שרשראות התפרקות ואיזוטופ בת - שאלות ותרגילים
כיתות י"א-י"ב · קרינה וחומר - פיזיקה 5 יח"ל (שאלון 036282) · הגרעין ורדיואקטיביות · 18 שאלות
השאלות מסודרות מהקצרה לארוכה ומהקלה לקשה. נסו לפתור לבד, ורק אז פתחו את הפתרון.
שאלה 1 · שלושה צעדים מאקטיניום 227קצרה · קלה
אקטיניום 227, , מתפרק בשרשרת. שלוש ההתפרקויות הראשונות הן, לפי הסדר: , אחריה , ואחריה שוב . נתונים המספרים האטומיים: ראדון (Rn) 86, רדיום (Ra) 88, אקטיניום (Ac) 89, תוריום (Th) 90.
רשמו את שלושת הגרעינים שנוצרים בשרשרת, לפי הסדר, עם מספר המסה והמספר האטומי של כל אחד.
כמה נייטרונים איבד הגרעין מתחילת השרשרת ועד סוף ההתפרקות השלישית?
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
: לא משתנה, עולה ב-1: .
: יורד ב-4, יורד ב-2: .
: .
הגרעינים: , , .
סעיף ב
5 נייטרונים
מספר הנייטרונים :
הגרעין איבד נייטרונים: 4 בשני חלקיקי האלפא (2 בכל אחד), ועוד אחד שהפך לפרוטון בהתפרקות .
שאלה 2 · שרשרת ההתפרקויות של קליפורניום 251קצרה · בינונית
קליפורניום 251 () הוא יסוד מלאכותי שמייצרים בכורי מחקר. הוא מתפרק בשרשרת ארוכה שבה יש רק התפרקויות אלפא ובטא מינוס. נתונים המספרים האטומיים: נפטוניום (Np) 93, פלוטוניום (Pu) 94, אמריציום (Am) 95, קיריום (Cm) 96.
אחרי 3 התפרקויות אלפא והתפרקות בטא מינוס אחת (בסדר כלשהו) מתקבל גרעין . מצאו את המספר האטומי ואת מספר המסה שלו, וזהו אותו.
השרשרת מסתיימת בעופרת יציבה . כמה התפרקויות אלפא וכמה התפרקויות בטא מינוס יש בשרשרת כולה, מקליפורניום 251 ועד עופרת 207?
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
, (נפטוניום 239)
כל התפרקות אלפא: יורד ב-4, יורד ב-2. כל התפרקות בטא מינוס: לא משתנה, עולה ב-1.
הוא נפטוניום: . הסדר של ההתפרקויות לא משנה את התוצאה הסופית.
סעיף ב
11 אלפא, 6 בטא מינוס
רק התפרקות אלפא משנה את מספר המסה:
11 התפרקויות אלפא מורידות את ב-22, ל-. כדי להגיע ל- צריך להעלות אותו ב-6, ולכן .
בדיקה: . ✓
טעות נפוצה: לחשב את מספר הבטא מהפרש המספרים האטומיים בלבד () בלי להתחשב בירידת המטען בהתפרקויות האלפא.
שאלה 3 · ארבע משפחות רדיואקטיביות: מי שייך לסדרת התוריוםקצרה · בינונית
בסדרות ההתפרקות הטבעיות יש רק התפרקויות אלפא ובטא מינוס. סדרת התוריום מתחילה ב- ומסתיימת ב-. סדרת האורניום מתחילה ב-.
אילו מהגרעינים הבאים יכולים להופיע בסדרת התוריום? נמקו.
, , , ,
האם גרעין כלשהו יכול להופיע גם בסדרת התוריום וגם בסדרת האורניום? הסבירו.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
, ,
התפרקות אלפא מקטינה את ב-4, ובטא מינוס לא משנה את . לכן לאורך כל הסדרה משתנה רק בכפולות של 4, והשארית של בחלוקה ב-4 נשמרת. ב-: - שארית 0, ולכן כל הגרעינים בסדרה הם עם שמתחלק ב-4.
✓, ✗, ✓, ✗, ✓.
(התנאי הכרחי. כאן שלושת הגרעינים המתאימים אכן נמצאים בסדרה.)
סעיף ב
לא: ב- השארית של בחלוקה ב-4 היא 2, ובסדרת התוריום 0.
, ולכן בכל גרעיני סדרת האורניום השארית היא 2, ובסדרת התוריום היא 0. אין גרעין עם שתי שאריות שונות, ולכן לשתי הסדרות אין אף גרעין משותף - גם הסוף שלהן שונה (סדרת האורניום מסתיימת בעופרת 206, שגם בה השארית 2).
מסעיף א, למשל, שייך לסדרת האורניום.
טעות נפוצה: לחשוב שאפשר "לעבור" בין הסדרות בעזרת התפרקויות בטא - הן לא משנות את כלל.
שאלה 4 · תוריום 234 שהופרד מאורניום: בת שמתפרקת מידביניים · בינונית
מאורניום טבעי מפרידים כימית מדגם טהור של תוריום 234, , שזמן מחצית החיים שלו ימים. הוא מתפרק ב- לפרוטקטיניום 234 (Pa, ), שזמן מחצית החיים שלו רק דקות, והוא מתפרק ב- לאורניום 234. זמן מחצית החיים של אורניום 234 ארוך מאוד (מאות אלפי שנים), ובשאלה הזאת נחשב אותו ליציב. ברגע יש במדגם גרעיני תוריום 234, ואין בו גרעינים אחרים.
רשמו את משוואות שתי ההתפרקויות.
כמה גרעיני תוריום 234 וכמה גרעיני אורניום 234 יש במדגם אחרי ימים? הסבירו מדוע אפשר להזניח את מספר גרעיני הפרוטקטיניום.
(1) מה הפעילות של התוריום 234 ברגע הזה?
(2) מונה גייגר שמודד את כל חלקיקי הבטא מהמדגם מראה פעילות גדולה פי 2 בערך מזו שחישבתם. הסבירו מדוע.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
;
בכל התפרקות נייטרון הופך לפרוטון: נשאר 234 ו- עולה ב-1.
סעיף ב
גרעיני תוריום ו- גרעיני אורניום (בקירוב טוב)
ימים הם שני זמני מחצית חיים של התוריום:
התפרקו גרעיני תוריום, וכל אחד מהם הפך לפרוטקטיניום. הפרוטקטיניום חי בממוצע כדקה-שתיים - זמן זעיר לעומת ימים - ולכן כמעט כל גרעין פרוטקטיניום שנוצר כבר הפך לאורניום. רק הגרעינים שנוצרו בדקות האחרונות עוד לא התפרקו, וזה חלק זניח. לכן:
סעיף ג
(1) (2) כל התפרקות תוריום מלווה תוך דקות בהתפרקות פרוטקטיניום, ולכן הפעילות הכוללת
(1)
(2) גם הפרוטקטיניום פולט בטא. מכיוון שהוא מתפרק תוך דקות, מספר גרעיני הפרוטקטיניום במדגם כמעט לא משתנה: בכל שנייה נוצרים בדיוק כמה שמתפרקים. קצב היצירה שלו הוא קצב ההתפרקות של התוריום, ולכן גם הפעילות של הפרוטקטיניום היא . המונה סופר את שני הסוגים:
טעות נפוצה: לחשוב שלפרוטקטיניום פעילות זניחה כי יש ממנו מעט גרעינים. יש ממנו מעט, אבל קבוע הדעיכה שלו גדול מאוד, והמכפלה שווה לפעילות התוריום.
שאלה 5 · גנרטור גרמניום-גליום: חליבה חוזרת של גליום 68ביניים · קשה
בבתי חולים מפיקים גליום 68 לסריקות PET מ"גנרטור". בגנרטור יש גרמניום 68, שזמן מחצית החיים שלו ימים. גרעין גרמניום 68 קולט אלקטרון מהאטום והופך לגליום 68 (Ga, ), שזמן מחצית החיים שלו דקות. גליום 68 מתפרק בפליטת פוזיטרון לאבץ (Zn, ) יציב.
הפעילות של הגרמניום בגנרטור היא .
רשמו את משוואת ההתפרקות של גליום 68.
הגנרטור עומד סגור יום שלם. הסבירו מדוע אחרי זמן כזה מספר גרעיני הגליום בגנרטור כמעט לא משתנה, ומדוע אז הפעילות של הגליום שווה לפעילות של הגרמניום. כמה גרעיני גליום 68 יש אז בגנרטור?
