דילוג לתוכן המרכזי

רמות אנרגייה: ספקטרום פליטה ובליעה ויינון - שאלות ותרגילים

כיתות י"א-י"ב · קרינה וחומר - פיזיקה 5 יח"ל (שאלון 036282) · מבנה האטום · 44 שאלות

השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.

שאלה 1 · הקו הצהוב של מנורת נתרן: אנרגיית הפוטון והרמה העליונהקצרה · קלה

פנסי רחוב ישנים פולטים אור צהוב כמעט מונוכרומטי באורך גל 589 nm589\,\text{nm}. האור נוצר כאשר אטומי נתרן עוברים מרמה מעוררת לרמת היסוד. האנרגייה של רמת היסוד של נתרן היא −5.14 eV-5.14\,\text{eV} (האפס ברמת היינון).

א.

חשבו את האנרגייה של פוטון של האור הצהוב, ב-J\text{J} וב-eV\text{eV}.

ב.

מהי האנרגייה של הרמה המעוררת שממנה עובר האטום?

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

E≈3.38⋅10−19 J≈2.11 eVE\approx3.38\cdot10^{-19}\,\text{J}\approx2.11\,\text{eV}

E=hcλ=6.63⋅10−34⋅3⋅108589⋅10−9≈3.38⋅10−19 JE=\frac{hc}{\lambda}=\frac{6.63\cdot10^{-34}\cdot3\cdot10^{8}}{589\cdot10^{-9}}\approx3.38\cdot10^{-19}\,\text{J}
E=3.38⋅10−191.6⋅10−19≈2.11 eVE=\frac{3.38\cdot10^{-19}}{1.6\cdot10^{-19}}\approx2.11\,\text{eV}

סעיף ב

תשובה:

E≈−3.03 eVE\approx-3.03\,\text{eV}

אנרגיית הפוטון שווה להפרש בין הרמות:

Eupper=E1+Eγ=−5.14+2.11=−3.03 eVE_{\text{upper}}=E_1+E_\gamma=-5.14+2.11=-3.03\,\text{eV}

שאלה 2 · למה מימן קר לא בולע אור נראה, ואיפה מתחיל הבליעה הרציפה?קצרה · בינונית

רמות האנרגייה של אטום המימן: En=−13.6n2 eVE_n=-\frac{13.6}{n^2}\,\text{eV}.

מעבירים אור לבן (400400–700 nm700\,\text{nm}) דרך מכל של גז מימן קר, שכל האטומים בו ברמת היסוד. מאותו גז, כאשר מעבירים בו פריקה חשמלית, נפלט אור אדום־סגול עם קווים בתחום הנראה.

א.

האם יופיעו קווי בליעה באור הלבן שעבר את המימן הקר? נמקו בחישוב, והסבירו מדוע הגז החם כן פולט קווים בתחום הנראה.

ב.

מאירים את המימן הקר בקרינה על־סגולה רציפה. מאיזה אורך גל ומטה הקרינה נבלעת בכל אורכי הגל (ולא רק בקווים)? מה קורה לאטום שבולע פוטון כזה?

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

לא. הפוטון הנבלע בעל האנרגייה הנמוכה ביותר מרמת היסוד הוא 10.2 eV10.2\,\text{eV} (122 nm122\,\text{nm}, על־סגול). הקווים הנראים נפלטים במעברים לרמה n=2n=2, שאינה מאוכלסת בגז הקר.

אטום ברמת היסוד בולע רק פוטון שהאנרגייה שלו שווה להפרש En−E1E_n-E_1. ההפרש הקטן ביותר:

E2−E1=−3.4−(−13.6)=10.2 eV  ⇒  λ=124010.2≈122 nmE_2-E_1=-3.4-(-13.6)=10.2\,\text{eV}\;\Rightarrow\;\lambda=\frac{1240}{10.2}\approx122\,\text{nm}

כל המעברים מרמת היסוד הם באנרגייה גדולה יותר, כלומר כולם בתחום העל־סגול. לפוטונים של האור הנראה יש רק 1.81.8–3.1 eV3.1\,\text{eV}, ולכן אף אחד מהם אינו נבלע.

בפריקה האטומים מעוררים לרמות גבוהות, ובדרך חזרה הם עוברים גם לרמה n=2n=2 (סדרת בלמר, למשל 3→23\to2 ב-656 nm656\,\text{nm}). המעברים האלה נראים, אבל בגז הקר אין אטומים ברמה n=2n=2 שיבלעו את אותם אורכי גל.

סעיף ב

תשובה:

λ≤91.2 nm\lambda\le91.2\,\text{nm}; האטום מיונן, והאלקטרון משתחרר עם האנרגייה העודפת כאנרגייה קינטית.

פוטון שהאנרגייה שלו גדולה מאנרגיית היינון 13.6 eV13.6\,\text{eV} מיינן את האטום, ואז היתרה הופכת לאנרגייה קינטית של האלקטרון – שאינה מקוונטטת. לכן כל אנרגייה מעל 13.6 eV13.6\,\text{eV} נבלעת:

λmax⁡=124013.6≈91.2 nm\lambda_{\max}=\frac{1240}{13.6}\approx91.2\,\text{nm}

טעות נפוצה: לחשוב שגם פוטון של, למשל, 15 eV15\,\text{eV} לא ייבלע כי אינו שווה להפרש בין רמות. הדרישה להתאמה מדויקת חלה רק על מעברים בין רמות קשורות.

שאלה 3 · קו ב־397 ננומטר: זיהוי המעבר, והאם יש קו מימן ב־500 ננומטר?קצרה · בינונית

רמות האנרגייה של אטום המימן: En=−13.6n2 eVE_n=-\frac{13.6}{n^2}\,\text{eV}.

בספקטרום הפליטה של שפופרת מימן מזהים, מעט מחוץ לתחום הנראה בצד הסגול, קו באורך גל 397 nm397\,\text{nm}.

א.

מצאו בין אילו רמות מתרחש המעבר שפולט את הקו.

ב.

תלמיד טוען שבספקטרום הפליטה של המימן יש גם קו באורך גל 500 nm500\,\text{nm}. האם הוא צודק? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

מהרמה n=7n=7 לרמה n=2n=2

אנרגיית הפוטון:

Eγ=1240397≈3.12 eVE_\gamma=\frac{1240}{397}\approx3.12\,\text{eV}

מעבר שמסתיים ברמה 11 נותן לפחות 10.2 eV10.2\,\text{eV}, ומעבר שמסתיים ברמה 33 ומעלה נותן לכל היותר ∣E3∣≈1.51 eV|E_3|\approx1.51\,\text{eV}. לכן המעבר מסתיים ברמה n=2n=2.

Em=E2+3.12=−3.40+3.12=−0.28 eVE_m=E_2+3.12=-3.40+3.12=-0.28\,\text{eV}, ומ־13.6m2=0.28\frac{13.6}{m^2}=0.28 מקבלים m2≈49m^2\approx49, כלומר m=7m=7.

בדיקה: λ7→2=124013.6(14−149)≈397 nm\lambda_{7\to2}=\frac{1240}{13.6\left(\frac14-\frac1{49}\right)}\approx397\,\text{nm} ✓

סעיף ב

תשובה:

לא. בתחום הנראה הקווים הסמוכים הם 486 nm486\,\text{nm} (4→24\to2) ו-656 nm656\,\text{nm} (3→23\to2), ואין מעבר שנותן 2.48 eV2.48\,\text{eV}.

Eγ=1240500=2.48 eVE_\gamma=\frac{1240}{500}=2.48\,\text{eV}

אור נראה (1.81.8–3.1 eV3.1\,\text{eV}) יכול לבוא רק ממעבר לרמה n=2n=2: מעבר לרמה 11 דורש לפחות 10.2 eV10.2\,\text{eV}, ומעבר לרמה 33 נותן לכל היותר 1.51 eV1.51\,\text{eV}. האנרגיות של המעברים האלה:

3→2: 1.89 eV (656 nm),4→2: 2.55 eV (486 nm)3\to2:\ 1.89\,\text{eV}\ (656\,\text{nm}),\qquad 4\to2:\ 2.55\,\text{eV}\ (486\,\text{nm})

2.48 eV2.48\,\text{eV} נמצא ביניהם, ואין רמה mm שלמה שבה Em−E2=2.48 eVE_m-E_2=2.48\,\text{eV} (היא הייתה צריכה להיות −0.92 eV-0.92\,\text{eV}, כלומר m2≈14.8m^2\approx14.8). לכן אין קו כזה.

שאלה 4 · בוחרים מסנן על־סגול למנורת מימן: כמה קווים ייפלטו?ביניים · בינונית

מכינים מקור אור מגז מימן קר, שכל האטומים בו ברמת היסוד. מאירים את הגז בקרינה על־סגולה שעוברת קודם דרך מסנן, כך שמגיעים אל הגז כל אורכי הגל בתחום λ1≤λ≤130 nm\lambda_1\le\lambda\le130\,\text{nm}, ורק הם. את גבול המסנן λ1\lambda_1 אפשר לבחור. האטומים שעוררו חוזרים אחר כך לרמת היסוד.

רמות האנרגיה של אטום המימן: En=−13.6n2 eVE_n=-\frac{13.6}{n^2}\,\text{eV}. רדיוס המסלול: rn=r1n2r_n=r_1n^2, r1=0.0529 nmr_1=0.0529\,\text{nm}.

א.

בוחרים λ1=110 nm\lambda_1=110\,\text{nm}. אילו אורכי גל נבלעים בגז, וכמה קווים יופיעו בספקטרום הפליטה שלו?

ב.

רוצים שבספקטרום הפליטה יופיע גם הקו האדום 656 nm656\,\text{nm} (המעבר 3→23\to2), אבל שיהיו בו בדיוק שלושה קווים. באיזה תחום צריך לבחור את λ1\lambda_1? נמקו.

ג.

במצב של סעיף ב, חשבו לפי המודל של בוהר את המהירות ואת האנרגיה הקינטית של האלקטרון ברמה הגבוהה ביותר שאליה הגיעו האטומים. הסתייעו בהנחת בוהר mevnrn=nh2πm_ev_nr_n=n\frac{h}{2\pi}.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

נבלע רק 121.6 nm121.6\,\text{nm} (מעבר 1→21\to2); בספקטרום הפליטה קו אחד, 121.6 nm121.6\,\text{nm}.

אנרגיות הפוטונים בתחום: 1240130≈9.54 eV\frac{1240}{130}\approx9.54\,\text{eV} עד 1240110≈11.27 eV\frac{1240}{110}\approx11.27\,\text{eV}.

אטום ברמת היסוד בולע רק פוטון שהאנרגיה שלו שווה להפרש En−E1E_n-E_1:

- 1→21\to2: 10.2 eV10.2\,\text{eV}, λ=124010.2≈121.6 nm\lambda=\frac{1240}{10.2}\approx121.6\,\text{nm} – בתחום.

- 1→31\to3: 12.09 eV12.09\,\text{eV}, λ≈102.6 nm\lambda\approx102.6\,\text{nm} – מחוץ לתחום.

לכן רק הרמה n=2n=2 מאוכלסת, ומשם יש מעבר יחיד חזרה: 2→12\to1. בספקטרום הפליטה קו אחד בלבד, 121.6 nm121.6\,\text{nm} – אותו אורך גל שנבלע.

סעיף ב

תשובה:

97.3 nm<λ1≤102.6 nm97.3\,\text{nm}<\lambda_1\le102.6\,\text{nm}.

כדי שיופיע המעבר 3→23\to2 צריך לאכלס את הרמה n=3n=3, כלומר הפוטון של 1→31\to3 (λ=102.6 nm\lambda=102.6\,\text{nm}) חייב להיות בתחום: λ1≤102.6 nm\lambda_1\le102.6\,\text{nm}.

מהרמה n=3n=3 מתקבלים שלושה קווים: 3→13\to1, 3→23\to2, 2→12\to1. אם גם הרמה n=4n=4 תאוכלס, יתווספו 4→14\to1, 4→24\to2, 4→34\to3 – שישה קווים. לכן הפוטון של 1→41\to4 חייב להיות מחוץ לתחום:

E4−E1=13.6(1−116)=12.75 eV,λ=124012.75≈97.3 nmE_4-E_1=13.6\left(1-\tfrac1{16}\right)=12.75\,\text{eV},\qquad\lambda=\frac{1240}{12.75}\approx97.3\,\text{nm}

ולכן λ1>97.3 nm\lambda_1>97.3\,\text{nm}. בסך הכול: 97.3 nm<λ1≤102.6 nm97.3\,\text{nm}<\lambda_1\le102.6\,\text{nm}.

טעות נפוצה: לחשוב שכדי לקבל את הקו 656 nm656\,\text{nm} צריך להאיר באור אדום. הגז קר, ואין בו אטומים ברמה n=2n=2 שיבלעו אותו – את הרמה n=3n=3 מאכלסים מרמת היסוד בפוטון על־סגול.

סעיף ג

תשובה:

v3≈7.30⋅105 m/sv_3\approx7.30\cdot10^5\,\text{m/s}, Ek≈2.43⋅10−19 J≈1.52 eVE_k\approx2.43\cdot10^{-19}\,\text{J}\approx1.52\,\text{eV}.

הרמה הגבוהה היא n=3n=3: r3=9⋅0.0529 nm=4.76⋅10−10 mr_3=9\cdot0.0529\,\text{nm}=4.76\cdot10^{-10}\,\text{m}. מהנחת בוהר:

v3=3h2πmer3=3⋅6.63⋅10−342π⋅9.11⋅10−31⋅4.76⋅10−10≈7.30⋅105 m/sv_3=\frac{3h}{2\pi m_er_3}=\frac{3\cdot6.63\cdot10^{-34}}{2\pi\cdot9.11\cdot10^{-31}\cdot4.76\cdot10^{-10}}\approx7.30\cdot10^5\,\text{m/s}
Ek=12mev32=12⋅9.11⋅10−31⋅(7.30⋅105)2≈2.43⋅10−19 J≈1.52 eVE_k=\frac12m_ev_3^2=\frac12\cdot9.11\cdot10^{-31}\cdot(7.30\cdot10^5)^2\approx2.43\cdot10^{-19}\,\text{J}\approx1.52\,\text{eV}

זה (עד שגיאת עיגול) בדיוק ∣E3∣=13.69≈1.51 eV|E_3|=\frac{13.6}{9}\approx1.51\,\text{eV}: במודל בוהר האנרגיה הכוללת היא En=−EkE_n=-E_k.

שאלה 5 · שלושה קווי בליעה של גז לא ידוע ואלקטרונים של 4.5 eVביניים · בינונית

מעבירים דרך גז קר של יסוד לא ידוע קרינה שמכילה את כל אורכי הגל בתחום 180 nm≤λ≤700 nm180\,\text{nm}\le\lambda\le700\,\text{nm}. כל אטומי הגז ברמת היסוד. בספקטרום הבליעה מתקבלים שלושה קווים כהים בלבד, באורכי הגל 496 nm496\,\text{nm}, 310 nm310\,\text{nm} ו־200 nm200\,\text{nm}.

