד, באורכי הגל…
- גז Z: שחזור דיאגרמת רמות מספקטרום, ועירור בהתנגשויות אלקטרונים (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)
גז דליל של אטומי היסוד מחומם בפריקה חשמלית. בספקטרום הפליטה שלו בתחום מופיעים בדיוק שלושה קווים…
שאלות מבחינות הבגרות על השיעור
השאלה המלאה, עם פתרון מלא לכל סעיף, בדף של כל בחינה.
- עירור אטומי מימן בהתנגשות עם אלקטרונים · קיץ 2025, שאלה 4
- רמות האנרגייה של אטום כספית: בליעה, פליטה ויינון · קיץ 2022, שאלה 4
- אטום המימן: עירור, ספקטרום פליטה ויינון · קיץ 2021 מועד מיוחד, שאלה 4
- רמות אנרגייה: ספקטרום בליעה והתנגשויות אלקטרונים · קיץ 2020 מועד מיוחד, שאלה 4