מה היחס בין מספר גרעיני הגרמניום למספר גרעיני הגליום בגנרטור במצב שבסעיף ב?
ברגע "חולבים" את הגנרטור: שוטפים ממנו את כל הגליום, ונשאר רק הגרמניום. אפשר להראות שאחר כך הפעילות של הגליום בגנרטור היא
(1) הראו שהנוסחה מתאימה למצב ב- ולמצב אחרי זמן ארוך.
(2) הטכנאי צריך לחלוב שוב כשפעילות הגליום בגנרטור היא מהמרבית. כמה זמן אחרי החליבה הראשונה זה יקרה? מה תהיה פעילות הגליום אם יחלוב כבר אחרי דקות?
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
בפליטת פוזיטרון פרוטון הופך לנייטרון: לא משתנה ו- יורד ב-1.
סעיף ב
קצב היצירה של הגליום שווה לקצב ההתפרקות שלו; ;
הגליום נוצר בקצב שווה לפעילות הגרמניום, והגרמניום כמעט לא דועך במשך יום ( ימים ≫ יום), ולכן קצב היצירה קבוע. הגליום מתפרק בקצב , שגדל ככל שמצטבר גליום. כל עוד היצירה מהירה מההתפרקות גדל; כשהקצבים משתווים, מפסיק להשתנות. זה קורה אחרי כמה זמני מחצית חיים של הגליום - שעות ספורות, ויום הוא כ-21 זמני מחצית חיים.
במצב הזה קצב ההתפרקות של הגליום - כלומר הפעילות שלו - שווה לקצב היצירה שלו, שהוא הפעילות של הגרמניום:
סעיף ג
הפעילויות שוות: , ולכן
יש מעט מאוד גליום לעומת גרמניום, אבל כל גרעין גליום מתפרק מהר הרבה יותר, וכך הפעילויות שוות.
סעיף ד
(1) , ו- (2) אחרי ; אחרי - כ- (כ-)
(1) ב-: , ולכן - מיד אחרי החליבה אין גליום. אחרי זמן ארוך , ו- - המצב היציב מסעיף ב. (הנוסחה מניחה ש- קבוע, וזה נכון לשעות ספורות.)
(2)
אחרי דקות:
טעות נפוצה: לחשוב שהגליום "מתמלא" בקצב קבוע עד , כלומר ב- מגיעים ל-. ההצטברות מאטה, כי ככל שיש יותר גליום יותר ממנו מתפרק. אחרי זמן מחצית חיים אחד מגיעים ל-, אחרי שניים ל-.
שאלה 6 · שרשרת ההתפרקויות של נפטוניום 237באורך בגרות · בדרך לבגרות
נפטוניום־237 פותח שרשרת של התפרקויות רדיואקטיביות. בכל שורה בטבלה רשום איזוטופ, סוג ההתפרקות שלו, והיסוד שנוצר בהתפרקות. התוצר של כל שורה הוא האיזוטופ של השורה הבאה.
השלימו את הטבלה.
רשמו את השרשרת כסדרה של איזוטופים עם חצים, וציינו על כל חץ את סוג ההתפרקות. מהו התוצר האחרון?
כמה התפרקויות וכמה התפרקויות יש בשרשרת מנפטוניום־237 עד אסטטין־217? הראו שאפשר לקבל את התשובה גם בלי הטבלה, רק מהאיזוטופ הראשון והאחרון.
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
Np 93/144/237; Pa 91/142/233; U 92/141/233; Th 90/139/229; Ra 88/137/225; Ac 89/136/225; Fr 87/134/221
הכללים: בהתפרקות נפלט , ולכן קטן ב־4 ו־ קטן ב־2. בהתפרקות נייטרון הופך לפרוטון: לא משתנה ו־ גדל ב־1. בכל שורה .
(הנתון בשורה השנייה, 142 נייטרונים, הוא בדיקה: .)
טעות נפוצה: להקטין את בהתפרקות . האלקטרון כמעט חסר מסה ואינו נוקלאון.
סעיף ב
מהטבלה:
הפרנציום מתפרק ב־ ל־, : אסטטין־217, .
סעיף ג
5 התפרקויות ו־2 התפרקויות
בטבלה: חמש התפרקויות ושתיים .
בלי הטבלה: רק התפרקויות משנות את , כל אחת ב־4:
חמש התפרקויות מקטינות את ב־, כלומר מ־93 ל־83. בפועל הסופי הוא 85, ולכן היו התפרקויות (כל אחת מגדילה את ב־1).
שאלה 7 · תחילת סדרת אורניום 235 בתרשים נייטרונים–פרוטוניםבאורך בגרות · בדרך לבגרות
אורניום־235 () פותח שרשרת של התפרקויות ו־ שמסתיימת בעופרת־207 היציבה ().
באיור מוצגים שבעת האיזוטופים הראשונים בשרשרת, ממוספרים 1 עד 7 לפי הסדר. כל איזוטופ מסומן בנקודה: על הציר האופקי מספר הפרוטונים , ועל הציר האנכי מספר הנייטרונים . כל חץ מייצג התפרקות אחת. איזוטופ 1 הוא אורניום־235.
היסודות: (רדון), , (רדיום), (אקטיניום), (תוריום), (פרוטקטיניום), (אורניום).

כיצד משתנים ו־ בהתפרקות ובהתפרקות ? איך נראה כל אחד מסוגי החצים בתרשים?
קבעו את סוג כל אחת משש ההתפרקויות בתרשים.
זהו את האיזוטופים 2 עד 7: רשמו לכל אחד את הסימול עם המספר האטומי ומספר המסה.
כמה התפרקויות וכמה התפרקויות יש בשרשרת כולה, מאורניום־235 עד עופרת־207? כמה מהן מתרחשות אחרי איזוטופ 7?
הראו שמספר המסה של כל איזוטופ בשרשרת זו נותן שארית 3 בחלוקה ב־4. האם עופרת־206 יכולה להופיע בשרשרת?
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
: ו־ קטנים ב־2 כל אחד – חץ אלכסוני שמאלה ולמטה. : גדל ב־1 ו־ קטן ב־1 – חץ קצר ימינה ולמטה.
התפרקות : הגרעין פולט גרעין הליום – שני פרוטונים ושני נייטרונים. לכן:
בתרשים החץ עובר שתי משבצות שמאלה ושתיים למטה (אלכסון).
התפרקות : בגרעין נייטרון הופך לפרוטון, ונפלטים אלקטרון ואנטי־נייטרינו. לכן:
בתרשים החץ עובר משבצת אחת ימינה ואחת למטה. מספר המסה לא משתנה.
סעיף ב
: ; : ; : ; : ; : ; :
קוראים מהתרשים את של כל נקודה, ובודקים את השינוי:
בדיקה לאיזוטופ 1: ו־, בהתאמה לאורניום־235.
סעיף ג
, , , , ,
מספר המסה הוא , והיסוד נקבע לפי :
שימו לב: איזוטופים 2 ו־5 הם שני איזוטופים שונים של אותו יסוד (תוריום) – אותו ומספר נייטרונים שונה.
סעיף ד
בסך הכול ו־; אחרי איזוטופ 7: ו־.
מספר ההתפרקויות נקבע לפי מספר המסה, כי רק משנה אותו (ב־4):
מספר ההתפרקויות נקבע לפי המספר האטומי. שבע התפרקויות מקטינות את ב־, ל־. העופרת היא , ולכן צריך להגדיל את ב־4, כלומר:
בתרשים כבר מופיעות התפרקויות ו־ התפרקויות (סעיף ב). לכן מרדון־219 ועד עופרת־207 נשארות התפרקויות ו־ התפרקויות .
בדיקה ישירה: ; , ו־.
סעיף ה
משתנה רק בקפיצות של 4, ו־; עופרת־206 () לא יכולה להופיע.
התפרקות מקטינה את ב־4, והתפרקות לא משנה אותו. לכן השארית של בחלוקה ב־4 נשמרת לאורך כל השרשרת. עבור האיזוטופ הראשון:
ולכן לכל האיזוטופים בשרשרת (למשל , , , , ).
עבור עופרת־206: , שארית 2. לכן היא לא יכולה להיווצר בשרשרת שמתחילה באורניום־235 (היא שייכת לשרשרת אחרת, שמתחילה באורניום־238: ).