הניחו שלאטום אין רמות נוספות מתחת לרמה הגבוהה מבין אלה שנמצאו.

א.

חשבו את האנרגיה של שלוש הרמות המעוררות ביחס לרמת היסוד, ושרטטו דיאגרמת רמות אנרגיה (רמת היסוד E1=0E_1=0).

ב.

כמה קווים יופיעו בספקטרום הפליטה של הגז אחרי ההקרנה? חשבו את אורך הגל הארוך ביותר ביניהם.

ג.

מאיצים אלקטרונים ממנוחה במתח 4.5 V4.5\,\text{V} ומעבירים אותם דרך הגז, שכל אטומיו שוב ברמת היסוד. באילו אנרגיות קינטיות יכולים האלקטרונים לצאת מהגז, אם כל אלקטרון פגע לכל היותר באטום אחד?

◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

E2=2.5 eVE_2=2.5\,\text{eV}, E3=4.0 eVE_3=4.0\,\text{eV}, E4=6.2 eVE_4=6.2\,\text{eV} (מעל E1=0E_1=0).

כל קו בליעה מתאים למעבר מרמת היסוד לרמה מעוררת, והאנרגיה שלו היא E=1240λE=\frac{1240}{\lambda}:

1240496=2.5 eV,1240310=4.0 eV,1240200=6.2 eV\frac{1240}{496}=2.5\,\text{eV},\qquad\frac{1240}{310}=4.0\,\text{eV},\qquad\frac{1240}{200}=6.2\,\text{eV}

בדיאגרמה: ציר אנרגיה אנכי, קו של n=1n=1 ב־00, ומעליו קווים ב־2.52.5 (n=2n=2), 4.04.0 (n=3n=3) ו־6.2 eV6.2\,\text{eV} (n=4n=4), במרווחים ביחס לערכים.

סעיף ב

תשובה:

שישה קווים; הארוך ביותר ≈827 nm\approx827\,\text{nm} (המעבר 3→23\to2, 1.5 eV1.5\,\text{eV}).

כל אחת משלוש הרמות אוכלסה, ומכל רמה אפשר לרדת לכל רמה נמוכה ממנה. המעברים: 4→34\to3 (2.2 eV2.2\,\text{eV}), 4→24\to2 (3.73.7), 4→14\to1 (6.26.2), 3→23\to2 (1.51.5), 3→13\to1 (4.04.0), 2→12\to1 (2.52.5) – שישה קווים, כולם באנרגיות שונות.

אורך הגל הארוך ביותר מתאים להפרש האנרגיה הקטן ביותר, 1.5 eV1.5\,\text{eV}:

λ=12401.5≈827 nm\lambda=\frac{1240}{1.5}\approx827\,\text{nm}

(תת־אדום). שימו לב שהרמות כאן אינן מתקרבות זו לזו כלפי מעלה כמו במימן, ולכן הקו הארוך ביותר אינו בהכרח מהמעבר העליון.

סעיף ג

תשובה:

4.54.5, 2.02.0 או 0.5 eV0.5\,\text{eV}.

אנרגיית האלקטרונים: Ek=eV=4.5 eVE_k=eV=4.5\,\text{eV}. הם יכולים לעורר רק רמות שהאנרגיה שלהן לא עולה על 4.5 eV4.5\,\text{eV}:

•ללא עירור: 4.5 eV4.5\,\text{eV}

•עירור ל־n=2n=2: 4.5−2.5=2.0 eV4.5-2.5=2.0\,\text{eV}

•עירור ל־n=3n=3: 4.5−4.0=0.5 eV4.5-4.0=0.5\,\text{eV}

הרמה n=4n=4 (6.2 eV6.2\,\text{eV}) אינה נגישה.

שאלה 6 · סורקים את אורך הגל: זוהר בשלושה אורכי גל וזרם יונים מתחת ל־200 ננומטרביניים · קשה

בתא סגור יש אדים דלילים וקרים של יסוד לא ידוע, וכל האטומים ברמת היסוד. מאירים את האדים באלומה צרה של קרינה מונוכרומטית, ומשנים את אורך הגל שלה בהדרגה מ־900 nm900\,\text{nm} עד 150 nm150\,\text{nm}. בצד התא יש גלאי אור, ובתוך התא שני לוחות מתכת טעונים שאוספים חלקיקים טעונים, ומד זרם רגיש מחובר אליהם.

•גלאי האור מזהה שהאדים זוהרים רק כאשר אורך הגל של האלומה הוא 800 nm800\,\text{nm}, 300 nm300\,\text{nm} או 240 nm240\,\text{nm}.

•מד הזרם מראה זרם רק כאשר אורך הגל של האלומה הוא 200 nm200\,\text{nm} או קצר ממנו, וזרם יש בכל אורכי הגל בתחום הזה.

הניחו שלאטום אין רמות נוספות מלבד אלה שמתגלות בניסוי.

א.

חשבו את האנרגיה של שלוש הרמות המעוררות ביחס לרמת היסוד.

ב.

הסבירו מדוע מופיע זרם בכל אורכי הגל שקצרים מ־200 nm200\,\text{nm}, ולא רק באורכי גל בודדים. מהי אנרגיית היינון של האטום?

ג.

שרטטו דיאגרמת רמות אנרגיה של האטום, כאשר E1=0E_1=0, וסמנו בה גם את רמת היינון. כאשר האלומה מכוונת ל־240 nm240\,\text{nm}, אילו אורכי גל יכולים להופיע בזוהר של האדים? איזה מהם בתחום הנראה (400400–700 nm700\,\text{nm})?

ד.

מהי המהירות המרבית של אלקטרון שמשתחרר מאטום בניסוי?

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

1.55 eV1.55\,\text{eV}, 4.13 eV4.13\,\text{eV}, 5.17 eV5.17\,\text{eV}.

האדים זוהרים רק אחרי שאטומים בלעו פוטונים ועוררו. אטום ברמת היסוד בולע רק פוטון שהאנרגיה שלו שווה להפרש בין רמת היסוד לרמה מעוררת, ולכן כל אורך גל של זוהר מתאים לרמה אחת:

1240800=1.55 eV,1240300≈4.13 eV,1240240≈5.17 eV\frac{1240}{800}=1.55\,\text{eV},\qquad\frac{1240}{300}\approx4.13\,\text{eV},\qquad\frac{1240}{240}\approx5.17\,\text{eV}

סעיף ב

תשובה:

פוטון כזה מיינן את האטום, והעודף הופך לאנרגיה קינטית של האלקטרון החופשי, שאינה מקוונטטת; Eion=6.2 eVE_{ion}=6.2\,\text{eV}.

זרם בין הלוחות פירושו שנוצרו בתא חלקיקים טעונים – אלקטרונים ויונים – כלומר אטומים יוננו. פוטון שהאנרגיה שלו גדולה מאנרגיית היינון משחרר את האלקטרון, והעודף הופך לאנרגיה קינטית שלו. לאלקטרון חופשי אין רמות בדידות, ולכן כל פוטון כזה נבלע, בלי דרישה להתאמה מדויקת – והזרם מופיע בכל אורכי הגל הקצרים מהגבול.

הגבול מתאים לפוטון שהאנרגיה שלו שווה בדיוק לאנרגיית היינון:

Eion=1240200=6.2 eVE_{ion}=\frac{1240}{200}=6.2\,\text{eV}

סעיף ג

תשובה:

רמות: 00, 1.551.55, 4.134.13, 5.17 eV5.17\,\text{eV}, יינון ב־6.2 eV6.2\,\text{eV}. בזוהר: 240240, 343343, 12001200, 300300, 480480 ו־800 nm800\,\text{nm}; בתחום הנראה רק 480 nm480\,\text{nm} (המעבר 3→23\to2).

הדיאגרמה (מלמטה למעלה): n=1n=1: 00; n=2n=2: 1.55 eV1.55\,\text{eV}; n=3n=3: 4.13 eV4.13\,\text{eV}; n=4n=4: 5.17 eV5.17\,\text{eV}; n=∞n=\infty: 6.2 eV6.2\,\text{eV}.

ב־240 nm240\,\text{nm} האטומים עוררו לרמה n=4n=4, ומשם הם יכולים לחזור ישירות או בשלבים. כל המעברים כלפי מטה:

מעברΔE\Delta E (eV)λ\lambda (nm)
4→14\to15.17240
4→24\to23.62343
4→34\to31.031200
3→13\to14.13300
3→23\to22.58480
2→12\to11.55800

רק 480 nm480\,\text{nm} בתחום הנראה. שימו לב: הזוהר הכחול הזה מופיע אף שאף אחד מאורכי הגל שהאדים בולעים אינו כחול – הוא נוצר רק בחזרה המדורגת.

סעיף ד

תשובה:

vmax⁡≈8.5⋅105 m/sv_{\max}\approx8.5\cdot10^5\,\text{m/s}.

המהירות מרבית כאשר הפוטון האנרגטי ביותר – אורך הגל הקצר ביותר בסריקה, 150 nm150\,\text{nm} – מיינן אטום:

Eph=1240150≈8.27 eVE_{ph}=\frac{1240}{150}\approx8.27\,\text{eV}
Ek=8.27−6.2=2.07 eV=2.07⋅1.6⋅10−19≈3.31⋅10−19 JE_k=8.27-6.2=2.07\,\text{eV}=2.07\cdot1.6\cdot10^{-19}\approx3.31\cdot10^{-19}\,\text{J}
v=2Ekme=2⋅3.31⋅10−199.11⋅10−31≈8.5⋅105 m/sv=\sqrt{\frac{2E_k}{m_e}}=\sqrt{\frac{2\cdot3.31\cdot10^{-19}}{9.11\cdot10^{-31}}}\approx8.5\cdot10^5\,\text{m/s}

טעות נפוצה: להציב את EphE_{ph} כולה באנרגיה הקינטית ולשכוח להחסיר את אנרגיית היינון.

שאלה 7 · אור לבן דרך תא של אדי Y: קו כהה בכיוון האלומה, זוהר מהצד ומה משתנה בחימוםביניים · קשה

אור לבן (400 nm≤λ≤700 nm400\,\text{nm}\le\lambda\le700\,\text{nm}) עובר דרך תא שקוף ובו אדים של יסוד Y, שכל האטומים שלהם ברמת היסוד. באיור דיאגרמת רמות האנרגייה של אטום Y (האפס ברמת היסוד; הקו המקווקו הוא רמת היינון). הניחו שלאטום Y אין רמות נוספות מלבד אלה שבאיור.

ספקטרומטר A מודד את האור שעבר את התא בכיוון האלומה, וספקטרומטר B מודד את האור שיוצא מהתא בניצב לאלומה.

א.

אילו אורכי גל מתוך האור הלבן נבלעים באדים? נמקו.

ב.

מה יראה ספקטרומטר A ומה יראה ספקטרומטר B? הסבירו את ההבדל בין שתי המדידות.

ג.

מחממים את התא מאוד, כך שחלק ניכר מהאטומים נמצא ברמה n=2n=2.

(1) האם בגלל זה יופיע ב-A קו כהה נוסף בתחום הנראה במעבר בין רמות? נמקו בחישוב.

(2) לאילו פוטונים מתוך האור הלבן יש עכשיו אפשרות להיבלע בגלל תהליך אחר? איזה תהליך?

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

רק λ≈551 nm\lambda\approx551\,\text{nm} (מעבר 1→21\to2).

אנרגיות הפוטונים באור הלבן: 1240700≈1.77 eV\frac{1240}{700}\approx1.77\,\text{eV} עד 1240400=3.10 eV\frac{1240}{400}=3.10\,\text{eV}.

הפרשי האנרגייה מרמת היסוד: 1→21\to2: 2.25 eV2.25\,\text{eV} – בתחום; 1→31\to3: 3.60 eV3.60\,\text{eV} – מחוץ לתחום; יינון: 5.30 eV5.30\,\text{eV} – מחוץ לתחום.

לכן נבלע רק:

λ=12402.25≈551 nm\lambda=\frac{1240}{2.25}\approx551\,\text{nm}

סעיף ב

תשובה:

A: ספקטרום רציף עם קו כהה ב-551 nm551\,\text{nm}. B: קו בהיר אחד ב-551 nm551\,\text{nm}.

האטומים שבלעו פוטון של 551 nm551\,\text{nm} נמצאים ברמה n=2n=2. משם יש להם רק דרך אחת לחזור: 2→12\to1, ולכן הם פולטים שוב פוטונים של 551 nm551\,\text{nm} – אבל לכל הכיוונים.

- A (בכיוון האלומה): מגיע כל האור הלבן, חוץ מרוב הפוטונים של 551 nm551\,\text{nm} שנבלעו ונפלטו לכיוונים אחרים – ספקטרום רציף ובו קו כהה ב-551 nm551\,\text{nm}.

- B (בניצב): האור הלבן עצמו לא מגיע אליו, רק הפוטונים שנפלטו מחדש לכיוון שלו – קו בהיר יחיד ב-551 nm551\,\text{nm} על רקע כהה.

אותה אנרגייה "נלקחת" מהאלומה ומפוזרת לכל הכיוונים.

סעיף ג

תשובה:

(1) לא: 2→32\to3 דורש 1.35 eV1.35\,\text{eV}, כלומר λ≈919 nm\lambda\approx919\,\text{nm} – תת־אדום. (2) פוטונים עם λ≤407 nm\lambda\le407\,\text{nm} (בתחום 400400-407 nm407\,\text{nm}) יכולים ליינן אטומים שברמה n=2n=2.

(1) מהרמה n=2n=2 המעבר האפשרי לרמה מותרת הוא 2→32\to3:

ΔE=3.60−2.25=1.35 eV,λ=12401.35≈919 nm\Delta E=3.60-2.25=1.35\,\text{eV},\qquad \lambda=\frac{1240}{1.35}\approx919\,\text{nm}

זה מחוץ לתחום הנראה (ומחוץ לאור הלבן), ולכן לא יופיע קו כהה חדש בתחום הנראה.

(2) אנרגיית היינון מהרמה n=2n=2 היא 5.30−2.25=3.05 eV5.30-2.25=3.05\,\text{eV}. פוטון שהאנרגייה שלו גדולה או שווה ל-3.05 eV3.05\,\text{eV} יכול ליינן את האטום – ביינון אין דרישה להתאמה מדויקת, והעודף הופך לאנרגייה קינטית של האלקטרון המשתחרר:

λ≤12403.05≈407 nm\lambda\le\frac{1240}{3.05}\approx407\,\text{nm}

לכן כל הפוטונים בתחום 400400-407 nm407\,\text{nm} יכולים עכשיו להיבלע (בליעה רציפה בקצה הסגול, לא קו בודד).