שאלה 8 · שרשרת בטא של תוצר ביקוע: מקסנון 140 לצריום 140באורך בגרות · בדרך לבגרות
בכור גרעיני נוצרים גרעינים שיש בהם עודף נייטרונים. אחד מהם הוא קסנון־140 (). הוא פותח שרשרת של ארבע התפרקויות בזו אחר זו, שמסתיימת בצריום־140 היציב:
.
מצאו את מספר הפרוטונים ואת מספר הנייטרונים בכל אחד מחמשת האיזוטופים. מה משותף לכולם?
רשמו את משוואת ההתפרקות של צזיום־140, ותארו מה קורה בתוך הגרעין.
חשבו את היחס בקסנון־140 ובצריום־140. היעזרו בתוצאה כדי להסביר מדוע כל ההתפרקויות בשרשרת הן .
ברגע מסוים יש בדגימה גרעיני קסנון־140, ואין בה עדיין איזוטופים אחרים מהשרשרת. כמה אלקטרונים ייפלטו בסך הכול מהדגימה עד שכל הגרעינים יהפכו לצריום־140?
דקות אחרי הרגע שבסעיף ד, כמעט כל הגרעינים בדגימה הם גרעיני בריום־140. הסבירו מדוע, וחשבו את הפעילות של הבריום־140 ברגע זה.
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
Xe: ; Cs: ; Ba: ; La: ; Ce: . לכולם אותו מספר מסה, .
בהתפרקות נייטרון בגרעין הופך לפרוטון, ולכן גדל ב־1, קטן ב־1 ו־ לא משתנה. מתחילים מ־, :
לכולם אותו מספר מסה, כי בהתפרקות מספר הנוקלאונים נשמר.
סעיף ב
; נייטרון הופך לפרוטון.
בתוך הגרעין אחד הנייטרונים הופך לפרוטון:
האלקטרון והאנטי־נייטרינו נוצרים ברגע ההתפרקות ונפלטים מהגרעין – הם לא היו בתוכו קודם.
בדיקת שימור: מספר הנוקלאונים , והמטען .
סעיף ג
, ; בגרעינים יש עודף נייטרונים, וכל התפרקות מחליפה נייטרון בפרוטון ומקטינה את היחס עד לגרעין יציב.
לגרעין היציב של מספר מסה זה יש יחס של כ־. לגרעיני השרשרת יש יותר מדי נייטרונים ביחס לפרוטונים. התפרקות הופכת נייטרון לפרוטון, ולכן היא מקטינה את ומגדילה את – ומקרבת את הגרעין ליציבות. כל התפרקות בשרשרת עושה צעד כזה, עד שמגיעים לצריום־140 היציב.
התפרקות לא הייתה עוזרת: היא מוציאה שני פרוטונים ושני נייטרונים, ולא מתקנת את עודף הנייטרונים.
סעיף ד
כל גרעין קסנון עובר ארבע התפרקויות עד צריום (מ־ ל־), ובכל התפרקות נפלט אלקטרון אחד:
סעיף ה
קסנון וצזיום חיים שניות ודקה, והתפרקו כמעט כולם; בריום כמעט לא התפרק ב־20 דקות. .
למה כמעט הכול בריום: הם כ־ זמני מחצית חיים של קסנון () וכ־ זמני מחצית חיים של צזיום (). לכן כמעט כל גרעיני הקסנון והצזיום כבר התפרקו והפכו לבריום. מצד שני, דקות הן חלק זעיר מזמן מחצית החיים של הבריום ( ימים), ולכן כמעט אף גרעין בריום עוד לא התפרק ללנתן. לכן:
טעות נפוצה: להשתמש בזמן מחצית החיים של הקסנון, שפתח את השרשרת. הפעילות של איזוטופ נקבעת לפי קבוע הדעיכה שלו ולפי מספר הגרעינים שלו.
שאלה 9 · התפרקות של יוד־131 לקסנוןבאורך בגרות · ברמת בגרות
האיזוטופ יוד־131 משמש לטיפול במחלות של בלוטת התריס. הוא מתפרק בהתפרקות .
בהתפרקות המספר האטומי של הגרעין גדל ב־, מספר המסה שלו אינו משתנה, ונפלט מן הגרעין אלקטרון – אף שאין בגרעין אלקטרונים. הסבירו מה מתרחש בגרעין, וכיצד נוצר האלקטרון.
בהתפרקות של (יוד) נוצר איזוטופ של היסוד קסנון, .
כתבו את המשוואה של התפרקות היוד לקסנון.
הגרפים שלפניכם מציגים, כפונקציה של הזמן, את מספר גרעיני היוד שטרם התפרקו ואת מספר גרעיני הקסנון שנוצרו. הציר האנכי מייצג את מספר הגרעינים, ; הערכים המספריים שלו אינם נתונים. בזמן היה בדגימה יוד בלבד.
נתון: בזמן הייתה פעילות היוד .

קבעו את זמן מחצית החיים של יוד־131. נמקו את קביעתכם.
חשבו את מספר גרעיני היוד שטרם התפרקו כעבור ימים מתחילת המדידה.
נתון: קסנון־131 הוא איזוטופ יציב.
חשבו את מספר גרעיני הקסנון בדגימה בזמן ימים.
לאחר ההתפרקות, גרעין הקסנון שנוצר פולט לעתים קרובות פוטון שאנרגייתו . הסבירו מהו מקור הפוטון, וקבעו אם פליטתו משנה את המספר האטומי או את מספר המסה של גרעין הקסנון.
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
נויטרון בגרעין הופך לפרוטון, ובתהליך נוצרים אלקטרון ואנטי־נייטרינו () הנפלטים מן הגרעין; מספר הנוקלאונים לא השתנה, ומספר הפרוטונים גדל ב־.
בגרעין יש רק פרוטונים ונויטרונים. האלקטרון נוצר ברגע ההתפרקות: אחד הנויטרונים בגרעין הופך לפרוטון, ובתהליך נוצרים אלקטרון ואנטי־נייטרינו:
•הפרוטון נשאר בגרעין – לכן המספר האטומי (מספר הפרוטונים) גדל ב־.
•נויטרון "הוחלף" בפרוטון – מספר הנוקלאונים, כלומר מספר המסה , לא השתנה.
•האלקטרון והאנטי־נייטרינו נפלטים מן הגרעין. המטען נשמר: .
טעות נפוצה: לכתוב שהאלקטרון הוא אחד מאלקטרוני האטום שסביב הגרעין, או שהיה "כלוא" בגרעין.
סעיף ב
בהתפרקות המספר האטומי גדל ב־ (), ומספר המסה אינו משתנה:
בדיקה:
•מספר המסה: .
•המטען: .
סעיף ג
ימים
קביעה: ימים.
נימוק: הגרף היורד מתאר את מספר גרעיני היוד שטרם התפרקו, והגרף העולה – את מספר גרעיני הקסנון שנוצרו. כל גרעין יוד שמתפרק הופך לגרעין קסנון אחד, ובתחילה לא היה קסנון, ולכן בכל רגע:
בנקודת החיתוך , ולכן , כלומר – בדיוק מחצית מן הגרעינים התפרקו. החיתוך מתרחש ב־ ימים, וזהו זמן מחצית החיים.
(בדיקה מן הגרף: הגרף היורד מתחיל ב־ משבצות, ב־ ימים הוא ב־ משבצות וב־ ימים ב־ משבצות – מחצית בכל ימים.)
סעיף ד
גרעינים
קבוע הדעיכה (דף הנוסחאות):
מספר הגרעינים ההתחלתי מן הפעילות:
חוק הדעיכה אחרי ימים :
(בדיקה: זמני מחצית חיים, ו־.)
טעות נפוצה: לחשב את בימים () ואז לחלק בו את הנתון ב־ (התפרקויות בשנייה) – יש להמיר את הזמן לשניות.
סעיף ה
גרעינים
הקסנון יציב, ולכן כל גרעין קסנון שנוצר נשאר. כל גרעין יוד שהתפרק הפך לגרעין קסנון אחד, ולכן:
ימים הם בדיוק זמני מחצית חיים, ולכן נשארו
(מן הגרף: ב־ ימים הגרף היורד ב־ משבצות והגרף העולה ב־ משבצות, מתוך .)
טעות נפוצה: לחשב את מספר גרעיני היוד () ולהציג אותו כתשובה.
סעיף ו
גרעין הקסנון נוצר במצב מעורר; במעבר לרמה נמוכה יותר הוא פולט את הפרש האנרגייה כפוטון . פליטת אינה משנה את ואת .
לגרעין, כמו לאטום, יש רמות אנרגייה בדידות. לאחר התפרקות גרעין הבת (הקסנון) נשאר במקרים רבים ברמה מעוררת – באנרגייה גבוהה מרמת היסוד שלו.
הגרעין עובר מן הרמה המעוררת לרמה נמוכה יותר ופולט את הפרש האנרגייה כפוטון: . הפרשי האנרגייה בין רמות הגרעין גדולים מאוד (סדר גודל של , לעומת באטום), ולכן הפוטון הוא קרינת (אורך גל ).
פוטון הוא חסר מטען וחסר מסה: הרכב הגרעין לא משתנה – אותם פרוטונים ו־ נויטרונים. לכן המספר האטומי ומספר המסה אינם משתנים; רק האנרגייה של הגרעין קטנה.
שאלה 10 · התפרקויות: פולוניום, עופרת וביסמוט; רדיום 228 במשפחת התוריוםבאורך בגרות · ברמת בגרות
גרעינים רדיואקטיביים יכולים לפלוט חלקיקי , , וקרינת .
בגרעין אין אלקטרונים ואין פוזיטרונים, ובכל זאת יש גרעינים שפולטים חלקיקי ויש גרעינים שפולטים חלקיקי . כתבו משוואה של התהליך המתרחש בתוך הגרעין בכל אחד משני סוגי ההתפרקות, וקבעו כיצד משתנים בכל אחד מהם המספר האטומי ומספר המסה של הגרעין.
גרעין של פולוניום, , מתפרק לגרעין של עופרת, . גרעין העופרת מתפרק לגרעין של ביסמוט, .
בכל התפרקות נפלט חלקיק או חלקיק .
רשמו את המשוואות של שתי ההתפרקויות, ו־, וחשבו את , המספר האטומי של , ואת , מספר המסה של .
ברגע יש בדגימה של חומר רדיואקטיבי גרעינים. ברגע מסוים, , מספר הגרעינים שכבר התפרקו גדול פי ממספר הגרעינים שעדיין לא התפרקו.
בטאו את באמצעות זמן מחצית החיים . פרטו את שיקוליכם.
"משפחה רדיואקטיבית" היא סדרת התפרקויות שמתחילה בגרעין אחד ("ראש המשפחה"). ראש אחת המשפחות הוא תוריום 232, , ובסדרה זו נוצר גם רדיום 228, .
זמן מחצית החיים של רדיום 228 הוא שנים, וזמן מחצית החיים של תוריום 232 הוא שנים. גיל כדור הארץ הוא כ־ שנים.
הוכיחו כי רדיום שהיה קיים בזמן היווצרות כדור הארץ כבר אינו קיים היום.
קבעו אם היום קיים בטבע רדיום . נמקו.
◂ פתרון מלא לשאלה 10
סעיף א
: ( גדל ב־1, לא משתנה); : ( קטן ב־1, לא משתנה).
חלקיקי בטא נוצרים ברגע ההתפרקות, כאשר נוקלאון אחד בגרעין הופך לנוקלאון מסוג אחר.
התפרקות : נויטרון הופך לפרוטון, ונפלטים אלקטרון ואנטי־נייטרינו:
בגרעין נוסף פרוטון ונעלם נויטרון: גדל ב־1, ומספר הנוקלאונים לא משתנה.
התפרקות : פרוטון הופך לנויטרון, ונפלטים פוזיטרון ונייטרינו:
קטן ב־1, ו־ לא משתנה.
בשתי המשוואות נשמרים המטען (המספרים התחתונים) ומספר הנוקלאונים (המספרים העליונים).
סעיף ב
, ; ;
בכל התפרקות נשמרים מספר הנוקלאונים () והמטען ().
ההתפרקות : מספר המסה לא השתנה (), ולכן נפלט חלקיק (חלקיק היה מקטין את ב־4), ו־ משתנה ב־1.
•אילו נפלט , היה , כלומר – המספר האטומי של פולוניום. אבל קובע את היסוד, ועופרת אינה פולוניום – לכן זה בלתי אפשרי.
•לכן נפלט :
ההתפרקות : המספר האטומי קטן מ־ ל־, כלומר ב־2. חלקיק משנה את ב־1 בלבד, ולכן נפלט חלקיק :
סעיף ג
נסמן ב־ את מספר הגרעינים שלא התפרקו ברגע . מספר הגרעינים שהתפרקו הוא , ולפי הנתון:
מדף הנוסחאות:
שיקול פשוט: בכל זמן מחצית חיים מספר הגרעינים שלא התפרקו קטן פי 2:
שלושה זמני מחצית חיים ().
טעות נפוצה: להציב או כמספר הגרעינים שהתפרקו – הנתון הוא יחס בין שתי הקבוצות, והגרעינים שנשארו הם שמינית מהמספר ההתחלתי.
סעיף ד
חלפו כ־ זמני מחצית חיים: נשאר חלק – פחות מגרעין אחד, גם אילו כל כדור הארץ היה רדיום.
החלק שנשאר: מ־ ו־ מקבלים :
הערכה בהגזמה ניכרת של מספר הגרעינים ההתחלתי: גם אילו כל מסת כדור הארץ () הייתה רדיום 228 (מסת גרעין ):
מספר הגרעינים שהיו נשארים היום:
מספר גרעינים קטן בהרבה מ־1 פירושו שלא נשאר אף גרעין: כל הרדיום 228 הקדום התפרק.
סעיף ה
כן – הוא נוצר כל הזמן מהתפרקות תוריום 232, שכ־ ממנו עדיין קיים.
קביעה: כן, היום קיים בטבע רדיום 228.
נימוק: רדיום 228 הוא חוליה בשרשרת ההתפרקויות של תוריום 232. זמן מחצית החיים של תוריום 232 ארוך מגיל כדור הארץ, ולכן רוב התוריום הקדום עדיין קיים:
התוריום ממשיך להתפרק, וכל התפרקות כזו יוצרת גרעין רדיום 228 חדש. לכן הרדיום 228 מתחדש כל הזמן: הרדיום שקיים היום אינו זה שהיה בזמן היווצרות כדור הארץ (הוא התפרק, כפי שהוכח בסעיף ד), אלא רדיום שנוצר בעשרות השנים האחרונות.
טעות נפוצה: להסיק מסעיף ד שרדיום 228 אינו קיים כלל – סעיף ד עוסק רק ברדיום שהיה קיים בזמן היווצרות כדור הארץ.
שאלה 11 · רדיום־224 במעבדה: דעיכה, אקטיביות ובת רדיואקטיביתבאורך בגרות · ברמת בגרות
רדיום־224, , הוא יסוד רדיואקטיבי הפולט קרינת אלפא. בהתפרקותו נוצר ראדון־220, , שגם הוא יסוד רדיואקטיבי. רדיום־224 משמש בטיפול קרינתי בגידולים סרטניים: מקורות זעירים שלו מוחדרים לתוך הגידול.
מעבדה הכינה מקור כזה ושמרה אותו בתוך אמפולת זכוכית סגורה. לפי נוהל הבטיחות של המעבדה, שומרים אמפולה כזאת במחסן מוגן, ומותר להעביר אותה לפינוי רק כאשר האקטיביות (הפעילות) של הרדיום שבה ירדה לכל היותר ל־, .
הסבירו את המשמעות הפיזיקלית של המשפט: "האקטיביות של הרדיום באמפולה היא ".
בהתפרקות של גרעין רדיום־224 לראדון נפלט חלקיק אלפא יחיד.
כתבו את המשוואה של התפרקות זו, וציינו את מספר המסה ואת המספר האטומי של גרעין הראדון.
לפניכם גרף של מספר גרעיני הרדיום־224 באמפולה כפונקציה של הזמן. בתחילת המדידה היו באמפולה גרעיני רדיום.

על פי הגרף, קבעו בקירוב את זמן מחצית החיים של רדיום־224. פרטו את שיקוליכם.
רשמו נוסחה המתארת את האקטיביות כפונקציה של הזמן.
חשבו כעבור כמה זמן מתחילת המדידה תרד האקטיביות של הרדיום באמפולה לערך שבנוהל הבטיחות.
לפי חישוב, במשך הימים הראשונים מתחילת המדידה נוצרו באמפולה כ־ אטומי ראדון.
בבדיקה שנערכה ימים לאחר תחילת המדידה, כמעט שלא נמצאו באמפולה אטומי ראדון.