טעות נפוצה: לחפש גם ביינון התאמה מדויקת של אנרגיות.

שאלה 8 · רמות אנרגייה: אטום מעורר חוזר לרמת היסודבאורך בגרות · בדרך לבגרות

התרשים מתאר חלק מרמות האנרגייה של אטום של יסוד מסוים.

אטום של היסוד נמצא ברמה n=3n=3.

א.

העתיקו את התרשים למחברתכם, וסמנו בחיצים את כל המעברים האפשריים שבהם האטום יכול לחזור מרמה n=3n=3 לרמת היסוד (ישירות או דרך רמה אחרת). כמה קווים שונים יכולים להופיע בספקטרום הפליטה?

ב.

חשבו את האנרגייה של הפוטון הנפלט בכל אחד מן המעברים.

ג.

חשבו את אורך הגל של כל אחד משלושת הקווים, וקבעו איזה מהם נמצא בתחום האור הנראה (380380–750 nm750\,\text{nm}).

ד.

אטום אחר של היסוד נמצא ברמת היסוד. פוגע בו פוטון שהאנרגייה שלו 6.0 eV6.0\,\text{eV}. קבעו אם הפוטון ייבלע. נמקו.

ה.

חשבו את אנרגיית היינון של האטום מרמת היסוד. פוטון שהאנרגייה שלו 12.0 eV12.0\,\text{eV} פוגע באטום ברמת היסוד ומיינן אותו. חשבו את האנרגייה הקינטית של האלקטרון שנפלט.

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

שלושה מעברים: 3→13\to 1, 3→23\to 2, 2→12\to 1; שלושה קווים.

האטום ברמה n=3n=3 יכול לחזור לרמת היסוד:

- ישירות: 3→13\to 1.

- דרך רמה n=2n=2: 3→23\to 2 ואחר כך 2→12\to 1.

לכן מסמנים שלושה חיצים כלפי מטה: 3→13\to 1, 3→23\to 2, 2→12\to 1. לכל מעבר הפרש אנרגייה אחר, ולכן בספקטרום יכולים להופיע שלושה קווים. (רמה n=4n=4 נמצאת מעל n=3n=3, ולכן אינה משתתפת בפליטה.)

סעיף ב

תשובה:

3→23\to 2: 2.4 eV2.4\,\text{eV}; 2→12\to 1: 5.2 eV5.2\,\text{eV}; 3→13\to 1: 7.6 eV7.6\,\text{eV}

מדף הנוסחאות (הנחות בוהר):

Eph=∣Ef−Ei∣E_{ph}=|E_f-E_i|

- 3→23\to 2: ∣−5.8−(−3.4)∣=2.4 eV|-5.8-(-3.4)|=2.4\,\text{eV}

- 2→12\to 1: ∣−11.0−(−5.8)∣=5.2 eV|-11.0-(-5.8)|=5.2\,\text{eV}

- 3→13\to 1: ∣−11.0−(−3.4)∣=7.6 eV|-11.0-(-3.4)|=7.6\,\text{eV}

(בדיקה: 2.4+5.2=7.62.4+5.2=7.6 - המעבר הישיר שווה לסכום שני השלבים.)

סעיף ג

תשובה:

≈517 nm\approx 517\,\text{nm} (3→23\to 2, נראה - ירוק); ≈238 nm\approx 238\,\text{nm} (2→12\to 1); ≈163 nm\approx 163\,\text{nm} (3→13\to 1) - שני האחרונים אולטרה־סגולים.

מדף הנוסחאות:

E[eV]=1240λ[nm]  ⇒  λ=1240EE[\text{eV}]=\frac{1240}{\lambda[\text{nm}]}\;\Rightarrow\;\lambda=\frac{1240}{E}

- 3→23\to 2: λ=12402.4≈517 nm\lambda=\frac{1240}{2.4}\approx 517\,\text{nm} - בתחום הנראה.

- 2→12\to 1: λ=12405.2≈238 nm\lambda=\frac{1240}{5.2}\approx 238\,\text{nm} - אולטרה־סגול.

- 3→13\to 1: λ=12407.6≈163 nm\lambda=\frac{1240}{7.6}\approx 163\,\text{nm} - אולטרה־סגול.

רק הקו של המעבר 3→23\to 2 נראה לעין.

סעיף ד

תשובה:

לא: אין רמה שהפרשה מרמת היסוד הוא 6.0 eV6.0\,\text{eV} (ההפרשים הם 5.25.2, 7.67.6, 9.09.0 ו־11.0 eV11.0\,\text{eV}).

אילו הפוטון נבלע, האטום היה מגיע לאנרגייה:

E=E1+Eph=−11.0+6.0=−5.0 eVE=E_1+E_{ph}=-11.0+6.0=-5.0\,\text{eV}

אין רמה כזאת: הערך נמצא בין n=2n=2 (−5.8 eV-5.8\,\text{eV}) ובין n=3n=3 (−3.4 eV-3.4\,\text{eV}), וגם אינו מספיק ליינון (11.0 eV11.0\,\text{eV}).

קביעה: הפוטון לא ייבלע. אטום בולע פוטון רק בשלמותו, ורק אם אנרגיית הפוטון שווה בדיוק להפרש בין שתי רמות. (פוטון של 5.2 eV5.2\,\text{eV}, למשל, היה נבלע ומעורר את האטום לרמה n=2n=2.)

סעיף ה

תשובה:

Eיינון=11.0 eVE_{\text{יינון}}=11.0\,\text{eV}; Ek=1.0 eV=1.6⋅10−19 JE_k=1.0\,\text{eV}=1.6\cdot 10^{-19}\,\text{J}

אנרגיית היינון היא האנרגייה הדרושה כדי להעביר את האלקטרון מרמת היסוד ל־n=∞n=\infty, שבה E=0E=0:

Eיינון=0−(−11.0)=11.0 eVE_{\text{יינון}}=0-(-11.0)=11.0\,\text{eV}

הפוטון מוסר את כל האנרגייה שלו. 11.0 eV11.0\,\text{eV} "משחררים" את האלקטרון, והשאר הופך לאנרגייה קינטית:

Ek=Eph−Eיינון=12.0−11.0=1.0 eVE_k=E_{ph}-E_{\text{יינון}}=12.0-11.0=1.0\,\text{eV}
Ek=1.0⋅1.6⋅10−19=1.6⋅10−19 JE_k=1.0\cdot 1.6\cdot 10^{-19}=1.6\cdot 10^{-19}\,\text{J}

שאלה 9 · אטום המימן: הקו העל־סגול 2→1, בליעת פוטונים ויינון מהרמה n=3באורך בגרות · בדרך לבגרות

רמות האנרגייה של אטום המימן נתונות בדף הנוסחאות: En=−13.6n2 eVE_n=-\frac{13.6}{n^2}\,\text{eV} (n=1,2,3,…n=1,2,3,\dots).

א.

חשבו את האנרגייה של אטום המימן ברמות n=1n=1, n=2n=2 ו־n=3n=3.

ב.

אטום מימן עובר מן הרמה n=2n=2 לרמת היסוד. חשבו את האנרגייה ואת אורך הגל של הפוטון הנפלט, וקבעו אם הוא בתחום האור הנראה (400400–700 nm700\,\text{nm}).

ג.

גז מימן מכיל אטומים שעוררו לרמה n=3n=3. קבעו כמה קווים שונים יכולים להופיע בספקטרום הפליטה שלו, פרטו את המעברים, וקבעו מי מהם בתחום הנראה.

ד.

אטומי מימן ברמת היסוד מוקרנים בשני סוגי פוטונים: פוטונים שאנרגייתם 12.75 eV12.75\,\text{eV} ופוטונים שאנרגייתם 13.0 eV13.0\,\text{eV}. קבעו אילו מהם ייבלעו באטומים. נמקו.

ה.

חשבו את אורך הגל המרבי של קרינה שיכולה ליינן אטום מימן הנמצא ברמה n=3n=3. באיזה תחום של הספקטרום הוא נמצא?

◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

E1=−13.6 eVE_1=-13.6\,\text{eV}, E2=−3.4 eVE_2=-3.4\,\text{eV}, E3≈−1.51 eVE_3\approx -1.51\,\text{eV}

לפי En=−13.6n2 eVE_n=-\frac{13.6}{n^2}\,\text{eV}:

E1=−13.61=−13.6 eV,E2=−13.64=−3.4 eV,E3=−13.69≈−1.51 eVE_1=-\frac{13.6}{1}=-13.6\,\text{eV},\qquad E_2=-\frac{13.6}{4}=-3.4\,\text{eV},\qquad E_3=-\frac{13.6}{9}\approx -1.51\,\text{eV}

סעיף ב

תשובה:

Eph=10.2 eVE_{ph}=10.2\,\text{eV}, λ≈122 nm\lambda\approx 122\,\text{nm} – לא נראה (על־סגול).

לפי דף הנוסחאות, אנרגיית הפוטון במעבר:

Eph=∣Ef−Ei∣=∣−13.6−(−3.4)∣=10.2 eVE_{ph}=|E_f-E_i|=|-13.6-(-3.4)|=10.2\,\text{eV}
λ[nm]=1240E[eV]=124010.2≈122 nm\lambda[\text{nm}]=\frac{1240}{E[\text{eV}]}=\frac{1240}{10.2}\approx 122\,\text{nm}

122 nm<400 nm122\,\text{nm}<400\,\text{nm} – הקו נמצא בתחום העל־סגול, ואינו נראה. (כל המעברים לרמת היסוד במימן נותנים פוטונים של 10.2 eV10.2\,\text{eV} לפחות, ולכן כולם על־סגולים.)

סעיף ג

תשובה:

33 קווים: 3→23\to 2 (נראה, ≈656 nm\approx 656\,\text{nm}), 3→13\to 1 (≈103 nm\approx 103\,\text{nm}) ו־2→12\to 1 (≈122 nm\approx 122\,\text{nm}) – על־סגולים.

אטום ברמה n=3n=3 יכול לחזור לרמת היסוד ישירות (3→13\to 1) או בשני שלבים (3→23\to 2 ואחר כך 2→12\to 1). לכן אפשריים שלושה מעברים שונים:

3→2 (1.89 eV),3→1 (12.09 eV),2→1 (10.2 eV)3\to 2\ (1.89\,\text{eV}),\qquad 3\to 1\ (12.09\,\text{eV}),\qquad 2\to 1\ (10.2\,\text{eV})

כלומר 33 קווים בספקטרום הפליטה. אורכי הגל (λ[nm]=1240E[eV]\lambda[\text{nm}]=\frac{1240}{E[\text{eV}]}): 3→23\to 2: ≈656 nm\approx 656\,\text{nm} – נראה (אדום); 3→13\to 1: ≈103 nm\approx 103\,\text{nm} ו־2→12\to 1: ≈122 nm\approx 122\,\text{nm} – על־סגולים.

טעות נפוצה: לספור רק את 3→23\to 2 ו־3→13\to 1 – אטום שירד ל־n=2n=2 ממשיך לרמת היסוד ופולט פוטון נוסף.

סעיף ד

תשובה:

ייבלעו רק הפוטונים של 12.75 eV12.75\,\text{eV} (מעבר 1→41\to 4); פוטונים של 13.0 eV13.0\,\text{eV} לא ייבלעו.

פוטון נבלע כולו או לא נבלע כלל, ולכן אטום בולע פוטון רק אם אנרגייתו שווה בדיוק להפרש בין רמת היסוד לרמה אחרת (או גדולה מאנרגיית היינון, 13.6 eV13.6\,\text{eV}).

ההפרשים מרמת היסוד (E4=−13.616=−0.85 eVE_4=-\frac{13.6}{16}=-0.85\,\text{eV}, E5=−13.625≈−0.544 eVE_5=-\frac{13.6}{25}\approx -0.544\,\text{eV}): E2−E1=10.2 eVE_2-E_1=10.2\,\text{eV}, E3−E1≈12.09 eVE_3-E_1\approx 12.09\,\text{eV}, E4−E1=12.75 eVE_4-E_1=12.75\,\text{eV}, E5−E1≈13.06 eVE_5-E_1\approx 13.06\,\text{eV}, ...

- 12.75 eV12.75\,\text{eV} – שווה בדיוק ל־E4−E1E_4-E_1: הפוטון נבלע, והאטום עובר לרמה n=4n=4.

- 13.0 eV13.0\,\text{eV} – גדול מ־12.7512.75 אבל קטן מ־13.06 eV13.06\,\text{eV}, ואינו שווה לאף הפרש; הוא גם קטן מ־13.6 eV13.6\,\text{eV}. לכן הפוטון לא נבלע, אף שהוא קרוב מאוד לאנרגיית היינון.

טעות נפוצה: לחשוב שפוטון של 13.0 eV13.0\,\text{eV} יעורר לרמה n=4n=4 ו"העודף ילך לאיבוד" – כך מתנהג אלקטרון מתנגש, לא פוטון.

סעיף ה

תשובה:

λmax⁡≈821 nm\lambda_{\max}\approx 821\,\text{nm} – תת־אדום.

יינון מן הרמה n=3n=3 – מעבר ל־n=∞n=\infty (E∞=0E_\infty=0):

Eph=∣0−(−1.51)∣=1.51 eVE_{ph}=|0-(-1.51)|=1.51\,\text{eV}

זו האנרגייה המזערית, ולכן אורך הגל המרבי:

λmax⁡[nm]=12401.51≈821 nm\lambda_{\max}[\text{nm}]=\frac{1240}{1.51}\approx 821\,\text{nm}

זהו אורך גל בתחום התת־אדום (ארוך מ־700 nm700\,\text{nm}): אפילו אור אדום, ואף קרינה תת־אדומה קרובה, מיננים אטום שנמצא ברמה n=3n=3. אטום ברמת היסוד צריך הרבה יותר – 13.6 eV13.6\,\text{eV}, כלומר λ≤91 nm\lambda\le 91\,\text{nm}.

שאלה 10 · אטום המימן: רמות אנרגייה, קו אדום ובליעה מרמת היסודבאורך בגרות · בדרך לבגרות

רמות האנרגייה של האלקטרון באטום המימן נתונות בנוסחה שבדף הנוסחאות: En=−13.6n2 eVE_n=-\frac{13.6}{n^2}\,\text{eV} .

א.

חשבו את האנרגיות של ארבע הרמות הראשונות (n=1,2,3,4n=1,2,3,4) באטום המימן, וסרטטו תרשים רמות אנרגייה.

ב.

חשבו את אורך הגל של הפוטון הנפלט במעבר מרמה n=3n=3 לרמה n=2n=2 , וקבעו אם הוא בתחום האור הנראה (400400–700 nm700\,\text{nm}).

ג.