נתון: כל הרדיום המתפרק נהפך לראדון, והאמפולה סגורה היטב, כך שאטומי הראדון אינם יכולים לצאת ממנה.
הסבירו את הסתירה בין תוצאות החישובים לבין תוצאות המדידה.
◂ פתרון מלא לשאלה 11
סעיף א
בכל שנייה מתפרקים באמפולה גרעיני רדיום (ונפלטים חלקיקי אלפא).
אקטיביות (פעילות) של מקור רדיואקטיבי היא מספר הגרעינים המתפרקים ביחידת זמן: . היחידה פירושה התפרקות אחת בשנייה, ו־.
לכן המשפט אומר: באמפולה מתפרקים גרעיני רדיום בכל שנייה, ובכל התפרקות נפלט חלקיק אלפא אחד. הערך מתאר את קצב ההתפרקות ברגע מסוים – הוא אינו מספר הגרעינים שנותרו, והוא קטן עם הזמן.
סעיף ב
; מספר מסה , מספר אטומי .
חלקיק אלפא הוא גרעין הליום: (שני פרוטונים ושני נויטרונים).
בהתפרקות גרעינית נשמרים מספר הנוקלאונים (מספר המסה) והמטען (המספר האטומי):
•מספר המסה:
•המספר האטומי:
משוואת ההתפרקות:
לגרעין הראדון: מספר מסה , מספר אטומי .
סעיף ג
ימים
זמן מחצית החיים הוא הזמן שבו מספר הגרעינים שלא התפרקו קטן פי .
מהגרף: בתחילת המדידה . מחצית מכך היא . מעבירים קו אופקי מ־ שעל הציר האנכי עד העקומה, ומשם קו אנכי לציר הזמן: מתקבל ימים.
בדיקה בנקודה נוספת: אחרי שתי מחציות חיים צריכים להישאר גרעינים – ובגרף זה קורה בערך ב־ ימים, כמצופה.
לכן ימים (קריאה בין ל־ ימים סבירה).
סעיף ד(1)
, כאשר ו־.
מדף הנוסחאות: ו־. לכן
כאשר היא האקטיביות ההתחלתית, וקבוע הדעיכה מתקבל מזמן מחצית החיים: .
סעיף ד(2)
ימים ().
קבוע הדעיכה ביחידות SI. האקטיביות נמדדת ב־, ולכן את יש לחשב ב־:
(כלומר כ־ – הרבה מעל .)
(בדיקה: , כלומר כ־ מחציות חיים: ימים ✓.)
טעות נפוצה: לחשב את ב־ ולהשוות את ל־ – כך מקבלים התפרקויות ליום ומשווים אותן להתפרקויות לשנייה.
סעיף ה
הראדון־220 עצמו רדיואקטיבי, עם זמן מחצית חיים קצר מאוד ביחס ל־ ימים – הוא מתפרק כמעט מיד לאחר שנוצר, ולכן אינו מצטבר.
החישוב: לפי הגרף, אחרי ימים נשארו כ־ גרעיני רדיום, כלומר התפרקו כ־ – ולכן נוצרו כ־ אטומי ראדון.
ההסבר לסתירה: החישוב מניח שכל אטום ראדון שנוצר נשאר ראדון. אבל, כפי שנאמר, גם הראדון־220 רדיואקטיבי. זמן מחצית החיים שלו קצר מאוד (כדקה) ביחס ל־ ימים, ולכן כל גרעין ראדון שנוצר מתפרק תוך זמן קצר לגרעין של יסוד אחר. הראדון אינו מצטבר: בכל רגע מספר אטומי הראדון קטן מאוד – בערך כמספר אטומי הראדון שנוצרו בדקות האחרונות.
האמפולה סגורה וכל הרדיום המתפרק הופך לראדון – כלומר הסבר כמו "הראדון (שהוא גז) דלף מהאמפולה" או "הרדיום התפרק ליסוד אחר" נשלל בנתונים. ההסבר שנותר הוא התפרקות הראדון עצמו.
שאלה 12 · אורניום־239 בכור: דעיכה לנפטוניום ופעילותבאורך בגרות · ברמת בגרות
בכור גרעיני, גרעין של אורניום־238 בולע ניטרון והופך לאורניום־239, . האורניום־239 אינו יציב, ובתהליך של שתי דעיכות הוא הופך בסופו של דבר לפלוטוניום־239 – חומר שמשמש דלק לכורים.
האורניום־239 פולט קרינת והופך לאיזוטופ רדיואקטיבי של נפטוניום (). זמן מחצית החיים של אורניום־239 הוא דקות.
כמה פרוטונים וכמה ניטרונים יש בגרעין של איזוטופ הנפטוניום שנוצר?
איזוטופ הנפטוניום שנוצר מתפרק ל־. זמן מחצית החיים של איזוטופ הנפטוניום הוא ימים.
רשמו את המשוואה של התהליך הרדיואקטיבי הזה.
ברגע היו בדגימה גרעינים של (ולא היו בה גרעיני נפטוניום).
ברגע מסוים, , הפרידו בתהליך כימי את האורניום שנותר ואת הנפטוניום שנוצר לשתי מבחנות.
ברגע ההפרדה מספר גרעיני האורניום היה שווה למספר גרעיני הנפטוניום (כ־ גרעינים בכל מבחנה).
הגדירו את המושג "פעילות של מקור רדיואקטיבי", , וציינו יחידות מתאימות.
לאיזה משני החומרים פעילות גדולה יותר ברגע ההפרדה? חשבו פי כמה.
הסבירו מדוע הזמן ארוך במקצת מזמן מחצית החיים של אורניום־239.
חשבו מהו אחוז הגרעינים של נפטוניום שיישארו במבחנת הנפטוניום, ומהו אחוז הגרעינים של אורניום־239 שיישארו במבחנת האורניום, שעות אחרי רגע ההפרדה.
◂ פתרון מלא לשאלה 12
סעיף א
פרוטונים ו־ ניטרונים ().
בפליטת ניטרון בגרעין הופך לפרוטון, ונפלטים אלקטרון ואנטי־ניטרינו:
שימור מספר המסה: , ולכן .
שימור המטען: , ולכן .
•מספר הפרוטונים: .
•מספר הניטרונים: .
טעות נפוצה: להקטין את מספר הפרוטונים ב־ – בדעיכת המטען של הגרעין גדל, כי נפלט מטען שלילי.
סעיף ב
(דעיכת )
מספר המסה אינו משתנה (), ומספר הפרוטונים גדל ב־ (מ־ ל־) – זו דעיכת : ניטרון בגרעין הופך לפרוטון, ונפלטים אלקטרון ואנטי־ניטרינו.
בדיקה: מספרי מסה ; מטענים .
סעיף ג(1)
מספר הגרעינים המתפרקים ביחידת זמן: ; יחידות: בקרל, התפרקות לשנייה ().
הפעילות של מקור ברגע היא מספר הגרעינים שמתפרקים בו ביחידת זמן (קצב ההתפרקויות) באותו רגע. מדף הנוסחאות:
כאשר – מספר הגרעינים שעדיין לא התפרקו ברגע , ו־ – קבוע הדעיכה.
יחידות: בקרל, התפרקות לשנייה ().
סעיף ג(2)
לאורניום־239; פעילותו גדולה פי מפעילות הנפטוניום.
מדף הנוסחאות:
ברגע ההפרדה מספרי הגרעינים שווים (), ולכן יחס הפעילויות שווה ליחס ההפוך של זמני מחצית החיים:
לאורניום־239 פעילות גדולה יותר – פי .
(בערכים: , .)
טעות נפוצה: להסיק שהפעילויות שוות כי מספרי הגרעינים שווים – החומר שזמן מחצית החיים שלו קצר מתפרק בקצב גדול יותר.
סעיף ד
כי חלק מגרעיני הנפטוניום שנוצרו כבר התפרקו לפלוטוניום; לכן ברגע דקות יש מעט פחות גרעיני נפטוניום מגרעיני אורניום, וצריך לחכות עוד מעט עד שישתוו.
אחרי זמן מחצית חיים אחד של אורניום־239 ( דקות) נשארו גרעיני אורניום, ו־ גרעינים התפרקו. כל התפרקות של גרעין אורניום יוצרת גרעין נפטוניום אחד, ולכן נוצרו גרעיני נפטוניום.
אבל הנפטוניום עצמו רדיואקטיבי: מרגע שנוצר הוא מתפרק לפלוטוניום. לכן ברגע דקות מספר גרעיני הנפטוניום קטן במעט מ־, ואילו מספר גרעיני האורניום שווה בדיוק ל־ – עדיין .
כדי שהמספרים ישתוו צריך שיתפרקו עוד מעט גרעיני אורניום (מספרם קטן ומספר גרעיני הנפטוניום גדל), ולכן ארוך מ־ דקות.
ההפרש קטן מאוד ("במקצת"), כי זמן מחצית החיים של הנפטוניום ( ימים) ארוך מאוד ביחס ל־ דקות: בזמן כה קצר מתפרק רק חלק זעיר (פחות מאחוז) מגרעיני הנפטוניום שנוצרו.
סעיף ה
נפטוניום: כ־; אורניום־239: כ־ (למעשה ).
מחוק הדעיכה מדף הנוסחאות, עם :
מבחנת הנפטוניום ( ימים שעות, שעות):
נשארים כ־ מגרעיני הנפטוניום.
מבחנת האורניום (, , כלומר זמני מחצית חיים):
נשארים כ־ מגרעיני האורניום – כמעט אפס (מתוך גרעינים, כ־ בלבד). האורניום־239 התפרק כמעט כולו – והפך לנפטוניום בתוך מבחנת האורניום.
טעות נפוצה: לערבב יחידות זמן – להציב שעות מול זמן מחצית חיים בדקות או בימים. יש לבטא את ואת באותן יחידות.
שאלה 13 · סדרת התוריום: רדיום 228, תורון ועופרת 212באורך בגרות · ברמת בגרות
אחת מארבע הסדרות הרדיואקטיביות הטבעיות היא סדרת תוריום .
רדיום ועופרת הם איזוטופים רדיואקטיביים טבעיים השייכים לסדרה זו.
עופרת היא תוצר בשרשרת ההתפרקויות של רדיום (ראו תרשים).

קבעו את מספר התפרקויות ואת מספר התפרקויות שמתרחשות בשרשרת ההתפרקויות מרדיום לעופרת . הסבירו את קביעותיכם.
באחד השלבים של השרשרת נוצר האיזוטופ הרדיואקטיבי רדון , הנקרא גם "תורון". זהו גז שנפלט מחומרי בניין מסוימים (כגון גרניט) ועלול להצטבר בחדרים סגורים.
קבעו את המספר האטומי ואת מספר המסה של גרעין הבת הנוצר מהתפרקותו של רדון .
מדידות של מדגם רדון הראו כי הפעילות הרדיואקטיבית שלו פוחתת פי במשך שניות.
חשבו את זמן מחצית החיים, , של איזוטופ זה.
חשבו את קבוע הדעיכה של איזוטופ זה.
אנרגיות הקשר הגרעיניות של האיזוטופים רדיום ועופרת הן: , .
קבעו איזה משני האיזוטופים יציב יותר. נמקו את קביעתכם.
◂ פתרון מלא לשאלה 13
סעיף א
התפרקויות ו־ התפרקויות .
התפרקות פולטת גרעין הליום : מספר המסה קטן ב־ והמספר האטומי קטן ב־.
התפרקות פולטת אלקטרון : מספר המסה לא משתנה והמספר האטומי גדל ב־.
מספר התפרקויות : רק התפרקויות משנות את מספר המסה:
מספר התפרקויות : ארבע התפרקויות מקטינות את המספר האטומי ב־ (מ־ ל־), אבל בפועל הוא קטן רק ל־:
בדיקה לפי התרשים: .
טעות נפוצה: להסיק שאין התפרקויות כי "מתחילים ומסיימים ברדיום ובעופרת" – המספר האטומי קובע זאת, ושתי התפרקויות מתרחשות בתחילת השרשרת.
סעיף ב
, ().
לפי התרשים, רדון מתפרק לפולוניום : מספר המסה קטן ב־, ולכן זו התפרקות . המספר האטומי של רדון () נתון.
משוואת ההתפרקות, עם שימור מספר המסה ושימור המטען:
לכן גרעין הבת הוא – פולוניום .
סעיף ג(1)
מדף הנוסחאות: ו־, ולכן גם הפעילות דועכת באותו אופן: . בכל זמן מחצית חיים הפעילות קטנה פי .
הפעילות פחתה פי , כלומר עברו בדיוק ארבעה זמני מחצית חיים:
טעות נפוצה: לחלק ב־ או ב־ – ירידה פי היא ארבע הכפלות של .
סעיף ג(2)
מדף הנוסחאות:
הצבה:
סעיף ד
עופרת יציבה יותר (אנרגיית קשר לנוקלאון לעומת ברדיום ).
קביעה: עופרת יציבה יותר.
נימוק: מידת היציבות של גרעין נקבעת לפי אנרגיית הקשר לנוקלאון – האנרגייה הממוצעת שיש להשקיע כדי לנתק נוקלאון אחד מהגרעין. ככל שהיא גדולה יותר, הנוקלאונים קשורים חזק יותר והגרעין יציב יותר.
רדיום ( נוקלאונים):
עופרת ( נוקלאונים):
, ולכן העופרת יציבה יותר.
טעות נפוצה: להשוות את אנרגיות הקשר הכוללות ולקבוע שרדיום יציב יותר – אנרגיית הקשר הכוללת שלו גדולה רק משום שיש בו יותר נוקלאונים.
שאלה 14 · צריום 143 ופרסאודימיום 143: הפרדת הבת ברגע של מספרי גרעינים שוויםבאורך בגרות · בינונית
פרסאודימיום 143 הוא אחד מתוצרי הביקוע בדלק של כורים גרעיניים, ומעבדות מחקר צריכות דגימות טהורות שלו כדי לכייל גלאים. מכינים אותו מאיזוטופ לא יציב של צריום, , שפולט קרינת והופך לפרסאודימיום 143 (Pr). זמן מחצית החיים של הוא שעות.
כמה פרוטונים וכמה נייטרונים יש בגרעין של פרסאודימיום 143 שנוצר?
גם פרסאודימיום 143 רדיואקטיבי: הוא מתפרק לנאודימיום, (יציב), וזמן מחצית החיים שלו ימים. רשמו את משוואת ההתפרקות של הפרסאודימיום.
בתחילת התהליך, ברגע , היו במדגם גרעיני ולא היה בו פרסאודימיום. ברגע מסוים הפרידו את המדגם לשתי מבחנות: באחת הצריום שנותר ובשנייה הפרסאודימיום שנוצר. ברגע ההפרדה מספר גרעיני הצריום היה שווה למספר גרעיני הפרסאודימיום: כ־ גרעינים בכל מבחנה.
(1) הגדירו את המושג "פעילות רדיואקטיבית", , וציינו את יחידותיה.
(2) לאיזה משני החומרים הייתה פעילות גדולה יותר ברגע ההפרדה? פי כמה?
הסבירו מדוע הזמן ארוך במעט מזמן מחצית החיים של הצריום, ומדוע מספר הגרעינים בכל מבחנה קטן במעט מ־.
חשבו איזה אחוז מגרעיני הפרסאודימיום ואיזה אחוז מגרעיני הצריום יישארו במבחנות ימים אחרי רגע ההפרדה.
◂ פתרון מלא לשאלה 14
סעיף א
59 פרוטונים ו־84 נייטרונים
בהתפרקות נייטרון הופך לפרוטון: גדל ב־1 ו־ נשמר.
בגרעין הפרסאודימיום: פרוטונים ו־ נייטרונים.
סעיף ב
לא משתנה ו־ גדל ב־1 (מ־59 ל־60), ולכן זו התפרקות :
סעיף ג
(1) מספר הגרעינים שמתפרקים ביחידת זמן, ; יחידות . (2) לצריום, פי (כפי 10).
(1) הפעילות היא מספר הגרעינים שמתפרקים ביחידת זמן:
היחידה: בקרל, התפרקות לשנייה .
(2) מספרי הגרעינים שווים, ולכן היחס בין הפעילויות הוא היחס בין קבועי הדעיכה, כלומר היחס ההפוך בין זמני מחצית החיים:
לצריום פעילות גדולה פי 10 בקירוב: הוא דועך הרבה יותר מהר.
טעות נפוצה: לחשוב שמספרי גרעינים שווים נותנים פעילויות שוות.
סעיף ד
אחרי זמן מחצית חיים אחד של הצריום נוצרו גרעיני פרסאודימיום, אבל חלק מהם כבר התפרק לנאודימיום - ולכן היה פחות פרסאודימיום מצריום. צריך להמתין עוד מעט, ובינתיים הצריום ממשיך לרדת מתחת ל־.