על אטומי מימן הנמצאים ברמת היסוד פוגעים פוטונים בעלי אנרגיות 10.2 eV10.2\,\text{eV} , 11.0 eV11.0\,\text{eV} ו־15.0 eV15.0\,\text{eV} . קבעו לגבי כל אחד מהם אם הוא נבלע. אם הוא נבלע – תארו מה קורה לאטום.

ד.

אטומי מימן עוררו לרמה n=3n=3 . כמה קווים שונים יופיעו בספקטרום הפליטה שלהם כאשר יחזרו לרמת היסוד? חשבו את האנרגיות של הפוטונים.

ה.

אור אדום שאורך הגל שלו 656 nm656\,\text{nm} מאיר אטומי מימן. קבעו אם הוא יכול ליינן אטום מימן הנמצא ברמה n=2n=2 , ואם הוא יכול ליינן אטום מימן הנמצא ברמה n=3n=3 . נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

E1=−13.6E_1=-13.6, E2=−3.4E_2=-3.4, E3≈−1.51E_3\approx-1.51, E4=−0.85 eVE_4=-0.85\,\text{eV}

הצבה בנוסחה En=−13.6n2E_n=-\frac{13.6}{n^2}:

E1=−13.6 eV,E2=−13.64=−3.4 eV,E3=−13.69≈−1.51 eV,E4=−13.616=−0.85 eVE_1=-13.6\,\text{eV},\quad E_2=-\frac{13.6}{4}=-3.4\,\text{eV},\quad E_3=-\frac{13.6}{9}\approx-1.51\,\text{eV},\quad E_4=-\frac{13.6}{16}=-0.85\,\text{eV}

בתרשים: ציר אנכי של אנרגייה, קו אופקי לכל רמה בגובה המתאים, ו־E∞=0E_\infty=0 למעלה. הרמות מתקרבות זו לזו ככל ש־nn גדל.

סעיף ב

תשובה:

Eph≈1.89 eVE_{ph}\approx 1.89\,\text{eV}, λ≈656 nm\lambda\approx 656\,\text{nm} – אור נראה (אדום).

מדף הנוסחאות:

Eph=∣Ef−Ei∣=∣−3.4−(−1.51)∣≈1.89 eVE_{ph}=|E_f-E_i|=|-3.4-(-1.51)|\approx 1.89\,\text{eV}
λ[nm]=1240E[eV]=12401.89≈656 nm\lambda[\text{nm}]=\frac{1240}{E[\text{eV}]}=\frac{1240}{1.89}\approx 656\,\text{nm}

656 nm656\,\text{nm} נמצא בתחום הנראה – זהו הקו האדום המוכר בספקטרום המימן.

סעיף ג

תשובה:

10.2 eV10.2\,\text{eV} – נבלע (עירור ל־n=2n=2); 11.0 eV11.0\,\text{eV} – לא נבלע; 15.0 eV15.0\,\text{eV} – נבלע ומיינן, האלקטרון יוצא עם 1.4 eV1.4\,\text{eV}.

הפרשי האנרגייה מרמת היסוד: 1→21\to2: 10.2 eV10.2\,\text{eV}; 1→31\to3: 12.09 eV12.09\,\text{eV}; 1→41\to4: 12.75 eV12.75\,\text{eV}; יינון: 13.6 eV13.6\,\text{eV}.

- 10.2 eV10.2\,\text{eV} – שווה בדיוק ל־E2−E1E_2-E_1, ולכן נבלע, והאטום עובר לרמה n=2n=2.

- 11.0 eV11.0\,\text{eV} – אינו שווה לאף הפרש בין רמת היסוד לרמה מותרת, וקטן מאנרגיית היינון. פוטון נבלע רק בשלמותו, ולכן הוא לא נבלע.

- 15.0 eV15.0\,\text{eV} – גדול מאנרגיית היינון 13.6 eV13.6\,\text{eV}. הוא נבלע ומיינן את האטום; האלקטרון המשתחרר אינו קשור לרמה מסוימת, ולכן כל עודף אפשרי, והעודף הופך לאנרגייה קינטית:

Ek=15.0−13.6=1.4 eVE_k=15.0-13.6=1.4\,\text{eV}

טעות נפוצה: לחשוב שגם 15.0 eV15.0\,\text{eV} לא ייבלע כי "אינו שווה להפרש רמות" – מעל אנרגיית היינון כל אנרגייה אפשרית.

סעיף ד

תשובה:

שלושה קווים: 1.89 eV1.89\,\text{eV} (3→23\to2), 10.2 eV10.2\,\text{eV} (2→12\to1), 12.09 eV12.09\,\text{eV} (3→13\to1).

מרמה 33 האלקטרון יכול לרדת ישירות לרמה 11, או לרדת לרמה 22 ומשם לרמה 11. המעברים האפשריים:

3→2:  ∣−3.4−(−1.51)∣≈1.89 eV3\to2:\;|-3.4-(-1.51)|\approx 1.89\,\text{eV}
2→1:  ∣−13.6−(−3.4)∣=10.2 eV2\to1:\;|-13.6-(-3.4)|=10.2\,\text{eV}
3→1:  ∣−13.6−(−1.51)∣≈12.09 eV3\to1:\;|-13.6-(-1.51)|\approx 12.09\,\text{eV}

סך הכול שלושה קווים שונים (אטום בודד פולט פוטון אחד או שניים, אבל באוסף גדול של אטומים מתרחשים כל המעברים).

סעיף ה

תשובה:

מ־n=2n=2 – לא (1.89<3.4 eV1.89<3.4\,\text{eV}); מ־n=3n=3 – כן (1.89>1.51 eV1.89>1.51\,\text{eV}).

אנרגיית פוטון של האור האדום (סעיף ב): Eph≈1.89 eVE_{ph}\approx 1.89\,\text{eV}.

אנרגיית היינון מרמה nn היא 0−En=∣En∣0-E_n=|E_n|:

•מרמה n=2n=2: נדרשים 3.4 eV3.4\,\text{eV}. 1.89<3.41.89<3.4 – לא יכול ליינן.

•מרמה n=3n=3: נדרשים 1.51 eV1.51\,\text{eV}. 1.89>1.511.89>1.51 – יכול ליינן, והאלקטרון ישתחרר עם Ek≈1.89−1.51=0.38 eVE_k\approx 1.89-1.51=0.38\,\text{eV}.

ככל שהאלקטרון ברמה גבוהה יותר, הוא קשור חלש יותר לגרעין, ופוטון חלש יותר מספיק כדי לשחרר אותו.

שאלה 11 · אטום המימן: הקו 4→2, בחירת האפס בדיאגרמה, בליעה ויינוןבאורך בגרות · בדרך לבגרות

לפי מודל בוהר, רמות האנרגייה של אטום המימן נתונות בדף הנוסחאות:

En=−13.6 eVn2E_n=-\frac{13.6\,\text{eV}}{n^2}
א.

חשבו את האנרגייה של ארבע הרמות הראשונות, E1E_1 עד E4E_4, ואת אנרגיית היינון של אטום מימן שנמצא ברמת היסוד.

ב.

אטום מימן עובר מרמה n=4n=4 לרמה n=2n=2. חשבו את האנרגייה, את התדירות ואת אורך הגל של הפוטון הנפלט, וקבעו באיזה תחום של הספקטרום הוא נמצא.

ג.

תלמיד מסרטט את דיאגרמת הרמות של המימן כך שאנרגיית רמת היסוד היא אפס, כלומר כל אנרגייה בדיאגרמה שלו גדולה ב־13.6 eV13.6\,\text{eV} מהאנרגייה שחישבתם בסעיף א.

1. חשבו את האנרגיות של הרמות n=1,2,3,4n=1,2,3,4 ושל הרמה n=∞n=\infty בדיאגרמה של התלמיד.

2. האם אורך הגל של הפוטון במעבר 4→24\to2, שחישבתם בסעיף ב, תלוי בבחירת האפס? נמקו.

ד.

מאירים גז של אטומי מימן ברמת היסוד באלומה שיש בה רק שני סוגי פוטונים: פוטונים שהאנרגייה שלהם 10.2 eV10.2\,\text{eV}, ופוטונים שהאנרגייה שלהם 12.0 eV12.0\,\text{eV}. קבעו אילו פוטונים נבלעים בגז. נמקו (היעזרו בדיאגרמה מסעיף ג).

ה.

חשבו את האנרגייה המינימלית הדרושה כדי ליינן אטום מימן שנמצא ברמה n=2n=2, ואת אורך הגל המרבי של פוטון שיכול ליינן אותו.

◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

E1=−13.6E_1=-13.6, E2=−3.4E_2=-3.4, E3≈−1.51E_3\approx -1.51, E4=−0.85 eVE_4=-0.85\,\text{eV}; אנרגיית יינון 13.6 eV13.6\,\text{eV}.

מציבים n=1,2,3,4n=1,2,3,4:

E1=−13.61=−13.6 eV,E2=−13.64=−3.4 eV,E3=−13.69≈−1.51 eV,E4=−13.616=−0.85 eVE_1=-\frac{13.6}{1}=-13.6\,\text{eV},\quad E_2=-\frac{13.6}{4}=-3.4\,\text{eV},\quad E_3=-\frac{13.6}{9}\approx -1.51\,\text{eV},\quad E_4=-\frac{13.6}{16}=-0.85\,\text{eV}

אנרגיית היינון – האנרגייה הדרושה כדי להעביר את האלקטרון מרמת היסוד לרמה E∞=0E_\infty=0 (אלקטרון חופשי):

Eיינון=E∞−E1=0−(−13.6)=13.6 eVE_{\text{יינון}}=E_\infty-E_1=0-(-13.6)=13.6\,\text{eV}

סעיף ב

תשובה:

Eph=2.55 eVE_{ph}=2.55\,\text{eV}, f≈6.2⋅1014 Hzf\approx 6.2\cdot 10^{14}\,\text{Hz}, λ≈486 nm\lambda\approx 486\,\text{nm} – אור נראה (כחול־ירוק).

מדף הנוסחאות:

Eph=Ei−Ef=E4−E2=−0.85−(−3.4)=2.55 eV=2.55⋅1.6⋅10−19≈4.08⋅10−19 JE_{ph}=E_i-E_f=E_4-E_2=-0.85-(-3.4)=2.55\,\text{eV}=2.55\cdot 1.6\cdot 10^{-19}\approx 4.08\cdot 10^{-19}\,\text{J}
f=Ephh=4.08⋅10−196.63⋅10−34≈6.2⋅1014 Hzf=\frac{E_{ph}}{h}=\frac{4.08\cdot 10^{-19}}{6.63\cdot 10^{-34}}\approx 6.2\cdot 10^{14}\,\text{Hz}
λ[nm]=1240Eph[eV]=12402.55≈486 nm\lambda[\text{nm}]=\frac{1240}{E_{ph}[\text{eV}]}=\frac{1240}{2.55}\approx 486\,\text{nm}

(בדיקה: λ=cf=3⋅1086.2⋅1014≈4.86⋅10−7 m\lambda=\frac{c}{f}=\frac{3\cdot 10^{8}}{6.2\cdot 10^{14}}\approx 4.86\cdot 10^{-7}\,\text{m}.) אורך הגל בין 400400 ל־700 nm700\,\text{nm} – אור נראה, כחול־ירוק.

סעיף ג

תשובה:

1. 00, 10.210.2, 12.0912.09, 12.75 eV12.75\,\text{eV}, ו־n=∞n=\infty: 13.6 eV13.6\,\text{eV}. 2. לא תלוי: 12.75−10.2=2.55 eV12.75-10.2=2.55\,\text{eV} – אותו הפרש ואותו אורך גל (≈486 nm\approx 486\,\text{nm}).

1. מוסיפים 13.6 eV13.6\,\text{eV} לכל רמה:

E1′=−13.6+13.6=0,E2′=−3.4+13.6=10.2 eVE'_1=-13.6+13.6=0,\qquad E'_2=-3.4+13.6=10.2\,\text{eV}
E3′=−1.51+13.6≈12.09 eV,E4′=−0.85+13.6=12.75 eV,E∞′=0+13.6=13.6 eVE'_3=-1.51+13.6\approx 12.09\,\text{eV},\qquad E'_4=-0.85+13.6=12.75\,\text{eV},\qquad E'_\infty=0+13.6=13.6\,\text{eV}

2. אנרגיית הפוטון שווה להפרש בין שתי רמות. כשמוסיפים אותו קבוע לכל הרמות, ההפרשים לא משתנים:

E4′−E2′=12.75−10.2=2.55 eV=E4−E2E'_4-E'_2=12.75-10.2=2.55\,\text{eV}=E_4-E_2

לכן אנרגיית הפוטון, התדירות ואורך הגל (≈486 nm\approx 486\,\text{nm}) אינם תלויים בבחירת האפס. גם אנרגיית היינון מרמת היסוד נשארת 13.6 eV13.6\,\text{eV} (E∞′−E1′E'_\infty-E'_1).

טעות נפוצה: לחשוב שבדיאגרמה כזו האטום "צריך" יותר אנרגייה כדי להתעורר – רק הפרשי האנרגייה הם בעלי משמעות פיזיקלית.

סעיף ד

תשובה:

רק הפוטונים של 10.2 eV10.2\,\text{eV} נבלעים (מעבר 1→21\to 2). הפוטונים של 12.0 eV12.0\,\text{eV} אינם נבלעים.

אטום ברמת היסוד בולע פוטון רק אם האנרגייה של הפוטון שווה בדיוק להפרש בין רמת היסוד לאחת הרמות הגבוהות יותר (או גדולה מאנרגיית היינון, 13.6 eV13.6\,\text{eV}).

בדיאגרמה של סעיף ג (אפס ברמת היסוד) ההפרשים האלה הם פשוט האנרגיות של הרמות: 10.210.2, 12.0912.09, 12.75 eV12.75\,\text{eV}, ...

- 10.2 eV10.2\,\text{eV}: שווה בדיוק ל־E2−E1E_2-E_1 – הפוטון נבלע, והאטום עובר לרמה n=2n=2.

- 12.0 eV12.0\,\text{eV}: קרוב מאוד ל־12.09 eV12.09\,\text{eV}, אבל אינו שווה לו (ואינו שווה לאף הפרש אחר) וקטן מאנרגיית היינון – הפוטון אינו נבלע ועובר דרך הגז.

טעות נפוצה: לחשוב שהפוטון של 12.0 eV12.0\,\text{eV} יעורר לרמה n=2n=2 וה"עודף" יישאר, או שהוא "כמעט מספיק" לרמה n=3n=3 – פוטון נבלע בשלמותו, רק בהתאמה מדויקת.