ברגע נשארו גרעיני צריום, כלומר התפרקו גרעיני צריום ונוצרו גרעיני פרסאודימיום. אבל גם הפרסאודימיום רדיואקטיבי, וחלק מגרעיניו כבר הספיקו להתפרק לנאודימיום. לכן ברגע זה מספר גרעיני הפרסאודימיום קטן במעט ממספר גרעיני הצריום.
כדי שהמספרים ישתוו, צריך שעוד קצת צריום יתפרק (מספר הצריום יורד ומספר הפרסאודימיום עולה) - ולכן ארוך במעט מ־, ובאותו רגע בכל מבחנה יש מעט פחות מ־ גרעינים. ההפרש קטן (בחישוב מדויק ), כי זמן מחצית החיים של הפרסאודימיום ארוך פי 10 בערך מזה של הצריום, ובמשך כיממה וחצי רק חלק קטן מהפרסאודימיום מתפרק.
סעיף ה
פרסאודימיום: כ־; צריום: כ־.
אחרי ההפרדה כל חומר דועך בנפרד לפי .
צריום: ימים הם , כלומר זמני מחצית חיים:
כמעט כל הצריום התפרק, ואילו רוב הפרסאודימיום עדיין קיים. טעות נפוצה: להשתמש באותו זמן מחצית חיים לשתי המבחנות, או לשכוח להמיר ימים לשעות.
שאלה 15 · סדרת התוריום 232: ספירת התפרקויות ותיארוך סלעבאורך בגרות · בינונית
סדרת התוריום היא סדרה של התפרקויות רדיואקטיביות שמתחילה בגרעין ומסתיימת באיזוטופ יציב של עופרת, . זמני מחצית החיים של כל הגרעינים שבאמצע הסדרה קצרים מאוד בהשוואה לזה של התוריום.
הגרעין מתפרק לגרעין רדיום (Ra) תוך פליטת חלקיק אלפא. רשמו את משוואת ההתפרקות, וציינו בה את מספר המסה ואת המספר האטומי של גרעין הרדיום ושל חלקיק האלפא.
חשבו את מספר התפרקויות האלפא ואת מספר התפרקויות בסדרת התוריום, מ־ ועד .
במעבדה בודקים דגימות סלע. מניחים שכשהסלע התגבש () לא הייתה בו עופרת 208, וכל העופרת 208 שבו נוצרה מתוריום 232 שהתפרק. נסמן: - מספר אטומי העופרת ברגע , ו־ - מספר אטומי התוריום ברגע . לפניכם גרף תאורטי של היחס (באחוזים) כפונקציה של הזמן.
איזה אחוז מאטומי התוריום התפרקו לאטומי עופרת במהלך השנים הראשונות? הסבירו.
מהו זמן מחצית החיים של ? הסבירו כיצד קבעתם אותו מהגרף.
בדגימת סלע מסוימת נמצא שמספר אטומי העופרת 208 הוא רבע ממספר אטומי התוריום 232 שבה. חשבו את גיל הסלע.
◂ פתרון מלא לשאלה 15
סעיף א
חלקיק אלפא הוא גרעין הליום, . בפליטתו קטן ב־4 ו־ קטן ב־2:
סעיף ב
6 התפרקויות אלפא ו־4 התפרקויות
רק התפרקות אלפא משנה את מספר המסה (ב־4); אינה משנה אותו.
שש התפרקויות אלפא מקטינות את ב־: מ־90 ל־78. כל התפרקות מגדילה את ב־1, וצריך להגיע ל־82:
טעות נפוצה: להתחיל מ־ ולנסות לאזן אותו לפני שקובעים את מספר האלפא מ־.
סעיף ג
כ־
כל אטום תוריום שהתפרק הפך (דרך הסדרה, שכל חוליותיה קצרות-חיים) לאטום עופרת אחד. לכן מספר אטומי העופרת שווה למספר אטומי התוריום שהתפרקו, והיחס הוא בדיוק החלק של התוריום שהתפרק.
קוראים מהגרף ב־ שנים: כ־.
(בדיקה בחישוב: .)
סעיף ד
שנים
אחרי זמן מחצית חיים אחד התפרקו חצי מאטומי התוריום, ולכן . בגרף העקומה עוברת ב־ בערך ב־ שנים:
בדיקה בחישוב: ✓. (זמן מחצית החיים ארוך פי שלושה בערך מגיל כדור הארץ, ולכן רוב התוריום שנוצר עם מערכת השמש עדיין קיים.)
סעיף ה
כ־ שנים
נסמן ב־ את מספר אטומי התוריום כיום. אטומי העופרת הם אטומי התוריום שהתפרקו: . לפי הנתון:
מחוק הדעיכה:
(אפשר גם לקרוא מהגרף: בערך ב־ שנים.)
טעות נפוצה: לקחת - הנתון הוא יחס לתוריום שנשאר, לא לתוריום ההתחלתי.
שאלה 16 · ביסמוט 212: שני מסלולי התפרקות לאותה עופרתבאורך בגרות · בינונית
גרעין ביסמוט רדיואקטיבי, ויש לו שני אופני התפרקות. באחד נוצר גרעין בת של פולוניום, , ובאחר נוצר גרעין בת של תליום, .
רשמו את המשוואה של כל אחד משני התהליכים שבהם נוצרים גרעיני הבת.
האם אפשר לקבוע מראש, לגבי גרעין ביסמוט מסוים, אם יתפרק לפולוניום או לתליום? הסבירו.
גרעיני הפולוניום שנוצרו מתפרקים בתהליך אלפא לאיזוטופ יציב של עופרת (Pb), וגרעיני התליום מתפרקים בתהליך לאותו איזוטופ של עופרת. רשמו את שתי המשוואות, וציינו את מספרי המסה ואת המספרים האטומיים של כל הגרעינים.
זמן מחצית החיים של הוא , וזמן מחצית החיים של הוא דקות. ברגע מסוים יש במדגם גרעיני ו־ גרעיני .
(1) חשבו, עבור אותו רגע, את קצב ההצטברות של גרעיני העופרת שמקורם בגרעיני הפולוניום (בגרעינים לשנייה).
(2) חשבו, עבור אותו רגע, את קצב ההצטברות של גרעיני העופרת שמקורם בגרעיני התליום.
◂ פתרון מלא לשאלה 16
סעיף א
(); ()
לפולוניום: לא משתנה ו־ גדל ב־1 - התפרקות :
לתליום: קטן ב־4 ו־ קטן ב־2 - התפרקות אלפא:
סעיף ב
לא. ההתפרקות היא תהליך אקראי: אפשר לדעת רק את ההסתברות של כל מסלול (איזה חלק מהגרעינים, בממוצע, מתפרק בכל דרך), לא מה יעשה גרעין מסוים.
התפרקות רדיואקטיבית היא תהליך סטטיסטי: אי אפשר לחזות מתי גרעין מסוים יתפרק, וגם לא באיזה משני האופנים. מה שידוע הוא רק ההסתברות של כל אופן - כלומר איזה חלק ממספר גדול של גרעינים יתפרק בכל דרך (לביסמוט 212 בערך ב־ ו־ באלפא).
טעות נפוצה: לחשוב שהאופן נקבע לפי "סוג" של גרעין ביסמוט - כל גרעיני זהים.
סעיף ג
;
פולוניום, אלפא: , :
תליום, : , :
בשני המסלולים מגיעים ל־: בכל מסלול יש אלפא אחת ו־ אחת, רק בסדר הפוך.
סעיף ד
(1) (2)
כל גרעין פולוניום או תליום שמתפרק הופך לגרעין עופרת אחד. לכן קצב ההצטברות של העופרת מכל מקור שווה לפעילות של אותו מקור, .
למרות שיש פי יותר גרעיני תליום, הפולוניום תורם קצב גדול יותר, כי הוא דועך מהר בהרבה.
טעות נפוצה: לשכוח להמיר את ואת הדקות לשניות.
שאלה 17 · ראדון 222 בכלי סגור: הצטברות עופרת 210באורך בגרות · ברמת בגרות
כמות של ראדון־222 () נסגרת בכלי אטום. ברגע הסגירה () יש בכלי גרעיני ראדון, ואין בו תוצרי התפרקות.