סעיף ה

תשובה:

3.4 eV3.4\,\text{eV}; λmax⁡≈365 nm\lambda_{\max}\approx 365\,\text{nm}

כדי ליינן את האטום מרמה n=2n=2 צריך להעביר את האלקטרון ל־E∞=0E_\infty=0:

Emin⁡=0−E2=3.4 eVE_{\min}=0-E_2=3.4\,\text{eV}

לפוטון בעל האנרגייה המינימלית יש אורך הגל המרבי:

λmax⁡=12403.4≈365 nm\lambda_{\max}=\frac{1240}{3.4}\approx 365\,\text{nm}

(קרינה על־סגולה קרובה. פוטונים בעלי אורך גל קצר יותר מיננים את האטום ומקנים לאלקטרון גם אנרגייה קינטית.)

שאלה 12 · אטום X: דיאגרמת רמות מטבלה, עירור בפוטון וקווי פליטה נראיםבאורך בגרות · בדרך לבגרות

גז דליל של אטומי היסוד X נמצא כולו ברמת היסוד. בטבלה שלפניכם נתונות ארבע רמות האנרגייה הנמוכות של אטום X (האנרגייה של אטום מיונן היא 00):

הרמה nn11223344
En (eV)E_n\,(\text{eV})−6.0-6.0−3.2-3.2−1.9-1.9−0.9-0.9
א.

סרטטו דיאגרמת רמות אנרגייה של אטום X (כולל הרמה E=0E=0). חשבו את אנרגיית היינון של אטום X ברמת היסוד ואת אורך הגל המרבי של קרינה שיכולה ליינן אותו.

ב.

מקרינים את הגז בפוטונים שהאנרגייה של כל אחד מהם 5.1 eV5.1\,\text{eV}. הראו שפוטונים אלה נבלעים, וקבעו לאיזו רמה עוברים האטומים.

ג.

האטומים שעוררו לרמה n=4n=4 חוזרים לרמת היסוד. כמה קווים שונים יכולים להופיע בספקטרום הפליטה? סמנו אותם בחיצים על הדיאגרמה.

ד.

חשבו את אורכי הגל של כל קווי הפליטה שמצאתם בסעיף ג, וקבעו אילו מהם בתחום האור הנראה (400 nm400\,\text{nm}-700 nm700\,\text{nm}).

ה.

מקרינים את הגז (כל האטומים ברמת היסוד) פעם בפוטונים של 3.5 eV3.5\,\text{eV} ופעם בפוטונים של 7.0 eV7.0\,\text{eV}. קבעו לגבי כל סוג אם הפוטונים ייבלעו. אם מתרחש יינון – חשבו את האנרגייה הקינטית של האלקטרון המשתחרר.

◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

Eיינון=6.0 eVE_{\text{יינון}}=6.0\,\text{eV}; λmax⁡≈207 nm\lambda_{\max}\approx 207\,\text{nm}

בדיאגרמה כל רמה היא קו אופקי בגובה המתאים לאנרגייה שלה, והרמה E=0E=0 (אטום מיונן) בראש:

E (eV)-7-6-5-4-3-2-11

אנרגיית היינון – העברת האלקטרון מרמת היסוד אל E=0E=0:

Eיינון=0−E1=0−(−6.0)=6.0 eVE_{\text{יינון}}=0-E_1=0-(-6.0)=6.0\,\text{eV}

אורך הגל המרבי מתאים לאנרגיית הפוטון המזערית (דף הנוסחאות):

λmax⁡ [nm]=12406.0≈207 nm\lambda_{\max}\,[\text{nm}]=\frac{1240}{6.0}\approx 207\,\text{nm}

(קרינה על־סגולה.)

סעיף ב

תשובה:

לרמה n=4n=4: E4−E1=−0.9−(−6.0)=5.1 eVE_4-E_1=-0.9-(-6.0)=5.1\,\text{eV}.

פוטון נבלע רק אם האנרגייה שלו שווה בדיוק להפרש בין רמת היסוד לאחת הרמות (הנחת בוהר Eph=Ef−EiE_{ph}=E_f-E_i):

Ef=E1+Eph=−6.0+5.1=−0.9 eV=E4E_f=E_1+E_{ph}=-6.0+5.1=-0.9\,\text{eV}=E_4

ההפרש מתאים בדיוק לרמה n=4n=4, ולכן הפוטונים נבלעים והאטומים עוברים לרמה הרביעית.

סעיף ג

תשובה:

66 קווים: 4→34\to3, 4→24\to2, 4→14\to1, 3→23\to2, 3→13\to1, 2→12\to1.

אטום ברמה 44 יכול לרדת ישירות לרמת היסוד, או בשלבים דרך רמות ביניים. כל מעבר כלפי מטה בין שתי רמות נותן קו. מספר הזוגות מתוך 44 רמות:

4⋅32=6\frac{4\cdot 3}{2}=6
E (eV)-7-6-5-4-3-2-114→13→12→14→23→24→3

טעות נפוצה: לספור רק קו אחד (4→14\to1) – אטומים שונים יורדים במסלולים שונים.

סעיף ד

תשובה:

4→14\to1: ≈243\approx 243; 3→13\to1: ≈302\approx 302; 2→12\to1: ≈443\approx 443; 4→24\to2: ≈539\approx 539; 3→23\to2: ≈954\approx 954; 4→34\to3: 1240 nm1240\,\text{nm}. נראים: 443 nm443\,\text{nm} (2→12\to1) ו־539 nm539\,\text{nm} (4→24\to2).

Eph=Ei−EfE_{ph}=E_i-E_f, ומדף הנוסחאות λ [nm]=1240Eph [eV]\lambda\,[\text{nm}]=\frac{1240}{E_{ph}\,[\text{eV}]}:

מעבר4→14\to13→13\to12→12\to14→24\to23→23\to24→34\to3
Eph (eV)E_{ph}\,(\text{eV})5.15.14.14.12.82.82.32.31.31.31.01.0
λ (nm)\lambda\,(\text{nm})≈243\approx 243≈302\approx 302≈443\approx 443≈539\approx 539≈954\approx 95412401240

בתחום 400400–700 nm700\,\text{nm} נמצאים שני קווים: 443 nm443\,\text{nm} (2→12\to1, כחול־סגול) ו־539 nm539\,\text{nm} (4→24\to2, ירוק). 243243 ו־302 nm302\,\text{nm} – על־סגול; 954954 ו־1240 nm1240\,\text{nm} – תת־אדום.

טעות נפוצה: להניח שמעבר לרמת היסוד תמיד נותן קרינה על־סגולה – זה נכון במימן, אבל באטום X ההפרש E2−E1E_2-E_1 קטן, והקו 2→12\to1 נראה.

סעיף ה

תשובה:

3.5 eV3.5\,\text{eV} – לא ייבלעו. 7.0 eV7.0\,\text{eV} – ייבלעו ויגרמו ליינון; Ek=1.0 eVE_k=1.0\,\text{eV}.

ההפרשים בין רמת היסוד לרמות המעוררות:

E2−E1=2.8 eV,E3−E1=4.1 eV,E4−E1=5.1 eVE_2-E_1=2.8\,\text{eV},\quad E_3-E_1=4.1\,\text{eV},\quad E_4-E_1=5.1\,\text{eV}

ואנרגיית היינון 6.0 eV6.0\,\text{eV}.

- 3.5 eV3.5\,\text{eV}: נמצא בין 2.82.8 ל־4.14.1 ואינו שווה לאף הפרש רמות, וקטן מאנרגיית היינון. פוטון אינו יכול למסור לאטום רק חלק מהאנרגייה שלו – הוא נבלע בשלמותו או לא נבלע כלל. לכן הפוטונים לא ייבלעו.

- 7.0 eV7.0\,\text{eV}: גדול מאנרגיית היינון. מעל E=0E=0 האלקטרון חופשי ואנרגייתו אינה מוגבלת לערכים בדידים, ולכן הפוטון נבלע ומיינן את האטום. לפי שימור אנרגייה:

Ek=Eph−Eיינון=7.0−6.0=1.0 eVE_k=E_{ph}-E_{\text{יינון}}=7.0-6.0=1.0\,\text{eV}

טעות נפוצה: לקבוע שגם הפוטון של 7.0 eV7.0\,\text{eV} לא ייבלע כי אינו שווה להפרש רמות – הדרישה להתאמה מדויקת חלה רק על מעבר בין שתי רמות קשורות.

שאלה 13 · אדי מתכת: ספקטרום בליעה מרמות נתונות ועירור בהתנגשות אלקטרוניםבאורך בגרות · בדרך לבגרות

בשפופרת יש אדים דלילים וקרים של מתכת מסוימת, וכל האטומים בהם נמצאים ברמת היסוד. בטבלה שלפניכם נתונות ארבע רמות האנרגייה הנמוכות של אטום המתכת (האנרגייה של אטום מיונן היא 00):

הרמה nn11223344
En (eV)E_n\,(\text{eV})−7.0-7.0−4.4-4.4−2.8-2.8−1.4-1.4
א.

סרטטו דיאגרמת רמות אנרגייה של האטום (כולל הרמה E=0E=0). חשבו את אנרגיית היינון של אטום ברמת היסוד ואת אורך הגל המרבי של קרינה שמיננת אותו.

ב.

מעבירים דרך האדים קרינה בעלת ספקטרום רציף בתחום 150 nm150\,\text{nm}–800 nm800\,\text{nm}. תארו את ספקטרום הבליעה שיתקבל: באילו אורכי גל יופיעו קווים כהים הנובעים מהרמות שבטבלה, ובאיזה תחום יופיע רצף כהה? נמקו.

ג.

דרך האדים עוברת אלומת אלקטרונים שהאנרגייה הקינטית של כל אחד מהם 5.0 eV5.0\,\text{eV}. לאילו רמות יכולים האלקטרונים לעורר את האטומים? מה האנרגייה הקינטית של אלקטרון אחרי כל סוג של עירור?

ד.

האטומים שעוררו בסעיף ג חוזרים לרמת היסוד. כמה קווים יופיעו בספקטרום הפליטה של השפופרת? חשבו את אורכי הגל שלהם, וקבעו אילו מהם בתחום הנראה (400400–700 nm700\,\text{nm}).

ה.

במקום האלקטרונים מקרינים את האדים בפוטונים שהאנרגייה של כל אחד מהם 5.0 eV5.0\,\text{eV}. האם הפוטונים ייבלעו? השוו לתוצאה של סעיף ג ונמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה:

Eיינון=7.0 eVE_{\text{יינון}}=7.0\,\text{eV}; λmax⁡≈177 nm\lambda_{\max}\approx 177\,\text{nm}

יינון: 0
E (eV)12-8-7-6-5-4-3-2-11

אנרגיית היינון – העברת האלקטרון מרמת היסוד אל E=0E=0:

Eיינון=0−(−7.0)=7.0 eVE_{\text{יינון}}=0-(-7.0)=7.0\,\text{eV}

אורך הגל המרבי מתאים לאנרגיית הפוטון המזערית:

λmax⁡[nm]=12407.0≈177 nm\lambda_{\max}[\text{nm}]=\frac{1240}{7.0}\approx 177\,\text{nm}

סעיף ב

תשובה:

קווים כהים ב־≈477\approx 477, ≈295\approx 295 ו־≈221 nm\approx 221\,\text{nm}; רצף כהה בתחום 150150–177 nm177\,\text{nm}.

האטומים נמצאים ברמת היסוד, ולכן הם בולעים רק פוטונים שאנרגייתם שווה בדיוק להפרש בין רמת היסוד לרמה גבוהה יותר – או פוטונים שמיננים אותם:

- 1→21\to2: 2.6 eV2.6\,\text{eV}, λ=12402.6≈477 nm\lambda=\frac{1240}{2.6}\approx 477\,\text{nm}

- 1→31\to3: 4.2 eV4.2\,\text{eV}, λ=12404.2≈295 nm\lambda=\frac{1240}{4.2}\approx 295\,\text{nm}

- 1→41\to4: 5.6 eV5.6\,\text{eV}, λ=12405.6≈221 nm\lambda=\frac{1240}{5.6}\approx 221\,\text{nm}

רצף כהה: כל פוטון שאנרגייתו 7.0 eV7.0\,\text{eV} או יותר (λ≤177 nm\lambda\le 177\,\text{nm}) מיינן את האטום ונבלע, כי מעל E=0E=0 האנרגייה של האלקטרון החופשי אינה מוגבלת לערכים בדידים. לכן בתחום 150150–177 nm177\,\text{nm} יופיע רצף כהה.

(לאטום יש גם רמות גבוהות מ־n=4n=4, בין −1.4 eV-1.4\,\text{eV} ל־00; הן מוסיפות קווים כהים צפופים בין 221 nm221\,\text{nm} ל־177 nm177\,\text{nm}, שמתקרבים זה לזה לקראת תחילת הרצף.)

טעות נפוצה: להוסיף קווי בליעה של מעברים כמו 2→32\to3 (775 nm775\,\text{nm}) – באדים קרים כמעט אין אטומים ברמה n=2n=2.

סעיף ג

תשובה:

לרמה n=2n=2 (האלקטרון ממשיך ב־2.4 eV2.4\,\text{eV}) או לרמה n=3n=3 (ממשיך ב־0.8 eV0.8\,\text{eV}); לא לרמה n=4n=4.

אלקטרון יכול למסור לאטום חלק מהאנרגייה הקינטית שלו – כמות השווה בדיוק להפרש בין רמות – ולהמשיך עם השאר:

- n=2n=2: דרושים 2.6 eV<5.0 eV2.6\,\text{eV}<5.0\,\text{eV} – אפשרי; Ek′=5.0−2.6=2.4 eVE_k'=5.0-2.6=2.4\,\text{eV}.

- n=3n=3: דרושים 4.2 eV<5.0 eV4.2\,\text{eV}<5.0\,\text{eV} – אפשרי; Ek′=5.0−4.2=0.8 eVE_k'=5.0-4.2=0.8\,\text{eV}.

- n=4n=4: דרושים 5.6 eV>5.0 eV5.6\,\text{eV}>5.0\,\text{eV} – בלתי אפשרי.

(האלקטרון יכול גם לעבור התנגשות אלסטית ולהמשיך ב־5.0 eV5.0\,\text{eV} כמעט.)

סעיף ד

תשובה:

33 קווים: 2→12\to1 (≈477 nm\approx 477\,\text{nm}, נראה – כחול), 3→13\to1 (≈295 nm\approx 295\,\text{nm}, על־סגול), 3→23\to2 (775 nm775\,\text{nm}, תת־אדום).

האטומים נמצאים ברמות n=2n=2 ו־n=3n=3 בלבד. המעברים האפשריים כלפי מטה: 3→13\to1, 3→23\to2, 2→12\to1 – שלושה קווים.

2→1: 2.6 eV, λ≈477 nm3→1: 4.2 eV, λ≈295 nm3→2: 1.6 eV, λ=12401.6=775 nm2\to1:\ 2.6\,\text{eV},\ \lambda\approx 477\,\text{nm}\qquad 3\to1:\ 4.2\,\text{eV},\ \lambda\approx 295\,\text{nm}\qquad 3\to2:\ 1.6\,\text{eV},\ \lambda=\frac{1240}{1.6}=775\,\text{nm}

רק הקו 477 nm477\,\text{nm} (כחול) בתחום הנראה; 295 nm295\,\text{nm} על־סגול, ו־775 nm775\,\text{nm} תת־אדום.

טעות נפוצה: לספור גם מעברים מהרמה n=4n=4 – האלקטרונים של 5.0 eV5.0\,\text{eV} אינם מעוררים אותה.

סעיף ה

תשובה:

לא ייבלעו: 5.0 eV5.0\,\text{eV} אינו שווה לאף הפרש מרמת היסוד (2.62.6, 4.24.2, 5.6 eV5.6\,\text{eV}) וקטן מאנרגיית היינון. אלקטרון באותה אנרגייה כן מעורר.

פוטון נבלע כולו או לא נבלע כלל, ולכן הוא נבלע רק אם האנרגייה שלו שווה בדיוק להפרש בין רמת היסוד לרמה אחרת, או גדולה מאנרגיית היינון (7.0 eV7.0\,\text{eV}). ההפרשים: 2.62.6, 4.24.2, 5.6 eV5.6\,\text{eV} – 5.0 eV5.0\,\text{eV} אינו שווה לאף אחד מהם. לכן הפוטונים לא ייבלעו, ועוברים דרך האדים.

השוואה: אלקטרון של 5.0 eV5.0\,\text{eV} (סעיף ג) כן מעורר את האטום לרמות n=2n=2 או n=3n=3, כי הוא יכול למסור רק חלק מהאנרגייה שלו ולהמשיך עם השאר.

שאלה 14 · דיאגרמת רמות של אטום Y: פליטה, בליעה ויינוןבאורך בגרות · בדרך לבגרות

בתרשים שלפניכם מוצגות רמות האנרגייה של אטום YY: רמת היסוד (n=1n=1), שתי רמות מעוררות (n=2n=2, n=3n=3) ורמת היינון (n=∞n=\infty).

א.

מהי אנרגיית היינון של אטום YY הנמצא במצב היסוד? חשבו את אורך הגל המרבי של פוטון שיכול לייֵן אטום זה.

ב.

אטומי גז YY עוררו לרמה n=3n=3. ציינו את כל המעברים שבהם האטומים יכולים לפלוט פוטונים בדרכם חזרה לרמת היסוד (סרטטו אותם כחיצים על הדיאגרמה). כמה קווים יש בספקטרום הפליטה?

ג.

חשבו את אורכי הגל של שלושת הקווים, וקבעו איזה מהם בתחום האור הנראה (400 nm<λ<700 nm400\,\text{nm}<\lambda<700\,\text{nm}).

ד.

דרך גז קר של אטומי YY (במצב היסוד) מעבירים פוטונים שאנרגייתם 4.9 eV4.9\,\text{eV}, ואחר כך פוטונים שאנרגייתם 5.0 eV5.0\,\text{eV}. קבעו אילו מהם ייבלעו בגז. נמקו.

ה.

פוטון שאנרגייתו 12.0 eV12.0\,\text{eV} פוגע באטום YY שנמצא במצב היסוד, ונבלע בו. תארו מה קורה לאטום, וחשבו את האנרגייה הקינטית של האלקטרון שנפלט.

◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א

תשובה:

10.4 eV10.4\,\text{eV}; λmax⁡≈119 nm\lambda_{\max}\approx119\,\text{nm}.

אנרגיית היינון היא האנרגייה הדרושה למעבר מרמת היסוד לרמת היינון:

Eion=0−(−10.4)=10.4 eVE_{ion}=0-(-10.4)=10.4\,\text{eV}

פוטון מייֵן אם Eph≥10.4 eVE_{ph}\ge10.4\,\text{eV}. אורך הגל המרבי מתאים לאנרגייה המינימלית:

λmax⁡=124010.4≈119 nm\lambda_{\max}=\frac{1240}{10.4}\approx119\,\text{nm}

סעיף ב

תשובה:

שלושה קווים: 3→23\to2, 2→12\to1, 3→13\to1.

אטום ברמה n=3n=3 יכול לחזור לרמת היסוד:

•ישירות: 3→13\to1;

•בשני שלבים: 3→23\to2 ואחר כך 2→12\to1.

לכן יש שלושה מעברים אפשריים – שלושה חיצים כלפי מטה, ושלושה קווים בספקטרום הפליטה.

סעיף ג

תשובה:

3→23\to2: ≈689 nm\approx689\,\text{nm} (נראה, אדום); 2→12\to1: ≈253 nm\approx253\,\text{nm}; 3→13\to1: ≈185 nm\approx185\,\text{nm} (על־סגול).

לפי דף הנוסחאות Eph=Ei−EfE_{ph}=E_i-E_f, ו־λ [nm]=1240Eph [eV]\lambda\,[\text{nm}]=\frac{1240}{E_{ph}\,[\text{eV}]}:

המעברEph (eV)E_{ph}\,(\text{eV})λ (nm)\lambda\,(\text{nm})
3→23\to2−3.7−(−5.5)=1.8-3.7-(-5.5)=1.812401.8≈689\frac{1240}{1.8}\approx689
2→12\to1−5.5−(−10.4)=4.9-5.5-(-10.4)=4.912404.9≈253\frac{1240}{4.9}\approx253
3→13\to1−3.7−(−10.4)=6.7-3.7-(-10.4)=6.712406.7≈185\frac{1240}{6.7}\approx185

רק הקו 689 nm689\,\text{nm} (אדום) בתחום הנראה; שני האחרים בתחום העל־סגול.

סעיף ד

תשובה:

פוטונים של 4.9 eV4.9\,\text{eV} – ייבלעו; של 5.0 eV5.0\,\text{eV} – לא ייבלעו.

אטום בולע פוטון רק אם אנרגיית הפוטון שווה בדיוק להפרש בין רמת היסוד לאחת הרמות המעוררות (או מספיקה ליינון). ההפרשים מרמת היסוד: 4.9 eV4.9\,\text{eV} (אל n=2n=2) ו־6.7 eV6.7\,\text{eV} (אל n=3n=3); יינון דורש 10.4 eV10.4\,\text{eV}.

- 4.9 eV4.9\,\text{eV} – שווה בדיוק להפרש E2−E1E_2-E_1, ולכן ייבלע והאטום יעבור לרמה n=2n=2.

- 5.0 eV5.0\,\text{eV} – אינו שווה לאף הפרש, ואינו מספיק ליינון, ולכן לא ייבלע – הפוטון עובר דרך הגז. האטום אינו יכול "לקחת חלק" מאנרגיית הפוטון.

סעיף ה

תשובה:

האטום מיונן; Ek=1.6 eVE_k=1.6\,\text{eV}.

אנרגיית הפוטון (12.0 eV12.0\,\text{eV}) גדולה מאנרגיית היינון (10.4 eV10.4\,\text{eV}), ולכן האלקטרון מנותק מהאטום – האטום מיונן. כשהאנרגייה גבוהה מאנרגיית היינון, הבליעה אפשרית בכל אנרגייה, כי לאלקטרון החופשי אין רמות אנרגייה בדידות.

לפי שימור אנרגייה, העודף הופך לאנרגייה קינטית של האלקטרון:

Ek=Eph−Eion=12.0−10.4=1.6 eVE_k=E_{ph}-E_{ion}=12.0-10.4=1.6\,\text{eV}

שאלה 15 · רמות האנרגייה של אטום המימןבאורך בגרות · בדרך לבגרות

בתרשים שלפניכם מוצגות ארבע רמות האנרגייה הנמוכות של אטום המימן וגבול היינון (n=∞n=\infty, E=0E=0).

א.

אטום מימן עובר מן הרמה n=3n=3 לרמה n=2n=2. חשבו את האנרגייה ואת אורך הגל של הפוטון שנפלט, וקבעו אם הוא בתחום האור הנראה (400 nm−700 nm400\,\text{nm}-700\,\text{nm}).

ב.

אטומי מימן עוררו לרמה n=4n=4. קבעו כמה קווים שונים יכולים להופיע בספקטרום הפליטה שלהם, וסרטטו במחברתכם את הדיאגרמה עם חיצים המייצגים קווים אלה.

ג.

מבין הקווים שבסעיף ב, חשבו את אורך הגל הקצר ביותר.

ד.

על אטומי מימן שנמצאים ברמת היסוד פוגעים פוטונים בעלי אנרגייה 12.75 eV12.75\,\text{eV}, ובניסוי אחר – פוטונים בעלי אנרגייה 11.0 eV11.0\,\text{eV}. קבעו עבור כל אחד מן הניסויים אם הפוטונים נבלעים באטומים. נמקו.

ה.

פוטון שאנרגייתו 15.0 eV15.0\,\text{eV} פוגע באטום מימן שנמצא ברמת היסוד ומיינן אותו. חשבו את מהירות האלקטרון המשתחרר.

◂ פתרון מלא לשאלה 15

סעיף א

תשובה:

E≈1.89 eVE\approx 1.89\,\text{eV}, λ≈656 nm\lambda\approx 656\,\text{nm} – אור נראה (אדום).

לפי הנחת בוהר (דף הנוסחאות), אנרגיית הפוטון שווה להפרש הרמות:

Eph=E3−E2=−1.51−(−3.40)=1.89 eVE_{ph}=E_3-E_2=-1.51-(-3.40)=1.89\,\text{eV}
λ=1240E [eV]=12401.89≈656 nm\lambda=\frac{1240}{E\,[\text{eV}]}=\frac{1240}{1.89}\approx 656\,\text{nm}

400<656<700400<656<700 – הפוטון בתחום הנראה (אור אדום).

סעיף ב

תשובה:

66 קווים: 4→34\to3, 4→24\to2, 4→14\to1, 3→23\to2, 3→13\to1, 2→12\to1.

אטום שנמצא ב־n=4n=4 יכול לחזור לרמת היסוד ישירות או בכמה שלבים, ובכל מעבר כלפי מטה נפלט פוטון. כל זוג רמות מבין ארבע הרמות נותן קו אחד:

4⋅32=6\frac{4\cdot 3}{2}=6

החיצים (כלפי מטה): 4→34\to3, 4→24\to2, 4→14\to1, 3→23\to2, 3→13\to1, 2→12\to1.

טעות נפוצה: לספור רק 33 קווים (המעברים הישירים מ־n=4n=4) – אטום יכול לחזור גם דרך רמות ביניים.

סעיף ג

תשובה:

λmin⁡≈97.3 nm\lambda_{\min}\approx 97.3\,\text{nm} (מעבר 4→14\to1)

אורך הגל הקצר ביותר מתאים לאנרגיית הפוטון הגדולה ביותר – ההפרש הגדול ביותר, בין n=4n=4 ל־n=1n=1:

Eph=E4−E1=−0.85−(−13.6)=12.75 eVE_{ph}=E_4-E_1=-0.85-(-13.6)=12.75\,\text{eV}
λ=124012.75≈97.3 nm\lambda=\frac{1240}{12.75}\approx 97.3\,\text{nm}

(על־סגול רחוק.)

סעיף ד

תשובה:

12.75 eV12.75\,\text{eV} – נבלעים (מעבר 1→41\to4). 11.0 eV11.0\,\text{eV} – לא נבלעים (אין הפרש רמות כזה).

אטום בולע פוטון רק אם אנרגיית הפוטון שווה בדיוק להפרש בין רמת היסוד לרמה אחרת (או גדולה מאנרגיית היינון). ההפרשים האפשריים מרמת היסוד:

- E2−E1=10.20 eVE_2-E_1=10.20\,\text{eV}

- E3−E1=12.09 eVE_3-E_1=12.09\,\text{eV}

- E4−E1=12.75 eVE_4-E_1=12.75\,\text{eV}

•יינון: 13.6 eV13.6\,\text{eV} ומעלה.

פוטון של 12.75 eV12.75\,\text{eV}: שווה בדיוק ל־E4−E1E_4-E_1 – נבלע, והאטום עובר לרמה n=4n=4.

פוטון של 11.0 eV11.0\,\text{eV}: הוא גדול מ־10.2010.20 וקטן מ־12.09 eV12.09\,\text{eV}, ואינו שווה לאף הפרש – אינו נבלע, ועובר דרך הגז.

טעות נפוצה: לחשוב שפוטון של 11.0 eV11.0\,\text{eV} יעביר את האטום ל־n=2n=2 ו"העודף" (0.8 eV0.8\,\text{eV}) יישאר – פוטון נבלע בשלמותו או לא נבלע כלל.

סעיף ה

תשובה:

v≈7.0⋅105 m/sv\approx 7.0\cdot 10^{5}\,\text{m/s}

ליינון מרמת היסוד נדרשים 13.6 eV13.6\,\text{eV} (מ־E1=−13.6 eVE_1=-13.6\,\text{eV} עד E=0E=0). העודף הופך לאנרגייה קינטית של האלקטרון:

Ek=15.0−13.6=1.4 eV=1.4⋅1.6⋅10−19=2.24⋅10−19 JE_k=15.0-13.6=1.4\,\text{eV}=1.4\cdot 1.6\cdot 10^{-19}=2.24\cdot 10^{-19}\,\text{J}

מ־Ek=12mv2E_k=\tfrac12mv^2:

v=2Ekme=2⋅2.24⋅10−199.11⋅10−31≈7.0⋅105 m/sv=\sqrt{\frac{2E_k}{m_e}}=\sqrt{\frac{2\cdot 2.24\cdot 10^{-19}}{9.11\cdot 10^{-31}}}\approx 7.0\cdot 10^{5}\,\text{m/s}

(בניגוד לסעיף ד, פוטון שאנרגייתו גדולה מאנרגיית היינון תמיד יכול להיבלע – לאלקטרון החופשי אין רמות בדידות.)

שאלה 16 · ארבע רמות של אטומי מתכת: יינון, קווי פליטה ועירור באלקטרוניםבאורך בגרות · בדרך לבגרות

בתרשים מתוארות ארבע רמות האנרגיה הנמוכות של אטום מתכת מסוימת. האנרגיה 00 מתאימה לאלקטרון שהשתחרר מהאטום (יינון).

א.

מהי אנרגיית היינון של אטום המתכת כשהוא ברמת היסוד?

ב.

אטומי המתכת עוררו לרמה הרביעית. מהם אורכי הגל של הקווים הספקטרליים שיכולים להתקבל בספקטרום הפליטה?

ג.

אילו מהקווים שמצאתם נמצאים בתחום הנראה (400400–700 nm700\,\text{nm})?

ד.

אלקטרונים, שהאנרגיה הקינטית של כל אחד מהם 6 eV6\,\text{eV}, עוברים דרך גז דליל של אטומי המתכת שנמצאים ברמת היסוד. מהן האנרגיות הקינטיות האפשריות של האלקטרונים אחרי המעבר דרך הגז? (הניחו שכל אלקטרון מתנגש לכל היותר באטום אחד.)