ראדון־222 פותח את השרשרת הבאה. בטבלה רשומים סוג ההתפרקות וזמן מחצית החיים של כל איזוטופ:
התוצר של כל שורה הוא האיזוטופ של השורה הבאה. היסודות: (עופרת), (ביסמוט), (פולוניום), (ראדון). , ושנה היא ימים.
זהו את האיזוטופים עד (סימול, מספר אטומי ומספר מסה).
כמה חלקיקי וכמה חלקיקי נפלטים בדרך מגרעין ראדון־222 אחד לגרעין עופרת־210? הראו שאפשר לקבוע זאת גם רק מהאיזוטופ הראשון והאחרון.
כמה גרעיני ראדון נשארים בכלי אחרי ימים? כמה גרעיני ראדון התפרקו עד אז?
הסבירו מדוע אחרי ימים מספר גרעיני העופרת־210 בכלי שווה בקירוב למספר גרעיני הראדון שהתפרקו.
חשבו את הפעילות של הראדון ואת הפעילות של העופרת־210 בכלי ברגע ימים, בבקרל. מספר גרעיני העופרת־210 גדול בהרבה ממספר גרעיני הראדון. הסבירו מדוע הפעילות שלה בכל זאת קטנה בהרבה.
כמה חלקיקי נפלטו בכלי בסך הכול מרגע הסגירה ועד ימים (בקירוב)?
◂ פתרון מלא לשאלה 17
סעיף א
, , , ,
בהתפרקות : קטן ב־4 ו־ ב־2. בהתפרקות : לא משתנה ו־ גדל ב־1.
למשל, המעבר הראשון:
שימו לב שבשרשרת מופיעים שני איזוטופים של פולוניום (218 ו־214) ושני איזוטופים של עופרת (214 ו־210).
סעיף ב
חלקיקי ו־ חלקיקי
מהשרשרת בסעיף א: שלוש התפרקויות (Rn, , ) ושתי התפרקויות (, ).
רק מהקצוות: משתנה רק בהתפרקות :
שלוש התפרקויות מקטינות את מ־ ל־. העופרת היא , ולכן:
סעיף ג
נשארו; התפרקו.
ימים הם זמני מחצית חיים של ראדון. בכל זמן מחצית חיים מספר הגרעינים קטן פי 2:
מספר הגרעינים שהתפרקו:
סעיף ד
זמני מחצית החיים של עד קצרים מאוד (דקות ופחות), ולכן כל ראדון שהתפרק הגיע כמעט מיד לעופרת־210; זמן מחצית החיים של עופרת־210 ( שנים) ארוך מאוד, ולכן כמעט אף גרעין שלה לא התפרק.
האיזוטופים שבאמצע השרשרת לא מצטברים. זמני מחצית החיים של עד הם לכל היותר , קצרים מאוד לעומת ימים. גרעין ראדון שהתפרק עובר את כל השלבים האלה תוך שעות ספורות לכל היותר. לכן בכל רגע מספר הגרעינים "בדרך" זניח, ובפרט כמעט כל גרעין ראדון שהתפרק כבר הפך לעופרת־210.
עופרת־210 כמעט אינה מתפרקת בזמן הזה. ימים הם חלק זעיר מזמן מחצית החיים של עופרת־210:
כלומר עבר רק כ־ מזמן מחצית חיים אחד, ומספר גרעיני העופרת־210 שהתפרקו זניח.
לכן:
סעיף ה
; . הפעילות היא , וקבוע הדעיכה של העופרת־210 קטן פי כ־2100 מזה של הראדון.
קבועי הדעיכה, מ־ (זמנים בשניות):
הפעילויות, מ־:
בכלי יש פי יותר גרעיני עופרת־210 מגרעיני ראדון, אבל כל גרעין עופרת־210 "מחכה" בממוצע זמן ארוך מאוד עד שהוא מתפרק: קטן פי כ־ מ־ (היחס בין זמני מחצית החיים). לכן הפעילות שלה קטנה פי כ־.
טעות נפוצה: לחשוב שחומר שיש ממנו יותר גרעינים הוא בהכרח פעיל יותר. הפעילות תלויה גם בקבוע הדעיכה.
סעיף ו
כ־
לפי סעיף ד, כמעט כל אחד מ־ גרעיני הראדון שהתפרקו עבר את כל השרשרת עד עופרת־210. לפי סעיף ב, בדרך נפלטו מכל גרעין חלקיקי :
(עופרת־210 עצמה כמעט לא התפרקה, ולכן היא לא מוסיפה חלקיקים.)
שאלה 18 · נתרן־24 לאיתור דליפות: זמן מיחס בת/אב, מסת הדגימה וגבול המדידהבאורך בגרות · מעל רמת בגרות
כדי לאתר דליפה בצינור מים תת־קרקעי, מזרימים במים תמיסה המכילה את האיזוטופ הרדיואקטיבי נתרן־24, . הנתרן־24 מתפרק בהתפרקות לאיזוטופ היציב מגנזיום־24, וזמן מחצית החיים שלו שעות.
דגימה הוכנה בזמן , ובזמן זה לא היה בה מגנזיום־24. מסת אטום נתרן־24 היא בקירוב.
ברגע מסוים מדדו בדגימה שמספר גרעיני המגנזיום־24 גדול פי ממספר גרעיני הנתרן־24. חשבו כמה זמן עבר מהכנת הדגימה.
ברגע מדדו שפעילות הדגימה היא . חשבו את מסת הנתרן־24 שהייתה בדגימה בזמן הכנתה.
גלאי הקרינה שבידי הטכנאים מסוגל לאתר את הדליפה רק כאשר פעילות הנתרן־24 שהוזרם היא לפחות . הניחו שכל הדגימה הוזרמה לצינור.
מהו הזמן המרבי, מרגע הכנת הדגימה, שבו עדיין אפשר לבצע את הבדיקה?
תלמיד טוען: "ב־ השעות הראשונות היחס גדל מ־ ל־; לכן אחרי שעות הוא יהיה ."
קבעו אם הטענה נכונה. מצאו ביטוי ליחס כפונקציה של הזמן, וחשבו את ערכו האמיתי ב־ שעות.
◂ פתרון מלא לשאלה 18
סעיף א
שעות
כל גרעין נתרן שמתפרק הופך לגרעין מגנזיום אחד, והמגנזיום יציב, ולכן בכל רגע:
ברגע : , ולכן
לפי חוק הדעיכה:
טעות נפוצה: לפרש "פי " כאילו נשאר שליש מן הנתרן – היחס פירושו שנשאר רבע.
סעיף ב
(כ־ ננוגרם)
מספר גרעיני הנתרן ברגע – מן הפעילות :
בזמן ההכנה – לפי סעיף א נשאר רבע, ולכן:
המסה (, מדף הנוסחאות):
כלומר כ־ ננוגרם – כמות זעירה, ובכל זאת פעילות של מיליארדי התפרקויות בשנייה.
טעות נפוצה: לחשב את המסה מ־ (ברגע ) ולא מ־, או להשאיר את בשעות.
סעיף ג
שעות
הפעילות ההתחלתית: ב־ הפעילות קטנה פי , ולכן
הזמן שבו הפעילות יורדת לסף – לפי (הפעילות פרופורציונית למספר הגרעינים):
(בזמני מחצית חיים: , ו־ שעות.) אחרי כ־ שעות (כ־ ימים) הפעילות קטנה מסף הגלאי.
סעיף ד
הטענה שגויה: – גדל מעריכית; ב־ שעות היחס הוא .
ביטוי ליחס: ו־, ולכן
ב־ שעות ( זמני מחצית חיים):
(בדיקה: נשאר מן הנתרן, ו־ הפכו למגנזיום.)
קביעה: הטענה שגויה. היחס אינו ליניארי בזמן: הוא גדל מעריכית, כי המכנה קטן מעריכית בעוד שהמונה מתקרב ל־. בכל שעות מוכפל פי : , כלומר היחס . (זה העיקרון שבו קובעים גיל של דגימות מיחס בת/אב.)
שאלות מבחינות הבגרות על השיעור
השאלה המלאה, עם פתרון מלא לכל סעיף, בדף של כל בחינה.
- התפרקות של מוליבדן לטכנציום · קיץ 2025, שאלה 5
- התפרקויות רדיואקטיביות: ביסמוט, תליום ואורניום · קיץ 2021, שאלה 5
- יוד רדיואקטיבי מטלור: דעיכה ופעילות · קיץ 2020 מועד מיוחד, שאלה 5
- סדרת האורניום: רדיום, רדון ופולוניום · קיץ 2019, שאלה 5