◂ פתרון מלא לשאלה 16

סעיף א

תשובה:

8.0 eV8.0\,\text{eV}

כדי ליינן את האטום צריך להעביר את האלקטרון מרמת היסוד (−8.0 eV-8.0\,\text{eV}) לאנרגיה 00:

Eion=0−(−8.0)=8.0 eVE_{ion}=0-(-8.0)=8.0\,\text{eV}

סעיף ב

תשובה:

177177, 270270, 295295, 443443, 517517, 689 nm689\,\text{nm}

מהרמה הרביעית האטום יכול לרדת לכל רמה נמוכה יותר, ומשם להמשיך לרדת. כל זוג רמות נותן קו, ולכן יש 6 קווים. אנרגיית הפוטון Eph=∣Ef−Ei∣E_{ph}=|E_f-E_i|, ואורך הגל λ[nm]=1240Eph[eV]\lambda[\text{nm}]=\frac{1240}{E_{ph}[\text{eV}]}:

מעברEphE_{ph} (eV)λ\lambda (nm)
4→14\to17.0177
3→13\to14.6270
4→24\to24.2295
2→12\to12.8443
4→34\to32.4517
3→23\to21.8689

סעיף ג

תשובה:

443 nm443\,\text{nm} (2→12\to1), 517 nm517\,\text{nm} (4→34\to3), 689 nm689\,\text{nm} (3→23\to2)

מהטבלה בסעיף ב, הקווים שבין 400400 ל־700 nm700\,\text{nm} הם 443 nm443\,\text{nm}, 517 nm517\,\text{nm} ו־689 nm689\,\text{nm}. שלושת האחרים (177177, 270270, 295 nm295\,\text{nm}) על־סגולים.

באנרגיות: התחום הנראה מתאים לפוטונים שהאנרגיה שלהם בין 1240700≈1.77\frac{1240}{700}\approx1.77 ל־1240400=3.1 eV\frac{1240}{400}=3.1\,\text{eV}.

סעיף ד

תשובה:

6.0 eV6.0\,\text{eV}, 3.2 eV3.2\,\text{eV}, 1.4 eV1.4\,\text{eV}

אלקטרון יכול למסור לאטום חלק מהאנרגיה שלו, בדיוק בגודל של הפרש רמות, ולהמשיך עם השאר. אנרגיות העירור מרמת היסוד: 2.82.8, 4.64.6 ו־7.0 eV7.0\,\text{eV}. עם 6 eV6\,\text{eV} אפשר לעורר רק לרמה 2 או 3:

•ללא עירור: 6.0 eV6.0\,\text{eV};

•עירור לרמה 2: 6.0−2.8=3.2 eV6.0-2.8=3.2\,\text{eV};

•עירור לרמה 3: 6.0−4.6=1.4 eV6.0-4.6=1.4\,\text{eV}.

עירור לרמה 4 דורש 7.0 eV7.0\,\text{eV}, יותר ממה שיש לאלקטרון.

שאלה 17 · סדרות פשן וברקט של אטום המימןבאורך בגרות · בדרך לבגרות

רמות האנרגיה של אטום המימן הן En=−13.6n2 eVE_n=-\frac{13.6}{n^2}\,\text{eV}, כאשר n=1,2,3,…n=1,2,3,\dots.

סדרה בספקטרום הפליטה של המימן היא כל הקווים שנוצרים במעברים שמסתיימים באותה רמה. סדרת פשן היא המעברים שמסתיימים ברמה n=3n=3, וסדרת ברקט היא המעברים שמסתיימים ברמה n=4n=4.

"הקו הראשון" בסדרה הוא הקו בעל אורך הגל הארוך ביותר, ו"הקו האחרון" (גבול הסדרה) הוא הקו בעל אורך הגל הקצר ביותר.

א.

חשבו את אורך הגל של הקו הראשון בסדרת פשן.

ב.

חשבו את אורך הגל של הקו האחרון בסדרת פשן.

ג.

חשבו את אורך הגל של הקו הראשון בסדרת ברקט.

ד.

חשבו את אורך הגל של הקו האחרון בסדרת ברקט.

ה.

האם יש קווים של סדרת פשן או של סדרת ברקט בתחום האור הנראה (400−700 nm400-700\,\text{nm})? נמקו.

◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א

תשובה:

λ≈1876 nm\lambda\approx1876\,\text{nm} (מעבר 4→34\to3)

אורך גל ארוך פירושו פוטון בעל אנרגיה קטנה, כלומר ההפרש הקטן ביותר בין רמה גבוהה לבין n=3n=3: המעבר מ־n=4n=4 ל־n=3n=3.

E3=−13.69≈−1.511 eV,E4=−13.616=−0.85 eVE_3=-\frac{13.6}{9}\approx-1.511\,\text{eV},\qquad E_4=-\frac{13.6}{16}=-0.85\,\text{eV}
Eph=∣E3−E4∣=1.511−0.85≈0.661 eVE_{ph}=|E_3-E_4|=1.511-0.85\approx0.661\,\text{eV}
λ=12400.661≈1876 nm\lambda=\frac{1240}{0.661}\approx1876\,\text{nm}

סעיף ב

תשובה:

λ≈821 nm\lambda\approx821\,\text{nm} (מעבר מ־n→∞n\to\infty ל־n=3n=3)

הפוטון האנרגטי ביותר בסדרה נוצר כשאלקטרון כמעט חופשי (E∞=0E_\infty=0) נופל לרמה n=3n=3:

Eph=0−E3=1.511 eVE_{ph}=0-E_3=1.511\,\text{eV}
λ=12401.511≈821 nm\lambda=\frac{1240}{1.511}\approx821\,\text{nm}

סעיף ג

תשובה:

λ≈4052 nm\lambda\approx4052\,\text{nm} (מעבר 5→45\to4)

המעבר מ־n=5n=5 ל־n=4n=4:

E5=−13.625=−0.544 eVE_5=-\frac{13.6}{25}=-0.544\,\text{eV}
Eph=0.85−0.544=0.306 eV  ⇒  λ=12400.306≈4052 nmE_{ph}=0.85-0.544=0.306\,\text{eV}\;\Rightarrow\;\lambda=\frac{1240}{0.306}\approx4052\,\text{nm}

סעיף ד

תשובה:

λ≈1459 nm\lambda\approx1459\,\text{nm}

Eph=0−E4=0.85 eV  ⇒  λ=12400.85≈1459 nmE_{ph}=0-E_4=0.85\,\text{eV}\;\Rightarrow\;\lambda=\frac{1240}{0.85}\approx1459\,\text{nm}

סעיף ה

תשובה:

לא. כל הקווים בשתי הסדרות הם תת־אדומים.

בכל סדרה כל הקווים נמצאים בין הקו הראשון לבין הקו האחרון. בסדרת פשן אורכי הגל הם בין 821 nm821\,\text{nm} ל־1876 nm1876\,\text{nm}, ובסדרת ברקט בין 1459 nm1459\,\text{nm} ל־4052 nm4052\,\text{nm}. כל אורכי הגל ארוכים מ־700 nm700\,\text{nm}, ולכן כל הקווים תת־אדומים.

הסיבה: הרמות n=3n=3 ו־n=4n=4 קרובות לאפס, ולכן כל מעבר אליהן משחרר לכל היותר 1.51 eV1.51\,\text{eV}, פחות מ־1.8 eV1.8\,\text{eV} שדרושים לאור אדום.

שאלה 18 · עירור אטום מימן בפוטון לרמה הרביעיתבאורך בגרות · בדרך לבגרות

בגז מימן קר כל האטומים נמצאים ברמת היסוד. מקרינים על הגז קרינה על־סגולה. רמות האנרגיה של אטום המימן הן En=−13.6n2 eVE_n=-\frac{13.6}{n^2}\,\text{eV}, כאשר n=1,2,3,…n=1,2,3,\dots.

א.

חשבו את האנרגיה של חמש הרמות הראשונות של אטום המימן, ושרטטו דיאגרמת רמות אנרגיה.

ב.

מהי אנרגיית היינון של אטום מימן ברמת היסוד? ושל אטום מימן שנמצא ברמה n=2n=2?

ג.

מה צריכים להיות האנרגיה ואורך הגל של פוטון שמעורר אטום מימן מרמת היסוד לרמה n=4n=4?

ד.

האטומים שעוררו לרמה n=4n=4 חוזרים לרמת היסוד, ישירות או דרך רמות ביניים. חשבו את כל אורכי הגל שיכולים להופיע בספקטרום הפליטה.

ה.

אילו מהקווים שמצאתם בסעיף ד נמצאים בתחום האור הנראה (400−700 nm400-700\,\text{nm})?

◂ פתרון מלא לשאלה 18

סעיף א

תשובה:

−13.6-13.6, −3.4-3.4, −1.51-1.51, −0.85-0.85, −0.54-0.54 (eV\text{eV})

מציבים n=1,…,5n=1,\dots,5:

רמהn=1n=1n=2n=2n=3n=3n=4n=4n=5n=5n→∞n\to\infty
אנרגיה (eV)−13.6-13.6−3.40-3.40−1.51-1.51−0.85-0.85−0.54-0.5400

בדיאגרמה מציירים קווים אופקיים בגבהים האלה. הרמות מתקרבות זו לזו ככל ש־nn גדל, ומתכנסות לאפס.

סעיף ב

תשובה:

13.6 eV13.6\,\text{eV}; 3.4 eV3.4\,\text{eV}

יינון הוא העברת האלקטרון מהרמה שלו ל־n→∞n\to\infty, שבה E=0E=0 (האלקטרון חופשי, במנוחה):

Eion=0−E1=13.6 eV,0−E2=3.4 eVE_{ion}=0-E_1=13.6\,\text{eV},\qquad 0-E_2=3.4\,\text{eV}

מאטום מעורר קל יותר ליינן.

סעיף ג

תשובה:

Eph=12.75 eVE_{ph}=12.75\,\text{eV}, λ≈97.3 nm\lambda\approx97.3\,\text{nm}

פוטון נבלע רק אם האנרגיה שלו שווה בדיוק להפרש בין שתי רמות:

Eph=E4−E1=−0.85−(−13.6)=12.75 eVE_{ph}=E_4-E_1=-0.85-(-13.6)=12.75\,\text{eV}
λ=124012.75≈97.3 nm\lambda=\frac{1240}{12.75}\approx97.3\,\text{nm}

(קרינה על־סגולה.)

סעיף ד

תשובה:

97.397.3, 102.6102.6, 121.6121.6, 486486, 656656, 18761876 (nm\text{nm})

מהרמה n=4n=4 אפשר לרדת לכל רמה נמוכה יותר, וממנה הלאה. בין 4 רמות יש 4⋅32=6\frac{4\cdot3}{2}=6 מעברים שונים. לכל אחד λ=1240ΔE\lambda=\frac{1240}{\Delta E}:

מעברΔE\Delta E (eV)λ\lambda (nm)
4→14\to112.7597.3
3→13\to112.09102.6
2→12\to110.2121.6
4→24\to22.55486
3→23\to21.89656
4→34\to30.6611876

טעות נפוצה: לרשום רק את המעבר 4→14\to1. הפוטון נבלע במעבר אחד, אבל הירידה יכולה להיות בכמה שלבים.

סעיף ה

תשובה:

486 nm486\,\text{nm} (כחול־ירקרק) ו־656 nm656\,\text{nm} (אדום)

מהטבלה, רק שני מעברים נותנים אורך גל בין 400400 ל־700 nm700\,\text{nm}: 4→24\to2 (486 nm486\,\text{nm}) ו־3→23\to2 (656 nm656\,\text{nm}). שניהם מסתיימים ב־n=2n=2. שלושת המעברים לרמת היסוד הם על־סגולים, והמעבר 4→34\to3 תת־אדום.

שאלה 19 · ספקטרום בליעה של גז לא מוכרבאורך בגרות · בדרך לבגרות

מעבירים קרינה שמכילה את כל אורכי הגל בין 200 nm200\,\text{nm} ל־700 nm700\,\text{nm} דרך גז קר של יסוד לא מוכר, ומצלמים את הקרינה שעברה. באיור מוצג ספקטרום הבליעה: באזורים השחורים הקרינה נבלעה בגז.

בתחום 200−248 nm200-248\,\text{nm} הקרינה נבלעה כולה (תחום כהה רציף), ומעליו יש שלושה קווים כהים, באורכי הגל 310 nm310\,\text{nm}, 400 nm400\,\text{nm} ו־620 nm620\,\text{nm}.

כל אטומי הגז נמצאים ברמת היסוד.

א.

מהי אנרגיית היינון של אטומי היסוד? נמקו.

ב.

לאיזה מעבר בין רמות אנרגיה מתאים כל אחד משלושת הקווים הכהים?

ג.

שרטטו דיאגרמת רמות אנרגיה של אטומי היסוד, כאשר האנרגיה של אלקטרון חופשי במנוחה היא אפס.

ד.

מהי האנרגיה הקינטית המרבית של אלקטרון שמשתחרר מאטום בניסוי?

◂ פתרון מלא לשאלה 19

סעיף א

תשובה:

5.0 eV5.0\,\text{eV}

פוטון שהאנרגיה שלו גדולה מאנרגיית היינון יכול להיבלע תמיד: הוא מיינן את האטום, והעודף הופך לאנרגיה קינטית של האלקטרון שהשתחרר. לכן החל מאנרגיה מסוימת יש בליעה רציפה. הגבול של התחום הרציף, 248 nm248\,\text{nm}, מתאים לאנרגיית היינון:

Eion=1240248=5.0 eVE_{ion}=\frac{1240}{248}=5.0\,\text{eV}

סעיף ב

תשובה:

620 nm620\,\text{nm}: 1→21\to2; 400 nm400\,\text{nm}: 1→31\to3; 310 nm310\,\text{nm}: 1→41\to4

האנרגיות של הפוטונים שנבלעו:

1240620=2.0 eV,1240400=3.1 eV,1240310=4.0 eV\frac{1240}{620}=2.0\,\text{eV},\qquad\frac{1240}{400}=3.1\,\text{eV},\qquad\frac{1240}{310}=4.0\,\text{eV}

הגז קר וכל האטומים ברמת היסוד, ולכן כל בליעה היא מעבר מרמת היסוד לרמה מעוררת. הקו בעל האנרגיה הקטנה ביותר (2.0 eV2.0\,\text{eV}, 620 nm620\,\text{nm}) הוא המעבר לרמה הראשונה מעל היסוד (n=2n=2), הקו של 3.1 eV3.1\,\text{eV} - לרמה n=3n=3, והקו של 4.0 eV4.0\,\text{eV} - לרמה n=4n=4.

טעות נפוצה: לפרש קו כמעבר בין שתי רמות מעוררות. באטומים שכולם ברמת היסוד אין בליעה מרמה מעוררת.

סעיף ג

תשובה:

E1=−5.0E_1=-5.0, E2=−3.0E_2=-3.0, E3=−1.9E_3=-1.9, E4=−1.0E_4=-1.0, E∞=0E_\infty=0 (eV\text{eV})

אנרגיית היינון היא 5.0 eV5.0\,\text{eV}, ולכן E1=−5.0 eVE_1=-5.0\,\text{eV}. כל רמה מעוררת גבוהה מרמת היסוד באנרגיית הפוטון המתאים:

רמהאנרגיה (eV)
n=1n=1−5.0+0=−5.0-5.0+0=-5.0
n=2n=2−5.0+2.0=−3.0-5.0+2.0=-3.0
n=3n=3−5.0+3.1=−1.9-5.0+3.1=-1.9
n=4n=4−5.0+4.0=−1.0-5.0+4.0=-1.0
יינון (n→∞n\to\infty)00

סעיף ד

תשובה:

1.2 eV1.2\,\text{eV}

האלקטרונים המהירים ביותר משתחררים על ידי הפוטונים האנרגטיים ביותר בקרינה, בעלי אורך הגל הקצר ביותר (200 nm200\,\text{nm}):

Eph=1240200=6.2 eVE_{ph}=\frac{1240}{200}=6.2\,\text{eV}

מהאנרגיה הזאת 5.0 eV5.0\,\text{eV} משמשים ליינון, והשאר הוא אנרגיה קינטית:

Ek=6.2−5.0=1.2 eVE_k=6.2-5.0=1.2\,\text{eV}

שאלה 20 · ארבעה קווים נראים בספקטרום הפליטה של המימןבאורך בגרות · בדרך לבגרות

מחברים שפופרת ובה גז מימן חד־אטומי למקור מתח גבוה, והגז פולט אור. מעבירים את האור דרך ספקטרוסקופ, ובתחום הנראה מופיעים ארבעה קווים בהירים בלבד, באורכי הגל 410 nm410\,\text{nm}, 434 nm434\,\text{nm}, 486 nm486\,\text{nm} ו־656 nm656\,\text{nm} (ראו איור).

רמות האנרגיה של אטום המימן הן En=−13.6n2 eVE_n=-\frac{13.6}{n^2}\,\text{eV}, כאשר n=1,2,3,…n=1,2,3,\dots.

א.

חשבו את האנרגיה של הפוטונים בכל אחד מארבעת הקווים.

ב.

אור לבן מכיל את כל צבעי הקשת. מדוע בספקטרום של המימן מופיעים רק קווים מסוימים, ולא כל הצבעים?

ג.

חשבו את האנרגיה של שש הרמות הראשונות של אטום המימן ושרטטו דיאגרמת רמות.

ד.

כמה מעברים שונים (כלפי מטה) אפשריים בין שש הרמות האלה? כמה קווים שונים יכולים להופיע לכן בספקטרום?

ה.

איזה מעבר יוצר כל אחד מארבעת הקווים הנראים?

◂ פתרון מלא לשאלה 20

סעיף א

תשובה:

3.023.02, 2.862.86, 2.552.55, 1.891.89 (eV\text{eV})

E[eV]=1240λ[nm]E[\text{eV}]=\frac{1240}{\lambda[\text{nm}]}:

אורך גל (nm)410434486656
אנרגיה (eV)3.022.862.551.89

סעיף ב

תשובה:

כי לאטום יש רמות אנרגיה בדידות, ופוטון נפלט רק באנרגיה ששווה להפרש בין שתי רמות.

לפי מודל בוהר, האלקטרון באטום יכול להימצא רק ברמות אנרגיה מסוימות (בדידות). אטום פולט פוטון כשהאלקטרון יורד מרמה גבוהה לרמה נמוכה, ואנרגיית הפוטון שווה להפרש בין הרמות: Eph=∣Ef−Ei∣E_{ph}=|E_f-E_i|. יש רק מספר מוגבל של הפרשים כאלה, ולכן רק אורכי גל מסוימים נפלטים, וכל אחד מהם נראה כקו.

סעיף ג

תשובה:

−13.6-13.6, −3.40-3.40, −1.51-1.51, −0.85-0.85, −0.54-0.54, −0.38-0.38 (eV\text{eV})

רמהn=1n=1n=2n=2n=3n=3n=4n=4n=5n=5n=6n=6
אנרגיה (eV)−13.6-13.6−3.40-3.40−1.51-1.51−0.85-0.85−0.544-0.544−0.378-0.378

סעיף ד

תשובה:

15 מעברים, ולכן עד 15 קווים

כל זוג רמות נותן מעבר אחד כלפי מטה. מכל רמה אפשר לרדת לכל אחת מהרמות שמתחתיה:

5+4+3+2+1=15(=6⋅52)5+4+3+2+1=15\quad\left(=\frac{6\cdot5}{2}\right)

לכן יכולים להופיע עד 15 קווים, אבל רק ארבעה מהם בתחום הנראה; השאר על־סגולים או תת־אדומים.

סעיף ה

תשובה:

656656: 3→23\to2; 486486: 4→24\to2; 434434: 5→25\to2; 410410: 6→26\to2

מחפשים הפרשי רמות שמתאימים לאנרגיות מסעיף א. כל המעברים לרמה n=2n=2 (E2=−3.40 eVE_2=-3.40\,\text{eV}):

E3−E2=−1.51+3.40=1.89 eV  →  656 nmE_3-E_2=-1.51+3.40=1.89\,\text{eV}\;\to\;656\,\text{nm}
E4−E2=−0.85+3.40=2.55 eV  →  486 nmE_4-E_2=-0.85+3.40=2.55\,\text{eV}\;\to\;486\,\text{nm}
E5−E2=−0.544+3.40≈2.86 eV  →  434 nmE_5-E_2=-0.544+3.40\approx2.86\,\text{eV}\;\to\;434\,\text{nm}
E6−E2=−0.378+3.40≈3.02 eV  →  410 nmE_6-E_2=-0.378+3.40\approx3.02\,\text{eV}\;\to\;410\,\text{nm}

מעברים לרמת היסוד משחררים לפחות 10.2 eV10.2\,\text{eV} (על־סגול), ומעברים לרמה n=3n=3 לכל היותר 1.51 eV1.51\,\text{eV} (תת־אדום). לכן כל הקווים הנראים הם מעברים לרמה n=2n=2.

עוד 24 שאלות על רמות אנרגייה: ספקטרום פליטה ובליעה ויינון

השאלות המלאות, עם הפתרונות, במחולל המבחנים.

  1. רמות אנרגייה באטום מימן: אטומי מימן באטמוספרה העליונה (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    בשכבות העליונות של האטמוספרה של כדור הארץ, בגובה של מאות קילומטרים, יש אטומי מימן בודדים. הגז דליל מאוד, והאטומים נמצאים בתחילה ברמת היסוד.…

  2. עירור אטומי גז בהתנגשות עם אלקטרונים מואצים (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    בשפופרת המכילה גז XX דליל, אלקטרונים יוצאים ממנורת להט ומואצים ממנוחה במתח של U=9.0 VU=9.0\,\text{V}. אחרי ההאצה הם עוברים בין אטומי הגז,…

  3. ענן גז קר ליד כוכב: רמות אנרגייה, בליעה ופליטה (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    אסטרונומים חוקרים ענן של גז קר ודליל, העשוי מאטומים של יסוד XX , הנמצא בין כוכב חם לבין טלסקופ. אור הכוכב, שהספקטרום שלו רציף, עובר דרך…

  4. ספקטרום בליעה של ענן גז קר ורמות האנרגייה של האטום (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    אסטרונומית חוקרת ענן גז קר בחלל. אור של כוכב חם, שיש בו קרינה על־סגולה בתחום רציף של אורכי גל 120 nm≤λ≤300 nm120\,\text{nm}\le\lambda\le 300\,\text{nm},…

  5. ענן גז קר בין כוכב לטלסקופ: בליעה, פליטה ויינון (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    אסטרונומים צפו באמצעות טלסקופ חלל בכוכב חם, שהקרינה שלו עוברת בדרכה אלינו דרך ענן גז קר של היסוד X. בענן הצפיפות והטמפרטורה נמוכות, ואפשר…

  6. עוצמת קרינה שעברה דרך גז X: רמות אנרגייה מבליעה (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    חוקרים בדקו גז דליל של אטומי היסוד X. כל אטומי הגז היו ברמת היסוד. בעזרת מונוכרומטור הם שלחו דרך הגז, בכל פעם, קרינה על־סגולה באורך גל אחד,…

  7. רמות האנרגייה של אטום המימן: סדרת פשן, עירור בפוטון ובאלקטרון ויינון (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    בתרשים שלפניכם מתוארות כמה מרמות האנרגייה של אטום המימן.

  8. רמות אנרגייה של אדי מתכת: ספקטרום בליעה והתנגשויות אלקטרונים (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    צוות מהנדסים שמפתח מנורה חדשה בודק את רמות האנרגייה של אדי מתכת מסוימת. האדים נמצאים בשפופרת סגורה העשויה מקוורץ (שאינו בולע קרינה…

  9. אדי מתכת X: אנרגיית יינון, רמות אנרגייה וספקטרום (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    במעבדות פיזיקה משתמשים בנורות ספקטרליות שמכילות אדים של מתכת. בשאלה זו עוסקים במתכת שנסמן ב־XX. דרך שפופרת המכילה גז דליל וקר של אטומי XX…

  10. ספקטרום בליעה של אדי מתכת ורמות אנרגייה (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    חוקרים ערכו ניסוי למדידת רמות אנרגייה של אטום של יסוד מתכתי. לשם כך הם העבירו קרינה בעלת ספקטרום רציף דרך שפופרת שמכילה אדים דלילים של…

  11. שני ניסויים בתא אדים: קרינה על־סגולה ואלקטרונים של 2.9 eV (באורך בגרות · בינונית)

    בקבוצת מחקר רוצים למפות את רמות האנרגיה של אטומי יסוד מסוים. מכניסים אדים של היסוד לתא שקוף, וכל האטומים ברמת היסוד. עורכים שני ניסויים.…

  12. קווי המימן בספקטרה של כוכבים: מה הם מלמדים על הטמפרטורה (באורך בגרות · בינונית)

    אסטרונומים בוחנים את האור שמגיע מכוכבים. האור נוצר בליבת הכוכב בספקטרום רציף, ובדרכו החוצה עובר דרך האטמוספרה של הכוכב, שיש בה אטומי מימן.…

  13. אדי יסוד X בשפופרת: בליעת קרינה על־סגולה, פליטה ומשמעות המספרים בדיאגרמה (באורך בגרות · בינונית)

    בשפופרת זכוכית שקופה לקרינה על־סגולה יש אדים של יסוד X בלחץ נמוך, וכל האטומים נמצאים ברמת היסוד. דרך השפופרת עוברת אלומה של קרינה…

  14. קווי בלמר בשפופרת מימן חמה: זיהוי ירידות העוצמה וגז זר (באורך בגרות · בינונית)

    כאשר אטומי מימן מעוררים חוזרים לרמה n=2n=2 הם פולטים את קווי סדרת בלמר. ארבעה מקווי הסדרה נמצאים בתחום האור הנראה…

  15. אור לבן דרך אדים במעבדה: בליעה ופליטה בתחום הנראה (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    במעבדה מעבירים אור לבן של נורת להט דרך שפופרת שבה אדים דלילים וקרים של יסוד מסוים. כל האטומים באדים נמצאים ברמת היסוד. לפני השפופרת מוצב…

  16. קרינה על־סגולה דרך גז מימן: בליעה, פליטה ומימן מיואוני (באורך בגרות · ברמת בגרות)

    קרינה על־סגולה שמכילה את כל אורכי הגל בתחום 96 nm≤λ≤125 nm96\,\text{nm}\le\lambda\le125\,\text{nm} עוברת דרך גז של אטומי מימן שנמצאים ברמת היסוד.…

  17. שחזור רמות אנרגייה מתוך ספקטרום פליטה (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    בשפופרת יש גז של אטומי יסוד מסוים בלחץ נמוך. כל האטומים נמצאים בתחילה ברמת היסוד, שהאנרגייה שלה E1=−8.0 eVE_1=-8.0\,\text{eV}. אלומת אלקטרונים,…

  18. עירור באלקטרונים מול עירור בפוטונים: רמות אנרגייה ואורך גל דה־ברויי (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    בשפופרת גז בלחץ נמוך יש אטומים של יסוד YY. בתחילה כל האטומים נמצאים ברמת היסוד (n=1n=1). בתרשים שלפניכם נתונות רמות אנרגייה אחדות של אטום…

  19. גז לא ידוע: רמות אנרגייה מאנרגיות של אלקטרונים מפוזרים (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    שפופרת מכילה גז Y קר, שכל האטומים בו נמצאים ברמת היסוד. דרך השפופרת עוברת אלומת אלקטרונים, שלכולם אותה אנרגייה קינטית E0E_0. מעבר לשפופרת…

  20. גז Y: ספקטרום בליעה, עירור בהתנגשות אלקטרונים וגז חם (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    בתרשים שלפניכם מוצג ספקטרום הבליעה של גז קר ודליל של אטומי היסוד Y (כל האטומים ברמת היסוד), שהתקבל כאשר העבירו דרכו קרינה בעלת ספקטרום רציף…

  21. אטום לא מוכר: רמות אנרגייה מספקטרום בליעה, פליטה, עירור באלקטרונים ויינון (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    אנרגיית היינון של אטום של יסוד XX ממצב היסוד שלו היא 8.0 eV8.0\,\text{eV}. לאטום XX יש שלוש רמות אנרגייה בלבד שהאנרגייה שלהן נמוכה…

  22. שלושה קווי פליטה: שחזור דיאגרמת הרמות (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    גז של אטומים מיסוד לא מוכר מוכנס לשפופרת פריקה. בספקטרום הפליטה של השפופרת (כולל התחום העל־סגול) נמצאו שלושה קווים בלבד, באורכי הגל…

  23. גז Z: שחזור דיאגרמת רמות מספקטרום, ועירור בהתנגשויות אלקטרונים (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    גז דליל של אטומי היסוד ZZ מחומם בפריקה חשמלית. בספקטרום הפליטה שלו בתחום 150 nm<λ<900 nm150\,\text{nm}<\lambda<900\,\text{nm} מופיעים בדיוק שלושה קווים…

  24. שחזור דיאגרמת רמות מספקטרום פליטה ובליעה (באורך בגרות · מעל רמת בגרות)

    גז של יסוד לא מוכר עורר בשפופרת פריקה, וספקטרום הפליטה שלו נמדד. בתחום 150 nm−600 nm150\,\text{nm}-600\,\text{nm} התקבלו חמישה קווים בהירים (ראו…

שאלות מבחינות הבגרות על השיעור

השאלה המלאה, עם פתרון מלא לכל סעיף, בדף של כל בחינה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.